ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 1349 3003832 2996439 2026-04-09T17:33:13Z Roxette5 5159 3003832 wikitext text/x-wiki <del style="display: none;"><del class="template-marker">{{ארגז חול}}</del> <!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --> {{שבוע נוכחי}} jxl822lu77c0sby3idriswdb4kpkq53 0 7953 3003855 3000505 2026-04-09T18:13:28Z מו יו הו 37729 /* קישורים חיצוניים */ 3003855 wikitext text/x-wiki <noinclude> פיוט שחיבר רבי שלמה אלקבץ, מגדולי צפת, והתקבל בכל תפוצות ישראל לנוסח קבלת שבת. </noinclude> ===לכה דודי=== <noinclude> {{קישור לשיר|קישור=http://www.youtube.com/watch?v=Fejk0AED0S8|כותרת=לכה דודי|לחן=רבי נחמן מברסלב|ביצוע=הרב לייזר ברודי ושלישיית הכיסופים|דף בקטגוריה=לכה דודי}} {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=XlJuY21J-WQ|כותרת=לכה דודי|לחן=עממי|ביצוע=אמנים שונים|אלבום=פרוייקט שירי שבת|דף בקטגוריה=לכה דודי}} {{-}} </noinclude> {{טקסט מנוקד}} :{{מודגש|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה}} :{{מודגש|פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{אקרוסטיכון|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד :הִשְׁמִיעָֽנוּ אֵל הַמְיֻחָד :יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד :לְשֵׁם וּלְתִפְאֶֽרֶת וְלִתְהִלָּה {{אקרוסטיכון|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה :כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה :מֵרֹאשׁ מִקֶּֽדֶם נְסוּכָה :סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{אקרוסטיכון|מִ}}קְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה :קֽוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה :רַב לָךְ שֶֽׁבֶת בְּעֵֽמֶק הַבָּכָא :וְהוּא יַחֲמֹל עָלַֽיִךְ חֶמְלָה {{אקרוסטיכון|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קֽוּמִי :לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי :עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי :קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{אקרוסטיכון|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי :כִּי בָא אוֹרֵךְ קֽוּמִי אֽוֹרִי :עֽוּרִי עֽוּרִי שִׁיר דַּבֵּֽרִי :כְּבוֹד יְיָ עָלַֽיִךְ נִגְלָה {{אקרוסטיכון|לֹ}}א תֵבֹֽשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי :מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי :בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי :וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{אקרוסטיכון|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָֽיִךְ :וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָֽיִךְ :יָשִׂישׂ עָלַֽיִךְ אֱלֹהָֽיִךְ :כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{אקרוסטיכון|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹֽצִי :וְאֶת יְיָ תַּעֲרִֽיצִי :עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי :וְנִשְׂמְחָה וְנָגִֽילָה בּֽוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶֽרֶת בַּעְלָהּ :גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה :תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה :בּֽוֹאִי כַלָּה בּֽוֹאִי כַלָּה :(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה :בּֽוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא) {{סוף}} <noinclude> ==לכה דודי עם ציון מקורות== {{טקסט מנוקד}} :{{מודגש|לְכָה דוֹדִי {{ממ|שיר השירים|ז|יב}} לִקְרַאת כַּלָּה}} :{{מודגש|פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} "{{סי|שָׁ}}מוֹר" {{ממ|דברים|ה|יא}} וְ"זָכוֹר" {{ממ|שמות|כ|ז}} בְּדִבּוּר אֶחָד {{הפניה-גמ1|ראש השנה|כז|א}} :הִשְׁמִיעָֽנוּ אֵל הַמְיֻחָד :ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ממ|זכריה|יד|ט}} :לְשֵׁם וּלְתִפְאֶֽרֶת וְלִתְהִלָּה {{ממ עפ|ירמיהו|יג|יא}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה :כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה :מֵרֹאשׁ מִקֶּֽדֶם נְסוּכָה :סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶֽלֶךְ {{ממ|עמוס|ז|יג}} עִיר מְלוּכָה :קֽוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ממ עפ|בראשית|יט|כט}} :רַב לָךְ שֶֽׁבֶת בְּעֵֽמֶק הַבָּכָא {{ממ עפ|תהלים|פד|ז}} :וְהוּא יַחֲמֹל עָלַֽיִךְ חֶמְלָה {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קֽוּמִי {{ממ|ישעיהו|נב|ב}} :לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ממ עפ|ישעיהו|נב|א}} :עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ממ עפ|שמואל א|יז|נח}} :קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{ממ|תהלים|סט|יט}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ממ|ישעיהו|נא|יז}} :כִּי בָא אוֹרֵךְ קֽוּמִי אֽוֹרִי {{ממ עפ|ישעיהו|ס|א}} :עֽוּרִי עֽוּרִי שִׁיר דַּבֵּֽרִי {{ממ עפ|שופטים|ה|יב}} :כְּבוֹד ה׳ עָלַֽיִךְ נִגְלָה {{ממ עפ|ישעיהו|ס|א}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹֽשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ממ עפ|ישעיהו|נד|ד}} :מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ממ עפ|תהלים|מב|יב}} :בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ממ עפ|ישעיהו|יד|לב}} :וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{ממ|ירמיהו|ל|יח}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָֽיִךְ {{ממ עפ|ירמיהו|ל|טז}} :וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָֽיִךְ {{ממ עפ|ישעיהו|מט|יט}} :יָשִׂישׂ עָלַֽיִךְ אֱלֹהָֽיִךְ :כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{ממ עפ|ישעיהו|סב|ה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹֽצִי {{ממ|ישעיהו|נד|ג}} :וְאֶת ה׳ תַּעֲרִֽיצִי :עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי :וְנִשְׂמְחָה וְנָגִֽילָה {{ממ עפ|ישעיהו|כה|ט}} בּֽוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶֽרֶת בַּעְלָהּ {{ממ עפ|משלי|יב|ד}} :גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה :תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ממ עפ|דברים|ז|ו}} :בּֽוֹאִי כַלָּה בּֽוֹאִי כַלָּה :(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה :בּֽוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא) {{סוף}} <noinclude> ==ראו גם== *[[לכה דודי (סדר היום)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=לכה דודי}} [[קטגוריה:לכה דודי]] [[קטגוריה:פיוטי שבת]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> dqy2tek43b2d6jhnwxpbwfh3ed9k38d 106 59831 3003858 2984275 2026-04-09T18:17:52Z Ori229 476 3003858 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|לו|a1036}} <קטע התחלה=פרק לו/> {{כותרת1|מלך אשור כובש סביב לירושלים, ושולח את רבשקה לאיים על חזקיהו ולנסות לשכנע אותו להכנע}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|א}}<קטע התחלה=לו א/> וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת, וַיִּתְפְּשֵׂם.<קטע סוף=לו א/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ב}}<קטע התחלה=לו ב/> וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַבשָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלַ{{ZWJ}}ְמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ {{ב|בְּחֵיל כָּבֵד|עם צבא גדול}}, וַיַּעֲמֹד {{ב|בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה|תעלה המובילה מים אל הבריכה}} הָעֶלְיוֹנָה {{ב|בִּמְסִלַּת שְׂדֵה|דרך המובילה אל השדה}} {{ב|כוֹבֵס|שם היו העם מכבסים את בגדיהם (מסתבר כי היה זה מקום כינוס של קהל רב)}}.<קטע סוף=לו ב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ג}}<קטע התחלה=לו ג/> וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ {{ב|אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת|השר הממונה על בית המלך}}, וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף {{ב|הַמַּזְכִּיר|כותב את ספר זכרונות המלך}}. {{מקבילות בתנך| * [[ביאור:מלכים ב יח|מלכים ב יח]] * [[ביאור:דברי הימים ב לב|דה"י ב לב]] }}<קטע סוף=לו ג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ד}}<קטע התחלה=לו ד/> וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבשָׁקֵה: אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ, כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר: "מָה {{ב|הַבִּטָּחוֹן|בטחון עצמי, האומץ שיש לך למרוד במלך אשור}} הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ?<קטע סוף=לו ד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ה}}<קטע התחלה=לו ה/> {{ב|אָמַרְתִּי אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם|בהתחלה חשבתי שזאת רק שמועה}} {{ב|עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה|שאתה מתכונן למלחמה}}, {{ב|עַתָּה|אבל עתה כאשר נתברר כי אתה מתכוון להילחם בי, אני שואל:}} עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי?<קטע סוף=לו ה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ו}}<קטע התחלה=לו ו/> הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל {{ב|מִשְׁעֶנֶת|מקל הליכה}} {{ב|הַקָּנֶה|העשוי מ[[W:קנה|קנה]]. קנה הוא צמח הגדל על גדות נחלים (וביניהם הנילוס, ומכאן הדימוי שלו למצרים) והוא חלש מכדי לשמש כמקל הליכה}} {{ב|הָרָצוּץ|שבור וסדוק}} הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר {{ב|יִסָּמֵךְ|ישען}} אִישׁ עָלָיו {{ב|וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ|והקצה השבור של הקנה ינעץ בכף ידו ויפצע אותה}} - כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו.<קטע סוף=לו ו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ז}}<קטע התחלה=לו ז/> וְכִי תֹאמַר אֵלַי: 'אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ' - הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר {{ב|הֵסִיר|ראה [[ביאור:מלכים ב יח#ד|מ"ב יח, ד]] (ואמנם חזקיהו נהג לפי ההלכה, אך סנחריב פירש זאת לא נכון)}} חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם '{{ב|לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה|רק לפני מזבח אחד (בבית המקדש)}} תִּשְׁתַּחֲווּ'.<קטע סוף=לו ז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ח}}<קטע התחלה=לו ח/> וְעַתָּה {{ב|הִתְעָרֶב|הצטרף}} נָא {{ב|אֶת|אל (עשה שותפות עִם)}} אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים, אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם.<קטע סוף=לו ח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|ט}}<קטע התחלה=לו ט/> {{ב|וְאֵיךְ תָּשִׁיב|איך תעז לסרב לראות}} אֵת פְּנֵי {{ב|פַחַת|שר (נסמך של פחה)}} אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים, וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם {{ב|לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים|שיתנו לך מרכבות וסוסים}}.<קטע סוף=לו ט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|י}}<קטע התחלה=לו י/> וְעַתָּה, {{ב|הֲמִבַּלְעֲדֵי|האם בלי הסכמת}} יְהוָה עָלִיתִי עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת {{ב|לְהַשְׁחִיתָהּ|להחריב אותה}} {{ב|-|לא כן הוא, אלא}} {{ב|יְהוָה אָמַר אֵלַי|כנראה שסנחריב התייעץ עם קוסמיו, והם אמרו לו שאלוהי הארץ (כביכול ה') מתיר לו}}: עֲלֵה אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ".<קטע סוף=לו י/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יא}}<קטע התחלה=לו יא/> וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל רַבשָׁקֵה: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ {{ב|אֲרָמִית|שהיתה השפה המקובלת בעינייני מדיניות בין-לאומיים}}, כִּי {{ב|שֹׁמְעִים|מבינים}} אֲנָחְנוּ, וְאַל תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ {{ב|יְהוּדִית|עברית}} {{ב|בְּאָזְנֵי|כי שומעים}} הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה".<קטע סוף=לו יא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יב}}<קטע התחלה=לו יב/> וַיֹּאמֶר רַבשָׁקֵה: "{{ב|הַאֶל|האם אל}} {{ב|אֲדֹנֶיךָ|המלך שלך, חזקיהו}} וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? {{ב|הֲלֹא עַל|לא כן. הוא שלח אותי לדבר אל}} הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחוֹמָה, {{ב|לֶאֱכֹל|ואם נעשה מצור, הם יאלצו מרוב רעב לאכול}} אֶת <small>(חראיהם)</small> צוֹאָתָם וְלִשְׁתּוֹת אֶת <small>(שיניהם)</small> {{ב|מֵימֵי רַגְלֵיהֶם|השתן שלהם}} {{ב|עִמָּכֶם|וכך גם אתם, השרים, תאלצו לעשות}}".<קטע סוף=לו יב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יג}}<קטע התחלה=לו יג/> וַיַּעֲמֹד רַבשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל {{ב|יְהוּדִית|בעברית}} וַיֹּאמֶר: שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר.<קטע סוף=לו יג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יד}}<קטע התחלה=לו יד/> כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ: "{{ב|אַל יַשִּׁא|אל יפתה}} לָכֶם חִזְקִיָּהוּ, כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם.<קטע סוף=לו יד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|טו}}<קטע התחלה=לו טו/> וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ {{ב|אֶל|ביחס אל}} יְהוָה לֵאמֹר 'הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה; לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר'.<קטע סוף=לו טו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|טז}}<קטע התחלה=לו טז/> אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ, {{ביאור:פרשה סגורה}}כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר: עֲשׂוּ אִתִּי {{ב|בְרָכָה|שלום}} וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ.<קטע סוף=לו טז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יז}}<קטע התחלה=לו יז/> {{ב|עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי|ולאחר מכן, אבוא ואשלח אתכם לגלות}} אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים.<קטע סוף=לו יז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יח}}<קטע התחלה=לו יח/> פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר 'יְהוָה יַצִּילֵנוּ' - הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר?<קטע סוף=לו יח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|יט}}<קטע התחלה=לו יט/> אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד? אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם? וְכִי {{ב|הִצִּילוּ|הצילו אלוהי שומרון}} אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.<קטע סוף=לו יט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|כ}}<קטע התחלה=לו כ/> מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי, {{ב|כִּי|תוכלו להביא כראיה לכך ש-}} יַצִּיל יְהוָה אֶת יְרוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם מִיָּדִי".<קטע סוף=לו כ/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|כא}}<קטע התחלה=לו כא/> וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר 'לֹא תַעֲנֻהוּ'.<קטע סוף=לו כא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|לו|כב}}<קטע התחלה=לו כב/> וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים, וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת דִּבְרֵי רַבשָׁקֵה. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=לו כב/> <קטע סוף=פרק לו/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|לו}} {{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||לה|לו|לז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם" (פסוק ו) - רבשקה לועג להשענות של ישראל על מצרים, בדומה למה שאמר ישעיהו לעיל בפרקים ל ול"א. 74e4ptervl5kfpbv0umo4a8bi3zad12 106 59997 3003865 2984143 2026-04-09T18:28:22Z Ori229 476 3003865 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה יחזקאל|יחזקאל|ג|a1203}} <קטע התחלה=פרק ג/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|א}}<קטע התחלה=ג א/> וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, אֵת אֲשֶׁר {{ב|תִּמְצָא|בכף ידי (ר' בפרק הקודם, בפסוק ט)}} - אֱכוֹל. אֱכוֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=ג א/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ב}}<קטע התחלה=ג ב/> וָאֶפְתַּח אֶת פִּי, וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.<קטע סוף=ג ב/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ג}}<קטע התחלה=ג ג/> וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֶּן אָדָם, {{ב|בִּטְנְךָ תַאֲכֵל|תאכיל את הבטן שלך}} וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ". וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי {{ב|כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק|מתוקה כמו דבש (למרות שכתובים בה דברים קשים, כי על הנביא להבין שהדברים שה' שם בפיו הם חשובים)}}.<קטע סוף=ג ג/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|ה' מעודד את יחזקאל לדבר אל ישראל, למרות שלא ירצו לשמוע}} {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ד}}<קטע התחלה=ג ד/> וַיֹּאמֶר אֵלָי: "בֶּן אָדָם, לֶךְ בֹּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתָּ {{ב|בִדְבָרַי|בלשוני}} אֲלֵיהֶם.<קטע סוף=ג ד/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ה}}<קטע התחלה=ג ה/> כִּי לֹא אֶל עַם {{ב|עִמְקֵי שָׂפָה|ששפתם קשה}} וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ, {{ב|אֶל|אלא אל}} בֵּית יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ג ה/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ו}}<קטע התחלה=ג ו/> לֹא אֶל עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא {{ב|תִשְׁמַע|תבין את}} דִּבְרֵיהֶם. {{ב|אִם לֹא אֲלֵיהֶם|אפילו אם אליהם}} שְׁלַחְתִּיךָ - הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ.<קטע סוף=ג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ז}}<קטע התחלה=ג ז/> וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא {{ב|יֹאבוּ|ירצו}} לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ, כִּי אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי. כִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח וּקְשֵׁי לֵב הֵמָּה.<קטע סוף=ג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ח}}<קטע התחלה=ג ח/> הִנֵּה נָתַתִּי אֶת פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם, וְאֶת מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם.<קטע סוף=ג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|ט}}<קטע התחלה=ג ט/> {{ב|כְּשָׁמִיר|כמו חומר חזק המשמש לחתוך אבנים (ור' גם בהרחבה לגבי הפירוש המוכר של [[W:שמיר (ספרות האגדה)|שמיר כסוג של תולעת]]) }} חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ. לֹא תִירָא אוֹתָם וְלֹא תֵחַת מִפְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה".<קטע סוף=ג ט/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|יחזקאל נשלח אל בני הגולה ויושב בתל אביב שבעה ימים}} {{איור|Til-Abubi estimated area2.jpg|250|"וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (פסוק טו) - האזור בבבל בו מוערך שנמצא [[W:תיל אבובי|תיל-אבובי]]}} {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|י}}<קטע התחלה=ג י/> וַיֹּאמֶר אֵלָי: "בֶּן אָדָם, אֶת כָּל דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע.<קטע סוף=ג י/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יא}}<קטע התחלה=ג יא/> וְלֵךְ בֹּא אֶל הַגּוֹלָה, אֶל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה' - אִם יִשְׁמְעוּ {{ב|וְאִם יֶחְדָּלוּ|ובין אם יפסיקו להקשיב - בכל מקרה חשוב שתגיד להם את דברי}}".<קטע סוף=ג יא/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יב}}<קטע התחלה=ג יב/> וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: "בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהוָה {{ב|מִמְּקוֹמוֹ|מכל מקום שהוא נמצא בו}}".<קטע סוף=ג יב/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יג}}<קטע התחלה=ג יג/> וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים {{ב|לְעֻמָּתָם|מרעישים יחד עם הכנפיים}}, וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.<קטע סוף=ג יג/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יד}}<קטע התחלה=ג יד/> וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי וַתִּקָּחֵנִי, וָאֵלֵךְ {{ב|מַר בַּחֲמַת רוּחִי|ממורמר ומלא חמה (הצטער על כך שהוא צריך להוכיח את העם, למרות שכנראה לא יקשיבו)}}, וְיַד יְהוָה {{ב|עָלַי חָזָקָה|היית עלי בחוזקה, לשלוח אותי לדבר עם העם}}.<קטע סוף=ג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|טו}}<קטע התחלה=ג טו/> וָאָבוֹא אֶל {{ב|הַגּוֹלָה|בני הגולה}}, תֵּל אָבִיב, הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר, <small>(ואשר)</small> {{ב|וָאֵשֵׁב|ואגור שם גם אני}}. הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם, וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים {{ב|מַשְׁמִים|משתומם, נדהם}} {{ב|בְּתוֹכָם|מהמראות שראה לפני כן}}.<קטע סוף=ג טו/> {{כותרת1|ה' מבהיר ליחזקאל שהוא חייב להזהיר, גם את מי שלא ישמע לו, כי אחרת, גם הוא יענש}} {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|טז}}<קטע התחלה=ג טז/> וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים, {{ביאור:פרשה פתוחה}}וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:<קטע סוף=ג טז/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יז}}<קטע התחלה=ג יז/> "בֶּן אָדָם, {{ב|צֹפֶה|חוזה (שומר המשקיף למרחוק ומזהיר מהתקפת אויב קרבת)}} נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי.<קטע סוף=ג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יח}}<קטע התחלה=ג יח/> בְּאָמְרִי לָרָשָׁע: 'מוֹת תָּמוּת', וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ - הוּא רָשָׁע, בַּעֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}נוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.<קטע סוף=ג יח/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|יט}}<קטע התחלה=ג יט/> {{ב|וְאַתָּה כִּי|ומאידך, אם כן}} הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה - הוּא בַּעֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}נוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.<קטע סוף=ג יט/> {{ביאור:פרשה סגורה ללא ירידת שורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כ}}<קטע התחלה=ג כ/> וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, {{ב|וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו|ויכשל בעוון שהופיע בפניו}} - הוּא יָמוּת, כִּי לֹא {{ב|הִזְהַרְתּוֹ|הזהרת אותו מלהדרדר}}, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו {{ב|אֲשֶׁר עָשָׂה|שעשה בעבר}}, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.<קטע סוף=ג כ/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כא}}<קטע התחלה=ג כא/> וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ {{ב|צַדִּיק|את הצדיק}} לְבִלְתִּי חֲטֹא, צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא - חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ".<קטע סוף=ג כא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ה' נגלה ליחזקאל בבקעת בבל, ומצווה אותו להסגר בביתו בשקט. רק כאשר יפתח את פיו עליו לדבר אל העם}} {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כב}}<קטע התחלה=ג כב/> וַתְּהִי עָלַי {{ב|שָׁם|בתל אביב}} יַד יְהוָה, וַיֹּאמֶר אֵלַי: "קוּם צֵא {{ב|אֶל הַבִּקְעָה|מאיזור תל אביב, לאיזור המישור}}, וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ".<קטע סוף=ג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כג}}<קטע התחלה=ג כג/> וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד יְהוָה עֹמֵד, כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי {{ב|עַל נְהַר כְּבָר|בפרק א, "מעשה מרכבה"}}, וָאֶפֹּל עַל פָּנָי.<קטע סוף=ג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כד}}<קטע התחלה=ג כד/> וַתָּבֹא בִי רוּחַ וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי, וַיְדַבֵּר אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלַי: "בֹּא הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ.<קטע סוף=ג כד/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כה}}<קטע התחלה=ג כה/> וְאַתָּה בֶן אָדָם, הִנֵּה {{ב|נָתְנוּ עָלֶיךָ עֲבוֹתִים|כאילו שמו עליך חבלים עבים}} וַאֲסָרוּךָ בָּהֶם, וְלֹא תֵצֵא {{ב|בְּתוֹכָם|להסתובב בין האנשים}}.<קטע סוף=ג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כו}}<קטע התחלה=ג כו/> וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכֶּךָ, וְנֶאֱלַמְתָּ, וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.<קטע סוף=ג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|יחזקאל|ג|כז}}<קטע התחלה=ג כז/> וּבְדַבְּרִי אוֹתְךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה' - הַשֹּׁמֵעַ יִשְׁמָע וְהֶחָדֵל יֶחְדָּל, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה". {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=ג כז/> <קטע סוף=פרק ג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יחזקאל|ג}} {{סרגל ניווט|ביאור:יחזקאל||ב|ג|ד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהוָה מִמְּקוֹמוֹ" (פסוק יב) נאמר ב[[W:קדושה דסידרא|קדושה דסידרא]] (קדושת ובא לציון) ביחד עם תרגומו לארמית. pmk12kkiwj4evilkia1h878dz85ubl2 106 62055 3003857 2984112 2026-04-09T18:16:53Z Ori229 476 3003857 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה יהושע|יהושע|ד|a0604}}<קטע התחלה=פרק ד/> {{כותרת1|הצבת 12 אבנים לזיכרון; סיום חציית הירדן}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|א}}<קטע התחלה=ד א/> וַיְהִי כַּאֲשֶׁר {{ב|תַּמּוּ|סיימו}} כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, {{ביאור:פרשה פתוחה}} <P></P> {{הע-שמאל|ה' מצווה את יהושע לעשות את מה שאמר משה לעם ב[[ביאור:דברים כז|דברים כז ב]]: "וַהֲקֵמתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדלות..."}} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:<קטע סוף=ד א/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ב}}<קטע התחלה=ד ב/> "קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.<קטע סוף=ד ב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ג}}<קטע התחלה=ד ג/> וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר: שְׂאוּ לָכֶם {{ב|מִזֶּה|מפה}}, מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, {{ב|מִמַּצַּב|מהמקום בו ניצבו, עמדו}} רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, {{ב|הָכִין|ביציבות}} שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם {{ב|בַּמָּלוֹן|באיזור הלינה (בישוב גלגל, ראה פסוק כ)}} אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה".<קטע סוף=ד ג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ד}}<קטע התחלה=ד ד/> וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט.<קטע סוף=ד ד/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ה}}<קטע התחלה=ד ה/> וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ: "עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, וְהָרִימוּ לָכֶם {{ב|אִישׁ|כל אחד מכם}} אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ד ה/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ו}}<קטע התחלה=ד ו/> לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר: 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם?'<קטע סוף=ד ו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ז}}<קטע התחלה=ד ז/> וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם: '{{ב|אֲשֶׁר|שאבנים אלו הם לזכר המקרה ש-}} נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן', וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד עוֹלָם".<קטע סוף=ד ז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ח}}<קטע התחלה=ד ח/> וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם.<קטע סוף=ד ח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|ט}}<קטע התחלה=ד ט/> וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ {{ב|בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן|בסמוך לירדן (מדובר ב 12 אבנים נוספות על ה 12 שהוצבו בגילגל)}}, תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם {{ב|הַזֶּה|יום כתיבת הספר}}.<קטע סוף=ד ט/> {{איור|Dore_joshua_crossing.jpg|300|חציית הירדן, גוסטב דורה, 1883}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|י}}<קטע התחלה=ד י/> וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ.<קטע סוף=ד י/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יא}}<קטע התחלה=ד יא/> וַיְהִי {{ב|כַּאֲשֶׁר תַּם|כשסיימו (זהו סיכום הדברים שפירוט שלהם בא להלן)}} כָּל הָעָם לַעֲבוֹר, וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם.<קטע סוף=ד יא/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יב}}<קטע התחלה=ד יב/> וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה.<קטע סוף=ד יב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יג}}<קטע התחלה=ד יג/> {{ב|כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף|היתר נשארו ממזרח לירדן לשמור על המשפחות}} חֲלוּצֵי הַצָּבָא, עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ.<קטע סוף=ד יג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יד}}<קטע התחלה=ד יד/> בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו.<קטע סוף=ד יד/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|טו}}<קטע התחלה=ד טו/> וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:<קטע סוף=ד טו/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|טז}}<קטע התחלה=ד טז/> "צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן".<קטע סוף=ד טז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יז}}<קטע התחלה=ד יז/> וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: "עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן".<קטע סוף=ד יז/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יח}}<קטע התחלה=ד יח/> וַיְהִי <small>(בעלות)</small> כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל {{ב|הֶחָרָבָה|האיזור היבש שמחוץ לנהר}}, וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו.<קטע סוף=ד יח/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|יט}}<קטע התחלה=ד יט/> וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ.<קטע סוף=ד יט/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|כ}}<קטע התחלה=ד כ/> וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל.<קטע סוף=ד כ/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|כא}}<קטע התחלה=ד כא/> וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר: 'מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?'.<קטע סוף=ד כא/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|כב}}<קטע התחלה=ד כב/> וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: 'בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה'.<קטע סוף=ד כב/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|כג}}<קטע התחלה=ד כג/> אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם, עַד עָבְרְכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ.<קטע סוף=ד כג/> {{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ד|כד}}<קטע התחלה=ד כד/> לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה הִיא, לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ד כד/> <קטע סוף=פרק ד/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יהושע|ד}} {{סרגל ניווט|ביאור:יהושע||ג|ד|ה|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== *בדברים כז הציווי היה לקחת את האבנים מהירדן להר עיבל? <BR> יתכן שיהושע אכן לקח איתו אבנים להר עיבל (למרות שזה לא צויין בפרק זה) וקיים את הציווי ב[[ביאור:יהושע ח#ל|פרק ח פסוק ל ואילך]]: "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל... וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים, אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה...". בנוסף רצה יהושע להכין מצבת זכרון לחציית הירדן ולחזק את העם לקראת כיבוש הארץ. לכן הקים את האבנים בירדן ובגילגל על פי רוח הרעיון שנאמר לו על ידי ה' ומשה. {{קטן|([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/grizim.htm יהודה איזנברג באתר דעת])}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=גלגל (אתר מקראי)}} f7fbdof7covia2wcn555h7cetgjvn4b 106 62077 3003880 2984380 2026-04-09T18:40:11Z Ori229 476 3003880 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שופטים|שופטים|ב}}<קטע התחלה=פרק ב/> {{כותרת1|נמסרת נבואה לעם שהערים שהם לא כבשו יהיו להם למוקש}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|א}}<קטע התחלה=ב א/> וַיַּעַל {{ב|מַלְאַךְ יְהוָה|שליח של ה', נביא}} מִן הַגִּלְגָּל אֶל {{ב|הַבֹּכִים|מקום בהר, ליד בית אל. ונקרא כך לאחר המעשה (פסוק ה)}}, {{ביאור:פרשה פתוחה}} וַיֹּאמֶר: "{{ב|אַעֲלֶה|העליתי}} אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם, וָאֹמַר: "לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם.<קטע סוף=ב א/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ב}}<קטע התחלה=ב ב/> {{ב|וְאַתֶּם|בתנאי שאתם}} לֹא תִכְרְתוּ בְרִית לְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת; מִזְבְּחוֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּן. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי - מַה זֹּאת עֲשִׂיתֶם?<קטע סוף=ב ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ג}}<קטע התחלה=ב ג/> וְגַם {{ב|אָמַרְתִּי|לכן החלטתי עכשיו ש}}: לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם {{ב|לְצִדִּים|כמו קוצים}} וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם {{ב|לְמוֹקֵשׁ|כמו מלכודת}}".<קטע סוף=ב ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ד}}<קטע התחלה=ב ד/> וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ.<קטע סוף=ב ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ה}}<קטע התחלה=ב ה/> וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'בֹּכִים', וַיִּזְבְּחוּ שָׁם לַיהוָה.<קטע סוף=ב ה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|יהושע מת והדור שלאחריו כבר לא זוכר את ניסי יציאת מצרים}} {{איור|shoftim02.jpg|250|}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ו}}<קטע התחלה=ב ו/> {{ב|וַיְשַׁלַּח|כמסופר ומפורש ב[[ביאור:יהושע כד#כח|יהושע כד, כח]]}} יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם, וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.<קטע סוף=ב ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ז}}<קטע התחלה=ב ז/> וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ב ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ח}}<קטע התחלה=ב ח/> וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.<קטע סוף=ב ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|ט}}<קטע התחלה=ב ט/> וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.<קטע סוף=ב ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|י}}<קטע התחלה=ב י/> וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו, וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת יְהוָה וְגַם אֶת {{ב|הַמַּעֲשֶׂה|יציאת מצריים וכיבוש הארץ}} אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ב י/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|ישראל חוטאים וכעונש מפסידים במלחמות. ה' שולח שופטים כדי להושיע אותם}} {{איור|Baal Ugarit Louvre AO17329.jpg|100|צלמית ברונזה של הבעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפנה"ס}} {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יא}}<קטע התחלה=ב יא/> וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת {{ב|הַבְּעָלִים|[[W:בעל (אל)|הבעל]], ראש אלילי כנען}}.<קטע סוף=ב יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יב}}<קטע התחלה=ב יב/> וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, וַיַּכְעִסוּ אֶת יְהוָה.<קטע סוף=ב יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יג}}<קטע התחלה=ב יג/> וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל {{ב|וְלָעַשְׁתָּרוֹת|פסלים בדמות אישה, [[W:עשתורת|אלילת הפריון הכנענית]]}}.<קטע סוף=ב יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יד}}<קטע התחלה=ב יד/> וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד {{ב|שֹׁסִים|אויבים}} {{ב|וַיָּשֹׁסּוּ|בזזו}} אוֹתָם, {{ב|וַיִּמְכְּרֵם|הסגירם}} בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם.<קטע סוף=ב יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|טו}}<קטע התחלה=ב טו/> בְּכֹל אֲשֶׁר {{ב|יָצְאוּ|למלחמה}} - יַד יְהוָה הָיְתָה בָּם לְרָעָה, כַּאֲשֶׁר {{ב|דִּבֶּר|ב[[ביאור:יהושע כד#כ|יהושע כד, כ]] ועוד}} יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם, וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד.<קטע סוף=ב טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|טז}}<קטע התחלה=ב טז/> וַיָּקֶם יְהוָה {{ב|שֹׁפְטִים|מנהיגים לישראל, ונקראו שופטים כי מתפקידם היה גם לשפוט בויכוחים בין איש לרעהו}}, וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם.<קטע סוף=ב טז/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יז}}<קטע התחלה=ב יז/> וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ, כִּי {{ב|זָנוּ|נמשכו לסור מהדרך}} אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְו{{ZWJ}}ֹת יְהוָה - לֹא עָשׂוּ {{ב|כֵן|ללכת בדרך הטובה כאבותם}}.<קטע סוף=ב יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יח}}<קטע התחלה=ב יח/> וְכִי הֵקִים יְהוָה לָהֶם שֹׁפְטִים, וְהָיָה יְהוָה עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט, {{ב|כִּי|כאשר}} {{ב|יִנָּחֵם|יחדול}} יְהוָה {{ב|מִנַּאֲקָתָם|להרע להם (כתוצאה מכך שהם צעקו והיתפללו)}} מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם.<קטע סוף=ב יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|יט}}<קטע התחלה=ב יט/> וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ {{ב|מֵאֲבוֹתָם|אפילו יותר מהדור הקודם}} לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲו{{ZWJ}}ֹת לָהֶם. לֹא {{ב|הִפִּילוּ|גרעו}} {{ב|מִמַּעַלְלֵיהֶם|ממעשיהם של אבותם}} וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה.<קטע סוף=ב יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|כ}}<קטע התחלה=ב כ/> וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: "יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי.<קטע סוף=ב כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|כא}}<קטע התחלה=ב כא/> גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר {{ב|עָזַב|לא כבש}} יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת.<קטע סוף=ב כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|כב}}<קטע התחלה=ב כב/> לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל, הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ יְהוָה לָלֶכֶת {{ב|בָּם|לפי חוקי ה'}} כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם, אִם לֹא".<קטע סוף=ב כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ב|כג}}<קטע התחלה=ב כג/> וַיַּנַּח יְהוָה אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר, וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=ב כג/> <קטע סוף=פרק ב/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שופטים|ב}} {{סרגל ניווט|ביאור:שופטים||א|ב|ג|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * 993w0i4gv0y6k4kmiwwb7en4pexlmb3 106 62106 3003879 2984419 2026-04-09T18:39:12Z Ori229 476 3003879 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|י}}<קטע התחלה=פרק י/> {{איור|Bible primer, Old Testament, for use in the primary department of Sunday schools (1919) (14759101386).jpg|200|איור מספר משנת 1919}} {{כותרת1|שמואל נותן לשאול אותות. שאול מתנבא}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|א}}<קטע התחלה=י א/> וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ, וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיֹּאמֶר: "{{ב|הֲלוֹא כִּי|הנה אכן}} מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ {{ב|לְנָגִיד|למלך}}.<קטע סוף=י א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ב}}<קטע התחלה=י ב/> בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים {{ב|עִם|ליד}} {{ב|קְבֻרַת רָחֵל|קבר רחל אימנו - ראו [[ביאור:בראשית לה#כ|בראשית לה, כ]]}} {{ב|בִּגְבוּל|בתחום נחלת}} בִּנְיָמִן {{ב|בְּצֶלְצַח|שם מקום בנחלת בינימין}}, וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: 'נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ, וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם, לֵאמֹר: מָה {{ב|אֶעֱשֶׂה|מרוב דאגה}} לִבְנִי'.<קטע סוף=י ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ג}}<קטע התחלה=י ג/> {{ב|וְחָלַפְתָּ|תעבור}} מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל {{ב|הָאֱלֹהִים|המזבח ב-}} בֵּית אֵל, אֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשָׁה גְדָיִים, וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאֶחָד נֹשֵׂא {{ב|נֵבֶל|כד חרס או [[W:נאד|נאד]]}} יָיִן.<קטע סוף=י ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ד}}<קטע התחלה=י ד/> וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלוֹם, וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם.<קטע סוף=י ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ה}}<קטע התחלה=י ה/> אַחַר כֵּן תָּבוֹא {{ב|גִּבְעַת הָאֱלֹהִים|שנקראה אחר כך גבעת שאול ([[ביאור:שמואל א יא#ד|יא, ד]])}} אֲשֶׁר שָׁם {{ב|נְצִבֵי|גובי מס}} פְלִשְׁתִּים. וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם {{ב|הָעִיר|אל העיר}} {{ב|וּפָגַעְתָּ|תפגוש}} {{ב|חֶבֶל|חבורה של (מאוחדים וקשורים כמו חבל)}} נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.<קטע סוף=י ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ו}}<קטע התחלה=י ו/> וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם, וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר.<קטע סוף=י ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ז}}<קטע התחלה=י ז/> וְהָיָה כִּי {{קטן|(תבאינה)}} תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ, עֲשֵׂה לְךָ {{ב|אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ|ככל שתוכל (למען ישראל)}} כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ.<קטע סוף=י ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ח}}<קטע התחלה=י ח/> {{ב|וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל|תאסוף את העם להלחם בפלישתים, תגיע איתם לגלגל, ואני אגיע אחר כך}}, וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת, לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים. שִׁבְעַת יָמִים {{ב|תּוֹחֵל|תחכה}} עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה".<קטע סוף=י ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|ט}}<קטע התחלה=י ט/> וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל, וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר, וַיָּבֹאוּ כָּל הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה בַּיּוֹם הַהוּא.<קטע סוף=י ט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|י}}<קטע התחלה=י י/> וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל נְבִאִים לִקְרָאתוֹ, וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתוֹכָם.<קטע סוף=י י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יא}}<קטע התחלה=י יא/> וַיְהִי כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא,<קטע סוף=י יא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?". {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יב}}<קטע התחלה=י יב/> וַיַּעַן אִישׁ {{ב|מִשָּׁם|מאנשי הגיבעה}} וַיֹּאמֶר: "{{ב|וּמִי אֲבִיהֶם|האם לכל הנביאים היה אבא נביא, ומה יש לתמוה על שאול}}?", עַל כֵּן הָיְתָה {{ב|לְמָשָׁל|לביטוי מפורסם}}: "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים".<קטע סוף=י יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יג}}<קטע התחלה=י יג/> וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת וַיָּבֹא {{ב|הַבָּמָה|לבמה שליד הגבעה (להתפלל או להקריב קורבן)}}.<קטע סוף=י יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יד}}<קטע התחלה=י יד/> וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל נַעֲרוֹ: "{{ב|אָן|לאן}} הֲלַכְתֶּם?", {{ב|וַיֹּאמֶר|שאול}}: "לְבַקֵּשׁ אֶת הָאֲתֹנוֹת, וַנִּרְאֶה כִי אַיִן, וַנָּבוֹא אֶל שְׁמוּאֵל".<קטע סוף=י יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|טו}}<קטע התחלה=י טו/> וַיֹּאמֶר דּוֹד שָׁאוּל: "הַגִּידָה נָּא לִי מָה אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל?"<קטע סוף=י טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|טז}}<קטע התחלה=י טז/> וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דּוֹדוֹ: "הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת", וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה {{ב|לֹא הִגִּיד לוֹ|כי שאול היה צנוע}} אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל.