ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 106 66024 3003579 434367 2026-04-07T13:23:01Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003579 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:ויקרא כה י]] [[קטגוריה:שחרור קרקעות ביובל]] [[קטגוריה:חוקי מקרקעין]] [[קטגוריה:מידת השיוויון]] [[קטגוריה:ויקרא כה י]] k7xj99zii2iu874900osbayfioe804r 0 66025 3003581 2778134 2026-04-07T13:23:07Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003581 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:ויקרא כה י]] 51hq7vsze7f0jruomwfbdxfyeww8sf0 106 72271 3003570 2843610 2026-04-07T13:22:27Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003570 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{מאמר הגדרה}} הביטוי '''נחלת ה'''' (או '''נחלתך''' או '''נחלתי''' ) נזכר בתנ"ך פעמים רבות, במשמעויות שונות. 1. בפסוקים רבים הביטוי מתייחס לארץ ישראל - הארץ הקדושה לה', או להר המוריה - שה' בחר להקים בו את בית מקדשו: ::* {{צמ|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר '''נַחֲלָתְךָ ''', מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'; מִקְּדָשׁ ד' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ|שמות טו יז}}- ארץ ישראל, שרובה הררית; או הר הבית. ::* {{צמ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, '''נַחֲלָתְךָ '''וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ|תהלים סח י}}- תן גשם בנדיבות לארץ הקודש; היא נלאה ועייפה מיובש, אבל אתה תכונן ותחזק אותה. ::* {{צמ|מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים! בָּאוּ גוֹיִם '''בְּנַחֲלָתֶךָ ''', טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ; שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַים לְעִיִּים|תהלים עט א}}- גויים פלשו לארץ הקודש ולהר הקודש ( [[Tnk1/ktuv/thlim/th-79-01|פירוט]] ). ::* {{צמ|וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל, לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ; וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי, '''וְנַחֲלָתִי '''שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה|ירמיהו ב ז}}- עם ישראל טימא את ארץ ישראל בעבירות, וגם להר הבית הכניסו תועבות. ::* {{צמ|וְשִׁלַּמְתִּי רִאשׁוֹנָה מִשְׁנֵה עונם וְחַטָּאתָם, עַל חַלְּלָם אֶת אַרְצִי; בְּנִבְלַת שִׁקּוּצֵיהֶם וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם מָלְאוּ אֶת '''נַחֲלָתִי '''|ירמיהו טז יח}} ::* {{צמ|וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַגִּבְעֹנִים 'מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ אֶת '''נַחֲלַת ה''? '''|שמואל ב כא ג}}- דוד מבקש מהגבעונים לברך את נחלת ה' - ארץ ישראל - שסבלה מבצורת קשה. 2. ישנם פסוקים שבהם '''נחלת ה'''' נזכרת יחד עם עם ישראל, אך עדיין אפשר לפרש שהכוונה לארץ ישראל: ::* {{צמ|לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ, תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ? שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי '''נַחֲלָתֶךָ '''|ישעיהו סג יז}}- למען השבטים שנתת להם את ארץ הקודש. ::* {{צמ|רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן '''נַחֲלָתֶךָ '''; שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל, יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם|מיכה ז יד}}- העם השוכן כמו צאן בארץ הקודש. ::* {{צמ|הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ, וּבָרֵךְ אֶת '''נַחֲלָתֶךָ '''; וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם|תהלים כח ט}}- הושיע את עם ישראל, וברך את ארץ ישראל. ::* {{צמ|זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט '''נַחֲלָתֶךָ '''; הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ|תהלים עד ב}}- גאלת את שבטי ישראל, ונתת להם את ארץ הקודש ואת הר ציון שאתה שוכן בו. ::* {{צמ|עַמְּךָ ה' יְדַכְּאוּ, '''וְנַחֲלָתְךָ '''יְעַנּוּ|תהלים צד ה}}- הרשעים מדכאים את עם ישראל  והורסים את ארץ ישראל. ::* {{צמ|לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ; לְהִתְהַלֵּל עִם '''נַחֲלָתֶךָ '''|תהלים קו ה}}- לשמוח יחד עם עם ישראל וארץ ישראל. ::* {{צמ|וְנָטַשְׁתִּי אֵת שְׁאֵרִית '''נַחֲלָתִי ''', וּנְתַתִּים בְּיַד אֹיְבֵיהֶם; וְהָיוּ לְבַז וְלִמְשִׁסָּה לְכָל אֹיְבֵיהֶם|מלכים ב כא יד}}- ה' מאיים שינטוש את הר הקודש וארץ הקודש, וייתן אותם לאויבים. ::* {{צמ|קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי '''נַחֲלָתִי ''', וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ; לֹא שַׂמְתְּ לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד|ישעיהו מז ו}}- ה' קצף על עם ישראל, וסילק את שכינתו מארץ ישראל ומהר הקודש. ::* {{צמ|עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, נָטַשְׁתִּי אֶת '''נַחֲלָתִי '''; נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ|ירמיהו יב ז}}( [[Tnk1/kma/qjrim2/etyu_lekol|פירוט]] ) - ה' נטש את ארץ ישראל והר הקודש, ונתן את ידידיו בני ישראל ביד אויביהם. ::* [[ירמיהו נ יא]]: {{צ|כִּי תשמחי[תִשְׂמְחוּ] כִּי תעלזי[תַעַלְזוּ] שֹׁסֵי '''נַחֲלָתִי ''', כִּי תפושי[תָפוּשׁוּ] כְּעֶגְלָה דָשָׁה ותצהלי[וְתִצְהֲלוּ] כָּאֲבִּרִים}}  - תוכחה לבבל שבזזו את נחלת ה' - ארץ ישראל ועם ישראל. ::* {{צמ|וְעַתָּה יִשְׁמַע נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ: אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי, יָרַח מִנְחָה; וְאִם בְּנֵי הָאָדָם, אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה', כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ '''בְּנַחֲלַת ה' '''לֵאמֹר 'לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים'|שמואל א כו יט}}- עם ישראל או ארץ ישראל; ראו [https://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shmua27eli-1.htm חברה וממלכה בהגות המקראית / יהודה אליצור, תשל"ט] . ::* {{צמ|אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל; אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לָמָּה תְבַלַּע '''נַחֲלַת ה'? '''|שמואל ב כ יט}}- תפגע בעיר חשובה לעם ישראל ובארץ ישראל. 3. אולם ישנם פסוקים שבהם אפשר לפרש את הביטוי '''נחלת ה'''' רק על עם ישראל: ::* {{צמ|וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' וָאֹמַר 'ד' ה'! אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ '''וְנַחֲלָתְךָ '''אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה!'|דברים ט כו}},  {{צמ|וְהֵם עַמְּךָ '''וְנַחֲלָתֶךָ '''אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה|דברים ט כט}},  {{צמ|כִּי עַמְּךָ '''וְנַחֲלָתְךָ '''הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל|מלכים א ח נא}}( [[Tnk1/tora/dvrim/dm-04-20|פירוט]] ) - עם ישראל עדיין לא היה בארץ ישראל - ה' רק לא מזמן הוציא אותו ממצרים ביד חזקה. ::* {{צמ|בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה' וְיֹאמְרוּ 'חוּסָה ה' עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתֵּן '''נַחֲלָתְךָ '''לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל בָּם גּוֹיִם; לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם?'|יואל ב יז}} ::* {{צמ|אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר 'בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם, וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר, '''וְנַחֲלָתִי '''יִשְׂרָאֵל'|ישעיהו יט כה}}- עם ישראל נזכר יחד עם שני עמים אחרים, והוא נקרא כאן "נחלת ה'" ( [[Tnk1/nvia/yjayhu/yj-19-2425|פירוט]] ). ::* {{צמ|הָיְתָה לִּי '''נַחֲלָתִי '''כְּאַרְיֵה בַיָּעַר; נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ, עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ|ירמיהו יב ח}}- עם ישראל שאג כאריה וביזה את עובדי ה'. וכן {{צמ|הַעַיִט צָבוּעַ '''נַחֲלָתִי '''לִי, הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ; לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, הֵתָיוּ לְאָכְלָה|ירמיהו יב ט}} ::* {{צמ|וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי '''וְנַחֲלָתִי '''יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ|יואל ד ב}} והסיבה היא, שה' הוא מעל החומר, והחיבור שלו לעולם החומר עובר דרך עם ישראל, העם הקורא את שמו בעולם. {{צפ|תוכן=אדם מישראל היושב בתוך עמו בקרב עדת ישראל - הריהו מסתפח בנחלת ה'. ורק ישראל לבדו הוא נחלת ה'... לא רק קהל עדת ישראל כולו נחשב לנחלת ה' כי אם כל ציבור ישראלי, כל יחידה ישראלית מוגדרת... מעמד זה קובע מעין שותפות והדדיות בין ה' לבין עם נחלתו... ישראל לבדו הוא נחלת ה'. כך עתה וכך יהיה אפילו באחרית הימים... אמור מעתה: לפי השקפת המקרא, עדת ישראל היא נחלת ה'. עדת ישראל היינו החברה הישראלית המאורגנת, הלגיטימית. ממלכת ישראל החטאה בימי קדם הייתה נחלת ה', מדינת ישראל בהווה הרחוקה מן השלמות היא נחלת ה', מלכות ישראל הנושעת בעתיד תהיה נחלת ה' ואף על פי שכל העמים יתוקנו במלכות שדי, ישראל לבדו יוסיף להיקרא נחלת ה'.}} {{קטן|קטן= ( [https://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/shmua27eli-1.htm חברה וממלכה בהגות המקראית / יהודה אליצור, תשל"ט] )|}} . ==פסוקים נוספים== ::* {{צמ|וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם; אֲנִי חֶלְקְךָ '''וְנַחֲלָתְךָ '''בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|במדבר יח כ}}- ה' הוא הנחלה של שבט לוי. ::* {{צמ|כֹּה אָמַר ה' עַל כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים הַנֹּגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר '''הִנְחַלְתִּי '''אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי נֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם, וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶתּוֹשׁ מִתּוֹכָם|ירמיהו יב יד}}( [[Tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-1417|פירוט]] ) ::* {{צמ|וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ '''מִנַּחֲלָתְךָ '''אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד עוֹלָם תּוּקָד|ירמיהו יז ד}}( [[Tnk1/nvia/yrmyhu/yr-17-04|פירוט]] ) ::* {{צמ|שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם '''נַחֲלָתֶךָ '''וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ|תהלים ב ח}} ::* {{צמ| '''נָחַלְתִּי '''עדותיך לְעוֹלָם כִּי שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה|תהלים קיט קיא}} ::* [[רות ד ו]]: {{צ|וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל 'לֹא אוּכַל לגאול[לִגְאָל] לִי, פֶּן אַשְׁחִית אֶת '''נַחֲלָתִי '''; גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי, כִּי לֹא אוּכַל [לִגְאָל]'}} ( [[Tnk1/ktuv/mgilot/ru-04-03|פירוט]] ). ::* {{צמ|הִנֵּה '''נַחֲלַת ה' '''בָּנִים, שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן|תהלים קכז ג}} == תגובות == יואל ב יח: "וַיְקַנֵּא יהוה לְאַרְצוֹ וַיַּחְמֹל עַל עַמּוֹ" כי עמו נחלתו היא ארצו ארץ אחוזת יהוה דברים לב ט: "כִּי חֵלֶק יהוה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" תהלים צד יד: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יהוה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב" - תהלים כד א: "לְדָוִד מִזְמוֹר ליהוה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ" לכן נחלת יהוה אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת זה ברוח בנפש עמו ישראל :::: -- DAIAN SHEM, 2024-02-02 19:30:51 <noinclude> [[קטגוריה:ארץ ישראל]] [[קטגוריה:ה' ועם ישראל]] </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/kma/qjrim1/nxlt1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2024-03-07. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/kma/qjrim1/nxlt1.html}} {{קיצור דרך|tnk1/kma/qjrim1/nxlt1}} </noinclude> ntcvmq6ohazvwf2pabopemfszs2h2gt 0 169454 3003616 1181440 2026-04-07T16:13:31Z ~2026-21538-72 45231 3003616 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|סנהדרין|צח|א|צז ב|צח ב}} <קטע התחלה=ג/>מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו אמר לו רבי אליעזר והלא כבר נאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ד|א}})}} אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב אמר לו רבי יהושע והלא כבר נאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|דניאל יב|ז}})}} ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו' ושתק רבי אליעזר ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לו|ח}})}} ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי (אליעזר) אומר אף מזה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|זכריה ח|י}})}} כי לפני הימים (האלה) [ההם] שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קיט|קסה}})}} שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר ושמואל אמר עד שיהיו כל השערים כולן שקולין אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא ימצא שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל לב|יד}})}} אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך וכתב (בתריה) {{קטן|({{הפניה לפסוק|יחזקאל כט|כא}})}} ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל אמר רבי חמא בר חנינא אין בן דוד בא עד שתכלה מלכות הזלה מישראל שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו יח|ה}})}} וכרת הזלזלים במזמרות וכתיב בתריה בעת ההיא יובל שי לה' צבאות עם ממשך ומורט אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|צפניה ג|יא}})}} כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|צפניה ג|יב}})}} והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה' אמר רבי שמלאי משום רבי אלעזר בר"ש אין בן דוד בא עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו א|כה}})}} ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וגו' ואשיבה שופטיך אמר עולא אין ירושלים נפדית אלא בצדקה שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו א|כז}})}} ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אמר רב פפא אי בטלי יהירי בטלי אמגושי אי בטלי דייני בטלי גזירפטי אי בטלי יהירי בטלי אמגושי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו א|כה}})}} ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך ואי בטלי דייני בטלי גזירפטי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|צפניה ג|טו}})}} הסיר ה' משפטיך פנה אויבך אמר ר' יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמואל ב כב|כח}})}} ואת עם עני תושיע וגו' אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר חכה לו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו נט|יט}})}} כי יבא כנהר צר (ו) רוח ה' נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו ס|כא}})}} ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו נט|טז}})}} וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מח|יא}})}} למעני אעשה אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו ס|כב}})}} בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דניאל ז|יג}})}} וארו עם ענני שמיא כבר אינש אתה וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|זכריה ט|ט}})}} עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו משיח על חמרא אתי אישדר ליה סוסיא ברקא דאית לי אמר ליה מי אית לך בר חיור גווני ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חד ואסיר חד אמר דילמא מבעינא דלא איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא דאתי א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים צה|ז}})}} היום אם בקולו תשמעו שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא אימתי בן דוד בא אמר מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות אמרו לו אין אנו מבקשין ממך אות א"ל לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא אמרו לו רבינו תן לנו אות אמר להם ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות אמרו לו ואף על פי כן אמר להם אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם בשעת פטירתו אמר להן העמיקו לי ארוני<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''כי למועד מועדים''' - אלמא יש קץ בדבר: '''וככלות נפץ יד עם קדש''' - כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד: '''תכלינה''' - אלו הצרות ויבא משיח כדאמרינן כי אזלת יד: '''מגולה מזה''' - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר: '''ר' אליעזר אומר מזה''' - הפסוק כשתראה דאין שום אדם משתכר ואף שכר הבהמה לא נהיה והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס אין מעות מצויות בכיס: '''שכר בהמה''' - עבודת האדמה שהיא על ידי בהמה איננה: '''וליוצא ולבא אין שלום''' - אז יבא משיח: '''[שלום רב]''' - והיינו וליוצא ולבא אלו תלמידי חכמים אותם שהיה דינם לצאת ולבא בשלום כדכתיב שלום רב לאוהבי תורתך אפילו להנהו אין שלום: '''מן הצר''' - מרוב הצרות ל"א מיצר הרע: '''שקולין''' - שוין שער התבואה ויין רווחי' כדאמרן חמישית שובע גדול ל"א שקולין שוין שכולן יקרין: '''כשמן אוליך''' - שיהיו כולן קפויין וכיון שהם קפויין אין דגים נמצאין בחכה: '''עד שתכלה מלכות הזלה''' - שלא תהא להם שום שולטנות לישראל אפילו שולטנות קלה ודלה: '''נטישותיו''' - ענפים קטנים כלומר השרים והשופטים: '''וחסו בשם השם''' - כלומר שתבא להם גאולה ויחסו בצל שדי: '''סיגיך''' - תערובות שבך: '''בדיליך''' - המובדלים לראשי עם: '''יהירי''' - גסי רוח מישראל: '''אמגושי''' - פרסיים מכשפין שמצערין ישראל במס' שבת {{הפניה-גמ|שבת|עה|א}} פלוגתא איכא למאן דאמר אמגושי חרשי ואיכא מ"ד גדופי עובדי כוכבים: '''גזירפטי''' - שופטים עובדי כוכבים החובטין את ישראל במקלות: '''ואצרוף כבור סיגיך''' - רבים וגדולים בגסותם כשאצרוף ואסלקם ממך אזי אסירה כל בדיליך: '''אמגושי''' - הבדלים מיראת המקום: '''סיגיך''' - כמו רב דמתרגמינן סגי: משפטיך כמו ([[צפניה ג]]) שופטיך: '''פנה אויבך''' - גזירפטי: '''נוססה''' - כמו ([[ישעיהו י]]) כמסוס נוסס וכמו (שם נא) יאכלם סס רוח המקום נוקבת ומחרבת אותן עם הצרות הבאות שאף הוא מתכוין להשמידם: '''יירשו ארץ''' - היינו גאולה: '''עם ענני שמיא כבר אינש אתי''' - במהירות: '''וכתיב עני ורוכב על החמור''' - כעני הבא על חמורו בעצלות: '''סוסי ברקא''' - סוס מסורק ומכוון ונאה שיש לי דגנאי הוא שיבא על חמור מלגלג היה ל"א סוסיא בדקא סוס בדוק לרוץ: '''בר חיור גווני''' - כלום יש לך סוס בר מאה גוונין שחמור שלו כן הוא במלתא בעלמא דחייה: '''חיור''' - מאה בלשון פרסי: '''האדון הזה''' - שכינה היתה עמהם: '''קול שלשה''' - דשכינה הוה בהדייהו: '''לדידיה''' - למשיח: '''בפתחא (דקרתא)''' - נראה למורי לא בפתח העיר ממש אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר משיח שרוי: '''סובלי חלאים''' - מנוגעים והוא נמי מנוגע דכתיב ([[ישעיהו נג]]) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא: '''כולהו''' - מי שיש לו ארבע וחמש נגעים: '''אסרי להו ושרו בחדא זימנא''' - מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן וחוזרין וקושרין אותן: '''ואיהו''' - משיח: '''שרי חד''' - נגע ומקנחו וקושרו ואח"כ מתיר האחר ועושה כן ואינו מתיר שני נגעים יחד דסבר אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים: '''אמר ליה''' - ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר אמר ליה היום: '''אבטחך לך ולאביך לעולם הבא''' - דאי לאו צדיקים גמורין אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכר שמיה דאבוך: '''היום אם בקולו''' - של הקב"ה תשמעו: '''השער הזה''' - של עיר רומי . שבעיר רומי היה אותו שער: '''ואין מספיקין לבנותו''' - פעם שלישית: '''מי פמייס''' - שירדן נובע ממנו כדתניא בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|נה|א}} דן יוצא ממערת פמייס ומפרש התם שפיר: '''העמיקו ארוני''' - עשו לי קבר בקרקע עמוק:<קטע סוף=ר/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|סנהדרין|יא|צח|א}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת סנהדרין]] etsxlp6uyxhu6qxhd2ovslakpbb9p3g 106 181695 3003580 820612 2026-04-07T13:23:04Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003580 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|ויקרא|כה|כה ט|י|כה יא|הבהרה=כן|}} = המטרה של שנת היובל - חופש ולא שיוויון = {{צמ|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאֵתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא כה י}}. - בהעברת השופר תכריזו על '''קדושת שנת החמישים''' , '''ותקראו דרור''' (חירות) '''בארץ לכל יושביה''' , בשיחרור כל העבדים ובהשבת כל האחוזות שנמכרו; '''יובל היא''' נקראת, ויובל (שיחרור והובלה הביתה) '''תהיה לכם: ''' כל '''איש''' מכם שמכר קרקע בעוניו  '''ישוב אל אחוזתו, ו''' כל '''איש''' מכם שמכר את עצמו לעבדות '''ישוב אל משפחתו''' . =='''וקראתם דרור בארץ''' - חירות ולא שיויון== הוגי דעות רבים בדורנו ניסו להבין את הרעיון מאחרי מצוות היובל, ובהתאם לכך הציעו דרכים ליישם את הרעיון בימינו: הרצל ("אלטנוילנד", ה'תרס"ב) טען שמטרתה של המצוה היא "למנוע את הצטברות העושר בידי יחידים", ולפיכך הציע ליישם את המצוה ע"י בעלות קולקטיבית על הקרקעות - רעיון המיושם בימינו ב"חוק מקרקעי ישראל". ז'בוטינסקי ("רעיון היובל", ה'תר"ץ) טען שמטרתה של המצוה היא להבטיח שוויון-הזדמנויות, ולפיכך טען שבימינו יש לחלק באופן שיוויוני את כל הרכוש - ולא רק את הקרקעות - פעם ביובל; ועוד (וראו עוד במאמרי  [[Tryg/mamr/yovl_etc|מצוות חלוקת הנחלות והיובל מראשית הציונות ועד ימינו]] , אקדמות כח התשעג). אולם, בתורה כלל לא נזכרו רעיונות אלה ביחס ליובל: לא רעיון הבעלות הקולקטיבית (שהרי התורה בפירוש קובעת שיש לחלק קרקע לכל אדם), ולא רעיון השיוויון (שהרי בתורה רק הקרקעות חוזרות לבעליהן - לא המטלטלים ולא הכסף, ואפילו לא הבתים בערים המוקפות חומה; [[ויקרא כה כט]]. מצוות היובל היא<strong> וקראתם '''דרור''' בארץ לכל יושביה</strong> ; [[Tnk1/kma/qjrim1/dror|דרור הוא חירות, חופש]] . {{צפ|תוכן=אין '''דרור''' אלא חירות.  אמר ר' יהודה, מה הלשון "דרור"? כמדייר ביה דיירא, ומסחר בכל מדינה}}  {{קטן|קטן= (שיכול לדור בכל מקום;  [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ספרא]] )|}} . מטרתה של מצוות היובל היא להבטיח את החופש. הגדרת ה"חופש" בתורה שונה משמעותית מההגדרות המקובלות בימינו: ::*כלכלני השמאל טוענים, שהחופש כולל שורה ארוכה של זכויות, כגון: זכות לחינוך חינם, זכות לבריאות, זכות לתחבורה, וכו'; אולם הם שוכחים, שכדי שיהיה חינוך חינם (למשל), מישהו צריך לממן את המשכורת של המורה, ולשם כך יש לגבות מיסים, הפוגעים בחופש של אנשים אחרים. ה"זכות" של כלכלני השמאל היא למעשה מילה מכובסת, מה שעומד מאחריה הוא רצון לשעבד את הזולת ולגרום לו לעבוד בשבילם; בדיוק להיפך מחופש. ::*לעומתם, כלכלני הימין טוענים, שהחופש מתבטא בעיקר בזכות הקניין - זכותו של אדם ליהנות מפרי עמלו, בלי שיצטרך לתת חלק ממנו לאדם אחר או למדינה, ומכאן שאסור למדינה לגבות מיסים בכפיה (פרט למינימום ההכרחי). אולם, במדינה שבה כל קרקע שייכת למישהו, זכות הקניין של בעל הקרקע מקנה לו זכות בלתי מוגבלת לקבוע חוקים ולהטיל מיסים על האנשים שנמצאים בקרקע שלו. מה שאסור למדינה - מותר לבעל הקרקע, ובניגוד למדינה - את בעל הקרקע אי אפשר להחליף בבחירות! בעל הקרקע הוא למעשה דיקטטור בקרקע שלו; זכות הקניין של בעלי הקרקע סותרת ומבטלת את זכות הקניין של חסרי הקרקע - בדיוק ההיפך מחופש. ::*הכלכלנים הגיאואיסטים (מבית מדרשו של הנרי ג'ורג') הציעו לפתור את הבעיה ע"י הטלת מס ערך קרקע על כל בעלי הקרקעות, וחלוקתו כדיבידנד לאזרחים; כך יתבטל היתרון הלא-הוגן שיש לבעלי הקרקעות על-פני חסרי הקרקעות. אולם הפתרון של התורה הוא שונה: מצוות חלוקת הקרקעות מבטיחה שלכל אדם תהיה קרקע, וכך אף אדם לא יהיה עבד-עולם של בעלי הקרקעות. כולם מסכימים, שאדם המשועבד לאדם אחר, אינו חופשי; ואכן, בשנת היובל, כל העבדים העבריים יוצאים לחופשי. אולם, כדי להיות חופשי, אדם צריך יותר מזה: הוא צריך קרקע. אדם שאין לו קרקע, צריך לשלם כסף, רק כדי שיהיה לו מקום לעמוד במשך היום, ולשים את הראש למנוחה בלילה. הוא צריך לשלם דמי שכירות, ולשם כך הוא צריך למצוא מישהו שיסכים להעסיק אותו ולשלם לו משכורת. לכן, בשנת היובל, יחד עם שחרור העבדים, משחררים גם את הקרקעות - " '''ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו''' ". ערך החרות הוא הערך המרכזי של כל הפרשה (פרשת "בהר"), והוא מתבטא גם במצוות אחרות שנזכרות או נרמזות בפרשה: ::*א. למרות שמותר לקנות עבד עברי, השיעבוד שלו מוגבל ומצומצם, ויש להתייחס אליו כאל פועל שכיר - "כשכיר כתושב יהיה עמך, עד שנת היובל יעבוד עמך". ::*ב. הלוואה היא סוג של שיעבוד - "*עבד לווה לאיש מלווה*"; ולכן יש בתורה מצוות שמגנות על זכויותיו של הלווה ומצמצמות את השיעבוד שלו למלווה - אסור למלווה לקחת ריבית, כך שהשיעבוד לא גדל עם הזמן; ובסוף שנת השמיטה, החוב נשמט והלווה משתחרר מאימת הנוגש. ::*ג. לא רק בשנת היובל, אלא גם בשנת השמיטה - פעם בשבע שנים - הקרקע החקלאית משתחררת: כל אדם חופשי לאכול כל צרכו מהיבול שצומח בקרקע, גם אם הקרקע באופן רשמי שייכת למישהו אחר. בני ישראל הם עבדי ה', ולכן הם ראויים להיות חופשיים משיעבוד לבשר ודם; הארץ שייכת לה', ולכן הארץ צריכה להיות חופשיה משיעבוד לבשר ודם: ::* {{צמ|וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, '''כִּי לִי''' הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי|ויקרא כה כג}} ::* {{צמ|'''כִּי לִי''' בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם|ויקרא כה נה}} ==='''הרחבה''' : היובל והזכויות הטבעיות=== מה הן הזכויות הטבעיות של האדם? על-פי ההשקפה הליברטריאנית, אלה הן הזכויות הנובעות מהטבע ולא מאנשים אחרים; אלה הן זכויות הפרט, שיש לאדם כאשר הוא נמצא לבדו, ללא אנשים אחרים. כדי לברר אם זכות כלשהי היא אכן "זכות טבעית", יש לבדוק האם האדם יכול לצפות שתהיה לו זכות  זו, גם כאשר הוא נמצא  לבדו. הנה כמה דוגמאות: ::*"הזכות לחינוך חינם" - איננה זכות טבעית. כשאדם נמצא לבדו, הוא לא יכול לצפות "להתחנך" בחינם. אם הוא רוצה ללמוד, הוא יצטרך להתאמץ וללמד את עצמו. ולכן, גם כשהאדם נמצא בחברה, אין לו זכות לכפות על אנשים אחרים לספק לו חינוך, ומכאן שגם למדינה אין זכות לגבות מיסים על-מנת לספק חינוך חינם. ::*"הזכות שלא להירצח" - היא זכות טבעית. כשאדם נמצא לבדו, אף אדם אחר לא ירצח אותו. לכן, גם כשהאדם נמצא בחברה, יש לו זכות  לדרוש מאחרים שלא ירצחו אותו ולא יפגעו במצבו הטבעי. ::*ההתלבטות מתחילה כשבודקים שתי זכויות - "הזכות לקרקע" ו"הזכות לתנועה חופשית". כשהאדם נמצא לבדו, יש  לו שתי הזכויות הללו - כל הקרקעות  בעולם עומדות  לרשותו, והוא יכול לנוע בהן בלי הגבלה. גם כשהאדם נמצא בחברה, הוא יכול לדרוש שתהיה לו קרקע - אבל  מצד  שני, כשלאדם אחד יש קרקע, הוא מונע מאדם אחר את חופש התנועה, להיכנס לאותה הקרקע. יש כאן התנגשות של חרויות, ולכן נדרשת פשרה הוגנת. הפשרה שהתורה מציעה היא, לחלק את הקרקעות באופן שווה, קרקע שווה לכל אזרח, ולוודא שהקרקע לא תימכר לצמיתות. כך לא ייווצר מצב, שאדם אחד איבד לנצח את חופש התנועה שלו, בעוד שאדם אחר שולט בכל הקרקעות. =='''לכל יושביה''' - מתי נוהג היובל?== מהמילים "לכל יושביה" למדו חכמי המדרש {{צפ|תוכן='''יושביה''' - בזמן שיושביה עליה, ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה אבל היו מעורבבים -- שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה -- יכול יהיה היובל נוהג? תלמוד לומר 'יושביה'.  '''לכל יושביה''' -- נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות}}  {{קטן|קטן= ( [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ספרא]] ). |}}  לדיון בנושא זה [[Tnk1/klli/mdrjim/yovl|ראו כאן]] . =='''יובל היא תהיה לכם'''== '''יובל היא''' - השנה נקראת "שנת יובל". ונחלקו המפרשים, אם השנה נקראת על-שם תקיעת השופר שנקרא גם '''יובל''' {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , או על-שם החירות - '''הובלת''' העבדים חזרה לביתם: {{צפ|תוכן=ואמר '''יובל היא''' שבה יובל כל איש אל אחוזתו ואל משפחתו, יובילוהו רגליו מרחוק לגור ( [[%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%92_%D7%96|ישעיהו כג ז]] )}} {{קטן|קטן= (רמב"ן)|}} .  המילים '''תהיה לכם''' לכאורה מיותרות. ור' עובדיה ספורנו פירש שהן מהוות הבטחה: אם תשחררו את העבדים, תזכו גם אתם ליובל - חירות מהשיעבוד לאומות:  {{צפ|תוכן=<strong> יובל הוא תהיה לכם  - </strong> שתהיו גם אתם בני חורין משעבוד האומות, על הפך מה שאמר (ירמיהו לד יז): "אתם לא שמעתם אלי לקרוא דרור איש לאחיו, הנני קורא לכם דרור נאם ה' אל החרב אל הדבר ואל הרעב"}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%9B%D7%94#%D7%99|ספורנו]] )|}} . ==הקבלות== ===גרות ועבדות === בפסוקנו נזכרו שתי מצוות הקשורות ליובל: שיחרור העבדים, והחזרת הקרקעות. הקשר בין מצוות אלו דומה לקשר בין גרות לבין עבדות.  בברית בין הבתרים אמר ה' לאברם,  {{צמ|יָדֹעַ תֵּדַע כִּי '''גֵר''' יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, '''וַעֲבָדוּם''' וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה|בראשית טו יג}}: בני ישראל היו '''גֵרים''' במצרים, לא היתה להם ארץ השייכת להם, ומתוך כך גם נעשו '''עבדים''' למצרים. יציאת מצרים שיחררה את בני ישראל '''מהעבדות''' ; השלב הבא היה לשחרר את בני ישראל '''מהגרות''' - להביא אותם אל ארץ שתהיה שייכת להם,  {{צמ|...וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, '''הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם''' מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ... '''וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם''' מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'|שמות ו ז}} חוק היובל מחיל את השיחרור הכללי של עם ישראל, על כל אחד ואחד מבני ישראל: שיחרור '''מהעבדות''' , ובאותו זמן - שיחרור '''מהגרות''' ע"י חזרה לנחלת האבות. <div class="advanced"> ==לעיון נוסף== ::*'''וקדשתם את שנת החמישים שנה''' - חז"ל למדו מכאן שמצוות היובל מתחילות כבר בראש השנה, למרות שתקיעת השופר נעשית ביום הכיפורים (ראו [[Tnk1/tora/wyqra/wy-25-09|בפסוק הקודם]] ). ::* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/454daf.htm#Heading1 רעיון דומה על משמעות מצוות היובל ושמיטת הכספים / אשר מאיר, דף קשר ישיבת הר עציון] ::* [[Tryg/mamr/yovl_etc|רעיונות מעשיים לקיום מצוות היובל בימינו]] ::* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bo/gru.html שמירת היובל וקיומו בימי הבית הראשון והשני / ד"ר מאיר גרוזמן, דף פרשת השבוע בר אילן] ::* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/183-2.htm הגירוש מטעמים "אזרחיים" וכאמצעי ענישה / אביעד הכהן, מכללת שערי משפט ] ::* [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/164-2.htm חופש התנועה והגבלתו לתכלית ראויה / אביעד הכהן, מכללת שערי משפט] </div> == תגובות == מאת: דוד אקסלרוד טוב. אבל, אחר הכל אתה לא יכול להתכחש לכך שיובל הוא מכשול רציני מפני צבירת נכסים. מה שנקרא היום "כרישי נדל"ן" בטח לא יאהבו את הרעיון. <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:המטרה של שנת היובל - חופש ולא שיוויון|ביאור:המטרה של שנת היובל - חופש ולא שיוויון}}}} {{מידה טובה|מידת השיוויון|בלי קטגוריה}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/tora/wyqra/wy-25-10.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-05-25. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/tora/wyqra/wy-25-10.html}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/wyqra/wy-25-10}} </noinclude> px92r7rmbcjsrqeuxw9iupjgktsxo1d 106 183982 3003574 563624 2026-04-07T13:22:47Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003574 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:יחזקאל מ א]] [[קטגוריה:פרטי ביטויים]] [[קטגוריה:תאריכים]] [[קטגוריה:ויקרא כה ט]] [[קטגוריה:יחזקאל מ א]] [[קטגוריה:שמות יב ב]] 9daatjy7scgal6wi0hu066iqnmjsdi1 106 183983 3003575 2091035 2026-04-07T13:22:50Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003575 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|יחזקאל|מ|לט|א|מ ב|הבהרה=כן|}} = בראש השנה בעשור לחודש = {{צמ|בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, '''בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה|יחזקאל מ א}} בלשון ימינו, '''ראש השנה''' הוא הכינוי של היום הראשון בחודש תשרי, שבו אנחנו מתחילים לספור שנה חדשה לבריאת העולם. אם כך, איך ייתכן שראש השנה חל בעשור לחודש?! 1. לפי חז"ל, הנבואה נאמרה בשנת היובל, שעליה נאמר, {{צמ|וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה '''בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ''' בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם|ויקרא כה ט}}( [[ביאור:ויקרא כה ט|פירוט]] ). מכאן למדו ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי, ולכן בשנה זו "ראש השנה" הוא בעשרה בתשרי: {{צפ|תוכן=איזוהי שנה שראש השנה שלה בעשור לחדש? הוי אומר: זה יובל, שחרב הבית בשנת שלושים ושש ביובל שהתחיל בשמנה עשרה שנה לישעיהו, ולסוף ארבע עשרה היה ראוי היובל להיות והיא שנת עשרים וחמש לגלות יכניה שגלה בעשרים ושש ביובל י"ד של יאשיהו מי"ח עד ל"א ויהויקים י"א.}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על יחזקאל מ א|רש"י]] )|}} . שנת היובל היא שנה של שיחרור וגאולה, אבל בני ישראל לא היו ראויים להיגאל באותו זמן, ולכן ה' רק נתן ליחזקאל - הנציג של ישראל - טעימה מהגאולה העתידה. ::*אולם, בתורה לא נאמר ששנת היובל מתחילה בעשרה בתשרי. להיפך, נאמר שם בפירוש שזהו החודש השביעי. יש מצוה לתקוע בשופר '''באמצע''' שנת היובל; המצוה הזאת לא מוכיחה ששנת היובל מתחילה בתאריך זה! 2. לענ"ד, פירוש המילה ראש השנה בתנ"ך שונה מלשון ימינו. אצלנו זה יום, אבל בתנ"ך זה חודש שלם. הביטוי ראש השנה הוא רק צורה מקוצרת של הביטוי, {{צמ|הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם '''רֹאשׁ''' חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי '''הַשָּׁנָה'''|שמות יב ב}}( [[Tnk1/tora/jmot/jm-12-02|פירוט]] ). כלומר, הכוונה לחודש ניסן! לפי זה, הפסוק פשוט וברור: '''בראש השנה''' - חודש ניסן, '''בעשור לחודש''' - י בניסן. בתאריך זה לקחו בני ישראל לראשונה שה לקרבן, {{צמ|דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: '''בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה''' וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לַבָּיִת אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת|שמות יב ג}}, באותו תאריך דיבר ה' עם יחזקאל על בית המקדש העתידי. ==רמז== שמואל גרינברג מצא בפסוק זה רמז למלחמת יום הכיפורים: ::* :: {{צ|בעשרים וחמש שנה לגלותנו}} – בין הקמת המדינה (1948) למלחמת יוה"כ (1973) עברו 25 שנה. ::* :: {{צ|בראש השנה}} – בחודש תשרי, החודש הראשון בשנה לפי המניין המקובל היום. ::* :: {{צ|בעשור לחודש}} – י' בתשרי, יום הכיפורים. ::* :: {{צ|בארבע עשרה}} – בשעה 14:00! <div class="advanced"> ==מקורות ופירושים נוספים== [[Tnk1/nvia/zmnim|הנביאים - טבלת זמנים]] . ""בעשרים וחמש שנה לגלותנו " הוא גלות יהויכין שגלה י"א שנה לפני החורבן, ולפ"ז עת נגלה אליו הנבואה הזאת היה "ארבע עשרה שנה אחרי אשר הכתה העיר ", ואז היה שנת היובל, (כי היובל הקודם היה בי"ז שנה ליאשיהו עת מצאו הספר בבית הה', שהיה ל"ו שנה קודם החורבן) לכן אמר "בר"ה בעשור לחדש ", שלא יצוייר שיהיה ר"ה בעשור לחדש רק בשנת היובל שאז ביוהכ"פ תוקעים בשופר והעבדים יוצאים לחירות,'' [הערה: דע שחשבון זה אינו עולה לר' יהודה שסובר בנדרים (דף ס"א) ששנת החמשים עולה למנין שבוע, ולדידיה חל היובל י"ז שנה קודם לכן, אך ר' יהודה לשטתו שלדידיה בל"ז אאל"פ שר"ה הוא בעשור לחדש, דהוא ס"ל בספרא (בהר פ"ב) ששנת היובל מתקדשת בתחלתה. וחשבון זה הוא לרבי יוסי בערכין (דף י"ח) ובסדר עולם, והוא לשטתו שס"ל שתקיעה מעכבת כמ"ש בספרא (שם משנה ד) ובר"ה (דף ט') ולדידיה לא היו עבדים נפטרים לבתיהם עד יום הכפורים כמ"ש בס' התו"ה (שם סי' י"ח), ולרבי יהודה צל"פ מ"ש בראש השנה היינו בתחלת השנה ולא בא הלשון בדוקא: ע"כ]'' "היתה עלי יד ה' ", מבואר אצלי שיד ה' מורה על שיניע את הנביא אל ענינים נשגבים ומחזות עצומות, "ויבא אותי שמה " ר"ל אל העיר שהוכתה:  " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על יחזקאל מ א|מלבי"ם]] )|}} ===מצודת דוד=== "שמה" - ר"ל אל העיר ההוכתה האמורה למעלה "יד ה'" - כח חוזק הנבואה להוליכני בעל כרחי "לגלותינו" - הוא גלות יהויכין כי מאז גלה יחזקאל ===מצודת ציון=== "בעצם" - ענין עצמות הדבר וגופו וכן לא נכחד עצמי ממך ( [[Wiki/תהלים_קלט|תהלים קלט]] )" {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על יחזקאל מ א|מצודות]] )|}} <h4> מאמרים מאתר ויקיטקסט:</h4> ::* [[ביאור:בבלי זבחים דף קיח|בבלי זבחים קיח ב]] ::* [[ביאור:ירמיהו לב ט]] ::* [[:תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/ה|תשובות רש"י (מהדורת הרב כשר)/ה]] ::* [[סדר עולם רבא פרק יא]] ::* [[ערכין יב א]] ::* [[ערכין יב ב]] ::* [[ערכין יג א]] </div> == תגובות == פרשת נכון אראל ידידי אכן ראש השנה על פי התורה הוא ראש החודש הראשון ואם נאמר מועד העשור בחודש אז הכוונה לעשירי למלאת ירח ניסן ******** וגם: העשירי לחודש ניסן הוא המועד אשר תטהר הארץ ממלחמת גוג מארץ המגוג שים לב כי לא במקרה הפסוק יחזקאל מ א: " בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיָּבֵא אֹתִי שָׁמָּה פרק מ' בספר יחזקאל בא מייד לאחר פרשת מלחמת גוג מארץ המגוג שתיתום ביום הכפורים בעשור לחודש השביעי הוא ירח האיתנים ואז על פי ספר יחזקאל פרק לט כתוב: (יב) וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמַעַן טַהֵר אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים. [עד העשור לחודש הראשון בשנה] לאמור כי בעת טַהֵר אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים השנה תהיה מעוברת ויוסף ירח שלוש-עשרה הוא המכונה בפי הרבנים אדר ב' וכי הארץ תטהר בעשור לחודש ניסן למען יקחו הכבש למשמרת עד הארבעה-עשר לחודש ניסן ויעשו זבח הפסח בטהרה ככתוב בתורה :::: -- Daian Moshe, 2014-09-12 20:48:19 :::: -- מרדכי נוי, 2017-09-17 07:18:37 <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:בראש השנה בעשור לחודש|ביאור:בראש השנה בעשור לחודש}}}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/nvia/yxzqel/yx-40-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2014-09-12. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/nvia/yxzqel/yx-40-01.html}} {{קיצור דרך|tnk1/nvia/yxzqel/yx-40-01}} </noinclude> 4ujqrddrl4ehh4sivz682ctg6rg389s 0 208855 3003561 2957549 2026-04-07T12:27:26Z ~2026-21406-00 45228 /* [הביטחון והאמונה] */ 3003561 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|אורחות צדיקים||שער האכזריות|שער השמחה|שער הדאגה|כותרת עליונה={{ניווט אורחות צדיקים}}|כותרת תחתונה='''שער תשיעי'''}} <קטע התחלה=שמחה-0/>{{גודל גופן|4|'''השמחה.'''}} המידה הזאת באה לאדם מחמת רוב שלווה בלבו בלי פגע רע. ואדם המשיג תאוותו, ולא יארע לו דבר המעציב אותו – {{נוסח|בזה יהיה לו שמחה תדיר. ומי שיש בו שמחה תדיר – יאירו|ע"פ ג,ה}} פניו, וזיוו מבהיק, וגופו בריא, ואין זקנה ממהרת לבוא עליו, כמו שנאמר {{מקור|משלי יז כב}}: "לב שמח ייטיב גהה".<קטע סוף=שמחה-0/> ==[מידת השמחה]== ===[להתרחק מהשחוק]=== <קטע התחלה=שמחה-1/>[[קובץ:Sefer ha-Middot (Orhot Zaddiqim) Prague 1581.pdf|thumb|"שער השמחה" בדפוס הראשון של הספר בעברית שיצא לאור בפראג, שמ"א (1581). לחץ על הצילום לקריאה.|page=36]] '''ומן''' השמחה יבוא שחוק לאדם. ואין ראוי לאיש משכיל להרבות בשחוק, כי עם השחוק משתתף דעה קלה, כמו שנאמר {{מקור|קהלת ז ו}}: "כי כקול הסירים תחת הסיר – כן שחוק הכסיל". וכבר נאמר: מאותות השוטה ששוחק במקום שאין ראוי בו השחוק. ואין ראוי למי שיש לו מוסר להתנהג בשחוק במושבות ובמעמדות, מפני שאמרו: מי שרב שחקו – מתמעט מוראו, כי בשעת השחוק אין יכול {{נוסח|לכוון אחר שום יראת השם אלהים.|=ג}} {{נוסח|וכל שכן אם ישחק בטיולים או בקוביות, שאין יראת אלהים עליו.}} לכן ייסר אדם את עצמו שלא ישחק, ושלא יקנה לו רב או חבר משחק, שנאמר {{מקור|ירמיהו טו יז}}: "לא ישבתי בסוד משחקים ואעלוז"; וכתיב {{מקור|משלי יד כג}}: "בכל עצב יהיה מותר".<קטע סוף=שמחה-1/> ===[רעות השמחה והשחוק]=== <קטע התחלה=שמחה-2/>'''הרבה''' רעות יש בשמחה ובשחוק. כמו השמח במכשול חברו, בעת שמגיע לו פגע רע מפגעי העולם. ועל זה נאמר {{מקור|משלי כד יז}}: "בנפול אויבך אל תשמח". ועוד יש שמחה רעה מזאת, כמו השמח כשחברו נכשל בעבודת הבורא יתברך, או שמח במיעוט ידיעתו. צריך שתבין: עבד המשרת למלך באמונה, שיש לו להצטער בראותו אנשים המורדים באדונו והמחרפים אותו, ומחוייב להוכיחם על פניהם ולהודיע נבלותם. אבל בהיות העבד שמח בראותו קלקול אדוניו וחרפתו – אין זה עבד נאמן, רק חבר לאיש משחית, ועוונו ישא. והנה הכתוב אומר {{מקור|תהלים קמז יא}}: "רוצה יי את יראיו", ומי ששמח במכשול חברו – אין רצונו כרצון הבורא יתברך. על כן התפלל רבי נחוניא בן הקנה {{מקור|ברכות כח ב}}: אל ייכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם, ולא אכשל וישמחו בי. ועל כן התפלל רבי נחוניא בן הקנה על זה, כי ראה שזה דבר מצוי שאחד שמח בטעות חברו, כדי שיהא הוא נוצח את חברו ויהיה לו שם. ואף כמה בני אדם חשובים אינם נזהרים בזה. '''לכן''' כל איש אשר רצונו רצון האלהים – יצטער על שאין נעשה רצון השם. ואפילו על שונאו יתפלל אדם שיעבוד לבורא יתברך. ויכוון בתפילתו בברכת "אתה חונן" ובברכת "השיבנו" ובברכת "סלח לנו" על כל ישראל, אוהביו ושונאיו, וכן בכל הברכות. כי איך יתכן שיתפלל "רופא חולי" ושאר הברכות, והוא לא חפץ שחברו יתרפא או יתחכם?! ועבור שזה היצר הוא רגיל מאוד בלבבות בני אדם, ואין מרגיש בעניין הזה, לכן נכתב להזהיר יראי השם להכין לבם לאלהים בכוונה שלמה אמיתית, לשפוך נפשם נוכח פני השם על כל ישראל, אוהביו ושונאיו. ובזה יקיים "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|ויקרא יט יח}}. "וטהר ידים – יסיף אומץ {{מקור|איוב יז ט}}. '''יש''' עוד שמחה ושחוק רע מאוד, כגון מי שמשחק במי שזהיר בעבודת השם יתברך והמקיים מצוותיו. ויש בזה ארבע רעות: *'''האחד''' שהוא מחשיך נפשו מאור המצוות; כשהוא מואס ומשחק במקיימי המצוות – אז יתגנו המצוות בעיניו. *'''השני:''' כי אולי מתוך השחוק ימנע הצדיק מצדקותיו, כי לא יוכל לסבול השחוק. *'''השלישי:''' כי אנשים רבים אשר לא ניסו ללכת בדרכי השם יתברך – לא יוכלו לעשות תשובה מפני השחוק, וילכו בחושך כל ימיהם. ונמצא שזה המשחק לא די שמונע מחברו רב טוב הצפון לצדיקים, אלא שמוריד אותו לשאול תחתית. והנה המשחק הזה בכלל עונש "המחטיא את הרבים". *'''הרביעי''' שדומה לליסטים שעומד על פרשת דרכים, וקוצץ רגלי המביאים דורון למלך: הלוא זה שונאו ואויבו של המלך, ורעתו רבה מאוד. '''יש''' עוד שמחה מרה כלענה: כגון רודפי ניאוף וגזל ושאר עבירות, ושמחים בהשיגם התאוות הרעות. ועל אלו אמר {{מקור|משלי ב יד}}: "השמחים לעשות רע, יגילו בתהפוכות רע". ועונשם גדול עד שאול תחתית.<קטע סוף=שמחה-2/> ===[שמחת היין]=== <קטע התחלה=שמחה-3/>'''ויש''' עוד שמחה מעורבבת, המעלה עשן לכל המצוות, והמשכחת יראת השם יתברך מלבות בני אדם: כגון אלו המשתכרים ושמחים בבית המשתה, ואחרי השמחה הזאת – תוגה, כי הרבה קלקולים באים מתוך המשתה. ומי בחכמה חכם כשלמה בן דוד, אשר אמר {{גודל גופן|1|([[משלי כג כט]]-[[משלי כג ל|ל]])}}: "למי אוי, למי אבוי, למי מדיָנים, למי שיח, למי פצעים חינם, למי חכללות עינים? למאחרים על היין, לבאים לחקור ממסך". גם הנביא אמר {{מקור|ישעיהו ה יא}}: "הוי משכימי בבוקר – שכר ירדפו, מאחרי בנשף – יין ידליקם"; ואמר {{מקור|ישעיהו ה יב|שם פסוק יב}}: "והיה כינור ונבל תף וחליל ויין משתיהם, ואת פעל יי לא יביטו, ומעשה ידיו לא ראו"; ואומר {{מקור|ישעיהו ה יג|שם פסוק יג}}: "לכן גלה עמי מבלי דעת, וכבודו מתי רעב, והמונו צחה צמא"; ואומר {{מקור|ישעיהו ה יד|שם פסוק יד}}: "לכן הרחיבה שאול נפשה, ופערה פיה לבלי חוק, וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה"; ונאמר {{מקור|ישעיהו כח ז|שם כח ז}}: "וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו, כהן ונביא שגו בשכר, נבלעו מן היין, תעו מן השכר, שגו ברואה, פקו פליליה". '''ראה''' מה קלקול בא מן היין! וכתיב {{מקור|משלי כ א}}: "לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם". {{נוסח|ראה מה קלקולים באים מן השכרות, כדכתיב {{מקור|בראשית ט כא}}: וישת מן היין וישכר, ויתגל בתוך אהלֹה..." – ועל זה באו כנענים לעולם.|ע"פ ב,ה|ה=*?}} הנה היין גורם להיות מתלוצץ, ולהיות הומה ובעל דברים, וכל שוגה בו לא ירבה חכמה. וכתב רבינו משה המיימוני: הקיבוץ על השתייה המשכרת – ראוי שתהיה אצלך יותר חרפה מהתקבץ אנשים ערומים מגולי הערווה. והשכרות הוא ממעשה הרעה, כי הוא מפסיד השכל אשר נפח השם יתברך באפיו. '''אמנם''' שתיית היין טוב מאוד בזמן שתשתה על מנהג המשכילים, כדרך שאמר שלמה {{גודל גופן|1|([[משלי לא ו]]-[[משלי לא ז|ז]])}}: "תנו שכר לאובד, ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו, ועמלו לא יזכור עוד". ועוד נאמר על היין {{מקור|שופטים ט יג}}: "המשמח אלוהים ואנשים"; וכתיב {{מקור|תהלים קד טו}}: "ויין ישמח לבב אנוש". גם אמר הכתוב {{מקור|שיר השירים א ב}}: "כי טובים דודיך מיין"; ונאמר {{מקור|שיר השירים ז י|שם ז י}}: "וחכך כיין הטוב". מכל אלה נדע שבח היין, כשהוא כמשפט החכמים והשותים כשיעור, שיגבר השכל על היין ולא יגבר היין על השכל; והשותים בזמן הקבוע עם אוהבים ורעים ועם חסידים וצדיקים, ולא עם ערטילאים וריקים. כי היין יוסיף חכמת עמוקים, ועץ החיים למחזיקים בה. ועוד: היין יוסיף חכמת המשכיל, ויכפיל שטות האוויל; ויחדש אהבת אוהב, ויעורר איבת האויב; ויפתח יד הנדיב, ויחזק לב הכילי. '''וזאת''' מידת שותי יין: ישים היין רפואה לדאגתו, ויתחזק בתורה ללמדה בשמחה; כי כל זמן שאדם שרוי בצער לא יוכל ללמוד. וגם בית דין המצטערים לא יוכלו לברר הדין בין כשר לטריפה, בין היתר לאיסור. גם הצער מבטל כוונת הלב בתפילה. גם כשאדם שרוי בצער, מי שמדבר אליו או מי שמבקש ממנו לעשות עמו חסד – אין לו כוח לעשות בקשתו, וכתיב {{מקור|ישעיהו מט ח}}: "בעת רצון עניתיך". לכן על דרך זה יכוון המשכיל לשתות יין, ויזהר שלא ירבה בשתייה שיצטרך לבטל מלאכתו ועסקיו. ועל הכל ישתמר מלשתות כל כך עד שיבטל מתורתו ומתפילתו, או עד שירבה שחוק וקלות ראש. ולא ישתה עד שיגלה סודותיו, או סודות של אחרים. ואם תשתה במידה הזאת, לא יהיה לך היין לזרה. גם במועדים וברגלים, אשר כתיב בהן {{מקור|דברים יב יח}}: "ושמחת לפני יי אלהיך" – לא ימשוך עצמו ביין יותר מן הראוי, כנאמר {{מקור|דברים כח מז|שם כח מז}}: "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך בשמחה ובטוב לבב" – הא למדת שלא נצטווינו על שמחה שישכח בה יוצר הכל. ואי אפשר לעבוד השם יתברך לא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שכרות.