<קטע סוף=י טז/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|שמואל ממליך את שאול לעיני העם}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יז}}<קטע התחלה=י יז/> {{ב|וַיַּצְעֵק|אסף}} שְׁמוּאֵל אֶת הָעָם אֶל יְהוָה הַמִּצְפָּה.<קטע סוף=י יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יח}}<קטע התחלה=י יח/> וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:<קטע סוף=י יח/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם. {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|יט}}<קטע התחלה=י יט/> וְאַתֶּם הַיּוֹם מְאַסְתֶּם אֶת אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוּא מוֹשִׁיעַ לָכֶם מִכָּל רָעוֹתֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לוֹ: 'כִּי מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ', וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם {{ב|וּלְאַלְפֵיכֶם|מסודרים לפי מישפחותיכם}}".<קטע סוף=י יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כ}}<קטע התחלה=י כ/> וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, {{ב|וַיִּלָּכֵד|עשה הגרלה ביניהם ונפל הגורל על}} שֵׁבֶט בִּנְיָמִן.<קטע סוף=י כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כא}}<קטע התחלה=י כא/> וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָו וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא.<קטע סוף=י כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כב}}<קטע התחלה=י כב/> וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיהוָה "{{ב|הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ|האם נמצא כאן עוד איש מלבד אלו הנראים לעין}}?", {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא {{ב|אֶל הַכֵּלִים|מאחורי הכלים שהביאו איתם העם ושמו בערימה}}".<קטע סוף=י כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כג}}<קטע התחלה=י כג/> וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה.<קטע סוף=י כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כד}}<קטע התחלה=י כד/> וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: "הַרְּאִיתֶם {{ב|אֲשֶׁר|את אשר}} בָּחַר בּוֹ יְהוָה, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם?" וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: "יְחִי הַמֶּלֶךְ!".<קטע סוף=י כד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כה}}<קטע התחלה=י כה/> וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה, וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי {{ב|יְהוָה|ארון ברית ה'}}, וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ.<קטע סוף=י כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כו}}<קטע התחלה=י כו/> וְגַם שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתוֹ גִּבְעָתָה, וַיֵּלְכוּ עִמּוֹ {{ב|הַחַיִל|אנשי החיל, אנשים יראי ה'}} אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם.<קטע סוף=י כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|י|כז}}<קטע התחלה=י כז/> וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ "מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה?", וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה, וַיְהִי {{ב|כְּמַחֲרִישׁ|עשה עצמו כאילו הוא חרש, שאיננו שומע אותם}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=י כז/> <קטע סוף=פרק י/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|י}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||ט|י|יא|הצג תמיד=1}} {{איור|Tomb of Rachel, Jerusalem, Holy Land-LCCN2002725025.jpg|250|"קְבֻרַת רָחֵל" (פסוק ב) - קבר רחל בסביבות 1890}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * {{צ|קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח}} (פסוק ב) - והרי רחל נקברה בבית לחם שבנחלת יהודה ({{הפניה לפסוק|בראשית לה|יט}})? :1. שני האנשים הנמצאים ברגע שבו מדבר שמואל עם שאול ליד קבורת רחל (שבנחלת יהודה) ייפגשו מאוחר יותר עם שאול בגבול בינימין (תוספתא סוטה יא, יג). :2. כך אמר שמואל לשאול: "בלכתך היום מעמדי עם קבורת רחל (מבית לחם) ומצאת שני אנשים בגבול בינימין בצלצח (בראשית רבה פב, ט). :3. קבר רחל הוא אכן בנחלת בינימין, ואפרת בבראשית ({{צ|וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם}}) היא [[W:נחל פרת#עין פרת|עין פרת]], שאולי בגלל המים הרבים שיש שם הכינו שם גם לחם. לפי זה שבט בינימין קיבל את הנחלה הסובבת את המקום בו נולד אבי אביהם. ([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/rachel/reuveni.htm נגה הראובני] באתר דעת) * המילה "[[WIKT:נבל|נבל]]" מוזכרת בפרקינו פעמיים במשמעויות שונות: "נֵבֶל יָיִן", "נֵבֶל וְתֹף". בספר 'שלטי הגיבורים' ל[[W:אברהם הרופא פורטלאונה|רבי אברהם הרופא]] מוזכר לגבי כלי הנגינה: "מפני שבצורתו הוא כדמות נבל יין חלול מתוכו, שיש לו כרס וצואר" (וכן במילון אבן-שושן). ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=משיחת שאול למלך}} d8j5g23fsof6ilqgjwyue6j54p1iqw8 106 62112 3003877 2984418 2026-04-09T18:36:50Z Ori229 476 3003877 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|טז}}<קטע התחלה=פרק טז/> {{כותרת1|שמואל ממליך בסתר את דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|א}}<קטע התחלה=טז א/> וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל: "עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל {{ב|אֶל|על אובדן מלכותו של}} שָׁאוּל? וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. מַלֵּא {{ב|קַרְנְךָ|קרן חלולה של בעל חיים, שמשמשת ככלי לנוזלים}} שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל {{ב|יִשַׁי|משפחתו של ישי}} {{ב|בֵּית הַלַּחְמִי|תושב בית לחם}}, כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ".<קטע סוף=טז א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ב}}<קטע התחלה=טז ב/> וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי?", וַיֹּאמֶר יְהוָה: "עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ: 'לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי'.<קטע סוף=טז ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ג}}<קטע התחלה=טז ג/> וְקָרָאתָ לְיִשַׁי {{ב|בַּזָּבַח|להשתתף בסעודת הזבח}}, וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה {{ב|וּמָשַׁחְתָּ|תמליך (ע"י משיחה בשמן)}} לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ".<קטע סוף=טז ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ד}}<קטע התחלה=טז ד/> וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם, {{ב|וַיֶּחֶרְדוּ|מיהרו בבהלה}} זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר: "שָׁלֹם בּוֹאֶךָ?".<קטע סוף=טז ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ה}}<קטע התחלה=טז ה/> וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם. לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי. הִתְקַדְּשׁוּ וּבָאתֶם אִתִּי בַּזָּבַח", {{ב|וַיְקַדֵּשׁ|ציוה עליהם להתקדש, להיטהר לקראת הטקס}} אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח.<קטע סוף=טז ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ו}}<קטע התחלה=טז ו/> וַיְהִי בְּבוֹאָם, וַיַּרְא אֶת {{ב|אֱלִיאָב|הבן הבכור}}, וַיֹּאמֶר: "{{ב|אַךְ|אכן}} {{ב|נֶגֶד|מול}} יְהוָה {{ב|מְשִׁיחוֹ|עומד מלכו}}".<קטע סוף=טז ו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ז}}<קטע התחלה=טז ז/> וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל: "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ. כִּי לֹא {{ב|אֲשֶׁר|רואה אני את אשר}} יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב".<קטע סוף=טז ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ח}}<קטע התחלה=טז ח/> וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל אֲבִינָדָב וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר: "גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה".<קטע סוף=טז ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|ט}}<קטע התחלה=טז ט/> וַיַּעֲבֵר יִשַׁי {{ב|שַׁמָּה|את הבן השלישי ששמו שַׁמָּה}}, וַיֹּאמֶר: "גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה".<קטע סוף=טז ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|י}}<קטע התחלה=טז י/> וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: "לֹא בָחַר יְהוָה בָּאֵלֶּה".<קטע סוף=טז י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יא}}<קטע התחלה=טז יא/> וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: "הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים?", וַיֹּאמֶר: "עוֹד {{ב|שָׁאַר|נשאר}} הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן", וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי: "{{ב|שִׁלְחָה|תשלח מישהו}} {{ב|וְקָחֶנּוּ|שיקרא לו}}, כִּי לֹא {{ב|נָסֹב|נשב לאכול}} עַד בֹּאוֹ פֹה".<קטע סוף=טז יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יב}}<קטע התחלה=טז יב/> וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ, וְהוּא {{ב|אַדְמוֹנִי|בעל לחיים אדומות|האם עשו ודוד המלך היו אדמונים או ג'ינג'ים?}} {{ב|עִם|וגם}} יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Samuel e david.jpg|200|שמואל מושח את דוד למלוכה. ציור קיר מ[[W:בית הכנסת בדורה אירופוס|בית הכנסת בדורה אירופוס]]}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא".<קטע סוף=טז יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יג}}<קטע התחלה=טז יג/> וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, {{ב|וַתִּצְלַח|שרתה עליו}} רוּחַ יְהוָה אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה, וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה.<קטע סוף=טז יג/> {{כותרת1|לשאול יש רוח רעה, ויועציו ממליצים לו על נגינתו של דוד}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יד}}<קטע התחלה=טז יד/> וְרוּחַ יְהוָה סָרָה מֵעִם שָׁאוּל, {{ב|וּבִעֲתַתּוּ|הבהילה אותו}} רוּחַ רָעָה מֵאֵת יְהוָה.<קטע סוף=טז יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|טו}}<קטע התחלה=טז טו/> וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי שָׁאוּל אֵלָיו: "הִנֵּה נָא רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה מְבַעִתֶּךָ.<קטע סוף=טז טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|טז}}<קטע התחלה=טז טז/> יֹאמַר נָא אֲדֹנֵנוּ {{ב|עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ|לנו, לעבדיך העומדים לפניך}}: יְבַקְשׁוּ אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר, וְהָיָה בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ אֱלֹהִים רָעָה, וְנִגֵּן {{ב|בְּיָדוֹ|בכינור בידיו}} וְטוֹב לָךְ".<קטע סוף=טז טז/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יז}}<קטע התחלה=טז יז/> וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל עֲבָדָיו: "{{ב|רְאוּ|מיצאו}} נָא לִי אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן וַהֲבִיאוֹתֶם אֵלָי".<קטע סוף=טז יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יח}}<קטע התחלה=טז יח/> וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה {{ב|וּנְבוֹן דָּבָר|מדבר בבינה, בחכמה}} וְאִישׁ תֹּאַר, וַיהוָה עִמּוֹ".<קטע סוף=טז יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|יט}}<קטע התחלה=טז יט/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל {{ב|מַלְאָכִים|שליחים}} אֶל יִשָׁי, וַיֹּאמֶר: "שִׁלְחָה אֵלַי אֶת דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר {{ב|בַּצֹּאן|רועה בצאן}}".<קטע סוף=טז יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|כ}}<קטע התחלה=טז כ/> וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר {{ב|לֶחֶם|שעליו טעון לחם}} {{ב|וְנֹאד|שק עור}} יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד, וַיִּשְׁלַח בְּיַד דָּוִד בְּנוֹ {{ב|אֶל שָׁאוּל|להביא מתנה לשאול}}.<קטע סוף=טז כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|כא}}<קטע התחלה=טז כא/> וַיָּבֹא דָוִד אֶל שָׁאוּל וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, {{ב|וַיֶּאֱהָבֵהוּ|שאול אהב את דוד}} מְאֹד, וַיְהִי לוֹ {{ב|נֹשֵׂא כֵלִים|אחד מנושאי כלי המלחמה של שאול}}.<קטע סוף=טז כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|כב}}<קטע התחלה=טז כב/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶל יִשַׁי לֵאמֹר: "{{ב|יַעֲמָד|ישאר}} נָא דָוִד לְפָנַי כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינָי".<קטע סוף=טז כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|טז|כג}}<קטע התחלה=טז כג/> וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים {{ב|אֶל|על}} שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה. {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=טז כג/> <קטע סוף=פרק טז/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|טז}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||טו|טז|יז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=ישי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אליאב בן ישי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=שמעה (דמות מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=דוד}} {{מיזמים|ויקיפדיה=משיחת דוד למלך}} q5nxd6fgmhf5irg4qdlt1pb16y7k33b 106 62113 3003875 2984424 2026-04-09T18:36:13Z Ori229 476 3003875 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|יז}}<קטע התחלה=פרק יז/> {{כותרת1|מלחמת דוד וגוליית}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|א}}<קטע התחלה=יז א/> וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ {{ב|שֹׂכֹה|לכיוון העיר 'שוכה'}} {{ב|אֲשֶׁר|שבנחלת}} לִיהוּדָה, וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה {{ב|בְּאֶפֶס דַּמִּים|בעיר הנקראת 'פס דמים' ([[ביאור:דברי הימים א יא#יג|דברי הימים א יא, יג]])}}.<קטע סוף=יז א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ב}}<קטע התחלה=יז ב/> וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים.<קטע סוף=יז ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ג}}<קטע התחלה=יז ג/> וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה, וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.<קטע סוף=יז ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ד}}<קטע התחלה=יז ד/> וַיֵּצֵא אִישׁ {{ב|הַבֵּנַיִם|נציג הבא להילחם עם נציג מצבא האויב בין שתי המחנות}} מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ, {{ב|מִגַּת|מהעיר גת}}, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ {{ב|אַמּוֹת|כל אמה בערך חצי מטר}} {{ב|וָזָרֶת|חצי אמה}}.<קטע סוף=יז ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ה}}<קטע התחלה=יז ה/> וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן {{ב|קַשְׂקַשִּׂים|המורכב מהרבה פיסות מתכת המודבקות לבגד}} הוּא לָבוּשׁ, וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים {{ב|שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת|שקלים העשויים מנחושת (כל אחד 12 גרם, וביחד 60 ק''ג)}}.<קטע סוף=יז ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ו}}<קטע התחלה=יז ו/> {{ב|וּמִצְחַת|מגן המכסה את הרגל}} נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו, {{ב|וְכִידוֹן|רומח גדול}} נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו.<קטע סוף=יז ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ז}}<קטע התחלה=יז ז/> {{קטן|(וחץ)}} וְעֵץ {{ב|חֲנִיתוֹ|כמו כידון בימינו, המיועד להטלה לרחוק}} {{ב|כִּמְנוֹר אֹרְגִים|היתה לו צורה של עץ המשמש לאריגה בנוּל}}, {{ב|וְלַהֶבֶת|הלהב שבקצה}} חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל, וְנֹשֵׂא {{ב|הַצִּנָּה|המגן}} הֹלֵךְ לְפָנָיו.<קטע סוף=יז ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ח}}<קטע התחלה=יז ח/> וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל {{ב|מַעַרְכֹת|הצבא הנערך למלחמה}} יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה? הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל - {{ב|בְּרוּ|ביחרו}} לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי.<קטע סוף=יז ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ט}}<קטע התחלה=יז ט/> אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי - וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּיתִיו - וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ".<קטע סוף=יז ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|י}}<קטע התחלה=יז י/> {{ב|וַיֹּאמֶר|ישראל לא ענו, וגולית המשיך לדבר}} הַפְּלִשְׁתִּי: "אֲנִי {{ב|חֵרַפְתִּי|ביישתי}} אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה, תְּנוּ לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד".<קטע סוף=יז י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יא}}<קטע התחלה=יז יא/> וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה, {{ב|וַיֵּחַתּוּ|נשברו, פחדו}} וַיִּרְאוּ מְאֹד.<קטע סוף=יז יא/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Shmuel_a_17.jpg|338|}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יב}}<קטע התחלה=יז יב/> וְדָוִד בֶּן אִישׁ {{ב|אֶפְרָתִי|ממשפחה המיוחסת לאפרת אשת כלב בן חצרון ([[ביאור:דברי הימים א ב#יט|דברי הימים א ב, יט]])}} הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים, {{ב|וְהָאִישׁ|ישי}} בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים.<קטע סוף=יז יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יג}}<קטע התחלה=יז יג/> וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי יִשַׁי הַגְּדֹלִים, הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה, וְשֵׁם שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בַּמִּלְחָמָה: אֱלִיאָב הַבְּכוֹר וּמִשְׁנֵהוּ אֲבִינָדָב וְהַשְּׁלִשִׁי שַׁמָּה.<קטע סוף=יז יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יד}}<קטע התחלה=יז יד/> וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל.<קטע סוף=יז יד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|טו}}<קטע התחלה=יז טו/> וְדָוִד {{ב|הֹלֵךְ וָשָׁב|מדי פעם הולך וחוזר}} מֵעַל שָׁאוּל לִרְעוֹת אֶת צֹאן אָבִיו בֵּית לָחֶם.<קטע סוף=יז טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|טז}}<קטע התחלה=יז טז/> וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי {{ב|הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב|כל בוקר וכל ערב}}, {{ב|וַיִּתְיַצֵּב|והיה עומד מול מחנה ישראל}} אַרְבָּעִים יוֹם.<קטע סוף=יז טז/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יז}}<קטע התחלה=יז יז/> וַיֹּאמֶר יִשַׁי לְדָוִד בְּנוֹ: "קַח נָא לְאַחֶיךָ {{ב|אֵיפַת|איפה היא מידת יובש, בערך 25 ליטר}} {{ב|הַקָּלִיא|דגן קלוי באש}} הַזֶּה וַעֲשָׂרָה לֶחֶם הַזֶּה, {{ב|וְהָרֵץ|תביא בריצה}} הַמַּחֲנֶה לְאַחֶיךָ.<קטע סוף=יז יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יח}}<קטע התחלה=יז יח/> וְאֵת עֲשֶׂרֶת {{ב|חֲרִצֵי|גבינות שיש בהם הרבה חריצים}} הֶחָלָב הָאֵלֶּה תָּבִיא לְשַׂר {{ב|הָאָלֶף|שאחראי על 1000 חיילים}}, וְאֶת אַחֶיךָ {{ב|תִּפְקֹד|תשאל}} לְשָׁלוֹם וְאֶת {{ב|עֲרֻבָּתָם|מצבם, שלומם}} {{ב|תִּקָּח|תביא אלי, תדווח לי}}".<קטע סוף=יז יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|יט}}<קטע התחלה=יז יט/> וְשָׁאוּל {{ב|וְהֵמָּה|ואחי דוד}} וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה, נִלְחָמִים עִם פְּלִשְׁתִּים.<קטע סוף=יז יט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כ}}<קטע התחלה=יז כ/> וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד בַּבֹּקֶר {{ב|וַיִּטֹּשׁ|השאיר, הפקיד}} אֶת הַצֹּאן עַל {{ב|שֹׁמֵר|מישהו שישמור עליהם במקומו}}, וַיִּשָּׂא וַיֵּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יִשָׁי, וַיָּבֹא {{ב|הַמַּעְגָּלָה|למחנה ישראל שהיה מוקף בגדר אבנים בצורת עיגול}} {{ב|וְהַחַיִל הַיֹּצֵא|ובדיוק באותו זמן היה גדוד שיצא מהמעגלה}} אֶל {{ב|הַמַּעֲרָכָה|לכיוון האיזור בינם לבין מחנה פלישתים}} {{ב|וְהֵרֵעוּ בַּמִּלְחָמָה|והם הריעו כלפי הפלישתים תרועות מילחמה להפחידם (וראה [[ביאור:במדבר י#ט|במדבר י, ט]])}}.<קטע סוף=יז כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כא}}<קטע התחלה=יז כא/> {{ב|וַתַּעֲרֹךְ יִשְׂרָאֵל|עדת ישראל נערכה}} וּפְלִשְׁתִּים, מַעֲרָכָה לִקְרַאת מַעֲרָכָה.<קטע סוף=יז כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כב}}<קטע התחלה=יז כב/> {{ב|וַיִּטֹּשׁ|פירק}} דָּוִד אֶת הַכֵּלִים מֵעָלָיו עַל יַד שׁוֹמֵר הַכֵּלִים, וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא וַיִּשְׁאַל לְאֶחָיו לְשָׁלוֹם.<קטע סוף=יז כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כג}}<קטע התחלה=יז כג/> וְהוּא מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה אִישׁ הַבֵּנַיִם עוֹלֶה, גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי שְׁמוֹ, מִגַּת {{קטן|(ממערות)}} מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים, וַיְדַבֵּר כַּדְּבָרִים {{ב|הָאֵלֶּה|שנכתבו לעיל, פסוק ח}}, וַיִּשְׁמַע דָּוִד.<קטע סוף=יז כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כד}}<קטע התחלה=יז כד/> וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם אֶת הָאִישׁ, וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו וַיִּירְאוּ מְאֹד.<קטע סוף=יז כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כה}}<קטע התחלה=יז כה/> וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל: "הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה, כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ - יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה {{ב|חָפְשִׁי|מלשרת בצבא וממיסים וכו'}} בְּיִשְׂרָאֵל".<קטע סוף=יז כה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כו}}<קטע התחלה=יז כו/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הָאֲנָשִׁים הָעֹמְדִים עִמּוֹ לֵאמֹר: "מַה יֵּעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַלָּז וְהֵסִיר חֶרְפָּה מֵעַל יִשְׂרָאֵל? כִּי {{ב|מִי|שאלה רטורית, שכוונתה לזלזל בגוליית}} הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת {{ב|אֱלֹהִים חַיִּים|ישראל, הנלחמים את מלחמות ה' (חיים הוא כינוי לה' שמשמעותו כבוד וכח)}}?".<קטע סוף=יז כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כז}}<קטע התחלה=יז כז/> וַיֹּאמֶר לוֹ הָעָם {{ב|כַּדָּבָר הַזֶּה|שהם דיברו ביניהם בפסוק כה}} לֵאמֹר: "כֹּה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ".<קטע סוף=יז כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כח}}<קטע התחלה=יז כח/> וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים, וַיִּחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ? וְעַל מִי {{ב|נָטַשְׁתָּ|השארת}} מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר? אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת {{ב|זְדֹנְךָ|השובבות שלך}} וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ, כִּי לְמַעַן {{ב|רְאוֹת הַמִּלְחָמָה|מתוך סקרנות, לראות איך המלחמה מתנהלת}} יָרָדְתָּ".<קטע סוף=יז כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|כט}}<קטע התחלה=יז כט/> וַיֹּאמֶר דָּוִד: "מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה? {{ב|הֲלוֹא דָּבָר הוּא|האם לבא לראות את המילחמה זה דבר שלילי?}}?".<קטע סוף=יז כט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|ל}}<קטע התחלה=יז ל/> וַיִּסֹּב {{ב|מֵאֶצְלוֹ|מלדבר אל אחיו הגדול}} אֶל מוּל אַחֵר, וַיֹּאמֶר כַּדָּבָר הַזֶּה, וַיְשִׁבֻהוּ הָעָם דָּבָר כַּדָּבָר הָרִאשׁוֹן.<קטע סוף=יז ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לא}}<קטע התחלה=יז לא/> {{ב|וַיִּשָּׁמְעוּ|התפרסמו}} הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר דָּוִד, וַיַּגִּדוּ {{ב|לִפְנֵי שָׁאוּל|לשאול שדוד מביע זילזול רב בגוליית}} וַיִּקָּחֵהוּ.<קטע סוף=יז לא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לב}}<קטע התחלה=יז לב/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: "אַל יִפֹּל לֵב אָדָם {{ב|עָלָיו|על גוליית, בגלל גוליית}}. עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה".<קטע סוף=יז לב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לג}}<קטע התחלה=יז לג/> וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: "לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ, כִּי נַעַר אַתָּה וְהוּא אִישׁ מִלְחָמָה מִנְּעֻרָיו".<קטע סוף=יז לג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{איור|David-goliath28.jpg|216|דוד לאחר הניצחון על גולית - [[W:גוסטב דורה|גוסטב דורה]]}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לד}}<קטע התחלה=יז לד/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: "רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן, וּבָא הָאֲרִי {{ב|וְאֶת|וגם}} הַדּוֹב {{ב|וְנָשָׂא|ולקח}} שֶׂה מֵהָעֵדֶר.<קטע סוף=יז לד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לה}}<קטע התחלה=יז לה/> וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו, וַיָּקָם עָלַי, וְהֶחֱזַקְתִּי {{ב|בִּזְקָנוֹ|בפרווה שמסביב לסנטר שלו}} וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו.<קטע סוף=יז לה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לו}}<קטע התחלה=יז לו/> גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ. וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם כִּי חֵרֵף מַעַרְכֹת אֱלֹהִים חַיִּים".<קטע סוף=יז לו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לז}}<קטע התחלה=יז לז/> וַיֹּאמֶר דָּוִד: "יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב - הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה", {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: "לֵךְ וַיהוָה יִהְיֶה עִמָּךְ".<קטע סוף=יז לז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לח}}<קטע התחלה=יז לח/> וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד {{ב|מַדָּיו|את המדים של שאול}} וְנָתַן {{ב|קוֹבַע|כובע}} נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן.<קטע סוף=יז לח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|לט}}<קטע התחלה=יז לט/> וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו {{ב|וַיֹּאֶל|רצה ללכת אך לא הצליח}} לָלֶכֶת כִּי לֹא {{ב|נִסָּה|התנסה בכך}}. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: "לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי", וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו.<קטע סוף=יז לט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מ}}<קטע התחלה=יז מ/> וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם {{ב|בִּכְלִי הָרֹעִים|תרמיל שרועים נהגו לקחת}} אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט, {{ב|וְקַלְעוֹ|הקלע שלו, רצועת עור מקופלת לשניים, שבמרכזה מניחים אבן, מסובבים אותה ומשליכים}} בְיָדוֹ, וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי.<קטע סוף=יז מ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מא}}<קטע התחלה=יז מא/> וַיֵּלֶךְ הַפְּלִשְׁתִּי הֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל דָּוִד, וְהָאִישׁ נֹשֵׂא {{ב|הַצִּנָּה|המגן הנקרא גם תריס}} לְפָנָיו.<קטע סוף=יז מא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מב}}<קטע התחלה=יז מב/> וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ, כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי {{ב|עִם|וגם}} יְפֵה מַרְאֶה.<קטע סוף=יז מב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מג}}<קטע התחלה=יז מג/> וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד: "הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת?", וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד {{ב|בֵּאלֹהָיו|באלוהי דוד}}.<קטע סוף=יז מג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מד}}<קטע התחלה=יז מד/> וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד: "לְכָה אֵלַי, וְאֶתְּנָה אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הַשָּׂדֶה".<קטע סוף=יז מד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{איור|David und Goliath (Michelangelo).jpg|150|פרסקו מאת מיכלאנג'לו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מה}}<קטע התחלה=יז מה/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.<קטע סוף=יז מה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מו}}<קטע התחלה=יז מו/> הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי {{ב|פֶּגֶר|את פיגרי הגופות של}} מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ, וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=יז מו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מז}}<קטע התחלה=יז מז/> וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה, כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ".<קטע סוף=יז מז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{איור|Rembrandt Harmensz. van Rijn 029.jpg|250|דוד מציג את ראש גלית לשאול, ציור מאת רמברנדט}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מח}}<קטע התחלה=יז מח/> וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי.<קטע סוף=יז מח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|מט}}<קטע התחלה=יז מט/> וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ, {{ב|וַתִּטְבַּע|פגעה ושקעה}} הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה.<קטע סוף=יז מט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נ}}<קטע התחלה=יז נ/> {{ב|וַיֶּחֱזַק|ובכך היה חזק יותר}} דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי {{ב|בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן|על ידי שימוש בקלע ובאבן בלבד}}, וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ, {{ב|וְחֶרֶב|ואפילו שחרב}} אֵין בְּיַד דָּוִד.<קטע סוף=יז נ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נא}}<קטע התחלה=יז נא/> וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי, וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ {{ב|מִתַּעְרָהּ|מהנדן שלה, מהכלי בו מחזיקים את החרב}} וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ. וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ.<קטע סוף=יז נא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נב}}<קטע התחלה=יז נב/> וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה {{ב|וַיָּרִעוּ|תרועת מלחמה בשמחה}}, וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד {{ב|בּוֹאֲךָ גַיְא|הדרך המובילה למקום הנקרא 'גיא'}} וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן, וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים {{ב|בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם|בדרך המובילה ל'שערים'}} וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן.<קטע סוף=יז נב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נג}}<קטע התחלה=יז נג/> וַיָּשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|מִדְּלֹק|מלרדוף}} אַחֲרֵי פְלִשְׁתִּים, {{ב|וַיָּשֹׁסּוּ|בזזו}} אֶת מַחֲנֵיהֶם.<קטע סוף=יז נג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נד}}<קטע התחלה=יז נד/> וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלָ{{ZWJ}}ִם, וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ.<קטע סוף=יז נד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נה}}<קטע התחלה=יז נה/> וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא {{ב|לִקְרַאת|בדרכו להילחם ב}} הַפְּלִשְׁתִּי, אָמַר אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא: "{{ב|בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר|האם הוא ממשפחה המתאימה למלכות? היתכן שיקח ממני את המלוכה?}} אַבְנֵר?", וַיֹּאמֶר אַבְנֵר: "{{ב|חֵי נַפְשְׁךָ|נשבע אני (שאיני יודע)}} הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי".<קטע סוף=יז נה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נו}}<קטע התחלה=יז נו/> וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה {{ב|הָעָלֶם|הנער}}".<קטע סוף=יז נו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נז}}<קטע התחלה=יז נז/> וּכְשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֹתוֹ אַבְנֵר וַיְבִאֵהוּ לִפְנֵי שָׁאוּל, וְרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ.<קטע סוף=יז נז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יז|נח}}<קטע התחלה=יז נח/> וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל: "בֶּן מִי אַתָּה הַנָּעַר?", וַיֹּאמֶר דָּוִד: "בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי".<קטע סוף=יז נח/> <קטע סוף=פרק יז/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|יז}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||טז|יז|יח|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * בסוף הפרק שואל שאול את דוד מי הוא למרות שבפרק הקודם דוד כבר מנגן אצלו. מספר הסברים לכך ניתן למצא [[ביאור:שמואל א יז נה|במאמר זה]]. * "הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת" (פסוק מג) - דרכם של רועי הצאן לשאת שני מקלות: שבט קל לכוון בו את הצאן, ומשענת כבדה לסייע בהליכה. כך גם "שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ" ב[[תהלים כג ד]] ואולי גם מקל הנועם ומקל החובלים ב[[זכריה יא ז]] {{קטן|(ע"פ פירוש דעת מקרא לפסוק בזכריה)}} ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=גוליית}} {{מיזמים|ויקיפדיה=דוד וגוליית}} rhlvzegrnwzjnl0y5jvgn1htkio2ysr 106 62115 3003874 2984426 2026-04-09T18:35:36Z Ori229 476 3003874 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|יט}} <קטע התחלה=פרק יט/> {{כותרת1|נסיונות נוספים של שאול להרוג את דוד}} {{איור|David gaza.JPG|250|דוד מנגן בנבל, מתוך פסיפס בבית הכנסת העתיק בעזה, מוצג כעת ב"אכסניית השומרוני הטוב"}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|א}}<קטע התחלה=יט א/> וַיְדַבֵּר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו לְהָמִית אֶת דָּוִד, וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל חָפֵץ בְּדָוִד מְאֹד.<קטע סוף=יט א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ב}}<קטע התחלה=יט ב/> וַיַּגֵּד יְהוֹנָתָן לְדָוִד לֵאמֹר: "מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ, וְעַתָּה הִשָּׁמֶר נָא {{ב|בַבֹּקֶר|מלבא מחר בבוקר אל בית המלך}} וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר וְנַחְבֵּאתָ.<קטע סוף=יט ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ג}}<קטע התחלה=יט ג/> וַאֲנִי אֵצֵא וְעָמַדְתִּי {{ב|לְיַד אָבִי בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם|שאול היה נוהג לטייל מדי בוקר באותו שדה בו מתחבא דוד, ויהונתן תיכנן להצטרף אליו לטיול}}, וַאֲנִי אֲדַבֵּר {{ב|בְּךָ|דברים טובים עליך}} אֶל אָבִי, וְרָאִיתִי {{ב|מָה|מה מתכנן אבי}} וְהִגַּדְתִּי לָךְ".<קטע סוף=יט ג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ד}}<קטע התחלה=יט ד/> וַיְדַבֵּר יְהוֹנָתָן {{ב|בְּדָוִד טוֹב|על דוד דברים טובים}} אֶל שָׁאוּל אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַל {{ב|יֶחֱטָא|בלשפוך דם נקי (ראה בפסוק הבא)}} הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ בְדָוִד, כִּי לוֹא חָטָא לָךְ, וְכִי מַעֲשָׂיו טוֹב לְךָ מְאֹד.<קטע סוף=יט ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ה}}<קטע התחלה=יט ה/> וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, וַיַּעַשׂ יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, רָאִיתָ וַתִּשְׂמָח, וְלָמָּה תֶחֱטָא {{ב|בְּדָם נָקִי|בלשפוך את דמו של מי שלא חטא}} לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם".<קטע סוף=יט ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ו}}<קטע התחלה=יט ו/> וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן, וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל: "{{ב|חַי יְהוָה|אני נשבע באלוהים}} {{ב|אִם|שלא}} יוּמָת".<קטע סוף=יט ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ז}}<קטע התחלה=יט ז/> וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן לְדָוִד, וַיַּגֶּד לוֹ יְהוֹנָתָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּבֵא יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד אֶל שָׁאוּל וַיְהִי {{ב|לְפָנָיו|משרת את שאול}} {{ב|כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם|כמו בעבר}}.<קטע סוף=יט ז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ח}}<קטע התחלה=יט ח/> וַתּוֹסֶף הַמִּלְחָמָה לִהְיוֹת, וַיֵּצֵא דָוִד וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו.<קטע סוף=יט ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|ט}}<קטע התחלה=יט ט/> וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד.<קטע סוף=יט ט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|י}}<קטע התחלה=יט י/> וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית {{ב|בְּדָוִד וּבַקִּיר|כמו [[ביאור:שמואל א יח#יא|בפרק הקודם, פסוק יא]]}} {{ב|וַיִּפְטַר|ודוד חמק}} מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר, וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא.<קטע סוף=יט י/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Michal lets David escape (89398919).jpg|200|מיכל מורידה את דוד מהחלון, גוסטב דורה, 1865}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יא}}<קטע התחלה=יט יא/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד {{ב|לְשָׁמְרוֹ|שלא יצא מהבית ויברח}} וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר, וַתַּגֵּד לְדָוִד מִיכַל אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: "אִם אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה, מָחָר אַתָּה מוּמָת".<קטע סוף=יט יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יב}}<קטע התחלה=יט יב/> וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת דָּוִד {{ב|בְּעַד|דרך}} הַחַלּוֹן, וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט.<קטע סוף=יט יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יג}}<קטע התחלה=יט יג/> וַתִּקַּח מִיכַל אֶת {{ב|הַתְּרָפִים|סוג של פסל}} וַתָּשֶׂם {{ב|אֶל|על}} הַמִּטָּה, וְאֵת {{ב|כְּבִיר|עור (עם שיער)}} הָעִזִּים שָׂמָה {{ב|מְרַאֲשֹׁתָיו|במקום בו הוא מניח את ראשו}}, וַתְּכַס בַּבָּגֶד.<קטע סוף=יט יג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יד}}<קטע התחלה=יט יד/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד, {{ב|וַתֹּאמֶר:|מיכל}} "חֹלֶה הוּא".<קטע סוף=יט יד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|טו}}<קטע התחלה=יט טו/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶת {{ב|הַמַּלְאָכִים|אותם שליחים שחזרו}} לִרְאוֹת אֶת דָּוִד לֵאמֹר: "{{ב|הַעֲלוּ|הביאו}} אֹתוֹ בַמִּטָּה אֵלַי לַהֲמִתוֹ".<קטע סוף=יט טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|טז}}<קטע התחלה=יט טז/> וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וְהִנֵּה הַתְּרָפִים אֶל הַמִּטָּה, וּכְבִיר הָעִזִּים מְרַאֲשֹׁתָיו.<קטע סוף=יט טז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יז}}<קטע התחלה=יט יז/> וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל: "לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי וַתְּשַׁלְּחִי אֶת אֹיְבִי וַיִּמָּלֵט?", וַתֹּאמֶר מִיכַל אֶל שָׁאוּל: "הוּא אָמַר אֵלַי: '{{ב|שַׁלְּחִנִי|עיזרי לי לברוח}} - {{ב|לָמָה אֲמִיתֵךְ|ואם לא, אז אהרוג אותך}}'".<קטע סוף=יט יז/> {{כותרת1|שאול רודף אחרי דוד אך פוגש את שמואל ומתנבא}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יח}}<קטע התחלה=יט יח/> וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט, וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וַיַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל. וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ {{קטן|(בנוית)}} בְּנָיוֹת.<קטע סוף=יט יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|יט}}<קטע התחלה=יט יט/> וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר: "הִנֵּה דָוִד {{קטן|(בנוית)}} בְּנָיוֹת בָּרָמָה".<קטע סוף=יט יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|כ}}<קטע התחלה=יט כ/> וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד {{ב|וַיַּרְא|כל אחד משליחי שאול}} אֶת לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים, וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם, וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה.<קטע סוף=יט כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|כא}}<קטע התחלה=יט כא/> וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲחֵרִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה. {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּסֶף שָׁאוּל וַיִּשְׁלַח {{ב|מַלְאָכִים שְׁלִשִׁים|קבוצת מלאכים שלישית}} וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה.<קטע סוף=יט כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|כב}}<קטע התחלה=יט כב/> וַיֵּלֶךְ {{ב|גַּם הוּא| שאול בעצמו}} הָרָמָתָה וַיָּבֹא עַד {{ב|בּוֹר הַגָּדוֹל|הבור הגדול והידוע}} אֲשֶׁר {{ב|בַּשֶּׂכוּ|נמצא בעיר 'שכו'}} וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר: "אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד?", {{ב|וַיֹּאמֶר|ענו לו}}: "הִנֵּה {{קטן|(בנוית)}} בְּנָיוֹת בָּרָמָה".<קטע סוף=יט כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|כג}}<קטע התחלה=יט כג/> וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל {{קטן|(נוית)}} נָיוֹת בָּרָמָה, וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ {{ב|הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא|התנבא בכל זמן הליכתו}} עַד בֹּאוֹ {{קטן|(בנוית)}} בְּנָיוֹת בָּרָמָה.<קטע סוף=יט כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|יט|כד}}<קטע התחלה=יט כד/> וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא {{ב|בְּגָדָיו|את בגדיו, כמנהג הנביאים}}, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה. עַל כֵּן {{ב|יֹאמְרוּ|הפך לפתגם בפי העם (כמו גם לעיל [[ביאור:שמואל א י#יא|י, יא]] רק שהפעם קיבל הפתגם משמעות אחרת - אז הנבואה היתה חיובית, והפעם כפי הנראה התנבא על אובדן מלכותו):}}, "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=יט כד/> <קטע סוף=פרק יט/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|יט}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||יח|יט|כ|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * {{צ|וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד}} (יא) - ראה [[ביאור:תהלים נט|מזמור נט בתהלים]] שכותרתו: {{צ|לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד... בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל, וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ}}. taqs2450w5sl1m420bi2tlhggrxmh5j 106 62116 3003873 2984427 2026-04-09T18:34:59Z Ori229 476 3003873 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|כ}}<קטע התחלה=פרק כ/> {{כותרת1|דוד ויהונתן מתאמים ביניהם סימן שיעיד על תוכניותיו של שאול}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|א}}<קטע התחלה=כ א/> וַיִּבְרַח דָּוִד {{קטן|(מנוות)}} מִנָּיוֹת בָּרָמָה, וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן: "מֶה עָשִׂיתִי? מֶה עֲו{{ZWJ}}ֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי?".<קטע סוף=כ א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ב}}<קטע התחלה=כ ב/> וַיֹּאמֶר לוֹ: "חָלִילָה, לֹא תָמוּת, הִנֵּה {{קטן|(לו עשה)}} לֹא יַעֲשֶׂה אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן {{ב|וְלֹא|מבלי ש}} יִגְלֶה אֶת אָזְנִי. וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? {{ב|אֵין זֹאת|זה לא יכול להיות}}".<קטע סוף=כ ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ג}}<קטע התחלה=כ ג/> {{ב|וַיִּשָּׁבַע|"חַי ה' וְחֵי נַפְשֶׁךָ" בהמשך הפסוק}} עוֹד דָּוִד וַיֹּאמֶר: "יָדֹעַ יָדַע אָבִיךָ כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, {{ב|וַיֹּאמֶר|ולכן אמר שאול לעצמו}}: 'אַל יֵדַע זֹאת יְהוֹנָתָן פֶּן יֵעָצֵב', וְאוּלָם חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשֶׁךָ, כִּי {{ב|כְפֶשַׂע|כמרחק פסיעה אחת}} בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת".<קטע סוף=כ ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ד}}<קטע התחלה=כ ד/> וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל דָּוִד: "מַה תֹּאמַר {{ב|נַפְשְׁךָ|אתה}} וְאֶעֱשֶׂה לָּךְ?".<קטע סוף=כ ד/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{איור|Rembrandt Harmensz. van Rijn 031.jpg|250|דוד נפרד מיהונתן. רמברנדט, 1642}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ה}}<קטע התחלה=כ ה/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן: "הִנֵּה {{ב|חֹדֶשׁ|ראש חודש}} מָחָר, וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ {{ב|לֶאֱכוֹל|סעודה חגיגית לכבוד ראש חודש}}, {{ב|וְשִׁלַּחְתַּנִי|לאחר הסעודה תתן לי ללכת}} וְנִסְתַּרְתִּי בַשָּׂדֶה עַד הָעֶרֶב הַשְּׁלִשִׁית.<קטע סוף=כ ה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ו}}<קטע התחלה=כ ו/> אִם פָּקֹד {{ב|יִפְקְדֵנִי|יזכור אותי וישאל עלי}} אָבִיךָ, וְאָמַרְתָּ: 'נִשְׁאֹל {{ב|נִשְׁאַל|ביקש רשות}} מִמֶּנִּי דָוִד לָרוּץ בֵּית לֶחֶם עִירוֹ, כִּי {{ב|זֶבַח הַיָּמִים|הקרבת הקורבן הקבוע}} שָׁם לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה'.<קטע סוף=כ ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ז}}<קטע התחלה=כ ז/> אִם כֹּה יֹאמַר: 'טוֹב' - {{ב|שָׁלוֹם|סימן שהוא כבר השלים איתי}} {{ב|לְעַבְדֶּךָ|לי, לדוד}}, וְאִם חָרֹה {{ב|יֶחֱרֶה לוֹ| יכעס}} - דַּע כִּי {{ב|כָלְתָה| סימן שהוא רוצה להרוג אותי, את דוד }} הָרָעָה מֵעִמּוֹ.<קטע סוף=כ ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ח}}<קטע התחלה=כ ח/> וְעָשִׂיתָ חֶסֶד {{ב|עַל|עִם}} עַבְדֶּךָ, כִּי {{ב|בִּבְרִית יְהוָה|שעשו ביניהם דוד ויהונתן - לעיל [[שמואל א יח ג|יח, ג]]}} הֵבֵאתָ אֶת עַבְדְּךָ עִמָּךְ. וְאִם יֶשׁ בִּי עָו{{ZWJ}}ֹן - הֲמִיתֵנִי אַתָּה, {{ב|וְעַד אָבִיךָ|כי אם יש בי עוון, למה יש צורך שתטריח את אביך}} לָמָּה זֶּה תְבִיאֵנִי".<קטע סוף=כ ח/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ט}}<קטע התחלה=כ ט/> וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן: "חָלִילָה {{ב|לָּךְ|מלחשוב שלא אגלה לך אם אבי רוצה להורגך}}, כִּי {{ב|אִם|לא יתכן ש}} יָדֹעַ אֵדַע כִּי {{ב|כָלְתָה הָרָעָה מֵעִם|הוחלט סופית על ידי}} אָבִי לָבוֹא עָלֶיךָ, וְלֹא {{ב|אֹתָהּ|את תוכניתו של אבי}} אַגִּיד לָךְ".<קטע סוף=כ ט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|י}}<קטע התחלה=כ י/> וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן: "מִי יַגִּיד {{ב|לִי|באיזו משתי האופציות (מפסוק ז) בחר שאול}}, אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ {{ב|קָשָׁה|דברים קשים}}?".<קטע סוף=כ י/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יא}}<קטע התחלה=כ יא/> וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל דָּוִד: "לְכָה וְנֵצֵא {{ב|הַשָּׂדֶה|למקום בו אפשר לדבר בפרטיות}}", וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הַשָּׂדֶה.<קטע סוף=כ יא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יב}}<קטע התחלה=כ יב/> וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל דָּוִד: "{{ב|יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל|נשבע אני בה'}} כִּי אֶחְקֹר אֶת אָבִי {{ב|כָּעֵת|באותה שעה כמו שעכשיו}} מָחָר {{ב|הַשְּׁלִשִׁית|וגם ביום השלישי}}, וְהִנֵּה טוֹב אֶל דָּוִד, {{ב|וְלֹא אָז|האם לא מיד לאחר שאבין את דעתו של אבי}} אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְגָלִיתִי אֶת אָזְנֶךָ.<קטע סוף=כ יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יג}}<קטע התחלה=כ יג/> כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִיהוֹנָתָן וְכֹה יֹסִיף {{ב|כִּי|אם}} {{ב|יֵיטִב|יביא (לשון נקיה להגיד ששאול יעשה רעה)}} אֶל אָבִי אֶת הָרָעָה עָלֶיךָ, וְגָלִיתִי אֶת אָזְנֶךָ וְשִׁלַּחְתִּיךָ וְהָלַכְתָּ לְשָׁלוֹם, וִיהִי יְהוָה עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אָבִי.<קטע סוף=כ יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יד}}<קטע התחלה=כ יד/> וְלֹא {{ב|אִם עוֹדֶנִּי חָי|לשון שבועה}}, וְלֹא תַעֲשֶׂה עִמָּדִי {{ב|חֶסֶד יְהוָה|חסד שהבטחת לעשות כאשר כרתנו ברית לפני ה'}} {{ב|וְלֹא אָמוּת|כדי שלא אמות}}.<קטע סוף=כ יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|טו}}<קטע התחלה=כ טו/> וְלֹא תַכְרִית אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי עַד עוֹלָם, {{ב|וְלֹא|וגם לא}} בְּהַכְרִת יְהוָה אֶת אֹיְבֵי דָוִד {{ב|אִישׁ|כל איש ואיש מאויבי דוד}} מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".<קטע סוף=כ טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|טז}}<קטע התחלה=כ טז/> {{ב|וַיִּכְרֹת|כרת ברית}} יְהוֹנָתָן עִם בֵּית דָּוִד: "{{ב|וּבִקֵּשׁ יְהוָה|והוסיף יונתן ואמר: שיבקש ה' נקמה}} מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד".<קטע סוף=כ טז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יז}}<קטע התחלה=כ יז/> וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד {{ב|בְּאַהֲבָתוֹ|מתוך אהבתו}} אֹתוֹ, כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ.<קטע סוף=כ יז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יח}}<קטע התחלה=כ יח/> וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן: "מָחָר {{ב|חֹדֶשׁ|סעודת ראש חודש (חוזר על תוכניתו של דוד מפסוק ה}}, {{ב|וְנִפְקַדְתָּ|תהיה נעדר}} כִּי {{ב|יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ|המקום שאתה יושב בו יהיה פנוי}}.<קטע סוף=כ יח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|יט}}<קטע התחלה=כ יט/> {{ב|וְשִׁלַּשְׁתָּ|תסתתר שלושה ימים}} תֵּרֵד {{ב|מְאֹד|לתחתית ההר}} וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם {{ב|בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה|היום, ביום חול, שבו עושים מלאכה (בתקופתם לא היה נהוג לעבוד בראש חודש)}}, וְיָשַׁבְתָּ {{ב|אֵצֶל|ליד}} הָאֶבֶן {{ב|הָאָזֶל|המסמן כיוונים ומרחקים להולכי דרכים}}.<קטע סוף=כ יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כ}}<קטע התחלה=כ כ/> וַאֲנִי שְׁלֹשֶׁת הַחִצִּים {{ב|צִדָּה|הצידה, לא ישר}} {{ב|אוֹרֶה|אירה}} {{ב|לְשַׁלַּח לִי|כאילו אני יורה להנאתי}} {{ב|לְמַטָּרָה|לכיוון המטרה (אך מחטיא)}}.<קטע סוף=כ כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כא}}<קטע התחלה=כ כא/> וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת הַנַּעַר: 'לֵךְ מְצָא אֶת הַחִצִּים', אִם אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר: 'הִנֵּה הַחִצִּים {{ב|מִמְּךָ וָהֵנָּה|מהמקום שאתה עומד בו, ולכיוון שלי}}, קָחֶנּוּ {{ב|וָבֹאָה|ובא אלי}}' {{ב|כִּי|סימן הוא ש}} שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר, חַי יְהוָה.<קטע סוף=כ כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כב}}<קטע התחלה=כ כב/> וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם 'הִנֵּה הַחִצִּים {{ב|מִמְּךָ וָהָלְאָה|יותר רחוקים מאיתנו}}', {{ב|לֵךְ|יהיה זה לסימן לך שעליך לברוח}} כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה.<קטע סוף=כ כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כג}}<קטע התחלה=כ כג/> וְהַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֲנִי וָאָתָּה, הִנֵּה יְהוָה בֵּינִי וּבֵינְךָ עַד עוֹלָם".<קטע סוף=כ כג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|יהונתן מזהיר את דוד ששאול רוצה להורגו}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כד}}<קטע התחלה=כ כד/> וַיִּסָּתֵר דָּוִד בַּשָּׂדֶה, וַיְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ {{קטן|(על)}} אֶל הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל.<קטע סוף=כ כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כה}}<קטע התחלה=כ כה/> וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל {{ב|מוֹשָׁבוֹ|מקומו הקבוע}} כְּפַעַם בְּפַעַם, אֶל {{ב|מוֹשַׁב הַקִּיר|הכסא הסמוך לקיר}}, {{ב|וַיָּקָם|קם וישב במקום של דוד}} יְהוֹנָתָן, וַיֵּשֶׁב אַבְנֵר {{ב|מִצַּד שָׁאוּל|במקום שהיה בדרך כלל של יהונתן, ועכשיו היתפנה}}, {{ב|וַיִּפָּקֵד|היה ריק}} מְקוֹם דָּוִד.<קטע סוף=כ כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כו}}<קטע התחלה=כ כו/> וְלֹא {{ב|דִבֶּר|שאל לגבי חסרונו של דוד}} שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי אָמַר: מִקְרֶה הוּא, {{ב|בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא|כי דוד לא טהור (ראה [[ביאור:דברים כג#יא|דברים כג, יא]]) ולכן לא יכול לאכול קודשים}}, כִּי לֹא טָהוֹר.<קטע סוף=כ כו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כז}}<קטע התחלה=כ כז/> וַיְהִי מִמָּחֳרַת {{ב|הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי|ביום השני של ראש חודש}} וַיִּפָּקֵד מְקוֹם דָּוִד, {{ביאור:פרשה פתוחה}} וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: "מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם {{ב|אֶל הַלָּחֶם|לסעודה}}?".<קטע סוף=כ כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כח}}<קטע התחלה=כ כח/> וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת שָׁאוּל: "נִשְׁאֹל נִשְׁאַל דָּוִד מֵעִמָּדִי עַד בֵּית לָחֶם.<קטע סוף=כ כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|כט}}<קטע התחלה=כ כט/> {{ב|וַיֹּאמֶר|ואמר לי דוד}}: 'שַׁלְּחֵנִי נָא, כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה לָנוּ בָּעִיר {{ב|וְהוּא צִוָּה לִי אָחִי|ואחי ציווה עלי (אח של דוד ביקש מדוד)}} וְעַתָּה אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ {{ב|אִמָּלְטָה|אלך מכאן}} נָּא וְאֶרְאֶה אֶת אֶחָי', עַל כֵּן לֹא בָא אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=כ כט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|ל}}<קטע התחלה=כ ל/> וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת|אתה בן לאישה שמעקמת את המוסר ומורדת (וכך גם אתה)}}! הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי {{ב|בֹחֵר|מעדיף (על פָנָי)}} אַתָּה לְבֶן יִשַׁי, {{ב|לְבָשְׁתְּךָ|ובכך אתה גורם לעצמך בושה}} {{ב|וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ|ולבושה לי, לאביך, הנשוי לאימך}}.<קטע סוף=כ ל/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לא}}<קטע התחלה=כ לא/> כִּי כָל הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חַי עַל הָאֲדָמָה לֹא {{ב|תִכּוֹן אַתָּה|תתיצב מלכותך (כאשר תירש את המלכות ממני)}} וּמַלְכוּתֶךָ. וְעַתָּה שְׁלַח וְקַח אֹתוֹ אֵלַי, כִּי {{ב|בֶן מָוֶת|חייב מיתה}} הוּא".<קטע סוף=כ לא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לב}}<קטע התחלה=כ לב/> וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת שָׁאוּל אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "לָמָּה יוּמַת? מֶה עָשָׂה?".<קטע סוף=כ לב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לג}}<קטע התחלה=כ לג/> {{ב|וַיָּטֶל|הרים}} שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ, וַיֵּדַע יְהוֹנָתָן כִּי {{ב|כָלָה הִיא|גמורה היא ההחלטה}} מֵעִם אָבִיו לְהָמִית אֶת דָּוִד.<קטע סוף=כ לג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לד}}<קטע התחלה=כ לד/> וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן {{ב|בָּחֳרִי אָף|בכעס}}, וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם, כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי {{ב|הִכְלִמוֹ|בייש אותו (את יהונתן)}} אָבִיו.<קטע סוף=כ לד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לה}}<קטע התחלה=כ לה/> וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא יְהוֹנָתָן הַשָּׂדֶה {{ב|לְמוֹעֵד|בזמן שקבע עם}} דָּוִד, וְנַעַר קָטֹן עִמּוֹ.<קטע סוף=כ לה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לו}}<קטע התחלה=כ לו/> וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ: "רֻץ מְצָא נָא אֶת הַחִצִּים אֲשֶׁר אָנֹכִי מוֹרֶה". הַנַּעַר רָץ וְהוּא יָרָה הַחֵצִי {{ב|לְהַעֲבִרוֹ|כדי להעביר אותו מעבר לאבן האזל (כדי שיוכל להגיד לנער 'החץ ממך והלאה')}}.<קטע סוף=כ לו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לז}}<קטע התחלה=כ לז/> וַיָּבֹא הַנַּעַר עַד מְקוֹם {{ב|הַחֵצִי|החצים}} אֲשֶׁר יָרָה יְהוֹנָתָן, וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר וַיֹּאמֶר: "הֲלוֹא הַחֵצִי מִמְּךָ וָהָלְאָה".<קטע סוף=כ לז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לח}}<קטע התחלה=כ לח/> וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר: "מְהֵרָה {{ב|חוּשָׁה|עליך למהר (ורמז בכך גם לדוד שעליו למהר)}} אַל תַּעֲמֹד", וַיְלַקֵּט נַעַר יְהוֹנָתָן אֶת {{קטן|(החצי)}} הַחִצִּים וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו.<קטע סוף=כ לח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|לט}}<קטע התחלה=כ לט/> וְהַנַּעַר לֹא יָדַע מְאוּמָה, אַךְ יְהוֹנָתָן וְדָוִד יָדְעוּ אֶת הַדָּבָר.<קטע סוף=כ לט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|מ}}<קטע התחלה=כ מ/> וַיִּתֵּן יְהוֹנָתָן אֶת כֵּלָיו אֶל הַנַּעַר אֲשֶׁר לוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ: "לֵךְ {{ב|הָבֵיא|תחזיר את הכלים}} הָעִיר".<קטע סוף=כ מ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|מא}}<קטע התחלה=כ מא/> הַנַּעַר {{ב|בָּא|הלך לעיר}} וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל {{ב|הַנֶּגֶב|מצד דרום (של אבן האזל)}}, וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד {{ב|דָּוִד הִגְדִּיל|שדוד היתגבר על צערו}}.<קטע סוף=כ מא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כ|מב}}<קטע התחלה=כ מב/> וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן לְדָוִד: "לֵךְ לְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר: יְהוָה יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעִי וּבֵין זַרְעֲךָ עַד עוֹלָם". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כ מב/> <קטע סוף=פרק כ/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|כ}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||יט|כ|כא|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * למה היה צורך בסימן בין דוד ויהונתן (צורת שליחת הנער בעקבות החצים) אם בכל מקרה הם נפגשו אחר כך? יתכן שלא ידעו אם הנער אכן יסכים להתרחק מספיק כדי לאפשר להם להפגש ללא חשש. 4ejfyvbiyemhr1pdpgjosob86ikmeda 106 62117 3003871 2984428 2026-04-09T18:34:26Z Ori229 476 3003871 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|כא}}<קטע התחלה=פרק כא/> {{כותרת1|דוד בורח לנוב ואחימלך הכהן נותן לו לחם ואת חרב גוליית}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|א}}<קטע התחלה=כא א/> {{ב|וַיָּקָם וַיֵּלַךְ|דוד התחיל ללכת מאבן האזל}}, וִיהוֹנָתָן בָּא {{ב|הָעִיר|לגבעת שאול}}.<קטע סוף=כא א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ב}}<קטע התחלה=כא ב/> וַיָּבֹא דָוִד {{ב|נֹבֶה|לעיר נוב}} אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, {{ב|וַיֶּחֱרַד|ניבהל ומיהר לצאת}} אֲחִימֶלֶךְ לִקְרַאת דָּוִד, וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדֶּךָ וְאִישׁ אֵין אִתָּךְ?".<קטע סוף=כא ב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ג}}<קטע התחלה=כא ג/> וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן: "הַמֶּלֶךְ צִוַּנִי דָבָר, וַיֹּאמֶר אֵלַי: 'אִישׁ אַל יֵדַע מְאוּמָה אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחֲךָ וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ', וְאֶת {{ב|הַנְּעָרִים|המלווים שלי}} {{ב|יוֹדַעְתִּי|הודעתי להם את המקום בו יפגשו איתי}} אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי.<קטע סוף=כא ג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ד}}<קטע התחלה=כא ד/> וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ - חֲמִשָּׁה לֶחֶם, תְּנָה בְיָדִי, אוֹ {{ב|הַנִּמְצָא|כל אוכל שיש כאן}}".<קטע סוף=כא ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ה}}<קטע התחלה=כא ה/> וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר: "אֵין לֶחֶם חֹל {{ב|אֶל|לא נכנס אל}} תַּחַת יָדִי, כִּי אִם {{ב|לֶחֶם קֹדֶשׁ|לֶחֶם הַפָּנִים (ראה פסוק ז) שרק כהנים רשאים לאוכלו ([[ביאור:ויקרא כד#ה|ויקרא כד, ה]])}} יֵשׁ {{ב|אִם|ויוכלו הנערים שלך לאוכלו אם}} נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים {{ב|אַךְ מֵאִשָּׁה|לפחות מטומאת משכב ([[ביאור:ויקרא טו#יח|ויקרא טו, יח]])}}".<קטע סוף=כא ה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ו}}<קטע התחלה=כא ו/> וַיַּעַן דָּוִד אֶת הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|כִּי אִם|באמת}} אִשָּׁה {{ב|עֲצֻרָה|מנועה}} לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם בְּצֵאתִי וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ, {{ב|וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל|והם אוכלים גם דברי חולין בטהרה}}, {{ב|וְאַף כִּי|וכמובן כאשר תיתן לנו לחם קודש}} הַיּוֹם {{ב|יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי|שנקפיד לאוכלו בטהרה}}".<קטע סוף=כא ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ז}}<קטע התחלה=כא ז/> וַיִּתֶּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ, כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים {{ב|הַמּוּסָרִים|שמורידים אותם מהשולחן כדי להחליפם בלחם חדש}} מִלִּפְנֵי יְהוָה לָשׂוּם לֶחֶם {{ב|חֹם|טרי וחם}} בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ.<קטע סוף=כא ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ח}}<קטע התחלה=כא ח/> וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא {{ב|נֶעְצָר|התעכב לצורך תפילה}} לִפְנֵי יְהוָה, וּשְׁמוֹ דֹּאֵג הָאֲדֹמִי, {{ב|אַבִּיר|אחראי על}} הָרֹעִים אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.<קטע סוף=כא ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|ט}}<קטע התחלה=כא ט/> וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ: "{{ב|וְאִין|והאם}} יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב? כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי, כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ {{ב|נָחוּץ|דחוף}}".<קטע סוף=כא ט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|י}}<קטע התחלה=כא י/> וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן: "חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה הִיא {{ב|לוּטָה|עטופה}} {{ב|בַשִּׂמְלָה|בבגד}} אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, אִם אֹתָהּ {{ב|תִּקַּח|תרצה לקחת}} לְךָ {{ב|קָח|אתה יכול לקחת}} כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ {{ב|בָּזֶה|פה}}". {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אֵין כָּמוֹהָ, תְּנֶנָּה לִּי".<קטע סוף=כא י/> {{כותרת1|דוד בורח לגת ועושה עצמו כמשוגע}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|יא}}<קטע התחלה=כא יא/> וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל, וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.<קטע סוף=כא יא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|יב}}<קטע התחלה=כא יב/> וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ {{ב|אֵלָיו|לאכיש}}: "הֲלוֹא זֶה דָוִד {{ב|מֶלֶךְ הָאָרֶץ|המולך למעשה על ישראל (שהרי הוא היה מנהיג את הצבא)}}. הֲלוֹא לָזֶה {{ב|יַעֲנוּ|אמרו הנשים ([[ביאור:שמואל א יח#ו|לעיל יח, ו]])}} בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר: 'הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו'".<קטע סוף=כא יב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|יג}}<קטע התחלה=כא יג/> וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ, {{ב|וַיִּרָא|דוד פחד מפני שהרג הרבה מהפלישתים, וחשש שאכיש ירצה לנקום}} מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת.<קטע סוף=כא יג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|יד}}<קטע התחלה=כא יד/> {{ב|וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ|החליף את מנהגו, עשה את עצמו משוגע}} {{ב|בְּעֵינֵיהֶם|לפניהם}} וַיִּתְהֹלֵל {{ב|בְּיָדָם|כשהיה נתון בידם}}, {{ב|וַיְתָו|שרט, עשה סימנים (מלשון תו, סימן)}} עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר, וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ.<קטע סוף=כא יד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|טו}}<קטע התחלה=כא טו/> וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו: "הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ, לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי?<קטע סוף=כא טו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כא|טז}}<קטע התחלה=כא טז/> חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי, כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ {{ב|עָלָי|להכביד עלי}}? הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי?". {{ביאור:פרשה פתוחה}}<קטע סוף=כא טז/> <קטע סוף=פרק כא/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|כא}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||כ|כא|כב|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * {{צ|וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם}} (יד) - ראו [[ביאור:תהלים לד|מזמור לד בתהלים]] שכותרתו: {{צ|לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ}}. כנראה שאבימלך הוא שם נוסף לאכיש ושכך נקראו מלכי פלישתים באופן כללי (כמו למשל אבימלך מלך גרר ב[[ביאור:בראשית כ|בראשית פרק כ]]). <BR>גם [[ביאור:תהלים נו|תהלים נו]] כנראה שמתייחס לאירוע זה: {{צ|לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד... בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת}}. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=נוב (עיר מקראית)}} {{מיזמים|ויקיפדיה=משכן נוב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אחימלך בן אחיטוב}} {{מיזמים|ויקיפדיה=דואג האדומי}} {{מיזמים|ויקיפדיה=אכיש}} tnrstd1j30nuoqyoacj0fzr62y2rhfn 106 62119 3003870 2984430 2026-04-09T18:33:46Z Ori229 476 3003870 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה שמואל|שמואל א|כג}} <קטע התחלה=פרק כג/> {{כותרת1|דוד מציל את אנשי קעילה מהפלישתים}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|א}}<קטע התחלה=כג א/> וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר: "הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים {{ב|בִּקְעִילָה|באנשי קעילה (עיר בשפלת יהודה)}} וְהֵמָּה {{ב|שֹׁסִים|בוזזים}} אֶת {{ב|הַגֳּרָנוֹת|הגורן, המקום בו דשים את התבואה ומפרידים את גרגירי הדגנים משיבוליהם}}".<קטע סוף=כג א/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ב}}<קטע התחלה=כג ב/> וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר: "הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה?",<קטע סוף=כג ב/> {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד: "לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת קְעִילָה". {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ג}}<קטע התחלה=כג ג/> וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה {{ב|יְרֵאִים|מפחדים מהפלישתים}}, {{ב|וְאַף כִּי|וכמובן שכאשר}} נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים?".<קטע סוף=כג ג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ד}}<קטע התחלה=כג ד/> וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאוֹל בַּיהוָה, וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר: "קוּם רֵד קְעִילָה, כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ".<קטע סוף=כג ד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ה}}<קטע התחלה=כג ה/> וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַאֲנָשָׁו קְעִילָה, וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים {{ב|וַיִּנְהַג|הוביל, לקח בשבי}} אֶת מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה, וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה.<קטע סוף=כג ה/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ו}}<קטע התחלה=כג ו/> וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד, {{ב|קְעִילָה|וכן בהמשך, בלכתו עם דוד לקעילה}}, אֵפוֹד {{ב|יָרַד|הוריד}} בְּיָדוֹ.<קטע סוף=כג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ז}}<קטע התחלה=כג ז/> וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָא דָוִד קְעִילָה, וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "{{ב|נִכַּר|עשה אותו כנוכרי וזר}} אֹתוֹ אֱלֹהִים בְּיָדִי, כִּי {{ב|נִסְגַּר לָבוֹא|סגר, הקיף את עצמו}} בְּעִיר {{ב|דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ|המוקפת חומה וסגורה על ידי דלת ומנעול}}".<קטע סוף=כג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ח}}<קטע התחלה=כג ח/> {{ב|וַיְשַׁמַּע|כינס}} שָׁאוּל אֶת כָּל הָעָם לַמִּלְחָמָה לָרֶדֶת קְעִילָה, לָצוּר {{ב|אֶל|על העיר בה נמצאים}} דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו.<קטע סוף=כג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|ט}}<קטע התחלה=כג ט/> וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל {{ב|מַחֲרִישׁ|זומם, מתכנן}} הָרָעָה, וַיֹּאמֶר אֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן: "הַגִּישָׁה הָאֵפוֹד".<קטע סוף=כג ט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|י}}<קטע התחלה=כג י/> וַיֹּאמֶר דָּוִד: "יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבוֹא אֶל קְעִילָה, {{ב|לְשַׁחֵת לָעִיר|להרוס את העיר}} {{ב|בַּעֲבוּרִי|בגללי}}.<קטע סוף=כג י/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יא}}<קטע התחלה=כג יא/> {{ב|הֲיַסְגִּרֻנִי|האם יסגירו אותי}} {{ב|בַעֲלֵי|מנהיגי העיר}} קְעִילָה בְיָדוֹ? הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ? יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ", {{ביאור:פרשה סגורה}} וַיֹּאמֶר יְהוָה: "{{ב|יֵרֵד|ענה לו על השאלה שהיתה אמורה להישאל ראשונה}}".<קטע סוף=כג יא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יב}}<קטע התחלה=כג יב/> וַיֹּאמֶר דָּוִד: "הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל?", וַיֹּאמֶר יְהוָה: "יַסְגִּירוּ".<קטע סוף=כג יב/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יג}}<קטע התחלה=כג יג/> וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה וַיִּתְהַלְּכוּ {{ב|בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ|ממקום למקום, ללא יעד מסויים}}, וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה {{ב|וַיֶּחְדַּל לָצֵאת|ביטל את מחשבתו לתקוף את קעילה}}.<קטע סוף=כג יג/> {{כותרת1|דוד ממשיך לברוח משאול ממקום למקום}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יד}}<קטע התחלה=כג יד/> וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר {{ב|בַּמְּצָדוֹת|בסלעים הגבוהים של מדבר יהודה}} {{ב|וַיֵּשֶׁב|ולפעמים ישב}} {{ב|בָּהָר|בהר יהודה}} {{ב|בְּמִדְבַּר|במדבר יהודה}} {{ב|זִיף|בעיר זיף (הנמצאת ליד חברון)}}, וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל הַיָּמִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים בְּיָדוֹ.<קטע סוף=כג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|טו}}<קטע התחלה=כג טו/> וַיַּרְא דָּוִד כִּי יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ, וְדָוִד בְּמִדְבַּר זִיף {{ב|בַּחֹרְשָׁה|שם של מקום במדבר זיף}}.<קטע סוף=כג טו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|טז}}<קטע התחלה=כג טז/> וַיָּקָם יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל דָּוִד חֹרְשָׁה, {{ב|וַיְחַזֵּק אֶת יָדוֹ|עודד אותו לבטוח ב-}} בֵּאלֹהִים.<קטע סוף=כג טז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יז}}<קטע התחלה=כג יז/> וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי, וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה, וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן".<קטע סוף=כג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יח}}<קטע התחלה=כג יח/> וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְהוָה, וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה וִיהוֹנָתָן הָלַךְ לְבֵיתוֹ.<קטע סוף=כג יח/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{איור|Eingedi03.jpg|200|"בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי" (פסוק כט) - המצוק שממערב לקיבוץ [[w:עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]]}} {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|יט}}<קטע התחלה=כג יט/> וַיַּעֲלוּ {{ב|זִפִים|אנשים ממדבר זיף}} אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: "הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת בַּחֹרְשָׁה, {{ב|בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה|שם של מקום במדבר זיף}} אֲשֶׁר {{ב|מִימִין|מדרום|ארבע רוחות השמים בתנ"ך#דרום}} {{ב|הַיְשִׁימוֹן|המדבר}}.<קטע סוף=כג יט/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כ}}<קטע התחלה=כג כ/> וְעַתָּה לְכָל {{ב|אַוַּת נַפְשְׁךָ|מקום שתרצה}} הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד, {{ב|וְלָנוּ|ועלינו מוטל ל-}} הַסְגִּירוֹ בְּיַד הַמֶּלֶךְ".<קטע סוף=כג כ/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כא}}<קטע התחלה=כג כא/> וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה, כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי.<קטע סוף=כג כא/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כב}}<קטע התחלה=כג כב/> לְכוּ נָא {{ב|הָכִינוּ|בררו את מקום הימצאו של דוד}} עוֹד, וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה {{ב|רַגְלוֹ|הרגל שלו דורכת בו}}, מִי רָאָהוּ שָׁם, כִּי {{ב|אָמַר|מישהו}} אֵלַי: '{{ב|עָרוֹם יַעְרִם|שדוד מתנהג בעורמה}} הוּא'.<קטע סוף=כג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כג}}<קטע התחלה=כג כג/> וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם, וְשַׁבְתֶּם אֵלַי {{ב|אֶל נָכוֹן|עם ידיעות נכונות וברורות}} וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם, וְהָיָה אִם יֶשְׁנוֹ {{ב|בָאָרֶץ|בארץ יהודה}}, וְחִפַּשְׂתִּי אֹתוֹ בְּכֹל {{ב|אַלְפֵי|משפחות}} יְהוּדָה".<קטע סוף=כג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כד}}<קטע התחלה=כג כד/> וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה, אֶל יְמִין הַיְשִׁימוֹן.<קטע סוף=כג כד/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כה}}<קטע התחלה=כג כה/> וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו {{ב|לְבַקֵּשׁ|לחפש את דוד}}, וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, וַיֵּרֶד {{ב|הַסֶּלַע|מהסלע, מהמצודה}} וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעוֹן. וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי דָוִד מִדְבַּר מָעוֹן.<קטע סוף=כג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כו}}<קטע התחלה=כג כו/> וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה, וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו {{ב|עֹטְרִים|מקיפים מכל הצדדים (כמו עטרה שמניחים על הראש)}} אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם.<קטע סוף=כג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כז}}<קטע התחלה=כג כז/> {{ב|וּמַלְאָךְ|שליח}} בָּא אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר: "מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ".<קטע סוף=כג כז/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כח}}<קטע התחלה=כג כח/> וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים, עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם {{ב|הַהוּא|לסלע הנזכר בפסוק כה}} {{ב|'סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת'|הסלע בו נחלקו והתרחקו אנשי דוד מאנשי שאול}}.<קטע סוף=כג כח/> {{ביאור:אות-פסוק|שמואל א|כג|כט}}<קטע התחלה=כג כט/> וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם, וַיֵּשֶׁב {{ב|בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי|במצודות הסלע שליד עין גדי}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=כג כט/> <קטע סוף=פרק כג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שמואל א|כג}} {{סרגל ניווט|ביאור:שמואל א||כב|כג|כד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * {{צ|וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ}} - ראה [[ביאור:תהלים נד|מזמור נד בתהלים]] שכותרתו: {{צ|לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד, בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל: הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ}}. ==ראו גם== {{מיזמים|ויקיפדיה=קעילה}} {{מיזמים|ויקיפדיה=זיף}} {{מיזמים|ויקיפדיה=סלע המחלקות}} stykn51a51qrad4p560jd4zkefav8ph 0 147152 3003930 1303483 2026-04-09T20:41:07Z ~2026-21841-40 45247 3003930 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|משלי|יז|יט}}</noinclude> {{מצודות |דוד= {{צ|אוהב}} - מי ש'''אוהב לפשוע''' בחבירו הלא '''יאהב מצה''', כי יעשה מריבה עמו. {{צ|מגביה}} - המרים קול '''פתחי''' פיו כדרך גסי הרוח הוא '''מבקש שבר''', כי מעותדת לבוא עליו בעבור הגאוה. |ציון= {{צ|מצה}} - ענין מריבה, כמו {{צמ|הן לריב ומצה תצומו|ישעיהו נח}}. {{צ|פתחו}} - על פתח הפה יאמר, וכן {{צמ|שמור פתחי פיך|מיכה ז}}. |משלי|יז|יט}} dox2y380tjuvzrcm0wjg8v9ijzxbiu0 0 162947 3003921 3001983 2026-04-09T20:27:36Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003921 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|קינה לליל תשעה באב שחל במוצאי שבת, נהוגה במנהג אשכנז המזרחי}} </noinclude>אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת{{ש}} הֲגוֹת קִינוֹת רַבַּת{{ש}} תְּמוּר שִׁירִים וְחֶדְוַת{{ש}} וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹי כִּי נִגְזְרָה גְזֵרָה / בָּחֳרִי אַף וְגַם עֶבְרָה{{ש}} וְאַפּוֹ בָּנוּ חָרָה / וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ כְּלַבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי בָתֵּינוּ שִׁנּוּ / וּבְתוּלוֹתֵינוּ עִנּוּ{{ש}} וּפָנֵינוּ נִשְׁתַּנּוּ / וְגַם הֻשְׁחֲרוּ כְּמַחֲבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי שַׁדּוּנוּ צָרִים / וְגַם הִפִּילוּ בָנוּ פְּגָרִים{{ש}} בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים / הָיוּ נְצוּרִים כְּבָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת / וְגָבְרָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת{{ש}} וְחָדַל הוֹד תִּפְאֶרֶת / צִמְצוּם שֶׁכֶן חִבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נֻטְּלָה מְנוֹרָה / וּקְטֹרֶת לְבוֹנָה הַטְּהוֹרָה{{ש}} וְנִבְזֶה גָּזִית מְיֻקָּרָה / אָבְלָה אֶרֶץ זָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}}<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש|במוצאי שבת]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] </noinclude> rvsmg1c6fbxvbj8f38uktdpdi9jrwir 3003922 3003921 2026-04-09T20:27:41Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:מוצאי שבת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003922 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|קינה לליל תשעה באב שחל במוצאי שבת, נהוגה במנהג אשכנז המזרחי}} </noinclude>אֵיךְ מִפִּי בֵּן וּבַת{{ש}} הֲגוֹת קִינוֹת רַבַּת{{ש}} תְּמוּר שִׁירִים וְחֶדְוַת{{ש}} וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹי כִּי נִגְזְרָה גְזֵרָה / בָּחֳרִי אַף וְגַם עֶבְרָה{{ש}} וְאַפּוֹ בָּנוּ חָרָה / וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ כְּלַבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי בָתֵּינוּ שִׁנּוּ / וּבְתוּלוֹתֵינוּ עִנּוּ{{ש}} וּפָנֵינוּ נִשְׁתַּנּוּ / וְגַם הֻשְׁחֲרוּ כְּמַחֲבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי שַׁדּוּנוּ צָרִים / וְגַם הִפִּילוּ בָנוּ פְּגָרִים{{ש}} בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים / הָיוּ נְצוּרִים כְּבָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נָפְלָה עֲטֶרֶת / וְגָבְרָה כָּתֵף סוֹרֶרֶת{{ש}} וְחָדַל הוֹד תִּפְאֶרֶת / צִמְצוּם שֶׁכֶן חִבַּת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}} אוֹי כִּי נֻטְּלָה מְנוֹרָה / וּקְטֹרֶת לְבוֹנָה הַטְּהוֹרָה{{ש}} וְנִבְזֶה גָּזִית מְיֻקָּרָה / אָבְלָה אֶרֶץ זָבַת {{רפרן|וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת / בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת}}<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש|במוצאי שבת]] </noinclude> 3o334ncumlnkk5ngrme3scsylo3g09o 0 187354 3003958 1048248 2026-04-10T03:03:28Z ~2026-22000-03 45250 צריך להיות כתוב: שהרי חייב 3003958 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע"פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>גנב וטבח בשבת או לע"ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>גנב ומכר בשבת או שמכר לע"ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעדיו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם ג תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב"ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>א כיצד הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל [שהר יחייב] עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה [א] מכלום עד שבאו העדים.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>ב דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.<קטע סוף=יא דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]=== <קטע התחלה=יב דפוס/>האיש נמכר בגניבתו ג אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.<קטע סוף=יב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]=== <קטע התחלה=יג דפוס/>גנב את העכו"ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.<קטע סוף=יג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]=== <קטע התחלה=יד דפוס/>היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.<קטע סוף=יד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]=== <קטע התחלה=טו דפוס/>א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.<קטע סוף=טו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]=== <קטע התחלה=טז דפוס/>גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.<קטע סוף=טז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]=== <קטע התחלה=יז דפוס/>שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.<קטע סוף=יז דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}} dkildj7k0f3yhy46a26dkuy4xsj32lz 3003959 3003958 2026-04-10T04:10:39Z Nahum 68 הגהה 3003959 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>כבר בארנו בהלכות נערה שכל העושה עבירה שיש בה עון מיתת בית דין ותשלומין אינו משלם אע"פ שהיה שוגג. והעושה עבירה שנתחייב בה מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם שאין אדם לוקה ומשלם. לפיכך אם היה שוגג או לא התרו בו משלם ואינו לוקה. במה דברים אמורים שנתחייב בתשלומין עם עון מיתת בית דין כאחת או שנתחייב תשלומין ומלקות בבת אחת אבל אם נתחייב בתשלומין ואחר כך נתחייב במיתת בית דין או במלקות או שנתחייב מלקות או מיתת בית דין ואחר כך נתחייב בתשלומין הרי זה לוקה ומשלם ומת.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>כיצד זרק חץ בשבת מתחלת ארבע לסוף ארבעה וקרע בגד חבירו בהליכתו או שהדליק גדיש חבירו בשבת או שגנב כיס בשבת והיה מגררו עד שהוציאו מרשות הבעלים שהיא רשות היחיד לרשות הרבים ואבדו שם הרי זה פטור מן התשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באין כאחד. אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואחר כך הוציאו לרשות הרבים והשליכו לנהר חייב לשלם תשלומי כפל שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה. וכן אם קצץ אילן חבירו ביום טוב והתרו בו או שהדליק את הגדיש ביום הכפורים והתרו בו או גנב וטבח גדי ביום הכפורים והתרו בו פטור מן התשלומין אבל אם לא התרו בו חייב בתשלומין ומשלם תשלומי ארבעה וחמשה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>גנב וטבח בשבת או לע"ז אפילו בשגגה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה כמו שביארנו.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>היתה פרה שאולה אצלו וטבחה בשבת דרך גניבה פטור אף מן הכפל שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין כאחת ואם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>גנב ומכר בשבת או שמכר לע"ז חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמשה שאין במכירה מיתה. ואם נעשית מלאכה בשבת בעת המכירה פטור מתשלומי ארבעה וחמשה. כיצד כגון שלא הקנה לו עד שתנוח בחצר הלוקח שנמצא כשהוציא מרשות לרשות איסור שבת ומכירה באין כאחת.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>עשה שליח לשחוט לו ושחט לו השליח בשבת הרי הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמשה. שהרי זה הגנב לא עשה עון מיתת בית דין. וכבר ביארנו שהשוחט על ידי שליח חייב בתשלומין.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>היו שנים מעידים שגנב בין שהעידו הן עצמן שטבח או מכר בין שהעדיו אחרים שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. היו שנים מעידים שגנב ועד אחד מעיד שטבח או מכר או שהודה מעצמו שטבח או מכר משלם ג תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה שהמודה בקנס פטור כמו שביארנו.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>מי שהודה בקנס ואחר כך באו עדים. אם הודה בתחילה בפני ב"ד ובבית דין פטור. אבל אם הודה חוץ לבית דין או שהודה בפני שנים בלבד ואחר כך באו עדים הרי זה משלם קנס על פיהם.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>א כיצד הודה בבית דין שגנב ואחר כך באו עדים שגנב פטור מן הכפל שהרי חייב עצמו בקרן קודם שיבואו עדים. אבל אם אמר לא גנבתי שפטר עצמו מן הכל ובאו עדים שגנב וחזר ואמר בבית דין טבחתי או מכרתי אם באו עדים אחר כך שטבח או מכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה. לפי שפטר עצמו תחילה [א] מכלום עד שבאו העדים.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>הגונב שור של שני שותפין וטבחו או מכרו והודה בבית דין לאחד מהן וכפר באחר ואחר כך באו עדים שגנב וטבח או מכר משלם לזה שכפר לו חמשה חצאי בקר וארבעה חצאי צאן.<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>ב דין הגנב לשלם הקרן והכפל או תשלומי ארבעה וחמשה מן המטלטלין שלו. אם לא נמצאו לו מטלטלין בית דין יורדין לנכסיו וגובין הכל מן היפה שבנכסיו כשאר הנזקין שנאמר בהן מיטב שדהו. ואם אין לו לא קרקע ולא מטלטלין בית דין מוכרין אותו ונותין דמיו לניזק שנאמר אם אין לו ונמכר בגניבתו.<קטע סוף=יא דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יב|הלכה יב]]=== <קטע התחלה=יב דפוס/>האיש נמכר בגניבתו ג אבל לא האשה ודבר זה מפי הקבלה. ואין הגנב נמכר אלא בקרן אבל בכפל או בתשלומי ארבעה וחמשה אינו נמכר אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.<קטע סוף=יב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יג|הלכה יג]]=== <קטע התחלה=יג דפוס/>גנב את העכו"ם או הקדש אינו נמכר על הקרן אלא הרי זה עליו חוב עד שיעשיר.<קטע סוף=יג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יד|הלכה יד]]=== <קטע התחלה=יד דפוס/>היה קרן הגניבה שוה מאה ואין הגנב שוה אלא חמשים הרי זה נמכר ושאר הקרן עם הכפל עליו חוב עד שיצא בשביעית ויעשיר וישלם. היה הגנב שוה מאה ואחד אינו נמכר שנאמר ונמכר בגניבתו עד שיהיו דמיו כולן מובלעין בגניבתו.<קטע סוף=יד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג טו|הלכה טו]]=== <קטע התחלה=טו דפוס/>א גנב ונמכר וחזר וגנב. אם לשני גנב הרי זה נמכר פעם שנייה ואפילו גנב למאה אנשים נמכר מאה פעמים. ואם לראשון גנב פעם שנייה אינו נמכר שנייה אלא ישאר עליו הכל חוב.<קטע סוף=טו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג טז|הלכה טז]]=== <קטע התחלה=טז דפוס/>גנב לזה וחזר וגנב לזה וחזר וגנב לזה כולם שותפין בו. אם היו דמיו כנגד הקרן של שלשתן או פחות מן הקרן נמכר ומחלקין ביניהן ושאר הכפלות חוב עליו. ואם היו דמיו יתר אינו נמכר והכל חוב עליו עד שיעשיר.<קטע סוף=טז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות גניבה ג יז|הלכה יז]]=== <קטע התחלה=יז דפוס/>שותפין שגנבו כאחד משלשין ביניהן וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן. וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר.<קטע סוף=יז דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות גניבה|פרק שלישי|הלכות גניבה ב|הלכות גניבה ד|b203|11|65|3}} nabfrsotwmur8dano871qotevmr319a 0 223103 3003972 2952269 2026-04-10T08:15:07Z מו יו הו 37729 /* רשות לאזהרות */ 3003972 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וּכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים </poem> ===מצוות לא תעשה=== <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים {{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר.{{ממס|דברים טז טז}}'''}}}} </poem> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:דויד אבן בקודה]] 9dhe6eiezj9pvz80n6cxmlxr256xeoc 0 223414 3004045 2922757 2026-04-10T11:38:54Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3004045 wikitext text/x-wiki האזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון}}. {{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט"ז, מעמ' 93 והלאה}} * [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס"ג בדף: [[ספר המצוות לרס"ג]].] ==פתיחה== {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}} |'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה |- | |'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה |- |{{רווח קשיח|4}}''שיר'' |'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה |- | |'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מגן אברהם. |- | |- |{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}} |'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה |- | |'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה |- |{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' |'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה |- | |'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מחיה המתים. |- | |- |{{ג|'''לִפְנֵי'''}} |'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים |- | |'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים |- |{{רווח קשיח|4}}''לריח'' |כרכמי בשמים ושיי תשרים |- | |לבה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''. |- |} ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. {|width="80%" |{{גדול|'''עַמְּךָ'''}} |'''א'''צלת בסעדך |- | |'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך |- |{{רווח קשיח|4}}''משכני'' |'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך |- | |דרך עקבותיך '''בצעדך.''' |- | |- |{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}} |'''ה'''ור ומתקה וחשמון |- | |'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון |- |{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' |'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון |- | |'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.''' |- | |- |{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}} |'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה |- | |'''י'''הרה אז ושבה לכסלה |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |כגמולה תד סלה |- | |'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.''' |- | |- |{{ג|'''סֶלָה'''}} |'''מ'''קדמי ארץ |- | |'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' |ספר חו נא סדר זכרוניה בערץ |- | |עוד ותרוממנה לרשת '''ארץ.''' |- | |- |{{ג|'''אֶרֶץ'''}} |'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים |- | |צלחו ותהי למו כמכורים |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים |- | |'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים. |- | |- |{{ג|'''רָעָשָׁה'''}} |'''ש'''חקת גובה ותחלוש |- | |'''ש'''נאיך בבואם לפלוש |- |{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' |'''ת'''רתה מחנס תלוש |- | |'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש |- |} ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל. {|width="80%" |{{גדול|'''אַף'''}} |'''א'''ורח לחופש |'''א'''קו לדולי מכפש |- | |'''ב'''לבי אל יהי טפש |'''ב'''חוכי אל יהי עפש |- |{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' |'''ג'''אוותיך משות מרפש |'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש |- | |'''ד'''י החכימי לנופש |'''משיבת נפש'''. |- | |- |{{ג|'''שמים'''}} |'''ה'''טופחימו צפיתי |'''ה'''וללתי זולתו ודפתי |- | |'''ו'''חן ערכי יפיתי |'''ו'''כמשלש עשרה נפתי |- |{{רווח קשיח|4}}''תורי'' |'''ז'''מר קרסתי ושפתי |'''ז'''הב שירי עלימו חפתי |- | |'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי |'''מחכימת פתי.''' |- | |- |{{ג|'''נטפו'''}} |'''ט'''וחי זיע עולב |'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב |- | |'''י'''מסוך פי צוף וחלב |'''י'''כין לו מחשבות לב |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''כ'''מעט חקה אלב |'''כ'''תובת בשרד לשלב |- | |'''ל'''אדם מערכי לב |'''ומה' משמחי לב.''' |- | |- |{{ג|'''מפני'''}} |'''מ'''ורא עוטה זינים |'''מ'''גתי ועליזי פנים |- | |'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים |'''נ'''צבים נגדי במחנים |- |{{רווח קשיח|4}}''צרור'' |'''ס'''וחרה למגינים |'''ס'''באת זכי יינים |- | |'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים |'''מאירת עינים.''' |- | |- |{{ג|'''אלהים'''}} |'''פ'''דני מחיל ורעד |'''פ'''לטני ולא אמעד |- | |'''צ'''עדי הכן מבעד |'''צ'''אתי בכל צעד |- |{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' |'''ק'''נמוני מצעד |'''ק'''טרה לו בעמעד |- | |'''ר'''שיונתך עם בני אלעד |'''ה' עומדת לעד.''' |- | |- |{{ג|'''זה'''}} |'''ש'''וקד למלאות בחסדיו |'''ש'''אלת אחד עבדיו |- | |'''ש'''פר אמריו במדיו |'''ש'''נוניו מנת מדיו |- | |'''ת'''כונתי לו לבדיו |'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו |- | |'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני |'''צדקו יחדיו.''' |- |} ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==אזהרות== *{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}} {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אנכי'''}} |'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות |- | |ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות |- | |'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות |- | |{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות. |- | |- |'''סיני''' |'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי |- | |ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ'' |'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי |- | |{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. |- | |- |'''מפני''' |'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו בכל הלך |- | |והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ'' |'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך |- | |{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך. |- | |- |'''אלהים''' |'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן |- | |הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן |- |{{רווח קשיח|4}}''קורות'' |'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן |- | |{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן. |- | |- |'''אלהי''' |'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ |- | |ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ. |- | |- |'''ישראל''' |'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר |- | |כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר |- |{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' |'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר |- | |{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר. |- | |- |'''גשם''' |'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו |- | |ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו |- |{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' |'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו. |- | |- |'''נדבות''' |'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש |- | |מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש |- |{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' |'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש |- | |{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש. |- | |- |'''תניף''' |'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה |- | |שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה |- |{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' |'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה |- | |{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה |- | |מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה |- | |{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה. |- | |- |'''נחלתך''' |'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים |- | |לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים |- | |{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.''' |- | |- |{{גדול|'''לא יהיה לך'''}} |'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד |- | |בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד |- | |'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד. |- | |- |'''ונלאה''' |'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו |- | |בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו |- |{{רווח קשיח|4}}''קול'' |'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו |- | |{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו. |- | |- |'''אתה''' |'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים |- | |ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים |- |{{רווח קשיח|4}}''דומה'' |'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים |- | |{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים. |- | |- |'''כוננתה''' |'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו |- | |בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו |- |{{רווח קשיח|4}}''עתה'' |'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. |- | |- |'''חיתך''' |'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר |- | |חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר |- |{{רווח קשיח|4}}''כי'' |'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר |- | |{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר. |- | |- |'''ישבו''' |'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ |- | |באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הנצנים'' |'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. |- | |- |'''בה''' |'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד |- | |ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד |- |{{רווח קשיח|4}}''התאנה'' |'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. |- | |- |'''תכין''' |'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם |- | |וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם |- |{{רווח קשיח|4}}יונת'' |'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם |- | |{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם. |- | |- |'''בטובתך''' |'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי |- | |וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אחזו'' |'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי |- | |{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי. |- | |- |'''לעני''' |'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה |- | |ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי |- | |אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי |- | |{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תשא'''}} |'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים |- | |בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים |- | |'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים |- | |{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. |- | |- |'''ה' ''' |'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו |- | |שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו |- |{{רווח קשיח|4}}''על'' |'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו |- | |{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו. |- | |- |'''נתן''' |'''ה'''וד לשרי אלפים ומאות בהתהלכי בישימון דוהב |- | |ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב |- |{{רווח קשיח|4}}''אקומה'' |'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב |- | |{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב. |- | |- |'''אמר''' |'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל |- | |בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל. |- | |- |'''המבשרות''' |'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר |- | |גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר |- |{{רווח קשיח|4}}''כמעט'' |'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר |- | |{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר. |- | |- |'''צבא''' |'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק |- | |ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעת'' |'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק |- | |{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק: |- | |- |'''רב''' |'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני |- | |אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני |- | |{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'. |- | |- |'''מלכי''' |'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם |- | |אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם |- |{{רווח קשיח|4}}''הנה'' |'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. |- | |- |'''צבאות''' |'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב |- | |נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב |- |{{רווח קשיח|4}}''כולם'' |'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב |- | |{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. |- | |- |'''ידודון''' |'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך |- | |אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך |- |{{רווח קשיח|4}}''אפריון'' |'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך. |- | |- |'''ידודון''' |'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו |- | |כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו |- |{{רווח קשיח|4}}''עמודיו'' |'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.''' |- | |- |{{גדול|'''זכור'''}} |'''ת'''ענוגי שביעי לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד |- | |בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד |- | |'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד |- | |{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד. |- | |- |'''ונְוַת''' |'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח |- | |מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח |- |{{רווח קשיח|4}}''צאינה'' |'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ"ד צ"ל '''למונדח.'''}} |- | |{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. |- | |- |'''בית''' |'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון |- | |משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון |- |{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ'' |'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון |- | |{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. |- | |- |'''תחלק''' |'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם |- | |משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם |- | |{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. |- | |- |'''שלל''' |'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו |- | |ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו |- |{{רווח קשיח|4}}''כחוט'' |'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו |- | |{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו. |- | |- |'''אם''' |'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל |- | |מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''כמגדל'' |'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. |- | |- |'''תשכבון''' |'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי |- | |במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי |- | |{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי. |- | |- |'''בין''' |'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית |- | |פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית |- | |{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית. |- | |- |'''שפתים''' |'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור |- | |ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור |- |{{רווח קשיח|4}}''כולך'' |'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור |- | |{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור. |- | |- |'''כנפי''' |'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד |- | |יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד |- |{{רווח קשיח|4}}''אתי'' |'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד |- | |{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. |- | |- |'''יונה''' |'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו |- | |אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו |- |{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני'' |'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.''' |- | |- |{{גדול|'''כבד'''}} |'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו |- | |מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו |- | |'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו |- | |{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו. |- | |- |'''נחפה''' |'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי |- | |מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי |- | |{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. |- | |- |'''בכסף''' |'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם |- | |וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם |- |{{רווח קשיח|4}}''נופת'' |'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם |- | |{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם. |- | |- |'''ואברותיה''' |'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות |- | |עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות |- |{{רווח קשיח|4}}''גן'' |'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות |- | |{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. |- | |- |'''בירקרק''' |'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת |- | |דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת |- |{{רווח קשיח|4}}''שלחיך'' |'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת |- | |{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת. |- | |- |'''חרוץ''' |'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה |- | |הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה |- |{{רווח קשיח|4}}''נרד'' |'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה. |- | |- |'''בפרש''' |'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים |- | |בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים |- |{{רווח קשיח|4}}''מעון'' |'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים. |- | |- |'''שדי''' |'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר |- | |ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר |- |{{רווח קשיח|4}}''עורי'' |'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר |- | |{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. |- | |- |'''מלכים''' |'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך |- | |ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך |- |{{רווח קשיח|4}}''באתי'' |'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך |- | |{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. |- | |- |'''בה''' |'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד |- | |סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד |- | |{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. |- | |- |'''תשלג''' |'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך |- | |והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך |- |{{רווח קשיח|4}}''פשטתי'' |'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך |- | |{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. |- | |- |{{גדול|'''לא תרצח'''}} |'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ |- | |ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ |- | |'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. |- | |- |'''בצלמון''' |'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור |- | |ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור |- |{{רווח קשיח|4}}''דודים'' |'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. |- | |- |'''הר''' |'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית |- | |ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית |- |{{רווח קשיח|4}}''קמתי'' |'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית |- | |{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל |- | |ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''פתחתי'' |'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל. |- | |- |'''הר''' |'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל |- | |גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל |- | |{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל. |- | |- |'''בשן''' |'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה |- | |צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה. |- | |- |'''הר''' |'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה |- | |לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך |- | |לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך |- | |{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. |- | |- |'''הר''' |'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה |- | |אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשו'' |'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה |- | |{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה. |- | |- |'''בשן''' |'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך |- | |הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך |- |{{רווח קשיח|4}}''עיניו'' |'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. |- | |- |'''למה''' |'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח |- | |כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח |- |{{רווח קשיח|4}}''לחייו'' |'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח |- | |{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תנאף'''}} |'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה |- | |שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה |- | |'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. |- | |- |'''תרצדון''' |'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים |- | |בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים |- |{{רווח קשיח|4}}''ידיו'' |'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה בפלילים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים. |- | |- |'''הרים''' |'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה |- | |לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה |- |{{רווח קשיח|4}}''שוקיו'' |'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה |- | |{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף |- | |וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף |- |{{רווח קשיח|4}}''חכו'' |'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף |- | |{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף. |- | |- |'''ההר''' |'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים |- | |וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים |- |{{רווח קשיח|4}}''אנה'' |'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים |- | |{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים. |- | |- |'''חמד''' |'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו |- | |ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו |- | |{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו. |- | |- |'''אלהים''' |'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם |- | |וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. |- | |- |'''לשבתו''' |'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ |- | |כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ |- |{{רווח קשיח|4}}''יפה'' |'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ |- | |{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ. |- | |- |'''אף''' |'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ |- | |אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך |- |{{רווח קשיח|4}}''הסבי'' |'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ |- | |{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ. |- | |- |'''ה' ''' |'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד |- | |ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד. |- | |- |'''ישכון''' |'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף |- | |תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף |- |{{רווח קשיח|4}}''כפלח'' |'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תגנוב'''}} |'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ |- | |פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ |- | |'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ |- | |ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. |- | |- |'''לנצח''' |'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים |- | |רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים |- |{{רווח קשיח|4}}''ששים'' |'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. |- | |- |'''רכב''' |'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו |- | |המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחת'' |'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו |- | |{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה |- | |פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה |- | |{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה. |- | |- |'''רבותים''' |'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש |- | |בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש |- | |{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש. |- | |- |'''אלפי''' |'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי |- | |וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי |- |{{רווח קשיח|4}}''לא'' |'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי |- | |{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די. |- | |- |'''שנאן''' |'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער |- | |ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער |- |{{רווח קשיח|4}}''שובי'' |'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. |- | |- |'''ה׳''' |'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו |- | |ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. |- | |- |'''בם''' |'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה |- | |בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה |- |{{רווח קשיח|4}}''שררך'' |'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. |- | |- |'''סיני''' |'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים |- | |מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. |- | |- |'''בקדש''' |'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב |- | |כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב |- |{{רווח קשיח|4}}''צוארך'' |'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב |- | |{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תענה'''}} |'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה |- | |בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה |- | |'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה |- | |{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. |- | |- |'''עלית''' |'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו |- | |עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשך'' |'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו |- | |{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. |- | |- |'''למרום''' |'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים |- | |לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים |- | |{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים. |- | |- |'''שבית''' |'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה |- | |תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה |- |{{רווח קשיח|4}}''זאת'' |'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. |- | |- |'''שבי''' |'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר |- | |חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר |- |{{רווח קשיח|4}}''אמרתי'' |'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר |- | |{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. |- | |- |'''לקחת''' |'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה |- | |ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה |- |{{רווח קשיח|4}}''חכך'' |'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. |- | |- |'''מתנות''' |'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא |- | |ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה |- | |{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. |- | |- |'''באדם''' |'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה |- | |ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה |- |{{רווח קשיח|4}}''לכה'' |'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. |- | |- |'''ואף''' |'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים |- | |והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים |- |{{רווח קשיח|4}}''נשכימה'' |'''צ'''ור לשבח כי חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים. |- | |- |'''סוררים''' |'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש |- | |ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש |- |{{רווח קשיח|4}}''הדודאים'' |'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש |- | |{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. |- | |- |'''לשכן''' |'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר |- | |נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר |- | |{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר. |- | |- |{{גדול|'''לא תחמוד'''}} |{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל |- | |אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל |- | |'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל. |- | |- |'''יה''' |{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות |- | |'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות |- |{{רווח קשיח|4}}''אנהגך'' |'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות |- | |{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. |- | |- |'''אלהים''' |{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים |- | |'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים |- | |{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. |- | |- |'''ברוך''' |{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו |- | |'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו. |- | |- |'''ה' ''' |{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין |- | |'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים |- | |'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים |- |{{רווח קשיח|4}}''שימני'' |'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים |- | |{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם |- | |'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם |- |{{רווח קשיח|4}}''מים'' |'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם |- | |{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. |- | |- |'''יעמס''' |{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו |- | |'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחות'' |'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו |- | |{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. |- | |- |'''לנו''' |{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך |- | |'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך |- | |{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ"אנכי" ועד "אשר לרעך". |- | |- |'''האל''' |{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי |- | |'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי |- | |{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. |- | |- |'''ישועתנו''' |'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם |- | |צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם |- |{{רווח קשיח|4}}''כרם'' |'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם |- | |{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. |- | |- |'''סלה''' |'''מ'''משלתי אוברה |- | |'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה |- |{{רווח קשיח|4}}''כרמי'' |'''ש'''כתה בעדי מקול הברה |- | |'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה''' |- | |{{רווח קשיח|10}} בא"י המחזיר שכינתו לציון. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''היושבת'' |'''פ'''נימה לנהורה |- | |'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה |- |{{רווח קשיח|4}}''השמיעני'' |'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה |- | |'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה''' |- | |{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''ברח'' |'''ש'''ואף שוררי להמת |- | |'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת |- |{{רווח קשיח|4}}בשמים |'''ת'''פיחנו כי אפס צמת |- | |'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת''' |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] qk2w82okuoh9rxqqwv7s4tsb0yuflsb 3004046 3004045 2026-04-10T11:39:53Z בן עדריאל 9444 3004046 wikitext text/x-wiki האזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון}}. {{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט"ז, מעמ' 93 והלאה}} * [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס"ג בדף: [[ספר המצוות לרס"ג]].] ==פתיחה== {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}} |'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה |- | |'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה |- |{{רווח קשיח|4}}''שיר'' |'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה |- | |'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מגן אברהם. |- | |- |{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}} |'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה |- | |'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה |- |{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' |'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה |- | |'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מחיה המתים. |- | |- |{{ג|'''לִפְנֵי'''}} |'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים |- | |'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים |- |{{רווח קשיח|4}}''לריח'' |'''כ'''רכמי בשמים ושיי תשרים |- | |'''ל'''בה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''. |- |} ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. {|width="80%" |{{גדול|'''עַמְּךָ'''}} |'''א'''צלת בסעדך |- | |'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך |- |{{רווח קשיח|4}}''משכני'' |'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך |- | |'''ד'''רך עקבותיך '''בצעדך.''' |- | |- |{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}} |'''ה'''ור ומתקה וחשמון |- | |'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון |- |{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' |'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון |- | |'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.''' |- | |- |{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}} |'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה |- | |'''י'''הרה אז ושבה לכסלה |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''כ'''גמולה תד סלה |- | |'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.''' |- | |- |{{ג|'''סֶלָה'''}} |'''מ'''קדמי ארץ |- | |'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' |'''ס'''פר חו נא סדר זכרוניה בערץ |- | |'''ע'''וד ותרוממנה לרשת '''ארץ.''' |- | |- |{{ג|'''אֶרֶץ'''}} |'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים |- | |'''צ'''לחו ותהי למו כמכורים |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים |- | |'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים. |- | |- |{{ג|'''רָעָשָׁה'''}} |'''ש'''חקת גובה ותחלוש |- | |'''ש'''נאיך בבואם לפלוש |- |{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' |'''ת'''רתה מחנס תלוש |- | |'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש |- |} ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל. {|width="80%" |{{גדול|'''אַף'''}} |'''א'''ורח לחופש |'''א'''קו לדולי מכפש |- | |'''ב'''לבי אל יהי טפש |'''ב'''חוכי אל יהי עפש |- |{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' |'''ג'''אוותיך משות מרפש |'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש |- | |'''ד'''י החכימי לנופש |'''משיבת נפש'''. |- | |- |{{ג|'''שמים'''}} |'''ה'''טופחימו צפיתי |'''ה'''וללתי זולתו ודפתי |- | |'''ו'''חן ערכי יפיתי |'''ו'''כמשלש עשרה נפתי |- |{{רווח קשיח|4}}''תורי'' |'''ז'''מר קרסתי ושפתי |'''ז'''הב שירי עלימו חפתי |- | |'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי |'''מחכימת פתי.''' |- | |- |{{ג|'''נטפו'''}} |'''ט'''וחי זיע עולב |'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב |- | |'''י'''מסוך פי צוף וחלב |'''י'''כין לו מחשבות לב |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''כ'''מעט חקה אלב |'''כ'''תובת בשרד לשלב |- | |'''ל'''אדם מערכי לב |'''ומה' משמחי לב.''' |- | |- |{{ג|'''מפני'''}} |'''מ'''ורא עוטה זינים |'''מ'''גתי ועליזי פנים |- | |'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים |'''נ'''צבים נגדי במחנים |- |{{רווח קשיח|4}}''צרור'' |'''ס'''וחרה למגינים |'''ס'''באת זכי יינים |- | |'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים |'''מאירת עינים.''' |- | |- |{{ג|'''אלהים'''}} |'''פ'''דני מחיל ורעד |'''פ'''לטני ולא אמעד |- | |'''צ'''עדי הכן מבעד |'''צ'''אתי בכל צעד |- |{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' |'''ק'''נמוני מצעד |'''ק'''טרה לו בעמעד |- | |'''ר'''שיונתך עם בני אלעד |'''ה' עומדת לעד.''' |- | |- |{{ג|'''זה'''}} |'''ש'''וקד למלאות בחסדיו |'''ש'''אלת אחד עבדיו |- | |'''ש'''פר אמריו במדיו |'''ש'''נוניו מנת מדיו |- | |'''ת'''כונתי לו לבדיו |'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו |- | |'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני |'''צדקו יחדיו.''' |- |} ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==אזהרות== *{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}} {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אנכי'''}} |'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות |- | |ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות |- | |'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות |- | |{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות. |- | |- |'''סיני''' |'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי |- | |ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ'' |'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי |- | |{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. |- | |- |'''מפני''' |'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו בכל הלך |- | |והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ'' |'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך |- | |{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך. |- | |- |'''אלהים''' |'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן |- | |הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן |- |{{רווח קשיח|4}}''קורות'' |'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן |- | |{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן. |- | |- |'''אלהי''' |'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ |- | |ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ. |- | |- |'''ישראל''' |'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר |- | |כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר |- |{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' |'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר |- | |{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר. |- | |- |'''גשם''' |'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו |- | |ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו |- |{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' |'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו. |- | |- |'''נדבות''' |'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש |- | |מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש |- |{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' |'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש |- | |{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש. |- | |- |'''תניף''' |'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה |- | |שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה |- |{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' |'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה |- | |{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה |- | |מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה |- | |{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה. |- | |- |'''נחלתך''' |'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים |- | |לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים |- | |{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.''' |- | |- |{{גדול|'''לא יהיה לך'''}} |'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד |- | |בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד |- | |'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד. |- | |- |'''ונלאה''' |'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו |- | |בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו |- |{{רווח קשיח|4}}''קול'' |'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו |- | |{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו. |- | |- |'''אתה''' |'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים |- | |ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים |- |{{רווח קשיח|4}}''דומה'' |'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים |- | |{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים. |- | |- |'''כוננתה''' |'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו |- | |בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו |- |{{רווח קשיח|4}}''עתה'' |'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. |- | |- |'''חיתך''' |'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר |- | |חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר |- |{{רווח קשיח|4}}''כי'' |'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר |- | |{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר. |- | |- |'''ישבו''' |'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ |- | |באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הנצנים'' |'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. |- | |- |'''בה''' |'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד |- | |ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד |- |{{רווח קשיח|4}}''התאנה'' |'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. |- | |- |'''תכין''' |'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם |- | |וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם |- |{{רווח קשיח|4}}יונת'' |'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם |- | |{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם. |- | |- |'''בטובתך''' |'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי |- | |וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אחזו'' |'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי |- | |{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי. |- | |- |'''לעני''' |'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה |- | |ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי |- | |אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי |- | |{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תשא'''}} |'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים |- | |בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים |- | |'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים |- | |{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. |- | |- |'''ה' ''' |'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו |- | |שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו |- |{{רווח קשיח|4}}''על'' |'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו |- | |{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו. |- | |- |'''נתן''' |'''ה'''וד לשרי אלפים ומאות בהתהלכי בישימון דוהב |- | |ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב |- |{{רווח קשיח|4}}''אקומה'' |'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב |- | |{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב. |- | |- |'''אמר''' |'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל |- | |בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל. |- | |- |'''המבשרות''' |'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר |- | |גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר |- |{{רווח קשיח|4}}''כמעט'' |'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר |- | |{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר. |- | |- |'''צבא''' |'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק |- | |ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעת'' |'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק |- | |{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק: |- | |- |'''רב''' |'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני |- | |אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני |- | |{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'. |- | |- |'''מלכי''' |'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם |- | |אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם |- |{{רווח קשיח|4}}''הנה'' |'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. |- | |- |'''צבאות''' |'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב |- | |נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב |- |{{רווח קשיח|4}}''כולם'' |'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב |- | |{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. |- | |- |'''ידודון''' |'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך |- | |אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך |- |{{רווח קשיח|4}}''אפריון'' |'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך. |- | |- |'''ידודון''' |'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו |- | |כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו |- |{{רווח קשיח|4}}''עמודיו'' |'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.''' |- | |- |{{גדול|'''זכור'''}} |'''ת'''ענוגי שביעי לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד |- | |בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד |- | |'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד |- | |{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד. |- | |- |'''ונְוַת''' |'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח |- | |מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח |- |{{רווח קשיח|4}}''צאינה'' |'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ"ד צ"ל '''למונדח.'''