<קטע סוף=שמחה-3/> ===[השמח בחלקו]=== <קטע התחלה=שמחה-4א/><קטע התחלה=שמחה-4א-א/>'''במידת''' השמחה תלויה מצוות עשה שיצדיק כל מאורעותיו, שנאמר {{מקור|דברים ח ה}}: "וידעת עם לבבך, כי כאשר ייסר איש את בנו, יי אלהיך מיסרך". ואם אחר שאדם עושה תשובה לא יהא עניינו בטובה כמו בתחילה – מצווה שיחשוב בלבו כי לטובתו נהפך עניינו לרע. כי קודם שעשה אדם תשובה היה הקדוש ברוך הוא משלם לו שכר המצוות שעשה כדי לטרדו מעולם הבא, שנאמר {{מקור|דברים ז י|שם ז י}}: "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו". וכדרך שהוא עושה לשונאיו – כן משלם לאוהביו עונש העבירות שעשו בעולם הזה, כדי שיהיו זכאין ונקיים לעולם הבא. וכל זה תלוי במידת השמחה, שהוא שמח בחלקו שחלק לו האל יתברך. '''אך''' הדרך שישמח האדם בחלקו, שיקבל בשמחה הרע כמו הטוב, הדרך הזה מתחלק לכמה דרכים: *האחד – צריך '''ביטחון''' גדול באלהים. *השני – '''האמונה'''. *השלישי – {{תיקון גירסה|'''השכל'''|'''הסבל'''}}.<קטע סוף=שמחה-4א-א/><ref name="השכל">מילת "השכל" קשה בהקשר זה בכלל, ועוד יותר קשה לאור [[#כי המאמין|דברי המחבר]] ז"ל (בנוסח שלפנינו מיד לאחר החלק שדן בביטחון, ואולי במקור ההמשך הישיר לדבריו כאן), [[#כי המאמין|שם]] הוא מדבר על האמונה והבטחון והסבל והסתפקות, אבל אינו מזכיר כלל את עניין השכל. וכן בחלק על הביטחון הוא דן באריכות בתחילתו ובסופו בקשר שבין האמונה והבטחון, אבל אינו מזכיר אף פעם את השכל. ועוד: השווה את ספר "מבחר הפנינים" לר' שלמה אבן גבירול, שהיה מקור חשוב לבעל "ספר המידות" (או"צ) וממנו שאב פתגמים רבים, ובסדרת השערים שם אנחנו מוצאים: שער ו' "האמונה", שער ז' "הבטחון באלהים", שער ח' "התקוה", שער ט' "הסבל", שער י' "ההסתפקות". לכן ייתכן שנפלה כאן טעות של המעתיק, ובמקום "השכל" צריך לומר "הסבל" (במובן של המוכנות לסבול בשקט ובדומה ל"סבלנות"). וראו גם ב[[אורחות צדיקים שער הענוה|שער הענוה]], שם מזכיר המחבר את התכונה של הסבל: "העניו הוא סבלן, ומהסבלנות יבוא שלום...".</ref> <קטע התחלה=שמחה-4א-ב/>*הרביעי – '''ההסתפקות'''.<קטע סוף=שמחה-4א-ב/><קטע סוף=שמחה-4א/> ==[מידת הביטחון]== '''אמר החכם:''' <קטע התחלה=בטחון-0/>כל אדם צריך גדר וסעד וסמך, כדי שיתקיימו מעשיו הטובים. ומהו הגדר? זהו הביטחון, שבוטח תמיד באלהים יתברך, כמו שנאמר {{מקור|תהלים נה כג}}: "השלך על יי יהבך, והוא יכלכלך".<קטע סוף=בטחון-0/> ===[הביטחון והאמונה]=== <קטע התחלה=בטחון-1/>[[קובץ:Sefer-Hamiddot-Haqazzar Warsaw258 fascimile-with-letter A4.djvu|thumb|[[ספר המידות השלם שער הבטחון|"שער הבטחון"]] כפי שנשתמר בכתב-יד וורשה משנת ק"ץ (1430). לחץ על הצילום לקריאה.|page=9]] '''ומהו גדר הביטחון, ואיזה דבר מביא שיבטח האדם באלוהים?''' זה האמונה! – מתוך שמאמין בבורא, שכל הצלחתו בעולם הזה ובעולם הבא, הכל הוא ממנו ואין אחר זולתו, נותן לבו לאהוב אותו בכל לבבו. '''ומהו גדר האמונה, ואיזה דבר מביא אדם לידי אמונה שלמה?''' הוא שלא יתנועע מדבר רע, שיקבל כל הבא עליו בשמחה. וזה דומה לעבד שמכיר אדוניו שהוא נדיב ורחמן, ומשלם לעושי רצונו ושליחותו שכר גדול; ובעת שיכביד על משרתיו עבודה קשה הוא מטיב להם טובות גדולות, מגדלם ומנשא אותם, ויהיו אנשי עצתו ואוכלים על שולחנו, ומרכיבם במרכבת המשנה אשר לו, ומפקידם על ארצו. אין ספק שזה העבד היודע ומכיר זאת באדוניו, שיעזוב כל מה שבעולם ויעשה רצון אדוניו בשמחה, ואף אם העבודה קשה עליו מאוד, בזוכרו הטובה אשר תגיע אליו בגלל העבודה הזאת. אבל העבד הרואה שאדוניו מקפח שכר עבדיו, ויודע בלבו שאדוניו כילי, וטרחו יותר גדול משכרו – אין זה העבד טורח לאדוניו כי אם בעיצבון. '''כן''' הוא העניין הזה: המאמין באמונה שלמה ביוצרו, שהוא מטיב ומרחם יותר מכל מרחם, ושהוא דיין אמת, וכל מה שעושה לו הכל הוא לטובתו, וליתן לו שכר גדול על כל מה שסובל לשמו הגדול, ועל כל העבודה והשירות שיעשה לשם שמים ישיג לו נעימות גדולה בעולם הנעים. כעניין שמצינו בנבוכדנצר: עבור שפסע ארבע פסיעות לכבוד האל יתברך – זכה לגדולה גדולה {{מקור|סנהדרין צו א}}; וכעניין שמצינו בעשו: עבור שנזהר בכבוד אביו – זכה לגדולה בעולם הזה, הוא וזרעו אחריו; וכן רבים. אין ספק בהיות אדם מאמין בכל זה בלב שלם – וודאי ישמח בכל דיני השם יתברך, כי מי לא ישמח כשנוטלים ממנו פרוטות נחושת, ונותנים לו תמורתן כיכר זהב? '''מי שמאמין באלהים בלב שלם, ובוטח בו בביטחון חזק''' – יביא אותו הביטחון שלא יפחד מעולם מדבר רע, ולא יעבוד לאדם זולתו להתרצות אליו, ולא יקווה לאיש, ולא יסכים עמהם בדבר שהוא כנגד עבודת הבורא יתברך; ולא יפחידוהו ענייניהם, ולא יחת ממחלוקתם. ואם יוכיח אותם – לא יזהר בכבודם, ואם יכלימוהו – לא יבוש מהם, ולא יְיַפה להם השקר, כמו שאמר הנביא {{מקור|ישעיהו נ ז}}: "ואדני יי יעזר לי, על כן לא נכלמתי, על כן שמתי פני כחלמיש, ואדע כי לא אבוש".<קטע סוף=בטחון-1/> ===[מחשבות המחזקות את הביטחון]=== <קטע התחלה=בטחון-2/>'''הבוטח''' באלהים – יביאנו הביטחון לפנות לבו מענייני העולם, לייחד עצמו לענייני התורה והעבודה. '''וצריך אדם לחקור הדעות המחזיקות את לבו, להיות בביטחון שלם באלהים:''' *'''מחשבה ראשונה''' – שידע בידיעה ברורה כי האלהים מרחם על האדם יותר מכל מרחם, והוא משגיח עליו בסתר ובגלוי. ובעת שהוא אינו שומר עצמו כראוי – האלוהים מרחם עליו ושומר אותו מן הפגעים, כעניין שנאמר {{מקור|תהלים קטז ו}}: "שמר פתאים יי". *'''המחשבה השניה''' – אשר כל הטובות המגיעות אליו מאביו ומאמו, ואחיו וקרוביו ורעיו – הכל מאת השם יתברך הוא; ואלו הם שלוחי המקום ברוך הוא. *'''השלישית''' – שידע שכל הטובות הם מחסדי האלהים, לא שהוא ראוי לכך. ואין הקדוש ברוך הוא מטיב לו מפני שהוא צריך לו, אך נדבה וחסד. *'''הרביעית''' – שידע אשר לכל ענייניו יש גבול וקץ, ואין שום אדם יכול להוסיף ולגרוע על מה שגזר הבורא יתעלה. ומה שגזר הקדוש ברוך הוא שיהיה לו מעט – אין אדם יכול להרבות, או למעט הריבוי. ומה שגזר לאחר – אין שום אדם יכול להקדים, ולא לאחר מה שגזר להקדים. אך הכל הוא בגזרת העליון וברצונו. *'''החמישית''' – שידע שהבורא יתברך רואה את לבו, אם ביטחונו בו ביטחון שלם בלא מרמה. כי עבד המשרת לאדם בשר ודם – יכול העבד לגנב לב אדונו, שיהיה האדון סובר שהעבד אוהבו בכל לב אף על פי שהוא שונאו, והאדון יעשה לו טובה בחזקת שהוא אוהבו. וכל זה לא ייתכן בבורא יתברך, כי הוא יודע יצר הלב והמחשבה שבו, והוא יודע עליונות ותחתונות, אמונתו וכפירתו. לכן אין לילך לפניו ברמאות. *'''הששית''' – שייקח אל לבו לקיים מה שצווהו, ולהימנע מכל מה שהזהירו שלא לעשות, כאשר הוא חפץ שהבורא יתעלה יעשה לו הדבר שהוא בוטח בו. כדברי רבותינו {{מקור|משנה אבות ב ד|אבות ב ד}}: עשה רצונו כרצונך, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. אבל מי שבוטח בשם יתעלה ואינו מקיים מה שצווהו, כמה הוא שוטה וכסיל! ועל זה נאמר {{גודל גופן|1|([[איוב כז ח]]-[[איוב כז ט|ט]])}}: "מה תקות חנף כי יבצע, כי ישל אלוה נפשו. הצעקתו ישמע אל, כי תבוא עליו צרה?" ואומר {{גודל גופן|1|([[ירמיהו ז ט]]-[[ירמיהו ז י|י]])}}: "הגנוב רצוח ונאוף, והשבע לשקר וקטר לבעל, והלוך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם, ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו?!" ואומר {{מקור|ירמיהו ז יא|שם פסוק יא}}: "המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם?!" *'''השביעית''' – שידע כי הבורא ברוך הוא ברא את האדם למלאכות רבות, וברא לו מזונו על ידי טורח גדול ועבודה. ואם היו כל העניינים והמזונות והבגדים מוכנים לאדם בלא טורח, {{נוסח|אז היו כמה מצוות בטילות, כגון: הצדקה, והגניבה והגזילה והחמדה שיתרחק מהן. דאם היו לו כל צרכו בלא טורח, היאך יתאווה לגנוב ולגזול? וכשהוא טורח ומרחיק אותו, שאינו חומד את שאינו שלו – אז הוא בוטח באלהים. ועליו הכתוב אומר {{מקור|תהלים לב י}}: "והבוטח ביי – חסד יסובבנהו".|=ג,כ}} ועל זה גנז חזקיהו מלך יהודה ספר הרפואות {{מקור|פסחים נו א}}, כדי שיבטח החולה באלוהים יתעלה, ולא ברפואות. גם אם היה אדם בטל ממלאכה, ולא היה טורח אחר מזונותיו, היה בועט ורודף אחר העבירות, כדכתיב {{מקור|דברים לב טו}}: "וישמן ישורון ויבעט". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה {{מקור|משנה אבות ב ב|אבות ב ב}}: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון".<קטע סוף=בטחון-2/> ===[ביטחון בפרנסה]=== <קטע התחלה=בטחון-3/>'''אך''' עתה מסר השם יתעלה שתי עבודות ביד האדם: האחת עבודתו והשנית עבודת התורה. וצריך האדם להיות ממוצע בין שתי העבודות, ולייחד שעות מיוחדות לעבודת התורה ולעבודת העולם הזה. וצריך שתתחזק, שתעשה עבודת שניהם לעולם לטוב לך לאחריתך; ולא יהיה אחד מפסיד לחברו, כמו שנאמר {{מקור|ירמיהו כב טו}}: "אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו"; ואומר {{מקור|קהלת ז יח}}: "טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך". '''וצריך''' שיבטח בשם יתברך שיצליחהו בעסקיו, ולא יבטח על מלאכתו ועסקיו, אך יחשוב אשר מלאכתו ועסקיו הם דרך לפרנסתו מאת השם יתברך. כמו אדם הבוקע עצים בגרזן, אף על פי שהגרזן חותך העץ, אין הכוח בא מן הברזל אלא מן האיש הבוקע עם הברזל לחתוך בו העץ. ואדם שיש לו מלאכה או איזה עסק שיהיה, שמפרנס בו בני ביתו, לא יחשוב: לולי המלאכה ההיא {{נוסח|הייתי|=ג,פ}} הולך לאבדון! אך יבטח בבורא יתעלה, ויחשוב: אם לא היה לו עניין זה העסק שעוסק בו, הבורא יתברך ימציא לו פרנסתו בעניין אחר. כי כל מעשה ידיו וצרכיו ביד האל הוא, והרבה שלוחים למקום, כמו שאמר הכתוב {{מקור|שמואל א יד ו}}: "כי אין ליי מעצור, להושיע ברב או במעט"; ואומר {{מקור|דברים ח יח}}: "כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל"; ואומר {{מקור|זכריה ד ו}}: "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר יי צבאות". '''וכן''' האדם אשר כל חיותו וצרכיו תלויים באדם אחד – לא ישים בטחונו בלבו על האדם ההוא, אך ישים שורש בטחונו מעומק הלב בבורא יתברך. {{נוסח|ואין די שיאמר כך ולבו בל עמו,|=כ}} אלא יתן שבח והודיה לבורא יתברך, על זה אשר לא עזב חסדו מאתו. וקח בידך משל נאה על עניין זה: והוא כמו מאה עיוורים ההולכים זה אחר זה, וכל אחד שם ידו על כתף חברו, ובראש כולם יש איש הרואה, והוא מנהיג כולם אחריו. הנה כל אחד יודע, שאף על פי ששם ידו על כתף חברו והוא מנהיגו, שאין זאת ההנהגה באה מכוחו {{נוסח|של חברו|=ג,פ}}, אך כולם נמשכים אחר האיש הרואה הראשון. ואם יהיה נשמט מהם – ייכשלו כולם ויפלו. זה ישים האדם אל לבו, ויחשוב {{נוסח|כי אין מנהיג זולתי הקדוש ברוך הוא|=ג,פ}} וכולנו כעוורים, וכל אחד ממנו מסתייע ונעזר בעזר חברו. אך אין כוח בחברו לולי המנהיג העליון, {{נוסח|הנותן הכל, וכל|=ג,פ}} דרכיו ישרים, ואין להרהר אחריו. וכמו שהמתפרנס לא יחשוב אלא בקדוש ברוך הוא, כך המפרנס לא יתגאה שהוא מפרנס, אך הוא כעיוור המנהיג עיוור חברו בעזרת המנהיג הראשון, שהוא הרואה. ועל זה נאמר {{מקור|ישעיהו מב טז}}: "והולכתי עוורים בדרך לא ידעו, בנתיבות לא ידעו אדריכם, אשים מחשך לפניהם לאור, ומעקשים למישור"; ואומר {{מקור|ישעיהו מב יח|שם פסוק יח}}: "והעוורים הביטו לראות"; ואומר {{מקור|ישעיהו מב יט|שם פסוק יט}}: "מי עוור כי אם עבדי, וחרש כמלאכי אשלח, מי עוור כמשולם, ועוור כעבד יי".<קטע סוף=בטחון-3/> ===[שמונה דברים שבוטחים בשם]=== <קטע התחלה=בטחון-4/>'''והנה כל הדברים שבוטחים בו בקדוש ברוך הוא, הם שמונה חלקים:''' *האחד – עניין גוף האדם בלבד. *השני – עניין פרנסתו. *השלישי – עניין אשתו. *הרביעי – חובת הלבבות והאיברים שהוא מתייחד בתועלתם ונזקם. *החמישי – חובת האיברים אשר תועלתם ונזקם לאחרים. *הששי – גמול עולם הזה. *השביעי – גמול עולם הבא הצפון לצדיקים. *השמיני – גמול ימות המשיח. '''הביטחון הראשון, עניין גוף האדם,''' הוא שישליך נפשו וימסור עצמו על רחמיו הגדולים, וידע שאין לו עצה והנהגה אלא ברשותו ובגזירתו. ואף על פי שכל בריאת איבריו ומידת ימיו קשורים בגזירת הבורא יתברך, מכל מקום יש לאדם להתגלגל להרוויח כל צרכיו, ולהציל נפשו, ולתקן לו הרפואות. ויבטח באלהים שירפאהו, והרופא והרפואה באים לו מאת השם יתברך לרפאהו; ולא יניח עניין זה אלא על האלוהים לבדו שיתן לו היכולת והכוח. ואל יאמר אדם: הואיל ואני קשור בגזירת הבורא יתברך, אלך בדרכי הסכנה, ואשתה סם המות! הלוא מצינו בשמואל באמרו {{מקור|שמואל א טז ב}}: "איך אלך ושמע שאול והרגני" – אף על פי שאמר כך לא נחשב כמי שממעט בביטחונו, והקדוש ברוך הוא השיב לו: "עגלת בקר תקח בידך" {{מקור|שמואל א טז ב|שם}}. ועל המכניס עצמו בסכנה, ואומר "אני בטוח בשם יתברך!" – עליו נאמר {{מקור|משלי יד טז}}: "וכסיל מתעבר ובוטח". והתורה הזהירנו על זה, כמו שכתוב {{מקור|דברים ו טז}}: "לא תנסו את יי אלהיכם". והמכניס עצמו לידי סכנה וממית עצמו – עונשו גדול ממי שממית אחרים. '''הביטחון השני, מעניין הפרנסה:''' תהיה ביטחון שלו על השם ברוך הוא, שיזמין לו צרכיו ומזונו כדי סיפוקו, ולא ידחק השעה לרדוף אחר כמה עניינים המטרידים אותו מהתעסק בתורה. וכאשר יבטח באלהים, ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו, ולא ירדוף יותר מדי; אך יהיה די לו במה שיכול למצוא בשעה מיוחדת, והשעות הנשארות יטרח בהם לקנות חיי העולם הבא. וכן אמרו {{מקור|ספרי ואתחנן ו ז}}: תרבה בישיבה ותמעט בעסק, עשה דברי תורה עיקר ועסקך טפל. ועניין זה הוא הגדול שבניסיון האדם, שלא יטרידו אותו רוב טרדות של עולם זה וישכח אחריתו. לכן יבטח באל שיספיקהו צרכיו וסיפוקו, ויהיו לו שעות פנויות לפנות לבו לאלוהים. '''הביטחון השלישי, בעניין אשתו ובניו וקרוביו ואוהביו:''' אם הבוטח הזה נכרי, וגר בלא אשה וקרובים וחברים – ייקח לו האלוהים לקרוב ולחבר, דכתיב {{מקור|שיר השירים ה טז}}: "זה דודי וזה רעי". *ויחשוב: כל מי שיש לו קרובים, לאחר זמן מועט ישוב לקבר נכרי, ובדד ישב, ולא יועיל לו לא קרוב ולא בן ולא חבר, ולא יתחבר עמו אחד מהן. ויחשוב אחר כך טרדתו מקרובים המוטלים עליו, ויחשוב זה לטובה: שאם היה לו עסק בענייני העולם הזה יהיה טורחו מרובה, ולא יהיה לו מנוחה. ואם הוא עוסק בענייני אחדותו והמצוות, וייחוד לבו לאלוהים – יהיה לבו יותר פנוי ומיוחד בעת שהוא לבד בלא קרוביו, אין ספק. ועל כן היו הפרושים המייחדים האל בלבבם, בורחים מבתיהם ומקרוביהם אל ההרים, כדי שיפנו לבבם אל האלהים. *ואם היה הבוטח בעל אשה ובנים וקרובים ואוהבים – יבטח באלוהים שיתן לו כוח לשלם להם מה שחייב להם ולעשות חפציהן, ויבטח שיהא לבו עמהם, ויורה אותם דרכים בענייני התורה ובעבודת הבורא. ולא בשביל שהוא מצפה שיבוא לו רווח מחמת זה מהם, ולא שיכבדוהו עבור שהוא מראה להן דרך הישר, ולא להשתרר עליהן; אלא יעשה כדי לקיים מצוות הבורא ברוך הוא לבד. ויחשוב שהוא שלוחו של מקום ללמד לקרוביו ולאוהביו, ולא יחזיק טובה לעצמו ולא יגבה לבו עליהן. ואם יצטרך מקרוביו וימלאו חסרונו – יחשוב שהן שלוחים של מקום ברוך הוא למלאות חסרונו, ולא יבטח בהן כלל. ואם יבקש מהן דבר וישיבו פניו ריקם – אל ישים עליהם חטאת, אך יחשוב כי הרבה שלוחים למקום למלאות חסרונו. '''הביטחון הרביעי, בעניין חיוב הלב:''' שהאדם מיחד לבו בתענית ובתפילה ובשאר המצוות כולם, ונמנע מן העבירות. וצריך שילך בכל כוחו לקיים המצוות, ויתפלל בלב נאמן ובמחשבה נקיה, ובכוונה לשמו הגדול. ובזה אנו חייבים לבטוח עליו ולהתחנן אליו, לעזור אותנו ולהורות לנו הדרכים הישרים, כמו שאמר דוד עליו השלום {{מקור|תהלים כה ה}}: "הדריכני באמיתך ולמדני". ואומר {{מקור|תהלים קיט לה|שם קיט לה}}: "הדריכני בנתיב מצוותיך"; ואומר {{מקור|תהלים קיט|שם פסוק ל}}: "דרך אמונה בחרתי". וכל זה ראיה שהיה בוחר במעשה העבודה. *'''ויתפלל''' על שני דברים: **האחד: לחזק לבו בייחודו באלהים, ושירחיק מלבו טרדת העולם הזה. **והשני: לחזקו בגופו ואיבריו, שיוכל להתחזק במעשים הטובים. וזה מה שאמר, שיצליחהו בגופו ובייחוד לבו לאלהים. '''הביטחון החמישי, הוא חובת האיברים אשר הוא עוסק להיטיב לאחרים.''' כגון הצדקה, וללמד החכמה לתלמידים, ולצוות על הטוב ולהרחיק מן הרע, ולהשיב רשעים אל האלהים, ולסבול חרפתם בעת שהוא מזהירם על העבודה ומאיימם בגמול ועונש. ויטרח בכל כוחו לדברים האלה לעשות, ויבטח באלהים שיעזרהו; וישלים חפצו להתקרב בזה אל האלהים בלבד, ולא לקנות שם עליהם וכבוד ביניהם, ולא לצפות הגמול מהן, ולא להשתרר עליהם. ויזהר כפי יכולתו להסתיר, ואם לא יכול להסתיר – יזכור שכל התועלת והנזק לא יהא מן הברואים כי אם ברשות הבורא יתברך. ובכל זה ישים בטחונו בשם יתברך. וכאשר יגלגל השם יתעלה מצווה על ידו – יחשוב בלבו כי הוא טובה מאת הבורא יתעלה שהיטיב אליו, ולא ישמח אם משבחים אותו בני אדם. '''הביטחון הששי, בעולם הזה:''' שיבטח באלהים שלא יאכילהו בעולם הזה חלק הראוי לו בעולם הבא. ויבטח בו שישמרהו מפגעי העולם, ומתחלואים, ומדבר ומחרב ומרעב, ומשאר הרעות המתרגשות לבוא בעולם. וכשיבטח, לא יבטח בשביל מעשיו הטובים; אך יעשה כל מעשיו בשביל האל יתעלה, אשר גדלו ונשאו בעולם הזה והיטיב לו, ואין רגע מכל ימי חייו שאין טובות הבורא עליו. ויחשוב שאם היו מעשיו כפלי כפלים, לא היה אחד מריבוא ממה שיש עליו לעשות מחמת טובות האל יתברך, שהם עליו בכל רגע. ואחר שיחשוב כל זה, יבטח על חסדי השם ברוך הוא, שהוא הגומל חסד, הוא המרחם יותר ממעשיו של אדם, כי ברחמיו נותן לחם לשרצים ולבהמות ולחיות ולעופות, והוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים {{מקור|עבודה זרה ג ב}}; וכאשר מרחם על אלו לא בשביל מעשיהם הטובים – כך ירחם עלי. '''הביטחון השביעי, שיבטח על המלך מלכי המלכים המושל על כל, ברוך הוא, שיביא בימיו תשועה לישראל, ויבנה ירושלים, ויבנה בית המקדש בימיו.''' ולא תהיה כוונת בטחונו כדי לחיות בשלווה גדולה כאשר תהיה בימים ההם, ולאכול הפירות הטובות ולשתות יין עסיס. אך תהיה כוונת בטחונו שיהיה בימים ההם כדי לעבוד הבורא יתברך; כי בימים ההם יסיר יצר הרע מלב עמו, וכולם קטנים וגדולים ידעו את השם. ולא יהיה להם מונע: לא דבר ולא רעב, ולא מלחמה ולא טרדה, אך כולם יהיו פנויים וכולם ישיגו השגה גדולה בידיעת הבורא יתברך. ובימים ההם תרבה הדעת, כדכתיב {{מקור|ישעיהו יא ט}}: "כי מלאה הארץ דעה את יי, כמים לים מכסים". '''הביטחון השמיני, על עניין עולם הבא:''' אשר בו נעימות לאין קץ ואין חקר, ואין הפה יכול לספר יופי העולם ההוא, ואין העין יכולה לראות זיו הדרת הצדיקים. ואין שם לא אכילה ולא שתייה, אם כן מה תענוג יש שם? לכך צריך שתבין ותדע, כי כאשר לא ידע העוף תענוג הדג השט במים, כי התולדה שלהם הם הפוך זו מזו, כי עוף ימות במים והדג ימות ביבשה; כך מי שהוא בעולם הזה, הנשמה מערבת בגוף – לא תוכל לדעת תענוג הנשמות; כי אין לנו אלא תענוג הגוף, אבל תענוג מתענוגים העליונים לא נוכל להשיגם ולא נוכל להכיר אותם אלא אחר רוב המחשבה. וזהו מחמת שאנו בעולם הגופים, ועל כן לא נכיר כי אם תענוגים האובדים והפוסקים. אבל תענוגי הנשמה הם תמיד בלי הפסק, ואין בין אותם התענוגים ובין אלו התענוגים חיבור ושיתוף, ולא קורבה בשום עניין. ומי שיזכה אל המעלה ההיא אחר מותו – לא יאהב אלו התענוגים, כאשר לא יאהב המלך לחלץ מעליו יקר תפארתו ולשחק בחוצות עם הנערים. ולפעמים יהיה שהמלך קטן בשנים, ויגביר עליו שטות הקטנים, וישחק עם הנערים, ויניח יקר המלכות – וזהו מחמת שאין לו דעת לבחון בין שני הדרכים, כאשר אנחנו מגבירים תענוג עולם הזה על תענוג עולם הבא מחמת חסרון דעתנו ומיעוט הכרתנו בעולם הנשמות ותענוגיו. '''ובעולם הזה''' תוכל להכיר קצת עולם הנשמות מתענוגי הנשמות בלא אכילה ושתייה: כגון בני אדם המתנקמים בשונאיהם, וכגון הכבוד בעת שמכבדים בני אדם, וכשאדם רואה דברים יפים, או כשרואה אדם בנו החביב שלא ראה אותו זמן מרובה, או כששומע בשורות טובות. ובכל אלה יש תענוג גדול בלא אכילה ושתייה, ואם זה בעולם הגופים, שאנחנו רואים שהנשמות נהנות – מזה תבין תענוג הנשמות כשתעלה לשמי מרומים, ותהנה מזיו העולם העליון ומזיו השכינה. ואין לתענוג ההוא סיפור ולא תואר, ולא נוכל לדמותו לשום תענוג בעולם הזה. אלא כמו שאמר הנביא, שהיה תמה ונפלא על יקר עולם הבא {{מקור|תהלים לא כ}}: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". ועל עולם הבא אשר הוא סוף כל אדם, ישים בשם בטחונו על שיגיעהו לעולם העליון, ואל ישליכהו מלפניו. ואין לו ביטחון בלא מעשים טובים, אך אחר שיעסוק בכל יכולתו בתורה ובמעשים טובים יעלה אל מדרגות החסידות הראויות לעניין זה. והוא שיוציא אהבת עולם הזה מלבו, ויכניס במקום ההוא אהבת הבורא ברוך הוא, וימסור עצמו על קדושת השם יתברך. ואם יעשה כך, יבטח בבורא יתברך שיתחסד עמו כמו שהתחסד עם כל הנביאים והחסידים.<קטע סוף=בטחון-4/> ===[חסד יסובבנו]=== <קטע התחלה=בטחון-5/>'''הבוטח''' בשם מידה טובה גדולה היא מאוד, וצריך האדם תיקון גדול טרם יבוא בעמק הביטחון. הבוטח בשם מזומן לקבל חסד, כדכתיב {{מקור|תהלים לב י}}: "והבוטח ביי חסד יסובבנו". ולא אמר "יסובבנו" אלא בשביל אשר הבוטח צריך לפרוץ כמה פרצות שאינם טובים לו בעולם הזה: צריך להוכיח את הרבים, ואף על פי שצריך לירא מהם פן יזיקוהו בגופו ובממונו. וגם צריך להתייאש מקרוביו ומאוהביו, שלא ישתתף עמהם כשאינם הולכים בדרך טובה, ושלא יחניף להם. גם צריך לעזוב הרבה עסקים בעולם הזה, ולפנות לבו מהבלי העולם ולעסוק בתורה. וזה צריך ביטחון גדול, ועבור כן אמר הכתוב: "חסד יסובבנו".<קטע סוף=בטחון-5/> ===[ביטחון ואמונה]=== <קטע התחלה=בטחון-6/>'''והביטחון''' אי אפשר בלא אמונה, דכתיב {{מקור|תהלים ט יא}}: "ויבטחו בך יודעי שמך". כי היודעים שמו הגדול ומכירים גדולתו וגבורתו, והמאמינים בכל לב – המה יכולים לבטוח בו. כי הביטחון והאמונה הם שותפים: אם אין אמונה אין ביטחון. והאמונה הוא ראש התורה, דכתיב {{מקור|שמות כ}}: "אנכי יי אלהיך... לא יהיה לך אלהים אחרים". ואם לא מאמין, מה יועיל תורתו? ובזמן שאדם מאמין מעומק הלב, שהבורא יקיים כל מה שכתוב בתורה, לעשות פורענויות לחוטא, ומשלם שכר למקיימים אותה – אז שומר התורה. כי אין שום גנב וגזלן, אם יודעים בוודאי שיהיו נהרגים על גניבתם וגזילתם, ולא יהיו יכולים להימלט – היו נמנעים; וכל הגנבים והגזלנים הם בוטחים להינצל לעולם, ועל כן עושים מה שלבם חפץ. גם כן החוטא: אם היה מאמין בוודאי על גודל עונשו – לא היה חוטא. לכן כל התורה כלולה באמונה, כדכתיב {{מקור|חבקוק ב ד}}: "וצדיק באמונתו יחיה". ועל אברהם נאמר {{מקור|בראשית טו ו}}: "והאמן ביי, ויחשבה לו צדקה" – ועל כל הטובות לא נכתב כן. ועל משה נכתב {{מקור|במדבר יב ז}}: "בכל ביתי נאמן הוא". ואמרינן במדרש {{מקור|שמות רבה כב כג}}: גדולה האמונה לפני הקדוש ברוך הוא, שבזכות האמונה שהאמינו אבותינו – שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, שנאמר {{גודל גופן|1|([[שמות יד לא]]-[[שמות טו א|טו א]])}}: "ויאמינו ביי ובמשה עבדו, אז ישיר משה ובני ישראל". ונגאלו בזכות האמונה שהאמינו, דכתיב {{מקור|שמות ד לא|שם ד לא}}: "ויאמן העם". ואמרו שם: כל המקבל מצווה אחת באמונה – כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש. והגלויות מתכנסות בזכות האמונה, שנאמר {{מקור|שיר השירים ד ח}}: "תשורי מראש אמנה"; ואומר {{מקור|הושע ב כב}}: "וארשתיך לי באמונה".<קטע סוף=בטחון-6/> ==[חזרה למידת השמחה]== {{עוגן בשורה|חזרה}}'''ועתה נחזור לעניין השמחה:''' <קטע התחלה=שמחה-4ב/>{{עוגן בשורה|כי המאמין}}כי המאמין בלב שלם והבוטח בעזר הצור – הוא שמח לעולם. והוא סובל כל דבר, כמו החולה שאוכל סמים המרים בשביל הרפואה. והסובל הוא חופשי מדאגת העולם. גם הסובל מסתפק במעט שיש לו, כי יאמר: די לי במה שגזר לי הבורא.<קטע סוף=שמחה-4ב/> ===[שמחה בשם]=== <קטע התחלה=שמחה-5/>'''ועתה''' הבט וראה, כי השמחה כוללת הכל: כי כל אדם הדואג על העולם הזה – אין לו מנוחה, ותמיד הוא מחשב להרוויח ממון, ולא יסתפק במה שחלק לו האל. לכן השמח בחלקו הוא עשיר אף אם הוא עני {{מקור|משנה אבות ד א|אבות ד א}}, כי ישמח באלהים שהוא חלקו ונחלתו. וכן כתיב {{מקור|תהלים קיט נז}}: "חלקי יי אמרתי". וכן הוא אומר {{מקור|תהלים קה ג|שם קה ג}}: "ישמח לב מבקשי יי". ומידה הזאת בנפשות הצדיקים, שהם בנועם שלם בעניין עבודתם, ובשמחה גדולה בפרישותם, כמו שנאמר {{מקור|תהלים לב יא|שם לב יא}}: "שמחו ביי וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי לב". וכן הוא אומר {{מקור|תהלים צז יא|שם צז יא}}: "אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה". '''לכן''' ישים כל אדם שמחתו על התורה, ובעת שיעשה המצוות – ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון אשר בני מעלה ישתחוו לו. וכן אמר דוד {{מקור|תהלים קיט קסב|שם קיט קסב}}: "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב". וכל העושה המצוות בשמחה – יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא. אברהם ודוד כל היום כולו היו עוסקים בתורה, ומפארים ומשבחים בשירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא להרים קול בשמחה. ואז מצליח בכל דרכיו וטוב טעמיו, ושולח רוח הקודש בקרבו, ולבו שמח ומתמלא אהבת הקדוש ברוך הוא, ונפשו קשורה בגיל, ומגלה לו רזים וחידושים של מעלה, לפי שהיה ירא השם ברוך הוא וישר, ונכנס הטעם בקרבו. וזהו שאמר שלמה {{מקור|שיר השירים ה ו}}: "נפשי יצאה בדברו"; "ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים" {{מקור|משלי כג טז}}. וכן אמר דוד {{מקור|תהלים קג א}}: "ברכי נפשי" – לפי שהנפש ממעלה העולה למעלה, וכשהיא יודעת עניין סודה – היא תאהב את בוראה ותסגל מצוותיו. וכאשר תגיע הנפש אל המחיצה והמעלה אשר היא דומה לה, אז תייחדהו במצפוניה ותשתעשע בחדריה, ובכל עת ובכל רגע חושקת אהבתו, וזוכרת אותו בלילה על יצועו – אז השם ברוך הוא שולח בה חשק השמחה, והלב יבער וידלק מרוב חשק האהבה, כעניין שנאמר {{מקור|ישעיהו סא י}}: "שוש אשיש ביי, תגל נפשי באלהי". ואשרי הנפש הזוכה לאותה שמחה. '''ואין''' השכינה שורה אלא מתוך שמחה {{מקור|שבת ל ב}}. וכל הנביאים לא היו מתנבאים בכל עת שירצו, אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתנבאים; שאין הנבואה שורה מתוך עצלות, ולא מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה. לפיכך בני הנביאים מביאים לפניהם נבל ותוף וכינור ומבקשים הנבואה, כדכתיב {{מקור|מלכים ב ג טו}}: "והיה כנגן המנגן, ותהי עליו יד יי" .<קטע סוף=שמחה-5/> ===[תפארת הנשמה]=== <קטע התחלה=שמחה-6/>'''תפארת''' הנשמה: שתתפאר בתפארת השמחה אשר תשמח בשם, ותבהיק זיו יראתה להבהיק יקר הודה, ויערב אור חמדתה ליוצרה באהבת תשוקת חשק תאוות עליון, להתעטר עטרת יופי המחשבות הזכות הטהורות, ותהיה נוהמת מגודל עליצותה לידידה ידיד עליון, ותתקשר בקישורי חיבה, ותהיה דורשת וחוקרת אחר המעלות לאור באור החיים. ובעת אשר היא מתרוממת ומתגדלת ומתגלגלת לדעת קדושת יוצרה, ונדבקת באמונה לבורא יתברך, אז היא מתפשטת בחידוש גיל ומתרחבת בשמחתה. באותה שעה מתקדשת קדושת קודש הקודשים, ואז מתאווה ונושאת חן לפני מלך מלכי המלכים, ובעת ההיא מתייקרת ומתייפה ומתהדרת בהדרת גאון עוז תוקף הדרתה. ואז העליון יסגלנה להצהיר זיווה, להכניסה בחדרי זוהר ולצוררה בצרור החיים. והרחמן ישימנו מאנשי עבודתו השמחים.<קטע סוף=שמחה-6/> ===[מתי יש לשמוח]=== <קטע התחלה=שמחה-7/>'''עוד''' יש תועלת בשמחה, כמו שני אנשים שאמרו עליהם שהיו מבני העולם הבא בשביל שהיו אנשים שמחים, וכשהיו רואים איש עצב – היו משמחים אותו; וכשהיו רואים שנים מתקוטטים זה עם זה – היו אומרים להם מלי דבדיחותא עד שהיו עושים שלום ביניהם. וכן לעניין ההלכה: מתחילין במלי דבדיחותא לפתוח הלב ללמוד בשמחה; אך לא שמחת נבל ושמחת הבל, אלא דברי המצוות המשמחים את הלב, כדכתיב {{מקור|תהלים יט ט}}: "פקודי יי ישרים, משמחי לב" – וכל זה בשמחת מצווה. '''וכן''' כשיש לאדם שום ייסורים ישמח גם כן. וכן אמרו חכמים {{מקור|בבא מציעא פה א}}: חביבין יסורין. ועוד אמרו חכמים {{מקור|תענית ח א}}: כל השמח בייסורים שבאין עליו – מביא ישועה לעולם. וירגיל פיו לומר "גם זו לטובה" {{מקור|תענית כא א|שם כא א}}, או "כל מה דעבד רחמנא – לטב עבד" {{מקור|ברכות ס ב}}, כי יש כמה רעות אשר סופן טובות, וכן דרשו רבותינו על מקרא זה {{מקור|ישעיהו יב א}}, "אודך יי כי אנפת בי, ישוב אפך ותנחמני": משל בשני בני אדם שהלכו לעבור בספינה. האחד ישב לו קוץ ברגלו, עד שלא היה יכול לילך בספינה, וחברו נכנס בספינה לעבור. התחיל זה לקלל את יומו. לימים שמע שנטבעה הספינה ומתו האנשים אשר בה. אז התחיל זה לשבח לבורא יתברך, כי ראה שהיה זאת כדי להחיותו {{מקור|נידה לא א}}. לכן ישמח אדם בייסורין ובשאר נזקים שיהיו לו, כי אינו יודע מה טובה עתידה להיות לו מהם. וכן עשה נחום איש גם זו {{מקור|תענית כא א}}. '''עוד''' טובה לשמח חתן וכלה, שנאמר {{מקור|ירמיהו ז לד}}: "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". ומאוד יזהר שלא לשמחם בניבול פה, כי זאת השמחה היא אף וחמה וקצף; ולא שמחת אנשים ונשים יחדו, כי זאת השמחה היא קלות ראש. ואפילו בשעת ההספד והאבל אמרינן {{מקור|סוכה נב א}}: אנשים לבד ונשים לבד, כל שכן בשעת השמחה. ודרשינן: "והצנע לכת עם אלהיך" {{מקור|מיכה ו ח}} – זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה {{מקור|סוכה מט ב}}. '''גם''' צריך לשמוח בשבתות וימים טובים ופורים, כי כולם לזכר יציאת מצרים ולזכר הנסים שהפליא עם בחיריו. לכן ישמח בלבו בזכרו חסדי המקום, וגודל טובותיו עם עושי רצונו. ובעבור כן מתקנים מטעמים ומלבושים יקרים, ושותים יין כדי לשמח הלב. ויזהר שלא ישמח בשמחה ההיא על ההבלים, אלא ישים השמחה על אהבת השם יתברך, ויתגעגע בשעשוע אהבת הצור, וישמח ויגיל בשמחת אדון הכל, אשר צווה להתענג ביום ההוא ולשמוח. גם יזכור בימים ההם נועם עולם הבא, אשר היא תכלית הנעימות. ונאה לאדם בעת ההיא שמתענג בתענוגים, שיזכור התענוגים הגדולים ויתאווה להם, כדכתיב {{מקור|ישעיהו נח יד}}: "אז תתענג על יי". '''גם''' ישמח כשיראה שמחת הרשעים ותענוגי הפושעים, ויחשוב: אם לעוברי רצונו – כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה {{מקור|נדרים נ ב}}. ועל זה אמר דוד {{מקור|תהלים ד ח}}: "נתתה שמחה בלבי, מעת דגנם ותירושם רבו". משל: זה דומה למלך שזימן אורחים, וכשהגיעו לחצר המלך ראו שהכלבים אוכלים אווזים ותרנגולים; אז שמחו האורחים ואמרו: אם כלבים כך, אנו המזומנים לסעוד עם המלך מה יהיה לנו {{גודל גופן|1|(מדרש שוחר טוב ד יא)}}?!<קטע סוף=שמחה-7/> ===[מתי אין לשמוח]=== <קטע התחלה=שמחה-8/>{{נוסח|'''ואסור''' לשמוח על טוב הבלי העולם הזה. כי המכיר העולם הזה לא ישמח|=ג,כ}} בטובתו, ולא ישמח בשום עניין אלא בעניין המביאו לעבודת המקום ברוך הוא. '''צריך''' אדם שלא לשמוח על דבר שהוא טוב לו, ויש בו תקלה לאחרים. כגון אדם שיש לו תבואה – לא ישמח אם יהיה יוקר ורעב, כי בשביל טובתו לא ישמח בתקלת העולם. גם לא ישמח במיתת האדם, אף על פי שיהיה לו ירושה ממנו או שאר טובות. סוף דבר: לא ישמח בתקלת שום אדם בשביל הנאתו, ועל זה נאמר {{מקור|ויקרא יט יח}}: "ואהבת לרעך כמוך". וירגיל את לבו להיות שמח כשיש לאחרים טובות. וביותר ישמח בראותו בני אדם המחזרים על המצוות לעשות רצון הבורא יתברך. '''ולא''' ישמח ולא ימלא פיו שחוק, כי עכשיו ערבה כל שמחה {{מקור|ברכות לא א}}; כי ביום שהיה שוחק בו רבינו הקדוש – היתה באה פורענות לעולם {{מקור|נדרים נ ב}}. וכן עד כאן הביא רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך, ולא גחיך {{מקור|נידה כג א}}.<קטע סוף=שמחה-8/> ===[שמחת הגאולה]=== <קטע התחלה=שמחה-9/>ומתי יש לשמוח ולשחוק? בעת אשר תחזור השכינה לציון, שהיא שמחה גדולה, כדכתיב {{מקור|תהלים קכו ב}}: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה" {{מקור|ברכות לא א}}.<קטע סוף=שמחה-9/> ==הערות== <references/> ==לקריאה נוספת== *השווה את [[ספר המידות השלם שער השמחה|שער השמחה]] ואת [[ספר המידות השלם שער הבטחון|שער הבטחון]] ב'''[[ספר המידות השלם]]''', שם מופיע כל אחד מהם כשער בפני עצמו. ==קישורים חיצוניים== *[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/9-2.htm "שער השמחה" באתר דעת], מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג. <noinclude>{{מידה רעה|מידת השמחה}}{{מידה טובה|בטחון בה'}}{{מידה טובה|מידת השמחה}}</noinclude> [[קטגוריה:אורחות צדיקים|שמחה]] {{קיצור דרך|OZ09}} ovh8mejfnqkkj0ynxfsdklixgb6jx4i 0 261521 3003602 3003529 2026-04-07T14:47:40Z Roxette5 5159 לרפואת רות בת איילה 3003602 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|ואומר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא, והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}? אלא (תאנא) ח"ו דאיהו אמר על דא אלא הכי: אנא מה בין דבור לאמירה? אמירה הוא דלא בעי לארמא קלא, <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=דף קלג א/>דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב {{צ|וידבר את כל הדברים האלה לאמר}}, ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא. אי הכי, הא כתיב {{צ|וידבר יי' אל משה לאמר}}? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו. ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> mx4pzn81vfpevo3plibwu5wxb1ff4kt 3003610 3003602 2026-04-07T15:05:16Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3003610 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. וכל זמנא <קטע סוף=דף קלב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר ייהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 2n4zyxrqq8z3mrik30gdognz1wwor9j 3003611 3003610 2026-04-07T15:06:15Z Roxette5 5159 /* [י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין] */ 3003611 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר ייהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 3k7rtma5xsioc1si4dpmjjwqcgyga94 3003612 3003611 2026-04-07T15:07:48Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3003612 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר ייהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא - (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב {{צ|הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. (תרי נוסחי) ותא חזי דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא. ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב {{צ|ועובר על פשע}}) דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין. מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 09hjcny1e7mgvsbjmky47pd3i1gfdoq 106 263774 3003583 2995090 2026-04-07T13:23:14Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003583 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{מאמר דרך}} ==מצוות היובל בימינו== ===<strong> גירסה ערוכה ומשופרת של המאמר פורסמה ב [https://bmj.org.il/akdamot/%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%B4%D7%97/ אקדמות כח, אדר ה'תשע"ג] , יחד עם עוד [http://www.bmj.org.il/akdama/37/t הרבה מאמרים מעניינים] </strong> --- {{צ|וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.   כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו. וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ. וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ. וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב לוֹ וְהָיָה מִמְכָּרוֹ בְּיַד הַקֹּנֶה אֹתוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל וְיָצָא בַּיֹּבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ.}} (ויקרא כה כג-כח). {{צ|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט.}} (במדבר כו נב-נו). {{צ|לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.}} (דברים יט יד). על-פי התורה, יש לחלק את הקרקעות באופן שווה בין בני ישראל כאשר הם נכנסים לארץ. החלוקה הזאת היא מהותית כל-כך, עד שהתורה קבעה חוק מיוחד שמטרתו לחדש את החלוקה המקורית פעם בחמישים שנה - חוק היובל. כמו כן ישנה מצוה מיוחדת האוסרת על שינוי החלוקה ע"י הסגת גבול. חלוקת הקרקעות המתוארת בספר במדבר בוצעה רק בפעם הראשונה שבני ישראל נכנסו לארץ - בימי יהושע בן נון (ראו גם [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bo/gru.html שמירת היובל וקיומו בימי הבית הראשון והשני / ד"ר מאיר גרוזמן, דף שבועי פרשת בוא ה'תשס"א] ). היא לא בוצעה בפעם השניה שבני ישראל נכנסו לארץ - בימי זרובבל, עזרא ונחמיה - משום שהעליה הזאת כללה רק חלק קטן מבני ישראל. כך למדו חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות, שנאמר '''וקראתם דרור בארץ לכל יושביה''' - בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג? תלמוד לומר '''לכל יושביה''' , בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין}} {{קטן|קטן= (בבלי ערכין לב:)|}} . על-פי הרמב"ם, מצוה זו תחודש רק בימות המשיח  {{קטן|קטן= (רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות [[:רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא|הלכות מלכים ומלחמות יא א]] )|}} . אולם, החל מראשית הציונות, הוגי-דעות יהודים רבים העלו רעיונות שונים שמטרתם להחזיר את מצוות חלוקת הקרקעות והיובל למציאות של ימינו. במאמר זה אסכם את ההצעות השונות המוכרות לי, ואנסה להציע מספר רעיונות חדשים. בחלקו הראשון אציג את הדעות לפי זמנן, ובחלקו השני אדון בפירוט בהבדלים ביניהן ובהתאמתן לעקרונות התורה.  על-מנת שהמאמר יהיה כללי ומקיף ככל האפשר, התייחסתי לכל ההצעות שאני מכיר, בין אם המציעים הם הוגי-דעות מוכרים, ובין אם הם אזרחים מן השורה, ואף גולשים באינטרנט, "שמע האמת ממי שאמרה". ==חלק ראשון - סקירה הסטורית== 1. בקונגרס הציוני הראשון, בשנת ה'תרנ"ז - 1897, העלה [[w:צבי הרמן שפירא|צבי הרמן שפירא]] הצעה, להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. אחד מסעיפי ההצעה היה {{צפ|תוכן=את האדמה הנרכשת אין להוציא בשום זמן מרשות הקרן, ואסור למכור ליהודי יחיד}} {{קטן|קטן= (ויקיפדיה, [[w:צבי הרמן שפירא|צבי הרמן שפירא]] ; ראו גם [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/sarah/kaz.html פרופ' יוסי כץ, דף שבועי בר אילן 468, חיי שרה ה'תשס"ג] )|}} . הצעה זו התקבלה בקונגרס הציוני שנערך ארבע שנים מאוחר יותר, בו הוחלט על הקמת [[w:קק"ל|הקרן הקיימת לישראל]] . בהתאם לעיקרון זה, הקק"ל אינה מוכרת קרקעות לצמיתות, אלא רק מחכירה אותם לתקופה של 49 שנה. בנימין זאב הרצל {{קטן|קטן= (|}} {{קטן|קטן= [http://benyehuda.org/herzl/tel_aviv.html אלט נוי לנד] , ה'תרס"ב-1902, ספר שלישי, חלק 1)|}} קישר את עיקרון החכירה למצוות היובל המקראית: {{צפ|תוכן=הקרקע לא לי הוא, כי לקחתיו בחכירה אך עד היובל הבא, כאשר עשה ידידי רשיד בקחתו בחכירה את הגנות...   שנת היובל - ענה דוד - איננה תקון חדש, כי אם תקון ישן נושן שיסד משה רבנו.    אחרי שבע שמיטות, וכל שמיטה שבע שנים, נסבו הנכסים הנמכרים בשנת החמשים לבעלם הראשון.    אנחנו שנינו מעט את החק הקדמון.    בינינו יסבו הקרקעות לחברה החדשה.    משה רבנו כבר הציב לו למטרה למנוע את הקבץ הרכוש במדה לא-שוה.    אתה תראה, כי גם שיטתנו קולעת אל השערה הזאת ולא תחטיא.    ובעלות מחיר הקרקעות, לא ילך השכר לכיס היחידים, כי אם לכיס הצבור}}. הרצל גם הסביר את ההבדל בין רעיון זה לבין הדין המקראי: במקום לחלק את הקרקעות לאנשים פרטיים, הקרקעות יהיו בבעלות קולקטיבית של "החברה החדשה" (הקק"ל). בנוסף הוא הדגיש, שכל האזרחים יהיו שווי זכויות בכל העניינים ובפרט בקשר לקרקעות, כולל המיעוט הערבי (באותו זמן היו בא"י כ-500 אלף ערבים; מספר היהודים הכולל בעולם היה 11 מיליון). דבריו של הרצל דומים באופן מפתיע לדבריו של כלכלן אמריקאי בן אותה תקופה - הנרי ג'ורג' (Henry George, 1839-1897). בספרו "קידמה ועוני" (1879) טען ג'ורג', שהסיבה היסודית לעוני בחברות מתקדמות היא הבעלות הפרטית על הקרקע: כאשר החברה מתקדמת, כתוצאה מהשקעות פרטיות או ציבוריות, ערך הקרקע עולה, והמרוויחים העיקריים הם בעלי הקרקעות, שמעלים את דמי השכירות על הקרקעות וכך צוברים עוד ועוד עושר. ג'ורג' טען, שהקרקע באופן עקרוני שייכת לציבור ולא ליחידים, ולכן כל מי שרוצה להחזיק בקרקע צריך לשלם את דמי השכירות על הקרקע (לא כולל השיפורים והמבנים שבנה עליה) לקופת המדינה, בתור [[w:מס ערך קרקע|מס ערך קרקע]] . כך, כשערך הקרקע עולה, החברה כולה מרוויחה. מס כזה יוכל לשמש למימון כל פעולות המדינה, כך שיהיה אפשר לבטל את כל המיסים על פעילות יצרנית כגון מס-הכנסה או מס קניה (מסיבה זו, הג'ורג'יסטים - תומכי שיטתו של ג'ורג' - נקראים גם "single taxers" - תומכי המס היחיד). {{קטן|קטן= (קיים אתר פעיל העוסק בכלכלה ג'ורג'יסטית - [http://henrygeorge.org/whyhg.htm henrygeorge.org] )|}} . {{קטן|קטן= (ראו גם: מס ערך קרקע במקום משכנתא: http://www.systemicfiscalreform.org/).|}} "There are to be included in the improvements which increase the value of land, not only the improvements which directly increase productive power, but also such improvements in government, manners and morals as indirectly increase it. Considered as material forces, the effect of all these is to increase productive power and, like improvements in the productive arts, '''their benefit is ultimately monopolized by the possessors of the land''' "             (Henry George, Progress and Poverty, 1879). הצעתו של הרצל שקולה, למעשה, למס-ערך-קרקע בשיעור של 100% מערך הקרקע, הנגבה פעם בחמישים שנה ומועבר לגוף ציבורי בשם "החברה החדשה". אם כך, הרצל פירש את מצוות היובל המקראית, ברוח התיאוריות הכלכליות המקובלות בתקופתו. 2. זאב ז'בוטינסקי טען, שבשנת היובל יש לחלק את כל הרכוש שווה בשווה {{קטן|קטן= ( [http://www.global-report.com/thehope/a124-%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%93%D7%A7-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99 רעיון היובל - השיטה המקראית לצדק חברתי] , ה'תר"צ-1930)|}} : {{צפ|תוכן=עיקר ההבדל בין המהפכה המקראית לבין המהפכות הסוציאליסטיות הוא בכך, שהללו באות "אחת ולתמיד", ואילו מהפכת היובל – זה דינה, שתהא חוזרת ונשנית לעיתים מזומנות.   על-פי התכניות שמקורן באידיאל הסוציאליסטי, ייקבעו באחד הימים סדרי-צדק בבעלות הקרקע (או בכלל, סדרי-צדק סוציאליים), ולאחר מכן יהא אסור להכניס בהם שינויים כלשהם.   על-פי התכנית שבמקרא, ישמרו חיי הכלכלה גם לאחר היובל על חופש מלא של שינויים נוספים. הבריות יוסיפו לבקש עצות, לחבל תחבולות, להיאבק, להתחרות; מהם יתעשרו, ומהם יתרוששו; החיים ישמרו על דמותם כזירת התגוששות, ששם אפשר לנחול מפלה וניצחון, להראות יוזמה ולהכשל בה או להצליח.   חופש זה יוגבל על-ידי שני סייגים בלבד. הסייג האחד (או ביתר דיוק: מערכת-סייגים שלמה) פועל בכל עת ובלא הפסק: יום אחד בשבוע אסור לעבוד, את פאת שדהו ואת עוללות כרמו יעזוב אדם לעניים, יגבה מעשר כ"קודש לה'"; אם נתרגם את כל אלה ללשון ימינו, הנה פירוש קביעת גבול וסדר לשעות-העבודה, ובדרך כלל, החוקים כולם בדבר הגנת העובד, כל צורות הביטוח הממלכתי של הפועלים, כל המסים הסוציאליים למיניהם.   הסייג השני, או ביתר-דיוק: הסם שכנגד, למשטר החופש הכלכלי, הוא היובל.   דומה, גרזן ענקי חולף כסופה מפרק לפרק מעל ליער אנוש, וכורת כל אותן הצמרות שגבהו מן הרמה הממוצעת; בטלים החובות, אדם שנתרושש מחזירים לו את רכושו, המשועבד נעשה בן-חורין; שוב מתכונן שיווי-משקל; התחילו במשחק מראשיתו, עד להפיכה חדשה}}. במקום להחזיר רק את הקרקעות לבעליהם המקוריים, ז'בוטינסקי מציע לאסוף את כל הרכוש ולחלק אותו מחדש. לפי תפיסתו, הכלכלה היא כמו משחק מונופול: השחקנים קונים ומוכרים, חלקם מתעשרים וחלקם מתרוששים. המשחק נמשך זמן קבוע מראש - חמישים שנה. ברגע שהמשחק נגמר, מחזירים את כל הקלפים לקופה, מחלקים אותם מחדש, ומתחילים סיבוב נוסף. כמו שבמשחק מונופול, ה"עשירים" לא יתנגדו להחזיר את כספם לקופה עם סיום המשחק, כך גם בכלכלה, העשירים צריכים להתרגל לעובדה שבשנת היובל עליהם להחזיר את כספם לקופה כדי להתחיל משחק חדש. גם ז'בוטינסקי הושפע מרוח התקופה. בתקופתו, המהפכות הסוציאליסטיות נחשבו להצלחה גדולה; אולם ז'בוטינסקי הציע שיטה אחרת - לא מהפכה גדולה וחד-פעמית המבטלת לנצח את התחרות, אלא אוסף של מהפכות קטנות ומתוכננות מראש, פעם בחמישים שנה, ובזמן שביניהן - משק חופשי. 3. הרב דב רוזן הציע, לממש את רעיון היובל ע"י הטלת מס ירושה של 100% {{קטן|קטן= (דב רוזן, ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט, היה רב, סופר, מחנך, חבר הפועל המזרחי, ומילא תפקידים בכירים בממשלת ישראל; זכה בפרס השר שפירא לספרות תורנית;   [[Tryg/mamr/yovl_rozn|משנת היובל]] , ה'תשי"ד-1954; התפרסם מחדש בספר "ממלכת כהנים וגוי קדוש", לזכר החייל דוד כהן הי"ד, בעריכת הרב יהודה שביב, ה'תשמ"ט; עמ' 276 ואילך)|}} : {{צפ|תוכן=אדם בא לעולם ויוצא ממנו ערום ובידיים פתוחות, ולכן אין לו קנין נצח ברכושו אלא קניין פירות בלבד, ונהנה מהם כחפצו וכאוות נפשו; קנייניו החומריים של האזרח הם נכסי-צאן-ברזל של המדינה, וכפיקדון הם ברשותו, הרשאי להשתמש בהם לתועלתו ולהנאתו, אך אין ליורשיו חלק ונחלה בהם לאחר מותו... בית, נחלה, שדה, בית-חרושת וכל נכסי-דלא-ניידי הנמכרים מאיש לרעהו חוזרים בשנת היובל לבעליהם הראשונים; מת המוכר, נופל רכושו לאוצר המדינה. הניח אלמנה, יתומים קטנים או הורים וקרובים התלויים בו - אוצר המדינה מפרנסם עד שתינשא האלמנה, יתבגרו היתומים, והתלויים ניזונים כל ימי חייהם; בנה בית, הקים בית-חרושת וכל נכסי-דלא-ניידי, אין יובל מפקיעם אלא או מיתה או יציאה מן הארץ לחמש שנים ומעלה. זה הכלל: עבודתו של האדם וחריצותו, ולא עמל הוריו או קרוביו, מקנות לו זכות ליהנות מנוחות החיים ותענוגותיהם; הקרקע קניין העם, הילכך קניין יחיד בה לאו שמו קניין, לפיכך אין מכירה ומשכנתא תופסות בה, אלא חכירה עד יובל;... כיוון שנפטר אדם מן העולם, נפטר מרכושו, לרבות כסף ושווה-כסף, העוברים לאוצר המדינה, חוץ מספרים, תשמישי קדושה וחפצי-בית למזכרת שיורשיו זוכים בהם. ציווה רכושו לבניו או לקרוביו ולכל העולם - אין צוואתו מתקיימת; ציווה רכושו למטרה ציבורית, כגון: למוסדות תורה ותרבות, מדע ומחקר... - עד שליש מרכושו דבריו קיימים... כדי להמריץ את האדם לעבוד ולעמול... ובעודף עמלו וחסכונותיו יקנה לו שם עולם ומזכרת-נצח... נוחלין ומנחילין קרקע ומשק חקלאי לבני 20 ומעלה, אך לעולם אין אדם נוחל אלא ירושה ממקום אחד בלבד... נכסי המדינה יוחכרו לתושביה במחירים נוחים ובתנאים הוגנים שיאפשרו לכל אזרח הרוצה לעבדם ולפתחם להתפרנס מהם בכבוד... קרן היובל ליד אוצר המדינה תעניק לבני הגולה עם עלייתם ארצה אותן הזכויות השמורות לאזרחי ישראל, אם העמידו לרשותה עיזבון בחיים או תרמו לקרן האוצר משך עשר שנים סכום בשיעור שייקבע ע"י הנהלת הקרן...}}. במקום שכל אדם יקיים את מצוות היובל בשנת היובל, מציע הרב דב רוזן שכל אדם יקיים את מצוות היובל פעם אחת בחיים - כאשר הוא נפטר; ויעשה זאת ע"י החזרת כל רכושו למדינה. לפי השקפתו, כל רכושו של אדם (ולא רק הקרקע) ניתן לו בחכירה ע"י המדינה, עד יום מותו. המדינה תשתמש ברכוש זה על-מנת לעזור לחלשים. אגב, במדינת ישראל אכן היה מס ירושה, אם כי לא בגובה של 100%, בשנים ה'תש"י - ה'תשמ"א. בתגובה למאמר זה, העיר עורך הספר, הרב יהודה שביב: {{צפ|תוכן=ספק גדול אם אמנם חזון וחוק היובל המוצעים בזה, נאמנים הם לתורת היובל המקורית ולרוחה. שהרי מעיקרו של היובל להיות כל אחד מישראל מכיר ומוקיר את נחלתו ונחלת אבותיו וקונה לו בה אחיזה של נצח. אידיאל היובל הוא "ושבתם איש אל אחוזתו", שיבה שיש עמה אחיזה איתנה והשתרשות בארץ. קביעות במקום הגיאוגרפי הראוי לכל יחיד בהתאם לשורשים המשפחתיים והשבטיים. אחיזה קבועה ושורשית, אין כמוה תרומה לביטחון ולשלווה שהם הם המצע הנאות לחיי רוח ויצירה. הפקעת הבעלות מן הקרקעות ומסירתם לשלטון היא דוגמת מעשיו של יוסף במצרים. והרי אף זה גרם לכך שהפכה מצרים להיות בית עבדים. בית שמוסרו ירוד ואין השרויים בו מקדישים עצמם לעמל ויצירה. כל זה גם אינו עולה בקנה אחד עם פרשת נחלות שבתורה, הקובעת במפורש זכאותם של קרובים לנחלה ועיזבון - הקרוב קרוב קודם. אכן יש עניינים בתורה שהם בחינת דיברה תורה כנגד יצר הרע, וטוב לו לעולם שלא להיות נזקק להם כלל, דוגמת ענייני מלחמה ועבדות. ספק גדול אם גם נושא הנחלה שייך לכך}}. 4. [[w:שבתי בן דב|שבתי בן דב]]   {{קטן|קטן= (שבתי בן-דב, ה'תרפ"ד - ה'תשל"ח, חבר לח"י אשר הפך להוגה-דעות לאחר קום המדינה)|}} הציע, בדומה לז'בוטינסקי, חלוקה של כל ההון במדינה, פעם ביובל {{קטן|קטן= ( [[Tryg/mamr/yovl_bendov|משטר היובל]] , בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/bendov/bendov22.pdf גאולת ישראל במשבר המדינה] , ה'תש"ך-1960; כרך ב' בכתביו אשר יצאו לאור‬ לאחרונה ע"י יהודה עציון, תחת השם‬ ‫ [http://www.daat.ac.il/daat/vl/bendov/bendov01.pdf סולם למלכות ישראל היעודה] ‬, עמ' 314-335)|}} : " {{צפ|תוכן=את הסכנה שהחירות תחזור למעשה להיות עבדות על-ידי‬ ‫הצטברות של כוח כלכלי עדיף ביד שכבות מתעלות באה התורה למנוע, ולצורך זה‬ ‫צוּוינו על מצות-הציר של כל ההרצאה הזאת – להחזיר על כנה משנת יובל אחת‬ ‫לרעותה את חלוקת-ההון המקורית, שנבנתה על-פי קנה-המידה של צורכי כל‬ ‫משפחה ומשפחה לפי גודלה. [‫הקרקע היתה ההון היחיד בימי ראשית התנחלותנו בארץ, ולפיכך לא דובר בתורה אלא‬ ‫על הקרקע בלבד; אבל בימינו, להגביל את עקרון}} {{צפ|תוכן=שנת היובל לקרקע בלבד פירושו הוא‬ ‫לרוקן את העניין מתוכנו]. וכך נמצא בסופו של דבר מוחזר על כנו העיקרון‬ ‫״מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו״, כי כל אדם נמצא עובד, ודווקא‬ ‫באופן חופשי, לפי יכולתו וכמלוא מידת מרצו, בהינתן לו ליהנות בעצמו מפרי‬ ‫עמלו – סוף-סוף גם היהודי אינו אלא בשר-ודם, ואף הוא זקוק ליצר-הרע מעט‬ שידרבנו, גם בשנים כתיקונן – ומצד שני לא ניתן לפרי העמל הזה להצטבר‬ ‫להון פרטי, החוזר ויוצר פּרות ללא עמל, אלא הוטל עליו, בהפכו מפּרות להון,‬ ‫להיות הון לאומי, המוחזר שוב לכל בני האומה בשווה}} ". כמו ז'בוטינסקי, גם הוא טוען שהיובל צריך לחול על כל הרכוש, על-מנת למנוע הצטברות של כוח רב מדי בידי מעטים {{קטן|קטן= (רעיון דומה נמצא בדבריו של גדעון חרל"פ [http://he.manhigut.org/content/view/2437/ משטר היובל - צדק כלכלי וחברתי] )|}} . החידוש הייחודי שלו הוא הקישור בין מצוות היובל לבין שבט לוי. הלויים מצד אחד לא קיבלו קרקע ולא היה בידם שום כוח כלכלי, אבל מצד שני הם הופקדו על החינוך ועל הוראת התורה, ויחד עם זה גם על החדרת רעיון היובל לכל חלקי העם: {{צפ|תוכן=בעקב‬ ‫השורשיות העממית הזאת וחוסר האינטרס הכלכלי, ניתן למעמד הלִויה הכוח והעוז ‫להשגיח על קיום מצוות שנת היובל, בלי להשתעבד לבעלי העדיפות הכלכלית ‫הזמנית}}. בסוף דבריו הוא טען, שהלח"י היה עשוי למלא את תפקידו של שבט לוי, אלא שהמסגרת הזו נשברה, ונשאר רק לקוות ש{{צפ|תוכן=מן המהפכה הטוטלית העומדת‬ ‫לפנינו, משחרור הר הבית מזאבי הטרף של כל העולם כולו, מן הבנייה המפרכת‬ ‫של מלכות ישראל מתוך עם קשה-עורף שוגה ומתנכר – בוודאי יקום לנו גם‬ ‫שבט לוי}}. 5. בשנת ה'תש"ך (1960), התקבלו בכנסת ישראל מספר חוקים הקשורים לקרקעות: ::*'''חוק יסוד מקרקעי ישראל''' קובע, ש{{צפ|תוכן=מקרקעי ישראל, והם המקרקעין בישראל של המדינה, של רשות הפיתוח או של הקרן הקיימת לישראל, הבעלות בהם לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת}}; ::*'''חוק מקרקעי ישראל''' קובע מספר מקרים חריגים, שבהם מותר להעביר בעלות על מקרקעי המדינה; ::*'''חוק מינהל מקרקעי ישראל''' קובע שיש להקים רשות שתפקידה יהיה לנהל את המקרקעין שבבעלות המדינה בהתאם למטרות שנקבעו בחוק. מסתבר שהיסוד הרעיוני לחוקים אלה הוא מצוות הקרקעות שבתורה, ובפרט הפסוק {{צ|והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ}}; אם כי, במקור הכוונה היא שהארץ שייכת לה', והחוק קובע שהארץ שייכת למדינה. החלטה מספר 1 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל {{קטן|קטן= (http://www.mmi.gov.il/MoatzaWeb/InterHachById.aspx?HachId=1&SearchWords=)|}} , משנת ה'תשכ"ה (17.5.1965), קובעת כי {{צפ|תוכן=קרקע חקלאית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנה. משתמש החוכר בקרקע למטרות החכירה, תוארך זכות החכירה, לבקשתו, לתקופה נוספת של 49 שנה לשימוש לאותן מטרות}}, וכן: {{צפ|תוכן=קרקע עירונית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנה. בתום תקופת 49 שנה תוארך זכות החכירה לתקופה נוספת של 49 שנה. על פי בקשת החוכר, ובמקרה זה תעשה הערכה מחדש של הקרקע}}. החלטה זו מזכירה את הצעתו של הרצל ב"אלטנוילנד", אלא שהחכירה ממינהל מקרקעי ישראל מסתיימת בשנה אחרת לכל חוכר (49 שנה אחרי תחילת ההסכם), בעוד שבהצעתו של הרצל, המבוססת על התורה, החכירה מסתיימת באותה שנה לכל החוכרים. עד כאן התייחסנו לרעיונות מן העבר. כעת נביא את דבריהם של הוגי דעות החיים כיום. 6. ד"ר יצחק חיות-מן  {{קטן|קטן= ( [http://www.global-report.com/thehope/a46-%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C קרן היובל - חזון חדש-ישן לישראל] , פורסם לראשונה בירחון "חיים אחרים" לרגל שנת היובל למדינת ישראל - ה'תשנ"ח; זמין גם באתר המחבר http://www.global-report.com/thehope)|}} תומך עקרונית בדרכו של ז'בוטינסקי, לחלק מחדש את כל ההון במדינת ישראל, אך הוא מציע לעשות זאת ע"י חלוקת מניות: {{צפ|תוכן=העיקרון הוא של יצירת 'אחוזת הון' לעובדים ולאזרחים בכלל, ללא הוצאה מכיסם, אלא בדרך של מניות שתירכשנה באשראי לחשבון אישי סגור ונפדות ממנו מרווחיהן}}.  הוא מוסיף הבדל אחד משמעותי - לדבריו יש לחלק את הרכוש לכל תושבי ארץ ישראל - כולל הערבים הפלסטינאים, ואף הפליטים: {{צפ|תוכן=היגיון כלכלי כזה יכול לפתור את הבעיה השורשית ביותר בהשכנת שלום בין יהודים לערבים בישראל - בעיית האדמות. כשידעו שבעוד חמישים שנה יהיו זכאים לחלוקת נכסים צודקת, יוכלו הערבים להשלים עם דברים רבים שהם אינם יכולים להשלים עמם היום, לא בלבם ולא באופן פומבי. ודור הבנים והנכדים, שכבר יגדל בידיעה על העתיד להתרחש בשנת היובל הבאה, יהיה פנוי הרבה יותר לטיפוח יחסי שלום ולהאדרת הנכסים, שבבוא היום ייהנה מהם}}. מעבר לכך, הוא טוען כי יש להכיר בערבים הפלסטינאים כממשיכי עשרת השבטים האבודים. דבר זה יאפשר לקיים את מצוות היובל כפשוטה, שהרי על-פי ההלכה דין היובל נוהג רק כשכל שבטי ישראל נמצאים בארץ ישראל. 7. אהוד טוקטלי {{קטן|קטן= (תסריטאי ואיש תקשורת, מורה, עורך ומתרגם, יזם ואיש מחשבים, שותף להקמת וניהול חברת הסטרט-אפ "מוביסטאר מערכות")|}} מציע {{קטן|קטן= (אהוד טוקטלי , '''נוי אלט נוי לנד''' , ה'תשס"ב-2002, בדיוק 100 שנה אחרי ספרו של הרצל "אלט נוי לנד"; ברשת: [http://et.hopeways.org/nanl-04.htm http://et.hopeways.org/nanl-04.htm] חלק רביעי, פרק ו, ד"ה 'אלה גם קבוצים וגם מושבים'. רעיונות דומים נזכרו בספרו '''שבע''' , ה'תשס"ט-2009, ברשת: [http://www.hopeways.org/docs/sheva-ehud-tokatly.pdf http://www.hopeways.org/docs/sheva-ehud-tokatly.pdf] עמ' 166 והלאה)|}} דרך מעשית לקיים את מצוות חלוקת הקרקעות כפשוטה: יש להקים קהילה יהודית אוטונומית, שתרכוש את הקרקעות בארץ ישראל, ואז תמכור אותן במחירי עלות, באופן שיוויוני, ליהודים בלבד. הוא מציע להתחיל כבר מעכשיו לאסוף כסף, ולקנות את הקרקעות הנמצאות בידי אנשים פרטיים, ובמקביל לחכות ליום שבו מדינת ישראל תפריט את הקרקעות ולקנות גם אותן. בניגוד להצעתו של הרצל: {{צפ|תוכן="הקרן הקיימת שלנו '''אינה''' בעלים של הקרקע," אמר אייזנברג, "אדמות העם היהודי שמורות אצל הקרן בנאמנות. תפקיד הקרן הוא למכור אדמות לבעלים פרטיים. כל יהודי מעל גיל 20, הרשום כאזרח ישראלי, ואשר מלא את חובותיו למדינה, רשאי לקנות חלקת אדמה בגודל אחיד. בתקנות הקרן נאסר על הועד המנהל למכור אדמה למי שאינו ממלא את התנאים האלה. אף אחד לא יכול לרכוש מהקרן יותר אדמה מאשר כל יהודי אחר.'}}.  הצעה נוספת שלו מתייחסת לאחד העקרונות העומדים ביסודה של מצוות היובל - {{צפ|תוכן=עקרון ההגבלה על מְמדי צבירת הרווחים והנכסים}}. הוא מציע להטיל מגבלות על קרטלים ומונופולים, ולחייב אותם להתפרק לחברות קטנות יותר, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, {{צפ|תוכן=כדי למנוע התפתחות של חברות ומוסדות פיננסיים אדירי מְמדים}} {{קטן|קטן= (שבע,עמ' 158-160)|}} . 8. בנימין פורת {{קטן|קטן= (בנימין פורת, 'צדק חברתי לאורו של דין היובל - עקרון ההזדמנות החוזרת', '''אקדמות''' יג (ניסן ה'תשס"ג), עמ' 77-101; וברשת: http://www.bmj.org.il/files/221295565628.doc)|}} מנתח בפירוט את שיטתו של ז'בוטינסקי, ומציע ליישם אותה בגירסה מתונה יותר - לא כל הרכוש יחולק ביובל, אלא רק אמצעי הייצור; והחלוקה לא תהיה בהכרח שיוויונית, אלא מותאמת אישית על-מנת להעניק לכל אדם הזדמנות חוזרת. לדבריו: {{צפ|תוכן=תמציתו של רעיון היובל נעוצה בעקרון ההענקה המחזורית של המשאבים ואמצעי הייצור הדרושים לשיקומו של הנזקק. אלמנט המחזוריות הוא השומר על השפעתו הממוקדת של אקט זה בלי שיהווה תחליף של קבע לעקרון השוק החופשי. הגבלת היקף הטובין המחולקים מחדש למשאבים ולאמצעי ייצור בלבד מבטיחה הענקת הזדמנות אותנטית להיחלצות ממעגל העוני, אך היא גם מבטיחה כי נטל האחריות לניצולו המלא של חלון הזדמנויות זה יוטל על כתפי מקבל הסיוע לא פחות משהוא מוטל על כתפי נותנו}}. המחבר לא הסביר במדוייק מה הם "אמצעי ייצור". מספר מאמרים הקשורים למצוות היובל התפרסמו בספר [[Tryg/mamr/klklttora_arilavi|על הכלכלה ועל המחיה - יהדות חברה וכלכלה]] , בעריכת איתמר ברנר ואהרן אריאל לביא, בהוצאת ראובן מס, ירושלים ה'תשס"ט: 9. יוסי צוריה {{קטן|קטן= (מנהל טכנולוגי בכיר בחברת ההיי-טק NDS; "עבדי הזמן - שביעית ויובל בתעשיית ההיי-טק", שם עמ' 226-237)|}} טוען, כמו זאב ז'בוטינסקי ושבתי בן דב, שיש להרחיב את דין היובל מעבר לקרקעות, אולם אינו טוען שיש לחלק את כל ההון, אלא רק את משאבי הטבע והזיכיונות, ואת הקניין הרוחני: ::*{{צפ|תוכן=העיקרון המרכזי הינו 'התחלה מחדש', והחזרת הבעלות על נכסי התשתית לכלל האנשים החיים באותה ארץ. בעולמנו המודרני, לא מדובר רק בקרקעות, אלא אף במחצבים, תדרים, רישיונות וכדומה. במילים אחרות, בשנה זו כל הזיכיונות חוזרים לעם, אשר מקבל מחדש 100% שליטה על נכסיו הציבוריים. העברת בעלות זו תגרום במקרים רבים לפירוק תאגידי ענק, דבר מבורך לדעתי מבחינה כלכלית, שכן הוא יאפשר צמיחה מואצת. גם תאגידים שונים שנבנו מהשתלטויות עויינות יפורקו, והבעלות לחזור לעובדים או למייסדים}}. ::*" {{צפ|תוכן=בהתאם לעקרונות אלו, ניתן לומר שגם בעלויות על}} {{צפ|תוכן=קניין רוחני (פטנטים רשומים) צריכים לפוג במהלך השנה. דבר זה יאפשר צמיחה של חברות חדשות שיוכלו להשתמש בקניין הרוחני לצורך פיתוחים חדשים}} ". ::*בנוסף לכך הוא מציע, בהקבלה לדין שיחרור העבדים ביובל, לשחרר את העובדים השכירים מכל התחייבויותיהם כלפי החברה, ולאפשר להם לעזוב תוך מימוש האופציות שלהם. 10. יואב רובין {{קטן|קטן= (חבר קהילה בקיבוץ "בית ישראל" בירושלים, ועורך כתב העת 'חברה' היוצא לאור מטעם יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית; "שמיטה, יובל ומס ירושה", שם, עמ' 257-273)|}} מתייחס בנפרד לשני הצדדים של מצוות היובל - הצד העשיר (שלוקחים ממנו את הקרקע), והצד העני (שמחזירים לו את הקרקע): ::*א. מהצד העשיר: כמו הרב דב רוזן, גם הוא מציע שכל אדם "יזכה" לקיים את מצוות היובל כאשר הוא נפטר, אך הוא אינו מציע להחרים את כל רכושו של הנפטר, אלא רק להטיל עליו מס ירושה: " {{צפ|תוכן=הון הינו משאב במחסור, לפחות במידה מסויימת, ולכן לא ניתן לקדם שיוויון רק על-ידי חיזוק העניים. הרי כסף לחיזוק העניים צריך לבוא ממקום כלשהו. העיסוק התדיר בקו העוני... מונע את העיסוק בצד השני, הצד שבו מתרכז העושר. לכן, מס}} {{צפ|תוכן=ירושה, שיגביל את מעבר ההון מדור לדור, הוא מנגנון מדיני חיוני לחלוקה מחדש של אמצעי הייצור ושל הכוח הכלכלי. הוא מגביר את הניידות החברתית, אך עם זאת איננו הופך ילד עשיר לעני, אלא לכל היותר מקרב אותו}} {{צפ|תוכן=לממוצע. [מס ירושה התקיים במדינת ישראל עד מרץ 1981. הוצע לחדשו בשיעור של 10% בוועדת בן בסט בשנת 2000, אך המלצות הוועדה בתחום זה לא יושמו]}} ". ::*ב. מהצד העני: הוא מתנגד להעברת הכסף ישירות לעניים, שכן {{צפ|תוכן=כסף שכזה, כאשר הוא מגיע בקצבאות או במענקים, עלול להביא לנזקים במקום לתועלת, שכן קיצבאות עלולות להביא לתלות במדינה ולהסתמכות על שולחנם של משלמי המיסים, ומענקים עלולים להתבזבז במהירות}}. לטענתו, המדינה היא שצריכה להשתמש בכסף על-מנת לממן חינוך ציבורי ודיור ציבורי לצורך {{צפ|תוכן=העצמת העניים וקירובם למצב ההתחלתי התיאורטי - או, במונחים מעשיים, לממוצע... האמצעי הראשון והחשוב ביותר להשגת מטרה זו הינו חינוך איכותי והשכלה... המהווים חלק מהותי ממה שנדרש על-מנת להתקדם במדרג הכלכלי והחברתי... אחד המנגנונים שקיימים בספר החוקים הישראלי, אך איננו ממומש בשל חוק ההסדרים, הינו הדיור הציבורי. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה, תשנ"ט - 1999) קובע, כי מי שגר בדיור ציבורי יוכל לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית, בהתאם לוותק שלו בדירה. כמו כן, חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי קבע את זכותו של דייר ממשיך, ובכלל זה גם בן שגר בדירת הוריו אם גר קודם לכן בדירה ואם אין לו דירה אחרת. זכויות אלה יכלו להפוך את הדיור הציבורי לא רק לפתרון זמני למגורים עבור מי שידם אינה משגת, אלא גם למנגנון שמאפשר לדור המבוגר והעני יחסית להוריש לילדיו נכסים, או לפחות את מימוש הזכות לדיור}}. 11. הרב יעקב אריאל {{קטן|קטן= (רב העיר רמת-גן, היה מועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל; "תורת הכלכלה וכלכלת התורה", שם עמ' 241-256)|}} : {{צפ|תוכן=רעיון היובל מתייחס אך ורק לקרקעות, וגם רק לאלו של ארץ ישראל, בגלל קדושתה. אולם ניתן לראות בו מקור השראה גם לחומרי גלם ואמצעי ייצור אחרים. על-פי היובל, אחת ל-50 שנה יש לחלק מחדש את אמצעי הייצור, ולאפשר לכולם לפתוח דף חדש בתחרות ביניהם. בתי ערי חומה אינם חוזרים ביובל, כי הם רכוש ואינם אמצעי ייצור. גם הבעלות על רכוש פרטי איננה פוקעת ביובל}}. הוא מרחיב את דין היובל מקרקעות לאמצעי ייצור כלשהם. לדבריו, מצוות היובל צריכה לכאורה לחול גם על מכונות, שהרי הן "אמצעי ייצור". שלחתי לו את השאלה הבאה: אני חוקר הצעות שונות ליישום מצוות היובל בימינו. קראתי את מאמרו של הרב בספר "על הכלכלה ועל המחיה", בו הוא מתייחס לנושא זה. אשמח אם הרב יוכל לענות לי על כמה שאלות, כדי שאוכל להבין טוב יותר את דעתו בנושא: א. הרב כתב שמצוות היובל צריכה לחול גם על "אמצעי ייצור".  מהי ההגדרה המדוייקת של אמצעי ייצור? האם הכוונה גם למכונות? לדוגמה, אם יש לי מפעל מזון, וקניתי מכונת אריזה - האם בשנת היובל אצטרך להחזיר אותה ליצרן? ב. הרב כתב, "בתי ערי חומה אינם חוזרים ביובל, כי הם רכוש ואינם אמצעי ייצור". אולם בימינו רוב הערים אינן ערי-חומה. האם בימינו בתים כן יחזרו ביובל? ג. מי שקנה חנות, והוא מתפרנס ממנה - האם החנות נחשבת ל"רכוש" או ל"אמצעי ייצור"? והאם בשנת היובל יצטרך להחזיר את החנות למוכר? תודה רבה!  [http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=71139 תשובת הרב באתר ישיבת בית אל] : {{צפ|תוכן=היובל יכול לשמש מקור השראה לאמצעי יצור אחרים שבהם נוצרו בהמשך הזמן עוולות של אי שוויון חמור. לכן קשה להיכנס לפרטים}}. הדיונים הציבוריים המתקיימים בשנים האחרונות , סביב סוגיות של הפרטה וצדק חברתי , הביאו להעלאתם של מספר רעיונות מקוריים . 12. בקשר למצוות חלוקת הקרקעות, מעניינת במיוחד הצעתו של אברהם סבג {{קטן|קטן= ( [http://he.manhigut.org/economy/2227-- הלכות נכסי ציבור] , פורסם בשנת ה'תשס"ו באתר "מנהיגות יהודית")|}} . הוא מציע ליישם את דיני הקרקעות על כל נכס העונה לאחד הכללים הבאים: {{צפ|תוכן=א. אוצרות טבע, כגון האשלגן והפוספט אשר מופקים במפעלי ים המלח.   ב. נכס המתפרס על פני שטחים עצומים, בסדרי גודל של מדינה שלמה, כגון כביש חוצה ישראל ורכבת ישראל.   ג. נכס המהווה עורק לוגיסטי ומסחרי בקנה מידה קיומי...  כגון הנמלים ושדות התעופה וחברת החשמל}}. הקרקע היא רק מקרה פרטי של נכס ציבורי, אשר {{צפ|תוכן=שייך לציבור כולו, וכולם שותפים בו באופן שווה ומוחלט, ממילא, לעולם אין רשות ביד שום ממשלה למוכרו לאדם פרטי}}. בניגוד להצעות קודמות, שהתייחסו רק למצוות היובל, אברהם סבג מתייחס גם למצוה הקודמת לה - מצוות חלוקת הקרקעות. אמנם אי-אפשר לחלק את חברת החשמל (למשל) באופן פיסי למיליוני חלקים, אבל אפשר לחלק מניות, וכך הוא מציע לחלק את כל הנכסים הציבוריים בין האזרחים: {{צפ|תוכן=נכס ציבורי יחולק, באופן שווה ומוחלט, לכול ישראל הדרים בארץ ישראל בלבד. כיצד? היו מפעלי ים המלח שווים מיליארד שקל, דרך משל, ויש שני מליון מישראל, מגיל עשרים שנה ומעלה, הדרים בארץ ישראל. מחלקים שני שליש ממיליארד השקל, בצורה של ניירות ערך, לכול ישראל, שהם שלוש מאות שלושים ושלוש שקל לכול אחד ואחת, והיתר יישאר כהון עצמי של הנכס}}. כל בעל-מניה זכאי לקבל דיבידנד שנתי מרווחי הנכס. הוא רשאי גם למכור את המניה שלו, אבל רק עד היובל: {{צפ|תוכן=בשנת היובל מפקיעה מדינת ישראל את כול ניירות הערך הציבוריים מהציבור לידיה, ומחלקת אותם שוב, באופן שווה ומוחלט, בין כול אזרחי ישראל כמו שביארנו}}. הרעיון מוכר בספרות הכלכלית הבינלאומית כ"הפרטת קופונים" - [http://en.wikipedia.org/wiki/Voucher_privatization Voucher privatization] . הוא בוצע בחלק ממדינות הגוש הסובייטי לאחר נפילת ברה"מ. בספרות הכלכלית העברית הרעיון נקרא "הפרטה לציבור", והוא הוצע בשנת ה'תשס"ה, בקשר לבנק לאומי, ע"י [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=13837 נתן ניסני] {{קטן|קטן= (מנהל הפרוייקט להפרטת בנק לאומי לציבור)|}} : {{צפ|תוכן=המדינה תתן לאזרחיה מניות, חינם, בלי מאמץ בירוקראטי או טרטור, ותניח אותן בחשבון הבנק שלהם}}, וע"י [http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&amp;did=941215&amp;nagish=1 ירון זליכה] {{קטן|קטן= (החשב הכללי של מדינת ישראל בשנים ה'תשס"ג-ה'תשס"ז; [http://www.youtube.com/watch?v=QoGQP7VphMo הרצאה במכללת אונו] )|}} : {{צפ|תוכן=הצענו לשנות את שיטת ההפרטה בישראל: לעבור מהפרטה של גרעיני שליטה ומכרזים, שמטבע הדברים רק שלושה-ארבעה בעלי הון גדולים יכולים להשתתף בהם, לשיטה שבמסגרתה רושמים את הנכס המופרט למכרז בבורסה, ואז מחלקים אותם לחשבונות עו"ש של האזרחים, בצורה שיוויונית לכל אזרח מעל גיל 18}}. הרעיון זכה לתמיכת בנימין נתניהו, שהיה אז שר האוצר. למרבה הצער, זמן קצר לפני שהתוכנית יצאה לפועל, נתניהו התפטר מתפקידו, ובמקומו הגיע שר אוצר חדש, אהוד אולמרט, שהיו לו תוכניות אחרות לגמרי לגבי בנק לאומי, והרעיון בוטל {{קטן|קטן= (לפרטים ראו בספרו של ירון זליכה, "הגווארדיה השחורה"; ראו גם<strong> [http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/12/2005.html על חלקו של סטנלי פישר בביטול] </strong> )|}} . עד כמה שידוע לי, מציעי הרעיון לא ציינו את מצוות היובל כאחד הנימוקים, אלא נימוקים אחרים: מצד אחד, יש חשיבות בהפרטה על-מנת להקטין את הריכוזיות של הון בידי המדינה; מצד שני, הפרטה רגילה עלולה לגרום לריכוזיות של הון בידי מספר קטן של בעלי-הון גדולים. הפרטה לציבור מקטינה את הריכוזיות בכך שהיא מחלקת את הכוח בין האזרחים. 13. גם המחאה החברתית של קיץ ה'תשע"א עוררה רעיונות מקוריים רבים לתיקון הכלכלה. בקשר למצוות חלוקת הקרקעות, מעניינת במיוחד הצעתו של יצחק דבירה-צוייג {{קטן|קטן= (חוקר מקרא, ארכיאולוג ומקים פרוייקט סינון העפר מהר הבית; [http://hidavrut.gov.il/content/1778 הצעה לשיטה כלכלית חדשה ברוח היובל המקראי] - הצעה לוועדת טרכטנברג)|}} , המתייחסת רק לקרקעות נדל"ן. לדבריו, אכן ראוי לחלק את הקרקעות בין כל האזרחים באופן שווה פעם ביובל, אבל כדי שלא יהיה צורך לפנות אנשים מביתם, החלוקה לא תתבצע בפועל אלא רק בכסף, כך שכל אדם יצטרך לקנות את הקרקע שהוא מחזיק בה מכל שאר האזרחים: {{צפ|תוכן=חידוש חוזה החכירה לא יעשה בחינם אלא במלוא שוויה של הקרקע. הכסף שיגיע מהרכישה יכנס לקופה ציבורית מיוחדת שבסופו של תהליך הגבייה תחולק באופן שווה בין האזרחים. על מנת לייעל את התהליך לא יהיה צורך לשלם את מלוא סכום הרכישה אלא רק את ההפרש בין ערך הקרקע הנרכשת לבין הערך של קרקע ממוצעת. פעם ב-50 שנה המדינה תערוך סקר שמאות לכל הקרקעות אשר בבעלות פרטית, וכתוצאה מכך יחושב הערך הממוצע לכל נפש. מי שמחזיק בקרקע יקרה יותר מערך הקרקע הממוצעת ישלם את ההפרש, שיועבר לאלו שמחזיקים בקרקע בעלת ערך נמוך יותר מן הערך הממוצע}}. בניגוד להצעתו של הרצל (המיושמת כיום במנהל מקרקעי ישראל), המדינה אינה בעלת הקרקעות, והתשלום על הקרקעות אינו נכנס לקופת המדינה. כל תפקידה של המדינה הוא לגבות את מחיר הקרקע מהאנשים שמחזיקים בה, ולחלק אותו בין כלל אזרחי ישראל, שהם הזכאים להחזיק בקרקע על-פי התורה. גם לרעיון זה, כמו להצעתו של הרצל, ישנם תומכים בקרב הכלכלנים הג'ורג'יסטים, שהזכרנו למעלה: הרעיון נקרא Citizen Dividend (דיבידנד לאזרחים).  14. ישנם גם הוגי-דעות המתנגדים עקרונית ליישום מצוות היובל בימינו. כך למשל מסביר הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ {{קטן|קטן= (עמית בכיר במרכז שלם, "מדיניות רווחה יהודית - מחברה חקלאית למשק מודרני", דעות 53, תשרי ה'תשע"ב, עמ' 32)|}} מדוע מצוות היובל לא תורגמה למונחים מודרניים: {{צפ|תוכן=לא כל מצוות הרווחה זכו לתרגום מאוחר יותר. בולטת בהיעדרה - מצוות היובל. מעולם לא שמענו חובת חלוקה של נדל"ן, לא בפזורה היהודית ואף לא בארץ ישראל. חכמים בכל הדורות לא התנו את הבעלות על נדל"ן ולא סברו שיש בהחזקה בקרקעות וברכישתן פן שמוטב לצמצמו... חכמים סברו שמצוות השמיטה נוהגת בזמננו, אבל לא יובל ולא שדה אחוזה. והשאלה היא: מדוע לא תרגמו החכמים את מצוות היובל למציאות של המשק העירוני של זמנם? מדוע לא אסרו למשל למכור את השדות לצמיתות? מדוע הניחו למצוה זו להיעלם עד ביאת גואל? התשובה לשאלה זו נעוצה בטיבה של מצוות היובל ובזיקתה, הן לארץ ישראל ולקדושתה המיוחדת, הן לזיקתה למשק החקלאי. חוקרי מוסד הבעלות בעת העתיקה מבחינים בין בעלות על מטלטלין, שנחשבו לסוג של הרחבת גופו של האדם וישותו, ובין בעלות על נדל"ן. במשק החקלאי הקדום, בעלות על קרקע נתפסה כאדנות על הקרקע, ובדרך כלל גם על עובדיה. בעלות על קרקע היתה קשורה קשר הדוק למוסד העבדים הקדום. בעל הקרקע היה אדונם של הפועלים והאריסים. מי שצלחה דרכו ותבואתו עלתה יפה, היה בן חורין. מי ששדותיו לא הניבו פירות, נמכר כעבד לבעל שדה אחר. מצוות היובל סייעה איפוא במלחמה בעבדות. גם מי שהוצרך למכור את שדותיו ואת עצמו, זכה בהם מחדש בהגיע שנת היובל. מצב דברים זה הלך והצטמצם עם התפתחות המשק העירוני. העבדות עדיין לא הגיעה אל קיצה, אבל זיקתה לבעלות על קרקעות לא הייתה עוד כה הדוקה. זו הסיבה שחכמים לא ראו שום טעם לגזור תקנה מחודשת ממצוות היובל. אם זה היה מצב הדברים בעת העתיקה ובימי הביניים, הוא נכון פי כמה במשק המודרני, שבו שיעור העוסקים בחקלאות הצטמצם לכ-3% מן האוכלוסיה}}. ==חלק שני - ניתוח ביקורתי== הסקירה ההסטורית שעשינו מלמדת, שעל-מנת לקיים את מצוות חלוקת הקרקעות בימינו, יש לקבל החלטות בכמה נושאים שונים: ::*'''א. מה''' לחלק? האם דין החלוקה מתייחס רק לקרקע, או גם לאוצרות טבע אחרים, או לכל סוג של הון? ::*'''ב. כמה''' לחלק לכל אחד? איך להבטיח שהחלוקה הראשונית תהיה שיוויונית והוגנת? ::*'''ג. איך''' לחלק? האם לבצע חלוקה ישירה, או לחלק מניות, או לחלק רק את הערך הכספי, או לתת הכל למדינה? ::*'''ד. למי''' לחלק? מי הם הזכאים? ===א. מה לחלק?=== בהצעות שתיארנו בחלק הראשון, ניתן להבחין בשלוש גישות: 1. '''הגישה המצמצמת''' היא שדיני החלוקה והיובל צריכים לחול רק על קרקעות, כמו בדין התורה המקורי. זו גישתם של הרצל, טוקטלי (ב"נוי אלט לנד") ודבירה. 2. '''גישות ביניים''' היא שהקרקע היא רק דוגמה למשאב טבע או לרכוש ציבורי, ולכן יש להרחיב את דיני החלוקה והיובל ולהחיל אותם גם על משאבי טבע, זיכיונות וקניין רוחני (צוריה), חומרי גלם ואמצעי ייצור (פורת, אריאל), או חברות ציבוריות (סבג). 3. '''הגישה המרחיבה''' היא שקרקע היא רק דוגמה להון, ולכן בימינו יש להחיל את דיני החלוקה והיובל על כל סוגי הרכוש. זו גישתם של ז'בוטינסקי, רוזן, בן-דב ורובין, וגם של טוקטלי (ב"שבע", בעניין פירוק תאגידי-ענק). טיעון חשוב העומד מאחרי הגישה המרחיבה הוא, שמצוות היובל המקראית התאימה לחברה חקלאית, ובימינו רק 2% מהאוכלוסיה עוסקים בחקלאות, ולכן יש לעדכן את המצוה ולהחיל אותה על כל סוגי ההון. לענ"ד, טענה זו אינה נכונה, מכמה סיבות: ::*גם בחברה חקלאית, ישנם סוגים רבים נוספים של הון מלבד קרקע, כגון: מקנה, כסף וזהב, ומצוות היובל אינה חלה עליהם. גם בתים הם הון חשוב, והתורה מדגישה שמצוות היובל חלה רק על בתים הנמצאים בשדה, ולא על בתים בערים מוקפות חומה (פרט לערי הלויים), [[ויקרא כה כט]]: " {{צ|ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה, והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה}} {{צ|גאלתו. ואם לא יגאל}} {{צ|עד מלאת לו שנה תמימה, וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו,}} {{צ|לא יצא ביבל}} "; בניגוד לגישה המרחיבה. ::*גם בחברה שאינה חקלאית, לקרקע יש ערך רב מאד. לשם המחשה: בזמן כתיבת המאמר (כסלו ה'תשע"ב), מחיר של דירה זולה באיזור רחוק מהמרכז הוא כ-500 אלף ש"ח. עלות הבניה, כפי שאמרו לי אנשים העוסקים בבניה באופן פרטי, היא לכל היותר 100 אלף ש"ח. ניתן גם לרכוש בית להרכבה עצמית בחנויות לחומרי בניין, תמורת כ-50 אלף ש"ח. מכאן אפשר להבין, שרוב המחיר של דירות למגורים נובע ממחיר הקרקע. מי שיש בבעלותו קרקע יכול להתפרנס יפה בלי לעסוק בשום עבודה חקלאית - רק מכך שישכיר אותה לצורך מגורים. חברת סטרט-אפ ישראלית חדשה מאפשרת לאנשים להרוויח כסף מקרקע בגודל מינימלי - על-ידי השכרתה לצורך חניה. זאת בניגוד לגישתו של הרב ליפשיץ, הטוען שבעלות על קרקעות אינה רלבנטית בכלכלה של ימינו.  ::*לפי טענה זו, היה אפשר להסתפק בהגדרה של קרקע כ"אמצעי ייצור" (כדבריהם של פורת ואריאל), אולם טענה זו היא בעייתית, כי אין זה ברור מהי ההגדרה של אמצעי ייצור (שני המחברים שדיברו על "אמצעי ייצור" לא נתנו הגדרה מדוייקת למושג זה). כמו כן אין זה ברור מדוע, למשל, צאן ובקר לא נחשבו לאמצעי ייצור, והרי הם מייצרים חלב וצמר? ומדוע כסף וזהב לא נחשבו לאמצעי ייצור, והרי אפשר לקנות באמצעותם קרקע? ::*מעבר לכך, התורה מסבירה בפירוש, מדוע קרקע שונה מכל סוג אחר של רכוש, {{צמ|והארץ לא תמכר לצמתת, כי לי הארץ , כי גרים ותושבים אתם עמדי|ויקרא כה כג}}. הארץ שייכת לה' כי ה' יצר אותה לבדו. מוצרים אחרים נוצרו בשיתוף פעולה בין האדם לבין הטבע, למשל: החיטה נוצרת בשיתוף פעולה בין החקלאי הזורע וקוצר לבין הקרקע; החלב נוצר בשיתוף פעולה בין הרועה לבין הצאן; וכן הלאה. לכן יש לאדם זכות לתבוע בעלות על מוצרים אלה, ולמכור אותם לצמיתות. אולם הקרקע היא כולה יצירה אלהית, אין לאדם שום חלק בה, ולכן לאף אדם אין זכות לתבוע בעלות פרטית עליה. לענ"ד, נימוק זה סותר את הגישה המרחיבה, וגם חלק מגישות הביניים, המתעלמות מההבדל שבין יצירה אלהית לבין יצירה אנושית, כגון אמצעי-ייצור או קניין רוחני.  לפי נימוק זה האחרון, יש מקום להרחיב את דיני החלוקה והיובל גם לגורמים אחרים שהם יצירה אלהית, כגון: מים, גז, נפט, מלח, תדרי שידור, ועוד, כפי שהציעו חלק מהוגי הדעות שהבאנו למעלה. כך גם לגבי חברות ציבוריות שעיקר עיסוקן הוא במשאבי טבע, כגון: הנמלים, מפעלי ים המלח, ועוד. אולם, לקרקע ישנו ערך מהותי, הרבה מעבר לערך הכלכלי שלה כ"אמצעי ייצור". בניגוד לטענתו של הרב ליפשיץ, בעלות על קרקע עדיין קשורה באופן הדוק לשיעבוד. מכיוון שכל אדם צריך מקום כלשהו להימצא בו, הרי שאדם שאין לו קרקע הוא בהכרח עבד, כי הוא חייב למלא את כל הוראותיו של בעל הקרקע שהוא נמצא בה. במקרה הטוב, שיעבוד זה יתבטא בחובה לשלם דמי שכירות לבעל הקרקע; במקרה הפחות טוב, זה יתבטא בגירוש, כמו שעשה יוסף לאחר שקנה את הקרקעות במצרים (בראשית מז). בכל שאר תחומי החיים, האדם יכול להסתפק במועט: הוא יכול, למשל, לגור במערה ולאכול חרובים, וכך לא יצטרך לעבוד עבור אף אדם. אולם לגבי קרקע, אין אפשרות "להסתפק במועט", הרי האדם חייב להימצא איפשהו, ולכן הוא באופן עקרוני עבד של בעל הקרקע. רק אדם שיש לו קרקע הוא חופשי. זו הסיבה שהתורה מדגישה, שחוק היובל נועד לשמור על החופש, {{צמ|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאֵתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא כה י}}; '''דרור''' - בתרגום אונקלוס - {{צפ|תוכן=חירות}}; ובדברי חז"ל - {{צפ|תוכן=דמדייר בי דיירא}} {{קטן|קטן= (רבי יהודה, ראש השנה ט:)|}} - מלשון דיור - החופש '''לדור''' בקרקע בלי לשלם שכר-דירה ובלי לחשוש מפינוי.  מעבר לכך: אזרח שיש לו קרקע הוא למעשה מלך בקרקע שלו; חברה שבה לכל אזרח יש קרקע היא החברה החופשית ביותר - כל אזרח הוא מדינה עצמאית. ואכן, החברה הישראלית הקדומה, בימי השופטים, התאפיינה בכך ש{{צ|אין מלך בישראל - איש הישר בעיניו יעשה}} {{קטן|קטן= (במשמעות חיובית; ראו אמנון שפירא, '''דמוקרטיה ראשונית במקרא''' , הוצאת הקיבוץ המאוחד ה'תשס"ט, פרק ח)|}} . אם כך, גם בימינו יש הגיון ליישם את דין החלוקה דווקא על קרקעות, על-מנת להבטיח חופש לכל אזרח.  כדי שיהיה חופש אמיתי, חשוב שכל אדם יהיה חופשי לחלוטין בקרקע שלו, לפתח אותה כרצונו - לבנות, לגדל ירקות, או כל דבר אחר; בלי שום צורך לעבור בוועדות ולקבל אישורים. אבותינו בזמן התנ"ך הסתדרו טוב מאד בלי וועדות תיכנון ובניה; וגם אנחנו יכולים להסתדר - בתנאי שהחלוקה תהיה שיוויונית ושלכל אזרח תהיה קרקע. ===ב. כמה לחלק?=== כל רעיון הקשור לחלוקת קרקעות חייב להתייחס לשאלת ההערכה - איך קובעים אלו קרקעות הן "שוות"? איך קובעים מה השווי של כל קרקע? האפשרות הפשוטה ביותר היא להתייחס רק לגודל, כלומר לחלק את הארץ לחלקות בגודל שווה, ולתת לכל אחד חלקה אחת, ע"פ הגורל, {{צמ|לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ|במדבר כו נד}}( [[Tnk1/tora/bmdbr/bm-26-5356|פירוט]] ). על-פי פשט הכתוב, נראה שהנחלות חולקו לשבטים או למשפחות, לפי '''מספר השמות''' שיש בכל שבט: '''לרב''' - לשבט שיש בו הרבה אנשים - '''תרבה נחלתו''' - תיתן נחלה גדולה יותר; ולמעט - לשבט שיש בו מעט אנשים - '''תמעיט נחלתו''' - תיתן נחלה קטנה יותר; וכן בתוך השבט, יש לחלק את הנחלה למשפחות ולבתי-אב לפי גודלם - '''איש לפי פקודיו יותן נחלתו''' . כך, בסופו של דבר כל אדם יקבל קרקע באותו גודל.  אולם, לפי חכמי התלמוד, החלוקה לא היתה לפי גודל, אלא לפי שווי כלכלי: " {{צפ|תוכן=ולא נתחלקה אלא בכסף, שנאמר '''בין רב למעט''' (כלומר: וצריך לדקדק בין רב למעט, להוסיף דמים הרב למעט: שהזיבורית קרי ליה 'מעט' והעידית קרי 'רב'). אמר רבי יהודה: סאה ביהודה שוה}} {{צפ|תוכן=חמש סאין בגליל... למאי? אילימא לשופרא וסניא - אטו בשופטני עסקינן?!}} {{צפ|תוכן=אלא לקרובה ורחוקה. כתנאי: רבי אליעזר אומר: בכספים העלוה; רבי יהושע אומר: בקרקע העלוה}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי בבא בתרא דף קכב|בבלי בבא בתרא קכב.]] )|}} . חז"ל למדו מהפסוק האחרון, שיש לחלק את הנחלות על-פי גורל, אבל אחרי שהסתיימה ההגרלה, יש להעביר פיצויים '''בין''' מי שקיבל נחלה בעלת ערך '''רב''' , למי שקיבל נחלה בעלת ערך '''מעט''' . איך נקבע ערכה של הקרקע? חכמי התלמוד מציינים שני גורמים: האיכות החקלאית שלה (עידית או זיבורית, שופרא או סניא), והמיקום המרחבי שלה (קרובה או רחוקה - כנראה ממקום המקדש או מהגבול). האיכות החקלאית של הקרקע נכנסה כבר ליחידת המידה, שהרי רבי יהודה מדבר על קרקע של "סאה" או של "חמש סאין", ומסתבר שהכוונה לקרקע המניבה סאה או חמש סאין של תבואה {{קטן|קטן= (ויש לעיין, מה הקשר בין מידה זו לבין המידה "בית סאה", המציינת שטח קבוע של 2500 אמות רבועות - כחצי דונם)|}} . רבי יהודה מציין את היחס בין השווי החקלאי לבין השווי המיקומי - קרקע שנמצאת ביהודה (קרוב לירושלים) שווה פי 5 מקרקע באותה איכות שנמצאת בגליל. כמו כן, הם דנים בשתי דרכים לוודא שהחלוקה תהיה שווה: פיצוי בקרקע (- מי שקיבל קרקע בשווי נמוך יותר, מקבל שטח גדול יותר) או פיצוי בכסף (- מי שקיבל קרקע בשווי נמוך יותר, מקבל פיצוי כספי ממי שקיבל קרקע בשווי גבוה יותר). כך למשל, לפי רבי יהודה: " {{צפ|תוכן=מי שנפל גורלו בגליל - נוטל חמש סאין, כנגד סאה שחבירו נוטל}} {{צפ|תוכן=ביהודה... אי נמי... סאה}} {{צפ|תוכן=ביהודה שוה חמש סאין בגליל בשביל שיהודה קרוב לירושלים וגליל רחוק יותר, וצריך להעלות כספין שוה ד' סאין לסאה שבגליל}} " {{קטן|קטן= (רשב"ם שם)|}} . הבעיה העקרונית בגישה זו היא, שהשווי של קרקע אינו קבוע - הוא משתנה בהתאם לתקופה ובהתאם לתרבות, לדוגמה: ::*בתקופת שלמה, אנשים מכל העולם רצו לבוא לירושלים, לבקר בבית המקדש, לשמוע את חכמתו של המלך ולראות את עושרו; ומסתבר שהקרקעות באיזור ירושלים היו יקרות יותר מבכל אזור אחר בארץ. אולם בתקופת נחמיה אנשים לא רצו לגור בירושלים, העיר היה ריקה והיה צריך לבקש מאנשים שיתנדבו למלא אותה, {{צמ|וַיְבָרֲכוּ הָעָם לְכֹל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם|נחמיה יא ב}}. כך גם בימינו, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, אנשים עדיין פחדו לגור ברובע היהודי, והממשלה חילקה דירות בחינם לכל מי שרצה לקחת; היום הדירות הללו שוות מיליונים ב"ה. ::*במשק חקלאי, שווי הקרקע ייקבע לפי רמת הפוריות של האדמה, כמות המשקעים, האם פני השטח מתאימים לזריעה, ועוד; במשק של רועי צאן, כל הגורמים הללו הרבה פחות חשובים, הרי אפשר לרעות כבשים ועיזים גם במדבר. ::*במשק תעשייתי, באר נפט שמתגלה בקרקע מגדילה באופן משמעותי את ערכה; ובמשק עתידני, שכל צרכי האנרגיה שלו מסופקים ע"י תאים סולריים - הנפט עלול דווקא להיחשב למטרד סביבתי, ולהוריד את ערך הקרקע. למעשה, ישנם כל-כך הרבה גורמים המשפיעים על ערך הקרקע, שאין שום אפשרות לחשב אותו באופן אובייקטיבי - הדרך היחידה לדעת מה "ערך" הקרקע בתקופה מסויימת היא להעמיד את הקרקע למכרז, ולראות מה המחיר המירבי שאנשים מוכנים לשלם עליה. הדבר ניתן, באופן עקרוני, לביצוע, רק בחלוקה הראשונית: כל נחלה מועמדת למכרז, ונמכרת למרבה במחיר. כל התשלומים נאספים, ומחולקים שווה בשווה בין כל הזכאים לקרקע. כך, מי שבחר קרקע שהביקוש עבורה הוא נמוך, ישלם סכום נמוך יותר מהסכום שיקבל, ומי שבחר קרקע שהביקוש עבורה הוא גבוה, יצטרך לשלם סכום גבוה יותר מהסכום שיקבל. כך, מי שמקבל קרקע יקרה מפצה את מי שקיבל קרקע זולה, כאשר ערך הקרקע נקבע לפי רמת הביקוש. אולם, החלוקה הזאת טובה רק ברגע שמבצעים אותה. מכאן והלאה, ערכי הקרקעות משתנים כתוצאה משינויים במצב הבטחוני, כלכלי, חברתי ועוד. בשנת היובל הבאה, כאשר הקרקעות יחזרו לבעליהן המקוריים, הן כבר לא יהיו שוות בערכן! אם מטרתה של מצוות היובל היא להחזיר את החלוקה השיוויונית, אז יש לבצע חלוקה מחדש של הקרקעות, לפי הערך החדש שלהן, בשנת היובל. אולם, כאן כבר לא נוכל להשתמש במכירה פומבית, שכן ערך הקניה של קרקע נובע לא רק מהקרקע עצמה אלא גם מהשיפורים שנבנו עליה. לדוגמה, אם בעל הקרקע הקודם בנה מגדל משרדים, אנשים יסכימו לשלם הרבה יותר על הקרקע. מכיוון שאי אפשר למכור קרקע בנפרד מהבניין שעליה, אי אפשר גם למדוד את הערך הגולמי של הקרקע! בעיה זו מהווה נושא לדיון ומחקר במספר מדינות בעולם המטילות מס-ערך-קרקע. מדינות אלה מסתמכות בדרך-כלל על הערכתם של שמאים אנושיים, ועל מודלים סטטיסטיים ממוחשבים (ראו ויקיפדיה, [http://en.wikipedia.org/wiki/Land_value_tax Land value tax] ), אולם אלה קירובים בלבד שאינם מייצגים את הערך האמיתי. בעיה נוספת היא, שאם נבצע מכירה פומבית מחודשת, אנשים רבים יצטרכו לעזוב את אדמתם או לוותר על חלק ממנה. גם אם לא מבצעים חלוקה מחדש של הקרקעות, אלא רק גובים פיצוי ("מעלים בכספים"), ייתכן שאנשים יצטרכו לעזוב את אדמתם: אם, למשל, אדם בעל הכנסה נמוכה קיבל קרקע זולה, ובשנת היובל התברר שערך הקרקע שלו עלה באופן משמעותי, ייתכן שלא יוכל לעמוד בתשלום הפיצויים המעודכנים, ויצטרך לוותר על הקרקע. אולם, התורה מדגישה, דווקא בהקשר של מצוות היובל, את חשיבות הקשר בין האדם לאדמתו, {{צמ|יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא כה י}}, {{צמ|וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה, כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|במדבר לו ז}}. מכאן, שחלוקה מחדש של הקרקעות אינה מתאימה לתורה. התורה, כנראה, מחשיבה יותר את הקשר לאדמה, מאשר את השיוויון. מדינה המחוקקת חוקים, המאלצים אנשים לעזוב את נחלתם ואת ירושתם, פוגעת בעקרונות הנחלה של התורה, ועוברת על המצוה, {{צמ|לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ|דברים יט יד}}. אם איננו מבצעים חלוקה מחדש בשנת היובל, ייתכן שאין בכלל צורך לבצע הערכה ראשונית של שווי הקרקע, ממילא ההערכה הנוכחית כבר לא תהיה רלבנטית בזמן היובל הבא. אם כך, ייתכן שהחלוקה המקורית צריכה בכל-זאת להסתמך על הגודל בלבד - כפי פשוטם של הפסוקים שהבאנו למעלה. כל אדם מקבל חלקה בגודל קבוע, על-פי הגורל. ייתכן שהקרקע שקיבל היא פחות טובה מקרקע של מישהו אחר, אבל לפחות תהיה לו וודאות שהקרקע תישאר שלו ושל צאצאיו לתמיד. כך תהיה לו מוטיבציה לבנות, להשקיע ולהגדיל את ערך הקרקע שלו. ===ג. איך לחלק?=== 1. על-פי התורה, יש לבצע '''חלוקה ממשית''' של הקרקעות, כך שכל אחד מקבל קרקע שווה. לשם פשטות, נניח שמצאנו פתרון כלשהו לבעיית השמאות מהסעיף הקודם, ומכאן והלאה נניח שהארץ מחולקת לחלקות של רבע דונם, שלכולן אותו שווי. חלוקה כזאת ניתנת לביצוע כאשר כולנו מגיעים לארץ ביחד, והארץ פנויה להתיישבות. אולם בדורנו בני ישראל הגיעו לארץ בהדרגה, ועדיין מגיעים. אם כך, מתי בדיוק תתבצע החלוקה? ונניח שנחליט לחכות עד שאחרון היהודים יגיע לארץ - הרי הארץ כבר תהיה בנויה ומיושבת (למעשה כבר כיום חלק גדול מהארץ כבר בנוי). האם נצטרך להזיז את כולם ממקום מגוריהם ולחלק מחדש את כל הקרקעות? אהוד טוקטלי התייחס לבעיה הראשונה, והציע לחלק את הקרקעות בהדרגה, בעזרת קרן נאמנות: {{צפ|תוכן=בימי קדם הגענו לארץ ביחד... כיום מגיעים היהודים בהדרגה. הקרן החדשה שומרת על אדמת הארץ עבור כל היהודים, גם לאלה שיבואו בעתיד. זו גם הסיבה שאנחנו מוכרים לכל אחד חלקה קטנה יחסית}} {{קטן|קטן= (בספרו "נוי אלט נוי לנד" שהוזכר למעלה)|}} . אפשר לבצע גם את הקניה בהדרגה, על-פי הסיסמה של הקק"ל, "דונם אחר דונם". פתרון אפשרי נוסף הוא לקבוע בחוק, שכל אדם זכאי לקרקע בגודל מסויים (למשל, עד רבע דונם). כל מי שיש בבעלותו קרקע בגודל זה או פחות, רשאי לשמור אותה בבעלותו לתמיד, וכמו כן, אם הוא מוכר אותה, היא חוזרת אליו בשנת היובל הקרובה. אולם מי שיש בבעלותו קרקע גדולה יותר, יצטרך להחזיר את העודף למדינה בשנת היובל הקרובה. המדינה תוכל למכור את הקרקעות האלו מחדש, לכל המרבה במחיר. כך, במשך הזמן, יותר ויותר אנשים יהיו בעלי קרקע; המערכת "מתכנסת" למצב שבו לכל אזרח יהיה לפחות רבע דונם.  כדי שיהיה חופש אמיתי, חשוב שכל אדם יהיה חופשי לחלוטין בקרקע שלו, לפתח אותה כרצונו - לבנות, לגדל ירקות, או כל דבר אחר; בלי שום צורך לעבור בוועדות ולקבל אישורים. אבותינו בזמן התנ"ך הסתדרו טוב מאד בלי וועדות תיכנון ובניה; וגם אנחנו יכולים להסתדר - בתנאי שהחלוקה תהיה שיוויונית ושלכל אזרח תהיה קרקע. שתי ההצעות הללו אינן פותרות את הבעיה השניה - של הקרקעות הבנויות. נניח שמישהו מחזיק קרקע של חצי דונם, ובונה עליה מגדלי דירות. כעת, לפי החוק המוצע, הוא יצטרך להחזיר למדינה רבע דונם בשנת היובל הקרובה, ומסתבר שהרבע הזה יגיע בסופו של דבר למישהו אחר. אותו אדם אחר עלול להחליט, שהוא רוצה להרוס את מגדל הדירות, כדי שיוכל להשתמש בקרקע לגידול ירקות. זו תהיה החלטה מאד לא חכמה מבחינה כלכלית, אבל עקרונית, זו זכותו של בעל הקרקע. השאלה היא, האם אנחנו מוכנים להתמודד עם חוסר היעילות שהדבר יגרום למשק? האם אנחנו מוכנים לאפשר לאנשים להרוס בניין שאנשים אחרים בנו, רק כדי שחלוקת הקרקעות תהיה צודקת? כדי להתגבר על כל הבעיות הללו, ניתן להציע שתי דרכים אחרות לממש את החלוקה - דרכים שיכולות להתאים גם לנכסים אחרים כגון משאבי טבע או חברות ציבוריות: 2. אפשר להתייחס לבעלי הקרקע כאל בעלי '''מניות''' . לשם המחשה: נניח שעשרה אחים ירשו מאביהם נחלה עם נכס מניב כלשהו, למשל לונה-פארק. הם לא יכולים לחלק את הלונה-פארק לעשרה חלקים, ולכן הם מחליטים לנהל את הנחלה ביחד, בעצמם או על-ידי נציגים, ולהתחלק ברווחים. הרווחים יגיעו מדמי-הכניסה שישלמו המבקרים בלונה-פארק, פחות הוצאות התיפעול. מובן שהאחים ינסו למקסם את הרווחים שלהם, ולכן ינסו להגדיל את דמי-הכניסה כמה שיותר, אבל לא יותר מדי - כדי שלא להבריח לקוחות. אם רוב המבקרים בלונה-פארק הם האחים עצמם, מסתבר שגם האחים יצטרכו לשלם דמי-כניסה - כך שמי שמשתמש בלונה-פארק יותר, ישלם יותר. אם נרחיב את הרעיון לקרקעות המדינה, נוכל להתייחס לכל האזרחים כאל בעלי-מניות במינהל מקרקעי ישראל. כבעלי-מניות, יש להם זכות לבחור נציגים שינהלו את המינהל. הנציגים יוכלו לקבוע את דמי החכירה לפי שיקול דעתם, באופן שימקסם את הרווח של בעלי המניות (כך אנו עוקפים באלגנטיות את בעיית השמאות - אין צורך לחשב את הערך ה"אמיתי" של קרקע, אלא לגבות את הערך המירבי האפשרי על-מנת למקסם רווחים). האזרחים יקבלו דיבידנד מרווחי המינהל. רעיון זה, מלבד העובדה שייתן הכנסה צדדית נאה לכל אזרח, ייתן לאזרחים גם כוח לשלוט על הגופים המנהלים את המשאב החשוב ביותר במדינת ישראל - הקרקעות. עצם העובדה שיהיו בחירות חופשיות לראשות המינהל תעודד שקיפות ופיקוח, ותצמצם את השחיתות שיש שם (על-פי החשד). יש לקיים בחירות דמוקרטיות גם לוועדות התיכנון והבניה הארציות והמקומיות. הוועדות הללו מחזיקות בידן כוח עצום: בהינף אצבע הן יכולות לשנות את הייעוד של קרקע וכך להגדיל את ערכה פי 10 ויותר. הכוח העצום הזה צריך להיות תחת פיקוח הציבור כולו, ולא בידי מספר מצומצם של פקידים ממונים. ניתן להרחיב את הרעיון גם לכל חברה ציבורית (כהצעתו של סבג), או לכל חברה שעיקר רווחיה נובעים מניצול אוצרות טבע (כהצעתו של צוריה). אם, למשל, ייושם הרעיון בחברת החשמל, אז כל מספר שנים יתקיימו בחירות ישירות להנהלת חברת החשמל; כך יוכל כל אזרח להשפיע באופן ישיר על משק האנרגיה של המדינה. הרעיון ממומש בארה"ב בצורת [http://en.wikipedia.org/wiki/Special-purpose_district Special-purpose district] - מעין מחוז וירטואלי המטפל בנושא מסויים, הקשור בדרך-כלל לקרקע או אוצרות-טבע, לדוגמה "מחוז המים". יחד עם הבחירות לנשיאות בארה"ב, מתקיימות גם בחירות למועצת ה"מחוזות" המיוחדים, כך שכל אחד יכול להשפיע על אופן הניהול של משאבים אלה. באלסקה, למשל, כל שנה מחולק דיבידנד מרווחי הנפט, המגיע לכ-1000 דולר לשנה.  [http://www.mof.gov.sg/progress/gd_faq.htm סינגפור מחלקת מדי-פעם דיבידנד מתוך עודפי התקציב] . '''הפרטה לציבור''' היא דוגמה מצויינת לאופן המקורי שבו כלכלה המבוססת על התנ"ך עשויה להתמודד עם בעיות אקטואליות. כיום ישנן שתי גישות עיקריות להפרטה: ::*'''כלכלנים ימניים''' תומכים בהפרטה - הם רוצים להוציא את נכסי הציבור מידי הממשלה כי טוענים שהניהול הממשלתי הוא בזבזני ומושחת; הם רק שוכחים, שגם תהליך ההפרטה עצמו נעשה ע"י פקידי ממשלה, וכאשר הם מושחתים, הנכסים עוברים לידי מקורבי השלטון. ::*'''כלכלנים שמאליים''' מתנגדים להפרטה כי הם לא רוצים שנכסי הציבור ירוכזו בידי בעלי ההון. הם רק שוכחים, שהממשלה עצמה מושפעת מבעלי ההון, וכאשר לממשלה יש הרבה נכסים - המרוויחים הראשונים הם בעלי ההון המקורבים לשלטון. בשתי השיטות, בסופו של דבר, יש ריכוזיות - הנכסים מרוכזים בידי בעלי ההון, או בידי בעלי השלטון, והמרחק ביניהם, כידוע, לא כל כך גדול. לעומת זאת, '''הפרטה לציבור''' מחלקת את השליטה בנכסים בין האזרחים, וכך מונעת ריכוזיות. אם נרחיב את הרעיון עוד יותר, נוכל להתייחס לכל האזרחים כאל בעלי מניות על המדינה כולה. הם בוחרים נציגים שינהלו את המדינה (=חברי הכנסת), ומגיע להם לקבל דיבידנד מרווחי המדינה. רווחי המדינה הם, בעיקר, המיסים שהמדינה גובה מתושביה. לפי גישה זו, תפקידה של המדינה הוא כמו תפקידה של הנהלה בחברה ציבורית - למקסם את רווחיהם של בעלי המניות. כלומר, המדינה צריכה להטיל את שיעורי המס שיביאו לכך שהכנסות המדינה ממיסים יהיו גבוהות ביותר. אם ניקח את ההכנסות המקסימליות שהמדינה יכולה להרוויח ממיסים, וננכה מהם את הוצאות התיפעול ההכרחיות, נקבל סכום נאה שאותו נוכל לחלק כדיבידנד לאזרחים {{קטן|קטן= (רוב האזרחים הם גם בעלי-מניות וגם תושבים בו זמנית, אבל אין בכך כל בעיה - גם בדוגמת הלונה-פארק שהבאנו למעלה, ייתכן שרוב המבקרים הם גם שותפים, ועדיין הם צריכים לשלם דמי-כניסה. ובכל מקרה, יש גם אזרחים שאינם תושבים, ויש תושבים שאינם אזרחים)|}} . כמה בדיוק לחלק? זה תלוי בשאלה מה הן "הוצאות התפעול ההכרחיות" של המדינה: ::*לפי הגישה המינארכית (= שלטון מינימלי), הוצאות המדינה צריכות להצטמצם רק למינימום ההכרחי - ביטחון ומשפט. לפי גישה זו, המדינה לא תסבסד שירותי חינוך, בריאות, רווחה וכו' - אבל במקום כל זה, כל אזרח יקבל הכנסה נאה של כמה אלפי ש"ח בחודש, בנוסף על כל הכנסה אחרת שיש לו. כל אזרח יוכל להשתמש בהכנסה זו כדי "לסבסד" את השירותים שחשובים לו - מי שרוצה חינוך, יוכל לשכור מורים פרטיים לילדיו (או לעצמו); מי שרוצה דיור לזוגות צעירים, יוכל לעזור לילדיו (או לעצמו) בשכר הדירה; מי שרוצה בריאות, יוכל להשקיע בביטוח בריאות משופר; וכן הלאה. יסתיים סוף-סוף הויכוח בין דתיים לחילונים, על תקציבי הישיבות לעומת תקציבי התיאטראות - כל אחד יחליט בעצמו אם לתרום את כספו לישיבה או לתיאטרון. ::*לפי הגישה הסוציאל-דמוקרטית, המדינה צריכה גם לדאוג לרווחתם של האזרחים ולהחליט בשבילם במה כדאי להם להשקיע, כך שלא יהיה אזרח שיבזבז את כל הדיבידנד שלו על משקאות חריפים (למשל) ויישאר בלי ביטוח בריאות ובלי גישה למופעי תרבות. גם לפי גישה זו, ניתן לקבוע אחוז מסויים מהכנסות המדינה ממיסים, שיחולק באופן שווה בין האזרחים. אפשר להתחיל מ-1% ולהעלות את האחוז בהדרגה, עד לרמה שתהיה מוסכמת על רוב האוכלוסיה. כך נגיע לשילוב הרצוי בין מדינת רווחה לבין מדינה חופשית. גם אם הדיבידנד יהיה רק 1% של הכנסות המדינה (כ-500 ש"ח בשנה לאזרח), זה עדיין יהיה צעד חשוב, כי הוא ייתן לכל אזרח את התחושה שהוא שותף. אחת הטענות העולות במחאות חברתיות היא, שרוב האזרחים אינם נהנים מהצמיחה במשק. אם כל אזרח יקבל אחוז קבוע מתוך הכנסות המדינה ממיסים, כולם יהיו שותפים, כי צמיחה מתבטאת בדרך-כלל גם בעליה בהכנסות ממיסים. כמו כן, הדבר ייתן לאנשים תמריץ לדווח על עברייני מס - כי מי שמעלים מס, למעשה פוגע בדיבידנד שכל אחד מאיתנו יקבל בסוף השנה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html רעיון הדיבידנד החברתי תופס תאוצה כפתרון לבעיית עודף העבודה] {{קטן|קטן= (טלי שמיר, כלכליסט 1.11.12)|}} . 3. גישה שלישית היא להמיר את הקרקע ב '''דמי שכירות''' . נניח שמישהו מחזיק קרקע בגודל 2 דונם, כנ"ל; ונניח שאנחנו לא רוצים לקחת ממנו את הקרקע. עדיין, הוא מחזיק קרקע שאמורה להיות שייכת למישהו אחר. לכן, הוא חייב לשלם "דמי שכירות" על הדונם העודף. במקביל, אדם שאינו מחזיק קרקע בכלל, זכאי לקבל "דמי שכירות" על הדונם שמגיע לו. אנחנו לא יודעים בדיוק למי שייכת כל חלקה, אבל זה לא משנה, כי אנחנו יודעים שכל אחד אמור להחזיק קרקע באותו שווי (לפי גישת הערך הכלכלי המבוססת על התלמוד - ראו פרק ב למעלה). לכן, אפשר לחייב כל אדם המחזיק בקרקע, לשלם את דמי-השכירות על הקרקע הזאת לקרן ציבורית כלשהי; וכל כספי הקרן יחולקו שווה בשווה לכל האזרחים הזכאים לקרקע. כך, מי שמחזיק קרקע שגודלה בדיוק מתאים לחלק היחסי שלו באוכלוסיה, יהיה עם רווח נקי 0 - המס שישלם יהיה שווה בדיוק לתשלום שיקבל. מי שמחזיק קרקע גדולה יותר, ישלם יותר ממה שיקבל; ומי שמחזיק קרקע קטנה יותר, יקבל יותר.  