}} |- | |{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. |- | |- |'''בית''' |'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון |- | |משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון |- |{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ'' |'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון |- | |{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. |- | |- |'''תחלק''' |'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם |- | |משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם |- | |{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. |- | |- |'''שלל''' |'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו |- | |ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו |- |{{רווח קשיח|4}}''כחוט'' |'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו |- | |{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו. |- | |- |'''אם''' |'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל |- | |מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''כמגדל'' |'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. |- | |- |'''תשכבון''' |'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי |- | |במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי |- | |{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי. |- | |- |'''בין''' |'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית |- | |פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית |- | |{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית. |- | |- |'''שפתים''' |'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור |- | |ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור |- |{{רווח קשיח|4}}''כולך'' |'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור |- | |{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור. |- | |- |'''כנפי''' |'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד |- | |יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד |- |{{רווח קשיח|4}}''אתי'' |'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד |- | |{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. |- | |- |'''יונה''' |'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו |- | |אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו |- |{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני'' |'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.''' |- | |- |{{גדול|'''כבד'''}} |'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו |- | |מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו |- | |'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו |- | |{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו. |- | |- |'''נחפה''' |'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי |- | |מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי |- | |{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. |- | |- |'''בכסף''' |'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם |- | |וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם |- |{{רווח קשיח|4}}''נופת'' |'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם |- | |{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם. |- | |- |'''ואברותיה''' |'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות |- | |עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות |- |{{רווח קשיח|4}}''גן'' |'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות |- | |{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. |- | |- |'''בירקרק''' |'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת |- | |דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת |- |{{רווח קשיח|4}}''שלחיך'' |'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת |- | |{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת. |- | |- |'''חרוץ''' |'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה |- | |הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה |- |{{רווח קשיח|4}}''נרד'' |'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה. |- | |- |'''בפרש''' |'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים |- | |בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים |- |{{רווח קשיח|4}}''מעון'' |'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים. |- | |- |'''שדי''' |'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר |- | |ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר |- |{{רווח קשיח|4}}''עורי'' |'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר |- | |{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. |- | |- |'''מלכים''' |'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך |- | |ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך |- |{{רווח קשיח|4}}''באתי'' |'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך |- | |{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. |- | |- |'''בה''' |'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד |- | |סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד |- | |{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. |- | |- |'''תשלג''' |'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך |- | |והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך |- |{{רווח קשיח|4}}''פשטתי'' |'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך |- | |{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. |- | |- |{{גדול|'''לא תרצח'''}} |'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ |- | |ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ |- | |'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. |- | |- |'''בצלמון''' |'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור |- | |ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור |- |{{רווח קשיח|4}}''דודים'' |'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. |- | |- |'''הר''' |'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית |- | |ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית |- |{{רווח קשיח|4}}''קמתי'' |'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית |- | |{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל |- | |ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''פתחתי'' |'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל. |- | |- |'''הר''' |'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל |- | |גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל |- | |{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל. |- | |- |'''בשן''' |'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה |- | |צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה. |- | |- |'''הר''' |'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה |- | |לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך |- | |לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך |- | |{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. |- | |- |'''הר''' |'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה |- | |אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשו'' |'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה |- | |{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה. |- | |- |'''בשן''' |'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך |- | |הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך |- |{{רווח קשיח|4}}''עיניו'' |'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. |- | |- |'''למה''' |'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח |- | |כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח |- |{{רווח קשיח|4}}''לחייו'' |'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח |- | |{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תנאף'''}} |'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה |- | |שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה |- | |'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. |- | |- |'''תרצדון''' |'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים |- | |בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים |- |{{רווח קשיח|4}}''ידיו'' |'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה בפלילים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים. |- | |- |'''הרים''' |'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה |- | |לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה |- |{{רווח קשיח|4}}''שוקיו'' |'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה |- | |{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף |- | |וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף |- |{{רווח קשיח|4}}''חכו'' |'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף |- | |{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף. |- | |- |'''ההר''' |'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים |- | |וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים |- |{{רווח קשיח|4}}''אנה'' |'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים |- | |{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים. |- | |- |'''חמד''' |'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו |- | |ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו |- | |{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו. |- | |- |'''אלהים''' |'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם |- | |וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. |- | |- |'''לשבתו''' |'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ |- | |כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ |- |{{רווח קשיח|4}}''יפה'' |'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ |- | |{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ. |- | |- |'''אף''' |'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ |- | |אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך |- |{{רווח קשיח|4}}''הסבי'' |'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ |- | |{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ. |- | |- |'''ה' ''' |'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד |- | |ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד. |- | |- |'''ישכון''' |'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף |- | |תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף |- |{{רווח קשיח|4}}''כפלח'' |'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תגנוב'''}} |'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ |- | |פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ |- | |'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ |- | |ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. |- | |- |'''לנצח''' |'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים |- | |רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים |- |{{רווח קשיח|4}}''ששים'' |'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. |- | |- |'''רכב''' |'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו |- | |המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחת'' |'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו |- | |{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה |- | |פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה |- | |{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה. |- | |- |'''רבותים''' |'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש |- | |בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש |- | |{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש. |- | |- |'''אלפי''' |'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי |- | |וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי |- |{{רווח קשיח|4}}''לא'' |'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי |- | |{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די. |- | |- |'''שנאן''' |'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער |- | |ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער |- |{{רווח קשיח|4}}''שובי'' |'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. |- | |- |'''ה׳''' |'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו |- | |ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. |- | |- |'''בם''' |'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה |- | |בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה |- |{{רווח קשיח|4}}''שררך'' |'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. |- | |- |'''סיני''' |'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים |- | |מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. |- | |- |'''בקדש''' |'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב |- | |כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב |- |{{רווח קשיח|4}}''צוארך'' |'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב |- | |{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תענה'''}} |'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה |- | |בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה |- | |'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה |- | |{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. |- | |- |'''עלית''' |'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו |- | |עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשך'' |'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו |- | |{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. |- | |- |'''למרום''' |'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים |- | |לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים |- | |{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים. |- | |- |'''שבית''' |'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה |- | |תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה |- |{{רווח קשיח|4}}''זאת'' |'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. |- | |- |'''שבי''' |'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר |- | |חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר |- |{{רווח קשיח|4}}''אמרתי'' |'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר |- | |{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. |- | |- |'''לקחת''' |'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה |- | |ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה |- |{{רווח קשיח|4}}''חכך'' |'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. |- | |- |'''מתנות''' |'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא |- | |ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה |- | |{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. |- | |- |'''באדם''' |'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה |- | |ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה |- |{{רווח קשיח|4}}''לכה'' |'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. |- | |- |'''ואף''' |'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים |- | |והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים |- |{{רווח קשיח|4}}''נשכימה'' |'''צ'''ור לשבח כי חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים. |- | |- |'''סוררים''' |'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש |- | |ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש |- |{{רווח קשיח|4}}''הדודאים'' |'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש |- | |{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. |- | |- |'''לשכן''' |'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר |- | |נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר |- | |{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר. |- | |- |{{גדול|'''לא תחמוד'''}} |{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל |- | |אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל |- | |'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל. |- | |- |'''יה''' |{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות |- | |'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות |- |{{רווח קשיח|4}}''אנהגך'' |'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות |- | |{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. |- | |- |'''אלהים''' |{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים |- | |'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים |- | |{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. |- | |- |'''ברוך''' |{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו |- | |'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו. |- | |- |'''ה' ''' |{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין |- | |'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים |- | |'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים |- |{{רווח קשיח|4}}''שימני'' |'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים |- | |{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם |- | |'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם |- |{{רווח קשיח|4}}''מים'' |'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם |- | |{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. |- | |- |'''יעמס''' |{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו |- | |'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחות'' |'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו |- | |{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. |- | |- |'''לנו''' |{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך |- | |'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך |- | |{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ"אנכי" ועד "אשר לרעך". |- | |- |'''האל''' |{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי |- | |'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי |- | |{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. |- | |- |'''ישועתנו''' |'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם |- | |צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם |- |{{רווח קשיח|4}}''כרם'' |'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם |- | |{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. |- | |- |'''סלה''' |'''מ'''משלתי אוברה |- | |'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה |- |{{רווח קשיח|4}}''כרמי'' |'''ש'''כתה בעדי מקול הברה |- | |'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה''' |- | |{{רווח קשיח|10}} בא"י המחזיר שכינתו לציון. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''היושבת'' |'''פ'''נימה לנהורה |- | |'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה |- |{{רווח קשיח|4}}''השמיעני'' |'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה |- | |'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה''' |- | |{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''ברח'' |'''ש'''ואף שוררי להמת |- | |'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת |- |{{רווח קשיח|4}}בשמים |'''ת'''פיחנו כי אפס צמת |- | |'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת''' |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] l3l3ng0qqs0p7c7xyrs44xy0z21nmm9 0 236329 3003876 2987684 2026-04-09T18:36:21Z Bdenckla 26771 eject {{מ:לגרמיה-2}} from מ:אות-ג to eliminate a world of pain 3003876 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ויקרא|ח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|א|סדר=ד|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=צו|ב1=רביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>קַ֤ח אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְאֵ֥ת כׇּל־הָעֵדָ֖ה הַקְהֵ֑ל אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיַּקְרֵ֣ב מֹשֶׁ֔ה אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־בָּנָ֑יו וַיִּרְחַ֥ץ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיִּתֵּ֨ן עָלָ֜יו אֶת־הַכֻּתֹּ֗נֶת וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתוֹ֙ בָּֽאַבְנֵ֔ט וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ אֶֽת־הַמְּעִ֔יל וַיִּתֵּ֥ן עָלָ֖יו אֶת־הָאֵפֹ֑ד וַיַּחְגֹּ֣ר אֹת֗וֹ בְּחֵ֙שֶׁב֙ הָֽאֵפֹ֔ד וַיֶּאְפֹּ֥ד ל֖וֹ בּֽוֹ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיָּ֥שֶׂם עָלָ֖יו אֶת־הַחֹ֑שֶׁן וַיִּתֵּן֙ אֶל־הַחֹ֔שֶׁן אֶת־הָאוּרִ֖ים וְאֶת־הַתֻּמִּֽים׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיָּ֨שֶׂם עַֽל־הַמִּצְנֶ֜פֶת אֶל־מ֣וּל פָּנָ֗יו אֵ֣ת צִ֤יץ הַזָּהָב֙ נֵ֣זֶר הַקֹּ֔דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וַיִּמְשַׁ֥ח אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹתָֽם׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיַּ֥ז מִמֶּ֛נּוּ {{נוסח|עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ|2==ל-מ,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (אין געיה){{ש}}ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ (געיה); רואים את הגעיה היטב בצילום בצבע.}} שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וַיִּמְשַׁ֨ח אֶת־הַמִּזְבֵּ֜חַ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֗יו וְאֶת־הַכִּיֹּ֛ר וְאֶת־כַּנּ֖וֹ לְקַדְּשָֽׁם׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיַּקְרֵ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן וַיַּלְבִּשֵׁ֤ם כֻּתֳּנֹת֙ וַיַּחְגֹּ֤ר אֹתָם֙ אַבְנֵ֔ט וַיַּחֲבֹ֥שׁ לָהֶ֖ם מִגְבָּע֑וֹת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יד|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=צו|ב1=חמישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיַּגֵּ֕שׁ אֵ֖ת פַּ֣ר הַֽחַטָּ֑את וַיִּסְמֹ֨ךְ אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־רֹ֖אשׁ פַּ֥ר הַֽחַטָּֽאת׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>{{נוסח|וַיִּשְׁחָ֗ט|2==ל{{ש}}יש ספרים=וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט באות חי"ת גדולה או {{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}} (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא להלן בפסוק כ"ג.}} וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַדָּם֙ וַ֠יִּתֵּ֠ן עַל־קַרְנ֨וֹת הַמִּזְבֵּ֤חַ סָבִיב֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וַיְחַטֵּ֖א אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־הַדָּ֗ם יָצַק֙ אֶל־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיְקַדְּשֵׁ֖הוּ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיִּקַּ֗ח אֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת {{נוסח|וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}ל!=<וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן> (חסר מקף){{ש}}הערת דותן (ברויאר והמקליד הוסיפו את המקף בלי להעיר)}} וַיַּקְטֵ֥ר מֹשֶׁ֖ה הַמִּזְבֵּֽחָה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְאֶת־הַפָּ֤ר וְאֶת־עֹרוֹ֙ וְאֶת־בְּשָׂר֣וֹ וְאֶת־פִּרְשׁ֔וֹ שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת אֵ֣יל הָעֹלָ֑ה וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיִּשְׁחָ֑ט וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>{{נוסח|וְאֶ֨ת־הָאַ֔יִל|2==ל1,ב,ש1,ק3,ו ושיטת-א{{ש}}ל,ש=וְאֶת־הָאַ֔יִל (אין מתיגה)}} נִתַּ֖ח לִנְתָחָ֑יו וַיַּקְטֵ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הָרֹ֔אשׁ וְאֶת־הַנְּתָחִ֖ים וְאֶת־הַפָּֽדֶר׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְאֶת־הַקֶּ֥רֶב וְאֶת־הַכְּרָעַ֖יִם רָחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וַיַּקְטֵר֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־כׇּל־הָאַ֜יִל הַמִּזְבֵּ֗חָה עֹלָ֨ה ה֤וּא לְרֵֽיחַ־נִיחֹ֙חַ֙ אִשֶּׁ֥ה הוּא֙ לַיהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כב|עלייה={{מ:עלייה|א=ששי|ב0=צו|ב1=ששי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>{{נוסח|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה-2}}|2==ל{{ש}}יש ספרים=<וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה-2}}> באות חי"ת גדולה או <{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט}}{{מ:לגרמיה-2}}> (כל התיבה גדולה!), ויש אומרים שאין מדובר על התיבה כאן אלא לעיל בפסוק ט"ו.}} וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ מִדָּמ֔וֹ וַיִּתֵּ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־אַהֲרֹ֖ן הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֗ן {{נוסח|וַיִּתֵּ֨ן|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א{{ש}}ל!=וַיִתֵּ֨ן (חסר דגש באות יו"ד); נקודת הדגש בתי"ו מטושטשת אך כנראה קיימת.{{ש}}דותן והמקליד תיקנו בלי להעיר{{ש}}קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא}} מֹשֶׁ֤ה מִן־הַדָּם֙ עַל־תְּנ֤וּךְ אׇזְנָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וַיִּזְרֹ֨ק מֹשֶׁ֧ה אֶת־הַדָּ֛ם עַל־הַֽמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיִּקַּ֞ח אֶת־הַחֵ֣לֶב וְאֶת־הָֽאַלְיָ֗ה וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒ וְאֵת֙ יֹתֶ֣רֶת הַכָּבֵ֔ד וְאֶת־שְׁתֵּ֥י הַכְּלָיֹ֖ת וְאֶֽת־חֶלְבְּהֶ֑ן וְאֵ֖ת שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וּמִסַּ֨ל הַמַּצּ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר{{מ:לגרמיה-2}} לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה לָ֠קַ֠ח חַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ וְֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־הַ֣חֲלָבִ֔ים וְעַ֖ל שׁ֥וֹק הַיָּמִֽין׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיִּתֵּ֣ן אֶת־הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וַיָּ֧נֶף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>{{נוסח|וַיִּקַּ֨ח|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א{{ש}}ל!=וַיִקַּ֨ח (חסר דגש באות יו"ד){{ש}}דותן המקליד תיקנו בלי להעיר{{ש}}קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא}} מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>{{נוסח|וַיִּקַּ֤ח|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ושיטת-א{{ש}}ל!=וַיִקַּ֤ח (חסר דגש באות יו"ד){{ש}}דותן והמקליד תיקנו בלי להעיר{{ש}}קורן, ברויאר, דותן, סימנים, מכון ממרא}} מֹשֶׁה֙ אֶת־הֶ֣חָזֶ֔ה וַיְנִיפֵ֥הוּ תְנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה מֵאֵ֣יל הַמִּלֻּאִ֗ים לְמֹשֶׁ֤ה הָיָה֙ לְמָנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=צו|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֗ה וּמִן־הַדָּם֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמִּזְבֵּ֒חַ֒ וַיַּ֤ז עַֽל־אַהֲרֹן֙ עַל־בְּגָדָ֔יו וְעַל־בָּנָ֛יו וְעַל־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּ֑וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְאֶת־בָּנָ֛יו וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֙יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וְהַנּוֹתָ֥ר בַּבָּשָׂ֖ר וּבַלָּ֑חֶם בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לג|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=צו|ב3=מפטיר}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים עַ֚ד י֣וֹם מְלֹ֔את יְמֵ֖י מִלֻּאֵיכֶ֑ם כִּ֚י שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים יְמַלֵּ֖א אֶת־יֶדְכֶֽם׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַעֲשֹׂ֖ת לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וּפֶ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד תֵּשְׁב֨וּ יוֹמָ֤ם וָלַ֙יְלָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהֹוָ֖ה וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וַיַּ֥עַשׂ אַהֲרֹ֖ן וּבָנָ֑יו אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=לו/><קטע סוף=פרק ח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ויקרא ח]] 19pfbbvtiopwqg4ncm7rxda1782wq5f 0 237934 3003900 3001838 2026-04-09T19:46:01Z Bdenckla 26771 https://github.com/bdenckla/holman-ketiv-qere/issues/77 3003900 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|יחזקאל|מ}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מ/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בְּעֶשְׂרִ֣ים וְחָמֵ֣שׁ שָׁנָ֣ה לְ֠גָלוּתֵ֠נוּ בְּרֹ֨אשׁ הַשָּׁנָ֜ה בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֗דֶשׁ בְּאַרְבַּ֤ע עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה אַחַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכְּתָ֖ה הָעִ֑יר בְּעֶ֣צֶם{{מ:לגרמיה-2}} הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה הָיְתָ֤ה עָלַי֙ יַד־יְהֹוָ֔ה וַיָּבֵ֥א אֹתִ֖י שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֙הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶ֩יךָ֩ וּבְאׇזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאוֹתְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מׇד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל {{קו"כ-אם|בְּמַעֲלוֹתָ֑ו|2=א-קרי=בְּמַעֲלוֹתָ֑יו}} וַיָּ֣מׇד{{מ:לגרמיה-2}} אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְהַתָּ֗א קָנֶ֨ה אֶחָ֥ד אֹ֙רֶךְ֙ וְקָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וּבֵ֥ין הַתָּאִ֖ים חָמֵ֣שׁ אַמּ֑וֹת וְסַ֣ף הַ֠שַּׁ֠עַר מֵאֵ֨צֶל אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת {{קו"כ-אם|וְאֵילָ֖ו|2=א-קרי=וְאֵילָ֖יו}} שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְתָאֵ֨י הַשַּׁ֜עַר דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֗ים שְׁלֹשָׁ֤ה מִפֹּה֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפֹּ֔ה מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לִשְׁלׇשְׁתָּ֑ם וּמִדָּ֥ה אַחַ֛ת לָאֵילִ֖ם מִפֹּ֥ה וּמִפּֽוֹ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיָּ֛מׇד אֶת־רֹ֥חַב פֶּתַח־הַשַּׁ֖עַר עֶ֣שֶׂר אַמּ֑וֹת אֹ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר שְׁל֥וֹשׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמּֽוֹת׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וּגְב֞וּל לִפְנֵ֤י הַתָּאוֹת֙ אַמָּ֣ה אֶחָ֔ת וְאַמָּֽה־אַחַ֥ת גְּב֖וּל מִפֹּ֑ה וְהַתָּ֕א שֵׁשׁ־אַמּ֣וֹת מִפּ֔וֹ וְשֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֗עַר מִגַּ֤ג הַתָּא֙ לְגַגּ֔וֹ רֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּ֑וֹת פֶּ֖תַח נֶ֥גֶד פָּֽתַח׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיַּ֥עַשׂ אֶת־אֵילִ֖ים שִׁשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְאֶל־אֵיל֙ הֶחָצֵ֔ר הַשַּׁ֖עַר סָבִ֥יב{{מ:פסק}}סָבִֽיב׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר {{כו"ק|היאתון|הָאִית֔וֹן}} עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְחַלּוֹנ֣וֹת אֲטֻמ֣וֹת אֶֽל־הַתָּאִ֡ים וְאֶל֩ אֵלֵיהֵ֨מָה לִפְנִ֤ימָה לַשַּׁ֙עַר֙ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב וְכֵ֖ן לָאֵֽלַמּ֑וֹת וְחַלּוֹנ֞וֹת סָבִ֤יב{{מ:פסק}}סָבִיב֙ לִפְנִ֔ימָה וְאֶל־אַ֖יִל תִּמֹרִֽים׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיְבִיאֵ֗נִי אֶל־הֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְהִנֵּ֤ה לְשָׁכוֹת֙ וְרִֽצְפָ֔ה עָשׂ֥וּי לֶחָצֵ֖ר סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב שְׁלֹשִׁ֥ים לְשָׁכ֖וֹת אֶל־הָרִֽצְפָֽה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְהָרִֽצְפָה֙ אֶל־כֶּ֣תֶף הַשְּׁעָרִ֔ים לְעֻמַּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַשְּׁעָרִ֑ים הָרִֽצְפָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיָּ֣מׇד רֹ֡חַב מִלִּפְנֵי֩ הַשַּׁ֨עַר הַתַּחְתּ֜וֹנָה לִפְנֵ֨י הֶחָצֵ֧ר הַפְּנִימִ֛י מִח֖וּץ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה הַקָּדִ֖ים וְהַצָּפֽוֹן׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְהַשַּׁ֗עַר אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לֶחָצֵ֖ר הַחִיצוֹנָ֑ה מָדַ֥ד אׇרְכּ֖וֹ וְרׇחְבּֽוֹ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְתָאָ֗ו שְׁלוֹשָׁ֤ה מִפּוֹ֙ וּשְׁלֹשָׁ֣ה מִפּ֔וֹ וְאֵילָ֤ו {{קו"כ-אם|וְאֵֽלַמָּו֙|2=א-קרי=וְאֵֽלַמָּיו֙}} הָיָ֔ה כְּמִדַּ֖ת הַשַּׁ֣עַר הָרִאשׁ֑וֹן חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים בָּאַמָּֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>{{קו"כ-אם|וְחַלּוֹנָ֤ו|2=א-קרי=וְחַלּוֹנָ֤יו}} וְאֵֽילַמָּו֙ {{קו"כ-אם|וְתִ֣ימֹרָ֔ו|2=א-קרי=וְתִ֣ימֹרָ֔יו}} כְּמִדַּ֣ת הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּבְמַעֲל֥וֹת שֶׁ֙בַע֙ יַעֲלוּ־ב֔וֹ וְאֵילַמָּ֖ו לִפְנֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְשַׁ֙עַר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י נֶ֣גֶד הַשַּׁ֔עַר לַצָּפ֖וֹן וְלַקָּדִ֑ים וַיָּ֧מׇד מִשַּׁ֛עַר אֶל־שַׁ֖עַר מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיּוֹלִכֵ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם וְהִנֵּה־שַׁ֖עַר דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וּמָדַ֤ד {{נוסח|{{קו"כ-אם|אֵילָו֙|2=ל-קרי=אֵילָיו֙}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערת קרי או הערת מסורה אחרת על תיבה זו, אך ראו בתיבה הבאה שיש בה שני עיגולי מסורה.}} {{נוסח|{{קו"כ-אם|וְאֵ֣ילַמָּ֔ו|2=ל-קרי=וְאֵ֣ילַמָּ֔יו}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר יש שני עיגולי מסורה על תיבה זו (וְאֵ֣֯ילַמָּ֔יו֯), מ"ק-א=<ד' מל>. והשוו להלן פסוק כ"ו.}} כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְחַלּוֹנִ֨ים ל֤וֹ {{נוסח|{{קו"כ-אם|וּלְאֵֽילַמָּו֙|2=ל-קרי=וּלְאֵֽילַמָּיו֙}}|2=(הערת קרי מפורשת); בכתר אין הערה.}} סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֔יב כְּהַחַלֹּנ֖וֹת הָאֵ֑לֶּה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וּמַעֲל֤וֹת שִׁבְעָה֙ {{קו"כ-אם|עֹֽלוֹתָ֔ו|2=א-קרי=עֹֽלוֹתָ֔יו}} {{נוסח|{{קו"כ-אם|וְאֵלַמָּ֖ו|2=ל-קרי=וְאֵֽלַמָּ֖יו}}|2=(הערת קרי מפורשת); ואילו בכתר נכתב עיגול מסורה בסוף התיבה מעל האות וי"ו (וְאֵלַמָּ֖ו֯), בדיוק כמו כמו בתיבה הקודמת (עֹֽלוֹתָ֔ו֯), אך חסרה כאן הערת קרי או הערת מסורה אחרת. והשוו לעיל פסוק כ"ד.}} לִפְנֵיהֶ֑ם וְתִמֹרִ֣ים ל֗וֹ אֶחָ֥ד מִפּ֛וֹ וְאֶחָ֥ד מִפּ֖וֹ אֶל־אֵילָֽו׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְשַׁ֛עַר לֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם וַיָּ֨מׇד מִשַּׁ֧עַר אֶל־הַשַּׁ֛עַר דֶּ֥רֶךְ הַדָּר֖וֹם מֵאָ֥ה אַמּֽוֹת׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־חָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י בְּשַׁ֣עַר הַדָּר֑וֹם וַיָּ֙מׇד֙ אֶת־הַשַּׁ֣עַר הַדָּר֔וֹם כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וְתָאָ֞ו וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְאֵלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְאֵלַמָּ֗ו אֶל־חָצֵר֙ הַחִ֣צוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֖ים אֶל־אֵילָ֑ו וּמַעֲל֥וֹת שְׁמוֹנֶ֖ה {{קו"כ-אם|מַעֲלָֽו|2=א-קרי=מַעֲלָֽיו}}׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וַיְבִיאֵ֛נִי אֶל־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖י דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וַיָּ֣מׇד אֶת־הַשַּׁ֔עַר כַּמִּדּ֖וֹת הָאֵֽלֶּה׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וְתָאָ֞ו וְאֵלָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וְאֵלַמָּ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵלָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת מַעֲלָֽו׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיְבִיאֵ֖נִי אֶל־שַׁ֣עַר הַצָּפ֑וֹן וּמָדַ֖ד כַּמִּדּ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>תָּאָו֙ אֵלָ֣ו וְאֵלַמָּ֔ו וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֖וֹ סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב אֹ֚רֶךְ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֔ה וְרֹ֕חַב חָמֵ֥שׁ וְעֶשְׂרִ֖ים אַמָּֽה׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְאֵילָ֗ו לֶחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וְתִמֹרִ֥ים אֶל־אֵילָ֖ו מִפּ֣וֹ וּמִפּ֑וֹ וּשְׁמֹנֶ֥ה מַעֲל֖וֹת {{קו"כ-אם|מַעֲלָֽו|ל-קרי=מַעֲלָֽיו}}׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וְלִשְׁכָּ֣ה וּפִתְחָ֔הּ בְּאֵילִ֖ים הַשְּׁעָרִ֑ים שָׁ֖ם יָדִ֥יחוּ אֶת־הָעֹלָֽה׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָעוֹלָ֔ה וְהַחַטָּ֖את וְהָאָשָֽׁם׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָֽעוֹלֶה֙ לְפֶ֙תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וְאַרְבָּעָה֩ שֻׁלְחָנ֨וֹת לָעוֹלָ֜ה אַבְנֵ֣י גָזִ֗ית אֹ֩רֶךְ֩ אַמָּ֨ה אַחַ֤ת וָחֵ֙צִי֙ וְרֹ֨חַב אַמָּ֤ה אַחַת֙ וָחֵ֔צִי וְגֹ֖בַהּ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת אֲלֵיהֶ֗ם וְיַנִּ֤יחוּ אֶת־הַכֵּלִים֙ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחֲט֧וּ אֶת־הָעוֹלָ֛ה בָּ֖ם וְהַזָּֽבַח׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>{{נוסח|וְהַֽשְׁﬞפַתַּ֗יִם|2=א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם (חטף)}} טֹ֧פַח אֶחָ֛ד מוּכָנִ֥ים בַּבַּ֖יִת סָבִ֣יב{{מ:פסק}}סָבִ֑יב וְאֶל־הַשֻּׁלְחָנ֖וֹת בְּשַׂ֥ר הַקׇּרְבָֽן׃<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וּמִח֩וּצָה֩ לַשַּׁ֨עַר הַפְּנִימִ֜י לִֽשְׁכ֣וֹת שָׁרִ֗ים בֶּחָצֵ֤ר הַפְּנִימִי֙ אֲשֶׁ֗ר אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹן וּפְנֵיהֶ֖ם דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֑וֹם אֶחָ֗ד אֶל־כֶּ֙תֶף֙ שַׁ֣עַר הַקָּדִ֔ים פְּנֵ֖י דֶּ֥רֶךְ הַצָּפֹֽן׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מה|סדר=כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָ֑י זֹ֣ה הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַבָּֽיִת׃<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וְהַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר פָּנֶ֙יהָ֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן לַכֹּ֣הֲנִ֔ים שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ הֵ֣מָּה בְנֵֽי־צָד֗וֹק הַקְּרֵבִ֧ים מִבְּנֵֽי־לֵוִ֛י אֶל־יְהֹוָ֖ה לְשָׁרְתֽוֹ׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>וַיָּ֨מׇד אֶת־הֶחָצֵ֜ר אֹ֣רֶךְ{{מ:לגרמיה-2}} מֵאָ֣ה אַמָּ֗ה וְרֹ֛חַב מֵאָ֥ה אַמָּ֖ה מְרֻבָּ֑עַת וְהַמִּזְבֵּ֖חַ לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וַיְבִאֵ֘נִי֮ אֶל־אֻלָ֣ם הַבַּ֒יִת֒ וַיָּ֙מָד֙ אֵ֣ל אֻלָ֔ם חָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפֹּ֔ה וְחָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפֹּ֑ה וְרֹ֣חַב הַשַּׁ֔עַר שָׁלֹ֤שׁ אַמּוֹת֙ מִפּ֔וֹ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת מִפּֽוֹ׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מ|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>אֹ֣רֶךְ הָאֻלָ֞ם עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה וְרֹ֙חַב֙ עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה וּבַֽמַּעֲל֔וֹת אֲשֶׁ֥ר יַעֲל֖וּ אֵלָ֑יו וְעַמֻּדִים֙ אֶל־הָ֣אֵילִ֔ים אֶחָ֥ד מִפֹּ֖ה וְאֶחָ֥ד מִפֹּֽה׃<קטע סוף=מט/><קטע סוף=פרק מ/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:יחזקאל מ]] n27jkwbcmdgdpf8ji4yve0017g12can 0 237962 3003899 3001835 2026-04-09T19:44:17Z Bdenckla 26771 https://github.com/bdenckla/holman-ketiv-qere/issues/79 3003899 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|יחזקאל|מז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מז/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְשִׁבֵ֘נִי֮ אֶל־פֶּ֣תַח הַבַּ֒יִת֒ וְהִנֵּה־מַ֣יִם יֹצְאִ֗ים מִתַּ֨חַת מִפְתַּ֤ן הַבַּ֙יִת֙ קָדִ֔ימָה כִּֽי־פְנֵ֥י הַבַּ֖יִת קָדִ֑ים וְהַמַּ֣יִם יֹרְדִ֗ים מִתַּ֜חַת מִכֶּ֤תֶף הַבַּ֙יִת֙ הַיְמָנִ֔ית מִנֶּ֖גֶב לַמִּזְבֵּֽחַ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיּוֹצִאֵ֘נִי֮ דֶּרֶךְ־שַׁ֣עַר צָפ֒וֹנָה֒ וַיְסִבֵּ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ ח֔וּץ אֶל־שַׁ֣עַר הַח֔וּץ דֶּ֖רֶךְ הַפּוֹנֶ֣ה קָדִ֑ים וְהִנֵּה־מַ֣יִם מְפַכִּ֔ים מִן־הַכָּתֵ֖ף הַיְמָנִֽית׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בְּצֵאת־הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מׇד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אׇפְסָֽיִם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּ֑יִם וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מׇתְנָֽיִם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיָּ֣מׇד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי־גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֵעָבֵֽר׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָ֑ם וַיּוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל־שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל־הָעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּוּצָאִ֖ים {{קו"כ-אם|וְנִרְפּ֥אֿוּ|ל-קרי=וְנִרְפּ֥וּ}} הַמָּֽיִם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְהָיָ֣ה כׇל־נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה{{מ:פסק}}אֲֽשֶׁר־יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כׇּל־אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֙יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְהָיָה֩ {{כו"ק|יעמדו|עָמְד֨וּ}} עָלָ֜יו דַּוָּגִ֗ים מֵעֵ֥ין גֶּ֙דִי֙ וְעַד־עֵ֣ין עֶגְלַ֔יִם מִשְׁט֥וֹחַ לַחֲרָמִ֖ים יִֽהְי֑וּ לְמִינָהֿ֙ תִּֽהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>{{קו"כ-אם|בִּצֹּאתָ֧ו|2=א-קרי=בִּצֹּאתָ֧יו}} וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יב|סדר=כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}כׇּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָ֠ל לֹא־יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא־יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ {{מ:קמץ|ד=לׇֽחֳדָשָׁיו֙|ס=לָֽחֳדָשָׁיו֙}} יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן־הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יוֹצְאִ֑ים {{כו"ק|והיו|וְהָיָ֤ה}} פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה׃<קטע סוף=יב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>חֲמָ֤ת{{מ:פסק}}בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן{{מ:פסק}}צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּ֩שֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְחִלַּקְתֶּ֞ם אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם לְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְהָיָ֗ה תַּפִּ֣לוּ אוֹתָהּ֮ בְּנַחֲלָה֒ לָכֶ֗ם וּלְהַגֵּרִים֙ הַגָּרִ֣ים {{נוסח|בְּתוֹכְﬞכֶ֔ם|2=א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם (חטף)}} אֲשֶׁר־הוֹלִ֥דוּ בָנִ֖ים בְּתוֹכְכֶ֑ם וְהָי֣וּ לָכֶ֗ם כְּאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִתְּכֶם֙ יִפְּל֣וּ בְנַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְהָיָ֣ה בַשֵּׁ֔בֶט אֲשֶׁר־גָּ֥ר הַגֵּ֖ר אִתּ֑וֹ שָׁ֚ם תִּתְּנ֣וּ נַחֲלָת֔וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃<קטע סוף=כג/><קטע סוף=פרק מז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:יחזקאל מז]] 04qmjily00thb34b4cwn2zusfatjud4 0 237966 3003894 2988084 2026-04-09T19:25:45Z Bdenckla 26771 https://github.com/bdenckla/holman-ketiv-qere/issues/72 3003894 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|יחזקאל|מח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק מח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הַשְּׁבָטִ֑ים מִקְצֵ֣ה צָפ֡וֹנָה אֶל־יַ֣ד דֶּֽרֶךְ־חֶתְלֹ֣ן{{מ:פסק}}לְֽבוֹא־חֲמָ֡ת חֲצַ֣ר עֵינָן֩ גְּב֨וּל דַּמֶּ֤שֶׂק צָפ֙וֹנָה֙ אֶל־יַ֣ד חֲמָ֔ת וְהָיוּ־ל֧וֹ פְאַת־קָדִ֛ים הַיָּ֖ם דָּ֥ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל דָּ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אָשֵׁ֥ר אֶחָֽד׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אָשֵׁ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה נַפְתָּלִ֥י אֶחָֽד׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל נַפְתָּלִ֗י מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה מְנַשֶּׁ֥ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל מְנַשֶּׁ֗ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה אֶפְרַ֥יִם אֶחָֽד׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל אֶפְרַ֗יִם מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים וְעַד־פְּאַת־יָ֖מָּה רְאוּבֵ֥ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְעַל֙ גְּב֣וּל יְהוּדָ֔ה מִפְּאַ֥ת קָדִ֖ים עַד־פְּאַת־יָ֑מָּה תִּֽהְיֶ֣ה הַתְּרוּמָ֣ה אֲֽשֶׁר־תָּרִ֡ימוּ חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֜לֶף רֹ֗חַב וְאֹ֜רֶךְ כְּאַחַ֤ד הַֽחֲלָקִים֙ מִפְּאַ֤ת קָדִ֙ימָה֙ עַד־פְּאַת־יָ֔מָּה וְהָיָ֥ה הַמִּקְדָּ֖שׁ בְּתוֹכֽוֹ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הַתְּרוּמָ֕ה אֲשֶׁ֥ר תָּרִ֖ימוּ לַיהֹוָ֑ה אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{נוסח|וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה|2=א=<וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה>, <וּ֜+וּ֠לְאֵלֶּה> כדרכו{{ש}}ק=וּ֠לְאֵ֜לֶּה ובדפוסים וקורן ומהדורת ברויאר (ואף במג"ה בניגוד לכתר!). וכן גם בהקלדה (כנראה בעקבות BHS) בניגוד לכתי"ל.