לרעיון זה יש יסוד בתורה: על-פי התורה, שבט לוי לא קיבל נחלה כי היה אמור להקדיש את חייו לעבודת המקדש. אבל עוד לפני שחולקו הנחלות, כבר קבע ה' שיש לתת להם מעשר: {{צ|וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה}} (במדבר י"ח, כא-כד). המעשר הוא גם שכר על העבודה באוהל מועד, אבל גם פיצוי על שלילת הנחלה; מעין "דמי שכירות" שכל בני ישראל צריכים לשלם לשבט לוי, תמורת השימוש בקרקע שהיתה אמורה להיות שלו. יחד עם הלוי, גם אנשים אחרים שלא היתה להם קרקע קיבלו פיצוי: {{צ|וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ; לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה}} (דברים י"ד). הצעה זו מקבילה להצעתו של יצחק דבירה, שהצענו למעלה; והיא מתאימה לשילוב של "מס ערך קרקע" עם "דיבידנד לאזרחים" (LVT+CD, בלשון הג'ורג'יסטים). ההצעות שהועלו כאן עשויות לפתור בעיות בתחומים שונים ומפתיעים. ניקח למשל את שוק העבודה: ::*'''כלכלנים ימניים''' תומכים בפתיחת שוק העבודה לתחרות חופשית, ללא כל חוקים להגנה על זכויות העובדים. אולם, שוק העבודה אינו שוק חופשי באמת. כשאדם צריך לשלם שכר דירה ולקנות אוכל, הוא לא במצב שהוא יכול לעזוב את העבודה ולחפש עבודה טובה יותר, הוא נאלץ לקבל כל מה שמציעים לו. כתוצאה מכך נוצרת ריכוזיות - מעט מעסיקים שולטים בהרבה עובדים התלויים בהם ואינם יכולים לשפר את תנאי עבודתם. ::*'''כלכלנים שמאליים''' תומכים בחוקים רבים שאמורים, לכאורה, להגן על זכויות העובדים: שכר מינימום, פנסיה חובה, הגנה על עובדות בהריון ועוד. מלבד העלות הכלכלית הישירה שהחוקים הללו מטילים על המעסיק, הם גם מחייבים אותו להתמצא באוסף של חוקים שהולך ומסתבך משנה לשנה, או להעסיק רואה חשבון בתשלום נוסף. כדי לעזור למעסיקים להתגבר על הקשיים הללו, קמו חברות קבלן, וכתוצאה מכך, מעמדם של העובדים נעשה גרוע עוד יותר. אז עכשיו יש סוציאליסטים שרוצים לאסור בחוק על הקמת חברות קבלן... מן הסתם, זה ישפר את מעמדם של חלק מהעובדים - עד שמישהו ימציא פטנט חדש שיפגע בעובדים עוד יותר, ושוב נצטרך להמציא חוק שאוסר על כך, וכן הלאה - טלאי על גבי טלאי. מצוות חלוקת הקרקעות מציעה צורת חשיבה שונה לגמרי. '''המטרה היא להביא לחירות, ולא להוסיף עוד חוקים ומגבלות''' . אם ישנם אנשים העובדים בתנאים גרועים, הפתרון הוא לא להוסיף עוד חוקים, אלא '''ליצור תנאים שיאפשרו לעובדים להיות חופשיים''' ולבחור בעצמם מקום העבודה שייתן להם תנאים טובים יותר. בכלכלה המבוססת על התנ"ך, לכל אדם ישנה קרקע המאפשרת לו לבנות בית ולהתפרנס בעצמו, גם אם בדוחק. אם הוא רוצה, הוא יכול להשכיר את עצמו לעבודה אצל אחרים, למשל כדי לעבוד בעבודה מעניינת יותר או לקבל הכנסה גבוהה יותר, אבל תמיד יש לו אפשרות "ברירת מחדל". במצב זה שוק העבודה הוא באמת חופשי - מי שאינו מרוצה מתנאי עבודתו, יכול לעזוב ולחפש עבודה אחרת. מעסיקים, הרוצים לשמור על העובדים שלהם, צריכים להציע להם תנאי עבודה טובים יותר מהתנאים שיש להם בקרקע הפרטית שלהם. אין צורך בהתערבות ממשלתית. גם קיצבה קבועה לכל אזרח, בין אם כ"דמי שכירות" או "דיבידנד חברתי", תשיג תוצאה דומה. 4. בניגוד לשלוש הגישות הקודמות, המחלקות את הכוח בין האזרחים, תמכו כמה מהוגי-הדעות בגישה '''ריכוזית''' , שלפיה יש להעביר את הזכויות לגוף ציבורי כלשהו. כך למשל, כתב הרצל {{צפ|תוכן=אנחנו שנינו מעט את החק הקדמון. בינינו יסבו הקרקעות לחברה החדשה}} - תאגיד המחזיק בבעלותו את כל הקרקעות. גם חוק יסוד מקרקעי ישראל (ה'תש"ך) קובע, שהקרקעות שייכות למדינה לצמיתות. הרב דב רוזן הציע, שרכושו של כל נפטר יעבור למדינה. ויואב רובין הציע שהמדינה תגבה מס-ירושה ותשתמש בו כדי לממן חינוך לנזקקים. הוא אף הסביר מדוע הוא מתנגד לחלוקה ישירה של הכסף לאזרחים: {{צפ|תוכן=כסף שכזה, כאשר הוא מגיע בקצבאות או במענקים, עלול להביא לנזקים במקום לתועלת, שכן קיצבאות עלולות להביא לתלות במדינה ולהסתמכות על שולחנם של משלמי המיסים, ומענקים עלולים להתבזבז במהירות}}. גישה זו מבטאת אי-אמון באזרחים: הם אינם יודעים להשתמש נכון בקרקע שלהם או בקיצבה המגיעה להם, ולכן המדינה צריכה לקחת את הקרקע ואת הזכויות, ולהשתמש בה לתועלת האזרחים. הרצל כתב שהשינוי שלו הוא "מעט", אך למעשה מדובר בשינוי מאד משמעותי: ::*מבחינה רוחנית: התורה קובעת שכל הארץ שייכת לה', והגישה הריכוזית מציבה את המדינה במקום ה', וקובעת שכל הארץ שייכת למדינה - שהיא מעשה ידי אדם. לענ"ד יש כאן חשש עבודת אלילים, שהרי מהותה של עבודת אלילים היא ההאלהה של מעשי ידי האדם, {{צמ|ותמלא ארצו אלילים, למעשה ידיו ישתחוו, לאשר עשו אצבעתיו|ישעיהו ב ח}}. ::*מבחינה חברתית: התורה קובעת, שלאף אדם אין זכות גדולה יותר לקרקע מלכל אדם אחר, ולכן כל אחד מקבל בעלות על חלקה שווה. הגישה הריכוזית נותנת את הבעלות בפועל בידי קבוצה קטנה של פקידים - גישה מאד לא שיוויונית. כל מה שנשאר לאזרחים הוא רק להצביע בבחירות פעם בארבע שנים, על מנת להשפיע בצורה כלשהי על זהותם של אותם פקידים; וההשפעה הממשית של האזרחים, כידוע, קטנה מאד. לענ"ד זה לא שונה בהרבה מעַבדוּת. ::*מבחינה מעשית: המצוה המקורית בתורה מונעת ריכוזיות, בעוד שההצעה של הרצל וההולכים בדרכו גורמת בדיוק את ההיפך - היא יוצרת ריכוזיות של כוח עצום בידי פקידי השלטון או "החברה החדשה". והכוח, כידוע, משחית. וגם אם כל הפקידים יהיו ישרים - עדיין מדובר במספר קטן של פקידים המנהלים קרקעות ששוויין מאות מיליארדי שקלים. אין שום אפשרות לפקח בצורה יעילה על כל-כך הרבה קרקעות, וודאי שיש אנשים המנצלים עובדה זו כדי לקבל קרקעות בפחות משוויין (ראו פרשת הולילנד), או אף לגנוב קרקעות (ראו גניבות הקרקעות בגליל ובנגב). ובמקביל, רוב האזרחים משועבדים ואינם יכולים לבנות את ביתם בחופשיות: גם מי שכבר קונה קרקע, לא יכול לבנות בה בלי לקבל אישורים מגורמים ממשלתיים רבים; כתוצאה מכך מחירי הדירות מאמירים, רוב הציבור משועבד למשכנתא, והבנקים הולכים ומתעשרים על חשבוננו. הצעותיהם של רוזן ושל רובין סובלות מבעייה דומה, האופיינית לכל מערכת רווחה ממשלתית - היא יוצרת ריכוזיות. כדי לברר מי הם הנזקקים, קובעים קריטריונים, מקימים ועדות, ובונים מערך מסועף של פקידי רווחה המתפרנסים על-חשבון הציבור. בסופו של דבר, כדי לקבל תמיכה משמעותית מהמדינה צריך לצעוק חזק, או להפעיל קשרים. מי שאין לו קול ואין לו קשרים - הולך לאיבוד. מי שמנסה ללכת לעבוד ולהתפרנס בעצמו, עלול לאבד את זכותו לקיצבה, דבר שמעודד בטלה. כך קורה גם כאשר מחליטים לסבסד "מוצרי יסוד" - יש להקים וועדות שיקבעו מה הם מוצרי היסוד (האם בשר הוא מוצר יסוד? ואם אני צמחוני - האם סויה היא מוצר יסוד? ומה עם חלב? לחם לבן/שחור/מלא? מכונה לאפיית לחם? מי יחליט?). המדינה מעבירה כספים ליצרנים של מוצרי היסוד (= בעלי ההון) כדי שימכרו אותם בזול, או מטילה פיקוח על המחירים; בכל מקרה, השוק החופשי נפגע והריכוזיות גדלה. בכלכלה המבוססת על התנ"ך, המדינה לא עוסקת באופן ישיר בפעולות רווחה; תפקידה היחיד של המדינה הוא לדאוג שכל אדם יקבל את המגיע לו - בין אם המדובר בקרקע, או בפיצוי על הקרקע בצורת דמי-שכירות. במקום עשרות קיצבאות שונות, שרוב האנשים לא מכירים ולכן לא יכולים לנצל - יקבל כל אזרח אמצעים (קרקע או קיצבה קבועה בלתי תלויה בעבודה) שיאפשרו לו לסבסד לעצמו את המוצרים '''שהוא''' חושב שהם מוצרי יסוד: מי שרוצה - יקנה לחם שחור; מי שרוצה - יקנה לחם חי; מי שרוצה - יחסוך ויקנה אופה-לחם ויאפה את הלחם שלו בעצמו. הדבר רלבנטי במיוחד עכשיו, לנוכח גילוי מאגרי הגז הטבעי וקבלת המלצות ועדת ששינסקי. המס על רווחי הגז עשוי להגיע ל-10 מיליארד ש"ח בשנה. אם הכסף הזה ינוהל ע"י "ועדה ציבורית", כמו שדורשים הארגונים החברתיים, זה יהיה מתכון בטוח לשחיתות ולהעדפת מקורבים. כדי להקטין את הריכוזיות, יש לחלק את הכסף שווה בשווה בין האזרחים. ===ד. למי לחלק?=== רוב הוגי הדעות שהזכרנו למעלה לא התייחסו בפירוש לשאלת הזכאות, וניתן ליישם את הצעותיהם לפי כל הגדרה של "זכאות". שלושה מהמחברים התייחסו לשאלה זו: 1. הרצל כתב בפירוש, שבמדינת היהודים יהיו זכויות שוות למיעוט הערבי (באותה תקופה היו בארץ ישראל הרבה פחות ערבים). 2. אהוד טוקטלי כתב, שרק יהודים יהיו זכאים לקרקעות. אין לראות בכך הפליה על-רקע גזעי, וזאת משתי סיבות: ::*מנקודת-מבט של חוקי המדינה הנוכחיים: ניהול הקרקעות יתבצע על-ידי קרן פרטית, שתמומן כולה ע"י תרומות של יהודים, ותייצג רק את העם היהודי. זכות ההתארגנות נחשבת אחת מזכויות האדם היסודיות, ובפרט מותר ליהודים להתארגן, להתאגד ולהקים יישובים ביחד. גם אזרחי המדינה הערבים, כמובן, יהיו רשאים להקים את "הקרן הקיימת לפלשתין", ולהקים על אדמותיה ישובים המיועדים לערבים בלבד. ::*מנקודת מבט עתידית כלל-עולמית: כשמסתכלים על העולם כולו, כל אדם זכאי לקרקע באופן שווה. אולם ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ולכן רק בני ישראל זכאים לקבל בה קרקע. הערבים יוכלו לקבל קרקעות בארצות ערב. 3. יצחק חיות-מן הציע להרחיב את הזכאות, ולכלול בה גם את הפליטים הערבים-פלסטינאים; לטענתו, זה יכול להיות צעד חשוב בדרך לפתרון הסכסוך. מעבר לכך, במאמרים אחרים שלו הוא מציע להכליל עמים נוספים במערכת של שבטי ישראל שיהיו זכאים לקרקע בארץ ישראל: {{צפ|תוכן=אני מבקש להרחיב את היריעה עוד יותר: תריסר שבטי ישראל, אינם רק אלה שהיו כאן אז, בימי בית ראשון, אלא גם '''כל אלה הרואים את עצמם היום כחלק מישראל''' , הן רוחנית והן טריטוריאלית: חילונים דתיים וחרדים, והמבקשים לשמר את תרבות המזרח, וערבים פלשתינאים מוסלמים, וערבים פלשתינאים נוצרים, ונוצרים שאינם ערבים ומזדהים עם ישראל (נוצרים ציוניים למשל, או בני כת המקויה היפנים), או גם יהודים שאינם חיים פה. כי המגמה המתפשטת היום בעולם - בניגוד למגמה העתיקה שהדגמנו מספרו של מישל - היא של חלוקה לשבטים לא טריטוריאליים, שבטים גלובליים. כך המושבות הסיניות בארצות המערב, והמושבות ההודיות באפריקה וברחבי אסיה, והדגל הבריטי המשמש גם את קנדה, אוסטרליה ואחרות, וכך גם הפזורה היהודית. שבט ניו יורק, שבט פריז, ועוד. ייתכן שגם אוכלוסיית קוראי "חיים אחרים" היא מעין שבט נפרד, בעל זכות להגדרה עצמית}} ( [http://www.global-report.com/thehope/a45-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%99-%D7%97-%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D מערכת שבטי ישראל חדשה (משי"ח) - תריסר השבטים; התפרסם בגליון אפריל 98 של ירחון "חיים אחרים" כהמשך למאמר "קרן היובל"] ). חז"ל, כנראה, כבר צפו מראש את הבעייתיות שבדעה זו, כשקבעו ש{{צפ|תוכן=אין מקבלים גרים בימות המשיח}}. הרי כבר עכשיו, עוד לפני ימות המשיח, כשהכלכלה בארץ ישראל פורחת, ישנם מאות אלפי זרים שמוכנים "לראות את עצמם כחלק מישראל" בתנאי שיקבלו עבודה כשוטפי-כלים בתל אביב. אם, בנוסף לכך, יוכלו גם לקבל קרקע - אפשר להניח שכל תושבי אפריקה, המזה"ת, ואולי גם מזרח אסיה, יגלו פתאום שהם "רואים את עצמם כחלק מישראל". כך נגיע לא ל-12 שבטים אלא לאלפים.  4. פרשת חלוקת הקרקעות בתורה נמצאת בסיומה של פרשת המפקד, {{צמ|שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל|במדבר כו ב}}. בהמשך נאמר, שאותם אנשים שהשתתפו במפקד, הם הראויים לקבל קרקע, {{צמ|לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת; לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ|במדבר כו נג}}. אם כך, תנאי הזכאות לקרקע כתובים בפסוק ב. אבל מה הם בדיוק? ניתן לקבוע תנאים רבים על-פי אותו פסוק: ניתן לפרש, שכל אחד מ"בני ישראל" (כלומר, גברים מעם ישראל), שהוא בן 20 ומעלה, זכאי לקרקע. אולם לפי זה, לא ברור מדוע הפסוק מוסיף את המילים "כל יוצא צבא בישראל"? ניתן גם לפרש, שרק גברים בגיל צבא - 20 עד 60 - זכאים לקרקע, ולכן נאמר "כל יוצא צבא בישראל". אולם, אם הגיל הוא הקובע, מדוע לא נזכר הגיל בפירוש? לענ"ד, מסתבר יותר לפרש, שהגורם הקובע הוא התנאי הנזכר בסוף הפסוק - '''כל יוצא צבא בישראל''' . ישנן כמה ראיות לפירוש זה: ::*מבחינה עקרונית, הצדק מחייב שהארץ תחולק באופן שווה בין כל האנשים שהשתתפו בכיבושה. אין זה משנה מה גילו, מינו ומוצאו של הלוחם - כל עוד הוא השתתף במבצע כיבוש הארץ, מגיע לו לקבל חלק. ::*בני שבט לוי לא שירתו בצבא (אלא ב"שירות לאומי" במקדש), ובהתאם לכך גם נפקדו בנפרד משאר בני ישראל, ולא קיבלו נחלה בארץ (אלא רק בתים), {{צמ|כִּי לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא נִתַּן לָהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|במדבר כו סב}}, {{צמ|עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֶיךָ לוֹֹֹ|דברים י ט}}, {{צמ|וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לּוֹֹ|דברים יח ב}}, {{צמ|רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה, אִשֵּׁי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹֹֹ|יהושע יג יד}}. ::*גם בהמשך ספר במדבר נאמר, שיש קשר בין שירות צבאי לבין זכות לקרקע, {{צמ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן 'הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!'|במדבר לב ו}}... {{צמ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם 'אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה' וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה'|במדבר לב כט}}. ::*וייתכן שיש לכך רמזים גם בספר שמואל. בני ישראל רצו מלך שיילחם את מלחמותיהם, {{צמ|וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ|שמואל א ח כ}}. לשם כך הם הסכימו לתת לו את הבעלות על אדמותיהם, {{צמ|וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם הַטּוֹבִים יִקָּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו|שמואל א ח יד}}( [[Tnk1/nvir/jmuela/ja-08-15|פירוט]] ). הבעלות על האדמות נתנה למלך זכות לגבות מיסים (כמו שכל בעל נכס יכול לגבות דמי שכירות מהדיירים). כל עוד המלך הצליח במלחמות, כולם היו מרוצים; אבל אז הגיע גוליית הפלשתי, ושאול המלך לא הצליח להילחם בו, ולכן הציע להחזיר את המנדט לעם,  {{צמ|ויאמר איש ישראל: 'הראיתם האיש העלה הזה? כי לחרף את ישראל עלה! והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול, ואת בתו יתן לו, ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל '|שמואל א יז כה}}- מי שיצליח למלא את תפקידו של המלך, ולהילחם בגליית, יקבל בחזרה את הקרקע של משפחתו, ויהיה חופשי.  ::*מה לגבי נכרים? בתקופת יהושע לא היו נכרים בצבא הישראלי, ולמרות זאת עם ישראל נתן קרקעות לגויים ששיתפו עמו פעולה. כך הבטיח משה ליתרו חותנו, שנתן לו ייעוץ אירגוני במדבר, {{צמ|והיה כי תלך עמנו, והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך|במדבר י לב}}; וכך עשו, {{צמ|ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד, וילך וישב את העם|שופטים א טז}}. לפי זה, בימינו ראוי לחלק קרקעות לכל מי שמילא את חובתו למדינה ושירת בצבא - בין אם הוא איש או אשה, יהודי או לא יהודי, צעיר או מבוגר; '''כל יוצא צבא בישראל''' ; או בלשון תקינה פוליטית - '''כל מי שמילא את חובותיו למדינה''' . ==סיכום והמלצות מעשיות== לאחר בחינה מדוקדקת של ההצעות שהועלו בעבר בנושא זה, לענ"ד ישנן כמה הצעות מעשיות המקיימות את עקרונות מצוות היובל: ::*'''העברת קרקעות לבעלות פרטית''' : כל אזרח שקיים את חובותיו למדינה יוכל לרכוש קרקע פרטית בגודל 250 מ"ר (או גודל אחר שייקבע בחוק), ללא כל מס. הוא יהיה חופשי לפתח את הקרקע שלו כרצונו - בלי שום צורך באישורים וועדות. כל אזרח שירכוש קרקע גדולה יותר, לא יוכל להחזיק בה לצמיתות, אלא יצטרך להחזיר אותה למוכר או למדינה בשנת היובל הקרובה. ניתן לבצע רעיון זה גם על-ידי הקמת קרן וולונטרית, כהצעתו של אהוד טוקטלי. ::*'''דמוקרטיזציה במינהל מקרקעי ישראל ובוועדות התיכנון והבניה''' : כל אזרח שקיים את חובותיו למדינה יוכל להשתתף בבחירות חופשיות ודמוקרטיות לגופים השולטים בקרקעות המדינה. ::*'''הפרטה לציבור''' : יש להנפיק מניות של כל החברות הציבוריות, ולחלק מניה לכל אזרח שקיים את חובותיו למדינה. לגבי חברות שהופרטו בעבר (בפרט חברות המשתמשות במשאבי טבע כגון מפעלי ים המלח), יש לבטל את המכירה בשנת היובל הקרובה (לכל המאוחר), ולהפריט גם אותן לציבור. ::*'''דיבידנד חברתי''' : כל אזרח שקיים את חובותיו למדינה יקבל קיצבה שנתית. גודל הקיצבה ייקבע ע"י חלוקת 10% מתוך ההכנסות השנתיות של המדינה (או אחוז אחר שייקבע בחוק) במספר הזכאים. החישוב ייקח בחשבון את כל הכנסות המדינה, כולל מיסים, זיכיונות על אוצרות טבע, תרומות, וכל הכנסה אחרת.  על-פי הרמב"ם, המימוש המלא של מצוות היובל יהיה בימות המשיח: {{צפ|תוכן=המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, '''ומקבץ נדחי ישראל''' . וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, '''ועושין שמיטין ויובלות''' , ככל מצוותן האמורה בתורה}} {{קטן|קטן= (רמב"ם, '''משנה תורה''' , [[:רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא|הלכות מלכים ומלחמות יא א]] )|}} . אולם, הציונות אינה מחכה למשיח, אלא פועלת כמיטב יכולתה על-מנת להביא את הגאולה בדרך הטבע. הדבר התבטא בעבר במפעל האדיר של קיבוץ גלויות, ויכול להתקיים גם היום, במפעל אדיר לא פחות - חידוש מצוות חלוקת הקרקעות והיובל -  '''דרור בארץ לכל יושביה''' . ==מקורות נוספים== [[Tryg/messages/yovl.doc|דף מקורות לשיעור בנושא נמצא כאן]] .  ::*הרב משה הגר, רב במכינה הקדם צבאית ביתיר, כתב על כך בחוברת פנימית של המכינה שהתפרסמה בשנת ה'תשמ"ז (עוד לא הגיעה לידיי). ::*הרב חנן פורת, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/50/05004.htm במשוך היובל] , "לאמונת עתיך" 50, שנת ה'תשס"ג, התייחס למשמעות המילה יובל - מלשון הובלה והבאה, ומלשון שופר המסמל קיבוץ גלויות: {{צפ|תוכן=עומדים אנו נפעמים נוכח ההקבלה העולה בין גאולת הפרט לגאולת הכלל, בין האיש השב ביובל לאחוזתו ולמשפחתו, לבין העם המקבץ גלויותיו ושב לאדמתו. שופרו של יובל אינו אלא הד קול שופר של מעלה אליו אנו עורגים ומתפללים: "תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו". התנאי לקיום מצוות היובל "שיהיו רוב יושביה עליה" אינו אפוא, תנאי חיצוני, אלא חלק אורגני ממצווה זו...}}. ::*בני פורת, על מהפכת היובל (http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/285-2.htm), התייחס למשמעות הכלכלית-חברתית של מצוות היובל: {{צפ|תוכן=מה בין הכסף והזהב והצאן והבקר לבין נחלת הקרקע והחירות? דומה כי ההבחנה הברורה לעניין זה היא בין אמצעי הייצור לבין פירותיהם... דין היובל מבקש לספק לבני השכבות החלשות את הסולם שיחלץ אותם מבור התחתית שהם שרויים בו, אך לא את פירותיו של התהליך, שהם צריכים להשיגם בעצמם... מכאן נובעת חלוקת האחריות החברתית בין העשיר לבין העני... היובל מטיל אחריות כבדה על העשירים בעלי הרכוש... אך מצד שני, היובל גם מטיל אחריות מקבילה על הנהנה ממנו}}.  ::*אורי הייטנר - על ז'בוטינסקי (http://www.kibbutz.org.il/shavim/articles/yomyom/061112_hautner_jabotinski.htm). ::*מושגים נוספים: demogrant, citizen's dividend, geonomics, ::*http://landreform.org/be1.htm ::*http://www.faz.co.il/story_3251 ::*http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16867 ::*http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3885557,00.html == תגובות == כזוכה לחנוך את חלק הציבור בכתבה אני רוצה לברך את אראל סגל שעשה עבודה מקיפה ויסודית - יישר כוח. חשוב להפיץ את הדיון. וביחס לאזכורי שלי את הפלשתינים (מה שעלול לעורר התנגדות-מה) אני רוצה להזכיר את עבודתו המסורה של צבי מסיני המראה שמוצא חלק ניכר מהפלשתינים הוא בעם ישראל (בעצם יהודים) שהעדיפו (אז ועדיין) את ה"צומוד" לקרקע על ההצמדות לתורת ישראל. צבי גם מנסה להקים ציבור פלשתיני (לשעבר) המסור לישראל. לעניות דעתי לא יהיה הסדר שלום אמיתי לדורות מבלי להשביע במשהו את הרעב הטריטוריאלי דווקא של הפלשתינים, ועד שכבר עושים מהפכה של יובל, חייבים להסתכל על היריעה כולה, אפילו אם זה קשה. :::: -- Yitzhaq Hayut-man, 2012-12-03 18:23:08 מאמר מעמיק ונרחב ביותר. אני חושב שהוא המאמר הכי מעמיק ונרחב שלך, אראל (ויש גם את זה על האינטליגנציה הרגשית, כן). כל הכבוד! ויש הרבה דברים להגיד עליו, מתוכם אבחר רק: תמיד אמרתי שצריך לרסן את הרכושנות הקפיטליסטית. ואולי גם: צריך להבחין לדעתי בין המשימה הקשה ליישם את החוק כפשוטו ובין לשאוב מרוחו. :::: -- hagai hoffer, 2013-07-17 15:21:03 כמה תוספות למאמר: * יש אנשים (כהרב יוסף ליפשיץ למשל) הטוענים שבעלות על קרקע אינה רלבנטית בימינו. המציאות מראה בדיוק את ההיפך. ראו בקישור, אוסף של כתבות על בעיות אקטואליות הקשורות ישירות לבעיית הבעלות על הקרקע: [http://tora.quest/tnk1/msr/knesset/land.html] * מתוך דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל: [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02267.pdf] "המצב שבו הרוב הגדול של קרקעות (93%) הוא בבעלות המדינה, הוא יוצא דופן לעומת רוב מדינות לעולם". * רבים מהוגי-הדעות הציוניים הראשונים הושפעו מרעיונותיו של הנרי ג'ורג' על חשיבות הקרקע: [http://jewishcurrents.org/henry-george-zionism-32779] :::: -- Erel Segal Halevi, 2014-10-31 16:25:04 המאמר שלי על חלוקת-נחלות הדרגתית: [http://www.tora.quest/tryg/yovl/bdd/yovel-bdd-28.pdf] :::: -- Erel אראל Segal-Halevi, 2015-06-29 02:15:20 יישר כח על המאמר המפורט והמעניין. כל ההוגים שהבאת בסקירה שלך לקחו את מצוות היובל למטרות הסוציליסטיות שלהן, אך לענ"ד מצוות היובל נועדה למטרות אחרות - והעיקר חסר. אכתוב בקצרה, ויש עוד להאריך. עיקרה של הפרשיה היא מהסיבה "כי לי כל הארץ", ושיבת האדם אל אדמתו שלו. ארץ ישראל מתחלקת לשבטים ולמשפחות. הסיבה לכך אינה סוציאליסטית. הכלל בישראל מורכב מעגלים מעגלים. 12 שבטים המחולקים למשפחות ולבתי אב. כל אדם מישראל מחובר אל הכלל דרך אביו, המשפחה, והשבט. אשה מחוברת דרך אביה או בעלה. (וכאן יש לעמוד על כך שהאם מביאה לבנה את הקישור הדתי, והאב את הקישור הלאומי). ארץ ישראל היא ביטוי של הלאומיות. לכל שבט יש מקום משלו, וכך לכל משפחה ובית אב. קישור זה מבוסס על "כי לי כל הארץ". ישראל הם עם ה', והלאומיות שלהם היא אלוקית וכך גם המקום שלהם. שנת היובל מבססת את הקישור למקום, ושהוא גם קישור לכלל. התורה ציוותה לעזור לעניים, אך היא לא ציוותה בשום מקום להפקיע בעלות. ההפך הוא הנכון, היובל דווקא מחזק את הבעלות המשפחתית על הקרקע. אמנם היא שווה (פחות או יותר), אך לא זו הנקודה. הדיון בנושא היובל צריך להתחיל מהשאלה, איך אנחנו יכולים להשיב את המצב שכל שבט יושב במקומו. ואולי הכוון הוא כנבואת יחזקאל שמיקומי השבטים ישתנו. יש לדון במשמעות של חלוקה לשבטים, בבניין הכלל הישראלי. בנימין :::: -- בנג'י קוסובסקי, 2018-04-30 01:16:47 השאלה היא האם החלוקה לשבטים היא אכן עיקר מהותו של היובל? כתוב "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ": * "אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" - כנגד האנשים שאיבדו את הקרקע שלהם שהיא אחיזתם בארץ ישראל. * "אִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ" - כנגד האנשים שהפכו לעבדים הרחק מהמשפחה שלהם. אולם לא כתוב "ושבתם איש אל שבטו". :::: -- Erel Segal-Halevi, 2018-05-06 03:53:58 <noinclude> [[קטגוריה:ארץ ישראל]] [[קטגוריה:החוליות החלשות]] [[קטגוריה:שחרור קרקעות ביובל]] </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tryg/mamr/yovl_etc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-04-07. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tryg/mamr/yovl_etc.html}} {{קיצור דרך|tryg/mamr/yovl_etc}} </noinclude> 8ln733th8jcvcvekfrivpw85pfuvq6y 106 265542 3003584 690009 2026-04-07T13:25:36Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003584 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|ויקרא|כה|כה ח|ט|כה י|הבהרה=כן|}} = תקיעת שופר ביום הכיפורים בשנת היובל = {{צמ|וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל-אַרְצְכֶם.|ויקרא כה ט}} - ובשנה החמישים, '''בעשירי לחודש השביעי''' , '''ביום הכיפורים, ''' '''תעבירו שופרות, ''' המשמיעים קול  '''תרועה, בכל''' רחבי '''ארץ''' ישראל - ==והעברת שופר== אחרי שבע שמיטות, בשנה החמישים, יש מצוה '''להעביר שופר תרועה''' . העברה מציינת הכרזה רשמית, כמו ב {{צמ|וַיְצַו מֹשֶׁה '''וַיַּעֲבִירוּ קוֹל '''בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ|שמות לו ו}},  {{צמ| '''וַיַּעֲבִירוּ קוֹל '''בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַים לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָים|עזרא י ז}},  {{צמ|וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ '''וְיַעֲבִירוּ קוֹל '''בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַים לֵאמֹר... לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב|נחמיה ח טו}}( [[Tnk1/ktuv/ewn/nh-08-15|פירוט]] )  {{קטן|קטן= ( [[%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%98|רש"י]] )|}} . בשנת החמישים, ההכרזה הרשמית מתבצעת ע"י תקיעות שופר '''בכל ארצכם''' - בכל רחבי ארץ ישראל. העברת השופר מכריזה על קיום שתי המצוות העיקריות של שנת החמישים (המפורטות  [[Tnk1/tora/wyqra/wy-25-10|בפסוק הבא]] ) - שחרור העבדים, והשבת האחוזות.  ==בחודש השביעי== חודש תשרי נקרא בתורה '''החודש השביעי''' . הסיבה היא שבתורה, חודש ניסן נקרא '''החודש הראשון''' , כי בו יצאו ישראל ממצרים (ראו שמות יב). עם זאת, מצוות השמיטה - שהיא מצווה חקלאית - מתחילה בחודש תשרי, חודש תחילת השנה החקלאית. לכן גם מצוות היובל הקשורה אליה מתחילה בחודש תשרי. לדיון בנושא תחילת השנה ראו <span id=".D7.AA.D6.B7.D6.BC.D7.A2.D6.B2.D7.91.D6.B4.D7.99.D7.A8.D7.95.D6.BC"> [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%98|אבן עזרא על הפסוק]] .''' ==בעשור לחודש ביום הכיפורים== מדוע העברת השופר נעשית דווקא בעשירי לחודש (יום הכיפורים), ולא בתחילת החודש (ראש השנה)? כמה סיבות אפשריות: 1. ביום הכיפורים כל ישראל צמים, ופנויים לחלוטין מכל מלאכה - כולל מלאכת האכילה, ולכן זה הזמן המתאים ביותר להכרזות חשובות כמו זו. 2. עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים היוו תקופת מעבר בין העבדות לבין החירות. כך נראה מדברי רבי יוחנן בן ברוקה בספרא (על הפסוק הבא): " {{צפ|תוכן='''וקדשתם את שנת החמשים שנה''' - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר '''בעשור לחדש''' , יכול אין שנה מתקדשת אלא בעשור לחדש? כשהוא אומר '''וקדשתם את שנת החמשים שנה''' , מלמד שהיא מתקדשת מראש השנה.   אמר ר' יוחנן בן ברוקה:}} {{צפ|תוכן= לא היו עבדים משועבדים נפטרים לבתיהם ולא שדות חוזרות לבעליהם, אלא אוכלים ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם עד שהגיע יום הכפורים. הגיע יום הכפורים -- תקעו שופר, חזרו שדות לבעליהם ועבדים נפטרים לבתיהם}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ספרא על ויקרא כה י]] )|}} . ==תקיעת שופר ביום כיפור בימינו== בימינו נהוג לתקוע בשופר בכל שנה ושנה במוצאי יום כיפור, בסוף תפילת נעילה, השעה שבה מתקבצים אנשים רבים ביותר בבתי הכנסת. רוב האנשים חושבים שהתקיעה מסמלת את סיום הצום, אולם למעשה התקיעה נועדה להזכיר לנו את תקיעת השופר של שנת היובל. מייד אחרי תקיעת השופר במוצאי יום כיפור, נהוג להתחיל לבנות את הסוכה. גם מנהג זה מזכיר את מצוות היובל, שהרי העבדים - שיצאו לחירות וקיבלו אחוזה בשנת היובל - היו חסרי-בית, והיו חייבים לבנות לעצמם סוכה באחוזתם כדי שיהיה להם איפה לגור עד שיבנו בית קבע (ראו  [[Tnk1/tora/suka_land|סוכה צמודת קרקע]] ). ==מבנה הפסוק== לפי הטעמים, הפסוק בנוי כתקבולת ראי: ::*'''והעברת שופר תרועה,''' בחודש השביעי בעשור לחודש; ::*ביום הכיפורים, '''תעבירו שופר בכל ארצכם.''' שיעור הכתוב הוא: והעברת שופר תרועה בכל ארצכם, ביום הכיפורים שחל בחודש השביעי בעשור לחודש; אולם הוא כתוב כתקבולת כדי לשוות לו מבנה שירי וחגיגי. ==הקבלות== 1. תקיעת שופר יש גם בכל שנה בראש השנה, שחל באחד לחודש השביעי,  {{צמ|וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ...  '''יוֹם תְּרוּעָה '''יִהְיֶה לָכֶם|במדבר כט א}}, ביום חידוש הלבנה (אחד לחודש), כשרוב הירח עדיין מכוסה,  {{צמ|'''תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר''' , ''' ''' בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ|תהלים פא ד}}. חכמי המדרש הקבילו בין התרועה של ראש השנה לבין העברת השופר של יום הכיפורים: שתיהן נעשות בשופר, שתיהן נעשות בסדר של תקיעה - תרועה - תקיעה, שתיהן נעשות ביום ולא בלילה, שתיהן נעשות בכל הארץ וכל בני ישראל מחוייבים בהן. אולם תקיעת השופר ביובל דוחה את השבת בכל מקום, ותקיעת השופר בראש השנה דוחה את השבת רק בבית דין   {{קטן|קטן= (ראו  [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%98|ספרא על הפסוק]] , [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%98|רש"י, ]] [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%98|רמב"ן]] )|}} . ראו גם:  [[Tnk1/messages/prqim_t2681_0|מצוות שמיעת שופר בראש השנה וביום כיפור / חגי הופר]] . 2. תקיעת שופר נזכרה גם ב [[יהושע ו ה]]: {{צ|וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן '''הַיּוֹבֵל, ''' בשמעכם[כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת קוֹל '''הַשּׁוֹפָר''' יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ}} ( [[Tnk1/nvir/yhojua/ya-06-0405|פירוט]] ). מקובל לפרש, שהשופר נועד להרתיע את האויבים ולחזק את לב הלוחמים, כמקובל במלחמות. אולם העובדה שהשופר נקרא שם גם בשם "יובל" רומזת לקשר בין שופר זה לבין השופר של היובל בפסוקנו: גם שם, תקיעת השופר מכריזה על שחרור קרקעות. ארץ ישראל נכבשה ע"י הכנענים בימי אברהם; נפילת חומות יריחו החלה את תהליך השיחרור של הארץ מכיבוש זה והחזרתה לבעליה החוקיים - עם ישראל ( [[Tnk1/nvir/yhojua/ya-06-0405|פירוט]] ). 3. עשור לחודש נזכר גם ב {{צמ|בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, '''בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ...'''|יחזקאל מ א}}( [[Tnk1/nvia/yxzqel/yx-40-01|פירוט]] ). רש"י שאל שם: איך ייתכן שראש השנה הוא בעשור לחודש, והרי ראש השנה הוא באחד לחודש?! ופירש שהנבואה היתה בשנת היובל, המתחילה באופן רשמי בעשור לחודש. אולם לענ"ד, פשוטו של מקרא שם עוסק בחודש ניסן - שהוא ראש לחודשי השנה ( [[Tnk1/nvia/yxzqel/yx-40-01|פירוט]] ). 4. ביום הכיפורים של שנת היובל שוחררו העבדים. גם הנביא ישעיהו קישר בין צום לבין שיחרור עבדים, {{צמ|הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה, וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ|ישעיהו נח ו}}( [[Tnk1/nvia/yjayhu/yj-58-06|פירוט]] ). <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:תקיעת שופר ביום הכיפורים בשנת היובל|ביאור:תקיעת שופר ביום הכיפורים בשנת היובל}}}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/tora/wyqra/wy-25-09.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2026-04-07. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/tora/wyqra/wy-25-09.html}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/wyqra/wy-25-09}} </noinclude> cl1g3zohvgrq1r6czufk3yyf4strw66 4 273657 3003615 2998395 2026-04-07T15:47:11Z ~2026-21538-72 45231 /* קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש */ דיווח חדש 3003615 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == {{מצב|חדש}} שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) == [[:עיקר תוי"ט על ברכות ט]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:עיקר תוי"ט על ברכות ט|1674378389968}} == [[:רבינו שמשון על שביעית י]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}} == [[:משנה ברכות ט ד]] == {{מצב|ממתין לטיפול}} {{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}} == [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}} == [[:דרשת הרמב"ן קהלת]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:דרשת הרמב"ן קהלת|1709020711998}} == [[:ירמיהו כתיב מסומן]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}} == [[:ש"ך על חושן משפט עד]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ש"ך על חושן משפט עד|1710973640054}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}} == [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}} == [[:חוק בית הדין לעבודה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}} == [[:משנה שבת ג]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}} == [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] == בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ"ל 471 (לפי הרשומות). [https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות] {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}} == [[:שבע ברכות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}} == [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}} == [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}} == [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}} == [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}} == [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] == {{מצב|חדש}} במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-30668-68|&#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST) == [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:30, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:תבנית:רא"ש]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא"ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:10, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}} == [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] == {{מצב|חדש}} כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-21538-72|&#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT) cw46tinvk5yrtth539iy28p19cq6ncw 0 282912 3003576 2776891 2026-04-07T13:22:52Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003576 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:יחזקאל מ א]] sweb8wi1wj4ifklkrxqfkd5sq9hiz2z 0 362884 3003588 2996549 2026-04-07T13:37:24Z Yack67 27395 3003588 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|ליל שמורים אותו אל חצה|זולת=פסח אכלו פחוזים|ביכור=אזכרה שנות עולמים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים [[ברכת מעין שבע]].}}{{סוף}} ==הלל== {{הור|בק"ק אומרים כאן הלל שלם, וכן מנהג רוב הקהילות בארץ ישראל (ויש שאומרים בלי הברכות).}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|שלם}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|(אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]] nd1umlvezlopnio6is1fqhohdkqdeyk 0 398043 3003618 1070516 2026-04-08T00:30:54Z Samp10l 39173 טעות תרגום דף השער מלטינית 3003618 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|תולדות ישו / ישוע הנוצרי|נוסחת יוהנס יאקוב הולדרייך |מקור=ליידן 1705|}} ==תכנים== *[[/תוכן|תוכן הספר]] ==ראו גם== * {{דף ויקיפדיה|ספר תולדות ישו}} * [http://lemidrash.free.fr/JudaismeChristianisme/huldreich.pdf קישור אל הטקסט] * [[תם ומועד|ספר תם ומועד]] * [[אגרת רבן יוחנן בן זכאי]] ay6k125elamcvu8n7vpqgq4wxuh9b99 3003620 3003618 2026-04-08T01:00:16Z Samp10l 39173 קישור לדפוס ראשון 3003620 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|תולדות ישו / ישוע הנוצרי|מהדורת יוהנס יאקוב הולדרייך |מקור=ליידן 1705|}} ==תכנים== *[[/תוכן|תוכן הספר]] ==ראו גם== * {{דף ויקיפדיה|ספר תולדות ישו}} בוויקיפדיה * [http://lemidrash.free.fr/JudaismeChristianisme/huldreich.pdf קישור אל הטקסט] * [[תם ומועד|ספר תם ומועד]] * [[אגרת רבן יוחנן בן זכאי]] * [https://www.digitale-sammlungen.de/view/bsb10411227?page=1 מהדורה סרוקה של דפוס ראשון (עם תרגום ללטינית)] rkt3freejzyqwq6phs590y22ux2f2q1 0 398044 3003619 1070527 2026-04-08T00:32:08Z Samp10l 39173 טעות תרגום דף השער מלטינית 3003619 wikitext text/x-wiki {{כו|ספר תולדות ישוע הנוצרי}} נוסחת יוהנס יאקוב הולדרייך{{ש}} ליידן 1705 1. הנה בעת מלכות הורדוס הגרי, היה איש אחד ושמו פפוס בן יהודה. והיה לו אשה אחת ושמה מרים בת קלפוס, אחות רבי שמעון הקלפוס, והיא היתה מרים קודם שנשאת מגדלת שער נשיא, הנשואה לפפוס כדת משה וישראל, והיא היתה יפת מראה עד מאד, והיא היתה משבט בנימן. ובעלה פפוס לא הניחה לצאת מביתו חוצה, וסגר הדלת בעדה, כי אמר פן יזנו הפריצים עמה. ויהי היום ביום צום כפור, עבר נגד חלונה הפריץ יוסף פנדירא הנוצרי, והוא היה יפה מראה. ובראותו כי אין איש בביתה והרים קולו וצעק אליה {{צ|מרים! מרים! עד מתי תשבי כלואה ותהי נשקפה בעד החלון!}}. וענתה לו {{צ|יוסף! יוסף! הצילני!}}. והלך יוסף והביא סולם ויצאה מרים בעד החלון וברחו שניהם מירושלים לבית לחם ביום צום כפור. ויגורו בבית לחם ימים רבים, ואין איש מכירם. וישכב יוסף את מרים ביום צום כפור, ותהר ותלד לו בתקופת השנה את ישוע הנצרי. ותהר עוד ותלד בנים ובנות. 2. ויהי כי ירבו הימים אחר שיולדו להם בנים זנונים האלה, ויבא איש אחד מירושלים לבית לחם וכשראה האיש ההוא את מרים - ויכירה, וידום האיש ההוא, והלך לירושלים והגיד לפפוס שמרים אשתו זינתה וילדה בנים זנונים ליוסף פנדירא הנוצרי. ויהי כשמע פפוס את הדברים האלה, וילך פפוס לפני המלך הורדוס ויבך בקול גדול ומר, ויספר לפני המלך שזנתה מרים אשתו עם יוסף פנדירא הנוצרי, וילדו בנים זנונים וממזרים. והקול נשמע בחצר המלך ובירושלים. ויהי כאשר שמעו הפריצים, המה קרובי יוסף הפנדירא, וילכו ויבאו אצל יוסף פנדירא ויאמרו אליו {{צ|יוסף, לֵך ובְרַח, כי בן מות אתה, כי נשמע הדבר בית המלך, והמלך חרה לו מאד עליך ועל מרים ועל בני זנונים הנולדים לך ממנה}}. וילך יוסף ויקח את מרים ובניו ובנותיו, וירכיבם על הגמל, ויברחו מבית לחם מצרימה. ובעת ההיא, ויבא הורדוס בית לחמה, ויחפוש את יוסף ומרים ובניו לרגום אותם באבנים, כי נבלה עשו בישראל, ולא מצאם. ודבר המלך יצא להרג כל טף הנמצא בבית לחם. וילכו הרצים ויהרגו כל טף כדבר המלך. וישוב המלך אל ירושלים. 3. ויהי בימים רבים ויהי רעב בארץ מצרים. וילך יוסף ומרים ובניו כנענה, ויגורו בנצרי עיר מולדתו. וישַנו שמם. ויגדל ישוע הממזר הזה, וילך ירושלימה. וילמד ישוע בבית מדרשו של רבי יהושע בן פרחיא וילמד גם מעשה מרכבה וסוד שם המפורש. 4. ויהי היום וילך ישוע וישחק בכדור עם פרחי כהונים נגד לשכת הגזית בהר הבית ונפל הכדור בעמק הברכה ויחר לישוע וישלך המצנפת מעל ראשו ויבך ויאמרו לו הנערים קח המצנפת ושים על ראשיך ויען להם ישוע והלא משה לא צוה בתורה ודברי חכמים אין בהם ממש ואז ישבו רבי אליעזר ורבי יהושע בן לוי ורבי עקיבא בבית המדרש מנגד ושמעו דברי ישוע ענה ר"א ואמר מדחציף כל האי ש"מ בן הנדה הוא רי"בל אמר בן הזונה הוא רבי עקיבא אמר ממזר הוא והא והא אית ביה ויצא רבי עקיבא ושאל לישוע מאיזו עיר הוא ויאמר ישוע מנצרי אני ושם אבי מצריא ושם אמי קרחת. 5. וילך רבי עקיבא לעיר נצרי וישאל אל אנשי העיר איו בית מצריא ושם אשתו קרחת ויראו אנשי העיר לו את הבית ויבא רבי עקיב' אל הבית ולא מצא את האיש רק האשה לבדה ויאמר לה רבי עקיבא בתי מה' יצא דבר הזה באשר שאין בעלך בבית והנני משביעך בה' אלהי השמים הגידי נא לי מה מעשיך ואני ערב לך לעולם הבא ותען האשה אליו השבע נא לי בשם ה' וישבע רבי עקיבא בפיו ומבטל בלבו אז אמרה האשה אליו אני מרים אחות שמעון הקלפוס ואני אשת פפוס וברחתי עם יוסף פנדירא והוליד עמי בנים ממזרים בבית לחם ובעת שבא הורדוס לרגום אותנו ברחנו מצרימה וכאשר הגיע הרעב במצרים ושבנו פה וסבבנו את שמינו שלא יכירו אותנו ויהי כאשר שמע רבי עקיבא את הדברים האלה ויקרע את בגדיו ויאמר לה הכי קרא שמו מצריא כי עשה מעשה מצרים ואת קרחת כי עשית קרחה בישראל וישוב רבי עקיבא לירושלים והגיד את הדברים האלה לפני ר"א ורי"בל וילכו שלשתן לבית מדרשו של רי"בפ ולקחו את ישוע י"מח ז"כרו ו"ימח ש"מו וגלחו שער ראשו סביב ורחצו במי בולט שלא יגדלו השערות סביב לעולם כי כן נהגו לעשות סימן לממזרים שלא יתערבו בקהל ישראל והיו מתיראים החכמים האלו להגיד אל המלך שיוסף ומרים גרים בעיר נצרי פן ישחית המלך את העיר בעבורם. 6. ויהי כאשר ראה ישוע והכיר בעצמו שממזר הוא ולכן עשו לו החכמים הסימן הזה והלך ישוע אל עיר נצרי ובא אצל אמו ועשה עצמו חולי שינים ואמר לאמו כשלמדתי בב"המ שמעתי רפואת השינים כך היא תלך אם החולי ותניח דדיה בין ציריים לדלת והחולי יניק מדדיה וירפא אמרה אמו קום בני ואני אניח דדי בין ציריים ואתה תניק והלכה והניחה דדה בין ציריים ויקום ישוע ויסגור הדלת עם הדד ואמר לאמו איני מניח אותך עד שתאמרי איך נולדתי ומה מעשיך ותאמר לו אתה ממזר כי יש לי בעל עוד ושמו פפוס ואביך יוסף לקחני בלא גט מבעלי פפוס וכל בני ממזרים ויהי כאשר שמע ישוע את הדברים האלה ויחר אפו ויקום ויהרוג את יוסף אביו ויברח ישוע אל גליל יהודה. 7. וכאשר ראה ישוע שבני ישראל אינם מתחברים אליו וקוראים לו בשם יזוש כלומר י"מח ז"כרו ו"ימח ש"מו אז אמר ישוע אין לי חלק באלהי ישראל והלך וגילה פנים בתורה שלא כהלכה ויתלקטו אליו אנשים ריקים ופוחזים וגם באו אליו הפריצים שמעון ומתיא ואליקום ומרדכי ותודה ויסב ישוע שמם ויקראם כך לשמעון פיטרוס על שם פטר כי הוא ראשון ולמתיא מטעה כי גם הוא נטה אחריו וטעה ולאליקום לקום ע"ש לקום אותו בגוים ולמרדכי מרקום ע"ש מריקים נשאוני ולתודה פועל ע"ש פועל והעיד עליו כרצונו וגם בא אליהם הפריץ ראש בר יונים יוחנן ויסב שמו ויקרא יהנוס ע"ש הנסים שעשה ישוע בפניו ע"פ שם המפורש אז יעץ יהנוס לישוע שיגזר על כל האנשים אלה שירחצו סביב ראשם במי בולט כדי שיהיו ניכרים שהם מאנשי ישוע וישוע באר להם את התורה לשקר וכל מי שבא מהפריצים אליו היה רוחץ אותו במי בולט סביב ראשו כדי שלא יגדל השער ויכיר שהוא איש נצרי. 8. ונשמע הדבר בין החכמי' וגם לפני המלך ושלח המלך הרצים שיתפשו את ישוע ואנשיו ויביאו אותם ירושלימה ויבאו הפריצים ויגידו לישוע ברח כי המלך מבקש אותך ואנשיך להרוג ויברחו כולם מדבר עי ויבאו הרצים ולא מצאם רק יהנוס תפשו ויביאהו לפני המלך ויצו המלך להרוג את יהנוס בסייף ויהרגו אותו ויתלו ראשו נגד שער ירושלים ובעת ההיא אסף ישוע כל אנשי עי ועשה בפניהם מופתים ורכב על רחיים בים ואמר על עצמו אני אל ובן אלהים אני ואמי נתעברה מרוח אלהים ונולדתי ממצחה ואמי בתולה היתה בעת לדתי ועלי נבאו כל הנבאים שאני גואל האמתי וכל מי שמאמין בי יש לו עה"ב ויאמינו בו כל עם עי כי רבו המופתים שעשה בשם המפורש בפניהם ואמר ישוע לבטל את התורה כי אמר עת לעשות לה' הפרו תורתיך והנה עתה העת להפר באשר שהוא דור האלף מימי דוד ודוד אמר דבר צוה לאלף דור ועמדו כולם וחיללו את השבת. 9. וכששמעו החכמים החירופים והגידופים של יז"וש הלכו אל המלך ושאלו עצה אז ענה יהודה בן זכריה ראש השלישים אל המלך אני אלך ואראה אם אמת הדבר שמחרף הוא אלהי ישראל וילך יהודה ויחלוף שמלותיו כאנשי עי ויאמר ליזו"ש גם אני מקבל מצותיך ויגלח יזו"ש את יהודה סביב ראשו וירחצהו במי בולט וילכו במדבר כי יראו להיות בעי מפני המלך פן תלכדם ויתעו במדבר וימצאו רועה שובב על הארץ ויאמר יז"וש אל הרועה הרחוק מכאן לבית מלון ואיו הדרך ויען הרועה הנה הדרך לפניכם וירמז הרועה ברגלו וילכו וימצאו נערה רועה וישאל יז"וש אל הנערה איו הדרך ותלך הנערה אתם והביאם על הנעל סימן הדרך ויאמר פיטרוס ליז"וש ברך את הנערה שהביאנו הלום ויברך יז"וש את הנערה שתנשא לזה הרועה שלא רצה להראותם הדרך ויאמר פיטרוס למה תברך את הרועה שיקח נערה כזו ויאמר יז"וש באשר שהוא עצל והיא זרזנת ותחיה את בעלה ואני אל רחום מזווג זיווגים כפי מעשיהם ועלי ניבא דוד ענה בדרך כחי על כן אנחנו תועים בדרך. 10 . ויבאו משם לבית מלון וישאל יז"וש להאושפיזיכנא אם יש מה לאלה לאכל ויאמר האושפיזיכנא אין לי כי אם אווזא צלויה ויקח יז"וש את האווזא וישים לפניהם ויאמר יז"וש זו האווזא מעט לשלשה רק נלכו לישן ומי שיחלום חלום טוב יאכל את האווזא כולה וישכבו ויהי בחצי הלילה ויקום יהודה ויאכל האווזא ויקומו בבקר ויאמר פיטרוס חלמתי שישבתי אצל כסא בן אל שדי ויאמר יז"וש אנכי בן אל שדי וחלמתי שאתה יושב אצלי והנה אני בחלומי יותר טוב מחלומיך ולי האווזא לאכל ויאמר יהודה ואני בחלומי אכלתי האווזא ויבקש יזו"ש את האווזא ולא מצא כי יהודה אכל וילכו משם וימצאו אשה נושאת כדה על שכמה עם מים ויאמר יז"וש אליה תן לנו לשתות ואברכיך שלא יחסרו מים מעירך ותאמר לו האשה טיפש אם אתה בעל הניסים למה אתה לא עושה נס לעצמך למצוא מים לך ויאמר יזו"ש עלי נאמר ושקווי בבכי מסכתי וילכו משם בלא כח בעינוי ובצום ויאמר יז"וש עניתי בצום נפשי עלי נאמר אז באו אנשי קרייתים לקראתם וישאל יזו"ש ללחם ויען איש אחד מהם ויאמר אם תרקוד בפני אתן לך חמורי עם הלחם ועיר הזה וירקוד יז"וש בפניו ויתן לו את החמור עם הלחם והעיר ויאמר יז"וש עלי נאמר אז תשמח בתולה במחול כי אמי בתולה היתה בעת שנולדתי ועתה אני בשמחה במחול וברקידה ועתה יש לי חמור כי עלי נאמר עני ורוכב על החמור ויהי כאשר תם הלחם ויאמר יהודה אלך לעיר ואקנה לחם ואתם אל תלכו פן יכירו אתכם האנשים וירגמו אתכם וילך יהודה לישה ויקנה לחם ויביא את הלחם ליז"וש ופיטרוס ויאמר יהודה אליהם אלך לירושלים ואשמע הדבר בין החכמים ונדע לעשות כטוב בעינינו ויאמר יז"וש ופיטרוס לך ואנחנו נמתין פה. 11 . וילך יהודה ירושלימה ויז"וש ופיטרוס המתינו עליו כי היו מאמינים לו ויהי כאשר בא יהודה ירושלימה והגיד למלך ולחכמים את דברי יז"וש ומעשיו הרעים ע"פ שם המפורש ואשר שאנשי עי מאמינים בו ואשר יז"וש לקח לו לאשה את בת קרקמוס שופט עי וישאלו החכמים והמלך ליהודה איך ילכדו את יזו"ש ואנשיו ויאמר יהודה אליהם אמרו להאושפיזא יגר בן פורה ושמו פורה שימזג יינו במי שכחה ואנחנו נבוא על הסוכת ירושלימה ואז ילכדו אותו ואת אנשיו כי יגר פורה אח קרקמוס הגרדי ואני אומר ליז"וש שקרקמוס הזה השופט עי הוא אח פורה ויז"וש מאמין לדברי ויבאו לכאן על חג הסוכת וכשישתו היין הזה ישכח את שם המפורש ואז לא יוכל להציל עצמו ויתפשהו ויען המלך והחכמים טוב הדבר הזה לך לשלום ואנחנו נקרא צום וילך יהודה בשלישי לירח תשרי ויצומו כל העם בירושלים בתענית גדול ויתפללו אל ה' שימסר את יז"וש ואנשיו ביד יהודה וקבלו עליהם ועל זרעם להתענות בכל שנה ושנה יום ג" לירח תשרי ולפני פריצי ירושלים אמרו שמתענים צום גדליה. 12 . ויהי כאשר בא יהודה אל יז"וש ויאמר יהודה אל יז"וש סבבתי בדברים בירושלים ואין מי שמזכיר אותנו לרעה והמלך רצה להרוג את יהנוס ובאו הפריצים והצילוהו וגם אלי אמרו יהנוס והפריצים לך ואמור ליש"וע אדונינו שיבא הוא ואנשיו לכאן ואנחנו יגינו בעדם כעל יהנוס ועוד שהאושפיזיכנא יגר פורה הוא אח קרקמוס שופט עי והוא דוד ארוסתך וישמע יז"וש דברי יהודה והאמין לו כי מה' יצא הדבר שהק"בה קבל התחנונים ושועתם והצומת שהתענו אנשי ירושלים והגליל ששה ימים רצופים שבין ר"ה לי"כ כי גם בשבת התענו מקצת אנשים ויהי כאשר שאלו הפריצים מה הצומת האלה שתענו בם נפשותיכם והלא שבזמן שב"המ קיים אין מתענים יותר רק י"כ לבד ויענו להם החכמים באשר ששלחו מלכי גוים לכאן ומבקשים ללחום אתנו על כן אנו מתענים כי דבר המלך ודתו יצא גם בגליל להתענות ויז"וש ואנשיו לבשו בגדי עי שלא יתנכרו אותם בירושלים ויהי ביום צ"כ ויבא יז"וש ואנשיו ירושלימה לבית פורה ויאמר יז"וש פורה דרכתי בבואי מאדום עלי נאמר כי עתה אני מאדום באתי לבית פורה ועליך פורה נאמר יגר שחדותא כי אתה יגר תהיה לעד ולהגין בעדנו ואני באתי לכאן ירושלימה לבטל חגים וזמנים ומועדים ומי שמאמין בי יש לו חלק בעולם הבא כי אני אתן בירושלים תורה חדשה כי כן עלי נאמר מציון תצא תורה ודבר ה" מירושלים ואני אכפר כל החטאי' ועונות ופשעים במיתתי ואחר מיתתי אני אחיה כי עלי נאמר אני אמית ואחיה. 13 . ויבא יהודה אל המלך בסתר והגיד להמלך כי יז"וש עם אנשיו בבית פורה וישלח המלך פרחי כהונים לבית פורה ויהי כאשר באו פ"כ ויאמרו אליו אנו בריונים ואנו מאמינים בך ובדבריך רק עשה בפנינו נסים ויעש יז"וש נסים בפניהם בשם המפורש ויאכלו יז"וש ואנשיו ביום צ"כ ולא התענו וישתו מן היין אשר נמזג במי שכחה וילכו לישן ויהי בחצי הלילה ונסבו הרצים את בית פורה ע"פ דבר המלך ופורה פתח הדלת ויבאו הרצים אל חדר יז"וש וגם אל חדר האנשיו ויאסרו הרצים בכבליים את יז"וש ואנשיו ויז"וש רצה לכוון בשם המפורש ולא יכול לכוון כי שכח כל הצירופים אז אמר יז"וש עלי נאמר יין ותירוש וגו' ויביאו הרצים את יז"וש ואנשיו בבית המשמר בבית המחרף על אשר חירף וגידף ויהי בבקר ויגידו למלך כי נתפשו יז"וש ואנשיו והנם במשמר ויצו המלך שישמרו אותם עד חג הסוכת ויבא כל עם ה' להשתחות אל ה' בחג כאשר צוה משה ויצו המלך לרגום את אנשי יז"וש באבנים מחוץ לירושלים ויראו כל ישראל וירגימו את אנשי יז"וש באבן וכל ישראל נתנו שיר ושבח לאלהי ישראל על אשר מסר את אנשי בליעל בידם. 14 . ויז"וש ישב במשמר באשר שלא רצה המלך להרוג אותו עד שהודיע לאנשי עי שיבאו ויראו את יז"וש הנביא השקר המחרף והמגדף ויראו שאין בדברי יז"וש ממש וגם שלח המלך ספרים אל חוצה לארץ לסנהדרי קטנה שיפשפשו לדון את יז"וש ויבאו לירושלים על הפסח ואז ידונו את יז"וש כאשר צוה משה על פי ה' לסקול את המחרף ומגדף ויענו אנשי גירמייזא וכל הגבולים סביב בגירמייזא הנקרא ווירמייזא בארץ קיסרא וגם סנהדרי קטנה שבעיירות סביב ווירמייזא כדברים האלה להמלך והחכמים הניחהו ליז"וש ואל יהרגהו אלא ירעה עד שיסתאב וינוול מאליו ויראו כולם שאין בדבריו ממש ולא שמע המלך והחכמים לדברי סנהדרי ווירמייזא. 15 . ויהי כאשר קרב חג הפסח ויכריזו בכל גבול ישראל כל מי שיודע איזה זכות ליש"ו המחרף יבא לפני המלך ויען כל העם להרוג את יש"ו ויהי בערב פסח ויוציאו את יש"ו מבית המשמר ויכריזו לפניו כן יאבדו כל אויביך ה' ויתלו את יש"ו על העץ מחוץ לירושלים כאשר צוה המלך והחכמים וכל ישראל ראו ונתנו שבח והודאה להק"בה על שעשו נקמה ביש"ו ויהי לעת ערב ויקח יהודה את גוף יש"ו מעל העץ וישימהו בגן שלו במרתף של גרף לקיים דברי חכמים כל המלעיג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת. 16 . ויהי כאשר שמעו אנשי עי שנתלה יש"ו ויתחרחרו ריב עם ישראל ויהי כאשר מצאו אנשי עי את איש ישראל ויהרגו את אנשי ישראל כשני אלפים ולא יוכלו בני ישראל לעלות לרגל מפני אנשי עי וילחם המלך עם אנשי עי ולא יכול לענותם כי גם בירושלים רבו הפריצים נגד המלך ומקצת מאלו הפריצים הלכו לעי והגידו שקר לפני אנשי עי שאחר שלשה ימים שנתלה יש"ו בא אש מן השמים וסבבה את יש"ו ומיד חזר יש"ו לחיות ויחי ואח"כ עלה יש"ו לשמים ויאמינו אנשי עי לדברי הפריצים וישבעו אנשי עי לנקום בישראל על אשר תלו את יז"וש ויהי כאשר ראה יהודה השערוריה הזאת וישלח ספרים לאנשי עי כדברים האלה אין שלום אמר ה' לרשעים למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק בואו ירושלימה וראו את נביא השקר שלכם והנה הוא פגר מובס כלב מת וסרוח אשר הנחתי אותו בגרף של רעי ויהי כאשר שמעו פריצים את הדברים האלה וילכו ירושלימה וראו את יז"וש מונח במרתף בגרף ובצואה וילכו לעי ויאמרו שקר הדבר אשר כתב יהודה כי באנו ירושלימה והנה רבים קמו נגד המלך וגרשו את המלך על שלא מאמין ביז"וש ורבים מהחכמים נהרגים על שלא מאמינים ביז"וש ויאמינו אנשי עי לדברי שקרים מפי הפריצים וילחמו עם ישראל. 17 . ויהי כאשר ראו המלך והחכמים שאנשי עי מתגברים על ישראל וכאשר שגם הרבו הפריצים המה האחים והקרובים ליז"וש ויתיעצו המלך והחכמים וישאלו מיהודה איך לעשות הדבר ויאמר יהודה הנה דוד יז"וש הוא שמעון הקלפסי ושמעון הקלפסי זקן ונשוא פנים לכו ותמסרו לשמעון את שם המפורש וילך שמעון לעי ויעשה להם נסים ויאמר להם שהוא הכל עושה על דעת יז"וש ואנשי עי יסברו שהוא אומר בשם יז"וש ופירוש של על דעת לא ידעו אנשי עי שעל דעת הוא בלשון חכמים לשון אנוס ואנשי עי יאמינו לדברי שמעון כי הוא דוד יז"וש ויאמר שמעון להם שיז"וש צוה שלא ילחמו עם ישראל כי יז"וש בעצמו ינקום בישראל וייטיב הדבר בעיני המלך והחכמים ויקראו לשמעון ויאמרו לו את הדברים האלה ויען שמעון השבעו לי שיהי לי עה"ב אז אלך ואעשה להם חוקים לא טובים ואשקוט את המלחמה מעל ישראל וישבעו החכמים והזקנים לשמעון וימסרו לו את שם המפורש. 18 . וילך שמעון ויהי כאשר קרב שמעון לבוא לעי ויעש עב קטנה והבריק בקולות וברקים ובראש העב יושב הוא והשמיע קול רעם על עי ויאמר שמעו אנשי עי הקבצו אל מגדל עי ושם אתן לכם חוקים על דעת יש"ו ויהי כאשר שמעו אנשי עי את הקול הזה ויחרדו אנשי עי וירוצו אנשי עי ויבאו אל המגדל והנה שמעון יעף על העב וירד שמעון מעל העב אל המגדל וישתחוו אנשי עי מלפניו ויאמר שמעון אני שמעון הקלפסי דוד יז"וש והנה יז"וש בא אלי ושלח אותי לפניכם להורתכ' את חוקתיו כי יז"וש בן אל והנה אני שמעון אלמד אתכם חוקת יז"וש חוקים חדשים ויעש שמעון לפניהם אותות ומופתים גדולים ויאמינו אנשי עי בדברי שמעון ויאמרו לו נעשה ונשמע כל אשר תצונו ויאמר שמעון לכו לאהליכם וילכו כל אנשי עי לאהליהם וישב שמעון במגדל עי ויכתב שמעון את החוקים כאשר צוהו המלך והחכמים וישנה את האלף בית לקרוא בשם אחר ע"פ רמז שהכל מה שהוא מצוה הוא שקר וזהוא האלף בית א בא צי ד ע יף ח י כ אל אם אין א פי קו ר ס תע ו עקש איזד זד וכך הוא הפירוש אב"א זה עשו צי"ד וע"יף היה והנה בניו מאמינים ביז"וש שח"י כ"אל תיפח רוחם כי לאל א"ם אי"ן וליז"וש יש אם אלא אפי"קורס תע"ו ומע"קש ומי"זד הוא כמו עשו שאכל נז"יד. 19 . ועוד כתב להם ספרי כזבים וקרא אותם ע"ון כלי"ון והם סברו שהוא אומר אב"ן גליו"ן כלומר אב ובן וגלוי רוח הקודש ועשה להם שמעון ספרים מתלמידי יז"וש ומיה"נוס ואמר שיז"וש מסר לו כל הדברים ויכתב שמעון ברמז את ספר יהנ"וס והם סוברים שהוא סודות והוא הכל הבל ורעיון רוח כמו שכתב בספר יה"נוס פרק י"ג שראה יהנוס חיה אחת ולה ז' ראשים וגם י' קרנים וגם י' כתרים ושם החיה בשם גידוף וכו' וגמטריא של שם החיה הוא תר'סו כך הוא הפירוש של פרק זה החיה הוא יש"ו הנצר"י ולו ז' ראשים כי ז' אותיות בשתי תיבות האלו יש"ו נצר"י ועשרה קרנים הם כך יש"ו נצ"רי ועשרה כתרים הוא כך יו"ד יש לו תג אחד שי"ן יש לו ג' תגין נ"ון צד"י ו' תגין הרי עשר והכל אשר נאמר בזה הסימן הוא הכל ברמז על יז"וש והגמטריא תרס"ו כי יש"ו נצ"רי בגמטריא הכי הוה וכן כל הספרים של ע"ון כ"לוין עשה שמעון רק להטעותם כאשר צוה המלך והחכמים. 20 . ויהי בחודש השלישי בששי לחודש וירכב שמעון על העב ויקבץ את אנשי עי אל המגדל וימסר להם את ספר הע"ון כליו"ן ויצו להם לכשיולדו להם בנים שיזרקו על הבנים מים לסימן שרחצו את יז"וש במי בולט ושיעשו כחוקים הנאמרים בע"ון כליו"ן ושלא ללחום עם ישראל כי יזו"ש בעצמו ינקום בישראל ויהי כאשר שמעו אנשי עי את הדברים האלה ויאמרו נעשה כדבריך וילך שמעון על העב לירושלים ואנשי עי סברו ששמעון הלך לשמים ויראו ללחום עוד בישראל ויהי כאשר בא שמעון ירושלימה ויספר לפני המלך והחכמים את כל הדברים האלה וישמחו המלך והחכמים וכל ישראל ותשקוט המלחמה בין ישראל ובין אנשי עי ויהי בימים ההם וימת המלך הורדוס ויקום בנו תחתיו למלך על ישראל וישמע המלך כי אנשי עי עשו להם אליל לשם יז"וש ומרים והאליל הזה יושב על מלך הורדוס וישלח המלך ספרים אל אנשי העי להסיר את תמונת האליל הזה ואם לאו תדעו כי ריב בינינו ויהי כאשר הגיעו הספרים לעי וישלחו אנשי עי ספרים למדינת קיסרא לעזור להם ושילחמו נגד ישראל ויען המלך קיסרא אין לי עם בני ישראל מלחמה אז הלכו אנשי עי ושרפו את האליל הזה ונכנעו מפני בני ישראל. 21 . אז בא שמעון הקלפסי לפני המלך ואמר אדוני המלך תן לי רשות ואטאטאה אני כל הפריצים מירושלים ויאמר המלך לשמעון לך וה' עמך וילך שמעון בסתר אצל הפריצים ויאמר אליהם קומו ונעלה לעי ושם תראו הניסים שעשיתי על דעת יזו"ש ושאני עתיד שם לעשות וילכו מקצת הפריצים לעי ומקצת הפריצי' רכבו עם שמעון על העב מירושלים ויהי בדרך ויגזר שמעון על העב ונפלו הפריצים מעל העב וימותו ושמעון חזר לירושלים ויספר לפני המלך וישמח המלך בו ומאותו יום והלאה לא ימוש שמעון מחצר המלך עד מיתתו וימות שמעון ויתאבלו בני ישראל את שמעון וקבעו יום מיתתו להתענות בכל שנה ושנה והוא ט' ימים בירח טבת ושאר הפריצים אשר באו לעי כאשר יעץ להם כבר שמעון לילך לעי המה סברו ששמעון והפריצי' אשר רכבו על העב הלכו לשמים ויהי כאשר ראו הפריצים אשר בעי את החוקים אשר צוה שמעון לאנשי עי בשם יזו"ש ויעשו גם הם כהם ויתחתנו אנשי עי עם הפריצים ויהיו הפריצים ביניהם לנביאי שקר ויקחו הפריצים להם לנשים מבנות עי וישלחו ספרים לאיים רחוקים את הספר עו"ן כלי"ון וקיבלו עליהם ועל זרעם לקיים את דברי הע"ון כלי"ון כחוק אשר נאמר בהע"ון כלי"ון והפרו תורת משה ועשו להם שבת יום ראשון שהוא יום לידת יזו"ש ושאר חוקים ואידים לא טובים על כן אין להם חלק ונחלה בישראל ארורים הם בעולם הזה וארורים הם בעולם הבא וה' יברך את עמו ישראל בשלום. 22 . אלה דברי רבינו רבי יוחנן בן זכאי בירושלים תם. 0di0iq7lh2o233sj37qihpz64oefnoi 0 1704968 3003617 3003258 2026-04-07T17:09:36Z Editor259 28663 3003617 wikitext text/x-wiki <div style="font-size:14pt;font-family: david;"> [כב, א] <קטע התחלה=א/>אבן צחן באשפה איש עצל כל עובר ירחק מפניו<קטע סוף=א/> [כב, ב] <קטע התחלה=ב/>גלל צואה איש עצל מרימו יטרוף ידיו<קטע סוף=ב/> [כב, ג] <קטע התחלה=ג/>בן מביש חרפת אב ובת אולת למכשל נולדה<קטע סוף=ג/> [כב, ה] <קטע התחלה=ה/>אב ואם יקלו בבת פתיות ושנואה היא בעיני כל רואיה<קטע סוף=ה/> [כב, ו] <קטע התחלה=ו/>שיר בבית אבל דבר בלא עתו מוסר ולקח בכל עת נכונים<קטע סוף=ו/> [כב, ט] <קטע התחלה=ט/>מורה לב בער מדבק מכתישי חרס ומעורר נרדם משנתו<קטע סוף=ט/> [כב, י] <קטע התחלה=י/>מאלף לסכל מאכיל לחם ללא רעב ואחרי כלותך ישאל מה הוא<קטע סוף=י/> [כב, יא] <קטע התחלה=יא/>בכׂה למת כי חדל חיים ועל סכל כי חדל דעת{{ש}}<קטע סוף=יא/> [כב, יא] <קטע התחלה=יא/>אל תבכו למת כי בא שלום ינוח על משכבו{{ש}}<קטע סוף=יא/> [כב, יא] <קטע התחלה=יא/>בכו בכׂה לסכל כי יחיה חיי רעים<קטע סוף=יא/> [כב, יב] <קטע התחלה=יב/>למת יספדו שבעה ימים ועל סכל כל ימיו<קטע סוף=יב/> [כב, יג] <קטע התחלה=יג/>אל תתן לאויל אמרי שפר ועם חזיר אל תאזל בדרך{{ש}}<קטע סוף=יג/> [כב, יג] <קטע התחלה=יג/>הרחק מעליו פן יציק לך ולא יטנפך כאשר יתנפץ{{ש}}<קטע סוף=יג/> [כב, יג] <קטע התחלה=יג/>הרחק מעליו וינוח לל ולא יכבידו דבריו עליך עבטיט<קטע סוף=יג/> [כב, יד] <קטע התחלה=יד/>מה כבד מעפרת ומה שמו סכל<קטע סוף=יד/> [כב, טו] <קטע התחלה=טו/>חול מלח וברזל קלים לנשוא מסכל<קטע סוף=טו/> [כב, טז] <קטע התחלה=טז/>בית חזקו אשיותיו אמצו מאסריו נכונים עמדיו לא יירא מסׂעה{{ש}}<קטע סוף=טז/> [כב, טז] <קטע התחלה=טז/>וסער לב נכון בעשתונותיו כל חרדה לא תזעזענו<קטע סוף=טז/> [כב, יז] <קטע התחלה=יז/>לב נכון במחשבתו כפיטורי צצים על קיר שיד<קטע סוף=יז/> [כב, יח] <קטע התחלה=יח/>כצבת צמר בהר גבוה ורוח סערה לב סכל על כל צרה רוחו נשברה<קטע סוף=יח/> [כב, יט] <קטע התחלה=יט/>מחאת עין תדלף דמעה מחאת לב תוציא חמה<קטע סוף=יט/> [כב, כ] <קטע התחלה=כ/>משליך צרור בצפרים יעט אותם גוער ברעהו מגרש אהבתו<קטע סוף=כ/> [כב, כב] <קטע התחלה=כב/>שלוף חרב על רעו עוד יש תקוה לרצותו באמרי שפר{{ש}}<קטע סוף=כב/> [כב, כב] <קטע התחלה=כב/>גולה רז מכה בסתר ונכלי מרמה מבריחים רע באין השב<קטע סוף=כב/> [כב, כג] החזק ברעך לעת מטה ידו למען תגל בטובו [כב, כג] מצר בצרת רעהו גם בשמחתו יתערב לבו [כב, כג] אל תבוז רע כי דל הוא כי אין אדם מבלי לו רגע צולח [כב, כד] לפני עלות הלהב תמרת עשן ולפני שפוף דם קלון [כב, כה] אם מך רעך לא תגעלנו ומפניו בל תסתר [כב, כו] אם הפקיר לך רעך סודו בל תגלנו כי שומעך יזהר ממך וכדמן יחשבך [כב, כז] מי זה ישים משמר לפי וחותם על לשוני [כב, כז] בל תהגה פי נבלה ולשוני בל יחתני</div> [[קטגוריה:בן סירא]] pdgg4ogkhw9ooglkwjictbjftu3knil 0 1726461 3003567 2977053 2026-04-07T13:19:52Z Yack67 27395 3003567 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור2|מערבית לפסח}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|א}}וֹתוֹ אֵל חָצָה{{ש}} {{סי|בַּ}}חֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹך מִצְרַיִם כְּיָצָא{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר עַל אֱדוֹם יֶחֱצֶנּוּ כְּחָצָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנּוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּא זֶה הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|וְ}}עִתְּדוֹ אֵל בְּאֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֲשֶׁר לוֹ יוֹם וְגַם לַיְלָה{{ש}} {{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתוֹ יִזְכֹּר לְנִינֵי חָלַק לַיְלָה<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <noinclude>{{הור2|קטע הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, ובמקומו אומרים פיוט ארוך יותר {{צ|[[פסח אכלו פחוזים]]}}. אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא.}}{{ש}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טִ}}כְסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}לְדֵּי בְרוּרִים לְהוֹשִׁיעָם מֵאֲרוּרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}הַכְחִידוֹ עַם חֲיֵּינוּ מְאַרְרִים{{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת מִצְרַיִם מְקַבְּרִים{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים{{ש}} {{סי|נִ}}צְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים{{ש}} </noinclude>{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|סִ}}ימָן הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד יִפְקֹד עַם קְרוֹבוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|קְ}}רָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה{{ש}} {{סי|רָ}}עֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה{{ש}} יוֹסִיף שֵׁנִית (בּוֹ) לְהִגָּאֵלָה<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>לֵיל שִׁמֻּרִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְעוֹ לְעַם אֲהָבִים{{ש}} אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לְהָבִים{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים{{ש}} בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור| למנהג אשכנז המערבי מוסיפים כאן:}} לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}} {{הור2|במנהג אשכנז המערבי (וק"ק אשכנז המזרחי) אומרים כאן את הביכור {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}}.}} {{הור|הפורש}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> asnj5vzim4z0w4mtx65cnu1s2i5wzf5 3003586 3003567 2026-04-07T13:32:07Z Yack67 27395 3003586 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור2|מערבית לפסח}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|א}}וֹתוֹ אֵל חָצָה{{ש}} {{סי|בַּ}}חֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹך מִצְרַיִם כְּיָצָא{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר עַל אֱדוֹם יֶחֱצֶנּוּ כְּחָצָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנּוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּא זֶה הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|וְ}}עִתְּדוֹ אֵל בְּאֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֲשֶׁר לוֹ יוֹם וְגַם לַיְלָה{{ש}} {{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתוֹ יִזְכֹּר לְנִינֵי חָלַק לַיְלָה<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <noinclude>{{הור2|קטע הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, ובמקומו אומרים פיוט ארוך יותר {{צ|[[פסח אכלו פחוזים]]}}. אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא.}}{{ש}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}</noinclude> {{סי|טִ}}כְסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}לְדֵּי בְרוּרִים לְהוֹשִׁיעָם מֵאֲרוּרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}הַכְחִידוֹ עַם חֲיֵּינוּ מְאַרְרִים{{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת מִצְרַיִם מְקַבְּרִים{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים{{ש}} {{סי|נִ}}צְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|סִ}}ימָן הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד יִפְקֹד עַם קְרוֹבוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|קְ}}רָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה{{ש}} {{סי|רָ}}עֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה{{ש}} יוֹסִיף שֵׁנִית (בּוֹ) לְהִגָּאֵלָה<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>לֵיל שִׁמֻּרִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְעוֹ לְעַם אֲהָבִים{{ש}} אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לְהָבִים{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים{{ש}} בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור| למנהג אשכנז המערבי מוסיפים כאן:}} לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}} {{הור2|במנהג אשכנז המערבי (וק"ק אשכנז המזרחי) אומרים כאן את הביכור {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}}.}} {{הור|הפורש}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> au0eg46ia4lkh8nmw0p2zhusmbczdh6 3003587 3003586 2026-04-07T13:36:45Z Yack67 27395 3003587 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude> {{הור2|מערבית לפסח}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|א}}וֹתוֹ אֵל חָצָה{{ש}} {{סי|בַּ}}חֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹך מִצְרַיִם כְּיָצָא{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר עַל אֱדוֹם יֶחֱצֶנּוּ כְּחָצָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנּוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּא זֶה הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|וְ}}עִתְּדוֹ אֵל בְּאֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֲשֶׁר לוֹ יוֹם וְגַם לַיְלָה{{ש}} {{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתוֹ יִזְכֹּר לְנִינֵי חָלַק לַיְלָה<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <noinclude>{{הור2|קטע הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, ובמקומו אומרים פיוט ארוך יותר {{צ|[[פסח אכלו פחוזים]]}}. אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא.}}{{ש}}</noinclude> <includeonly><קטע התחלה=ג/>{{:פסח אכלו פחוזים}}<קטע סוף=ג/></includeonly> לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טִ}}כְסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}לְדֵּי בְרוּרִים לְהוֹשִׁיעָם מֵאֲרוּרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}הַכְחִידוֹ עַם חֲיֵּינוּ מְאַרְרִים{{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת מִצְרַיִם מְקַבְּרִים{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים{{ש}} {{סי|נִ}}צְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|סִ}}ימָן הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד יִפְקֹד עַם קְרוֹבוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|קְ}}רָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה{{ש}} {{סי|רָ}}עֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה{{ש}} יוֹסִיף שֵׁנִית (בּוֹ) לְהִגָּאֵלָה<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>לֵיל שִׁמֻּרִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְעוֹ לְעַם אֲהָבִים{{ש}} אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לְהָבִים{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים{{ש}} בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור| למנהג אשכנז המערבי מוסיפים כאן:}} לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}} {{הור2|במנהג אשכנז המערבי (וק"ק אשכנז המזרחי) אומרים כאן את הביכור {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}}.}} {{הור|הפורש}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 9xli0f2mdxwqvpdrn40nm3ei40g7qrj 0 1726465 3003593 2999647 2026-04-07T13:50:36Z Yack67 27395 3003593 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לליל פסח}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ אֲיֻמָּה נִדְגָּלוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}צֹעַן עֲצַת מַלְאָכָיו הִשְׁלִים בְּהִגָּלוֹת{{ש}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ מֵאָז יְרַנְּנוּ בְּמַקְהֵלוֹת הַלֵּלוֹת{{ש}} לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|הִ}}פְלִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק עָמֹק וְנֶעֱלָם{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ כְּאֹמֶן נִינָיו מִשִּׁעְבּוּד הֶעֱלָם{{ש}} {{סי|זִ}}קַּת {{סי|חֲ}}טִבָּה אַחַת עֲשָׂאָם לְעַלָּם{{ש}} בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם.{{ממס|מ"א י ט}}<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול), '''מאיר'''}} {| |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}דִּיר וְנָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}נְוֶה גּוֹמֵל חֲסָדִים{{ש-רווח|1em}}||תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בָּ|1}}א מִבְּרֵאשִׁית לְהִתְאַמָּר{{ש-רווח|1em}}||לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}גִין קָרְבַּן פִּסְחִי{{ש-רווח|1em}}||יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גִּ|1}}יהַ עוֹלָם הִתְאִיר{{ש-רווח|1em}}||פֵּתַח־דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גָּ|1}}שׁ רָצוּי לְכַהֵן{{ש-רווח|1em}}||מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}רַךְ כּוֹכָב מִזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}לַק מְלָכִים וְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}לְלָה יִסְכָּה בַּפֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}סְחַף וְנִדְחַף אֲחוֹרַיִם{{ש-רווח|1em}}||מוֹפֵת עַל מִצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}עַד לְבָרֵר עֻלֵּנוּ{{ש-רווח|1em}}||נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}כַּח חֲשַׁאי בְּחִילָה{{ש-רווח|1em}}||אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֵ|1}}דִים רִדּוּי שָׁפַךְ{{ש-רווח|1em}}||שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זְ|1}}רִיזָה בְּרָכוֹת כִּוְּנָה{{ש-רווח|1em}}||אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}סַם בְּטוּב לֶאֱלוֹם{{ש-רווח|1em}}||לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}קוּק בְּהוֹד כִּסְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ט|1}}וֹב הִסְכִּים לְיָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טָ|1}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ{{ש-רווח|1em}}||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|י|1}}וֹצְרוֹ חֲלָקוֹ בְּחָכְמָה{{ש-רווח|1em}}||יֹדֵעַ עַד־מָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יְ|1}}לָלָה בְּנוֹף נָפְלָה{{ש-רווח|1em}}||וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כֻּ|1}}דָּן וְשָׁבוּי לֻקֶּה{{ש-רווח|1em}}||שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כּ|1}}וּכָם נֶחֱטַט וְנִכְּאוּ{{ש-רווח|1em}}||הָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לְ|1}}הָדֵק נִשְׁחַק אִיקּוּנָם{{ש-רווח|1em}}||רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לֻ|1}}בָּטָה יִרְאָתָם וְלוֹקָה{{ש-רווח|1em}}||בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי יֶשַׁע לְהַזְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי הוֹדָאוֹת לְאַדְּקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹרָאוֹת בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נִ|1}}לְחֲמוּ כּוֹכְבֵי אוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}יַּע צֶדֶק נְעוּרִים{{ש-רווח|1em}}||צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סֻ|1}}גַּב בְּמִבְטַח וּמָעוֹז{{ש-רווח|1em}}||גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}רִיצֵי פוּל שָׁקַד{{ש-רווח|1em}}||וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עֹ|1}}מֶר חֶרְמֵשׁוֹ פִּלְּחָם{{ש-רווח|1em}}||וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פֹּ|1}}אַר עֶלְיוֹן בַּאֲמִירוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}עֲנַח צָפְנַת מַעְבָּדָיו{{ש-רווח|1em}}||סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צָ|1}}פִית סְדוּרָה וַאֲרוּחָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צֻ|1}}מַּת בּוֹ בְלֵיל{{ש-רווח|1em}}||קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ק|1}}וֹמַת תָּמָר הֻצָּלָה{{ש-רווח|1em}}||הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קֹ|1}}מֶץ הִשְׂבִּיעַ לְשַׁנְנָה{{ש-רווח|1em}}||יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}וַח וְהַצָּלָה עָמְדָה{{ש-רווח|1em}}||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ר|1}}וּחִי חֻפְּשָׁה לְמַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לַנְקָמָה נְטוּרָה{{ש-רווח|1em}}||עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שֵׁ|1}}מַע מִצְרַיִם לִנְצוֹר{{ש-רווח|1em}}||יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תָּ|1}}בוּעַ מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תִּ|1}}כְּנוֹ לְיֶשַׁע וָנֵס{{ש-רווח|1em}}||נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}אֲמָרִי יִרְצֶה לִשְׁעוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אָ|1}}ז בַּהֲנִיחֲךָ שְׁלוּחִים{{ש-רווח|1em}}||הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יֶ|1}}שַׁע לָנוּ תְחַדֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}נֶן הַשִּׁיר בְּחַדְּשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס פִּלְאוֹתֶיךָ מִשִּׁירֵי הוֹדָאוֹת נִתְיַחַדְתָּ{{ש}} {{סי|י}}וֹמָם לְחֶסֶד וְלַיְלָה לְשִׁיר נִתְוַעַדְתָּ{{ש}} {{סי|כְּל}}וּלֶיךָ אָז בֶּאֱמוּנָה רוּחֲךָ חִסַדְתָּ{{ש}} מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ח ג}}<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ חַי וְקַיָּם{{ש}} {{סי|נִ}}פְתַּח שִׁבְחֲךָ בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְנִסְתַּיָּם{{ש}} {{סי|סָ}}כוּ לִימִין מֹשֶׁה בּוֹקֵעַ יָם{{ש}} וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם.{{ממס|ישעיהו יא טו}}<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|עָ}}טוּר {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|צִ}}דְקֶךָ בְּצָבָא וָאוֹת{{ש}} {{סי|קִרְ}}בָתְךָ לִי טוֹב יְשׁוּעוֹת הַבָּאוֹת{{ש}} {{סי|שַׁתִּ}}י בְךָ מַחְסִי בְּמַלְאֲכוּת הַנִּבָּאוֹת{{ש}} מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מד ו}}<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{הור|סימן: '''אלב"ם''', '''מאיר חזק'''}} {{סי|א}}וֹר יוֹם הֶנֶף סְפִירָה הֻכְשָׁרָה בְּנוֹגְהִים{{ש}} {{סי|לְ}}צִיּוֹן נִדָּחָה קְרוֹא דְרוּשָׁה עֲלוֹת גֵּהִים{{ש}} {{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר כְּרַךְ מַחְמַד לֵב וְגֵהִים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת קֹדֶשׁ גְּבוֹהִים{{ש}} {{סי|גִּ}}יל לְבָבוֹת לְבָנוֹן הַמְלַבֵּן נִיחוֹחִים שְׁלוּחִים{{ר1}} {{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים.{{ממס|תהלים פז ג}} {{סי|דְּ}}רִישׁוּת לִדְרוֹשׁ בְּשִׁכְנָךְ מְקוֹם כִּיפּוּר שָׁלַיִם{{ש}} {{סי|סְ}}לוּלֵי צִיּוֹן מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם הָרֵם מִכְשׁוֹלַיִם{{ש}} {{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג עֲלוֹת יֵרָאֶה הֵתֵּר שַׁלְשְׁלַיִם{{ש}} {{סי|עֵ}}ת כִּי בָא לְחַנְנָהּ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}} {{סי|וּ}}מֵהַקָּרוֹב לָהּ בִּכּוּרֵי נְדָבָה לְהַקְרִיב בְּטֹהַר שׁוּלַיִם{{ר1}} {{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍יִם.{{ממס|ישעיהו נב ט}} {{סי|זֹ}}רָזוּ לְהַקְדִים שְׁלוּחִים דַּיָּנֵי גֵיא נְבוּאוֹת{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִבָּעֶרֶב עֲשׂוֹת כְּרִיכוֹת מֵאַבִּיבֵי תְּבוּאוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}ל וְשַׁבָּת כְּרַבִּים מְלָאכוֹתָיו בְּשִׁלּוּשׁ בָּאוֹת{{ש}} {{סי|קֻ}}בָּצוּ עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ עֵסֶק גָּדוֹל לְנָאוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}שִׁיבָה קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת לַעֲזָרָה מוּבָאוֹת{{ר1}} מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|תהלים פד ב}} {{סי|ט}}וֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ לֵאמֹר{{ש}} {{סי|רִ}}בָּה עֳמָרִים בַּמִּדְבָּר כְּנֶגְדָם אֶחָד אֶחָד לִתְמֹר{{ש}} {{סי|יֵ}}חָבֵט וְנִתַּן לְאַבּוּב הָאוּר בְּכֻלּוֹ לִגְמֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}טָחוּהוּ בַעֲזָרָה עֲמָלוֹ לְרוּחַ חַיִּים לִכְמֹר{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה כִּכְּרֵי מוֹר לַסַּנְטָר הַלַּז לִזְמֹר{{ר1}} שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמֹר.{{ממס|ירמיהו ה כד}} {{סי|תֻּ}}כַּן בְּלֶתֶת וְצִיבּוּר וְנִגְרָס בְּלִי חִסָּרוֹן{{ש}} בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן{{ש}} נָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ יָצַק וּבָלַל בְּהִידָּרוֹן{{ש}} הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וּמֶלַח וְהִקְטִיר הַזְכָּרוֹן{{ש}} מִזֵּר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַ זָכוּ כִּשְׁיָרֵי הַדּוֹרוֹן{{ר1}} כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן.{{ממס|ויקרא ו יא}} קָרֵב הָעֹמֶר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאִים מְעֻטָּרִים{{ש}} בִּזְרִיזוּת בֵּית דִּין מֵחֲצוֹת רְחוֹקִים מֻתָּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}רָחוֹק {{סי|אֶ}}ת יְיָ מָעֻזְּכֶם זִכְרוּ מַזְכִּירִים וְנוֹהֲרִים{{ש}} {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם נִמְהָרִים{{ש}} {{סי|חִזְק}}וּ וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ שִׁיר יְשׁוֹרֵר לְהָרִים{{ר1}} בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.{{ממס|ישעיהו ב ב}} לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ נְוֵה תְּהִלָּה חוֹמֵל{{ש}} בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מְלַבְלֵב מְגָדִים וְגוֹמֵל{{ש}} זְהַב פַרְוַיִם פֵּרוֹת פְּרָחָיו עוֹד מֵהֵאָמֵל{{ש}} לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּיוֹם הִגָּמֵל{{ש}} אֲרוֹמִמְךָ בְּעִיטּוּר בִּיכּוּרֵי בִּקְלָתוֹת מֻזְהָבוֹת וְלֹא בְּתוֹרְמֶל{{ר1}} כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל.{{ממס|ישעיהו לה ב}} יֵרָאֶה כִּפַּת הַמּוֹקֵד תַּשְׁלוּם שָׁלֵם סְבִיבַיִךְ{{ש}} שְׁמֵךְ כְּשֵׁם מַלְכֵּךְ שְׁעָרַיִךְ כְּשִׁבְטַיִךְ בַּהֲסָבַיִךְ{{ש}} הָעֵת כַּעֲדִי תִּלְבְּשִׁי הֲדַר סָבַיִךְ בִּמְסִבַּיִךְ{{ש}} עוֹד תַּעֲדִי תּוּפַּיִךְ טִלּוּל רוּבַיִךְ בִּרְחוֹבַיִךְ{{ש}} שֵׁרוּת כֹּהֲנַיִךְ בַּאֲבִיבַיִךְ נְעִימוֹת לְוִיַּיִך בְּאַבּוּבַיִךְ{{ר1}} שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍יִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ו}} יְתֵרָה חִבָּתֵךְ יְרוּשָׁלַיִם בְּנוֹי שִׁבְעִים שְׁמוֹתַיִךְ{{ש}} כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ הֻפְקְדוּ שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתַיִךְ{{ש}} מַזְכִּירִים לְרַחֲמֵךְ לְשׂוּמֵךְ תְּהִלָּה בָּאָרֶץ לְיַשֵּׁב שׁוֹמְמוֹתַיִךְ{{ש}} בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת וּמִקְדַּשׁ אֵל בְּרָמָה נוֹיוֹתַיְךְ{{ש}} אֲדַבְּרָה וַאֲבְקְּשָׁה טוֹב וְשָׁלוֹם בָּאֵר מְנוֹתַיִךְ{{ר1}} יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ז}}<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> qdw0gj7v62ncl2js2oka5bxpkm7y8f2 0 1726466 3003594 2976915 2026-04-07T13:54:00Z Yack67 27395 3003594 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א/>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מנחם ברבי יעקב חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי עַל הַיָּם נִגְלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}הַחֲשִׁיכוֹ לְצָרַי וְלִי הֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת מַעֲשָׂיו נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים לְהַלְּלָה<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֵ}}עִיר בְּרִית יְשֵׁנִים לְשַׁלֵּם בָּנִים גְּמוּלָם{{ש}} {{סי|וַ}}יּוֹצֵא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּאֶבְרָתוֹ נְטָלָם{{ש}} {{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בִּידִידוּת לְנַהֲלָם<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מנחם ברבי יעקב'''}} {| |- |{{סי|א|1}}וֹדֶה חַסְדּוֹ הִפְלָה{{ש-רווח|1em}}||מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נוֹרָאוֹת עַל יָם}}||{{ממס|תהלים קו כב}} |- |{{סי|בִּ|1}}קְהַל עָם אֲהַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים אֲגַדְּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֹגַע הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו נא טו}} |- |{{סי|גִּ|1}}זְבָּר בִּנְטוֹת יָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלִּים נֶגְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְעַם הַיָּם}}||{{ממס|תהלים צו יא}} |- |{{סי|דָּ|1}}גוּל בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה{{ש-רווח|1em}}||אָז נִקְרַע בְּחַלְחָלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיַּעֲמֹד הַיָּם}}||{{ממס|יונה א טו}} |- |{{סי|הֱ|1}}שִׁיבוֹ נֶאֱמָן בְּזַעְפּוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלֶּיךָ אֵיפֹה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַה לְּךָ הַיָּם}}||{{ממס|תהלים קיד ה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁבְטֵי יָהּ הָמְמוּ{{ש-רווח|1em}}||שָׂרֵי יְהוּדָה רָגְמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד כג}} |- |{{סי|זָ|1}}כָה מְלוּכָה לְהַשְׁרִישׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּמְצֻלוֹת יָם}}||{{ממס|מיכה ז יט}} |- |{{סי|חָ|1}}צָה לִגְזוּרִים וּמֻלִים{{ש-רווח|1em}}||דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַעֲמַקֵּי יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}} |- |{{סי|ט|1}}וֹב בְּכֵן שִׁירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||פָּתַח בְּאָז זְמִירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|צָהֲלוּ מִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו כד יד}} |- |{{סי|יְ|1}}שָׁרִים קִדְּמוּ רוֹנְנִים{{ש-רווח|1em}}||אַחַר אֵלִים מְנַגְּנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם}}||{{ממס|תהלים פט י}} |- |{{סי|כְּ|1}}בוֹלוֹס צְדָדִים הִקְפָּה{{ש-רווח|1em}}||וּמִלְּמַעְלָה כְּמִין כִּפָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְכַסּוּ עַל יָם}}||{{ממס|חבקוק ב יד}} |- |{{סי|לְ|1}}כֹל אֲפָסִים נִגְלוּ{{ש-רווח|1em}}||אוֹתוֹתָיו כִּי גָּדְלוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם}}||{{ממס|תהלים סה ו}} |- |{{סי|מִ|1}}י כָמוֹהוּ נֶהְדָּר{{ש-רווח|1em}}||חָסִין בְּכֹחַ נֶאְדָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ה ח}} |- |{{סי|נִ|1}}הֵל יְדִידָיו בְּאַהַב{{ש-רווח|1em}}||זְרוֹעוֹ מַחְצֶבֶת רַהַב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}} |- |{{סי|סְ|1}}לָעִים הָפַךְ זֵידוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||שִׁבַּר רָאשֵׁי תַּנִּינִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָפַךְ לְיַבָּשָׁה יָם}}||{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סו ו}} |- |{{סי|עֲ|1}}רֵמוֹת מַיִם נֶעֶרְמוּ{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹמוֹת בָּהֶם נִלְחָמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּקַרְקַע הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ט ג}} |- |{{סי|פֵּ|1}}רוּרִים בְּעֻזּוֹ פּוֹרָרוּ{{ש-רווח|1em}}||נֵד אֶחָד נִצְבָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כַּנֵּד מֵי הַיָּם}}||{{ממס|תהלים לג ז}} |- |{{סי|צֶ|1}}מֶד סוּסִים וְרוֹכְבִים{{ש-רווח|1em}}||עוֹלִים וְיוֹרְדִים מְשֻׁלָּבִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַד נִבְכֵי יָם}}||{{ממס|איוב לח טז}} |- |{{סי|קִ|1}}לְּעָם בְּבִזָּה מְעֻטָּרִים{{ש-רווח|1em}}||קִשּׁוּטֵי זְהָבִים וְתוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַל שְׂפַת הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד ל}} |- |{{סי|רִ|1}}בָּה פְּלָאָיו לְנוֹסְסָה{{ש-רווח|1em}}||נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּקַע יָם}}||{{ממס|תהלים עח יג}} |- |{{סי|שְׁ|1}}בִילָיו רָאוּ וַהֲלִיכוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֱלֹהִים בַּיָּם}}||{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עז כ}} |- |{{סי|תְּ|1}}מוּנַת גִּבּוֹר נִדְמָה{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יָרָה בַיָּם}}||{{ממס|שמות טו ד}} |- |{{סי|מַ|1}}פְלִיא מִקֶּדֶם נוֹרָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||עוֹד יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו י כו}} |- |{{סי|נִ|1}}דָּחִים יַדְרִיךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶת לְשׁוֹן יָם}}||{{ממס|ישעיהו יא טו}} |- |{{סי|חָ|1}}פְשִׁים יַדְרִיר שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||נִשְׁאָרִים מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמֵאִיֵּי הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו יא יא}} |- |{{סי|מֵ|1}}אֲרָצוֹת יְקַבֵּץ לְגָאֳלָם{{ש-רווח|1em}}||יְנַטְּלֵם כִּימֵי עוֹלָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִצָּפוֹן וּמִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו מט יב}} |- |{{סי|בְּ|1}}חַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יֵצְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מַיִם חַיִּים וְיֵרָפְאוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חֶצְיָם אֶל הַיָּם}}||{{ממס|זכריה יד ח}} |- |{{סי|רַבִּי|1}}ם מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים{{ש-רווח|1em}}||וּמִן הַמִּקְדָּשׁ מְפַכִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הֹלְכִים אֶל הַיָּם}}||{{ממס|קהלת א ז}} |- |{{סי|יַעֲ|1}}לוּ עַל שָׂפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲצֵי מַאֲכָל לִתְרוּפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קְצִירֶהָ עַד יָם}}||{{ממס|תהלים פ יב}} |- |{{סי|קְ|1}}צִין עַם יַפְרֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||מִגֶּזַע יִשַׁי שֹׁרֶשׁ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם}}||{{ממס|תהלים עב ח}} |- |{{סי|בְּ|1}}יָמֵינוּ יוֹפִיעַ הֲדָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||יָקֵם יְיָ אֶת דְּבָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָשָׂה אֶת הַיָּם}}||{{ממס|יונה א ט}} |} {{סי|טְ}}לָאָיו נִהֵל כְּאוֹמֵן מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|יְ}}קַר זִיווֹ רָאוּ וְהִכִּירוּ כְּבוֹד אֵל{{ש}} {{סי|כִּלְ}}כְּלָם דְּבַשׁ מִסֶּלַע הֶחֱסָם בְּצִלּוֹ לְהִצָּאֵל{{ש}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|מִ}}פְעַל {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|סָ}}פוּן מִי לְגַדְּלֵהוּ{{ש}} {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו אֲשֶׁר הִפְלִיא לַמַּעֲנֵהוּ{{ש}} {{סי|צֶ}}מַח {{סי|קְ}}דֹשָׁיו אָנִי וְלִי מוֹרָשָׁה לְקַלְּסֵהוּ{{ש}} זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}כַב עַל כְּרוּב בְּרָקִים רָב מַלְכִּי{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַח מִמָּרוֹם הִמְשַׁנִי מִמַּיִם הִמְשִׁיכִי{{ש}} {{סי|תַּ}}מָּתִי רַעְיָתִי פָּץ קוּמִי וּלְכִי{{ש}} כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{סי|מָ}}תַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים לְהַקְבִּילָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹי חוֹמוֹת מַגִּיעוֹת כִּסֵּא כָבוֹד לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|חֵ}}יל וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ וְהָעִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}} {{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי יוֹפִיעַ כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ בַּמְּסִלָּה{{ש}} בֵּית אֵל עוֹלָה שְׂרִידֵי גּוֹלָה לְהָגִילָה{{ש}} אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.{{ממס|תהלים מח ט}} נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי אֶל יֹפִי מִכְלוֹלֶיהָ{{ש}} מִדֵּי חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ לְהֵרָאוֹת תָּמִיד עָלֶיהָ{{ש}} בַּעֲלוֹת כָּעָב קְרוּאֶיהָ לְשַׁלֵּשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֶיהָ{{ש}} לְסַבֵּב צִיּוֹן וּלְהַקִּיף וְלִסְפֹּר אֶת מִגְדָּלֶיהָ{{ש}} בִּירָנִיּוֹת נוֹסָפִין לָהּ לְמִשְׁמַר נוֹי זְבוּלֶיהָ{{ש}} יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְיָ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ.{{ממס|ירמיהו ג יז}} חִכִּיתִי לַייָ אוֹתוֹתָיו כִּימֵי עוֹלָם לְמַשְׁמֵשׁ{{ש}} עַל אֱדוֹם עֶשֶׂר נְגָעִים עוֹד יְחַמֵּשׁ{{ש}} תֹּהוּ וָבֹהוּ (בִּכְרַךְ גָּדוֹל) רוֹמִי לְשַׁמֵּשׁ{{ש}} וְעָלַיִךְ צִיּוֹן כְּבוֹדוֹ יֵרָאֶה בֹּקֶר וָרֶמֶשׁ{{ש}} יְיָ לְאוֹר עוֹלָם יִהְיֶה שַׁחַר וָאֶמֶשׁ{{ש}} לְאוֹר עוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ס יט}} מְאוֹר מְשָׁרְתָיו יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לְהִתְחַדֵּשׁ{{ש}} הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ לְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}} אַדִּיר יְיָ שָׁם לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא לְהָדֵשׁ{{ש}} לֹא יוֹסִיף לָבוֹא בּוֹ עָרֵל וְקָדֵשׁ{{ש}} שְׂרִידִים אֲשֶׁר יְיָ קוֹרֵא יִכָּנְסוּ לַפַּרְדֵּס{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}} {{סי|בְּרֹ}}אשׁ חֲמִשָּׁה הָרִים מִקְדַּשׁ אֵל לְכוֹנְנָה{{ש}} {{סי|בֵּי}}ת אֱלֹהִים תַּחַת זִיו כְּבוֹדוֹ לְגוֹנְנָה{{ש}} {{סי|יַ}}רְחִיבוּ אֹהָלֶיהָ יְרִיעוֹת מִשְׁכְּנֹתֶיהָ יַטּוּ לְשַׁכְּנָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָה וּמַרְחֶבֶת לְמַעְלָה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה בָּעֶלְיוֹנָה{{ש}} {{סי|קְב}}וּצֵי גָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת וְנָחוֹת בְּבֵית מְלוֹנָה{{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}} {{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} לְעֵינֵינוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה יָעִיר{{ש}} שְׁנַת גְּאֻלָּה יַרְאֵנוּ יְחַיֵּנוּ רַב וְצָעִיר{{ש}} מִיַּד בֶּן נֵכָר יִפְצֵנוּ מִיַּד בְּנֵי שֵׂעִיר{{ש}} קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל שָׁאוֹן מַחֲרִיבָיו יַסְעִיר{{ש}} חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לָהּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר{{ש}} הִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר.{{ממס|ירמיהו כט ז}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]][[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> oyaq6rebqlq847nbp3ivfx38a88kr9z 0 1726470 3003596 2976917 2026-04-07T13:55:22Z Yack67 27395 3003596 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ליל ב' של שבועות}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ש}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שַׁ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ש}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ:<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור=== {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ש}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה:{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ש}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה:{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ש}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל:{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ש}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת:{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ש}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא:{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ש}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה:{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ש}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים:{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ש}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה:{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ש}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ:{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ש}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים:{{ממס|מלכים ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ש}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל:{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> qs8m21ozr1029kpdp1lalqroby7qqos 0 1726535 3003590 2976924 2026-04-07T13:44:22Z Yack67 27395 3003590 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} חַג {{סי|אָ}}סִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה{{ש}} {{סי|בְּ}}שִׂמְחָה לְהַרְבּוֹת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}} {{סי|גִּ}}ילָה חֶדְוָה וּרְנָנָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּבָעֶרֶב רִנָּה<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>חַג {{סי|הַ}}סֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}שָׂמַחְתָּ אַתָּה וְחֵילָךְ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה יְבָרֵך מַעְבָּדְךָ וּמַעֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|חֶ}}דְוָה אַהֲבָה וְאַחֲוָה בִּכְלָלָךְ<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |סֻכָּה {{סי|אֶ|1}}זְכְּרָה מַעַלְלֵי נוֹרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|אֲ|1}}שֶׁר פָּעַל וַיִּבְרָא{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל עַם בְּצִלּוֹ מִתְלוֹנְנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|בְּ|1}}זֵכֶר מַעַשׂ נִפְלְאוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|בִּ|1}}ימֵי קֶדֶם אוֹתוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְהוֹצִיא אֲסִירִים בְּכִשְׁרוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|גָּ|1}}מַר מֵאָז לִנְקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|גָּ|1}}אַל בִּזְרוֹעַ יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יוֹשֵׁב סֻכַּת מְלוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|דּ|1}}וֹרוֹת לִמֵּד לְאַשְּׁשָׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|דֻּ|1}}גְמָא חִפּוּי שִׁשָּׁה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָנָן וַעֲרָפֶל וְעִשּׁוּנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|הִ|1}}סְכִּיךְ וַיְמַן אֵבָר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|הֵ|1}}ן בִּישִׁימוֹן בַּמִּדְבָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|זֶרַע תָּבַע זְקוּנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|וִ|1}}עֵד לְעַם קְדוֹשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|וְ|1}}תִקֵּן חַכְמֵי חָרָשִׁים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֻבֵּי תוֹרוֹת מְשַׁנֲנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|זַ|1}}כִּי נְשִׂיאִים שִׁבְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|זְ|1}}בוּלִין סְכוּכִין מְלְּפָגְעָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּסִגְמָטִין נוֹחִים וְעִדּוּנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|חֲ|1}}זִיזִים אַרְבָּעָה רְבוּעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|חֲ|1}}מִישִׁי לָתוּר נוֹסְעִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רְבוּצִים עַל כָּבוֹד כִּסְגָנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|טְ|1}}עוּנָה לְטַלֵּל בְּזִ(ב)[כְ]יוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|טִ|1}}לּוּל וּמַצָּע בַּשָּׁנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׂם אַלּוּף נְבוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|י|1}}וּכְשָׁרָהּ דְּפוּנָה סְדָרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|י|1}}וֹרֶה מָלֵא וַחֲסֵרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִשָּׁם זִמְּרוּ נוֹגְנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|כָּ|1}}ל שִׁבְעָה אֲסוּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|כַּ|1}}חֲגִיגָה אֲשֶׁר לָהּ הוּחְבָּרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם מַלְחִינִים}} |- |סֻכָּה {{סי|לְ|1}}מַעַן יֵדְעוּ דוֹרוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|לָ|1}}כֵן בַּסֻּכּוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וֶרֶד מַטְלִיּוֹת עֲנָנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|מִ|1}}פְּרִי הָאָרֶץ לְהַכְתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|מַ|1}}פָּה לְנַשֵּׁר וּלְנַתֵּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נְאוֹת יוֹשֶׁר וּדְפָנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|נַ|1}}גְבַּ"ךְ רַקְבַּ"שׁ כְּשֵׁרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|נְ|1}}שָׁר פָּסַל מִלְּגָבְרָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְקָרִים אֲמָרִים מִפְּנִינִים}} |- |סֻכָּה {{סי|סְ|1}}גֻלָּה בְּאָהֳלָהּ גּוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|סְ|1}}תוּרָה פְסוּלָה מִלָּגוּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|גְּדִי יִזְדַּקֵּר מְסֻמָּנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|עֵ|1}}דֶן מִקֶּדֶם סִכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|עֲ|1}}דִי יָקָר מְסַכְּכָהּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|דֶּרֶךְ גֶּבֶר לָנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|פֻּ|1}}מְבִּי תִּקֵּן וְנִעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיֹּאכְלוּ תַּחַת הָעֵץ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|לְזֵכֶר סֻכָּה חוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|צָ|1}}פָה לְנִינָיו לִסְכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|(ל){{סי|צֹ|1}}אנוֹ עָשָׂה סֻכּוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּשׁוּבוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|קִ|1}}דֵּם בְּמִצְוָה מִלְּהִתְעַצֵּל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בַּסֻּכּוֹת צִלְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|תַּשְׁלוּם דִּירַת מְעוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|ר|1}}וֹמֵם בִּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|רַ|1}}פֵּא מִזְבַּחֲךָ גּוֹאֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְכַנֵּס פְּזוּרֶךָ מִבֵּין הֲמוֹנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|שׁ|1}}וֹמֵמָה אָנָּא תָּקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|שְׁ|1}}כִינָתְךָ נִזְכֶּה לְהָקֵם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֶנֶן לְחַדֵּשׁ אֱמוּנִים}} |- |סֻכָּה {{סי|תִּ|1}}הְיֶה לָנוּ לְצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{סי|תְּ|1}}אוּבֶיךָ מִלַּהַט לְהִנָּצֵל{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָשֵׁב שִׁבְעָה לִשְׁכֵנִים}} |} סֻכָּה אֵל נִשְׂגָּב בְּמוֹרָא{{ש}} מְסַכֵּךְ לְעַם נִבְרָא{{ש}} נָאוֹר וְאַדִּיר בַּהֲדָרָה{{ש}} מִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ בְּשִׁירָה לְשׁוֹרְרָה<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>חַג {{סי|טַ}}לַּיָּא שִׁבְעַת {{סי|י}}וֹמִין{{ש}} {{סי|כָּ}}ל שִׁבְעָה {{סי|לְ}}תַשְׁלוּמִין{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹת יָדַיִם {{סי|נִ}}שְׁלָמִין{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּב יֶשַׁע {{סי|ע}}וֹלָמִים<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>חַג {{סי|פָּ}}קוּת שַׁתָּא וְאָסִיף{{ש}} {{סי|צֹ}}אן פְּזוּרָה לְהַאֲסִיף{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ {{סי|רְ}}וָיָה יוֹסִיף{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע גְּאֻלָּה שֵׁנִית {{סי|תּ}}וֹסִיף{{ש}}<קטע סוף=ה/> {{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר בר שמשון חזק ואמץ'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְאָעִירָה / בְּיַרְחֵי קֶדֶם אַזְכִּירָה{{ש}} {{סי|בְּ}}עוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי בְּהִלּוֹ הֵאִירָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קָדְשׁוֹ נוֹסֲסָה כְּאֶבֶן וְנִזְרָה{{ש}} {{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג יָפָה וּבָרָה{{ש}} {{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ וְתִפְאָרָה{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הָהָרָה {{סי|זְ}}בָדַנִי זֵבֶד טוֹב בְּיוֹשְׁבִי בְּאַדְמָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}שֶׁק דָּגָן וְתִירוֹשׁ רֻבֵּי תְבוּאָתִי{{ש}} {{סי|טִ}}בְּלוּ פְנֵי הַבַּיִת וּפִגְּלוּ מֵאֲכִלָתִי{{ש}} {{סי|יָ}}שׁוֹר דַּרְכָּם לְעַשֵּׂר שְׁנֵי תְמוּרָתִי{{ש}} {{סי|כִּ}}י תָבֹאוּ לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לְבִירָתִי{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת שֵׁם יִרְאָתִי {{סי|מֵ}}עֵת דְּגָנָם רַבּוּ וְתִירוֹשָׁם עַד מָה{{ש}} {{סי|נְ}}שֹׂא מֵהָכִיל עִיר יי שָׁמָּה{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵתוֹ בְּעִיר הַקּוֹדֶשׁ וְאִם נִטְמָא{{ש}} {{סי|עַל }}כֶּסֶף צוּרַת אֲפָסָיו, וְהוּקְדָּשׁוּ הֵמָּה{{ש}} {{סי|פֻּ}}רְקָן לָתֵת לְאִוּוּי נֶפֶשׁ לְהַשְׁלִימָה{{ש}} (ו){{סי|צַ}}רְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ קוֹמֵמָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ בִּעוּר בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר{{ש}} {{סי|רַ}}חַשׁ וִדּוּי בִּפְנוֹת עֶרֶב מִלַּחְסַר{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע "נְתַתִּיו וְלֹא נְתַתִּיו" בְּיֹשֶׁר{{ש}} {{סי|תִּ}}קֵּן בְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר עַל מְחֻבָּר עִשֵּׂר{{ש}} שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן קִדֵּם וְאַזְכָּרָה חִסֵּר{{ש}} וְאֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה לְוַדּוֹת בְּעֶשֶׂר{{ש}} {{סי|אֲ}}כִילָה וְשִׂמְחָה טָעוּן בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ{{ש}} {{סי|לְ}}בָרֵךְ אֶת עַמְּךָ עוֹנִין בְּעִנְיָנֵנוּ{{ש}} {{סי|יָ}}הּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְבָרֲכֵנוּ{{ש}} {{סי|עִ}}ם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתֵינוּ{{ש}} {{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבַשׁ כְּבִרְכָתֵנוּ{{ש}} {{סי|רִ}}יבָה יי אֶת יְרִיבֵי נַפְשֵׁנוּ {{סי|בְּ}}נֵה בֵיתְךָ בִּמְכוֹנָתוֹ וְהֵיכָל בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}צוּף תּוֹכוֹ אַהֲבָה כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ{{ש}} {{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת בַּהֲשֵׁבֹתוֹ{{ש}} {{סי|מָ}}רוֹם וְנִשָּׂא יְכַנֵּס יְקַבֵּץ תְּפוּצָתוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}יר חָדָשׁ לְשׁוֹרֵר וְלֵאוֹר בְּאַדְמָתוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}אֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן בְּעִתּוֹ {{סי|נַ}}הֲלֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶל סֻכַּת דָּוִד עַבְדֶּךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}פוֹץ כַּאן {{סי|זִ}}בְחֵי צֶדֶ{{סי|ק}} מִבְּנֵי יְדִידֶיךָ{{ש}} {{סי|וְ}}יִגְדַּל שִׁמְךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ חֲרֵדֶיךָ{{ש}} {{סי|אַמֵּץ}} כְּאָז חֲיָּלֶיךָ דְּבֵקֶיךָ לְבוּדֶיךָ{{ש}} יְרַנְּנוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִיּוֹן עֵדֶיךָ{{ש}} וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְיָ הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עֲבָדֶיךָ<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי סוכות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> 7uarvl4trxa7qmm8nnwq6xlz7kvmlvh 0 1726538 3003592 2976926 2026-04-07T13:48:01Z Yack67 27395 3003592 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו בַּסֵּפֵֶר נִכְתָּבִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אָדָם וּבִבְהֵמָה שְׁבִיעִיּוֹת חֲבִיבִים{{ש}} {{סי|גַּ}}ם לְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים{{ש}} {{סי|דִּ}}בְּקוֹ מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|ה}}וּא וּשְׁבִיעִי אֻתָּתִים בִּבְרִיתָם{{ש}} {{סי|וּ}}בִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נְתַתָּם{{ש}} {{סי|זִ}}כְרוֹ לְעוֹלָם לְאָבוֹת וּלְבֵיתָם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק יי לְאַהֲבָה אוֹתָם<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר נתן חזק'''}} {| |שְׁמִינִי {{סי|אֶ|1}}חָד בְּאֶחָד בָּרִאשׁוֹן נִתְעַלָּה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|בָּ|1}}אתִי לְגַנִּי אֲחוֹתִי כַלָּה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי כִּלָּה.{{ממס|לפני=ע"פ|מ"א ו לח}} |- |שְׁמִינִי {{סי|גַּ|1}}נִּי הָפִיחִי סַמֵּי קְטוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|דְּ|1}}בִיר הַקּוֹדֶשׁ נֶעְטָר בַּעֲטָרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא.{{ממס|ויקרא ט א}} |- |שְׁמִינִי {{סי|הַ|1}}מִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אִישׁ בְּתוֹרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|וְ|1}}כָל אֶחָד וְאֶחָד יָבִיא כַפָּרָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ.{{ממס|ויקרא יד כג}} |- |שְׁמִינִי {{סי|זָ|1}}כָה בִּשְׁבִיעִי בְּאִי־אֶפְשָׁר מֵאֶתְמוֹל{{ש-רווח|1em}}||{{סי|חֻ|1}}קָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמוֹל{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל.{{ממס|ויקרא יב ג}} |- |שְׁמִינִי {{סי|ט|1}}וֹרַם אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשִּׁי{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יִ|1}}גְזוֹר אֹמֶר וַיָּקָם לְהַשִּׂיא{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא.{{ממס|במדבר ז נד}} |- |שְׁמִינִי {{סי|כִּ|1}}י יִוָּלֵד בְּעֵדֶר מִכְלָאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|לְ|1}}קָרְבַּן אִשֶּׁה יֵרָצֶה בְּהַעֲלָאָה{{ש-רווח|1em}}||מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|ויקרא כב כז}} |- |שְׁמִינִי {{סי|מַ|1}}זְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בַּעֲתִירָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|נִ|1}}קְרָא בוֹ הַלֵּל לְגָמְרָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא.{{ממס|ויקרא כג לו}} |- |שְׁמִינִי {{סי|סְ|1}}עוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּחִבָּה מְיֻתֶּרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|עִ|1}}ם בְּנוֹ יָחִיד מְקַשֶּׁרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}} |- |שְׁמִינִי {{סי|פּ|1}}וֹנִים מִסֻּכָּה לַחֲצַר בִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{סי|צָ|1}}רִיךְ שְׁבִיתָה וְלִינָה מִבִּיתוֹן{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.{{ממס|ויקרא כג לט}} |- |שְׁמִינִי {{סי|קִ|1}}דּוּשׁ חֲנֻכַּת הַבַּיִת כְּהֻמְלַח{{ש-רווח|1em}}||{{סי|ר|1}}וֹזְנִים בֵּרֲכוּ לַמֶּלֶךְ לְהַצְלַח{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח.{{ממס|מ"א ח סו}} |- |שְׁמִינִי {{סי|שָׁ|1}}בֵי גוֹלָה פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תָּ|1}}קְפוּ שִׂמְחָה בְּעוֹז וְתִפְאֶרֶת{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|דה"ב ז ט}} |- |שְׁמִינִי {{סי|יוֹסֵף|1}} {{סי|בְּ|1}}עֵת {{סי|רִ|1}}צּוּי {{סי|נְ|1}}בוּאָה{{ש-רווח|1em}}||{{סי|תֹּ|1}}כֶ{{סי|ן חִזָּ|1}}יוֹן {{סי|קָ|1}}רְבָה וְתָבוֹאָה{{ש-רווח|1em}}||בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.{{ממס|יחזקאל מג כז}} |} שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|טִ}}בְעוֹ יֵצֵא מֵרֹאשׁ צוּרִים{{ש}} {{סי|יָ}}ם רָאַָה וַיָּנוֹס בְּמִסְתָּרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}נֵד נִצְּבוּ מַיִם אַדִּירִים{{ש}} {{סי|לְ}}גוֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵד קָרוּי זְמַן אֲסִיפָתֵנוּ{{ש}} {{סי|נְ}}דָבָה לֵיל אַחֲרוֹן לְשִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּל שִׁיר וְהַלֵּל קְרִיאָתֵנוּ{{ש}} {{סי|עֱ}}נוּ בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ{{ש}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|פְּ}}זַ"ר קְשַׁ"ב בִּפְנֵי עַצְמוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וּר מִפְּנֵי הַחֹורֶף הִקְדִּימוֹ{{ש}} {{סי|קְ}}שֹׁב פָּזֻר {{סי|רַ}}חֲמִים לְרַחֲמוֹ{{ש}} גּוֹאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>שְׁמִינִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}תֵּי שְׂמָחוֹת תְּכֵפוֹת בְּכִפְלַיִם{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלַיִם{{ש}} יָפָה וּבָרָה סַכֵּךְ בִּזְבוּלַיִם{{ש}} וְשַׁאֲלוּ אֶת שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם ===ביכור=== {{הור|סימן: '''יוסף בר נתן הקטן חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אוֹת הִיא לָאֶזְרָחִים{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּר תִּהְיֶה לִי לְעֵדָה בְּאֶרֶץ צִיִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּל מַשְׂכּוֹרֶת שְׁלֵמָה עֲלֵי בְאֵר מִנְּחָלַיִם{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלִים אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרוֹת חַיִּים{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מְצוּיִים{{ש}} וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים.{{ממס|בראשית כו יט}} {{סי|וְ}}הִנֵּה בְאֵר בַּשָּׁדֶה צִיּוֹן מְצֻיֶּנֶת בִּשְׁעָרִים{{ש}} {{סי|זְ}}מוּנִים שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן אַבִּירִים{{ש}} {{סי|ח}}וֹגֵג לְדַדֵּם בְּקוֹל רִנָּה בַּסַּךְ עוֹבְרִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּת יַעֲלוּ לִרְאוֹת כָּל זְכוּרִים{{ש}} {{סי|יָ}}פוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נְדִיבִים וְצוּרִים{{ש}} כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים.{{ממס|בראשית כט ב}} {{סי|כָּ}}ל הָעֲדָרִים נֶאֶסְפוּ שָׁמָּה לִשְׁמוֹעַ וּלְהַקְשִׁיבָה{{ש}} {{סי|לִ}}שְׁאוֹב רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}} {{סי|מִ}}צְוָה נָאָה וְיָפָה מִימוֹת בְּרֵאשִׁית חֲשׁוּבָה{{ש}} {{סי|נִ}}כְנָסִים לְעֶזְרַת נָשִׁים תִּקּוּן גָּדוֹל לְהֵטִיבָה{{ש}} {{סי|ס}}וֹדְרִין נָשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה מִלְּהִתְעָרְבָה{{ש}} הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה.{{ממס|תהלים נא יד}} {{סי|ע}}וֹמְדוֹת שָׁם מְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב עֲשׂוּיוֹת{{ש}} {{סי|פִּ}}רְנוּס רוּם גָּבְהָן חֲמִשִּׁים אַמּוֹת מְנוּיוֹ{{ש}} {{סי|צָ}}פוּ עַל רָאשֵׁיהֶם אַרְבָּעָה סְפָלִים זְהָבִיּוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}בוּעוֹת סֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אַחַת אֲחוּיוֹת{{ש}} {{סי|ר}}וֹבִים פִּרְחֵי כְהֻנָּה בָּהֶם עוֹלִים עֲלִיּוֹת {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת.{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{סי|שֶׁ}}מֶן מִלְּאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים וּבִידֵיהַם מַעֲלִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹךְ כָּל סֵפֶל שְׁלֹשִׁים לוּגִּין מַטִּילִים{{ש}} {{סי|יוֹ}}תֵר מְשֻׁבָּחִים מִמַּהֲלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָלִים{{ש}} {{סי|סְ}}מַרְטוּטֵי בִגְדֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילִים{{ש}} {{סי|פּ}}וֹקְעִין וּבָהֶם מַדְלִיקִין לְהָאִיר נֵרוֹת בְּהִילִּים{{ש}} לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים{{ממס|תהלים קלו ז}} {{סי|בְּ}}הַעֲלוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת אַרְבָּעָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹאִים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּבוֹרֲרִין לְאוֹרָה זְרֻעָה{{ש}} {{סי|נְ}}קִיִּים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת מְרַקְּדִין לְרַקְּעָה{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפֲפִים הַלְוִיִּם בִּמְחוֹלוֹת וּמְהַלְּלִים בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה{{ש}} תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּחֲצוֹצְרוֹת עַד קְרוֹת הַגֶּבֶר לְהָרִיעָה{{ש}} וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:{{ממס|ישעיהו יב ג}} {{סי|נ}}וֹעָדִים לְמַעֲלָה הָעֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ בַּאֲחָדִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִין וְתוֹקְעִין עַד שֶׁמַּגִּיעִים לְשַׁעַר הַקָּדִים{{ש}} {{סי|קָ}}דִימָה אֲחוֹרֵיהֶם וּפְנֵיהֶם הוֹפְכִים לְמַעֲרָב וּמִתְוַדִּים{{ש}} {{סי|ט}}וֹפֲפִים "עֵינֵינוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ אָנוּ קוֹדִים"{{ש}} {{סי|נְ}}עָרוֹת וּזְקֵנוֹת מְאַשְּׁרִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וַחֲסִידִים{{ש}} דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|חֶ}}דְוַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה אֲבֻקּוֹת שְׁמוֹנֶה לְנַטְּלָה{{ש}} {{סי|ז}}וֹרֵ{{סי|ק}} אַחַת מִיָּדוֹ וְאַחַת מְקַבְּלָהּ מִלְּמַעְלָה{{ש}} {{סי|וְאֵ}}ין אַחַת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ בִּזְרִיקָה וּבְקַבָּלָה{{ש}} {{סי|מְ}}שַׂחֵק בְּכוֹסוֹת שְׁמוֹנֶה וְגַם בִּשְׁמוֹנֶה מַאֲכִילָה{{ש}} נוֹעֵ{{סי|ץ}} גֻּדָלוֹ בָּאָרֶץ וְהָרִצְפָּה נוֹשֵׁק לָהּ{{ש}} וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה.{{ממס|מ"א א מ}} בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה הִלֵּל מְהַלֵּל בְּהִלּוּלַיִם{{ש}} אֲנִי כַאן הַכֹּל כַּאן לְנַחֵם אֲבֵלַיִם{{ש}} תָּבוֹא לְבֵיתִי וְאָבֹא לְבֵיתְךָ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}} בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּסִלְסוּלַיִם{{ש}} אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ לִנְטוֹת שָׁלוֹם כִּנְחָלַיִם{{ש}} יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|תהלים קכח ה}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> 8mmyfilrs4060qfp54gp2qi1girmvej 0 1727910 3003597 2976920 2026-04-07T13:56:31Z Yack67 27395 3003597 wikitext text/x-wiki =אלהים ביתה מושיב יחידים= {{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|מעריב לליל שני של שבועות למנהג וורמייזא. חיברו רבינו אברהם ברבי יהודה הכהן.}} {{הור|סימן: '''אברהם הכהן'''}} {{סי|אֱ}}לֹהִים בַּיְתָה מוֹשִיב יְחִידִים{{ש}} {{סי|בַּ}}כּוֹשָׁרוֹת מוֹצִיא אֲהוּבִים וִידִידִים{{ש}} {{סי|רְ}}חָפָם בְּאֶבְרָתוֹ וְדָלָם מִכַּף רוֹדִים{{ש}} {{סי|הִ}}גִּיהַּ חָשְׁכָּם וְהֶעֱרִיב אוֹר מַעֲבִידִים{{ש}} {{הור|המעריב}} {{סי|מִ}}קֵּץ מוֹעֲדִים וִירָחִים שְׁלֹשָׁה{{ש}} {{סי|הִ}}נְחִילָם עֵדוּת דָּת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|כְּ}}תֻבַּת {{סי|ה}}וֹרָתָם טָהֳרָה וּפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח בְּאַהֲבָתוֹ בָּנוּ לְהִתְקַדְּשָׁה{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''אברהם בירבי יהודה הכהן חזק בתורה'''}} {| |- |{{סי|אִ}}מֵּן בְּרִיתוֹ לַחֲסוֹן{{רווח|1}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן{{רווח|1}}||וְקֵרְבָם לְחוֹרֵב |- |{{סי|בְּ}}רִבְבוֹת וַאֲלָפִים{{רווח|1}}||כִּתֵּי שְׂרָפִים{{רווח|1}}||נִגְלָה בְחוֹרֵב |- |{{סי|רִ}}בָּה הַמִּשְׂרָה{{רווח|1}}||לְיָפָה וּבָרָה{{רווח|1}}||בְּמַתַּת חוֹרֵב |- |{{סי|ה}}וֹעֲלָה בְּשֵׁם [נ"א: בְּשֵׁשׁ] מַעֲלוֹת{{רווח|1}}||נֶאֱמַן בַּיִת לַעֲלוֹת{{רווח|1}}||אֵלָיו בְּחוֹרֵב |- |{{סי|מִ}}נִּי סוֹדֵי בִינָה{{רווח|1}}||אַחַת מֵהֵנָּה{{רווח|1}}||חִסְּרוֹ בְחוֹרֵב |- |{{סי|בְּ}}נַחַת וְשׁוּבָה{{רווח|1}}||וּבִפְרִישׁוּת [נ"א: וּבִנְפִישׁוּת] אַהֲבָה{{רווח|1}}||חֲנָכָם בְּחוֹרֵב |- |{{סי|י}}וֹם בָּאוּ לַמִּדְבָּר{{רווח|1}}||לֹא {{תיקון גירסה|הִטְרִיחוּם|הִטְרִיחָם}} דָּבָר{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ בְּחוֹרֵב |- |{{סי|רִ}}חֲמָם מֵאָז וְחִבְּבָם{{רווח|1}}||מֵי מְנוּחוֹת בְּהַשְׁאִיבָם{{רווח|1}}||בְּסִינַי בְּחוֹרֵב |- |{{סי|בַּ}}בֹּקֶר לְמָחֳרָתָם{{רווח|1}}||צִוָּה הַגְבָּלָתָם{{רווח|1}}||סָבִיב לְחוֹרֵב |- |{{סי|י}}וֹמַיִם לְהַקְדִּישָׁם{{רווח|1}}||מִבֵּיתָם לְהַפְרִישָׁם{{רווח|1}}||קוֹדֶם בֹּא לְחוֹרֵב |- |{{סי|י}}וֹם הוֹסִיף מִלִּבּוֹ{{רווח|1}}||וְהִשְׁוָה לְדַעַת רַבּוֹ{{רווח|1}}||מִלָּבֹא לְחוֹרֵב |- |{{סי|הַ}}יּוֹם לְלַיְלָה לְהַשְׁלִימוֹ{{רווח|1}}||כָּל מָחֳרָתוֹ וְלֵילוֹ עִמּוֹ{{רווח|1}}||צִוָּה בְחוֹרֵב |- |{{סי|וּ}}מֵאֲשֶׁר שָׁם אָסְרָם{{רווח|1}}||כֵּן בְּמִנְיָן הִתִּירָם{{רווח|1}}||בְּמַאֲמַר חוֹרֵב |- |{{סי|דֶּ}}רֶךְ לִמֵּד לְבָנִים{{רווח|1}}||לְהַתִּיר בְּמִנְיַן הַנִּמְנִים{{רווח|1}}||כְּמַעֲשֵׂה חוֹרֵב |- |{{סי|הִ}}מְשִׁיל טִבְחַת לְנַשֵּׁב{{רווח|1}}||פֶּן יְסָרְבוּ מִלְּהַקְשֵׁב{{רווח|1}}||דָּתֵי חוֹרֵב |- |{{סי|ה}}וֹצִיא עַם מוּזְהָר{{רווח|1}}||וְהִגְבִּילָם סְבִיב הָהָר{{רווח|1}}||תַּחְתִּית חוֹרֵב |- |{{סי|כָּ}}פָה הַר כְּגִגִּית{{רווח|1}}||עַל אוֹם עֲנוּגִית{{רווח|1}}||הַר חוֹרֵב |- |{{סי|הֵ}}אִיר יוֹם שְׁלִישִׁי{{רווח|1}}||הִגְבִּיר קוֹלוֹ לְהוֹרִישִׁי{{רווח|1}}||עֵדוּת חוֹרֵב |- |{{סי|נ}}וֹתֵן עוֹז לָעָם{{רווח|1}}||וְתוֹרַת אֱמֶת הִשְׁמִיעָם{{רווח|1}}||בְּקוֹלוֹת חוֹרֵב |- |{{תיקון גירסה|חָבִיּוֹת|{{סי|חָ}}בִית}} כֻּלָּהּ עֵירָה{{רווח|1}}||וּמְצִיַּת שַׁמְנָהּ וַהֲדָרָהּ{{רווח|1}}||לִקְרוּאֵי חוֹרֵב |- |{{סי|ז}}וּלְעֲפוּ וְנִרְתָּעוּ{{רווח|1}}||בִּשְׁתַּיִם שֶׁשָּׁמְעוּ{{רווח|1}}||רִאשׁוֹנוֹת בְּחוֹרֵב |- |{{סי|קָ}}רְאוּ עֲלֵי חֶבֶר{{רווח|1}}||קְרַב אַתָּה וְדַבֵּר{{רווח|1}}||עִמָּנוּ בְּחוֹרֵב |- |{{סי|בָּ}}לַל קוֹל בְּקוֹלוֹ לִשָּׂא{{רווח|1}}||לְהַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בְּאוּכְלוּסוֹ{{רווח|1}}||חִכְּמַנִי בְחוֹרֵב |- |{{סי|תּוֹ}}קֶף מִצְוֹת {{סי|רִ}}וַּנִי{{רווח|1}}||חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים חִוַּנִי{{רווח|1}}||לְקַיֵּם בְּחוֹרֵב |- |{{סי|ה}}וֹלְכֵי דֶרֶךְ שִׂיחִים{{רווח|1}}||סְמָדַר וְנִצֵּי פְרָחִים{{רווח|1}}||אִלְּפַנִי בְחוֹרֵב |} בְּחוֹרֵב אִלְּפַנִי וְכִלְּלַנִי בְדָתוֹ{{ש}} וּבִשְׁתֵּי עֲטָרוֹת כִּתְּרַנִי בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}} קוֹלוֹ כְּהִשְׁמִיעַנִי וְהֶחֱיַינִי בְּטַל אוֹרָתוֹ{{ש}} עַל זֹאת שִׁבְּחוּ מֹשֶׁה וְכָל עֲדָתוֹ{{ש}} {{הור|בגילה}} דִּבְּרוֹת אַרְבָּעָה מְלָכִים כְּשָׁמְעוּ בְּנוֹאֲמוֹ{{ש}} חָשְׁבוּ וְאָמְרוּ כְּדוֹרֵשׁ לִכְבוֹד עַצְמוֹ{{ש}} צִוּוּי חֲמִישִׁי לְעַמּוֹ כְּהַנְעִימוֹ{{ש}} מִכִּסְאוֹתָם עָמְדוּ וְקִלְּסוּהוּ כֻּלָּמוֹ{{ש}} {{הור|זה צור}} ===ביכור=== {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אברהם הכהן'''}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק אֶזְכְּרָה יְמֵי עֲלוּמַי{{ש}} {{סי|בְּ}}הִשְׁתַּלְּשִׁי עֲלִיָּתִי מַה יָּפוּ פְעָמַי{{ש}} {{סי|גְּ}}דוּדָה בְּתוֹךְ מַחֲנוֹת מִשְׁכְּנוֹת יְשִׁישַׁי וַחֲכָמַי{{ש}} {{סי|דַּ}}הֲרוֹת אַבִּירַי וּנְוֵה שִׁיר תְּמִימַי{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁתַּחֲוֹת וְלֵרָאוֹת בְּכָלִיל חַגֵּי שְׁלָמַי{{ש}} {{סי|וּ}}בְרֵאשִׁית מִינֵי שֶׁבַע הַר הַקֹּדֶשׁ לְהַכְבִּיד תְּחוּמַי {{סי|זֹ}}רְזוּ לְהַקְדִּים מֵעֲצֶרֶת חִבּוּב מִצְוָה בְּשַׁעְתּוֹ{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בִּכּוּרָיו עַד הֶחָג הֲבָאָתוֹ{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן קְרֹא שִׁשָּׁה בְּקוֹל נְעִימָתוֹ{{ש}} {{סי|יָ}}צָא וְהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׁב דֶּרֶךְ בִּיאָתוֹ{{ש}} {{סי|כִּ}}לֵּל וְעִטֵּר בָּם מִזְבַּח אַדְמָתוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}הִתְנָאוֹת בְּקַלְתֵּי כֶסֶף וּבְסַלֵּי נֵצֶר לְפִי הַשָּׂגָתוֹ {{סי|מָ}}לְאוּ יְמֵי הֶחָג נִתְעַצַּל בְּמִצְוָה{{ש}} {{סי|נִ}}פְסַד מִלִּקְרֹא וְעַד תְּשִׁיעִי יָבִיא חוֹבָה{{ש}} {{תיקון גירסה|שׁוּב|{{סי|ס}}וֹף}} מֵהָבִיא בִּעוּר לָמוֹ נִתְרַבָּה{{ש}} {{סי|ע}}וֹד תִּבָּנֶה בְּתוּלַת יִשְׁרָאֵל בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|פָּ}}נִים לֵרָאוֹת כְּמֵאָז מִנְחוֹתֶיהָ לְעָרְבָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן מִכְלַל יוֹפִי חָרְבוֹתֶיהָ לְיַשְּׁבָה {{סי|קָ}}רַב הָעֹמֶר מֵאָבִיב הֻתַּר בַּמְּדִינָה{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים הֻתְּרוּ מֵחֲצוֹת בְּחֶזְקַת זְרִיזֵי כְהֻנָּה{{ש}} {{סי|שׁ}}וּב עַד חֲמִשִּׁים בָּעֲזָרָה לֹא הֻכְשְׁרוּ לְמָנָה{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַד יוּנְפוּ נְכוֹנָה{{ש}} {{סי|א}}וֹדֹתָם אַגִּידָה וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹךְ עֲדַת מִי מָנָה{{ש}} {{סי|בְּ}}זֵכֶר יְמֵי חַיֵּינוּ וּבֵית מַרְפֵּיד דָוִד חָנָה {{סי|רְ}}גִילִים בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִבָּעֶרֶב זֹרְזוּ בַּעֲשִׂיָּתָן{{ש}} {{סי|הֻ}}כְשְׁרוּ סָלְתָּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת וּבְמֻבְחָר לְקָרֵב חוֹבָתָן{{ש}} {{סי|מֻ}}כְמָס וְזָנָחָא אַלְפָא לְסֹלֶת מִנְחָתָן{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת לִישָׁה וַאֲפִיָּה אַחַת אַחַת מִצְוָתָן{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹד {{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לְהַדֵּר בְּרֹב עִסְקָן וּמְלַאכְתָּן{{ש}} {{סי|נִ}}קְטָפוֹת בְּשִׁבְעָה אֹרֶךְ וּבְרֹחַב אַרְבָּעָה לְנָאוֹתָן מִצְוַת הֲבָאָתָן מִן הָאָרֶץ וּמֵאֵיפָה{{ש}} בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה יוֹצִיאוּ מִמֶּנָּה עִשָּׂרוֹן בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נָפָה{{ש}} וּבְהַעֲלוֹת אָבָק גִּזְבָּר בּוֹדְקָהּ וְחוֹזֵר וּמְנַפָּהּ{{ש}} מְחַמְּצָן וְאוֹפָן וּמִתּוֹכָן בּוֹדֵק שְׂאוֹר יָפָה{{ש}} מְבִיאָן אֵצֶל כְּבָשִׂים בָּעֲזָרָה עַל בְּסָמוּךְ לְהָנִיפָה{{ש}} וּקְנָאָן הַשֵּׁם לַכֹּהֲנִים וּבָהֶם כֹּחָם יִפָּה כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן נִרְאֶה בְּעִיר יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}} יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה מֵעָפָר לַהֲקִימֵנוּ{{ש}} נְקַדְּמָךְ בְּחִדּוּשֵׁי מִנְחָה בְּקָרְבַּן רֵאשִׁיתֵנוּ{{ש}} בֵּיתָךְ נְהַלֵּךְ בְּרֶגֶשׁ בְּהַתְמֵד שִׁלּוּשׁ רְגָלֵינוּ{{ש}} נְחַדְּשָׁךְ בְּשִׁירֵי דוּכָן לְוִיֵּינוּ וְכֹהֲנֵינוּ{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ{{ש}} {{הור|גאל ישראל}} {{הור|סימן: '''יהודה הקטן'''}} {{סי|יְהוֹד}}וּהוּ {{סי|הֲ}}מוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹד {{סי|קִ}}לּוּסוֹ {{סי|ט}}וֹעֲנֵי כִסְאוֹ מַבִּיעִים{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח יְהַלְלוּהוּ כֵּן הוֹגֵי שַׁעֲשׁוּעִים{{ש}} שְׁלוֹמוֹ יִשְׁפֹּת לָנוּ מִשְּׁמֵי רְקִיעִים{{ש}} {{הור|פורס}} [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] 60959fsn32zo79yyi1prpnspr9g5b66 106 1728579 3003562 3003557 2026-04-07T12:30:08Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003562 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סז|א|סו ב|סז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד א] שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - ודאי פנימית מותרת, דאחדא דשא ומשתמשא, וחיצונה אסורה. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא. וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב, אמאי שתיהן אסורות? לבטיל בר פנימית לבני פנימית, ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו! כמאן - כרבי אליעזר, דאמר: אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד. כי קאמינא - לרבנן, דאמרי: צריך לבטל לכל אחד ואחד. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי, רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|בעא מיניה רב חסדא מרב ששת: שני בתים משני צידי רשות הרבים, ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת מהו}}{{הל"מ-רק-ראש| מי מצי לבטולי רשותייהו להדדי או לא}}? {{הל"מ-רק-גמרא|אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר - לא תיבעי לך. השתא דאי בעו לערובי מאתמול - מצו מערבי, אמרת: אין ביטול רשות מחצר לחצר, הכא, דאי בעו לערובי מאתמול - לא מצו מערבי, לא כל שכן? כי תיבעי לך - אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר. התם, דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי - בטולי נמי מצי מבטל. אבל הכא, דלא מצו מערבי מאתמול - בטולי נמי לא מצי מבטל. או דילמא לא שנא? }}{{הל"מ-גמרא-ראש|- אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|אין מבטלין}}{{הל"מ-רק-ראש| דכיון דלא מצי לערובי מאתמול אין כאן תורת ביטול:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מת נכרי בשבת מהו? אליבא דמאן דאמר שוכרין - לא תיבעי לך, השתא תרתי עבדינן, חדא מיבעיא? אלא: כי תיבעי לך - אליבא דמאן דאמר אין שוכרין. תרתי הוא דלא עבדינן, הא חדא - עבדינן. או דילמא: לא שנא? אמר ליה: אני אומר }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|מבטלין, והמנונא אמר: אין מבטלין. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך מבוי - אין אוסר על בני מבוי. מאי טעמא? בפיתחא דמיחד ליה, בההוא ניחא ליה. איבעיא להו: פתוח לקרפף מהו? אמר רב נחמן בר אמי משמיה דאולפנא: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שכח אחד מן החיצונה ולא עירב''' - בהא מודי שמואל דמבטלי בני חיצונה לבני פנימית אותו רשות שבא להן לתוכן ע"י הרגל עירובן משום דאמר לה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי והכי מפרש לה בסוף פירקין והא דבעינן ביטול אליבא דרבי עקיבא אמרה רבא למילתיה דאי לרבנן בלאו ביטול נמי אמרה לה פנימית הכי ועקרה לה לעירוב משום דמעוותי בה אבל ר"ע אמר דבעיא לבטולי בשילהי פירקין וכי שכח בן פנימית ליכא למימר הכי דליבטל לבני פנימית ותיחוד דשא ותשמש דלא מצי למימר לתקוני שתפתיך ולא לעוותי שהרי תחילת העיוות ע"י בן פנימי בא: '''כמאן כר' אליעזר''' - רבא קא מהדר ליה לרב הונא כמאן קאמרת למילתך כר"א דאמר אינו צריך כו' בשילהי עושין פסין אוקימנא הכי: '''ממתנייתא דרב ששת''' - שהיו משניות סדורות לו וירא רב חסדא שלא יקשה ממשנה על משנה ויאמר לו לתרצן: '''מפלפוליה''' - חריף וסבר היה ביותר ועמוק בשאילותיו: '''והקיפום''' - סתמו רה"ר מכאן ומכאן ונשאר לפני ב' הבתים כעין חצר שהבתים פתוחות לה: '''מהו''' - שיבטל זה רשותו לזה ויהא מותר להוציא מביתו לכאן דהא קיי"ל בפירקא תניינא (דף כ.) כל מחיצות הנעשות בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה וכ"ש הכא דנכרים עבדוה: '''אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר''' - ואוקימנא טעמא משום דאין אוסרין ואין מבטלין ואע"ג דאי בעו לעירובי הוו מערבי אלמא תרתי בעינן אוסרין ומערבין: '''לא תיבעי לך''' - דכ"ש דהכא לא הא ולא הא דלא הוו אוסרין זה על זה אתמול ולא תורת עירוב היתה לכאן: '''כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול''' - ואע"ג דאין אוסרין מאי מי אמרינן התם הוא דאי בעו לערובי הוו מערבי ואע"ג דתרתי ליכא חדא מיהא איכא אבל הכא דאפילו חדא ליכא לא או דילמא מדאהא לא קפיד אהא נמי לא קפיד: '''אין מבטלין''' - דחדא מיהא בעינן: '''מת נכרי בשבת''' - הא נמי בעא מיניה שני ישראלים ונכרי הדרים בחצר ולא שכרו ולא עירבו ומת נכרי בשבת מהו לבטל זה לזה: '''אליבא דמ"ד''' - לעיל בפירקין (דף סה:) היכא דאתי נכרי בשבת שוכרין הימנו ואח"כ מבטלין לא תיבעי לך: '''השתא תרתי עבדינן''' - שכירות וביטול חדא מיבעיא: '''אני אומר מבטלין''' - ולא דמיא לההיא דלעיל דהכא אי בעי מיגר וערובי מאתמול מצי עבדי: '''והמנונא אמר אין מבטלין''' - כיון דאי בעו ערובי מאתמול לא מצי עבדי בלא שכירות אין ביטול אלא במקום עירוב: '''בההוא ניחא ליה''' - משום דאיכא אוירא טפי ממבוי: '''דאולפנא''' - ששמע מרבו ורבו מרבו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סז א שכח אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_שכח אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן]] '''שכח''' אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן. בהא מודה שמואל דמבטלין בני חיצונה לבני הפנימית אותו רשות שיש להן בתוכן על ידי הרגל עירובן משום דאמרה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי והכי מפרש בשילהי פירקין והא דבעיא ביטול אליבא דר"ע אמר רבא למילתיה דאי לרבנן בלא ביטול נמי אמרי לה לפנימית הכי ועקרה לעירוב' משום דמעוותי לה אבל ר' עקיבא דבעי לבטולי בשילהי פירקין וכי שכח אחד מן הפנימית ליכא למימר הכי לבטל לבני פנימית ותיחוד דשא ותשמש דלא מצי למימר לתקוני שתפתיך ולא לעוותי דבעיא ביטול שהרי תחילת [העיוות] ע"י בן הפנימית הוא בא כל זה לשון הקונט' וא"ת ורבא מנא ליה דשמואל מוקי לה כר"ע דבעי' ביטול דלמא כרבנן דשרו לקמן בלא ביטול וי"ל משום דשמעינן ליה לשמואל דאמר אוסרין ומערבין ומבטלין ב' חצירות זו לפנים מזו ולא מתוקם אלא בהכי וא"ת וכי שכח אחד מבני פנימית ולא עירב ומבטל לבני פנימית אמאי אתיא חיצונה ואסרה עלייהו משום עירוב המרגילה לתוכה הא אמר לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח:) דלא אמרו דיורין להחמיר י"ל דההיא דלעיל ליכא שום פשיעותה אבל הכא הפנימית פשעה ועותה את עצמה: [[File:תוס עירובין 6 סז א כמאן כר' אליעזר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_כמאן כר' אליעזר]] ''' כמאן''' כר' אליעזר כו'. לעיל בשמעתין כשנתנו עירובן בחיצונה ושכח א' מן החיצונה ולא עירב לא מצי למיפרך הכי דלימא דמצי מבטל בן חיצונה לבני החיצונה ותיתי פנימית ותשתרי בהדייהו דהכא ליכא דיורי חיצונה בפנימית אלא ע"י עירוב המרגילה לא חשיב ביטולי רשות מחצר לחצר כיון דמאיליהן משתרו בני חיצונה ע"י שמבטל בן פנימי לבני פנימית כראב"י דאמר אין צריך לבטל רשות לכל אחד וא' אבל לעיל דפנימית אוסרת החיצונה ע"י דריסת הרגל שלה אע"ג דא"צ לבטל לכל אחד ואחד חשיב ליה ביטול רשות מחצר לחצר: [[File:תוס עירובין 6 סז א אני אומר מבטלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_אני אומר מבטלין]] ''' אני''' אומר מבטלין. פי' בקונטרס דלא דמיא לההיא דלעיל היכא דאתא נכרי בשבתא דהכא אי בעו מיגר וערובי מאתמול מצו עבדי ורב המנונא אמר אין מבטלין כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי בלא שכירות אין ביטול אלא במקום עירוב עד כאן לשון הקונט' ותימה דלעיל (דף סו.) פשיטא לן היכא דאתא נכרי מאתמול דמבטלין ואוסרין ומערבין קרינן ביה דאמר לעיל ואי דאתא נכרי מאתמול לוגר מאתמול י"ל דסוגיא דלעיל כרב ששת דאמר הכא דמבטלין ומיהו קשה דמשמע הכא דפשיטא לן אפי' לרב ששת דתרתי לא עבדינן ודוקא מת הוא דמבטלין אבל לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול לא עבדינן ולעיל פשיטא לן בדאתא מאתמול דבשבת שוכרין ומבטלין ודוקא באתא בשבת קאמר שמואל דאין מבטלין ונראה לפרש דהכא באתא בשבת ומת בשבת איירי וכן משמע הלשון דקאמר כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן ובאתא נכרי בשבת נחלקו ועל זה מיבעיא ליה כשמת אי עבדינן חדא אי לא וא"ת כי לא מת נמי תסגי בחדא בביטול לחודיה דהוה יחיד במקום נכרי וי"ל כדפי' לעיל דלא משתרי בביטול לחודיה כשמתרצה הנכרי לשכור כיון דאם לא היה מתרצה לא היה מותר משום דאם כן בטלת תורת עירוב אי נמי רב חסדא כר' מאיר סבירא ליה דאסר יחיד במקום נכרי ומיהו לפי טעם זה אחרון לא יתכן לומר אליבא דמאן דאמר אין שוכרין דקאמר. (אני אומר מבטלין) היינו שמואל דממה נפשך לשמואל סגי בביטול דאיהו קאמר הלכה כראב"י וקאמר שמואל לעיל דאין מבטלין ש"מ דאפי' חדא לא עבדינן לשמואל אלא היינו ר' אסי דאמר לעיל לא נשכור: ''' אני''' אומר מבטלין. אף על גב דבשני בתים אין מבטלין התם ליכא לא אוסרין ולא מערבין שהיא רה"ר מבעוד יום אבל הכא אוסרין איכא וגם מערבין עד שיבא הנכרי א"נ גבי שני בתים לא היה לו כח מבעוד יום לעשות אותו ביטול שעושה עכשיו אבל הכא מבעוד יום היה בו כח לבטל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סז|א}} e2x2nrthysnbteee14t5mjqdgsx5a82 3003565 3003562 2026-04-07T13:09:38Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003565 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סז|א|סו ב|סז ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סז עמוד א] שכח אחד מן החיצונה ולא עירב - ודאי פנימית מותרת, דאחדא דשא ומשתמשא, וחיצונה אסורה. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא. וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב, אמאי שתיהן אסורות? לבטיל בר פנימית לבני פנימית, ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו! כמאן - כרבי אליעזר, דאמר: אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד. כי קאמינא - לרבנן, דאמרי: צריך לבטל לכל אחד ואחד. }} {{הל"מ-רק-גמרא|רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי, רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת, ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|בעא מיניה רב חסדא מרב ששת: שני בתים משני צידי רשות הרבים, ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת מהו}}{{הל"מ-רק-ראש| מי מצי לבטולי רשותייהו להדדי או לא}}? {{הל"מ-רק-גמרא|אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר - לא תיבעי לך. השתא דאי בעו לערובי מאתמול - מצו מערבי, אמרת: אין ביטול רשות מחצר לחצר, הכא, דאי בעו לערובי מאתמול - לא מצו מערבי, לא כל שכן? כי תיבעי לך - אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר. התם, דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי - בטולי נמי מצי מבטל. אבל הכא, דלא מצו מערבי מאתמול - בטולי נמי לא מצי מבטל. או דילמא לא שנא? }}{{הל"מ-גמרא-ראש|- אמר ליה: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|אין מבטלין}}{{הל"מ-רק-ראש| דכיון דלא מצי לערובי מאתמול אין כאן תורת ביטול:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|מת נכרי בשבת מהו? אליבא דמאן דאמר שוכרין - לא תיבעי לך, השתא תרתי עבדינן, חדא מיבעיא? אלא: כי תיבעי לך - אליבא דמאן דאמר אין שוכרין. תרתי הוא דלא עבדינן, הא חדא - עבדינן. או דילמא: לא שנא? אמר ליה: אני אומר }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|מבטלין, והמנונא אמר: אין מבטלין. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך מבוי - אין אוסר על בני מבוי. מאי טעמא? בפיתחא דמיחד ליה, בההוא ניחא ליה. איבעיא להו: פתוח לקרפף מהו? אמר רב נחמן בר אמי משמיה דאולפנא: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שכח אחד מן החיצונה ולא עירב''' - בהא מודי שמואל דמבטלי בני חיצונה לבני פנימית אותו רשות שבא להן לתוכן ע"י הרגל עירובן משום דאמר לה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי והכי מפרש לה בסוף פירקין והא דבעינן ביטול אליבא דרבי עקיבא אמרה רבא למילתיה דאי לרבנן בלאו ביטול נמי אמרה לה פנימית הכי ועקרה לה לעירוב משום דמעוותי בה אבל ר"ע אמר דבעיא לבטולי בשילהי פירקין וכי שכח בן פנימית ליכא למימר הכי דליבטל לבני פנימית ותיחוד דשא ותשמש דלא מצי למימר לתקוני שתפתיך ולא לעוותי שהרי תחילת העיוות ע"י בן פנימי בא: '''כמאן כר' אליעזר''' - רבא קא מהדר ליה לרב הונא כמאן קאמרת למילתך כר"א דאמר אינו צריך כו' בשילהי עושין פסין אוקימנא הכי: '''ממתנייתא דרב ששת''' - שהיו משניות סדורות לו וירא רב חסדא שלא יקשה ממשנה על משנה ויאמר לו לתרצן: '''מפלפוליה''' - חריף וסבר היה ביותר ועמוק בשאילותיו: '''והקיפום''' - סתמו רה"ר מכאן ומכאן ונשאר לפני ב' הבתים כעין חצר שהבתים פתוחות לה: '''מהו''' - שיבטל זה רשותו לזה ויהא מותר להוציא מביתו לכאן דהא קיי"ל בפירקא תניינא (דף כ.) כל מחיצות הנעשות בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה וכ"ש הכא דנכרים עבדוה: '''אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר''' - ואוקימנא טעמא משום דאין אוסרין ואין מבטלין ואע"ג דאי בעו לעירובי הוו מערבי אלמא תרתי בעינן אוסרין ומערבין: '''לא תיבעי לך''' - דכ"ש דהכא לא הא ולא הא דלא הוו אוסרין זה על זה אתמול ולא תורת עירוב היתה לכאן: '''כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול''' - ואע"ג דאין אוסרין מאי מי אמרינן התם הוא דאי בעו לערובי הוו מערבי ואע"ג דתרתי ליכא חדא מיהא איכא אבל הכא דאפילו חדא ליכא לא או דילמא מדאהא לא קפיד אהא נמי לא קפיד: '''אין מבטלין''' - דחדא מיהא בעינן: '''מת נכרי בשבת''' - הא נמי בעא מיניה שני ישראלים ונכרי הדרים בחצר ולא שכרו ולא עירבו ומת נכרי בשבת מהו לבטל זה לזה: '''אליבא דמ"ד''' - לעיל בפירקין (דף סה:) היכא דאתי נכרי בשבת שוכרין הימנו ואח"כ מבטלין לא תיבעי לך: '''השתא תרתי עבדינן''' - שכירות וביטול חדא מיבעיא: '''אני אומר מבטלין''' - ולא דמיא לההיא דלעיל דהכא אי בעי מיגר וערובי מאתמול מצי עבדי: '''והמנונא אמר אין מבטלין''' - כיון דאי בעו ערובי מאתמול לא מצי עבדי בלא שכירות אין ביטול אלא במקום עירוב: '''בההוא ניחא ליה''' - משום דאיכא אוירא טפי ממבוי: '''דאולפנא''' - ששמע מרבו ורבו מרבו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סז א שכח אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_שכח אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן]] '''שכח''' אחד מבני חיצונה ולא עירב עמהן. בהא מודה שמואל דמבטלין בני חיצונה לבני הפנימית אותו רשות שיש להן בתוכן על ידי הרגל עירובן משום דאמרה לתקוני שתפתיך ולא לעוותי והכי מפרש בשילהי פירקין והא דבעיא ביטול אליבא דר"ע אמר רבא למילתיה דאי לרבנן בלא ביטול נמי אמרי לה לפנימית הכי ועקרה לעירוב' משום דמעוותי לה אבל ר' עקיבא דבעי לבטולי בשילהי פירקין וכי שכח אחד מן הפנימית ליכא למימר הכי לבטל לבני פנימית ותיחוד דשא ותשמש דלא מצי למימר לתקוני שתפתיך ולא לעוותי דבעיא ביטול שהרי תחילת [העיוות] ע"י בן הפנימית הוא בא כל זה לשון הקונט' וא"ת ורבא מנא ליה דשמואל מוקי לה כר"ע דבעי' ביטול דלמא כרבנן דשרו לקמן בלא ביטול וי"ל משום דשמעינן ליה לשמואל דאמר אוסרין ומערבין ומבטלין ב' חצירות זו לפנים מזו ולא מתוקם אלא בהכי וא"ת וכי שכח אחד מבני פנימית ולא עירב ומבטל לבני פנימית אמאי אתיא חיצונה ואסרה עלייהו משום עירוב המרגילה לתוכה הא אמר לעיל בפרק מי שהוציאוהו (דף מח:) דלא אמרו דיורין להחמיר י"ל דההיא דלעיל ליכא שום פשיעותה אבל הכא הפנימית פשעה ועותה את עצמה: [[File:תוס עירובין 6 סז א כמאן כר' אליעזר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_כמאן כר' אליעזר]] ''' כמאן''' כר' אליעזר כו'. לעיל בשמעתין כשנתנו עירובן בחיצונה ושכח א' מן החיצונה ולא עירב לא מצי למיפרך הכי דלימא דמצי מבטל בן חיצונה לבני החיצונה ותיתי פנימית ותשתרי בהדייהו דהכא ליכא דיורי חיצונה בפנימית אלא ע"י עירוב המרגילה לא חשיב ביטולי רשות מחצר לחצר כיון דמאיליהן משתרו בני חיצונה ע"י שמבטל בן פנימי לבני פנימית כראב"י דאמר אין צריך לבטל רשות לכל אחד וא' אבל לעיל דפנימית אוסרת החיצונה ע"י דריסת הרגל שלה אע"ג דא"צ לבטל לכל אחד ואחד חשיב ליה ביטול רשות מחצר לחצר: [[File:תוס עירובין 6 סז א אני אומר מבטלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_א_אני אומר מבטלין]] ''' אני''' אומר מבטלין. פי' בקונטרס דלא דמיא לההיא דלעיל היכא דאתא נכרי בשבתא דהכא אי בעו מיגר וערובי מאתמול מצו עבדי ורב המנונא אמר אין מבטלין כיון דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי בלא שכירות אין ביטול אלא במקום עירוב עד כאן לשון הקונט' ותימה דלעיל (דף סו.) פשיטא לן היכא דאתא נכרי מאתמול דמבטלין ואוסרין ומערבין קרינן ביה דאמר לעיל ואי דאתא נכרי מאתמול לוגר מאתמול י"ל דסוגיא דלעיל כרב ששת דאמר הכא דמבטלין ומיהו קשה דמשמע הכא דפשיטא לן אפי' לרב ששת דתרתי לא עבדינן ודוקא מת הוא דמבטלין אבל לא מת דבעי תרתי שכירות וביטול לא עבדינן ולעיל פשיטא לן בדאתא מאתמול דבשבת שוכרין ומבטלין ודוקא באתא בשבת קאמר שמואל דאין מבטלין ונראה לפרש דהכא באתא בשבת ומת בשבת איירי וכן משמע הלשון דקאמר כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן ובאתא נכרי בשבת נחלקו ועל זה מיבעיא ליה כשמת אי עבדינן חדא אי לא וא"ת כי לא מת נמי תסגי בחדא בביטול לחודיה דהוה יחיד במקום נכרי וי"ל כדפי' לעיל דלא משתרי בביטול לחודיה כשמתרצה הנכרי לשכור כיון דאם לא היה מתרצה לא היה מותר משום דאם כן בטלת תורת עירוב אי נמי רב חסדא כר' מאיר סבירא ליה דאסר יחיד במקום נכרי ומיהו לפי טעם זה אחרון לא יתכן לומר אליבא דמאן דאמר אין שוכרין דקאמר. (אני אומר מבטלין) היינו שמואל דממה נפשך לשמואל סגי בביטול דאיהו קאמר הלכה כראב"י וקאמר שמואל לעיל דאין מבטלין ש"מ דאפי' חדא לא עבדינן לשמואל אלא היינו ר' אסי דאמר לעיל לא נשכור: [[File:.