{{ש}}ל=<וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ֜לֶּה>, <וּ֜+וּ֠לְאֵ֜לֶּה> (בטעם גרש כפול בוי"ו ובאל"ף, כאשר הראשון בא להורות על הקדמת קריאתו והשני על מקום קריאתו).}} תִּהְיֶ֣ה תְרוּמַת־הַקֹּ֘דֶשׁ֮ לַכֹּהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתוֹכֽוֹ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לַכֹּהֲנִ֤ים {{נוסח|הַֽמְﬞקֻדָּשׁ֙|2=א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙ (חטף)}} מִבְּנֵ֣י צָד֔וֹק אֲשֶׁ֥ר שָׁמְר֖וּ מִשְׁמַרְתִּ֑י אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תָע֗וּ בִּתְעוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּ הַלְוִיִּֽם׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם תְּרוּמִיָּ֛ה מִתְּרוּמַ֥ת הָאָ֖רֶץ קֹ֣דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁ֑ים|ס=קָדָשִׁ֑ים}} אֶל־גְּב֖וּל הַלְוִיִּֽם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְהַלְוִיִּ֗ם לְעֻמַּת֙ גְּב֣וּל הַכֹּהֲנִ֔ים חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֑ים כׇּל־אֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף וְרֹ֖חַב עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְלֹֽא־יִמְכְּר֣וּ מִמֶּ֗נּוּ וְלֹ֥א יָמֵ֛ר וְלֹ֥א {{כו"ק|יעבור|יַעֲבִ֖יר}} רֵאשִׁ֣ית הָאָ֑רֶץ כִּי־קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַחֲמֵ֨שֶׁת אֲלָפִ֜ים הַנּוֹתָ֣ר בָּרֹ֗חַב עַל־פְּנֵי֙ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף חֹֽל־ה֣וּא לָעִ֔יר לְמוֹשָׁ֖ב וּלְמִגְרָ֑שׁ וְהָיְתָ֥ה הָעִ֖יר {{קו"כ-אם|בְּתוֹכֹֽה|2=א-קרי=בְּתוֹכֽוֹ}}׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְאֵ֘לֶּה֮ מִדּוֹתֶ֒יהָ֒ פְּאַ֣ת צָפ֗וֹן חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־נֶ֕גֶב חֲמֵ֥שׁ {{כתיב ולא קרי|(חמש)|חמש}} מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֑ים וּמִפְּאַ֣ת קָדִ֗ים חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּפְאַת־יָ֕מָּה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִֽים׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהָיָ֣ה מִגְרָשׁ֮ לָעִיר֒ צָפ֙וֹנָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְנֶ֖גְבָּה חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וְקָדִ֙ימָה֙ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתַ֔יִם וְיָ֖מָּה חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְהַנּוֹתָ֨ר בָּאֹ֜רֶךְ לְעֻמַּ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֗דֶשׁ עֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֤ים קָדִ֙ימָה֙ וַעֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ יָ֔מָּה וְהָיָ֕ה לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְהָיְתָ֤ה תְבֽוּאָתֹה֙ לְלֶ֔חֶם לְעֹבְדֵ֖י הָעִֽיר׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְהָעֹבֵ֖ד הָעִ֑יר יַעַבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כׇּל־הַתְּרוּמָ֗ה חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף בַּחֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף רְבִיעִ֗ית תָּרִ֙ימוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־אֲחֻזַּ֖ת הָעִֽיר׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}וּמִזֶּ֣ה{{מ:פסק}}לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ {{ירח בן יומו-2|וְלַאֲחֻזַּ֪ת}} הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף{{מ:פסק}}תְּרוּמָה֮ עַד־גְּב֣וּל קָדִ֒ימָה֒ וְיָ֗מָּה עַל־פְּ֠נֵ֠י חֲמִשָּׁ֨ה וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ עַל־גְּב֣וּל יָ֔מָּה לְעֻמַּ֥ת חֲלָקִ֖ים לַנָּשִׂ֑יא וְהָֽיְתָה֙ תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֔דֶשׁ וּמִקְדַּ֥שׁ הַבַּ֖יִת {{קו"כ-אם|בְּתוֹכֹֽה|ל-קרי=בְּתוֹכֽוֹ}}׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וּמֵאֲחֻזַּ֤ת הַלְוִיִּם֙ וּמֵאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר בְּת֛וֹךְ אֲשֶׁ֥ר לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶ֑ה בֵּ֣ין{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יְהוּדָ֗ה וּבֵין֙ גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֔ן לַנָּשִׂ֖יא יִהְיֶֽה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְיֶ֖תֶר הַשְּׁבָטִ֑ים מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה בִּנְיָמִ֥ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל בִּנְיָמִ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה שִׁמְע֥וֹן אֶחָֽד׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל שִׁמְע֗וֹן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה יִשָּׂשכָ֥ר אֶחָֽד׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל יִשָּׂשכָ֗ר מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ימָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה זְבוּלֻ֥ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְעַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} גְּב֣וּל זְבוּלֻ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛מָה עַד־פְּאַת־יָ֖מָּה גָּ֥ד אֶחָֽד׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְעַל֙ גְּב֣וּל גָּ֔ד אֶל־פְּאַ֖ת נֶ֣גֶב תֵּימָ֑נָה וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִתָּמָ֗ר מֵ֚י מְרִיבַ֣ת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה עַל־הַיָּ֥ם הַגָּדֽוֹל׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>זֹ֥את הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּ֥ילוּ מִֽנַּחֲלָ֖ה לְשִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵ֙לֶּה֙ מַחְלְקוֹתָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃<קטע סוף=כט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וְאֵ֖לֶּה תּוֹצְאֹ֣ת הָעִ֑יר מִפְּאַ֣ת צָפ֔וֹן חֲמֵ֥שׁ מֵא֛וֹת וְאַרְבַּ֥עַת אֲלָפִ֖ים מִדָּֽה׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְשַׁעֲרֵ֣י הָעִ֗יר עַל־שְׁמוֹת֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁעָרִ֥ים שְׁלוֹשָׁ֖ה צָפ֑וֹנָה שַׁ֣עַר רְאוּבֵ֞ן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יְהוּדָה֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר לֵוִ֖י אֶחָֽד׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וְאֶל־פְּאַ֣ת קָדִ֗ימָה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה וְשַׁ֨עַר יוֹסֵ֜ף אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר דָּ֖ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וּפְאַת־נֶ֗גְבָּה חֲמֵ֨שׁ מֵא֜וֹת וְאַרְבַּ֤עַת אֲלָפִים֙ מִדָּ֔ה וּשְׁעָרִ֖ים שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר שִׁמְע֞וֹן אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר יִשָּׂשכָר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר זְבוּלֻ֖ן אֶחָֽד׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>פְּאַת־יָ֗מָּה חֲמֵ֤שׁ מֵאוֹת֙ וְאַרְבַּ֣עַת אֲלָפִ֔ים שַׁעֲרֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָׁ֑ה שַׁ֣עַר גָּ֞ד אֶחָ֗ד שַׁ֤עַר אָשֵׁר֙ אֶחָ֔ד שַׁ֥עַר נַפְתָּלִ֖י אֶחָֽד׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יחזקאל|מח|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=לה/><קטע סוף=פרק מח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:יחזקאל מח]] i5pphf8j3ce40rtyrh88es9dsqtcqzg 0 261521 3003849 3003646 2026-04-09T17:58:02Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3003849 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אנפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אנפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> j90ajny15mtdb53vrygcijb8dyathb9 3003850 3003849 2026-04-09T17:59:19Z Roxette5 5159 3003850 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב {{צ|ועובר על פשע}} - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הדא הוא דכתיב 'כי רוח יי' נשבה בו ואיננו' (ס"א {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}). באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי. ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו. אמר ר' שמעון: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך. ותאנא מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה - להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב {{צ|לשארית נחלתו}}, כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הדא הוא דכתיב {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. "''קום ר' יוסי''". קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אנפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אנפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> r40emaa8epaq0ewhzs17f7sfptrg9pp 3003852 3003850 2026-04-09T18:11:25Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ 3003852 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב {{צ|מי אל כמוך}} - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי''" קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אנפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אנפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 364c8dqfb3qzj6kvt0ffagbwjoy4mn7 3003853 3003852 2026-04-09T18:11:52Z Roxette5 5159 /* [י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין] */ 3003853 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" ==קטע זמני== תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי''" קם ר' יוסי פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: {{צ|{{גמט|שככה}}}} - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא <קטע סוף=דף קלג א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>לעילא ודא לתתא. לעילא {{צ|עובר על פשע}}, לתתא {{צ|לא החזיק לעד אפו}}. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא''". קם ר' ייסא פתח ואמר: {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|ובחסד עולם רחמתיך}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר. חסד דלגו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי. ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין. {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב {{צ|כי חפץ חסד הוא}}. דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי. '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין - דאינון תקונא ז' - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אנפין. {{ש}} כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא. ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא. ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב {{צ|ישוב ירחמנו}} - {{צ|ישוב}} מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא {{צ|ישוב ירחמנו}} ובהאי דלתתא הוא {{צ|ואמת}}. דא הוא תקונא <קטע סוף=דף קלג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>שביעאה דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין. '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי, אתקין תקונא דא''". קם רבי אלעזר (בריה) פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ס"ת בהיכל}}. מלה דא אוקימנא בספרא דצניעותא, והכא אית לאסתכלא, וכי הכל תלוי במזל, ותנינן ס"ת קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וס"ת לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדש. והתורה נתנה בג' קדושות. בשלש מעלות בימים שלשה שכינה בשלש לוחות וארון והיכל בס"ת תליא ואיהו תליא במזל, וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}} - מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דריקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי מזל? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו ס"ת שבהיכל דמתעטר בעשר קדושות לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי. ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין, הדא הוא דכתיב {{צ|יכבוש עונותינו}}. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא''". '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא''". קם ר' אבא ואמר: אלין (אינון) שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון {{צ|מצולות ים}} משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא דמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ומתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין''". '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה''". קם ר' יהודה פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. תרי. '''תקונא עשיראה''' - {{צ|תתן אמת ליעקב}}, '''וחד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא, {{צ|חסד לאברהם}}. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין, ויאין שערי סחור ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא כמה דאצטריך טרחותא. במאי קא מיירי? דינא. באתר (נ"א בתר) דינא טרחותא אשתכח. וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! אלא דלא אתטרח בישובא (ס"א בנשוכא) דרוחא דזעיר אנפין. דתאנא מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק (ס"א דאתדבק) ביה, דמתלבש ביה (נ"א דאתתקן ומתלבש ביה) זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט (ס"א ואתפרשא) כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר (ס"א דנפיק מההוא דלבר) ומתלבשין ביה נביאי מהימני אתקרי {{צ|פה יי'}}, אבל בהאי עתיקא דעתיקין לא אתפרש, ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי (הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}). ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר, דמכאן אשתלשלו י"ב תחומין לעילא, י"ב תחומין לתתא, י"ב תחומין לי"ב שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 64c6mu0zvl827xugvv8z1c77xgdud5y 3003883 3003853 2026-04-09T18:53:23Z Roxette5 5159 לרפואת רות בת איילה 3003883 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. ==קטע זמני== '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותאנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> gsjvmgclbmbuqkx8c3bmgjib8bfezhz 3003981 3003883 2026-04-10T08:25:05Z Roxette5 5159 הערה לענין גירסת שם הויה או אדנות על הפסוק "עורה למה תישן אדני/הויה" 3003981 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. ==קטע זמני== '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותאנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> hvlt8fy1ygccwzpvti8ow15oapd68qh 3003982 3003981 2026-04-10T08:26:27Z Roxette5 5159 /* פרשת נשא - זהר */ 3003982 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===תיקוני דרישא דאריך אנפין=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. ==קטע זמני== '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותאנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> eiap2uiv81fqkz4vsadz2jhi3qlrzs5 3003983 3003982 2026-04-10T08:26:55Z Roxette5 5159 /* תיקוני דרישא דאריך אנפין */ 3003983 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. ==קטע זמני== '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותאנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> ecm7ghhn3ndch52nwwtaf0viibywwut 3003984 3003983 2026-04-10T08:27:26Z Roxette5 5159 /* [י"ג מדות דתיקונא דדיקנא דאריך אנפין] */ 3003984 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. ==קטע זמני== '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן ביקרא יאה וביקרא שפירא וחפיין עד טבורא. ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי. דאנן יתבין בקדושה עלאה אשא עלאה אסחר לן (ס"א בין אשא עלאה דאסחר לן) והא כל תקונין עלאין (לדיוקנא) דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא. כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין דא אשלים לכלא. תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. ותאנא, אלין ימי קדם - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין (כליל בהו). והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}, דביה זמין לאוקיר דיקניה, הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - הוא בלחודוי יתיר מכלא. הוא דכליל כלא. הוא דאתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא, והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה. דלית יום אקרי אלא מסטרא דילן, ולית לילה אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין, לכל אינון דלתתא, דנהרין בההוא משחא (אתתקנו) בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר. ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}, וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא, כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא, אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא (ס"א בוסיטא דקדושא) פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחי שנינן (ס"א שניין) מכל סטרוי. ומתאחדן פרכא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא (ס"א בבוסיטא דגליפין) בההוא פריסא. וכן לד' עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה, והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל (ס"א בהבל דכל) פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון. זכאין אתון לעלמא דאתי דכלהו מלי דנפקי מפומיכון כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי עד דהוא אגמר (ס"א אגזר) דינא די לעלמא. דאי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין - עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין; היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא. דהשתא חובתא (ס"א חכמתא) עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא ולאתקנא כל תקונין על בורייה, תקוני דזעיר אנפין מתקוני דאריך אפין אתתקנו, ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו ב"נ למשלטא (ס"א ומשלפא) ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה מתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאחאמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואע"ג דלא אתקיימו. תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין, עד לא זמין תקונוי, באני מלכין כנס מלכין (נ"א גליף מלכין) ומשער מלכין, ולא הוו מתקיימי עד דדחי (ס"א דאנח) לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקין. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא (ס"א יקירא) הוא. אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}}. תאנא הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל <קטע סוף=דף קלה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}} <קטע התחלה=דף קלה ב/>כלא לאתישבא ביה. ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך, והא כלהו באדם אתכלילן?! אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא (נ"א דיוקנא) דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו (ס"א אתכללו) כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, (ס"א מנהון אתבסמו ולא אתבסמו), ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}} {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי? לאו הכי. אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה" כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה וקיימין בדוכתייהו. וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין, בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין, משום דהוה דכר ונוקבא כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא, ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא לא כתיב בהו "מיתה" כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא (נשב ביה אתתקר (ס"א אתתקן) וסליק רעותיה) ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר, וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא ומתגלגלא נשב ביה אתתקן ונפיק חד גולגלתא תקיפא ואתפשט לארבע סטרין, ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל (ס"א ואתכליל) ביה. ביה סלקא דעתך? אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין עתיק יומין ברוחא דגניז בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר. ואשא דכיא קאים מהאי סטר. מאי אשא הכא. אלא לאו הוא אשא. אבל בוצינא דא (נ"א ניצוצא) דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי גולגלתא תקיפא. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר. ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחיאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני: * מסטרא דרישא חיורא חיוור בגוויה. (ס"א בגיניה) דכליל כלהו חיוורי (וכלהו חיוורי) * אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחים כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשט מגולגלתא לאנפוי {{ב|ק"נ רבוא|150,000}} עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחיים לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}} <קטע התחלה=דף קלו א/>תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי בקע אגר אוראותא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא (ס"א בגולגלתא דא) ג' חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו וקרונא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר (ס"א ונפיק) לתלתין ותרין שבילין, הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} '''מחללא חד''' מתבקע (ס"א ומתפשט) חד מבועא לד' סטרין ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי הללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא: '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין ן' תרעין. מאלין ן' תרעין אתאחדן ן' יומין דאורייתא, ן' שנין דיובלא, ן' אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה (ס"א מדוריה) בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין ג' מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן, ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא. בכל אינון סטרין דאינון דכיין. בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. (בחור כארזים) רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. {{ש}} '''ממבועא לחללא חד דגולגלתא''' אתמשכן שערי במשיכותא ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. {{ש}} '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא ואתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. {{ש}} '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו (ומתעבידן תלין על תלין ומתערבין בקוצין אחרנין). ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. וכלהו משיכן, דאתמשכן מג' חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ובהאי תלין תליין (נ"א ובהאי תלייא) ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגין בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין מאריהון דמתקלא (ס"א מאריהון דרחימותא. ואיהו מתקלא בינייהו) בג"כ אית ימינא ואית שמאלא. מצחא דגולגלתא - אשגחותא דאשגחותא, ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר, <קטע סוף=דף קלו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}} <קטע התחלה=דף קלו ב/>בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט, אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדיהון, הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה חיה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ושעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח''' (ס"א מצחא וכל חד אקרי נצח), ובאתוון רצופין (דאפין) הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}} {{ממ|ש"א|טו|כט}}? האי רזא אוקימנא, כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי "אדם" ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי "ראש" (בהאי מצחא) אתחזי ואתגלייא - האי נצח לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי "אדם", דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי אדם. ובגין כך {{צ|לא אדם הוא להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין שרקותא דבגבתא. דעל ריסי עיינין מכחלן. (דכל עיינין מכחלן) באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא (דעל תריסי דעיינין) בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא. ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואתסחן בחד חוורא דעינא טבא, הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא דלעילא קדמאה. (נ"א בחוורא קדמאה דעינא טבא) ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי (ס"א ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא) ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא ורחמי על ישראל ואסתחר (ס"א ואתזהר) עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן אתחזון שפירין כהני יונים בסומק ואוכם וירוק חוור לא אתגלי אלא בזמנא אסתכל בעינא טבא ומסתחאן כל אינון גוונין בההוא חוור מאינון גוונין דמתגליין נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי מאוכמא <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}} <קטע התחלה=דף קלז א/>דעינא, הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין (נ"א דסחרן) לסטר שמאלא ומתלהטין באשא דלסטר צפון ומתאחדן לאתפשטא בעלמא, לגלאה ארחין דחייביא, הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. מירוקא נפקין שבעה טהירין (ס"א נהירין) דקטרא דלסטר (נ"א רהיטין דסחראן לסטר) דרומא ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו, הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן. רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים כל סומקין מקמיה. לא אתחזן. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא, וכד נפיק האי אבנא אתי רגשא ותקפא על ימא. וקליה דימא וגלגלוהי אזלין. ואשתמעו לנונא רבא דאקרי לויתן. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא דכל אוכמין סתימין קמיה (ס"א והא אוקמוה דכל אורחין סתימין קמה) וכך היא אוכמותא דעינא, אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא (ס"א לסטר חד) ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר (נ"א אתגלי) חוורא ואסתחרי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא (סומקא ירוקא אוכמא). לא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא (נ"א הוא) ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אסחן בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא למחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש. לטב - כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב. ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא בצניעותא דספרא: מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}, וכי ירושלם נוה שאנן הוא והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקוט ולאו שאנן הוא? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר (דישגח באלין עיינין), דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר ירושלם ולא ציון - הכי אצטריך, לאכפייא <קטע סוף=דף קלז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} (הדא הוא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשכח גזרי דדינין יתיר מכל שארי אתרי) (נ"א דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי. ותאנא כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}}. השתא {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי) ולזמנא דאתי ישתכח בה עינא חד דרחמי. עינא עינא דעתיקא דעתיקין. הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון {{צ|רחמים גדולים}}, רחמי דזעיר אנפין אקרון {{צ|רחמים}} סתם. (מהנ"א הוא משום דאית ביה ימינא ושמאלא דינא ורחמי) ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין בתרין גוונין מנייהו, בסומקא ואוכמא, שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן ימא רבא? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא (ס"א בחוורא) במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' - תאנא בצניעותא דספרא, חוטמא דזעיר אנפין, בחוטמא אשתמודע פרצופא. בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית (ס"א בחוטמא אשתמודע פרצופא תלת שלהובין מתוקדין בנוקבוי מהאי חוטמא אתפשטן תלת גווני תננא ואשא וגחלי דנורא דכתיב {{צ|עלה עשן באפו}} ולית) תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו (ס"א אתדליקו) ונפקי מחוטמוי. ותאנא כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא, ובין תרי (נ"א בתרי) גווני, וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. ואי תימא - אף וחימה כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא, משחית מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} - אלא הכי תאנא, כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה חדא. וכלהו גבוראן שריאן לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף (אלפין) וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף (אלפין רבוא) וארבע מאה (וחמש) דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן (נ"א ונחתין) עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}. אלא הכי תאנא, לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יי' לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}? אלא בכל זמנא דעתיק דעתיק - רישא חוורא (אתגלייא) רעוא דרעוין אתגליין רחמין רברבין אשתכחו בכלא, ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין (ס"א דינין) דזעיר אנפין זמינין, וכביכול רחמי עביד דינא. ההוא עתיקא דכלא דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני, מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי. ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר, ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא <קטע סוף=דף קלז ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}} <קטע התחלה=דף קלח א/>לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי "ארך אפים" מכלא. והיינו רזא דתנינן {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ ממשה משה דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא, כגוונא דלעילא בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל שמואל}} טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים, דהשתא הוא נביאה וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} לא אפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה, דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא {{צ|יהו"ה יהו"ה}} פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין, דהכי תנינן: כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא. וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון, וחוטמא אשתכיך, ואשא ותננא לא נפיק, כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא, בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא (בארבע אלף) באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא (דמדבחא). וכלא תלייא בחוטמא, בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי (הוא) דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}}, {{צ|וחרה אף יהוה}}, {{צ|וחרה אפי}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} האי (ס"א תאנא בצניעותא דספרא דרגא (ס"א עקימא) עמיקא למשמע טב וביש ודא איהו). '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה (ואודנא הוא למשמע) ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד (ס"א דבארי) דרגא בעקימא (להאי ולהאי). מאי טעמא בעקימא? (ס"א בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו) (בגין למשמע טב וביש). ותאנא מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בג"כ הוא רזא. ווי לההוא דמגלי רזין, דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש (ס"א ובטש) במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא ואתזער חוטמא ואתחמם (נ"א ואתקמט), ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין ומתערין <קטע סוף=דף קלח א/>{{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}} <קטע התחלה=דף קלח ב/>כל גבוראן ועביד נוקמין. ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש בריחא דמוחא (ס"א ברישא במוחא) ונגדין תרין דמעין מעיינין ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן (ס"א מתערבין) כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}}. בההיא שמיעה דהוא קלא אתער מוחא (כלא). תנא כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} כלומר ארכין. (ס"א אודנין) שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יי'}}. ומה דאתמר {{צ|הטה יהוה אזנך}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר, מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא דא הוא (ס"א אית) תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא דכתיב {{צ|כי אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}}, וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין דאתפשטו בגופא באתר דלבא שארי - מתפשט ההוא חללא דחמשין תרעין, ואודנא קרי ביה בחינה. ובלבא קרי ביה בחינה. משום דמאתר חד מתפשטין. (ס"א בההוא נוקבא דאודנא ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי ועל דא באודנא קרי ביה בחינה ובלבא קרי ביה בחינה דכתיב כי אזן מלין תבחן וכתיב ובוחן לבות וכליות משום דמאתר חד מתפשטין). תאנא בצניעותא דספרא: כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד. אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה ובשמיעה אתכליל בינה, שמע כלומר הבן. אשתכח (ס"א ואסתכל) דכלא בחד מתקלא אתקל. ומלין אלין למאריהו דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא (ס"א מהימנא) שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח יהו"ה יהו"ה ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן אימתי אקרי שם מלא, בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}}, דהאי הוא שם מלא. דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא "שם מלא" אקרי, ושאר לא אקרי "שם מלא", כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר יהו"ה אלהים אתקריא שם מלא. {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתעדון דחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} אינון ימי קדם, {{צ|שנות עולם}} אלין ימי עולם. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חייהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון שנים קדמוניות אתקיימו ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין, דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין. וחדאן בלבאי מלי ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין וגניז להו עתיקא דכלא גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא, לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא. זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} - מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} דכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יי'}} משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא, <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}} <קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא, הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליי'" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון (ס"א דאורייתא) דשמא קדישא (מתחיל מסוף קלח ע"ב) (נ"א ובעלמא דאתי). משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין ובעלמא דאתי יתיר מהכא דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש, עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא. תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בט' תיקונין, ודא איהו דיקנא דז"א. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דז"א - נגדין י"ג מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה כ"ב אתוון דשמא קדישא). וא"ת דיקנא לא אשתכח, ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}} (ולא קרי דיקנא). אלא הכי תאנא בצניעותא דספרא: כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא (משום) ובג"ד הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין, נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובא דבוסמא. מאי תקרובא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}} (ולא ערוגות). בתשעה תקונין אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי (דדיקנא) אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי. דכתיב {{צ|בחור כארזים}} (שם). '''תקונא קדמאה'''. מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. '''תקונא תליתאה'''. מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן ותמן שקיעא ההוא ארחא. '''תקונא רביעאה'''. נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובא דבוסמא. '''תקונא חמשאה'''. פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן (ס"א מנהון). '''תקונא שתיתאה'''. נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. '''תקונא שביעאה'''. דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. '''תקונא תמינאה'''. דנחתין שערי בתחות דיקנא דמחפיין קדלא דלא אתחזיא כלהו שערי דקיקין נימין על נימין. מליין מכל סטרוי. '''תקונא תשיעאה'''. (מתערבין שערי עם אינון) דמתחברן (נ"א אתמשכן) שערי כלהו בשקולא מעלייא (ס"א מלייא) עד (נ"א עם) אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין ט' מבועין דמשח רבות דלעילא, ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. ט' תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא, ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי (בר נש לתתא) גיבר תקיף. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: קום ברי (קדישא), סלסל תקונא דדיקנא (נ"א דמלכא) קדישא בתקונוי אלין. <קטע סוף=דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} עד {{צ|מבטוח בנדיבים}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} - תנא: הכא ט' תקונין דבדיקנא דא, להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני ט' תקונין לכתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}}. אמר: הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}. ובתקונא דדיקנא דא ט' תקונין, דאינון שם יי' - אשצינון מן עלמא, הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}. ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא - שיתא אינון בשמא קדישא, דשית שמהן הוו, ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון - תלתא הוו, דהא {{צ|נדיבים}} בכלל אדם הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב: * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. אדם תלת, דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי, רזא דמלה, דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא, דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא, דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה}}. תרי זמני {{צ|י"ה י"ה}} לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא. יהוה לי בעוזרי}}. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} - הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דמשלפא בהו אתקרי שמא קדישא. ותערא ומה דביה אתקרי יהו"ה ואתקרי אדם בכללא דתערא ומה דביה. (ס"א ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי ידו"ד אתקרי אדם בכלא תערא ומה דביה). ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי, בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא, מלכא עביד בגיניה. מאי טעמא דיקנא ולא גופא? אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} (ס"א דדיקנא איהו עיקרא, דכל גופא וכל הדורא דגופא בתר דיקנא אזיל וכלא בדיקנא תלייא) (ול"ג מן ודיקנא עד גופא) ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. * {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. * {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה * {{צ|(ס"א טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - ז'. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - ח'. * {{צ|מבטוח בנדיבים}} - ט'. {{צ|מן המצר קראתי י"ה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד כל מה דאמר הכא על תקונא דדיקנא דא קאמר. (ר' יהודה אמר) {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין מעילא תחות שערי דרישא, ובגין כך אמר {{צ|י"ה י"ה}} תרי זמני. ובאתר (ס"א ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} דהוא אתר דלא דחית (ס"א דחיק) וכל האי אצטריך וכו'. (אדם אתקרי ועל אתפשטותא האי אצטריך) דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין, והוא דיקנא דזעיר אנפין בט' תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין מתחות קוצי דתליין על אודנין, ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין (וכפיין), והני לאו אריכין. ושערי דרישא מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין, דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי ס"ד? אלא אימא ארבע מוחי - תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין, דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - שם יהוה ממש דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}}, דהכא משתכחין, דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר, ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. (נ"א הוא) וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא, הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתחברא, כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר לכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך ויוצא לאור צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותנא: הני שערי דדיקנא תקיפין (בלחודי) משאר שערי דרישא, משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן ואינון תקיפין באורחייהו, אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי, דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי (ודינא), ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון. ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא. וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא (ס"א ומתאחרא) דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדיקנא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומסתחיין כמאן דאסתחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אסתחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}}, ואלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא תשעה תקונין אמר אינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין <קטע סוף=דף קמ א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ביה. ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי תלין על תלין ולא שעיעין, דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי''". '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''". קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דדיקנא דא מתתקן בתקונא דמלכא (ס"א בתקוני מלכין) (ס"א כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא אתחזי) כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}. והאי תקונא תניינא אתתקן כד נהיר בנהירו דעתיק יומין אקרי {{צ|רב חסד}}, וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}. דהא נהירו אנפיה (ס"א דא נהירו דאנפין). ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא כגוונא דעתיקא קדישא. אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא, לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}, ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין וכלהו אקרון חסדי קדמאי דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. ובספרא דצניעותא קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} (שם) סתם. ואוקימנא, האי {{צ|רב חסד}} - מטה כלפי חסד לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא (ס"א בתרי גווני אגזים ולא) אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא, הוד והדר הוא. (ס"א הוד עלאה) ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא (ס"א ליאה דעלעין) בעלעוי ואתקרי הוד זקן. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו, ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה (נ"א דא) ואתפשט בשאר תקונין נהירין, האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא, ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. ובצניעותא דספרא אקרי הוד והדר ותפארת. דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פשע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל (ס"א אסתכל) במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה. '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא, סומקא ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין (מתרין סטרי) מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא אתמשך סומקא ואתי חיורא, בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}}, דכד נהרין מתברך אלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}, כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהון נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון "חסדי קדמאי", ובגין אינון נהרין כל אינון "חסדי עולם". '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. (ס"א ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. תנא תקונא דא הוא דאקרי) {{צ|פאת הזקן}}, ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד (וברחמי). ולא אבעי לחבלא האי חסד כמה דאתמר, ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי, ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: בגזירת עירין פתגמא. כמה אלף רבבן מתנשן (ס"א מתישבן) ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה, וכלהון אקרון {{צ|פה}}, הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר; תליין מהאי פומא ומהאי פומא. (ס"א רוחא) כד אתפשט האי רוחא מתלבשן ביה כמה נביאי מהימנא, וכלהו {{צ|פה יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו (פיות) מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגיני כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. והאי תקונא שליטא על כלהו משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא: אין למעלה לא ערף ולא עפוי, ובזמנא דאגח (ס"א דנצח) קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה, הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} רזא הוא בצניעותא דספרא {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן (ס"א דמתחברן) שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך (חסר כאן) {{להשלים}}. ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}}. (ונראה על הים כבחור טוב) הדא הוא דכתיב כתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן, ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דלא עאלו (נ"א (ס"א ולא) דעאלו ולא נפקו), אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין - עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד - כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא. לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא. אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין. דיוקנא דכליל כל שמהן. דיוקנא <קטע סוף=דף קמא א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>דאתחזי בגוונוי. כהאי דיוקנא (נ"א בגוויה כל דיוקנין) לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? כלא הוא במתקלא חדא, אבל מכאן (נ"א מנן) אתפרשן ארחוי. (נ"א אתפשטן רחמי), ומכאן (נ"א ומנן) אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}, כתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} בתרי יודי"ן, אשלים תקונא גו תקונא, טברקא דגושפנקא, ודא הוא {{צ|וייצר}}. תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין. {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה (ודא הוא וייצר), ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי שם מלא, {{צ|יהוה אלהים}}. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}}, דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - {{צ|יהוה אלהים}}. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי אדם, דכליל דכר ונוקבא, ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה (מדכר ונוקבא), {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. (הדא הוא דכתיב {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} (שם)), נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא. ולעילא בתקונין כגוונא דא ולאשלפא לההיא (נ"א מההיא) נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא, ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין. בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרון (נ"א אתקרי) {{צ|תפארת}}, ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא, תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני, הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל (ואתתקן) בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ייהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא ואתעבר ונקיב (ס"א ונהיר) לסטר אחרא ותקין מיעוי דנוקבא ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. כלהו <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/>דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר - מערוה אינון. ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}}, דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}}) ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}, והא לא אתחזי דינא, דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא? תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{צ|ושם עירו פעו}}. מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}, מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא. {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא, {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא) <קטע סוף=דף קמב א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=דף קמב ב/>תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו ב' דרועין. ואתכלילו סלקא דעתך? אלא ג' קשרין בימינא וג' קשרין בשמאלא. ג' קשרין דימינא אתכלילן בג' קשרין דשמאלא. ובגין כך דרועא לא כתיב אלא חד אבל ימינא לא כתיב ביה זרוע אלא {{צ|ימינך יהוה}}. {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? תאנא: כלהו ג' מתפשטין ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרן בדרועא ימינא, ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}}, כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה (ס"א וקשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושיט יתיב) בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא. מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}}, {{צ|זרועך הנטויה}}. נ"א תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה). בזמנא דג' אלין אתכלילן בג' אחרנין אקרי כלא ימינא ועביד דינא ברחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערן רחמי בהו. ותאנא בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון ימינא. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}} דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}} (שם). דא בדא. ותאנא בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. (ואע"ג דאקרי יד הוי סיועא) דכתיב (נ"א וכתיב) {{צ|והנה ידי עמך}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע רבוא ותמניא וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון 'יד יהוה עלאה', 'יד יהוה תתאה'. ואע"ג דבכל אתר יד יהוה שמאלא זכו ימין יהוה. אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי ימין ואי לאו יד יהוה תתאה. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא, וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי, סתימא דכלא, פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דודמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{ש}} {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין, ועד לא סיים לון, אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}} <קטע התחלה=דף קמג א/>ואתחברו אפין באפין - מאן ייעול בינייהו! מאן הוא דיקרב בהדייהו! (בגין כך סתימא דמלה, עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת). וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא (דלא יכיל עלמא למסבל) דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא וכל דינין לא אתערבו (ס"א אתערעו) קמיה (ס"א וכל דינין (לא) אתערו עמיה). תא חזי מה כתיב {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא. בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}. ונצח האי דינא לאחוה משום דהוה קשיא מניה ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין, ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך? אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן בצרורא דאתקלא (ס"א דאתכלא). זכאין אינון צדיקייא (נ"א אתון חברייא) דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו. מלין דעלאין ותתאין צייתין להו. זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו. ותנדעון למאריכון אפין באפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא. אמר ר' שמעון, חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא. עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא בצניעותא דספרא: באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני תקונין. (ס"א דיוקנין) בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל, דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין (ס"א דמארין) למעבד נוקמין ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא (בדכר ונוקבא) כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא. מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין (ס"א קסטין) דגופא. (נ"א לגופא). אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו גופא קדישא ולאתכללא בהו בההוא גופא. וכי תימא, אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא? לא, דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגוייתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם. בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין ונפקו מכללא דגופא קדישא ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי קין דנפיק בכלל דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי הכל דאתבסם יתיר בכללא דגופא קדישא. נפקין אחרנין דמבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין, ושמעין מה דשמעין מעילא, ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא בצניעותא דספרא, כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא דגופא קדישא. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. (ובגין דכלהו חד גופא שכינתא לעילא. שכינתא לתתא. קב"ה לעילא. קב"ה לתתא), ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד קק"ק יי' צבאות מלא כל הארץ כבודו - דכלא הוא חד גופא. תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא כתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - אתקשרו דינא ורחמי (ס"א אתבסמא דינא ברחמי), ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא, כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם, לבתר כד נפיק מהאי עלמא לא עייל בכללא דאדם דאקרי גופא קדישא, אלא באינון דלא אקרון אדם ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} (שם). {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא, דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא (ס"א הוא מקדשא דכלא) ומקדשא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. (שייך פ' כי תצא) ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}} - אדם דהוא יקר מכל יקרא - בל ילין. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא לא יתחזי ביה קלנא. ותאנא בצניעותא דספרא, כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא עביד פגימותא בגופא דעלמין. דהא בגין <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}} (ס"א לכתרא קדישא דמלכא בארעא דכתיב {{צ|צדק ילין בה}}) משום דהאי גופא יקרא אתקרי דיוקנא דמלכא, ואי עביד ביה לינה הוי כחד מן בעירא (הדא הוא דכתיב {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}). תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} (ס"א {{צ|בני האלהים}}) - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - (האדם הידוע). וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ, בני האלהים לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב (ומקבל) למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי. לאו לאפקא כלל. משום דלא קאים דא בלא דא. ואלמלא חכמה סתימא דכלא. כלא אתתקן כמרישא. הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שכינתי}} (ס"א שיכנתי). ואלמלא האי תקונא דאדם לא קאים עלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהון מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא, ודא חכמה סתימא דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא, (הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} דאיהו בלגו לגו). ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון. דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 7x2kkoqa1zxcl32t4rttoxrf6n5tzx5 4 265100 3003868 3003692 2026-04-09T18:32:14Z Dovi 1 /* סימן הרפה */ 3003868 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== הרב ברויאר הכריע בעניין זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים שיטה מובהקת של המסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים גם לבעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף שיטה אלא שיש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את כל החטפים באותיות לא גרוניות שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על שווא במקום חטף פתח באות לא גרונית. לפעמים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים)); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד מלא ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (שמבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.{{הערה|שם=חטף קמץ|1=יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שבא במקום קמץ קטן (חטוף) בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) וכמו כן "שׇׁרָשָׁיו", וגם בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר. אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי לסמן שיש להניע את השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות (שלא יחשוב הקורא שמדובר על שווא נח). הנה דוגמה ויזואלית של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894), המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה] (לונדון, 1926) הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] rzsv19k0kykekzrds4quebqu44p2mlc 3003869 3003868 2026-04-09T18:32:56Z Dovi 1 /* סימן הרפה */ 3003869 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== הרב ברויאר הכריע בעניין זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים שיטה מובהקת של המסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים גם לבעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף שיטה אלא שיש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את כל החטפים באותיות לא גרוניות שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על שווא במקום חטף פתח באות לא גרונית. לפעמים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים)); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד מלא ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (שמבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.{{הערה|שם=חטף קמץ|1=יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שבא במקום קמץ קטן (חטוף) בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) וכמו כן "שׇׁרָשָׁיו", וגם בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר. אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי לסמן שיש להניע את השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות (שלא יחשוב הקורא שמדובר על שווא נח). הנה דוגמה ויזואלית של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] br9lc8ks00f71g5z0is3kcqcmmgejmq 4 265103 3004029 3002750 2026-04-10T10:06:42Z נשיא 42540 /* נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה */ תקלדה 3004029 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות הקיימים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורה זו (חלוקת הפרשות וצורת השירות, האותיות והתיבות, הניקוד והטעמים והגעיות) מיוסד על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים. במקומות מעטים וחריגים שבהם נוסח הכתר אינו חד משמעי, או ייתכן שנפלה בו טעות, הבאנו את הנתונים בשלמותם בתיעוד הנוסח והכרענו ע"פ שיקול הדעת. לאחר קביעת הנוסח נעשו התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על שיטת ההגהה והעריכה לנוסח הכתר (במקומות שהוא קיים) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה אינו קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הקודם]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== במקומות שכתר אדם צובה קיים, נוסח המקרא במהדורתנו מיוסד ישירות עליו. מכיוון שמדובר על כתב־יד אחד בלבד, שהוא מדויק ובהיר ועקבי להפליא, יש הרבה פחות צורך לדון בנוסחו של הכתר ולהשוות אותו אל כתבי־יד מקבילים, מאשר במקומות המיוסדים על כתי"ל. בכל זאת, לעתים רחוקות יש אות או ניקוד או טעם בכתר שדורש דיון ותיעוד של הנתונים לגביו. במקומות האלה השתמשנו באותה שיטה טכנית לתיעוד הנוסח כמו במקומות החסרים בכתר; ראו בהסבר המפורט בתוך '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|פרק המבוא לנוסח התורה]]'''. במקרים היחסית נדירים שבהם היה צורך להשוות את הכתר לכתבי־יד אחרים, השתמשנו באותן קבוצות של כתבי־יד נבחרים ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ול'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. ==המהדורות האחרות לפי כתר ארם צובה== כתר ארם צובה הוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי. מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בספרי הנביאים והכתובים (במקומות שהכתר קיים), יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) שצריך בכלל להעיר בהם מבחינת קביעת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים. ורק בחלק מהמקומות האלה חייב העורך להפעיל את שיקול דעתו לגבי כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג את הממצאים במהדורה של המקרא. עובדה מספרית פשוטה זו היא הסיבה לכך שכל המהדורות היפות של התנ"ך שיצאו לאור עד היום ע"פ כתר ארם צובה – כמעט זהות אחת לשנייה, אות באות ותָו בתָו (לגבי קביעת הנוסח, ולמעט עניינים התלויים בשיטות העיצוב של המהדירים). מדובר בעיקר על שלושת מהדורותיו של הרב ברויאר ומהדורת מכון ממרא, ועל מקראות גדולות הכתר.{{הערה|אפשר גם להוסיף את הכרכים הבודדים שיצאו לאור במסגרת "מפעל המקרא" של האוניברסיטה העברית (ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל). ועם קצת הסתייגות אפשר עוד להוסיף גם את מהדורת "סימנים" של פלדהיים.}} כל אחת מהמהדורות הללו זהה לכל חברותיה כמעט לגמרי לגבי קביעת הנוסח (אבל לא לגמרי מבחינת עיצוב הטקסט). '''אך בכל אחת מהמהדורות היפות הנ"ל יש שני מרכיבים מקוריים וחשובים:''' #'''קביעת עצם הנוסח ע"פ שיקול הדעת במקומות חריגים.''' יש מקומות שבהם משמעותו של כתב־היד אינה ברורה לגמרי, כגון: אות שאולי סותרת את כתיב המסורה (וייתכן שנפלה טעות נדירה); ניקוד או טעם חריג שסותר את דרכו של הכתר במקומות אחרים (וייתכן שמדובר על טעות); נקודה או קו קטן של ניקוד או טעם שכתוב באופן בהיר ובלי סימני מחיקה, אך ניתן לפרש אותו ביותר מדרך אחת; מקום מטושטש או שיש בו סימני מחיקה (ולכן לא ברור לגמרי מה הייתה כוונתו של המסרן). כל מהדיר חייב להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה. כאמור, מדובר על פחות מ-200 סימנים אורתוגראפיים בלבד (אותיות, ניקוד וטעמים) בכתב־היד כולו. #'''עיצוב המהדורה בשביל הקורא.''' כלומר: עד כמה מעתיקים את כל איפיוני כתב־היד לפרטי פרטיהם, גם כשהם אולי לא מתאימים לצרכיו של הקורא? כמה דוגמאות: האם חובה להביא בפני הקורא את נוסח סימן ה"רפה" שבכתר או שניתן לוותר עליו? האם צריך למסור רק את קביעת '''סוג''' חלוקת הפרשות שבכתב־היד (פרשה פתוחה או סגורה), או אף את '''צורת''' חלוקתן לפי השורות והרווחים? בתיבה שטעמה מלעיל, האם חובה לסמן את טעם הפשטא הכפולה בדיוק לפי שיטת הכתר, או שניתן לסמן אותו בכל תיבה כזו בעקביות (כמו שנעשה במהדורות ברויאר)? לגבי ה'''עיצוב''' במהדורתנו (2), הוא יהיה לפי השיטה המנומקת היטב לעיל ב'''[[../פרק ב|פרק השני של המבוא]]'''. שיטה עצמאית זו שונה במידה ניכרת משיטותיהן של שאר המהדורות, לפחות באותה מידה שגם הן בעצמן שונות אחת מהשנייה (ואף יותר). אמנם לגבי '''קביעת הנוסח''' במהדורתנו, במקומות המועטים יחסית בכתר שצריך להפעיל בהם את שיקול הדעת, נבחן כל מקום מחדש ונגיע להחלטה עצמאית לאחר הבאת כל הנתונים. בין המקומות האלה: #כ־25 אותיות וצירופי תיבות בכתיב של כתר ארם צובה, שיש ספק כלשהו לגבי קביעתם, וייתכן (אפילו בספק) שלפי קביעה מסוימת הכתיב יהיה מנוגד למסורה הטברנית. #טעויות קלות נדירות יחסית בכתב־היד בענייני ניקוד וטעמים, מהסוגים שפירט ישראל ייבין בפרק הראשון של ספרו, ועוד כמה צורות חריגות שיש לדון בהן (גם אם אינן טעויות מובהקות).{{הערה|ייבין, א.5 עמ' 16 דווח על "למעלה מ-50 טעויות סופר", אבל ראו גם בסוגים הנוספים שמנה ב-א.6.}} #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שניתן לפרש אותם ביותר מדרך אחת, ו/או שהם מטושטשים ו/או לא ברורים ו/או שיש בהם סימני מחיקה (נדירים יחסית). #סימני ניקוד וטעמים וגעיות שלא ברור לגמרי עד כמה הם מסכימים בעקביוּת לשיטת המסורה והכתר עצמו (כגון מרכא בתיבת תביר). #אותיות גדולות וקטנות המוזכרות בספרות המסורה הקדומה או המאוחרת, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בנוסח הפנים של הכתר (ואף לא בנוסח הפנים של כתבי־היד הקרובים לו). כאן מדובר על חלק משיטת העיצוב במהדורתנו, שהרי בעידן כתבי־היד לא היו אותיות אלו עניין של חובה. '''למרות נדירותם, מוכרח כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו במקומות אלה.''' במהדורתנו נדון בכל אחד מהם במקומו (בתוך תיעוד הנוסח שבדף העריכה על ידי השימוש ב[[תבנית:נוסח]]). בגלל שהמקומות האלה מעטים יחסית, יהיו הרבה פחות הערות נוסח בדפי העריכה בספרים שהכתר קיים בהם, מאשר בספרים המבוססים על כתב־יד לנינגרד (כיוון שהכתר חסר בהם). לסיום צריך להוסיף ולומר, שעצם העובדה הברוכה שקיימות כל כך הרבה מהדורות משובחות ומדויקות על פי כתר ארם צובה מאפשרת לנו את השוואתן אחת לשנייה, ואת כולן ביחד לצילום כתב־היד. ניתן ללמוד מהשוואה כזו המון על אופייה של כל אחת מהמהדורות האחרות, וגם להפיק ממנה תובנות חשובות על הכתר עצמו ובשביל מהדורתנו, וכך עשינו. ==ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה== הספר הראשון בנביאים וכתובים שבוצעה בו עריכה מלאה במהדורתנו, כולל הגהה ע"פ כתר ארם צובה ו[[../פרק ב|עיצוב לפי שיטתנו]], היה [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]. ספר זה נבחר בגלל שהוא [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|נשתמר בשלמותו בכתר ארם צובה]], ובגלל שהוא ספר גדול מבחינה כמותית (כך שהיו בו מספיק דוגמאות למקומות חריגים כדי להמחיש את השיטה, והוא היווה מקרה בוחן ראוי לשיטת העבודה). כדי לבצע את הגהת הנוסח באופן מיטבי השתמשנו בכמה מקורות ביחד: בצילום הכתר, במהדורותיו של הרב ברויאר, במהדורת מכון ממרא (שהיא כמעט זהה למהדורות ברויאר{{הערה|הבדל קטן בין קביעת הנוסח במהדורת מכון ממרא לבין מהדורות ברויאר נמצא בתחום הגעיות. בעבודתנו על עשרת הפרקים הראשונים בספר ישעיהו מצאנו שני מקומות שבהם חסרה געיה במכון ממרא שקיים בכתר (ועל פיו במהדורות ברויאר): "מִֽי־בִקֵּ֥שׁ" ([[ישעיהו א/טעמים#א ט|א ט]]), "וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים" ([[ישעיהו ט/טעמים#ט יד|ט יד]]). לא ברור אם מדובר על טעות או על עניין שבשיטה. החל מפרק י"א הפסקנו לתעד את הגעיות החסרות (למרות שמידי פעם מצאנו עוד), אבל מחשבון פשוט לפי התדירות בעשרת הפרקים הראשונים נראה שיש כתריסר געיות חסרות במהדורת מכון ממרא לספר ישעיהו. יש גם מקומות מעטים במהדורת מכון ממרא שהגעיה נמצאת באות אחרת מאשר בכתר, וגם במקומות האלה לא תיעדנו את התופעה אלא פשוט סימנו את הגעיה כמו שהיא בכתר.}}), ובמקראות גדולות הכתר. השימוש בצילום כתב־היד עצמו לצידן של כמה מהדורות מדויקות המבוססות עליו עזר לנו להעלות את דיוקה של ההקלדה, ואף תרם להבנתנו את שיטתה המיוחדת של כל אחת מהמהדורות האחרות. כדי להמחיש את העבודה על קביעת הנוסח בספר ישעיהו צריך להביא סטיסטיקות של ממש, ונתחיל עם רשימת המילים החריגות של הרב ברויאר במהדורת '''כתר ירושלים''' (מתוך "נוסח כתב היד" בסוף הכרך). ברשימה זו הביא ברויאר את כל המקומות שבהם הוא נמנע מלהביא את נוסח הכתר במהדורתו, או שיש בהם ספק מסוים לגבי נוסח כתב־היד. כאשר מסתכלים על הפריטים ברשימתו לפי סוגיהם השונים, רואים קודם כל ש-[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו|53 מילים]] מתוך 68 בספר ישעיהו הן כולן מקרים של חטף באות לא גרונית (כ-78%).{{הערה|למרות שלעתים רחוקות מצאנו מקום שבו ברויאר לא ציין חטף באות לא גרונית, רשימותיו בדרך כלל מהווֹת תיעוד שלם ואובייקטיבי לתופעה זו בכל המקרא. להסבר כללי של התופעה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''.}} לגבי שאר המקומות החריגים (רק 15 במספר בספר ישעיהו), נמצא שהם מ-5 סוגים שונים: #ספק קל לגבי קביעת אות אחת בכתר: "מְרִימָ֔[י]ו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]). #ספקות בקביעת הניקוד והטעמים והגעיות בכתר (3 מקומות, שאחד מהם ספק מקף בתיבת משרת [ראו סוג 5 דוגמה ג.]). #מקומות חריגים בשיטת הניקוד בכתר (2 מקומות). ב[[ישעיהו יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] א="מָעוּז֗וֹ" (במקום ק=מָעוּזּ֗וֹ וכן בדפוסים [ל=מָעֻזּ֗וֹ]); ב[[ישעיהו כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] א="בְּמָעוּזִ֔י" במקום ל,ק=בְּמָעוּזִּ֔י [דפוסים=בְּמָֽעֻזִּ֔י]). מצד אחד דגש חסר הוא אחד מהסוגים של הטעויות הקלות שנפלו בכתר לעתים רחוקות למרות דייקנותו{{הערה|ראו ייבין א.5, עמ' 16-17.}}, אבל חסרונו באותה תיבה פעמיים אולי רומז על עיקרון כלשהו. מצד שני גם אם הדבר נעשה בכוונה – עדיין אין עקביות בעניין זה בכתר. והשוו: "מָעוּזִּ֖י" ([[שמואל ב כב/טעמים#כב לג|שמ"ב כב לג]]), "מָעוּזִּֽי׃" ([[תהלים לא/טעמים#לא ה|תהלים לא,ה]]), "מָ֝עוּזָּ֗ם" ([[תהלים לז/טעמים#לז לט|תהלים לז,לט]]), "מָעוּזִּי֮" ([[תהלים מג/טעמים#מג ב|תהלים מג,ב]]), "מָע֫וּזּ֥וֹ" ([[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]]). #חריגים בניקודו של ה"כתיב" (4 מקומות): "עֲנִוִים֙" (עֲנִיִּים֙ קרי; [[ישעיהו לב/טעמים#לב ז|לב,ז]]), "חֹראָיהָ֗ם" (צוֹאָתָ֗ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "אֵאֵ֥ שַׁיְנֵיהֶ֖ם" ([מֵימֵ֥י] רַגְלֵיהֶ֖ם קרי; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|לו,יב]]), "מֵי־אִתִּֽי׃" (מֵאִתִּֽי׃ קרי; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|מד,כד]]). #מקף בתיבת משרת (4-5 מקומות): א. "נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ" ([[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|מ,ז]]); ב. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙" ([[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|נט,טז]]); ג. "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה"? ([[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] לפי ברויאר, וכך נראה יותר מעיון בכתב־היד, וכן הוא גם בכתבי־היד הקרובים לכתר [ל,ש1,ק,ל-א,ק25] ובדפוסים; אבל אולי צריך לקרוא רֽוּחַ־יְהוָ֖ה כמו שקבעו במקראות גדולות הכתר); ד. "וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙" ([[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|סג,ה]]); ה. "אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי" ([[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|סו,ח]]). לגבי שלושת הסוגים האחרונים (10-11 מקומות), נוסח הכתר ברור לגמרי בכמעט כולם (למעט "ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה" ב[[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] כספק מקף בתיבת משרת), ובכולם מדובר על נטייה רווחת בכתר (ולא בטעות סופר) או לפחות על חוסר עקביות בשיטת הניקוד. נטיות אלו אינן עניין של חובה (כי אף הכתר עצמו אינו עקבי לגמרי לגביהן). ולכן לגבי מקף בתיבת משרת ולגבי ניקודו של תיבת הכתיב, במהדורתנו נעצב את המקומות האלה לפי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו|שיטתנו]], ונציין את השינויים בתיעוד הנוסח. ולגבי שתי המילים "מָעוּז֗וֹ" (במקום מָעוּזּ֗וֹ) ו"בְּמָעוּזִ֔י" (במקום "בְּמָעוּזִּ֔י"), בשתיהן אות הזי"ן תהיה דגושה, כמקובל לא רק בכתבי־היד הקרובים לכתר ובדפוסים, אלא גם בכתר עצמו במקומות אחרים, וכך נשמור על עקביות למען הקורא ובהתאם למטרת העיצוב במהדורתנו.{{הערה|גם הרב ברויאר במהדורותיו החליט כך, וכנראה מאותן סיבות. אך במקראות גדולות הכתר קבעו "מָעוּז֗וֹ" ו"בְּמָעוּזִ֔י" כדי להעביר את נוסח הכתר בדיוק למרות חריגותו וחוסר העקביות שבו.}} אמנם לגבי שלושת הסוגים הראשונים (כלומר ארבעת המקומות בספר ישעיהו שבהם יש ספק כלשהו לגבי קריאת כתב־היד או לגבי כוונתו של המנקד, ואם כן יש קושי מסוים בקביעת עצם הנוסח), נצטרכנו להכריע בעצמנו על פי עיון חוזר בכתב־היד ועל פי שיקול הדעת. בארבעת המקומות האלה בספר ישעיהו החלטנו כך: #ספק קל לגבי אות אחת: בתיבת "מְרִימָ֔יו" ([[ישעיהו י/טעמים#י טו|י,טו]]) נמחק החלק התחתון ביו"ד הראשונה, אבל האות קיימת ברובה. גם בכתבי־יד אחרים הקרובים לכתר (ל,ק,ש1) נכתבה התיבה מלאה עם יו"ד פעמיים. ייתכן שהמוחק ויתר על המחיקה באמצע, אבל לא שב כדי להשלים את החלק המחוק. ובכל מקרה האות קיימת בפועל בכתר כמו בכתבי־היד ובדפוסים (וכך גם במהדורות ברויאר, במקראות גדולות הכתר, ובמכון ממרא). לכן תופיעה במהדורתנו "מְרִימָ֔יו" בכתיב מלא בלי שום ציון; שאר המידע לגבי האות המסופקת יהיה בתיעוד הנוסח, והמילה תופיעה ב[[#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|רשימת המקומות החריגים בנוסח הכתיב בכתר]]. #ספק לגבי טעם ([[ישעיהו נה/טעמים#נה ה|נה,ה]]): "וְלִקְד֛וֹשׁ" או "וְלִקְד֥וֹשׁ"? הצורה השנייה מתאימה יותר לכללי הטעמים: "לְמַ֙עַן֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵֽאֲרָֽךְ׃", וכך מופיע בכתבי־היד האחרים הקרובים לכתר (ל,ק) ובדפוסים; וכן הכריעו ברויאר ומג"ה.{{הערה|כמעט שאין טעויות בכלל במערכת הטעמים בכתר; ראו על כך בייבין, כא.2 (עמ' 197), וייתכן שיש להוסיף את התיבה הזו בתור ספק לשני המקומות שכבר ציין (גם בהם מדובר על נקודת תביר בטעם שצפוי להיות מרכא). אך מהצבע והצורה של הנקודה ייתכן שיש כאן כתם דיו ולא נקודה שהסופר כתב אותה בכוונה, ואם כן מדובר על מרכא ואין טעות.}} #טעמים לא ברורים ([[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|מה,ו]]): "אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃" או "אֲנִֽי־יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃"? במהדורתנו קיבלנו את הגרסה הראשונה לאחר עיון בכתב־היד (בדומה למקראות גדולות הכתר, ולפי זה אין צורך לתיקון בספק של ברויאר). #ספק געיה ([[ישעיהו יד/טעמים#יד ב|יד,ב]]): "בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל" או "בֵּית־יִשְׂרָאֵ֗ל"? הגעיה מטושטשת ואף ייתכן שהיא לא קיימת, אבל מעיון בצילום כתב־היד נראה לנו יותר שהסימן קיים; ולכן במהדורתנו באה הגעיה בהתאם לדעתו של ברויאר ובניגוד למקראות גדולות הכתר. כל המקומות הנ"ל מצויינים ברשימת השינויים של ברויאר. אבל יש עוד מספר מקומות בספר ישעיהו הדורשים הסבר או תיעוד (והם אינם מובאים כלל ברשימת ברויאר אלא תוקנו או שונו במהדורתו בלי שום הערה): #טעויות סופר מובהקות בניקוד (ע"פ ייבין): ##ב[[ישעיהו יד/טעמים#יד יא|יד,יא]] בתיבת "וּמְכַסֶּ֖יךָ" חסרה נקודת השורוק (א=ומְכַסֶּ֖יךָ). ##ב[[ישעיהו יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] בתיבת "ר֧וּחַ" (השנייה) חסרה פתח גנובה (א=ר֧וּח). #תופעות של "קרי וכתיב" הקיימים בכתבי־היד הקרובים לכתר, וכן בדפוסים ובמהדורות ברויאר, אבל אינם מצוינים בכתר עצמו; ברובם מדובר על כתיב מלא בוי"ו במקום שיש קמץ (קטן): "אֶשְׁקֳוטָ֖ה" ([[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|יח,ד]]); "עַד־יַֽעֲבָור־זָֽעַם׃" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]]); "יִסְגָּוד־ל֤וֹ" ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]). בשלושת המקומות האלה ציין ברויאר קרי וכתיב אע"פ שאין ציון כזה בכתר, ולמרות שמדובר על [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#"קרי וכתיב" של אֵם קריאה|קרי וכתיב של אֵם קריאה]] (ו'). והשוו גם: "הֹבִ֔אישׁ" ([[ישעיהו ל/טעמים#ל ה|ל,ה]]). #אותיות גדולות וקטנות: "אֹ֖רֶ{{אות-ק|ן}}" בנו"ן זעירא ([[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|מד,יד]]), "{{אות-ג|צֹ}}פָ֞ו" בצד"י גדולה ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]). במהדורתנו נביא את שתי האותיות המיוחדות בהתאם לשיטתנו ע"פ המנהג.{{הערה|בניגוד למקראות גדולות הכתר, בו ויתרו על הצד"י הגדולה ב"צֹפָ֞ו" ([[ישעיהו נו/טעמים#נו י|נו,י]]) שאין לה סימוכין במסורת הכתר.}} #שם הוי"ה: ב[[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ישעיהו ל,א]] נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה (א*=נְאֻם־יְהֹוָ֔ה) עוד נקודות טכניות לגבי התצוגה של ספר ישעיהו: *לגבי תצוגת הניקוד בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד), ולגבי צורות חריגות שלה כגון "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|לו,ב]]), ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הניקוד בתיבת "ירושלם"|כאן]]'''. *יש מנהג יפה בדפוסים לסיים ספר במקרא בדבר טוב, על ידי חזרה על פסוק טוב שבא קצת לפני הפסוק האחרון (בסוף הספרים ישעיהו, מלאכי, איכה, קהלת). במהדורות ימינו המנהג קיים בדפוס קורן ואף במהדורת דותן (למרות שהמנהג אינו קיים בכתי"ל). שמרנו על המנהג היפה הזה במהדורתנו, ואת הפסוק הנוסף הדפסנו כמקובל באותיותיו בלבד (בלי ניקוד וטעמים) כדי להמחיש שהוא לא חלק מנוסח המסורה. בתיעוד הנוסח שבדף המסורה ציינו שהמנהג אינו קיים בכתבי־היד. '''תהליך העריכה של ספר ישעיהו, כמו שהוא מתואר כאן, שימש בתור מודל גם עבור עריכתם של שאר ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים== ===נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה=== נוסח האותיות בכתר ארם צובה מדויק להפליא. אך אפילו בו יש – לעתים רחוקות – כתיב מסוים שלא ברור לחלוטין אם הוא מתאים לנוסח המסורה. ברוב המקומות מדובר רק בספק, ואפילו בספק קלוש, לגבי זהותה של אות מסוימת בכתר. אבל יש גם מקומות אחדים ונדירים שבהם הכתיב בכתר חורג מהמסורה בסבירות גבוהה. המבחן עבור "התאמה למסורה" נשען על השיטה שעסקנו בה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|בפרק השלישי]]''' של המבוא למהדורתנו (על נוסח הכתיב בתורה): אם לוקחים בחשבון את הערות המסורה מצד אחד, ואת הכתיב הנמצא ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר מצד שני, אז ניתן להגיע אל נוסח מוסכם כמעט בכל האותיות בתנ"ך. נוסח זה מסכים בפועל לנוסח האותיות בכתר ארם צובה (במקומות שהוא קיים) כמעט בכל מקום, והיוצאים מן הכלל נדירים ביותר. להלן רשימה של כל המקומות האפשריים בכתר שיש בהם ספק, ואפילו ספק קל עד קלוש, לגבי התאמה למסורה. הטבלה מציגה שני סוגים שונים של ספקות בנוסח הכתיב: #ספק לגבי אות אחת בכתר (24 מקומות); #ספק לגבי צירוף בין שתי תיבות בכתר, כגון "מַלְכִּישׁ֔וּעַ" או "מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ" (3 שמות ב-7 מקומות). בעמודה הימנית בטבלה מצוין מספר הפסוק ביחד עם קישור לדף של הפרק. בעמודה האמצעית מופיע הנוסח הבעיתי בכתר (אפילו בספק), ובצד שמאל נוסח אחר שאולי מתאים יותר למסורה. הנוסח המופיע במהדורתנו לגבי כל פריט מסומן בכוכבית (*).{{הערה|למידע מלא לגבי כל פריט יש לראות את תיעוד הנוסח הנמצא בתוך דף העריכה של הפרק (יש קישור ישיר לפרק בעמודה הימנית של הטבלה). לא הבאנו ברשימה זו את [[#אותיות גדולות וקטנות|האותיות הגדולות והקטנות במהדורתנו]], השונות ברובן ממה שמופיע בכתר.}} {| border="1" align=center |+ '''מקומות חריגים בנוסח הכתיב בכתר ארם צובה''' |- |colspan=3 align=center|'''נוסח האותיות''' |- !פסוק !הנוסח בכתר !נוסח אחר |- |[[יהושע ח/טעמים#ח ח|יהושע ח,ח]] |'''בְּ'''תָפְשְׂכֶ֣ם? |'''כְּ'''תׇפְשְׂכֶ֣ם* |- |[[יהושע י/טעמים#י יד|יהושע י,יד]] |'''בַּ'''יּ֤וֹם? |'''כַּ'''יּ֤וֹם* |- |[[יהושע טו/טעמים#טו סא|יהושע טו,סא]] |וּסְ'''בָ'''כָֽה? |וּסְ'''כָ'''כָֽה* |- |[[שופטים ז/טעמים#ז יז|שופטים ז,יז]] |'''בַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה? |'''כַ'''אֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂ֖ה* |- |[[שמואל א ח/טעמים#ח כ|שמ"א ח,כ]] |מַלְכֵּ֙'''י'''נוּ֙? |מַלְכֵּ֙נוּ֙* |- |[[שמואל ב ז/טעמים#ז כב|שמ"ב ז,כב]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[מלכים א ג/טעמים#ג כ|מל"א ג,כ]] |יְשֵׁ'''י'''נָ֔ה? |יְשֵׁנָ֔ה* |- |[[מלכים א ו/טעמים#ו כט|מל"א ו,כט]] |וְתִמֹר֔'''וֹ'''ת! |וְתִמֹרֹ֔ת* |- |[[ישעיהו י/טעמים#י טו|ישעיהו י,טו]] |מְרִימָ֔ו? |מְרִימָ֔'''י'''ו* |- |[[ירמיהו לג/טעמים#לג כו|ירמיהו לג,כו]] |כתיב=אָשִׁ֥'''י'''ב?<br>(אין קרי) |כתיב=אָשִׁ֥'''ו'''ב*<br>(קרי=אָשִׁ֥יב)* |- |[[ירמיהו מט/טעמים#מט ח|ירמיהו מט,ח]] |הֶעְמִ֣'''י'''קוּ* |הֶעְמִ֣קוּ |- |[[יחזקאל כד/טעמים#כד כד|יחזקאל כד,כד]] |בְּב'''וֹ'''אָ֕הּ* |בְּבֹאָ֕הּ |- |[[יחזקאל כט/טעמים#כט ז|יחזקאל כט,ז]] |'''כְּ'''תָפְשָׂ֨ם? |'''בְּ'''תׇפְשָׂ֨ם* |- |[[יחזקאל לא/טעמים#לא יא|יחזקאל לא,יא]] |'''בְּ'''רִשְׁע֖וֹ? |'''כְּ'''רִשְׁע֖וֹ* |- |[[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|יחזקאל לה,ט]] |כתיב=תָ'''ו'''שֹׁ֑בְנָה? |כתיב=תָ'''י'''שֹׁ֑בְנָה* |- |[[יחזקאל לז/טעמים#לז י|יחזקאל לז,י]] |וַיִּֽ'''הְ'''י֗וּ? |וַיִּֽ'''חְ'''י֗וּ* |- |[[הושע ו/טעמים#ו יא|הושע ו,יא]] |'''כְּ'''שׁוּבִ֖י? |'''בְּ'''שׁוּבִ֖י* |- |[[עמוס ה/טעמים#ה כז|עמוס ה,כז]] |וְהִגְלֵ'''י'''תִ֥י* |וְהִגְלֵתִ֥י |- |[[מיכה ו/טעמים#ו ב|מיכה ו,ב]] |מ֣'''וֹ'''סְדֵי* |מֹ֣סְדֵי |- |[[נחום ג/טעמים#ג יז|נחום ג,יז]] |וְנֹדַ֔ד |וְנ'''וֹ'''דַ֔ד* |- |[[דברי הימים א ח/טעמים#ח ו|דה"א ח,ו]] |אֵ'''ה֑'''וּד? |אֵ'''ח֑'''וּד* |- |[[דברי הימים א יז/טעמים#יז כ|דה"א יז,כ]] |'''כְּ'''כֹ֥ל? |'''בְּ'''כֹ֥ל* |- |[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] |לַבֵּ֣נ'''י'''׀יְמִינִי כתיב (!)<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |לַבֵּ֣נ׀יְמִינִי כתיב*<br>(לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י קרי)* |- |[[דברי הימים ב כח/טעמים#כח יח|דה"ב כח,יח]] |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ (וְאֶת־)[וּ]בְּנֹתֶ֑יהָ (!) |וְאֶת־גִּמְז֖וֹ וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ* |- |colspan=3 align=center|'''שמות מורכבים / תיבות מחוברות'''{{הערה|1=לגבי תיבות מורכבות במקרא, יש רשימה [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n119/mode/1up?view=theater במסורה הגדולה של כתי"ש1 על במדבר א'], אותה העתיקו מתוך כתר ארם צובה: "[מלין] דכתב' חדה וכן קורין '''ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג''''...". קבענו את הנוסח לפי רשימה זו גם אם יש מקף בין שתי התיבות בכתר.}} |- |[[שמואל א יד/טעמים#יד מט|שמ"א יד,מט]]<br>[[שמואל א לא/טעמים#לא ב|שמ"א לא,ב]]<br>[[דברי הימים א ח/טעמים#ח לג|דה"א ח,לג]]<br>[[דברי הימים א ט/טעמים#ט לט|דה"א ט,לט]]<br>[[דברי הימים א י/טעמים#י ב|דה"א י,ב]] |וּמַלְכִּי'''־'''שׁ֑וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֔וּעַ<br>מַלְכִּי'''־'''שׁ֖וּעַ |וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ*<br>{{=}}מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֔וּעַ*<br>מַלְכִּישׁ֖וּעַ* |- |[[זכריה יב/טעמים#יב יא|זכריה יב,יא]] |הֲדַד'''־'''רִמּ֖וֹן* |הֲדַדְרִמּ֖וֹן |- |[[איוב יח/טעמים#יח טו|איוב יח,טו]] |מִבְּלִי־ל֑וֹ |מִבְּלִיל֑וֹ* |} ===אותיות מיוחדות במהדורתנו=== {{עוגן|אותיות גדולות וקטנות}}'''א. אותיות גדולות וקטנות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות גדולות וקטנות|כמו בתורה]], לרוב אין ביצוע של אותיות גדולות וקטנות בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, אפילו במקומות שהאות המיוחדת מוזכרת במפורש ברשימות המסורה והערותיה. האזכורים בספרות המסורה והביצוע בכתבי־היד נראים קצת יותר מובהקים לגבי האותיות הקטנות מאשר לגבי האותיות הגדולות. כתיבת האותיות (הקטנות לפני הגדולות בדרך כלל כנראה) התקבלה באופן הדרגתי בכתבי־היד ובדפוסים, ובמשך הזמן הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של "נוסח המסורה", למרות שהיא לא הייתה כך בהתחלה. הרשימה הבאה מכילה אוסף מקסימלי של האותיות הגדולות והקטנות בספרי הנביאים והכתובים.{{הערה|היא מבוססת בעיקר על הרשימה המובאת [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית] (1906), וכוללת כמעט כל אות אפשרית.}} רוב האותיות ברשימה זו מופיעות גם בדפוס קורן, ולכן הן מופיעות בפועל גם במהדורתנו (ברשימה זו הן מסומנות בכוכבית).{{הערה|אותיות גדולות וקטנות שאין להן ביצוע בדפוס קורן, אבל מופיעות בכתבי־יד או בדפוסים אחרים, צוינו בתיעוד הנוסח בתור "יש דפוסים".}} אותיות שבאות לידי ביטוי של ממש בתוך כתבי־היד מצוינות ברשימה. #'''(ג)''' [[יהושע יד/טעמים#יד יא|יהושע (יד,יא)]]: [כְּכֹ֥חִי]* / [{{מ:אות-ג|כְּ}}כֹ֥חִי] #'''(ק)''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יט|שמואל (שמ"ב כא,יט)]]: [בֶּן־יַעְ{{מ:אות-ק|רֵ֨}}י]* #'''(ג)''' [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מלכים (מל"ב יז,לא)]]: [נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*=ל?,ש1{{הערה|ראו עוד בתיעוד הנוסח וב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים כתיב|הערות על נוסח האותיות בספר מלכים בכתי"ל]].