תוס עירובין 6 סז א אני אומר מבטלין.ogg|thumb|.תוס_עירובין_6_סז_א_אני אומר מבטלין]] ''' אני''' אומר מבטלין. אף על גב דבשני בתים אין מבטלין התם ליכא לא אוסרין ולא מערבין שהיא רה"ר מבעוד יום אבל הכא אוסרין איכא וגם מערבין עד שיבא הנכרי א"נ גבי שני בתים לא היה לו כח מבעוד יום לעשות אותו ביטול שעושה עכשיו אבל הכא מבעוד יום היה בו כח לבטל:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סז א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סז|א}} o42ex8hgg6mg7dvix8i4oke4aausi3k 106 1728580 3003585 2938982 2026-04-07T13:27:48Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003585 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-גמרא-ראש|[דף סז עמוד ב] אפילו פתוח לקרפף. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. וישראל, בית סאתים - אינו אוסר, יותר מבית סאתים - אוסר}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י ז"ל‍ בישראל דוקא שלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר.‍ ור"י ז"ל פי' דאם הוקף לדירה אפילו בית סאתים אוסר. דכיון דהוקף לדירה הוי כמו בית ואינו עומד במקום אויר‍‍‍‍‍‍‍‍:}}.{{הל"מ-רק-גמרא| בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא: פתוח לקרפף מהו? אמר ליה: הרי אמרו, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר עולא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור ואפילו כוריים - הזורק }}מרה"ר {{הל"מ-גמרא-ראש|לתוכו חייב}}{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי טעמא? }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מחיצה היא, אלא שמחוסרת דיורין. מתיב רב הונא בר חיננא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מן תוכו לים, ולא מן הים לתוכו. פחות מכאן - מטלטלין. עד כמה - עד בית סאתים. אהייא? אילימא אסיפא - בית סאתים, טפי לא? והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל! - אלא לאו ארישא, והכי קאמר: סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו. ועד כמה - עד בית סאתים. הא יתר מבית סאתים - מטלטלין. אלמא - כרמלית היא.}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תיובתא דרבי יוחנן! }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר רבא מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא, תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן? - לעולם ארישא, והכי קאמר: הא בתוכו - מטלטלין. ועד כמה - עד בית סאתים. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|רב אשי אמר:}}{{הל"מ-רק-גמרא| לעולם ארישא, }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|הן אמרו והן אמרו. הן אמרו: קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והן אמרו: אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית. בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה - אסרי רבנן לטלטולי, לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים. }}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי טעמא? רשות היחיד גמורה היא. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|יתר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה - שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו. מאי טעמא - דלמא אמרי רשות היחיד גמורה היא, ואתי לטלטולי בכוליה. ומאי שנא? תוכו - שכיח, מתוכו לים ומן הים לתוכו - לא שכיח. }}{{הל"מ-רק-ראש|מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל‍ מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה. והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ. ואין לחלק בין גינה לסלע דהתם לא שכיח. שהרי כל עיקר גזירה זו כדי שלא יבא לטלטל בתוכה בכולה‍ והאי טעמא שייך נמי הכא. ועוד ראיה מדתני' פרק קמא דשבת (דף ו א) ד' רשויות לשבת. ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים‍ משכחת לה חמשה:}} ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה {{הל"מ-ריף-ראש|פי' מיא חמימי דאיתקון ליה מערב שבת לממהל עליהו בשבתא}}, אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה אביי: והא לא ערבינן! - אמר ליה: {{שוליים|ה}}נסמוך אשיתוף. - אמר ליה: הא לא שתפינן! - {{שוליים|ו}}נימרו ליה לנכרי ליתי ליה {{הל"מ-ריף-ראש|מגו ביתאי}}. אמר אביי בעי לאותביה למר ולא שבקן רב יוסף, דאמר רב [יוסף {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב] כהנא}}: כי הוינן בי רב יהודה, הוה אמר לן: בדאורייתא - מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן - עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא. לבתר הכי אמר ליה: מאי בעית לאותביה למר? אמר [ליה: דתניא], הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אפי' פתוח לקרפף''' - ניחא ליה ביה טפי דאיכא אוירא טפי ממבוי ואינו אוסר על בני מבוי: '''נכרי בית סאתים אוסר''' - אם היה לו פתח לקרפף בית סאתים ופתח למבוי עדיין אוסר על בני מבוי דאוירא דקרפף לא נפיש אבל אם יותר מבית סאתים נפיש אוירא ובההיא ניחא ליה ואינו אוסר: '''ישראל''' - שיש לו פתח לקרפף ופתח למבוי ושכח ולא עירב במבוי אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו אינו אוסר על בני מבוי ואע"ג דלגבי נכרי חשיב זוטרא לגבי ישראל נפיש דהא בשבת ליכא הוצאת משואות יתירין וסגי בהכי ונפיש אוירא ממבוי אבל יותר מבית סאתים דכרמלית הוא כגון שלא הוקף לדירה כיון דאסיר ליה לאישתמושי לא ניחא ליה ביה ואוסר על בני מבוי: '''פתוח לקרפף מהו''' - אנכרי קאי ואמילתיה דרב יהודה: '''הזורק לתוכו''' - מרה"ר: '''חייב''' - חטאת ואע"ג דלענין איסור טלטול שויוה רבנן כרמלית שאסרו לטלטל בתוכו אלא בד' מדאורייתא רה"י גמורה היא דמחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ומש"ה אסרי רבנן לטלטולי: '''ים''' - כרמלית הוא: '''אין מטלטלין לא מתוכו לים''' - אפילו בד' אמות משום דכל גבוה עשרה ורוחב ד' הוי רה"י: '''פחות מכאן''' - שאינו גבוה עשרה כרמלית היא כים ומטלטלין מזה לזה תוך ד' אמות: '''עד כמה''' - יהא רחב סלע: '''עד בית סאתים''' - אבל טפי לא ולקמיה מפרש אהייא קאי: '''אי נימא אסיפא''' - אפחות מעשרה תרוייהו כרמלית נינהו לא שנא רחב ולא שנא קצר: '''הא יותר מבית סאתים''' - בטל תורת רה"י מיניה והוי כרמלית אפי' לקולא ואף על גב דגבוה עשרה: '''לעולם ארישא''' - ולאו אמתוכו לים קאי אלא אדיוקא קאי והכי קא דייק הא בתוכו מטלטלין דהא רה"י היא עד כמה עד בית סאתים אבל טפי לא דשויוה רבנן ככרמלית לענין טלטול משום דמחוסר דירה ומיחלף ברה"ר מיהו לענין מתוכו לים רה"י היא: '''רב אשי אמר לעולם ארישא''' - ולאו אדיוקא קאי ואפי' לענין מתוכו לים נמי כרמלית שויוה ושרי מיהו לר' יוחנן לא תיקשי דודאי לענין חיובא מדאורייתא רה"י היא ומאי טעמא שרו רבנן לטלטולי מניה לכרמלית משום דאיסור טלטול מרשות היחיד לכרמלית מדרבנן הוא דהם אמרו זאת והם אמרו עוד איסור אחר וראו שאין שניהם עומדים כאן וביטלו זה מפני זה וכדמפרש: '''הם אמרו קרפף יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו''' - דשויוה כרמלית לענין טלטול משום דמיחלף ברה"ר ומיהו אסור לטלטל מרה"ר לתוכו ומתוכו לרה"ר כדר' יוחנן דמדאורייתא רה"י היא: '''והם אמרו אין מטלטלין מרה"י לכרמלית''' - משום דלא ליתי לטלטולי מרה"י לרה"ר ובהאי רה"י שהיא ביותר מבית סאתים לא גזור מאי טעמא בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה כי אסרינן ליה לטלטולי מיניה לכרמלית לא אתיא מיניה חורבה אבל טפי מבית סאתים אי אסרת מתוכו לים תוך ד' אמות אתי למימר רה"י גמורה היא אפי' מדרבנן ומטלטלי בכולה ומיעקרא אידך תקנתא דרבנן ובטלו הא מקמי הא: '''ומאי שנא''' - דאלים הך תקנתא טפי מהך השתא נמי קא מטלטלי מרשות היחיד לכרמלית: '''תוכו שכיח''' - וכי שרי ליה לטלטולי בגווה חזו ליה עלמא ומיחלף ברה"ר: '''מתוכו לים לא שכיח''' - ולא גזרו רבנן במלתא דלא שכיחא ואע"ג דבשאר רה"י לכרמלית גזור רבנן הנהו שכיחן אבל הני תרתי כחדא יותר מבית סאתים ומתוכו לכרמלית לא שכיח: '''דאישתפך חמימיה''' - שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום: '''מגו ביתאי''' - מביתיה דרבה והתינוק היה בבית אחר באותה חצר: '''נסמוך אשיתוף''' - דמבוי דתנן (לקמן עג.) במתני' אם נשתתפו במבוי מותר כאן וכאן במבוי ובחצירות אף על פי שלא עירבו: '''בדאורייתא מותבינן תיובתא''' - באיסור של תורה וחכם מורה בו היתר ויש בתלמידים שיודע להשיב. ישיב קודם מעשה שלא נעבור על דברי תורה אבל בדרבנן כגון עירובי חצירות שבקינן לחכם לעשות כהוראתו: '''והדר מותבינן''' - ליה ללמוד אם יפה הורה: '''הזאה''' - על הטמא אינה אסורה בשבת אלא משום שבות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סז ב וישראל בית סאתים אינו אוסר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_וישראל בית סאתים אינו אוסר]] '''וישראל''' בית סאתים אינו אוסר כו'. אומר ר"י דאם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר דכיון שהוקף לדירה הוה כביתו ואינו עומד במקום אויר של מבוי ואוסר עדיין פתח הפתוח למבוי ובקונט' לא פירש כן דאדרבה פירש יותר מבית סאתים דוקא כשלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר: ''' ומאי''' טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא. מכאן התיר ר"ת בגינה אחת יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוץ הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כגון סרטיא ופלטיא עוברת לפניה והתיר להטמין המפתח בתוך הגינה אע"פ שעומד בחוץ ונותן בתוך הגינה או ליטול מתוכה לחוץ ואין לחלק בין סלע דהתם משום דלא שכיח שהרי כל עיקר גזירה זו שלא יבא לטלטל בכולו והאי טעמא שייך נמי הכא ועוד יש לדקדק מהא דתניא בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} ארבע רשויות לשבת ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים משכחת להו חמשה: ''' והא''' לא ערבינן כו'. קודם מילה היה כדפירש בקונט' וכן משמע מדמדמה הך אמירה להזאה שהיא משום מצוה לעשות פתח אבל לאחר מילה ומשום סכנה על זה לא היה אומר והא לא ערבינן דבפקוח נפש הזריז הרי זה משובח כדאמרינן פרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פד|ב}}: ''' נסמוך''' אשיתוף. דמבוי פירש בקונט' דתנן במתני' אם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן ולא היה לו להביא מאותה משנה דלקמן בגמ' מוקמינן לה כולה כר"מ דבעינן עירוב ובעינן שיתוף ואם נשתתפו נמי קאמר אלא היה לו להביא ראיה מהא דתניא לקמן בפירקין (דף עא:) וחכמים אומרים מערבין או משתתפין ואע"ג דפסיק רב לקמן הלכה כר"מ דבעי תרתי סבר לה כר' יוחנן דאמר נהגו כר"מ אבל לכתחלה לא עבדינן כוותיה אי נמי סבר כמאן דאמר בפת כולי עלמא לא פליגי. דבחדא סגי ונסמוך אשיתוף דקאמר היינו אם נשתתפו בפת:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סז|ב}} sn22ncs5fk1f7jjxnw73mf2kgpakt6a 3003595 3003585 2026-04-07T13:54:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003595 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-גמרא-ראש|[דף סז עמוד ב] אפילו פתוח לקרפף. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. וישראל, בית סאתים - אינו אוסר, יותר מבית סאתים - אוסר}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י ז"ל‍ בישראל דוקא שלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר.‍ ור"י ז"ל פי' דאם הוקף לדירה אפילו בית סאתים אוסר. דכיון דהוקף לדירה הוי כמו בית ואינו עומד במקום אויר‍‍‍‍‍‍‍‍:}}.{{הל"מ-רק-גמרא| בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא: פתוח לקרפף מהו? אמר ליה: הרי אמרו, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר עולא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור ואפילו כוריים - הזורק }}מרה"ר {{הל"מ-גמרא-ראש|לתוכו חייב}}{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי טעמא? }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מחיצה היא, אלא שמחוסרת דיורין. מתיב רב הונא בר חיננא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מן תוכו לים, ולא מן הים לתוכו. פחות מכאן - מטלטלין. עד כמה - עד בית סאתים. אהייא? אילימא אסיפא - בית סאתים, טפי לא? והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל! - אלא לאו ארישא, והכי קאמר: סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו. ועד כמה - עד בית סאתים. הא יתר מבית סאתים - מטלטלין. אלמא - כרמלית היא.}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תיובתא דרבי יוחנן! }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר רבא מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא, תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן? - לעולם ארישא, והכי קאמר: הא בתוכו - מטלטלין. ועד כמה - עד בית סאתים. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|רב אשי אמר:}}{{הל"מ-רק-גמרא| לעולם ארישא, }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|הן אמרו והן אמרו. הן אמרו: קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והן אמרו: אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית. בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה - אסרי רבנן לטלטולי, לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים. }}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי טעמא? רשות היחיד גמורה היא. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|יתר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה - שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו. מאי טעמא - דלמא אמרי רשות היחיד גמורה היא, ואתי לטלטולי בכוליה. ומאי שנא? תוכו - שכיח, מתוכו לים ומן הים לתוכו - לא שכיח. }}{{הל"מ-רק-ראש|מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל‍ מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה. והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ. ואין לחלק בין גינה לסלע דהתם לא שכיח. שהרי כל עיקר גזירה זו כדי שלא יבא לטלטל בתוכה בכולה‍ והאי טעמא שייך נמי הכא. ועוד ראיה מדתני' פרק קמא דשבת (דף ו א) ד' רשויות לשבת. ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים‍ משכחת לה חמשה:}} ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה {{הל"מ-ריף-ראש|פי' מיא חמימי דאיתקון ליה מערב שבת לממהל עליהו בשבתא}}, אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה אביי: והא לא ערבינן! - אמר ליה: {{שוליים|ה}}נסמוך אשיתוף. - אמר ליה: הא לא שתפינן! - {{שוליים|ו}}נימרו ליה לנכרי ליתי ליה {{הל"מ-ריף-ראש|מגו ביתאי}}. אמר אביי בעי לאותביה למר ולא שבקן רב יוסף, דאמר רב [יוסף {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב] כהנא}}: כי הוינן בי רב יהודה, הוה אמר לן: בדאורייתא - מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן - עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא. לבתר הכי אמר ליה: מאי בעית לאותביה למר? אמר [ליה: דתניא], הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אפי' פתוח לקרפף''' - ניחא ליה ביה טפי דאיכא אוירא טפי ממבוי ואינו אוסר על בני מבוי: '''נכרי בית סאתים אוסר''' - אם היה לו פתח לקרפף בית סאתים ופתח למבוי עדיין אוסר על בני מבוי דאוירא דקרפף לא נפיש אבל אם יותר מבית סאתים נפיש אוירא ובההיא ניחא ליה ואינו אוסר: '''ישראל''' - שיש לו פתח לקרפף ופתח למבוי ושכח ולא עירב במבוי אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו אינו אוסר על בני מבוי ואע"ג דלגבי נכרי חשיב זוטרא לגבי ישראל נפיש דהא בשבת ליכא הוצאת משואות יתירין וסגי בהכי ונפיש אוירא ממבוי אבל יותר מבית סאתים דכרמלית הוא כגון שלא הוקף לדירה כיון דאסיר ליה לאישתמושי לא ניחא ליה ביה ואוסר על בני מבוי: '''פתוח לקרפף מהו''' - אנכרי קאי ואמילתיה דרב יהודה: '''הזורק לתוכו''' - מרה"ר: '''חייב''' - חטאת ואע"ג דלענין איסור טלטול שויוה רבנן כרמלית שאסרו לטלטל בתוכו אלא בד' מדאורייתא רה"י גמורה היא דמחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ומש"ה אסרי רבנן לטלטולי: '''ים''' - כרמלית הוא: '''אין מטלטלין לא מתוכו לים''' - אפילו בד' אמות משום דכל גבוה עשרה ורוחב ד' הוי רה"י: '''פחות מכאן''' - שאינו גבוה עשרה כרמלית היא כים ומטלטלין מזה לזה תוך ד' אמות: '''עד כמה''' - יהא רחב סלע: '''עד בית סאתים''' - אבל טפי לא ולקמיה מפרש אהייא קאי: '''אי נימא אסיפא''' - אפחות מעשרה תרוייהו כרמלית נינהו לא שנא רחב ולא שנא קצר: '''הא יותר מבית סאתים''' - בטל תורת רה"י מיניה והוי כרמלית אפי' לקולא ואף על גב דגבוה עשרה: '''לעולם ארישא''' - ולאו אמתוכו לים קאי אלא אדיוקא קאי והכי קא דייק הא בתוכו מטלטלין דהא רה"י היא עד כמה עד בית סאתים אבל טפי לא דשויוה רבנן ככרמלית לענין טלטול משום דמחוסר דירה ומיחלף ברה"ר מיהו לענין מתוכו לים רה"י היא: '''רב אשי אמר לעולם ארישא''' - ולאו אדיוקא קאי ואפי' לענין מתוכו לים נמי כרמלית שויוה ושרי מיהו לר' יוחנן לא תיקשי דודאי לענין חיובא מדאורייתא רה"י היא ומאי טעמא שרו רבנן לטלטולי מניה לכרמלית משום דאיסור טלטול מרשות היחיד לכרמלית מדרבנן הוא דהם אמרו זאת והם אמרו עוד איסור אחר וראו שאין שניהם עומדים כאן וביטלו זה מפני זה וכדמפרש: '''הם אמרו קרפף יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו''' - דשויוה כרמלית לענין טלטול משום דמיחלף ברה"ר ומיהו אסור לטלטל מרה"ר לתוכו ומתוכו לרה"ר כדר' יוחנן דמדאורייתא רה"י היא: '''והם אמרו אין מטלטלין מרה"י לכרמלית''' - משום דלא ליתי לטלטולי מרה"י לרה"ר ובהאי רה"י שהיא ביותר מבית סאתים לא גזור מאי טעמא בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה כי אסרינן ליה לטלטולי מיניה לכרמלית לא אתיא מיניה חורבה אבל טפי מבית סאתים אי אסרת מתוכו לים תוך ד' אמות אתי למימר רה"י גמורה היא אפי' מדרבנן ומטלטלי בכולה ומיעקרא אידך תקנתא דרבנן ובטלו הא מקמי הא: '''ומאי שנא''' - דאלים הך תקנתא טפי מהך השתא נמי קא מטלטלי מרשות היחיד לכרמלית: '''תוכו שכיח''' - וכי שרי ליה לטלטולי בגווה חזו ליה עלמא ומיחלף ברה"ר: '''מתוכו לים לא שכיח''' - ולא גזרו רבנן במלתא דלא שכיחא ואע"ג דבשאר רה"י לכרמלית גזור רבנן הנהו שכיחן אבל הני תרתי כחדא יותר מבית סאתים ומתוכו לכרמלית לא שכיח: '''דאישתפך חמימיה''' - שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום: '''מגו ביתאי''' - מביתיה דרבה והתינוק היה בבית אחר באותה חצר: '''נסמוך אשיתוף''' - דמבוי דתנן (לקמן עג.) במתני' אם נשתתפו במבוי מותר כאן וכאן במבוי ובחצירות אף על פי שלא עירבו: '''בדאורייתא מותבינן תיובתא''' - באיסור של תורה וחכם מורה בו היתר ויש בתלמידים שיודע להשיב. ישיב קודם מעשה שלא נעבור על דברי תורה אבל בדרבנן כגון עירובי חצירות שבקינן לחכם לעשות כהוראתו: '''והדר מותבינן''' - ליה ללמוד אם יפה הורה: '''הזאה''' - על הטמא אינה אסורה בשבת אלא משום שבות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סז ב וישראל בית סאתים אינו אוסר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_וישראל בית סאתים אינו אוסר]] '''וישראל''' בית סאתים אינו אוסר כו'. אומר ר"י דאם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר דכיון שהוקף לדירה הוה כביתו ואינו עומד במקום אויר של מבוי ואוסר עדיין פתח הפתוח למבוי ובקונט' לא פירש כן דאדרבה פירש יותר מבית סאתים דוקא כשלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר: [[File:תוס עירובין 6 סז ב ומאי טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_ומאי טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא]] ''' ומאי''' טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא. מכאן התיר ר"ת בגינה אחת יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוץ הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כגון סרטיא ופלטיא עוברת לפניה והתיר להטמין המפתח בתוך הגינה אע"פ שעומד בחוץ ונותן בתוך הגינה או ליטול מתוכה לחוץ ואין לחלק בין סלע דהתם משום דלא שכיח שהרי כל עיקר גזירה זו שלא יבא לטלטל בכולו והאי טעמא שייך נמי הכא ועוד יש לדקדק מהא דתניא בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} ארבע רשויות לשבת ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים משכחת להו חמשה: ''' והא''' לא ערבינן כו'. קודם מילה היה כדפירש בקונט' וכן משמע מדמדמה הך אמירה להזאה שהיא משום מצוה לעשות פתח אבל לאחר מילה ומשום סכנה על זה לא היה אומר והא לא ערבינן דבפקוח נפש הזריז הרי זה משובח כדאמרינן פרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פד|ב}}: ''' נסמוך''' אשיתוף. דמבוי פירש בקונט' דתנן במתני' אם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן ולא היה לו להביא מאותה משנה דלקמן בגמ' מוקמינן לה כולה כר"מ דבעינן עירוב ובעינן שיתוף ואם נשתתפו נמי קאמר אלא היה לו להביא ראיה מהא דתניא לקמן בפירקין (דף עא:) וחכמים אומרים מערבין או משתתפין ואע"ג דפסיק רב לקמן הלכה כר"מ דבעי תרתי סבר לה כר' יוחנן דאמר נהגו כר"מ אבל לכתחלה לא עבדינן כוותיה אי נמי סבר כמאן דאמר בפת כולי עלמא לא פליגי. דבחדא סגי ונסמוך אשיתוף דקאמר היינו אם נשתתפו בפת:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סז|ב}} 5vgb12g6g6ni0nhbn0adutnuv30ynm9 3003599 3003595 2026-04-07T14:27:38Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003599 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סז|ב|סז א|סח א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-גמרא-ראש|[דף סז עמוד ב] אפילו פתוח לקרפף. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|נכרי, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. וישראל, בית סאתים - אינו אוסר, יותר מבית סאתים - אוסר}}{{הל"מ-רק-ראש| פרש"י ז"ל‍ בישראל דוקא שלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר.‍ ור"י ז"ל פי' דאם הוקף לדירה אפילו בית סאתים אוסר. דכיון דהוקף לדירה הוי כמו בית ואינו עומד במקום אויר‍‍‍‍‍‍‍‍:}}.{{הל"מ-רק-גמרא| בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא: פתוח לקרפף מהו? אמר ליה: הרי אמרו, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר עולא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור ואפילו כוריים - הזורק }}מרה"ר {{הל"מ-גמרא-ראש|לתוכו חייב}}{{הל"מ-רק-גמרא|. מאי טעמא? }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מחיצה היא, אלא שמחוסרת דיורין. מתיב רב הונא בר חיננא: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-גמרא-ראש|סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מן תוכו לים, ולא מן הים לתוכו. פחות מכאן - מטלטלין. עד כמה - עד בית סאתים. אהייא? אילימא אסיפא - בית סאתים, טפי לא? והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל! - אלא לאו ארישא, והכי קאמר: סלע שבים, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו. ועד כמה - עד בית סאתים. הא יתר מבית סאתים - מטלטלין. אלמא - כרמלית היא.}} {{הל"מ-גמרא-ראש|תיובתא דרבי יוחנן! }}{{הל"מ-רק-גמרא|- אמר רבא מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא, תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן? - לעולם ארישא, והכי קאמר: הא בתוכו - מטלטלין. ועד כמה - עד בית סאתים. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|רב אשי אמר:}}{{הל"מ-רק-גמרא| לעולם ארישא, }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-גמרא-ראש|הן אמרו והן אמרו. הן אמרו: קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, והן אמרו: אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית. בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה - אסרי רבנן לטלטולי, לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים. }}{{הל"מ-רק-גמרא|מאי טעמא? רשות היחיד גמורה היא. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|יתר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה - שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו. מאי טעמא - דלמא אמרי רשות היחיד גמורה היא, ואתי לטלטולי בכוליה. ומאי שנא? תוכו - שכיח, מתוכו לים ומן הים לתוכו - לא שכיח. }}{{הל"מ-רק-ראש|מכאן התיר ר"ת ז"ל בגינה יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל‍ מתוכה לחוצה לה הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כמו סרטיא ופלטיא עוברת לפניה. והתיר לעמוד בחוץ ולהטמין המפתח בתוך הגינה ולהוציאו מן הגינה לחוץ. ואין לחלק בין גינה לסלע דהתם לא שכיח. שהרי כל עיקר גזירה זו כדי שלא יבא לטלטל בתוכה בכולה‍ והאי טעמא שייך נמי הכא. ועוד ראיה מדתני' פרק קמא דשבת (דף ו א) ד' רשויות לשבת. ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים‍ משכחת לה חמשה:}} ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה {{הל"מ-ריף-ראש|פי' מיא חמימי דאיתקון ליה מערב שבת לממהל עליהו בשבתא}}, אמר להו רבה: נייתו ליה חמימי מגו ביתאי. אמר ליה אביי: והא לא ערבינן! - אמר ליה: {{שוליים|ה}}נסמוך אשיתוף. - אמר ליה: הא לא שתפינן! - {{שוליים|ו}}נימרו ליה לנכרי ליתי ליה {{הל"מ-ריף-ראש|מגו ביתאי}}. אמר אביי בעי לאותביה למר ולא שבקן רב יוסף, דאמר רב [יוסף {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב] כהנא}}: כי הוינן בי רב יהודה, הוה אמר לן: בדאורייתא - מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה, בדרבנן - עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא. לבתר הכי אמר ליה: מאי בעית לאותביה למר? אמר [ליה: דתניא], הזאה שבות ואמירה לנכרי שבות, <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אפי' פתוח לקרפף''' - ניחא ליה ביה טפי דאיכא אוירא טפי ממבוי ואינו אוסר על בני מבוי: '''נכרי בית סאתים אוסר''' - אם היה לו פתח לקרפף בית סאתים ופתח למבוי עדיין אוסר על בני מבוי דאוירא דקרפף לא נפיש אבל אם יותר מבית סאתים נפיש אוירא ובההיא ניחא ליה ואינו אוסר: '''ישראל''' - שיש לו פתח לקרפף ופתח למבוי ושכח ולא עירב במבוי אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו אינו אוסר על בני מבוי ואע"ג דלגבי נכרי חשיב זוטרא לגבי ישראל נפיש דהא בשבת ליכא הוצאת משואות יתירין וסגי בהכי ונפיש אוירא ממבוי אבל יותר מבית סאתים דכרמלית הוא כגון שלא הוקף לדירה כיון דאסיר ליה לאישתמושי לא ניחא ליה ביה ואוסר על בני מבוי: '''פתוח לקרפף מהו''' - אנכרי קאי ואמילתיה דרב יהודה: '''הזורק לתוכו''' - מרה"ר: '''חייב''' - חטאת ואע"ג דלענין איסור טלטול שויוה רבנן כרמלית שאסרו לטלטל בתוכו אלא בד' מדאורייתא רה"י גמורה היא דמחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין ומש"ה אסרי רבנן לטלטולי: '''ים''' - כרמלית הוא: '''אין מטלטלין לא מתוכו לים''' - אפילו בד' אמות משום דכל גבוה עשרה ורוחב ד' הוי רה"י: '''פחות מכאן''' - שאינו גבוה עשרה כרמלית היא כים ומטלטלין מזה לזה תוך ד' אמות: '''עד כמה''' - יהא רחב סלע: '''עד בית סאתים''' - אבל טפי לא ולקמיה מפרש אהייא קאי: '''אי נימא אסיפא''' - אפחות מעשרה תרוייהו כרמלית נינהו לא שנא רחב ולא שנא קצר: '''הא יותר מבית סאתים''' - בטל תורת רה"י מיניה והוי כרמלית אפי' לקולא ואף על גב דגבוה עשרה: '''לעולם ארישא''' - ולאו אמתוכו לים קאי אלא אדיוקא קאי והכי קא דייק הא בתוכו מטלטלין דהא רה"י היא עד כמה עד בית סאתים אבל טפי לא דשויוה רבנן ככרמלית לענין טלטול משום דמחוסר דירה ומיחלף ברה"ר מיהו לענין מתוכו לים רה"י היא: '''רב אשי אמר לעולם ארישא''' - ולאו אדיוקא קאי ואפי' לענין מתוכו לים נמי כרמלית שויוה ושרי מיהו לר' יוחנן לא תיקשי דודאי לענין חיובא מדאורייתא רה"י היא ומאי טעמא שרו רבנן לטלטולי מניה לכרמלית משום דאיסור טלטול מרשות היחיד לכרמלית מדרבנן הוא דהם אמרו זאת והם אמרו עוד איסור אחר וראו שאין שניהם עומדים כאן וביטלו זה מפני זה וכדמפרש: '''הם אמרו קרפף יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו''' - דשויוה כרמלית לענין טלטול משום דמיחלף ברה"ר ומיהו אסור לטלטל מרה"ר לתוכו ומתוכו לרה"ר כדר' יוחנן דמדאורייתא רה"י היא: '''והם אמרו אין מטלטלין מרה"י לכרמלית''' - משום דלא ליתי לטלטולי מרה"י לרה"ר ובהאי רה"י שהיא ביותר מבית סאתים לא גזור מאי טעמא בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה כי אסרינן ליה לטלטולי מיניה לכרמלית לא אתיא מיניה חורבה אבל טפי מבית סאתים אי אסרת מתוכו לים תוך ד' אמות אתי למימר רה"י גמורה היא אפי' מדרבנן ומטלטלי בכולה ומיעקרא אידך תקנתא דרבנן ובטלו הא מקמי הא: '''ומאי שנא''' - דאלים הך תקנתא טפי מהך השתא נמי קא מטלטלי מרשות היחיד לכרמלית: '''תוכו שכיח''' - וכי שרי ליה לטלטולי בגווה חזו ליה עלמא ומיחלף ברה"ר: '''מתוכו לים לא שכיח''' - ולא גזרו רבנן במלתא דלא שכיחא ואע"ג דבשאר רה"י לכרמלית גזור רבנן הנהו שכיחן אבל הני תרתי כחדא יותר מבית סאתים ומתוכו לכרמלית לא שכיח: '''דאישתפך חמימיה''' - שהיו רוצין למולו והחמו לו חמין מבערב ונשפכו היום: '''מגו ביתאי''' - מביתיה דרבה והתינוק היה בבית אחר באותה חצר: '''נסמוך אשיתוף''' - דמבוי דתנן (לקמן עג.) במתני' אם נשתתפו במבוי מותר כאן וכאן במבוי ובחצירות אף על פי שלא עירבו: '''בדאורייתא מותבינן תיובתא''' - באיסור של תורה וחכם מורה בו היתר ויש בתלמידים שיודע להשיב. ישיב קודם מעשה שלא נעבור על דברי תורה אבל בדרבנן כגון עירובי חצירות שבקינן לחכם לעשות כהוראתו: '''והדר מותבינן''' - ליה ללמוד אם יפה הורה: '''הזאה''' - על הטמא אינה אסורה בשבת אלא משום שבות:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סז ב וישראל בית סאתים אינו אוסר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_וישראל בית סאתים אינו אוסר]] '''וישראל''' בית סאתים אינו אוסר כו'. אומר ר"י דאם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר דכיון שהוקף לדירה הוה כביתו ואינו עומד במקום אויר של מבוי ואוסר עדיין פתח הפתוח למבוי ובקונט' לא פירש כן דאדרבה פירש יותר מבית סאתים דוקא כשלא הוקף לדירה אבל הוקף לדירה אינו אוסר: [[File:תוס עירובין 6 סז ב ומאי טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_ומאי טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא]] ''' ומאי''' טעמא דלמא אמרי רה"י גמורה היא. מכאן התיר ר"ת בגינה אחת יתירה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה לטלטל מתוכה לחוץ הואיל ולא היתה רה"ר גמורה כגון סרטיא ופלטיא עוברת לפניה והתיר להטמין המפתח בתוך הגינה אע"פ שעומד בחוץ ונותן בתוך הגינה או ליטול מתוכה לחוץ ואין לחלק בין סלע דהתם משום דלא שכיח שהרי כל עיקר גזירה זו שלא יבא לטלטל בכולו והאי טעמא שייך נמי הכא ועוד יש לדקדק מהא דתניא בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|ו|א}} ארבע רשויות לשבת ואם היה אסור לטלטל משאר כרמלית לקרפף יותר מבית סאתים משכחת להו חמשה: [[File:תוס עירובין 6 סז ב והא לא ערבינן.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סז_ב_והא לא ערבינן]] ''' והא''' לא ערבינן כו'. קודם מילה היה כדפירש בקונט' וכן משמע מדמדמה הך אמירה להזאה שהיא משום מצוה לעשות פתח אבל לאחר מילה ומשום סכנה על זה לא היה אומר והא לא ערבינן דבפקוח נפש הזריז הרי זה משובח כדאמרינן פרק בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|פד|ב}}: ''' נסמוך''' אשיתוף. דמבוי פירש בקונט' דתנן במתני' אם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן ולא היה לו להביא מאותה משנה דלקמן בגמ' מוקמינן לה כולה כר"מ דבעינן עירוב ובעינן שיתוף ואם נשתתפו נמי קאמר אלא היה לו להביא ראיה מהא דתניא לקמן בפירקין (דף עא:) וחכמים אומרים מערבין או משתתפין ואע"ג דפסיק רב לקמן הלכה כר"מ דבעי תרתי סבר לה כר' יוחנן דאמר נהגו כר"מ אבל לכתחלה לא עבדינן כוותיה אי נמי סבר כמאן דאמר בפת כולי עלמא לא פליגי. דבחדא סגי ונסמוך אשיתוף דקאמר היינו אם נשתתפו בפת:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סז ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סז|ב}} 38mb9js7zzo0cwpmozf5cu35dfizrrc 0 1732478 3003559 3003468 2026-04-07T12:02:50Z Yack67 27395 /* יוצרות */ 3003559 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: אדברה ואעירה{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: אדברה נא שלום בך]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: אודות באר המים |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: אור יום הנף |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: מתי אבוא ואראה |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: אשריך ישראל{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: אשא דעי למרחוק]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} [בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] {{ש}} <small>[או: [[ויושע אל אמונה]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==פסח== *[[זמירות לפסח#ליום א' של פסח|ברח דודי ליום א']] *[[זמירות לפסח#ליום ב' של פסח|ברח דודי ליום ב']] *[[זמירות לפסח#לשבת חול המועד פסח|ברח דודי לשבת חוה"מ]] *[[זמירות לפסח#לימי ז' וח' של פסח|יום ליבשה לימי ז' וח']] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) 4noxhnvh5vtby1em7hizc2p9u9v44rj 3003560 3003559 2026-04-07T12:03:42Z Yack67 27395 /* יוצרות */ 3003560 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: אדברה ואעירה{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: אדברה נא שלום בך]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: אודות באר המים |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: אור יום הנף |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: מתי אבוא ואראה |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: אשריך ישראל{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: אשא דעי למרחוק]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] {{ש}} <small>[או: [[ויושע אל אמונה]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==פסח== *[[זמירות לפסח#ליום א' של פסח|ברח דודי ליום א']] *[[זמירות לפסח#ליום ב' של פסח|ברח דודי ליום ב']] *[[זמירות לפסח#לשבת חול המועד פסח|ברח דודי לשבת חוה"מ]] *[[זמירות לפסח#לימי ז' וח' של פסח|יום ליבשה לימי ז' וח']] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) nnl7dmmcdk72lgz7ypjyhnjrg7pf2ql 3003582 3003560 2026-04-07T13:23:08Z Yack67 27395 /* מערביות */ 3003582 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: אדברה ואעירה{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: אדברה נא שלום בך]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: אודות באר המים |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: אור יום הנף |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: מתי אבוא ואראה |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: אשריך ישראל{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: אשא דעי למרחוק]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] {{ש}} <small>[או: [[ויושע אל אמונה]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==פסח== *[[זמירות לפסח#ליום א' של פסח|ברח דודי ליום א']] *[[זמירות לפסח#ליום ב' של פסח|ברח דודי ליום ב']] *[[זמירות לפסח#לשבת חול המועד פסח|ברח דודי לשבת חוה"מ]] *[[זמירות לפסח#לימי ז' וח' של פסח|יום ליבשה לימי ז' וח']] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) po3igxnc92a2rswws1mtqj20h0mxtoa 3003598 3003582 2026-04-07T13:57:33Z Yack67 27395 /* מערביות */ 3003598 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] {{ש}} <small>[או: [[ויושע אל אמונה]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==פסח== *[[זמירות לפסח#ליום א' של פסח|ברח דודי ליום א']] *[[זמירות לפסח#ליום ב' של פסח|ברח דודי ליום ב']] *[[זמירות לפסח#לשבת חול המועד פסח|ברח דודי לשבת חוה"מ]] *[[זמירות לפסח#לימי ז' וח' של פסח|יום ליבשה לימי ז' וח']] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) ss4dshpskjx5xccvtnnnape8c5ssc76 0 1735910 3003591 2976913 2026-04-07T13:46:12Z Yack67 27395 3003591 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אלעזר'''}} {{סי|אֶ}}רְחָמְךָ יְיָ חִזְקִי אַתָּה מִשְׂגַּבִּי{{ש}} {{סי|לַ}}גּוֹי יָסַפְתָּ נִכְבַּדְתָּ צוּר לְבָבִי{{ש}} {{סי|עִ}}מְּךָ לֹא חָפַצְתִּי אֱלֹהֵי אָבִי{{ר1}} נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי.{{ממס|ישעיהו כו ט}}{{ר2}} {{הור|המעריב}} {{סי|זֶ}}רַע קֹדֶשׁ תַּעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם מִלִּרְקֹב{{ש}} {{סי|רְ}}אוּ תִּהְיוּ שׁוֹנִים בְּשִׂמְחַתְכֶם לִנְקֹב{{ש}} פַּר אֶחָד בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם מִלַּעֲקֹב{{ר1}} וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.{{ממס|מלאכי א ב}}{{ר2}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר'''}} {| |- |{{סי|אַ|1}}תָּה יְיָ לְבַדְּךָ אַנְעִימְךָ {{ש-רווח}}|| אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ.{{ממס|ישעיהו כה א}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת.{{ממס|במדבר כט לה}} |- |{{סי|בְּ|1}}נִי תֶּן חֵלֶק בִּנְתִינָה {{ש-רווח}}|| לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה.{{ממס|קהלת יא ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|גַּ|1}}ם תִּשְׁנוּ וְתַעֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם {{ש-רווח}}|| עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם.{{ממס|במדבר כט לה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִים נִתְרַוֶּה וְנִסְעֹד בַּמַּחֲזֶה {{ש-רווח}}|| זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|שמות יג ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|הִ|1}}נֵּה סְעוּדָה קְטַנָּה לְהַתְרֵץ {{ש-רווח}}|| רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|וְ|1}}נִשְׂמְחָה יַחַד בְּרִוּוּי כְּמֵהִים {{ש-רווח}}|| הַשְּׁמִינִי כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים.{{ממס|דה"א כו ה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|זֵ|1}}רֵז נַעַצְרָה תְּשׁוּקָתוֹ עָלַי {{ש-רווח}}|| קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ וַיֵּט אֵלַי.{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|חֲ|1}}סִין רִמַּזְתָּ מַיִם בְּסוֹדֶךָ {{ש-רווח}}|| טוֹב עָשִׂיתָ עִם עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים קיט סה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|טַ|1}}רְחוּת דֶּרֶךְ קָשֶׁה לִבְכוֹרֶךָ {{ש-רווח}}|| נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קה}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|יָ|1}}סַפְתָּ לַגּוֹי יְיָ כָּסַפְתָּ {{ש-רווח}}|| יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ.{{ממס|ישעיהו כו טו}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|כִּ|1}}בְּשָׁם יוֹם אֶחָד וְאִוָּה {{ש-רווח}}|| גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה.{{ממס|תהלים קיט כ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|לַ|1}}ייָ עֲצֶרֶת וּלְיַעֲקֹב חֶבְלוֹ {{ש-רווח}}|| דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ.{{ממס|שה"ש ב טז}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|מַ|1}}יִם רִוָּם לְנַצֵּחַ עַל הַנְּחִילוֹת {{ש-רווח}}|| לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת.{{ממס|ישעיהו מט ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|נְ|1}}עִילוֹת שְׁתַּיִם בְּשִׁתּוּף וּלְחַבְּרָה {{ש-רווח}}|| {{סי|סָ|1}}מוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא.{{ממס|תהלים קיב ח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|עֲ|1}}צֶרֶת פְּזַ"ר קְשַׁ"ב הִבְאִיר {{ש-רווח}}|| {{סי|פֵּ|1}}תַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר.{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|צִ|1}}וָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ לַדּוֹרוֹת {{ש-רווח}}|| {{סי|קִ|1}}דְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת.{{ממס|תהלים קיט קמח}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|רָ|1}}מַז לְנַסֵּךְ מַיִם בָּאֳהָבִים {{ש-רווח}}|| {{סי|שֹׁ|1}}פֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים.{{ממס|תהלים קז מ}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |- |{{סי|תִּ|1}}שְׂמְחוּ עַמִּי וְתֻצְּלוּ מֵאָסוֹן {{ש-רווח}}|| וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ש-רווח}}|| בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת |} {{סי|אַ|1}}שְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}} {{סי|לְעֶזְרַ|1}}ת נָשִׁים יָרְדוּ לְתִקּוּן מִצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}} הַנָּשִׁים מִלְּמַעְלָה וַאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּה בִּישִׁיבָה{{ר1}} שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ.{{ממס|ישעיהו נא ג}}{{ר2}} {{הור|בגילה}} מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וּסְפָלִים זָהָב אַרְבָּעָה{{ש}} וְסֻלָּמוֹת אַרְבָּעָה לְכָל אֶחָד יַעֲלוּ בִּתְרוּעָה{{ש}} וְאַרְבַּע יְלָדִים מִפִּרְחִי כְהֻנָּה יְצַלְצְלוּ לְהַבִּיעָה{{ר1}} וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.{{ממס|ישעיהו יב ג}}{{ר2}} {{הור|זה צור}} וְשֶׁמֶן מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲנִי{{ש}} וְיָסְפוּ עֲנָוִים שִׂמְחָה בְּפִזּוּז וְכִרְכּוּר בְּבֵית עִדָּנַי{{ש}} אִם אֲנִי כָּאן הַכֹּל כָּאן שִׁמְעוּנִי בָנַי{{ר1}} אָמַר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ.{{ממס|ישעיהו מד ו|לפני=ע"פ}}{{ר2}} {{הור|גאל}} הַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם מְנַצְּחִים {{ש}} בַּחֲצוֹצְרוֹת וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר יַחַד מְשַׁבְּחִים{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ לְשַׂמְּחֵנוּ בִּירוּשָׁלַיִם הֱיוֹת נוֹצְחִים{{ר1}} וְיֵשֵב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}} ===ביכור=== {{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן בן רבי יהודה חזק ואמץ'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲבִיבָה{{ש}} {{סי|בָּ}}ךְ מְדֻבָּר נִכְבָּדוֹת תּוֹכֵךְ רָצוּף אַהֲבָה{{ש}} {{סי|גִּ}}יל חֲמִשָּׁה וְשִׂשָּׂה חֲלִיל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹאֲבִין מִמִּצְוָה חֲשׁוּבָה{{ש}} {{סי|הִ}}נֵּה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן בִּשְׁכֹּן מַלְכֵּךְ בְּתַאֲוָה{{ר1}} {{סי|וְ}}לָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה.{{ממס|ישעיהו סב יב}} {{סי|זְ}}רִיזִים יוֹרְדִים בָּעֲזָרָה תִּקּוּן גָּדוֹל לְחַדֵּשׁ{{ש}} {{סי|חִ}}זּוּק מְנוֹרַת זָהָב גֹּבַהּ חֲמִשִּׁים בְּגֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|טִ}}יכּוּס סְפָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם וּבְסֻלָּמוֹת זְקוּפוֹת לְהָדֵשׁ{{ש}} {{סי|יְ}}לָדִים מְשֻׁבָּחִים שְׁלֹשִׁים לֹג לְאֶחָד בְּאֶדֶשׁ{{ש}} {{סי|כָּ}}ל חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם מֵאִיר לְהָגִיל בַּקֹּדֶשׁ{{ר1}} {{סי|לִ}}בְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}} {{סי|מְ}}רַקְּדִים אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בַּאֲבֻקּוֹת אֵשׁ בְּגִילַיִם{{ש}} {{סי|נִ}}צּוּחַ מְנַצְּחִים חֲסִידִים וְשָׁבִים בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}} {{סי|שָׂ}}שִׂים בְּכָל כְּלֵי קֶרֶן לְשַׁלֵּשׁ בְּהִלּוּלַיִם{{ש}} {{סי|ע}}וֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ לְצַלְצֵל בְּצִלְצְלַיִם{{ש}} {{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ לְשִׂמְחָה יְפִי פַּעֲמֵי נַעֲלַיִם{{ר1}} {{סי|צִ}}יּוֹן גִּילִי מְאֹד הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם.{{ממס|זכריה ט ט|לפני=ע"פ}} {{סי|ק}}וֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה יָרֹנּוּ לְהִזָּבֵד{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ נְתוּנִים בְּעֹל כָּבֵד{{ש}} {{סי|שַׁ}}כֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵיהֶם וְקַבֵּץ שֶׂה אֹבֵד{{ש}} {{סי|תַּ}}עֲשׂוּ בְּמוֹעֲדֵיכֶם תִּתְעַנְּגוּ בְּמֶתֶק שְׁנַת הָעֹבֵד{{ש}} {{סי|אָ}}בֹא לְבֵיתִי בְּשִׂמְחַת עוֹלָם בְּחֵיק הָרֹבֶד{{ר1}} {{סי|לְ}}פָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.{{ממס|ישעיהו ס יג}} {{סי|עֶזְרְ}}ךָ מִצִּיּוֹן שְׁלַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|הַקָּטָן|0}} לְאֶלֶף לְהַעֲצִים וְלִבְנוֹת בֵּית אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּנֵ}}ה הַר הַבַּיִת נְוֵה מְקוֹם הַהַר-אֵל {{ש}} {{סי|רַבֵּי יְהוּדָה|0}} יָגִילוּ בֵּאלֹהֵיהֶם בְּאֶבְרָתוֹ צוֹאֵל{{ש}} {{סי|חִזְק|0}}וּ {{סי|וְאִמְּצ|0}}וּ בְּנִצּוּחַ הַשְּׁמִינִית לְהוֹאֵל{{ר1}} שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָיִם שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים קכה ה|וגם=תהלים קכב ו}}{{ר2}} {{הור|פורס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:מנהג וורמייזא]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] cgpshmjldphgmt7pcals17blexlhe8i 106 1737156 3003613 2991545 2026-04-07T15:34:49Z יוסף אומץ 30741 3003613 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|ביאור: צדקת הצדיק||קי|קיא|קיב|}} [קיא] ''בעקבתא דמשיחא העיקר הוא רק להוציא יקר מזולל ורק במקום יצר הרע ותגבורת עוונות – "משם יקחך" דייקא, על ידי תשובה'', כמו שאמרו בחלק {{ממ|סנהדרין|צח|.}}: "בן דוד בא בדור שכולו חייב". ונפש כזה הוא מחלקו של משיח. וכן דוד המלך ע"ה נקרא "שהקים עולה של תשובה", כידוע דכנסת ישראל "רגליה יורדות" וגו', רחמנא ליצלן. ''ובעקבי משיח הנפשות מן הרגלין, ושם תגבורת הרע והיצר. ולכך דור של נפשות כאלו דייקא יזכו למשיח, כמו שאמרו ז"ל {{ממ|ב"ר|ט|ז}}: "טוב מאוד" – זה יצר־הרע''. ''וכן משיח עצמו נולד ממקום כזה'', כידוע מה שאמרו במדרש הנעלם וירא {{קטן|(ק"י.)}} על בנות לוט ולוט, שהם שורש כח היצר הרע, ומשם נצמח שורש בן דוד. ''והיינו שזהו תכלית השלימות שיהיה אז, שיתהפך שורש הרע לטוב, שזה שחיטת היצר דאמרו בסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|נב|א}}; והוא הנפש האחרון שבגוף והיותר סמוך לרע בכל מיני תוקף.'' ''ובעולם הזה הדורות הולכים ומתקטנים, אבל אז כשיתוקן יהיה בטוב, סוף מעשה במחשבה תחילה, בסוד {{ממ|יחזקאל|א|יד}} "החיות רצוא ושוב כמראה הבזק", שממקום שפוסק משם חוזר ומתחיל להאיר ונעשה זה ראש, ונתהפכו תחתונים למעלה, וכמו שאמרו ז"ל {{ממ|פסחים|נ|.}}: "עולם הפוך ראיתי"'': <noinclude> [[קטגוריה:עקבתא דמשיחא]] </noinclude> 7ot42dpqb2xljvxm7y9u13puvjnatha 3003614 3003613 2026-04-07T15:36:15Z יוסף אומץ 30741 3003614 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|ביאור: צדקת הצדיק||קי|קיא|קיב|}} [קיא] ''בעקבתא דמשיחא העיקר הוא רק להוציא יקר מזולל ורק במקום יצר הרע ותגבורת עוונות – "משם יקחך" דייקא, על ידי תשובה'', כמו שאמרו בחלק {{ממ|סנהדרין|צח|.}}: "בן דוד בא בדור שכולו חייב". ונפש כזה הוא מחלקו של משיח. וכן דוד המלך ע"ה נקרא "שהקים עולה של תשובה", כידוע דכנסת ישראל "רגליה יורדות" וגו', רחמנא ליצלן. ''ובעקבי משיח הנפשות מן הרגלין, ושם תגבורת הרע והיצר. ולכך דור של נפשות כאלו דייקא יזכו למשיח, כמו שאמרו ז"ל {{ממ|ב"ר|ט|ז}}: "טוב מאוד" – זה יצר־הרע''. ''וכן משיח עצמו נולד ממקום כזה'', כידוע מה שאמרו במדרש הנעלם וירא {{קטן|(ק"י.)}} על בנות לוט ולוט, שהם שורש כח היצר הרע, ומשם נצמח שורש בן דוד. ''והיינו שזהו תכלית השלימות שיהיה אז, שיתהפך שורש הרע לטוב, שזה שחיטת היצר דאמרו בסוכה {{הפניה-גמ|סוכה|נב|א}}; והוא הנפש האחרון שבגוף והיותר סמוך לרע בכל מיני תוקף.'' ''ובעולם הזה הדורות הולכים ומתקטנים, אבל אז כשיתוקן יהיה בטוב, סוף מעשה במחשבה תחילה, בסוד {{ממ|יחזקאל|א|יד}} "החיות רצוא ושוב כמראה הבזק", שממקום שפוסק משם חוזר ומתחיל להאיר, ונעשה זה ראש, ונתהפכו תחתונים למעלה, וכמו שאמרו ז"ל {{ממ|פסחים|נ|.}}: "עולם הפוך ראיתי"'': <noinclude> [[קטגוריה:עקבתא דמשיחא]] </noinclude> 9r36v0uly20ledr5tlw3j7nsu8ui17l 104 1739562 3003564 3003487 2026-04-07T12:57:37Z יעקב 15222 3003564 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪724‬‬ ר' אלעזר בר צדוק בשלפי השמד באושא <קטע התחלה=פרק כא/> ״סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם, '''אבל עמון ומואב ומצרים ושנער אף על פי שהם חייבות''' '''במעשרות מדבריהם אין שביעית נוהגת בהן'''." ושם ב[[סוכה מד ב|סוכה מ״ד]] ידובר כל הענין רק בשביעית. ומבלי לדעת דבר מזה יחליט לו פראנקעל כי הי׳ ר׳ אלעזר בר׳ צדוק שני והי׳ דר בבבל ושם עמד אייבו לפניו. ולשון דברי הגמ׳ ב[[סוכה מד ב|סוכה שם]] ״אמר אייבו הוה קאימנא קמיה דר׳ אלעזר בר' צדוק אתא לקמיה ההוא גברא אמר ליה קרייתא אית לי כרמיא אית לי זיתיא אית לי ואתו בני קרייתא ומקשקשין בכרמיא (עובדין את הכרמים בשביעית, רש"י) וכו׳ אריך או לא אריך וכו׳ אמר ליה מה מיעבד אמר ליה אפקר זיתיא לחשוכיא ותן פריטיא לקשקושי כרמים, וקשקושי מי שרי והתניא והשביעית תשמטנה וכו׳ אמר רב עוקבא בר חמא תרי קשקושי הוו וכו׳״. ומבואר לפנינו שהי׳ זה ‬בארץ ישראל, ושם הי׳ אז אייבו אבי רב. ודברי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק ״כדו הויתי דיירי בארעא הדא ארבעין שנין״ ילכו על ארץ הגליל וכמבואר. ורק תמהון הוא לראות כי בכל מקום ערבבו את ימי פעולותיהם של כל דור ודור עם ימיהם בכלל, ויחשבו את בני ‬הדור הבא לנולד אחרי מות הדור הקודם. ואיזה חדוש של כלום יש בזה אם אייבו אביו של רב הי׳ בארץ ישראל בימי שלפי השמד וראה שם אז את זקן הדור ר׳ אלעזר בר׳ צדוק ועמד לפניו. הן רב הי׳ מתלמידי רבי היותר גדולים, ואם כן הנה דור אביו של רב הוא דור רבי, והאם יוכל להיות ספק כי בשלפי השמד הי׳ כבר רבי מהגדולים (עי׳ דברינו בימי אושא פרק ה׳) וכן הי׳ אז כבר לאיש גם אביו של רב. ויותר מזה כי אייבו הי׳ גם קשיש מרבי ור׳ חייא אחיו הצעיר של אייבו‬ ‫היו שנותיו בשנות רבי עד שאף שר׳ חייא מת בזקנותו בבל זה נסתפקו בגמ׳‬ ‫■‬ ‫כתובות ד׳ ק־נ מי נפטר תחלה רבי או ר׳ הייא‪.‬‬ ‫ואייבו הי׳ קשיש הדבד‪ .‬מר׳ חייא‪ ,‬כי כידוע אמרו בגמ׳ פסד‪.‬ים ד׳ ד׳ ״רב‬ ‫בר אחוד‪ .‬דר׳ חייא ובר אחתיד‪.‬״ ודדינו כדברי רש*י שם*‬ ‫״אייבו אביו של רב אחיו של ר׳ חייא הי׳ מן האב כדאמרינן בפרק קמז!‪1‬‬ ‫דםנד‪.‬דרין ד׳ ה׳ אייבו והנא ושילא ומרתא ור׳ הייא כולהו בני דר׳ אחא מכפרי‬ ‫)בני אבא בר אחא כרסלא ג‪/‬׳בפרי(־ הוו ואימא שד‪.‬יתד‪ .‬אמו של רב אחותו של‬ ‫ר׳ הייא היתד‪ .‬מן האם‪.‬״‬ ‫והיינו שאמו של רב היתד‪ .‬מאיש אחר ואחר כך נשאת אמד‪ .‬לאבא בר‬ ‫אחא כרסלא וילדד‪ .‬את ר׳ הייא‪.‬‬ ואייבו אביו של רב נחשב באמת ראשון לכל בני אבא בר אחא כרסלא, ור׳ חייא נחשב אחרון. כי הוא נולד מאשתו השני׳ של אבא בר אחא, ואייבו נשא את בת האשה השניה של אבא בר אחא אשר נולדה מאיש אחר.<noinclude></noinclude> oxexlbe4ij5rgdxkn60s2n9vgf6qkxn 1 1739567 3003563 3003556 2026-04-07T12:54:22Z בן עדריאל 9444 /* פסוקים במסגרות הקרובות */ 3003563 wikitext text/x-wiki == פסוקים במסגרות הקרובות == {{א|מו יו הו}} {{א|בן עדריאל}} כרגע הוספתי את הפסוקים של סדר הפסוקים (כי הם ברורים ואחידים בכ"י ובדפוס (מעגלי צדק) (חוץ מהאחרון שבדפוס יש עוד פסוק "וחיו מיתיך נבלתי יקומון וכו'") והסתרתי אותם מגוף המחזור. אני משתף אתכם בהתלבטויות שלי על ההמשך (ולאו דווקא לקרובה זו אלא בכללות): * שאר הפסוקים (למגן מחיה משלש וכו') נעים (בעיקר במספרם) ממחזור למשנהו. האם כדאי לבחור מחזור מסויים לכל הפיוטים? או לכתוב רק הפסוקים שהגיעו לדפוס (בדרך כלל ראשון ואחרון)? וא"כ מה לגבי פיוטים שלא הגיעו פסוקיהם לדפוס (לדוגמא לא ראיתי את פסוקי [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס]] בדפוס, אבל הם כן מופיעים בערך)? * האם באמת כדאי להסתיר מהמחזור אפילו הפסוקים שכן הופיעו בדפוס? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:04, 7 באפריל 2026 (IDT) :על פסוקי מגן-מחיה-משלש דנו בעבר (ראה [[שיחה:את חיל יום פקודה]]). אני הוספתי את הפסוקים בחלק מן הקרובות (ראש השנה, ד' פרשיות ושבת הגדול), אבל טרם השלמתי את המלאכה בכל הקרובות. באמת התלבטתי בהתלבטויות מעין אלה. ההכרעה שלי היתה לנסות לבחור כמה עדי נוסח שישקפו את הפסוקים הרווחים במסורת אשכנז, ואז בגדול ללכת על פי הרוב (פה ושם סטיתי מעט מהעקרון הזה). השתדלתי לתעד, לפחות באופן כללי, את דרך העבודה ואת המקורות – ראה שם ב[[שיחה:את חיל יום פקודה]], ב[[שיחה:אזכיר סלה זכרון מעשים]], ובתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2997841|כאן]]. תכננתי להוסיף בהמשך פסוקים גם ליתר הקרובות שבמחזור, על פי אותם עקרונות, אבל אם אתה רוצה להוסיף את הפסוקים בקרובות שבהן לא הספקתי עדיין להוסיף, אתה רשאי גם לבחור לך דרך אחרת, כמובן. חג שמח, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:54, 7 באפריל 2026 (IDT) lprk4q3m3tuiyu8jsit38ew5nhnduiq 3003600 3003563 2026-04-07T14:43:18Z Yack67 27395 3003600 wikitext text/x-wiki == פסוקים במסגרות הקרובות == {{א|מו יו הו}} {{א|בן עדריאל}} כרגע הוספתי את הפסוקים של סדר הפסוקים (כי הם ברורים ואחידים בכ"י ובדפוס (מעגלי צדק) (חוץ מהאחרון שבדפוס יש עוד פסוק "וחיו מיתיך נבלתי יקומון וכו'") והסתרתי אותם מגוף המחזור. אני משתף אתכם בהתלבטויות שלי על ההמשך (ולאו דווקא לקרובה זו אלא בכללות): * שאר הפסוקים (למגן מחיה משלש וכו') נעים (בעיקר במספרם) ממחזור למשנהו. האם כדאי לבחור מחזור מסויים לכל הפיוטים? או לכתוב רק הפסוקים שהגיעו לדפוס (בדרך כלל ראשון ואחרון)? וא"כ מה לגבי פיוטים שלא הגיעו פסוקיהם לדפוס (לדוגמא לא ראיתי את פסוקי [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס]] בדפוס, אבל הם כן מופיעים בערך)? * האם באמת כדאי להסתיר מהמחזור אפילו הפסוקים שכן הופיעו בדפוס? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:04, 7 באפריל 2026 (IDT) :על פסוקי מגן-מחיה-משלש דנו בעבר (ראה [[שיחה:את חיל יום פקודה]]). אני הוספתי את הפסוקים בחלק מן הקרובות (ראש השנה, ד' פרשיות ושבת הגדול), אבל טרם השלמתי את המלאכה בכל הקרובות. באמת התלבטתי בהתלבטויות מעין אלה. ההכרעה שלי היתה לנסות לבחור כמה עדי נוסח שישקפו את הפסוקים הרווחים במסורת אשכנז, ואז בגדול ללכת על פי הרוב (פה ושם סטיתי מעט מהעקרון הזה). השתדלתי לתעד, לפחות באופן כללי, את דרך העבודה ואת המקורות – ראה שם ב[[שיחה:את חיל יום פקודה]], ב[[שיחה:אזכיר סלה זכרון מעשים]], ובתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2997841|כאן]]. תכננתי להוסיף בהמשך פסוקים גם ליתר הקרובות שבמחזור, על פי אותם עקרונות, אבל אם אתה רוצה להוסיף את הפסוקים בקרובות שבהן לא הספקתי עדיין להוסיף, אתה רשאי גם לבחור לך דרך אחרת, כמובן. חג שמח, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:54, 7 באפריל 2026 (IDT) ::תודה רבה! באמת הייתי הולך על אותם עקרונות, אלא שמטבעי נראה לי שבסוף הייתי בכל זאת מוסיף את כל מה שנמצא באחד מעדי נוסח אלו. ובכן נראה לי שכדאי, לשמור על עקביות העבודה, שתמשיך אותה באותו מתכון, והמתחיל במצוה וכו'. חג שמח. 2w0kxbdnpwnuba2i7eojuur8zkjznp7 3003601 3003600 2026-04-07T14:43:34Z Yack67 27395 3003601 wikitext text/x-wiki == פסוקים במסגרות הקרובות == {{א|מו יו הו}} {{א|בן עדריאל}} כרגע הוספתי את הפסוקים של סדר הפסוקים (כי הם ברורים ואחידים בכ"י ובדפוס (מעגלי צדק) (חוץ מהאחרון שבדפוס יש עוד פסוק "וחיו מיתיך נבלתי יקומון וכו'") והסתרתי אותם מגוף המחזור. אני משתף אתכם בהתלבטויות שלי על ההמשך (ולאו דווקא לקרובה זו אלא בכללות): * שאר הפסוקים (למגן מחיה משלש וכו') נעים (בעיקר במספרם) ממחזור למשנהו. האם כדאי לבחור מחזור מסויים לכל הפיוטים? או לכתוב רק הפסוקים שהגיעו לדפוס (בדרך כלל ראשון ואחרון)? וא"כ מה לגבי פיוטים שלא הגיעו פסוקיהם לדפוס (לדוגמא לא ראיתי את פסוקי [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס]] בדפוס, אבל הם כן מופיעים בערך)? * האם באמת כדאי להסתיר מהמחזור אפילו הפסוקים שכן הופיעו בדפוס? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:04, 7 באפריל 2026 (IDT) :על פסוקי מגן-מחיה-משלש דנו בעבר (ראה [[שיחה:את חיל יום פקודה]]). אני הוספתי את הפסוקים בחלק מן הקרובות (ראש השנה, ד' פרשיות ושבת הגדול), אבל טרם השלמתי את המלאכה בכל הקרובות. באמת התלבטתי בהתלבטויות מעין אלה. ההכרעה שלי היתה לנסות לבחור כמה עדי נוסח שישקפו את הפסוקים הרווחים במסורת אשכנז, ואז בגדול ללכת על פי הרוב (פה ושם סטיתי מעט מהעקרון הזה). השתדלתי לתעד, לפחות באופן כללי, את דרך העבודה ואת המקורות – ראה שם ב[[שיחה:את חיל יום פקודה]], ב[[שיחה:אזכיר סלה זכרון מעשים]], ובתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2997841|כאן]]. תכננתי להוסיף בהמשך פסוקים גם ליתר הקרובות שבמחזור, על פי אותם עקרונות, אבל אם אתה רוצה להוסיף את הפסוקים בקרובות שבהן לא הספקתי עדיין להוסיף, אתה רשאי גם לבחור לך דרך אחרת, כמובן. חג שמח, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:54, 7 באפריל 2026 (IDT) ::תודה רבה! באמת הייתי הולך על אותם עקרונות, אלא שמטבעי נראה לי שבסוף הייתי בכל זאת מוסיף את כל מה שנמצא באחד מעדי נוסח אלו. ובכן נראה לי שכדאי, לשמור על עקביות העבודה, שתמשיך אותה באותו מתכון, והמתחיל במצוה וכו'. חג שמח.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:43, 7 באפריל 2026 (IDT) emzin12dk0baazbwrflib1jjvy8ft0h 0 1739568 3003566 2026-04-07T13:14:05Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|זולת למערבית של פסח שנוהגים לשלב במסגרת {{צ|[[ליל_שמורים_אותו_אל_חצה|ליל שימורים אותו אל חצה]]}}.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אָ|1}}כְלוּ פְּחוּזִים{{ש-רווח|1em}}||וְנִפְלָאוֹת חוֹזִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |..." 3003566 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|זולת למערבית של פסח שנוהגים לשלב במסגרת {{צ|[[ליל_שמורים_אותו_אל_חצה|ליל שימורים אותו אל חצה]]}}.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אָ|1}}כְלוּ פְּחוּזִים{{ש-רווח|1em}}||וְנִפְלָאוֹת חוֹזִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|בָּ|1}}נוּ לִשְׁמֹר לְדוֹרוֹת{{ש-רווח|1em}}||פְּנֵה לָנוּ לְהוֹרוֹת{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|גָּ|1}}זַר עִנּוּי אֱמוּנִים{{ש-רווח|1em}}||אַרְבַּע מֵאוֹת נִמְנִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|דַּ|1}}ת שָׁבוּעִים יְמַלֵּא{{ש-רווח|1em}}||וְיוֹם נָקָם יְגַלֶּה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|הָ|1}}רַג בְּכוֹרֵי חָם{{ש-רווח|1em}}||וְבֶן בְּכוֹרוֹ רִחַם{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|וֻ|1}}עַד לִשְׁפֹּט מַרְשִׁיעִים{{ש-רווח|1em}}||וּלְהַעֲלוֹת לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|זֶ|1}}מֶר בְּנֹף נִתָּן{{ש-רווח|1em}}||לִגְאֹל בְּנֵי אֵיתָן{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|חֶ|1}}רֶב חַדָּה עַל אֱדוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּיַד צַח וְאָדוֹם{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|טְ|1}}בִיחַת נִינֵי כוּשׁ{{ש-רווח|1em}}||לְהוֹצִיא עַמּו בִּרְכוּשׁ{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|יְ|1}}דִידוּת קַן שְׁדוּדָה{{ש-רווח|1em}}||כַּנֵּס אֹם נְדוּדָה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|1}}רַת לְשׂמוּ מִסִּים{{ש-רווח|1em}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּנִסִּים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵינוּ יִלְחַץ{{ש-רווח|1em}}||וְיִרְפָּאֵנוּ מִמַּחַץ{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|מִ|1}}לֵּא הֲמוֹן הָרֵיקָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִסִּיעַ גֶפֶן שֹׂרֵקָה{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|נְ|1}}גִינוֹת צַר יַשְׁפִּיל{{ש-רווח|1em}}||וְגִיל עַמּוֹ יַכְפִּיל{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|סִ|1}}גֵּר זֵדִים לַדֶּבֶר{{ש-רווח|1em}}||וְרִפֵּא עַמּוֹ מִשֶּׁבֶר{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|עֲ|1}}בוּר כָּל גּוֹי שָׁמוּר{{ש-רווח|1em}}||וְנָקַם עַמּוֹ כָּאָמוּר{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|פִּ|1}}חֵד בָּתֵּי מִצְרִים{{ש-רווח|1em}}||וּבָן בְּעִנּוּי נוֹצְרִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|צְ|1}}פִירַת צַר לַעֲלוּקָה{{ש-רווח|1em}}||כַּנֵּס אוֹם חֲקוּקָה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|קָ|1}}שַׁר לְצַר אָבְדָה{{ש-רווח|1em}}||וְגָאַל יְדִידִים מֵעֲבוֹדָה{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|רָ|1}}מִים זֵדִים תְּהָרֵס{{ש-רווח|1em}}||וְרַעְיָתְךָ תְּאָרֵשׂ{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|שָׁ|1}}ת בְּכָל בַּיִת יְלֵל{{ש-רווח|1em}}||בְּצֵאתוֹ בַּחֲצוֹת לֵיל{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|תֻּ|1}}כַּן וְהוּחַק לְאוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְהַרְאֵנוּ בוֹ נִפְלָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |} פֶּסַח תְּהִלָּה לְשֵׁם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} תָּקְפּוֹ יַבִּיעוּ קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים{{ש}} תֹּקֶף כְּבוֹדוֹ בַּיָּם מְחוֹקְקִים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְשַׂחֲקִים{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} mslfcefi3zben5ix1h3xd0rf1wnsf3x 3003589 3003566 2026-04-07T13:39:20Z Yack67 27395 3003589 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|זולת למערבית של פסח שנוהגים לשלב במסגרת {{צ|[[ליל_שמורים_אותו_אל_חצה|ליל שימורים אותו אל חצה]]}}.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אָ|1}}כְלוּ פְּחוּזִים{{ש-רווח|1em}}||וְנִפְלָאוֹת חוֹזִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|בָּ|1}}נוּ לִשְׁמֹר לְדוֹרוֹת{{ש-רווח|1em}}||פְּנֵה לָנוּ לְהוֹרוֹת{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|גָּ|1}}זַר עִנּוּי אֱמוּנִים{{ש-רווח|1em}}||אַרְבַּע מֵאוֹת נִמְנִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|דַּ|1}}ת שָׁבוּעִים יְמַלֵּא{{ש-רווח|1em}}||וְיוֹם נָקָם יְגַלֶּה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|הָ|1}}רַג בְּכוֹרֵי חָם{{ש-רווח|1em}}||וְבֶן בְּכוֹרוֹ רִחַם{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|וֻ|1}}עַד לִשְׁפֹּט מַרְשִׁיעִים{{ש-רווח|1em}}||וּלְהַעֲלוֹת לְצִיּוֹן מוֹשִׁיעִים{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|זֶ|1}}מֶר בְּנֹף נִתָּן{{ש-רווח|1em}}||לִגְאֹל בְּנֵי אֵיתָן{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|חֶ|1}}רֶב חַדָּה עַל אֱדוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּיַד צַח וְאָדוֹם{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|טְ|1}}בִיחַת נִינֵי כוּשׁ{{ש-רווח|1em}}||לְהוֹצִיא עַמּו בִּרְכוּשׁ{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|יְ|1}}דִידוּת קַן שְׁדוּדָה{{ש-רווח|1em}}||כַּנֵּס אֹם נְדוּדָה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|1}}רַת לְשׂמוּ מִסִּים{{ש-רווח|1em}}||וְהוֹצִיא עַמּוֹ בְּנִסִּים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵינוּ יִלְחַץ{{ש-רווח|1em}}||וְיִרְפָּאֵנוּ מִמַּחַץ{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|מִ|1}}לֵּא הֲמוֹן הָרֵיקָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִסִּיעַ גֶפֶן שֹׂרֵקָה{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|נְ|1}}גִינוֹת צַר יַשְׁפִּיל{{ש-רווח|1em}}||וְגִיל עַמּוֹ יַכְפִּיל{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|סִ|1}}גֵּר זֵדִים לַדֶּבֶר{{ש-רווח|1em}}||וְרִפֵּא עַמּוֹ מִשֶּׁבֶר{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|עֲ|1}}בוּר כָּל גּוֹי שָׁמוּר{{ש-רווח|1em}}||וְנָקַם עַמּוֹ כָּאָמוּר{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|פִּ|1}}חֵד בָּתֵּי מִצְרִים{{ש-רווח|1em}}||וּבָן בְּעִנּוּי נוֹצְרִים{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|צְ|1}}פִירַת צַר לַעֲלוּקָה{{ש-רווח|1em}}||כַּנֵּס אוֹם חֲקוּקָה{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|קָ|1}}שַׁר לְצַר אָבְדָה{{ש-רווח|1em}}||וְגָאַל יְדִידִים מֵעֲבוֹדָה{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|רָ|1}}מִים זֵדִים תְּהָרֵס{{ש-רווח|1em}}||וְרַעְיָתְךָ תְּאָרֵשׂ{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|שָׁ|1}}ת בְּכָל בַּיִת יְלֵל{{ש-רווח|1em}}||בְּצֵאתוֹ בַּחֲצוֹת לֵיל{{ש-רווח|1em}}||בִּימֵי חַג פֶּסַח |- |פֶּסַח {{סי|תֻּ|1}}כַּן וְהוּחַק לְאוֹת{{ש-רווח|1em}}||לְהַרְאֵנוּ בוֹ נִפְלָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||כִּימֵי חַג פֶּסַח |} פֶּסַח תְּהִלָּה לְשֵׁם שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ש}} תָּקְפּוֹ יַבִּיעוּ קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים{{ש}} תֹּקֶף כְּבוֹדוֹ בַּיָּם מְחוֹקְקִים{{ש}} שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְשׁוֹרְרִים וּמְשַׂחֲקִים{{ש}}<noinclude> {{הור|בגילה ברינה}} {{סוף}} ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 62ag7q7lf17j9xbz6ab2l8av0dh7sr4 0 1739569 3003568 2026-04-07T13:22:15Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003568 wikitext text/x-wiki ==ספרא - לכל יושביה == במדרש ספרא על  {{צמ|וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאֵתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ '''לְכָל יֹשְׁבֶיהָ''' ; יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ|ויקרא כה י}}, דרשו {{צפ|תוכן='''יושביה''' - בזמן שיושביה עליה, ולא בזמן שגלו מתוכה. היו עליה אבל היו מעורבבים -- שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה -- יכול יהיה היובל נוהג? תלמוד לומר 'יושביה'.  '''לכל יושביה''' -- נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות}}  {{קטן|קטן= ( [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ספרא]] ). |}} ופירש מלבי"ם: " {{צפ|תוכן=הדרור היא להעבדים היוצאים לחירות, לא אל כל יושבי הארץ. ולכן פירשו חז"ל {{קטן|קטן= (מובא בערכין דף לא ובירושלמי דשביעית)|}} שהוא תנאי --'' רק'' אם יש כל יושביה, ורק אם יושבים איש על מקומו, שזה מורה כינוי '''יושביה''' , לא בזמן שגלו מקצתם, או שאין יושבים בנחלתם}} " {{קטן|קטן= ( [[%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%98|מלבי"ם, התורה והמצוה סימן יט]] )|}} . וכן פסק הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות, שנאמר "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", בזמן שכל יושביה עליה; והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט, אלא כולן יושבים כתקנן. בזמן שהיובל [נוהג בארץ] נוהג בחו"ל, שנאמר יובל היא בכל מקום, בין בפני הבית בין שלא בפני הבית}} . " {{קטן|קטן= ( [[%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C_%D7%99_%D7%97|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ח]] )|}} . ואני תמה: מדוע גלות של חלק מהשבטים מונעת את קיום מצוות היובל בשאר השבטים? מה אשמים העבדים והעניים בשבטי יהודה ובנימין בכך ששבטי ראובן וגד גלו - מדוע שלא יקבלו את חירותם ואת אחוזתם? ומדוע דווקא עשירי יהודה ובנימין, בעלי-העבדים וכרישי-הקרקעות, מרויחים כביכול מהגלות של שבטי ראובן וגד? ==בבלי - יובל בסוף בית ראשון ותחילת בית שני== דרשות נוספות בנושא זה נמצאות בתלמוד בבלי, [[%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%91_%D7%91|ערכין לב ב]] - לג א: " {{צפ|תוכן=מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? - דכתיב<span dir="LTR">  ( [[%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%97_%D7%99%D7%96|נחמיה ח יז]] ): "''' ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד " - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר<span dir="LTR"> ( [[%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C_%D7%94|דברים ל ה]] ): "''' והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה " - מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו .}} {{צפ|תוכן= }} {{צפ|תוכן=ואידך? - דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב {נחמיה ח} ישוע: בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי רחמי ?}} {{צפ|תוכן= }} {{צפ|תוכן=<span> -''' והא כתיב "אשר ירשו אבותיך וירשתה"! - הכי קאמר: כיון דירשו אבותיך, ירשת את .}} {{צפ|תוכן=<span> -''' ומי מנו שמיטין ויובלות? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות, עזרא דכתיב ביה<span dir="LTR"> ( [[%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%91_%D7%A1%D7%93|עזרא ב סד]] ): "''' כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים " הוה מני?! דתניא<span dir="LTR"> : ( [[%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ספרא על ויקרא כה י]] ): "''' משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות שנאמר<span dir="LTR"> , ( [[%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%99|ויקרא כה י]] ): "''' וקראתם דרור בארץ לכל יושביה " בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן. יכול היו עליה והן מעורבין שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין יהא יובל נוהג? תלמוד לומר לכל יושביה בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין ". - אמר ר' נחמן בר יצחק: מנו יובלות לקדש שמיטין .}} {{צפ|תוכן= }} {{צפ|תוכן=הניחא לרבנן, דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין; אלא לרבי יהודה, דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן, למה לי? בשמיטין סגיא! - הא ודאי דלא כרבי יהודה .}} {{צפ|תוכן=<span> -''' ולא מנו שמיטין ויובלות? והכתיב<span dir="LTR">  ( [[%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%93_%D7%99%D7%93|ירמיהו לד יד]] ): "''' מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ", והוינן בהו "מקץ שבע שנים" והכתיב<span dir="LTR"> ( [[%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%99%D7%91|דברים טו יב]] ): "''' ועבדך שש שנים ", ואמר רב נחמן בר יצחק: שש לנמכר ושבע לנרצע! ההוא בתוכחה כתיב, וקאמר נביא השלחתם . והכתיב<span dir="LTR"> ( [[%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%93_%D7%99|ירמיהו לד י]] ): "''' וישמעו וישלחו "! - אלא אמר ר' יוחנן: ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן. ומנא לן דהדור? דכתיב<span dir="LTR"> ( [[%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%96_%D7%99%D7%92|יחזקאל ז יג]] ): "''' כי המוכר אל הממכר לא ישוב " - אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל?! אלא מלמד שהחזירן ירמיה. ומנלן דיאשיה מלך עליהן? דכתיב<span dir="LTR"> ( [[%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%9B%D7%92_%D7%99%D7%96|מלכים ב כג יז]] ): "''' ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל ", וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל? אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא<span dir="LTR"> ( [[%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%95_%D7%99%D7%90|הושע ו יא]] ): "''' גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי}} ".. ואני תמה: האם באמת יאשיהו שלט על כל 12 השבטים, כולל ראובן גד וחצי מנשה בעבר הירדן המזרחי? מהתנ"ך לא נראה כן. יאשיהו אולי שלט בבית-אל, בנחלת אפרים הסמוכה ליהודה, אבל אין כל ראיה שהגיע רחוק יותר. ניתן לפרש את המקורות בשתי דרכים: ::*או שהיובל נהג עד סוף ימי בית ראשון - ולכן נהגו גם דיני ספירת השנים ועבד עברי וגאולת קרקעות; ::*או שדיני אלה (ספירת השנים, גאולת קרקעות ועבד עברי) לא תלויים ביובל. == תגובות == יום השביעי יום שבת ---- כל שבוע לא חדל שנת השבע=שבת הארץ--- לא חדל לעולם - אם שומרים שבת או מחללים חלילה זה עניין אחר - אם חלק ממשפחתך גלו לחו"ל האם תחדל לשמור שבת? מה פתאום הוא הדבר לגבי שנת-שבת לא אחדל לשמור את שנת השבת גם אם חלק מהעם [ואפילו רוב העם] גלה לחו"ל כל עוד יש יהודי צדיק אחד שיכול לשמור את השבת אז ישמור את השבת ושנת השבת ככתוב בתורה ולא יחללה :::: -- DAIAN SHEM, 2026-04-03 22:37:20 <noinclude> [[קטגוריה:פירושים על מדרשי הלכה]] </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/klli/mdrjim/yovl.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2026-04-07. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/klli/mdrjim/yovl.html}} {{קיצור דרך|tnk1/klli/mdrjim/yovl}} </noinclude> 9c8m57blkd87qjnn2nhvaab6hqdz0z1 0 1739570 3003569 2026-04-07T13:22:17Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003569 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[שאלה על: יובל בימינו - מדרשי הלכה]] qacy2avhky7fr6mfl42zv5kr93fd80h 106 1739571 3003571 2026-04-07T13:22:39Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003571 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:תהלים עט א]] [[קטגוריה:מידת התקוה]] [[קטגוריה:מלחמת חרבות ברזל]] [[קטגוריה:צדק ישראל]] [[קטגוריה:איכה ד יא]] [[קטגוריה:תהלים עט א]] t2kti1ibd8ftzgcetlgdf2isx0jqcpb 106 1739572 3003572 2026-04-07T13:22:42Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003572 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|תהלים|עט|עח|א|עט ב|הבהרה=כן|}} = מזמור על חורבן עצים ואבנים = {{צמ|מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱ‍לֹהִים! בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ; שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַם לְעִיִּים.|תהלים עט א}} '''מזמור''' שחיבר '''אסף''' , להודות לה' שלא כילה את עם ישראל גם בעת חורבן המקדש: '''אלהים! באו גויים''' ופלשו '''לנחלתך''' (ארץ ישראל); '''טמאו''' בפסלי אלילים '''את היכל קדשך''' (בית המקדש); הרסו את חומות ובתי '''ירושלים ''' והפכו אותם '''לעיים''' (גלים) של אבנים - ==מזמור== הפרק מדבר על חורבן בית המקדש. וחכמי המדרש שאלו מדוע הוא נקרא מזמור - היה ראוי לקרוא לו קינה? והסבירו על-פי  {{צמ|כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ; וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ|איכה ד יא}}: ה' כילה {{צפ|תוכן=חמתו על עצים ועל האבנים, ולא עשה כליה בבניו}}  {{קטן|קטן= ( [[%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%90|רש"י]] )|}} . {{צפ|תוכן=משל למלך שעשה בית חופה לבנו וסיידה וכיידה וציירה, ויצא בנו לתרבות רעה. מיד עלה המלך לחופה וקרע את הוילאות ושיבר את הקנים. ונטל פדגוג שלו איבוב של קנים והיה מזמר. אמרו לו: המלך הפך חופתו של בנו ואת יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני שהפך חופתו של בנו ולא שפך חמתו על בנו. כך אמרו לאסף הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%93_%D7%99%D7%93|איכה רבה ד יד]] )|}} . בימים אלה, בין פורים לפסח ה'תשפ"ו, אנחנו רואים בעינינו איך ה' "שופך חמתו על עצים ואבנים". אנחנו סופגים כמויות עצומות של טילים שיורים עלינו ממשיכי דרכו של המן השולטים בפרס, והם גורמים הרס עצום לבתים, אבל רק מעט מאד פגיעות בנפש. ואמנם יש לזמר ולשבח את ה' על הניסים הגדולים, אבל יחד עם זה לזכור שיש כאן חמה. חמה של ה' שנשפכת על העצים והאבנים היקרים של ארץ ישראל. ויש להקים בהקדם [http://www.thesanhedrin.org/he/index.php/Repent ועדת חקירה רוחנית] . <div class="advanced"> ==דקויות== '''נחלתך''' - בלשון המקרא [[Tnk1/kma/qjrim1/nxlt1|נחלת ה' היא ארץ ישראל או עם ישראל]] ; בפסוקנו כנראה הכוונה לארץ ישראל. '''עיים''' - גלי אבנים; מה שנשאר מבית אחרי שהורסים אותו. וכן ב {{צמ|וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן '''לְעִי הַשָּׂדֶה ''', לְמַטָּעֵי כָרֶם; וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ, וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה|מיכה א ו}}{{קטן|קטן= ( [[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%90|מלבי"ם]] ,  [[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%98_%D7%90|מצודות]] )|}} . הפסוק מדבר על שלושה שלבים בחורבן: א. '''באו גויים בנחלתך''' - גויים פלשו לארץ ישראל;  ב. '''טמאו את היכל קדשך''' - הכניסו פסלי אלילים לבית המקדש; ג. '''שמו את ירושלים לעיים''' - הרסו את בתי ירושלים והפכו אותם לגלי אבנים. </div> <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מזמור על חורבן עצים ואבנים|ביאור:מזמור על חורבן עצים ואבנים}}}} {{מידה טובה|מידת התקוה|בלי קטגוריה}} </noinclude> {{מקורות|מקורות= על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [https://tora.quest/tnk1/ktuv/thlim/th-79-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2026-04-07. }} <noinclude> {{הוסב מאתר הניווט בתנך|https://tora.quest/tnk1/ktuv/thlim/th-79-01.html}} {{קיצור דרך|tnk1/ktuv/thlim/th-79-01}} </noinclude> r8bo3acn34e3xz3xjhw69cu31gy7m5k 0 1739573 3003573 2026-04-07T13:22:45Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003573 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:תהלים עט א]] 69oa39ezfxarpqvzl8cdkf2yic8kkaa 106 1739574 3003577 2026-04-07T13:22:55Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003577 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:ויקרא כה ט]] [[קטגוריה:יום כיפור]] [[קטגוריה:מנהגים]] [[קטגוריה:במדבר כט א]] [[קטגוריה:ויקרא כה ט]] [[קטגוריה:ישעיהו נח ו]] [[קטגוריה:נחמיה ח טו]] [[קטגוריה:עזרא י ז]] [[קטגוריה:שמות לו ו]] [[קטגוריה:תהלים פא ד]] itx37zcwxskb6m0a9uq6fh3h83m33gl 0 1739575 3003578 2026-04-07T13:22:59Z Erel Segal 542 עדכון מאתר הניווט בתנך 3003578 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[ביאור:ויקרא כה ט]] c2b2p93un2p1hl57do00zj29oilc2o3 0 1739576 3003603 2026-04-07T14:53:57Z Do2or 5565 יצירת דף עם התוכן "== דרוש שמנה ועשרים - לשמיני של פסח == שהרגלים סימנים לחיי האדם והנהגתו בהם: '''איש כמתנת ידו''': '''בספרי''': '''תניא רבי יוסי הגלילי שלש מצות נוהגות ברגל ואלו הן חגיגה ראיה שמחה. יש בראייה שאין בשמחה ויש בשמחה שאין בראייה ויש בחגיגה שאין בשתיהן ראיה כלה לגבוה מה..." 3003603 wikitext text/x-wiki == דרוש שמנה ועשרים - לשמיני של פסח == שהרגלים סימנים לחיי האדם והנהגתו בהם: '''איש כמתנת ידו''': '''בספרי''': '''תניא רבי יוסי הגלילי שלש מצות נוהגות ברגל ואלו הן חגיגה ראיה שמחה. יש בראייה שאין בשמחה ויש בשמחה שאין בראייה ויש בחגיגה שאין בשתיהן ראיה כלה לגבוה מה שהן כשתיהן. חגיגה נוהגת לפני הדיבר ואחרי הדיבר מה שאין בשתיהן. שמחה נוהגת באנשים ובנשים מה שאין בשתיהן. הא מפני שיש בזו מה שאין בו ויש בזו מה שאין בזו צריך הכתוב לאמר את כלן.''' אם התחלפות הזמנים ושינוי העתים עושה רושם והתפעלות בגופים כלם כנראה מתקופות הימים רצוני מד' תקופות היום שחלקו אותן הטבעיים כל אחת משש שעות ובכל אחת השתנות במורכבים ואין צ"ל מד' תקופות השנה שהתחלפותם והשתנותם מפורסמת וגורמת חילוף והשתנות בכל דברי העה"ז לפי שהם עלולים מתנועות הזמן כ"ש שהתחלפות ושינוי הזמנים והמועדים הקדושים מימות החול עושה רושם והתפעלות בנפשות המתקדשות והמטהרות בשבתות וי"ט ורושם המועדים מקראי קדש גדול בנפשות מרושם התקופות בגופים והימים הקדושים מבריאים הנפשות החולות מימות החול שלכן נקראו ימי החול לשון חולי כמו שאמר החבר החכם. ודין זה ג"כ במקומות שהמקום והזמן קוטבי ונושאי הבריות וכפי חילוף המצב והמקום ג"כ יהיה חילוף הדברים העומדים בו. וכמו שיש ארצות נכונות לבריאות ולהצלחה הגשמית. כך יש מקומות מוכנות לבריאות והצלחה השכלית. והנה ידוע לנו שבית המקדש היה המקום הנבחר מכל שאר המקומות להצלחת האדם בכל חלקיו כי משם יוצאות ומגיעות כל מיני הטובות ובפרט בחגים ובמועדים שהם ראשים להן ומתפשטות על כל הקוראים אותם מקראי קדש. והטובות הנמשכות מהן נחלקות לשלשה מינים. טובות גשמייות טובות שכלייות טובות מורכבות משתיהן. והשלשה רגלים מרגילים אותן לבא בעולם כי בפסח נועדו טובות הגשמייות. כמו שבפסח נתן לנו שחרור ויצאנו משעבוד הגוף ועינויו. וכמו שפירשו שחורה אני ונאוה לשון שחרור. בשבועות נועדו טובות השכליות שבו קבלנו התורה וקנינו המדעייות ואי לאו ההוא יומא נמשלנו כבהמות. בסוכות נועדו הטובות המורכבות משתיהן שהן נוחות לכל וכן נקרא חג האסיף שבו נאספות כל מיני הטובות ולכן הוא כפול בשמחות. והנה אחרי שלשת מיני טובות אלו ננערו הבריות לרדוף אחריהן. ואמנם נפרדו מעיקרן כתות כתות שיש רודפות הערב יותר שהוא הטוב הגשמי ויש רודפות המועיל יותר שהוא הטוב המורכב ויש רודפות הטוב בהחלט יותר. ואין ספק שכפי התורה הכל הוא לטובה ומברכין עליו שהכל. אמנם דרך חול אין עושה טוב אין גם אחד. ועוד יש לומר שג' מיני טובות הללו ערוכות וסדורות על כל אחד מבני האדם כפי ערך ימיו ושנותיו כי ידוע שחיי האדם נחלקים לשלשה ערכים, שני העלייה שני העמידה שני הירידה, ובאלה ידרוש הערב המועיל הטוב כפי טבע אנושותו והוא שאמר הכתוב שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך. ודע כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט. שזכר הנה ג' חלקי זמנו של אדם אשר על כלם עתיד ליתן את הדין. וכן במדרש פסוק זה עשו משלים רבים מורים על הג' חילוקים הנזכרים, לעוף שבכלוב כו' כנגד הערב. לאחד שגנב את המכס כו' כנגד המועיל. לאחד שהיה שט על פני הנהר כו' כנגד הטוב היינו לימוד החכמות שהם רחובות הנהר ויש לחוש שלא יצלל במים אדירים אם יכנס בהם יותר מכדי כחו. ועל כן ראוי לאדם להתנהג בכל זמנו בעבודת בוראו ולכבדו בטוב שחננו כאמרו כבד את ה' מהונך. ממה שחננך חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשיר בעשרו וכן למדנו מאמרו כי ימכר לך כו'. שעם שהנמכר לנו פחות וחסר אצלנו בהיותו תחת שם עבדות הנה צוה לשלחו חפשי ולא לשלחו ריקם כי אין ריקות נמצא בעולם ומהטוב הערב שיש לנו הענק כו'. אך אם אין זה כדאי וראוי לכך שהוא מן העבדים ולא מן הבנים ולקחת כו' שזה סימן עבדות וכפי הריקות שבנפשו זאת תעשה ריקות באזנו. ואתה בהטיבך לזולתך לא תשאר חסר וברכך ה' אלהיך וימלא חסרונך. ובפרשת כל הבכור למדנו לכבד ה' מהמועיל היינו מהממון מהראשית והמובחר וכן נעשה בכל מה שנקדיש לשמו יתברך שיהיה מנה יפה. וברגלים שסמך לזה צונו לכבדו בימים טובים בטוב עצמו שבהם הכולל כל הטובות כמו שיבא. וזה היה עם העלייה לרגלים ולא יראה את פני ה' ריקם כשם שהוא ממלא העולם בכל הטובות כך נכבדהו בכל הטובות. איש כמתנת ידו כפי מה שזכה בחלקו. ולזה צותה תורה להביא ברגלים כשהיו עולים לבית המקדש עולת ראייה ושלמים לחגיגה ולשמחה הראייה לכבד ה' בטוב המוחלט שהוא השפע השכלי הנותן המדע שבו עולה האדם מהנמוך אל הגבוה וכן עולת ראייה כלה לגבוה שהיא על ההשגה השכלית הנקראת ראייה. החגיגה היא לכבד האל ב"ה בטוב הערב כי כן החגיגה לאכילת סעודת י"ט. השמחה בשלמים על תוספת טובת המועיל המחזיק שתי הטובות האחרות יחד בשמחה ובטוב לבב ברב כל. ומצות השמחה נחלקת לכל אחד כפי מדרגתו והשגתו וזהו שאר"י ג' מצות נוהגות ברגל חגיגה ראייה שמחה. לפי שברגל ננערות כל הטובות שהן שלש כאמור. לכן כנגדן ג' מצות הללו הראייה כנגד הטובה השכלית החגיגה כנגד הטובה הגשמית השמחה כנגד הטובה המעורבת משתיהן שהיא נוחה לכל כמו שאמרנו. והנה ג' טובות אלו הן שניתנו לאבות הקדושים ואנחנו בניהם ירשנום וכל אחד מהם זכו בכלן עם שכל אחת נתיחדה לאחד מהם. וזה כי הג' מתנות שניתנו לאבות בכלל הן האלקות הארץ והזרע. האלקות היא הטובה השכלית. הארץ הטובה הגשמית. הזרע הטובה המורכבת משניהם. וכן נתייחדו אל כל אחד האלקות לאברהם שע"י נודע מציאות האל ב"ה. הארץ ליצחק ולכן נתקדש בה ולא יצא ממנה לעולם. הזרע ליעקב שזכה להעמיד י"ב שבטים. ואלו הטובות הן ערוכות למדות האבות ע"ה שהן חסד דין רחמים חסד לאברהם דין ליצחק רחמים ליעקב. וכמו כן בכל רגל מג' רגלים נועדו כל הטובות ולפיכך באות בכל רגל הג' מצות שזכרנו שהן כנגדן. ועוד נתייחס לחסד כי בחסדו הגדול הוציאנו ממצרים, ושבועות לדין כי בדין ניתנה תורה, סכות לרחמים כי הם המסככים עלינו וכן האבות מתוארים לשלש רגלים אברהם לפסח יצחק לשבועות יעקב לסכות, ומה שאירע לאבות יארע לבנים כי נזכה לצאת מהגלות כמו שיצא אברהם מחרן וישראל ממצרים ושיתחדשו נשמותינו בסודות התורה כמו שנתחדש יצחק אבינו בעקידתו וכמו שנתחדשו נפשותיהן של ישראל במתן תורה. ונשמח בבנין ירושלים ובית המקדש כמו שכתוב ביעקב ויבא יעקב שלם ויבן לו בית כו'. וכן היו ישראל שמחים שמחה יתירה בבית המקדש בחג הסוכות כמו שאמרנו בדרוש י"ב. וכמו שהאבות כבדו את ה' מהונם ומהחן שחננם האל יתברך ובכן ובכך הרגילו השכינה אצלם במדותם ובמנהגם בכל מקום ובכל זמן כי גם כשהלכו חוץ לארץ היתה עמהם שכינה. כן ראוי לנו ללכת בדרכיהם ולהחזיק מנהגם כי מנהג אבות תורה היא. וקודם כל דבר שמרו האבות כל התורה ולא דת משה בלבד אלא דת יהודים גם כן היינו המנהגים הכשרים. והמצוי אצלנו שיורה אותנו מדות באבות ומנהגם הוא בהיותנו מתפללים בכל יום שחרית מנחה ערבית כי תפלות אבות תקנום. והמתפלל אותן מקיים מנהגם ונגרום בזה תפלת מוסף היינו ביאת רגל רביעי הוא דוד שעל משיחו כתיב והיה ביום ההוא יוסף אדנ"י שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר כו' כמוזכר בהפטרת היום. ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל וגומר. גם מנהגינו ביום טוב שני של גלייות שאנו עושים חוצה לארץ והוא לכבוד השכינה הגולה עמנו כדי שתתעכב בעבורנו ההארה הנוספת בי"ט כי אנחנו צריכים הארה יתירה בהיותנו חוץ מארצנו. וכמו שהאבות העמידו עצמם על דברי תורה קודם שניתנה להשכין שכינה עמם ככה נהגנו אנחנו בי"ט שני של גליות להשכין שכינה עמנו. וזהו ששלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם. שאע"פ שיש לנו חשבון המולד ברור כמו שסדרו לנו חכמינו הקדמונים ע"פ האמת והצדק אין לבטל י"ט שני של גליות בכך כי הוא מנהג אבות. והמזלזל בו חייב נדוי ושמתא כדאמרינן בפ' מקום שנהגו. בר נתן אסיא אתא מבי רב לפומבדיתא בי"ט שני דעצרת שמתיה רב יוסף כו'. כי ראוי לנו לכבד י"ט שני של גליות כראשון וכן החמירו רז"ל לסדר בו כל הברכות והשבחות כי"ט הראשון שהוא מן התורה. ונהגו עוד להוסיף בי"ט שני של גליות לעשות נדבות וזכרון נשמות והכל רמז לאבות הקדושים כי הם עשו י"ט לשכינה וטוב לב משתה תמיד והרחיבו גבולה וכן נעשה אנחנו בי"ט שני של גליות וכשם שברגלים מצווים אנו על הראיה והחגיגה והשמחה כך אנו מוסיפים נרות בכנסייות לכבוד בית ה' להוסיף ראיה והארה בנרות של מעלה. וגם בסעודות נאות לכבוד המועד במקום חגיגת הרגל ונדבות ומנות לעניים להוסיף שמחה ושלום לחיים ולמתים ואלו הם כמו שלמי שמחה. ויש לזכור כי ברגלים היה זמן לשלם הנדרים ולקיים הנדבות וכן כל מי שיש עליו נדר או שלבו נודבו ברגל הוא זמן השילום כמו שדרשו על זה פסוק מוצא שפתיך תשמור כו'. ונוכל לסמוך למוצא שפתיך תשמור ענין התפלה שצריכה שמירה וכוונה. ועם שבי"ט מוסיפים הודאות ורננות מצוה בכל יום להשמיע קול שבח האל ב"ה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כי כמו שאנו עושים שני ימים י"ט בגלות להיותנו בריחוק מקום. כך צריך שנשמיע קולנו בכל יום כמי שקורא למרחוק וזה לעורר הקול מהמשוררים העליונים שיתחבר עם קולנו. והוא שרצו במדרש שיר השירים בפסוק היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך. רבי נתן וכו' עד והקדוש ברוך הוא אומר להם בני הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם. ואין חברים אלא מלאכי השרת ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה ולא תקנאו זה את זה ולא תחרחרו זה את זה ולא תביישו זה לזה. שלא יאמרו מלאכי השרת לפני רבש"ע תורה שנתת להם לישראל אינם עוסקין בה והרי איבה כו'. והכוונה מבוארת שאפילו בגלות שאנו חבושים בו יש לנו לומר שהקדוש ברוך הוא הוא שבחנו הוא חיינו ואל נחסר לאדוננו המלך לעולם ועל ידי שיתאחדו תפלותינו עם שירות המלאכים יהיה שבח האל יתברך שלם. וזה יהיה כשאנו עוסקים בתורה וששלום יהיה מתווך בינינו. וד' לשונות שזכרו שנאה קנאה תחרות בושה, כנגד ד' קליפות יצה"ר שלוטות בלב ברוח בקול בדיבור. בלב ישנא ברוח יקנא, בקול יחרחר בדיבור יבייש ויגדף. וכשישראל נכנסים לבתי כנסיות וקורין ק"ש בכיוון הדעת בקול אחד וטעם אחד הקדוש ברוך הוא אומר להם היושבת בגנים כשאתם קורין חברים אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעיני, וכזה במדרש רשב"י ראש פרשת פינחס וכן נדרש אני חבצלת השרון שושנת העמקים. אמרה כנסת ישראל אני בזמן בית המקדש חבצלת השרון חבויה בצלו יתברך בשיר ורון, ובזמן הגלות אני שושנת העמקים כשושנה בין החוחים. ועם כל זה אני עוסקת במשנה בשינון דברי תורה בקול זמרה. ואם בכל יום צריכים אנו לכך כאמרו סמכוני באשישות כו' שר"ל סמכו כנסת ישראל אל היחוד וזה על ידי עסק התורה שהוא בשית סדרי משנה, רפדוני בתפוחים הציעו תחתי תפלות ותחנונים המבריאים את הנפש כי חולת אהבה אני כלומר חולה היחוד כי אהבה בגימטריא אחד. וע"י היחוד היתה והוה ותהיה הגאולה. והסימן מהמסרה עם זו ג'. עם זו גאלת. עם זו קנית. עם זו יצרתי. כי זו כמנין אחד ועם זו המיוחד נגאל ממצרים ונקנה בגאולת נפשו ויהיה כנוצר חדש בגאולה העתידה כ"ש בי"ט וביום טובה נהיה בטוב לעסוק במה שהוא טוב ולא יראו פני ה' שהם הימים טובים ריקם מהתורה ותודה. וזהו ולא יראה את פני ה' ריקם. וגם דלאו כל אפייא שוין איש כמתנת ידו כל אחד כפי השגתו יוודע לפני בוראו בראי"ה וחגיגה ושמחה. היינו במקרא בהלכה באגדה וזהו איש מי שכל זה בידו הוא איש. וגם בתיבת איש רמז לא'ברהם י'צחק ו'יעקב בראשי תיבות כי יעקב שלישי. ועל זה כתיב גם בני איש. ובעבורם אנו ראויין לברכה מהשכינה וכמעשה אבות יעשו בנים איש כמתנת ידו. כמדתו וכחו יקבל השפעתו יתברך שהיא ברכתו וזהו איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך כלומר איש כפי הכנתו כך תהיה השפעת וברכת ה' עליו. וגם שההשפעה עתה מצומצמת מפני צרות הגלות עתידה להיות רחבה כשתרחב הדעת כי אם בשעת חירום המים הגשמיים כסו ושטפו הארץ לאבד הרשעים בשעת תיקון העולם המים השכלים מי הברכה העליונה ימלאו כל הארץ דעה באופן שתהיה יד כל אדם משגת לקבל השפעת וברכת ה' ולדעת כבודו ב"ה כאמרו כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה' כמים יכסו על ים. ברוך ה' מן העולם ועד העולם. pweq4m1ttd81m67dyuhl40ecf5anhx1 0 1739577 3003604 2026-04-07T15:01:34Z Do2or 5565 יצירת דף עם התוכן "{{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור..." 3003604 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה. כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] qq4osr96ddy94h99ibr896m05qj4uio 3003605 3003604 2026-04-07T15:01:54Z Do2or 5565 3003605 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה. כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== {{ [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] o5t7qh78aqpb1p553to9f3x9xojaqc8 3003606 3003605 2026-04-07T15:03:36Z Do2or 5565 3003606 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה. כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== {{טורים שווים| [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] 77fgh5gq42f949b1311ky6ur6d0yh2d 3003607 3003606 2026-04-07T15:04:04Z Do2or 5565 3003607 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה. כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== {{טורים שווים| [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] rfoguy6lefiapy44wg7w3ca5io8qmt4 3003608 3003607 2026-04-07T15:04:18Z Do2or 5565 3003608 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה.{{ש}כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== {{טורים שווים| [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] nc21wk7qcfzoqaptk4t4imlz058h91r 3003609 3003608 2026-04-07T15:04:27Z Do2or 5565 3003609 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 }} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה.{{ש}}כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===[[בית מועד|בית מועד]]=== {{טורים שווים| [[בית מועד/דרוש כז|כז]] ♦ [[בית מועד/דרוש כח|כח]] ♦ }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] poc8w9ubiko5gtu9g4vms5jdmv0t58t