}} #'''(ק)''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד יד|ישעיהו (מד,יד)]]: [אֹ֖רֶ{{מ:אות-ק|ן}}]*=מ"ק-א #'''(ג)''' [[ישעיהו נו/טעמים#נו י|ישעיהו (נו,י)]]: [{{מ:אות-ג|צֹ}}פָ֞ו]* #'''(ק)''' [[ירמיהו יד/טעמים#יד ב|ירמיהו (יד,ב)]]: [וְ{{מ:אות-ק|צִ}}וְחַ֥ת]* #'''(ק)''' [[ירמיהו לט/טעמים#לט יג|ירמיהו (לט,יג)]]: [וּנְבֽוּשַׁזְבָּ{{מ:אות-ק|ן֙}}]* #'''(ק)''' [[נחום א/טעמים#א ג|נחום (א,ג)]]: [בְּ{{מ:אות-ק|ס}}וּפָ֤ה]* #'''(ג)''' [[מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי (ג,כב)]]: [{{מ:אות-ג|זִ}}כְר֕וּ]* #'''(ק)''' [[תהלים כד/טעמים#כד ד|תהלים (כד,ד)]]: [לַשָּׁ֣וְא]* / [לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א] #'''(ג)''' [[תהלים עז/טעמים#עז ח|תהלים (עז,ח)]]: [הַ֭לְעוֹלָמִים]* / [{{מ:אות-ג|הַ֭}}לְעוֹלָמִים] #'''(ג)''' [[תהלים פ/טעמים#פ טז|תהלים (פ,טז)]]: [וְ֭{{מ:אות-ג|כַ}}נָּה]* #'''(ג)''' [[תהלים פד/טעמים#פד ד|תהלים (פד,ד)]]: [{{מ:אות-ג|קֵ֥}}ן]* #'''(ג)''' [[משלי א/טעמים#א א|משלי (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|מִ֭}}שְׁלֵי]* #'''(ק)''' [[משלי כח/טעמים#כח יז|משלי (כח,יז)]]: [אָ֭{{מ:אות-ק|דָ}}ם]* #'''(ק)''' [[משלי ל/טעמים#ל טו|משלי (ל,טו)]]: [הַ֤{{מ:אות-ק|ב}}]* #'''(ק)''' [[איוב ז/טעמים#ז ה|איוב (ז,ה)]]: [ו{{מ:אות-ק|ג}}יש (כתיב) וְג֣וּשׁ (קרי)]* #'''(ג)''' [[איוב ט/טעמים#ט לד|איוב (ט,לד)]]: [שִׁבְ{{מ:אות-ג|ט֑}}וֹ]* #'''(ק)''' [[איוב טז/טעמים#טז יד|איוב (טז,יד)]]: [עַל־פְּנֵי־פָ֑רֶ{{מ:אות-ק|ץ}}]* (פרץ [2]) #'''(ק)''' [[איוב לג/טעמים#לג ט|איוב (לג,ט)]]: [{{מ:אות-ק|חַ֥}}ף]* #'''(ג)''' [[שיר השירים א/טעמים#א א|שיר השירים (א,א)]]: [{{מ:אות-ג|שִׁ֥}}יר]* #'''(ג)''' [[רות ג/טעמים#ג יג|רות (ג,יג)]]: [לִ֣י{{מ:אות-ג|נִ}}י]* #'''(ק)''' [[איכה א/טעמים#א יב|איכה (א,יב)]]: [{{מ:אות-ק|ל֣}}וֹא]* #'''(ק)''' [[איכה ב/טעמים#ב ט|איכה (ב,ט)]]: [{{מ:אות-ק|טָ}}בְע֤וּ]* #'''(ק)''' [[איכה ג/טעמים#ג לו|איכה (ג,לו)]]: [לְ{{מ:אות-ק|עַ}}וֵּ֤ת]* #'''(ג)''' [[קהלת ז/טעמים#ז א|קהלת (ז,א)]]: [{{מ:אות-ג|ט֥}}וֹב]* #'''(ג)''' [[קהלת יב/טעמים#יב יג|קהלת (יב,יג)]]: [{{מ:אות-ג|ס֥}}וֹף]* #'''(ג)''' [[אסתר א/טעמים#א ו|אסתר (א,ו)]]: [{{מ:אות-ג|ח֣}}וּר]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ז|אסתר (ט,ז)]]: [פַּרְשַׁנְדָּ֛{{מ:אות-ק|תָ}}א]* #'''(ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [פַּרְמַ֙{{מ:אות-ק|שְׁ}}תָּא֙]* #'''(ג,ק)''' [[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר (ט,ט)]]: [{{מ:אות-ג|וַ}}יְ{{מ:אות-ק|זָֽ}}תָא]* #'''(ג)''' [[אסתר ט/טעמים#ט כט|אסתר (ט,כט)]]: [וַ֠{{מ:אות-ג|תִּ}}כְתֹּ֠ב]* #'''(ק,ג)''' [[דניאל ו/טעמים#ו כ|דניאל (ו,כ)]]: [בִּשְׁ{{מ:אות-ק|פַּ}}רְ{{מ:אות-ג|פָּ}}רָ֖א]* #'''(ג)''' [[דברי הימים א א/טעמים#א א|דברי הימים (דה"א א,א)]]: [{{מ:אות-ג|אָ}}דָ֥ם]* {{עוגן|אותיות מנוקדות}}'''ב. אותיות מנוקדות:''' [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#אותיות מנוקדות|כמו בתורה]], יש ביצוע מובהק לאותיות המנוקדות בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה והערותיה. מתוך 15 תיבות סה"כ בתנ"ך (שיש בהן אות מנוקדת אחת או כמה אותיות מנוקדות), 5 מהן נמצאות בספרי הנביאים והכתובים. לפעמים יש אי־הסכמה מודעת לגבי פרטים מסוימים בכתבי־היד העיקריים שעליהם מבוססת מהדורתנו (הכתר וכתי"ל), והם מתועדים ברשימה זו. #[[שמואל ב יט/טעמים#יט כ|שמואל (שמ"ב יט,כ)]]: [יָׄצָ֥אׄ]*=א / ל=יָׄצָ֥ׄאׄ (=מ"ס-ל) #[[ישעיהו מד/טעמים#מד ט|ישעיהו (מד,ט)]]: [הֵ֗ׄמָּׄהׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מא/טעמים#מא כ|יחזקאל (מא,כ)]]: [הַׄהֵׄיׄכָֽׄלׄ]*=א,ל #[[יחזקאל מו/טעמים#מו כב|יחזקאל (מו,כב)]]: [מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ]*=א,ל #[[תהלים כז/טעמים#כז יג|תהלים (כז,יג)]]: [לׅׄוּׅׄלֵׅׄ֗אׅׄ]*=א / ל=[לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ] (=מ"ק-ל) / מ"ס-ל=[לׅׄוּׄלֵׅׄ֗אׅׄ] {{עוגן|נו"ן הפוכה}}'''ג. נו"ן הפוכה:''' תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת בנביאים וכתובים ב[[תהלים קז/טעמים|מזמור ק"ז שבספר תהלים]] (שבע פעמים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נו"ן הפוכה|בתורה]] היא נמצאת סביב [[במדבר י/טעמים#י לד|פרשה אחת]] (סה"כ פעמיים בהתחלה ובסוף הפרשה). מקומן וצורתן בתהלים נקבעה במהדורתנו על בסיס כתר ארם צובה, בהתאמה קלה לעיצוב שבמהדורתנו. תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח: #'''[[תהלים קז/טעמים#קז כג|במהדורתנו]] (מזמור ק"ז, בשבעת הפסוקים הבאים: כג, כד, כה, כו, כז, כח; מ)''' #'''[https://archive.org/details/Aleppo_Codex/page/n524/mode/1up בכתר ארם צובה]''' #[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg בכתי"ל] [http://tanach.us/Tanach.xml?Ps107:1-107:43 (הקלדת וסטמינסטר)] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n679/mode/1up בכתי"ש1] #[https://archive.org/details/BL_Or2375_02Psalms/page/n118/mode/1up בכתי"ב1] #במ"ג דפוס ונציה: [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1437/mode/1up עמוד ראשון] | [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n1438/mode/1up עמוד שני] {{עוגן|אותיות תלויות}}'''ד. אותיות תלויות:''' תופעת האותיות התלויות נמצאת בארבעה מקומות בספרי הנביאים והכתובים, ואינה קיימת כלל בתורה. #[[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים (יח,ל)]]: [בֶּן־מְ{{אות תלויה במקרא|נַ|שופטים יח ל}}שֶּׁ֜ה]*=א,ל #[[תהלים פ/טעמים#פ יד|תהלים (פ,יד)]]: [מִיָּ֑{{מ:אות תלויה|עַ|תהלים פ יד}}ר]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח יג|איוב (לח,יג)]]: [רְשָׁ{{מ:אות תלויה|עִ֣}}ים]*=א,ל #[[איוב לח/טעמים#לח טו|איוב (לח,טו)]]: [מֵרְשָׁ{{אות תלויה במקרא|עִ֣|איוב לח טו}}ים]*=א,ל ===תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים=== לעתים רחוקות יש תוספת פסוקים בנ"ך, בכתבי־היד המאוחרים (אך לא בכתבי־היד הטברנים והקרובים לכתר) ובדפוסים הנפוצים. יש בתוספות הללו מילוי של פרטים בקטסט לפי פסוקים מקבילים. '''א.''' ב[[יהושע כא/טעמים|יהושע פרק כ"א]] יש תוספת של שני פסוקים (אחרי פסוק ל"ה) שנדפסה בדפוסים רבים. התוספת מבוססת על הפסוקים המקבילים בספר דברי הימים ([[דברי הימים א ו/טעמים#ו סג|דה"א ו,סג2-סד]]), והיא נמצאת בחלק מכתבי־היד מימי הביניים.{{הערה|1=כך במספר כתבי־יד ספרדים, לדוגמה: [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n247/mode/1up?view=theater כת"י פריז Heb 25] ובהערה לצדו ("אלו שני פסוקים לא נכתבו בספר הלל"); ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n267/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה] ובהערה לצדו ("אלו שנים פסוקים אינם בהללי ואין ראוי לכתבם"); ב[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images/page/n254/mode/1up תנ"ך קטלוניה] ובהערה לצדו ("במקרא מדוייקת לא מצאנו אלו השני פסוקים וכן כתב גם הקמחי"); ב[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n428/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון] ובהערה לצדו ("אלו שני הפסוקים אינם כתובי' בהללי"). אמנם ב[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n103/mode/1up?view=theater כתר שם טוב] התוספת לא נכתבה, ובהערה צוין: "ויש ספ'[רים] שכתו'[ב] כאן וממטה ראובן, ואת קדמות, הכתו'[בים] בד'[ברי] הי'[מים] ורבנו האיי גאון ז"ל כ[ת]'[ב] שאין נכתבי'[ם] כאן וכן בהללי ובס'[פר] הבבלי ובש' שתי אחיות." בכתי"ב1 מתימן [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n51/mode/1up?view=theater התוספת לא נמצאת], אך יד מאוחרת הוסיפה אותה בשוליים בשני תיגאן נוספים: [https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n58/mode/1up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n170/mode/1up?view=theater כאן]; ובעוד אחד הוא [https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n112/mode/1up?view=theater כתוב בסוגריים].}} אך היא לא נמצאת כלל בכתבי־יד טברניים מובהקים כגון א,ל,ק,ש1 (בהם הטקסט הזה נמצא בדברי הימים בלבד), והיא גם לא משתקפת בסכומי הפסוקים בספר יהושע; '''לכן התוספת לא מופיעה במהדורתנו''' (וראו עוד ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yehoshua/21.35#m6e0nf מנחת שי]). ברוב הדפוסים שבהם מופיעה התוספת, יש קיצור לעומת הפסוקים בדברי הימים, ולעומת האזכורים האחרים של ערי המקלט ביהושע. אך יש גם נוסח מורחב יותר שכולל את המלים "את עיר מקלט הרצח" (כמו ביהושע) ו"את בצר '''במדבר'''" (כמו בדברי הימים). להלן הנוסח של התוספת (הנוסח המורחב מובא בסוגריים עגולים): {{מ:טעמי המקרא}} :<קטע התחלה=תוספת של שני פסוקים/>וּמִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן (אֶת־עִיר֙ מִקְלַ֣ט הָרֹצֵ֔חַ) [אֶת־בֶּ֖צֶר / (אֶת־בֶּ֥צֶר בַּמִּדְבָּ֖ר)] וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ (וְ)אֶת־יַ֖הְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃ (וְ)אֶת־קְדֵמוֹת֙ וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֔הָ (וְ)אֶת־מֵיפַ֖עַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ עָרִ֖ים אַרְבַּֽע׃<קטע סוף=תוספת של שני פסוקים/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} תוספת זו נדפסה בתחתית הדף מחוץ לרצף הפסוקים (בלי מספרים) במהדורותיהם של [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/33/mode/1up בֶּר], [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n394/mode/1up לטריס], דותן וקורן. בכולן נדפס הנוסח '''הקצר''', חוץ מבער שהדפיס '''שילוב בין שני הנוסחים''' (בדומה למה שעשינו למעלה). במהדורות גינצבורג התוספת הקצרה נדפסה בתוך רצף הפסוקים, ושני הפסוקים שבתוספת ממוספרים. בהערותיו ציין גינצבורג את כתבי־היד שבהם התוספת קיימת או לא קיימת, והצביע על הבדלים בין הנוסח הארוך לנוסח הקצר; ראו ב[https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/433/mode/2up מהדורתו הראשונה] וב[https://archive.org/details/prophetaepriores00gins/page/55/mode/1up מהדורתו השניה]. בדפוסים כגון [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/386/mode/1up ליסֶר], המיוסדים על דפוס ון דר הוט (אמסטרדם, 1705) לא נדפסה התוספת. הם מציינים בהערה: :בקצת ספרים יש כאן ב' פסוקים וממטה ראובן וגומר וטעות הוא ואינם ראויים להיות עיין בפירוש הרד"ק ובמסרה וכן נמצא בג' ספרים ישנים מדויקים כתיבת יד. למרות שהתוספת לא קיימת בכתבי־היד הטברנים המובהקים, ובכתי"ל בפרט, היא מובאת בדפוסים המבוססים ישירות על כתי"ל. במהדורות דותן היא מובאת בתחתית העמוד. ב-BHS היא מובאת בפנים הטקסט (בתור פסוקים 36-37), אך באותיות קטנות, ויש הערה שמסבירה את המקורות של הטקסט. גם בהקלדה הדיגיטלית של כתי"ל (UXCL) היא [https://tanach.us/Tanach.xml?Josh21:1-21:45 מובאת בפנים הטקסט] (בתור פסוקים 36-37), אך בגופן אפור, ויש הערת "X" אדומה לפני כל אחד משני הפסוקים המסביר שהטקסט אינו קיים בכתי"ל. הנימוק להשאיר את התוספת בפנים הטקסט הוא כדי לשמור על המספור הקיים הפסוקים, וגם פרויקטים נוספים שנעשה בהם שימוש ב-UXLC מנסים לשמור על המספור הקיים (ביניהם [https://www.sefaria.org.il/Joshua.21.35?lang=he ספריא]). התוספת מובאת באתר "[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Yehoshua/21.35#m7e0n6 על התורה]" אחרי פסוק ל"ה בסוגריים מרובעים ("במקצת נוסחאות"). '''ב.''' ב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']] יש תוספת של פסוק אחד (אחרי פסוק ס"ז), הנמצאת בכתבי־יד מסוימים{{הערה|1=ראו לדוגמה בכתב יד פריס Heb 25, בו היא [https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n796/mode/1up?view=theater נכתבה ואח"כ נמחקה], וכמו כן ב[https://archive.org/details/cervera-bible-images/page/n797/mode/1up?view=theater תנ"ך סירבירה].}} ובדפוסים רבים. יש דיון לגבי התוספת הזאת ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Nechemyah/7.67#m7e0n6 מנחת שי], ולגבי דיוקם של כתבי־היד שבהם היא מופיעה. התוספת נמצאת בדפוסים רבים, לדוגמה: [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse/page/1258/mode/1up?view=theater ליסֶר] (פסוק 68), [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n1265/mode/1up?view=theater לטריס] (פסוק 68), [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n90/mode/1up?view=theater בֶּר] (עיגול מסורה אחרי פסוק 67 מפנה אל התוספת המובאת בהערת שוליים בתחתית העמוד); במהדורות גינצבורג הפסוק הנוסף מובא רק בהערה המציינת כתבי־יד ודפוסים שבהם הוא נמצא ([https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה ראשונה], [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/1659/mode/1up?view=theater מהדורה שנייה]). מדובר על פריט מתוך רשימת העולים לציון, המופיע ב[[עזרא ב/טעמים|עזרא ב]] וב[[נחמיה ז/טעמים|נחמיה ז]] במקביל. הפסוק הנוסף ברשימה השנייה (נחמיה ז') לקוח מהרשימה הראשונה ('''[[עזרא ב/טעמים#ב סו|עזרא ב,סו]]'''): {{מ:טעמי המקרא}} :{{#קטע:עזרא ב/טעמים|סו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} בחלק מהדפוסים אף מציינים גרסה אחרת של סוף הפסוק בתוספת האות ו': {{מ:טעמי המקרא}} :מָאתַ֖יִם (וְ)אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} התוספת נמצאת גם במהדורות קורן ודותן (בתחתית הדף). לעומת התוספת בספר יהושע, היא לא נמצאת בגוף הטקסט ב-BHS (רק הערת נוסח מפנה אל עזרא ב,סו), ולא באתרים [https://hcanat.us/Tanach.xml?Neh7:1-7:72 UXLC], ב[https://www.sefaria.org.il/Nehemiah.7.67?lang=he ספריא], ו"[https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Nechemyah/7.67#m7e0n6 על התורה]". ==מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה== <קטע התחלה=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע התחלה=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/>'''להלן רשימות של המקומות שבהם חרגנו מנוסח הניקוד והטעמים<קטע סוף=מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים/> והגעיות שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי הנביאים והכתובים שבו.''' <קטע התחלה=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>א. בחלק מהמקומות מדובר על '''טעות ודאית''' בכתב־היד, ובחלק מדובר על '''ניקוד חריג'''{{הערה|ניקוד חריג יכול להיות שריד של שיטת ניקוד אחרת, ויש דוגמאות רבות לכך בכתי"ל (לדוגמה חילופי סגול-פתח, או השמטת דגש באות יו"ד אחרי וי"ו ההיפוך). בכל זאת ניקוד כזה אינו מתאים לשיטת הניקוד שבוצעה ע"י המסרן בעקביות ברוב המכריע של אותו כתב־היד, ולכן הוא נחשב לחריג.}} או ב'''הטעמה חריגה'''. ציינו פריטים כאלה בסימן קריאה ('''!'''). ב. בחלק מהמקומות החריגה בנוסח כתב־היד היא '''רק בספק''', בגלל שכתב־היד מטושטש, או בגלל שכוונתו של המסרן בסימון הניקוד או הטעם אינה חד-משמעית, או בגלל שבוצע תיקון בתוך כתב־היד (ע"י המסרן עצמו או ע"י יד מאוחרת). ציינו פריטים כאלה בסימן שאלה ('''?'''). ג. ברשימות הללו מובאות '''גם''' תופעות מיוחדות או ראויות לציון בנוסח הניקוד והטעמים בכתב־היד, אף אם '''לא''' חרגנו מנוסחו. אם הבאנו את נוסח כתב־היד במהדורתנו אז הפריט מסומן בכוכבית ('''*'''). ד. הרשימות '''אינן כוללות''' שינויים מנוסח כתב־היד בעקבות '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב הכללית במהדורתנו]]'''. <קטע סוף=מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים/>יש רשימות עצמאיות לחלק מהשינויים האלה משני סוגים, שהם נפוצים במיוחד ונמצאים במאות מקומות בתנ"ך: ראו את רשימת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות]], ואת הרשימה ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת|עיצוב טעמי אמ"ת]]. <קטע התחלה=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/>ה. בסוף כל פריט ציינו בקצרה את הסוג של הטעות או של התופעה המסוימת המופיעה בו, אך לא הבאנו את הנתונים המלאים לגביו. למידע מלא לגבי כל פריט המובא ברשימות, כולל השוואה לכתבי־יד נוספים, יש לעיין בהערת הנוסח הרלוונטית. הערות הנוסח ניתנות לצפייה על ידי לחיצה על "הצג הערות נוסח", המופיע בפינה הימנית העליונה של כל דף פרק. לכל פריט ברשימה יש קישור ישיר אל הפסוק בהקשרו בתוך דף הפרק המלא, ובראש הדף אפשר למצוא "הצג הערות נוסח".<קטע סוף=מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים/><קטע סוף=מבוא לרשימת הניקוד והטעמים/> ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''שאינם קיימים בכתר ארם צובה''', ראו '''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי של המבוא]]'''. ===ספר יהושע=== '''[[ספר יהושע/טעמים|ספר יהושע]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' <קטע התחלה=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/>טעויות מובהקות וספקות בנוסח הניקוד והטעמים, ניקוד חריג או הטעמה חריגה, ועוד מקומות מיוחדים או ראויים לציון:<קטע סוף=כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים/> #[[יהושע א/טעמים#א ז|א,ז]] (א?=כְּכׇל־הַתּוֹרָ֔ה): בשתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע)? #[[יהושע ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=קֻ֤ם): טעם מהפך במקום יתיב? #[[יהושע ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א?=וַיָּנֻס֖וּ): מקום הטעם באות סמ"ך? #[[יהושע יד/טעמים#יד ז|יד,ז]] (א*=עִם־לְֽבָבִֽי): געיה בלמ"ד #[[יהושע טו/טעמים#טו נד|טו,נד]] (א?=וְחֻמְטָּ֗ה): טי"ת דגושה? #[[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א!=וּֽמִּמַּטֵּה־דָ֞ן): דגש מיותר באות מ"ם הראשונה #[[יהושע כא/טעמים#כא כב|כא,כב]] (א!=עָר֖ים): חסרה נקודת החיריק באות רי"ש{{הערה|שם=ייבין}} #[[יהושע כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (א=תִֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ===ספר שופטים=== '''[[ספר שופטים/טעמים|ספר שופטים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שופטים ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א*=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙): שתי געיות בתיבה אחת{{הערה|הגעיה הראשונה פונטית והשניה געיה קלה; השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם. בתיבה זו יש גם שני חטפים להורות על התנעת השווא, וראו להלן ב[[#חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים|רשימת החטפים]].}} #[[שופטים ח/טעמים#ח י|ח,י]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים ט/טעמים#ט מח|ט,מח]] (א!=אֶת־הַקַּרְּדֻּמּ֜וֹת): רי"ש דגושה #[[שופטים יח/טעמים#יח יט|יח,יט]] (א*=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[שופטים יח/טעמים#יח כב|יח,כב]] (א!=הִרְחִ֖יקו): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[שופטים כ/טעמים#כ ב|כ,ב]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שופטים כ/טעמים#כ לה|כ,לה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שופטים יט/טעמים#יט ג|יט,ג]] (א-כתיב=לַהֲשִׁיבָ֔ו [א-קרי=לַהֲשִׁיבָ֔הּ]): חסרה נקודה במקביל למפיק בה"א ===ספר שמואל=== '''[[ספר שמואל/טעמים|ספר שמואל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=רשימה זו לא כוללת את [[שמואל ב ז/טעמים#ז י|שמ"ב ז,י]] (א=וְלֹֽא־יֹסִ֤יפוּ); ברויאר ציין שם ספק געיה ביו"ד בכתר, אבל לא נראה כך כלל.}} #[[שמואל א א/טעמים#א ג|שמ"א א,ג]] (א?=מִיָּמִ֣ים יָמִ֔ימָה): חסר פסק? #[[שמואל א ז/טעמים#ז יא|שמ"א ז,יא]] (א?=וַיִּרְדְּפ֖וּ): אין געיה באות וי"ו? #[[שמואל א יא/טעמים#יא ג|שמ"א יא,ג]] (א=יָמִ֗ים): נקודה אחת לטעם רביע, ולא שתי נקודות לטעם זקף קטן #[[שמואל א יד/טעמים#יד נב|שמ"א יד,נב]] (א?=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל): הטעמה חריגה של קדמא ורביע (במקום קדמא ואזלא)? #[[שמואל א טו/טעמים#טו א|שמ"א טו,א]] (א*=יְהֹוָה֙ [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[שמואל א טו/טעמים#טו יא|שמ"א טו,יא]] (א!=כׇּל־הַלָּֽילָה): חסר שווא באות יו"ד #[[שמואל א יז/טעמים#יז לד|שמ"א יז,לד]] (א!=לאָבִ֖יו): חסר שווא באות למ"ד #[[שמואל א יח/טעמים#יח ח|שמ"א יח,ח]] (א!=נָ֤תְנוּ [1]): מקום הטעם באות נו"ן הראשונה #[[שמואל א יח/טעמים#יח יט|שמ"א יח,יט]]: (א*=בְּעֵ֛ת תֵּ֛ת): תביר ותביר #[[שמואל א יט/טעמים#יט יז|שמ"א יט,יז]] (א!=שַׁלְּחֵ֖נִי): צירה באות חי"ת במקום חיריק #[[שמואל א כא/טעמים#כא ב|שמ"א כא,ב]] (א!=נ֔בֶה): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל א כג/טעמים#כג יז|שמ"א כג,יז]] (א=אֶהְיֶה־לְּךָ֣): אין געיה #[[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א?=לְֽגֹזֲזָ֑י): געיה באות למ"ד במקום גימ"ל? #[[שמואל א כט/טעמים#כט ו|שמ"א כט,ו]] (א!=וַיֹּ֤אמֶר): בטעם מהפך #[[שמואל ב א/טעמים#א יט|שמ"ב א,יט]] (א!=גִּבּוֹרִֽים): גימ"ל דגושה #[[שמואל ב ג/טעמים#ג ז|שמ"ב ג,ז]] (א?!=פִּלֶּ֔גֶשׁ): דגש באות למ"ד? #[[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[שמואל ב ח/טעמים#ח טז|שמ"ב ח,טז]] (א!=וְיהוֹשָׁפָ֥ט): שווא באות וי"ו #[[שמואל ב ח/טעמים#ח יח|שמ"ב ח,יח]] (א?!=וְהַכְּרַתִ֖י): פתח באות רי"ש? #[[שמואל ב יא/טעמים#יא יא|שמ"ב יא,יא]] (א!=וַאֲדֹנִ֨י): חטף פתח באות אל"ף #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כה|שמ"ב יא,כה]] (א=בְּעֵינֶיךָ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[שמואל ב יא/טעמים#יא כו|שמ"ב יא,כו]] (א!=ותִּסְפֹּ֖ד): חסר פתח באות וי"ו{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב יב/טעמים#יב א|שמ"ב יב,א]] (א!=אֶל דָּוִ֑ד): חסר מקף #[[שמואל ב יב/טעמים#יב יא|שמ"ב יב,יא]] (א=לְּרֵעֶ֑יךָ): למ"ד דגושה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט מב|שמ"ב יט,מב]] (א!=וְאֵת־בֵּיתוֹ֙): אל"ף בצירה #[[שמואל ב כב/טעמים#כב ז|שמ"ב כב,ז]] (א!=מֵהֵֽיכָלו֙): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין}} #[[שמואל ב כב/טעמים#כב מ|שמ"ב כב,מ]] (א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי): זי"ן דגושה? #[[שמואל ב כג/טעמים#כג יג|שמ"ב כג,יג]] (א!=עַדֻלָּ֑ם): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד]] (א!=אֶלְחָנָן): חסר טעם המרכא #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ב|שמ"ב כד,ב]] (א!=אַשֶׁר־אִתּ֗וֹ): חסרות נקודות החטף באל"ף #[[שמואל ב כד/טעמים#כד ג|שמ"ב כד,ג]] כד,ג (א!=המֶּ֔לֶךְ): חסר פתח בה"א{{הערה|שם=ייבין}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[שמואל א ה/טעמים#ה ו|שמ"א ה,ו]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֔ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֔ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א ה/טעמים#ה יב|שמ"א ה,יב]] (א-כתיב=בַּעְפֹלִ֑ים [א-קרי=בַּטְּחֹרִ֑ים]): חסרה נקודה במקביל לדגש בטי"ת #[[שמואל א י/טעמים#י ז|שמ"א י,ז]] י,ז (א=תָבֹ֛אינָה): אין הערת קרי #[[שמואל א יד/טעמים#יד כז|שמ"א יד,כז]] (א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יח|שמ"א יט,יח]] (א-כתיב=בְּנָויֹֽת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט יט|שמ"א יט,יט]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כב|שמ"א יט,כב]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=אֶל־נָויֹ֖ת) #[[שמואל א יט/טעמים#יט כג|שמ"א יט,כג]] (א-כתיב=בְּנָויֹ֥ת) #[[שמואל א כז/טעמים#כז ח|שמ"א כז,ח]] (א-כתיב=וְהַגִּרִ֖זְי) #[[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]] (א-כתיב=הָיִ֛יתָהַ֯ מּ֯וֹצִ֥יא) #[[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (א-כתיב=בִּֽנְהַר־֯ ): חסרים המקף לתיבה "בנהר", והרווח והניקוד לתיבה "פְּרָֽת" הנקראת ואינה נכתבת. #[[שמואל ב יב/טעמים#יב כד|שמ"ב יב,כד]] (א-כתיב=וַיִקְרָ֤א [א-קרי=וַתִּקְרָ֤א]): חסר דגש במקביל לתי"ו של הקרי #[[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]] (א-כתיב=יִשְׁאַל־֯ ): יש רווח צר בלבד ואין ניקוד לתיבה "אִ֖ישׁ" הנקראת ולא נכתבת #[[שמואל ב יח/טעמים#יח יב|שמ"ב יח,יב]] (א-כתיב=וְלֻ֨א [א-קרי=וְל֨וּ]) #[[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]] (א-כתיב=כִּֽי־עַל־֯ ): אין רווח לתיבה "כֵּ֥ן" הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הניקוד והטעם בין התיבות למטה #[[שמואל ב יט/טעמים#יט ז|שמ"ב יט,ז]] (א-כתיב=לֻ֣א [א-קרי=ל֣וּ]) #[[שמואל ב כ/טעמים#כ יד|שמ"ב כ,יד]] (א-כתיב=וַיִּקָּ֣ל֔הֲוּ) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=תְּלָוֻ֥ם) #[[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (א-כתיב=שָׁםָּ ה֙פְּלִשְׁתִּ֔ים): הערת קרי אחת לשתי התיבות #[[שמואל ב כד/טעמים#כד טז|שמ"ב כד,טז]] (א-כתיב=הָאֲוְרֲ֥נָה) #[[שמואל ב כד/טעמים#כד יח|שמ"ב כד,יח]] (א-כתיב=אֲרַ֥נֳיה) ===ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על החלק החסר בספר מלכים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[מלכים א ב/טעמים#ב כא|מל"א ב,כא]] (א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ): חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ב/טעמים#ב כח|מל"א ב,כח]] (א?!=וַיָ֤נָס): כנראה חסר דגש ביו"ד #[[מלכים א ד/טעמים#ד ז|מל"א ד,ז]] (א!=וְכִלְּכְּל֥וּ): למ"ד דגושה #[[מלכים א ו/טעמים#ו ח|מל"א ו,ח]] (א=הַיְּמָנִ֑ית): יו"ד דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לג|מל"א ז,לג]] (א!=וְחִשֻּׁקֵּיהֶ֛ם): קו"ף דגושה #[[מלכים א ז/טעמים#ז לז|מל"א ז,לז]] (א=לְכֻלָּֽהְנָֽה): קווים לסילוק וגעיה #[[מלכים א ח/טעמים#ח ז|מל"א ח,ז]] (א=מִלְּמָֽעְלָה): למ"ד דגושה #[[מלכים א ח/טעמים#ח יא|מל"א ח,יא]] (א*=כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים א י/טעמים#י כד|מל"א י,כד]] (א!=וְכָל־הָאָ֔רֶץ): אין מתיגה #[[מלכים א יד/טעמים#יד ג|מל"א יד,ג]] (א!=עֲשָׁרָ֨ה): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[מלכים א יז/טעמים#יז יב|מל"א יז,יב]] (א=אִם־יֶשׁ־לִּ֣י): למ"ד דגושה #[[מלכים א יז/טעמים#יז יג|מל"א יז,יג]] (א=עֲשִׂי־לִֽי־מִ֠שָּׁ֠ם): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים א יח/טעמים#יח לג|מל"א יח,לג]] (א=וַיְּנַתַּח֙): יו"ד דגושה #[[מלכים א יח/טעמים#יח מג|מל"א יח,מג]] (א=שֻׁ֭ב): מקום הטעם לימין (כמו דחי בטעמי אמ"ת) #[[מלכים א כ/טעמים#כ כט|מל"א כ,כט]] (א?=<נֹֽכַח־אֵ֖לֶּה>* או <נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה>): "נֹכַח" מוקפת ובגעיה או בטעם מרכא? #[[מלכים ב ה/טעמים#ה יב|מל"ב ה,יב]] (א!=דַּמֶּ֗שֶׂקּ): נקודה באות קו"ף #[[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו]] (א=מִיּ֛וֹם עָזְבָ֛הֿ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר|לדעתו של ייבין יש כאן ובעוד מקום טעות נדירה ואף ייחודית בנוסח הטעמים בכתר (כתר, כא.2, עמ' 197) של נקודת תביר בטעם מרכא. אמנם יש להשוות את [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#תביר ומרכא|אותה התופעה בדיוק במגילת קֹהלת בכתי"ש1]]. לכן ייתכן שיש כאן שיטה מודעת של הטעמה שאין כדוגמתה בכתבי־היד האחרים וגם לא בנוסח המקובל, ושיטה זו חריגה משיטת ההטעמה בשאר המקרא אף בכתר. אמנם יש עוד לשים לב ש'''אין''' פעמיים תביר בכתי"ש1 בשני הפסוקים כאן בספר מלכים (כלומר גם אם הסופר של כתי"ש1 בחר במודעות לאמץ את השיטה הזו ולא מדובר על טעות, אז הוא לא הצליח ליישם אותה במלואה). במהדורתנו בחרנו להטעים את התיבות במלכים ובקֹהלת בתביר ומרכא בעקביות, בהתאם למגמתה של המהדורה ובעקבות דרך ההטעמה המקובלת בשאר המקרא. כך עשה גם הרב ברויאר, בניגוד למג"ה שבו הטעימו פעמיים תביר במלכים ואף בקֹהלת.}} (ובעניין נוסף: השארנו כאן את סימן הרפה במהדורתנו) #[[מלכים ב י/טעמים#י י|מל"ב י,י]] (א!=אֶלִיָּֽהוּ): אל"ף בסגול #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע) #[[מלכים ב כ/טעמים#כ ט|מל"ב כ,ט]] (א*=יְהֹוָ֔ה [1]): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[מלכים ב כ/טעמים#כ יא|מל"ב כ,יא]] (א!=וַיִּקְרָ֛א יְשַׁעְיָ֛הוּ): תביר ותביר{{הערה|שם=תביר ותביר}} ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[מלכים א ז/טעמים#ז מה|מל"א ז,מה]] (א-כתיב=הָאֵ֔הלֶּ) #[[מלכים א ט/טעמים#ט ט|מל"א ט,ט]] (א-כתיב=וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ֥) #[[מלכים ב ב/טעמים#ב טז|מל"ב ב,טז]] (א-כתיב=הַגֵּיאָוֺ֑ת) #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ב|מל"ב ד,ב]] (א-כתיב=לָ֖כי [א-קרי=לָ֖ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ג|מל"ב ד,ג]] (א-כתיב=שְׁכֵנָ֑כִי [א-קרי=שְׁכֵנָ֑יִךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=נִשְׁיֵ֑כי [א-קרי=נִשְׁיֵ֑ךְ]): אין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ד/טעמים#ד ז|מל"ב ד,ז]] (א-כתיב=בֻ͏ָנַ֔יִכי [א-קרי=וּבָנַ֔יִךְ]): נקודות הקובוץ עוד לפני האות בי"ת מימין למטה, ואין שווא במקביל לקרי #[[מלכים ב ה/טעמים#ה,יח|מל"ב ה,יח]] (א-כתיב=יִסְלַח־נא יְהוָ֥ה): "נא" קרי ולא כתיב, ו"יִסְלַח־" מוקפת בקריאתה אל ה' #[[מלכים ב י/טעמים#י כז|מל"ב י,כז]] (א-כתיב=לְמֹחָרא֖וֹת) #[[מלכים ב יא/טעמים#יא ב|מל"ב יא,ב]] (א-כתיב=הַמֻּ֣מָותִ֔תים) #[[מלכים ב יד/טעמים#יד ז|מל"ב יד,ז]] (א-כתיב=-המֶלַח֙ [א-קרי=מֶלַח֙]): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=חֹרָיהָ֗ם [א-קרי=צוֹאָתָ֗ם]): השוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (א-כתיב=<ֵשֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם> [א-קרי=מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם]): שתי נקודות הצֵרי הראשונות של "קרי ולא כתיב" דחוסות ברווח הצר בין התיבות; והשוו ישעיהו לו,יב #[[מלכים ב כא/טעמים#כא כ|מל"ב כא,יב]] (א-כתיב=שֹׁ֣מְעָ֔יו) ===ספר ישעיהו=== '''[[#ספר ישעיהו כדוגמה ליישום השיטה|ראו לעיל.]]''' ===ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על הקטע החסר בספר ירמיהו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו יב/טעמים#יב טז|יב,טז]] (א?=לְֽהִשָּׁבֵ֖עַ [2]): ספק געית שווא #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א!=וְלִקְלָ֔לָה): מקום הטעם באות למ"ד הראשונה #[[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה? #[[ירמיהו מח/טעמים#מח כב|מח,כב]] (א?=דִּבְלָתָ֛יִם׃): קו ונקודת תביר במקום סילוק? #[[ירמיהו נב/טעמים#נב כב|נב,כב]] (א!=נְחֹשֶׁת [1]): חסרה נקודת הטעם לרביע ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב יב|ב,יב]] (א=חֳרְב֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו #[[ירמיהו מט/טעמים#מט כח|מט,כח]] (א=וְשֳׁדְד֖וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[ירמיהו ב/טעמים#ב כד|ב,כד]] (א-כתיב=נַפְשָׁו֙): בלי נקודה מקבילה למפיק בה"א בקרי "נַפְשָׁהּ֙" #[[ירמיהו ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ): בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף בקרי "שֻׁכַּ֔בְתְּ" #[[ירמיהו טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א-כתיב=לְזַוָעֲ֔ה) #[[ירמיהו כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (א-כתיב=לְזַוָ֣עֲה) #[[ירמיהו לד/טעמים#לד יז|לד,יז]] (א-כתיב=לְזַוָ֔עֲה) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א-כתיב=יָמִ֥ים [֯] נְאֻם־יְהוָ֑ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"בָּאִ֖ים" (קרי ולא כתיב) #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|לא,לח]] (א!=קָ֤וְה): הכתיב מנוקד בשווא למרות שהקרי הוא "קָ֤ו" #[[ירמיהו נ/טעמים#נ טו|נ,טו]] (א-כתיב=אָשְׁויֹתֶ֔יהָ) #[[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|נ,כט]] (א-כתיב=אַל־יְהִי־[֯] פְּלֵיטָ֔ה): חסר ניקוד ברווח המיועד ל"לָהּ֙" (קרי ולא כתיב) ===ספר יחזקאל=== '''[[ספר יחזקאל/טעמים|ספר יחזקאל]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[יחזקאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (א*=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (א*=כְּבוֹד־יְהֹוָ֖ה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[יחזקאל ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (א*=בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩): טעם כפול בכתב־היד #[[יחזקאל י/טעמים#י יא|י,יא]] (א!=הָרֹ֙אשׁ֙): במעין טעם פשטא מלעיל #[[יחזקאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א?=לַעָ֛יִן): נקודה מטושטשת או מחוקה שנראית כמו נקודת קמץ #[[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|טז,יב]] (א*=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[יחזקאל טז/טעמים#טז לג|טז,לג]] (א=וְאַ֨תְּ נָתַ֤תְּ אֶת־נְדָנַ֙יִךְ֙ לְ'''כׇ֨'''ל־מְאַֽהֲבַ֔יִךְ): מתיגה חריגה לאחר פשטא #[[יחזקאל כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א*=נִטְמְאִ֤֨ים): המקום היחיד בכל המקרא שיש בה שני טעמים מחברים בהברה אחת (הקדמא קודמת למהפך בקריאה) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח יז|כח,יז]] (א!=גָּ֤בַהּ): מקום הטעם באות גימ"ל{{הערה|ראו גם ייבין, כתר, עמ' 16.}} #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=אֲדֹנָ֣י יְהֹוָ֔ה): שם הוי"ה בניקוד של שם אדנות בשווא וקמץ, במקום ניקוד של אֱלֹהִים בשווא וחיריק, ובתוספת של נקודת חולם באות ה"א הראשונה בדומה לניקוד הרגיל של אֱלֹהִים בשם הוי"ה בכתר #[[יחזקאל כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א!=בַּעֲשׂ֥ותִי): חסרה נקודת החולם{{הערה|שם=ייבין|הערת ייבין; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[יחזקאל לה/טעמים#לה טו|לה,טו]] (א!=וְכׇל־אֶד֣וֹם): חסרות שתי הנקודות של חטף סגול #[[יחזקאל לט/טעמים#לט ה|לט,ה]] (א!=הַשָׂדֶ֖ה): חסר דגש בשׂי"ן #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ח|מו,ח]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א!=הַשַּ֙עַר֙): חסרה גם כאן נקודת שׁי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[יחזקאל מח/טעמים#מח י|מח,י]] (א=וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵלֶּה): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[יחזקאל טו/טעמים#טו ד|טו,ד]] (א?=לְאֳכְלָ֑ה): קמץ קטן במהדורתנו #[[יחזקאל לב/טעמים#לב כ|לב,כ]] (א=מֳשְׁכ֥וּ): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[יחזקאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א-כתיב=וְלַגֵּיאָ֗וֹת) #[[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|ט,יא]] (א-כתיב=כְ֖אֲשֶׁ֥ר) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד יד|יד,יד]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל יד/טעמים#יד כ|יד,כ]] (א-כתיב=דָּנִֵ֣אל) #[[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|כא,כח]] (א-כתיב=כִּקְסׇום־שָׁוְא֙) #[[יחזקאל כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א-כתיב=מִדָּֽנִֵּ֑אל) #[[יחזקאל לו/טעמים#לו יד|לו,יד]] (א-כתיב=תְּכְּשַׁלִי־ע֑וֹד) #[[יחזקאל מב/טעמים#מב טז|מב,טז]] (א-כתיב=חֲמֵשׁ־אֹ֥מֵות) ===ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על הקטעים החסרים בספר תרי עשר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[הושע ד/טעמים#ד יח|הושע ד,יח]] (א?!=הַזְנֵה): טעם המונח מטושטש בכתב־היד (אבל ניתן להבחין בו) #[[יואל ב/טעמים#ב כה|הושע ב,כה]] (א!=אֶת הַשָּׁנִ֔ים): חסר מקף #[[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל): המקף השני בתיבת משרת #[[חבקוק ב/טעמים#ב ז|חבקוק ב,ז]] (א?=וְיִקְּצ֖וּ): קו"ף דגושה? #[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] (א*=זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה בכתר כדרכו (הטעמה כפולה בהברה המוטעמת במהדורתנו) #[[זכריה יב/טעמים#יב יג|זכריה יב,יג2]] (א!=וּנְשֵׁיהֵ֖ם [2]): ה"א בצירה במקום סגול #[[מלאכי ב/טעמים#ב ז|מלאכי ב,ז]] (א!=יְהֹֽוָה־צְבָא֖וֹת): געיה באות ה"א הראשונה של שם הוי"ה ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖) #[[נחום ב/טעמים#א ג|נחום א,ג]] (א=וּגְדׇול־כֹּ֔חַ): אין הערת קרי #[[נחום ב/טעמים#ב א|נחום ב,א]] (א=לַעֲבׇור־בָּ֥ךְ): אין הערת קרי ===ספר דברי הימים=== '''[[ספר דברי הימים/טעמים|ספר דברי הימים]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ח|דה"א ד,ח]] (א?!=וַיָּ֣עַשׂ): קמץ באות יו"ד? #[[דברי הימים א ד/טעמים#ד ט|דה"א ד,ט]] (א!=נִכְּבָ֖ד): כ"ף דגושה במקום בי"ת וגם סימן הרפה בבי"ת #[[דברי הימים א ה/טעמים#ה מא|דה"א ה,מא]] (א!=נְבֻכַדְנֶאצַֽר): חסר דגש בצד"י #[[דברי הימים א ו/טעמים#ו מה|דה"א ו,מה]] (א!=וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ֙ [1]): חסר פשטא מלעיל #[[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים א יז/טעמים#יז ו|דה"א יז,ו]] (א!=צִוִ֛יתִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח ד|דה"א יח,ד]] (א?=וְעֶשְׂרִֽים־אֶ֖לֶף): "וְעֶשְׂרִֽים־" מוקפת ובגעיה (במקום טעם עצמאי של מרכא)? #[[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ): מקף בתיבת משרת #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א*=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב [2]): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא יב|דה"א כא,יב]] (א!=וְדֶבֶר֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים א כא/טעמים#כא כט|דה"א כא,כט]] (א!=בַּבָּמָּ֖ה): מ"ם דגושה #[[דברי הימים א כב/טעמים#כב י|דה"א כב,י]] (א!=וְהַכִ֨ינוֹתִ֜י): שווא באות וי"ו ופתח באות ה"א, ואולי ייתכן שהנקודות בוי"ו נחשבות לחטף בה"א וחסר כל ניקוד בוי"ו. #[[דברי הימים א כה/טעמים#כה לא|דה"א כה,לא]] (א!=שְׂנֵ֥ים): בנקודת שי"ן שמאלית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח י|דה"א כח,י]] (א!=לִבְנֽוֹת־בַּ֥ית): חסרה נקודת חיריק ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים א כח/טעמים#כח יז|דה"א כח,יז]] (א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת): חסר דגש בקו"ף #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו טז|דה"ב ו,טז]] (א!=לְעַבְדְּ֨ךָ): טעם הקדמא באות דל"ת במקום בכ"ף סופית #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כ|דה"ב ו,כ]] (א!=לִשְׁמוֹעַ֙): חסר פשטא מלעיל בניגוד לדרכו #[[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א*=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם): המקף השני בתיבת משרת ונחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב ט/טעמים#ט כד|דה"ב ט,כד]] (א!=וּבְשָׁמִ֔ים): בנקודת שי"ן ימנית #[[דברי הימים ב י/טעמים#י י|דה"ב י,י]] (א!=אֵלֶ֜יךְ): שווא במקום קמץ בכ"ף סופית{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים): מקף בתיבת משרת? #[[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א*=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ): מקף בתיבת משרת הנחוץ לקריאה #[[דברי הימים ב כה/טעמים#כה א|דה"ב כה,א]] (א!=מִירושָׁלָֽיִם): חסרה נקודת השורוק{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כא|דה"ב ל,כא]] (א!=הַלְוִיִ֧ם): חסר דגש ביו"ד{{הערה|שם=ייבין}} #[[דברי הימים ב לג/טעמים#לג כה|דה"ב לג,כה]] (א!=תַֿחְתָּֽיו): תי"ו רפויה בסימן רפה אחרי טעם מפסיק #[[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ט|דה"ב לה,ט]] (א?=וּשְׁמַעְיָ֨הוּ): בלי געיה במ"ם? #[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כג|דה"ב לו,כג]] (א!=כּֽה־אָמַ֞ר): חסרה נקודת החולם בכ"ף{{הערה|שם=ייבין}} ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב ו,מב]] (א=זֳכְרָ֕ה): קמץ קטן במהדורתנו ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דברי הימים א א/טעמים#א מו|דה"א א,מו]] (א-כתיב=עֲיוִֽת) #[[דברי הימים א ג/טעמים#ג כד|דה"א ג,כד]] (א-כתיב=הוֹדַיָ֡וְהוּ) #[[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]] (א-כתיב=־בָּנִ֔ימִן־ [א-קרי=<־בָּנִ֔י מִן־>]): "כתב מלה חדה וקר' תרת' מלין" (בין שני מקפים) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז כט|דה"א כז,כט]] (א-כתיב=שִׁטַ֖רְי) #[[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]] (א-כתיב?!=לַבֵּ֣ני{{מ:פסק}}יְמִינִי [א-קרי=<לַבֵּ֣ן{{מ:פסק}}יְמִינִ֑י>]): "כתיב מלה חדה וקרי תרת' מילין"{{הערה|ראו גם ב[[#מסורת הסופרים בנ"ך: נוסח האותיות והתיבות|רשימת הכתיב בכתר]] לגבי אות יו"ד הראשונה.}} #[[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ח|דה"ב כט,ח]] (א-כתיב=לְזַוָעֲה֙) #[[דברי הימים ב ו/טעמים#ו ז|דה"ב לד,כב]] (א-כתיב=בֶּן־תׇּוקְהַ֗ת): אין הערת קרי ===ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)=== '''קטע חסר בכתר:''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על הקטע החסר בספר תהלים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)|כאן]]'''. א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א!=יְהוָ֑֗ה): רביע ואתנח ביחד באות וי"ו #[[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א=אֻמְלָ֫ל): נקודת קמץ בלמ"ד, במקום פתח #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א*=יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים יא/טעמים#יא א|יא,א]] (א!=לְדָ֥֫וִד): טעם ה"יורד" נכתב לפני החיריק מתחת לאות דל"ת ביחד עם ה"עולה" #[[תהלים יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א*=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א*=יְהֹוָֽה): בכתב־היד נכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה #[[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי): דגש מיותר באות נו"ן #[[תהלים לז/טעמים#לז יד|לז,יד]] (א?=פָּ֥תְח֣וּ* או פָּֽתְח֣וּ): מרכא ומונח או געיה ומונח? #[[תהלים לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א!=וְסוֹמֵ֖ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[תהלים לט/טעמים#לט ו|לט,ו]] (א?=אַ֥ךְ* או אַ֖ךְ): בטעם מרכא או בטעם טרחא? #[[תהלים מד/טעמים#מד ז|מד,ז]] (א?=וְחַרְבִּ֗י): חסר גרש בוי"ו? #[[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]] (א?=ק֭וּמָֽה* או ק֭וּמָ֥ה) דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים נו/טעמים#נו ה|נו,ה]] (א!=דְּבָר֥֫וֹ): ה"עולה" מסומן באות רי"ש במקום באות בי"ת #[[תהלים נו/טעמים#נו יב|נו,יב]] (א=לֹּ֣א): למ"ד דגושה #[[תהלים נז/טעמים#נז ה|נז,ה]] (א!=וּלְשׁוֹנָ֗ם): חסר גרש #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים ס/טעמים#ס יד|ס,יד]] (א*=בֵּאלֹהִ֥ים): בלי דחי{{הערה|ולא כספיקת ברויאר.}} #[[תהלים סד/טעמים#סד ח|סד,ח]] (א!=אֱ֫לֹהִ֥ים): סימון ה"עולה" באות אל"ף במקום באות למ"ד #[[תהלים סט/טעמים#סט,כט|סט,כט]] (א?=יִ֭מָּחֽוּ* או יִ֭מָּח֥וּ): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים עה/טעמים#עה ד|עה,ד]] (א!=נְֽמֹגִ֗ים־אֶ֥רֶץ): מקף בתיבת רביע #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|עח,ז]] (א*=מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]] (א?=צָ֭רָתִֽי* או צָ֭רָתִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ): הצינורית מסומנת באות וי"ו השווּאה #[[תהלים פט/טעמים#פט כ|פט,כ]] (א*=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צב/טעמים#צב ח|צב,ח]] (א*=כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים צד/טעמים#צד יב|צד,יב]] (א=יָ֑הּ): אין דגש באות יו"ד #[[תהלים צח/טעמים#צח ז|צח,ז]] (א!=וְיֹ֣שְׁבֵיּ): נקודה באות יו"ד האחרונה{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[תהלים צח/טעמים#צח ח|צח,ח]] (א!=יְרַנֵּנֽוּ): מקום הסילוק #[[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=וְֽ֭הִשְׁתַּחֲוּוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו יט|קו,יט]] (א=וַ֝יִּשְׁתַּחֲוּ֗וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים קו/טעמים#קו מג|קו,מג]] (א!=וַ֝יָּמֹכּוּ): חסרה נקודת הרביע #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|קו,מח]] (א!=<מִן הָ֤עוֹלָ֨ם׀>): חסר מקף #[[תהלים קז/טעמים#קז ה|קז,ה]] (א!=תִתְעַטָּֽף): חסר דגש באות תי"ו הראשונה, וסימן הרפה תלוי בין שתי אותיות התי"ו. #[[תהלים קז/טעמים#קז יז|קז,יז]] (א?!=יִתְעַנּֽו׃): חסרה נקודת השורוק באות וי"ו? #[[תהלים קז/טעמים#קז יח|קז,יח]] (א!=עַד שַׁ֥עֲרֵי): חסר מקף #[[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]] (א?=ע֭וּרָֽה* או ע֭וּרָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קח/טעמים#קח ז|קח,ז]] (א!=וַעֲנֵֽניִ): יש הזזה שמאלה של נקודת החיריק באופן חריג, את שהיא ממוקמת מתחת לאות יו"ד. #[[תהלים קח/טעמים#קח יא|קח,יא]] (א?=יֹ֖בִלֵנִּי): נו"ן דגושה?{{הערה|יש גם לציין הזזה שמאלה באופן חריג של נקודת החיריק תחת האות נו"ן, אך זה נגרם בגלל הראש של הלמ"ד מהשורה למטה.}} #[[תהלים קי/טעמים#קי ה|קי,ה]] (א?=אֲדֹנָ֥י): נקודת חולם בכתב־היד? #[[תהלים קיח/טעמים#קיח י|קיח,י]] (א!=בְּ֭שֵׁ֥ם): קו מיותר של דחי באות בי"ת #[[תהלים קיט/טעמים#קיט יד|קיט,יד]] (א?*=שַּׂ֗שְׂתִּי): שי"ן דגושה? #[[תהלים קיט/טעמים#קיט קלח|קיט,קלח]] (וֶֽאֱמוּנָ֥֗ה): נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא #[[תהלים קכד/טעמים#קכד ו|קכד,ו]] (א?=שֶׁלֹּ֥א* או שֶׁלֹּ֖א): טעם מרכא או טעם טרחא? #[[תהלים קכז/טעמים#קכז ב|קכז,ב]] (א*=לָכֶ֨ם): אין קו של לגרמיה #[[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]] (א?=קָ֭רָֽאתִי* או קָ֭רָ֥אתִי): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]] (א?=אָ֭נָֽה* או אָ֭נָ֥ה): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|קמ,ו]] (א*=טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) #[[תהלים קמד/טעמים#קמד טו|קמד,טו]] (א*=שֱׁיְהֹוָ֥ה): חטף סגול באות שי"ן ושווא באות יו"ד ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[תהלים ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (א-כתיב=עֲ֝נִויִּ֗ם) #[[תהלים עג/טעמים#עג ב|עג,ב]] (א-כתיב=נָטָ֣וּי) #[[תהלים עט/טעמים#עט י|עט,י]] (א-כתיב=בַּגֹּייִ֣ם) #[[תהלים פט/טעמים#פט כט|פט,כט]] (א-כתיב=אֶשְׁמָור־ל֣וֹ): אין הערת קרי #[[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|קמה,ו]] (א-כתיב=וּגְדֻלָּותְיךָ֥; א-קרי=וגדולתיך) ג. קמץ קטן:{{הערה|במקומות רבים במקרא יש קמץ שהוא קמץ קטן (חטוף) לפי המדקדקים המודרנים, ואילו לפי המסורת הספרדית הוא קמץ רחב (רגיל). תיעדנו את המקומות האלה במהדורתנו ע"י [[תבנית:מ:קמץ]]. אך בספר תהלים ב-3 מקומות יש מצב הפוך: לפי כללי הדקדוק מדובר לכאורה על קמץ רחב, או שיש ספק בכך, ואילו במסורת הספרדית מדובר על קמץ קטן.}} #[[תהלים יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (א=אֶרְחָמְךָ֖): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף #[[תהלים מה/טעמים#מה ג|מה,ג]] (א=יָפְיָפִ֡יתָ): ספק לגבי קמץ קטן ביו"ד הראשונה אצל המדקדקים המודרנים, והקמץ קטן לפי המסורת הספרדית #[[תהלים פא/טעמים#פא ב|פא,ח]] (א=אֶבְחָנְךָ֨): לכאורה קמץ רחב לפני כללי הדקדוק, אבל המדקדקים הספרדים ציינו מסורת שהקמץ חטוף ===ספר איוב=== '''[[ספר איוב/טעמים|ספר איוב]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איוב יב/טעמים#יב כד|יב,כד]] (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם): חסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו?{{הערה|ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו.}} #[[איוב טז/טעמים#טז ח|טז,ח]] (א?=וַיָּ֥קׇם* או וַיָּ֖קָם): בטעם מרכא* או טרחא? #[[איוב יט/טעמים#יט טז|יט,טז]] (א!=בְּ֝מוֹ־פִ֗י): גרש בראש התיבה המוקפת שלא כדרכו #[[איוב כא/טעמים#כא טו|כג,טו]] (א!=מַה שַּׁדַּ֥י): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[איוב כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי* או מַה־יֹּֽאמַר־לִֽי): המקף השני בתיבת מרכא* או שהקו מתחת לאות יו"ד געיה? #[[איוב כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (א?=אָ֭נֹכִֽי* או אָ֭נֹכִ֥י): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[איוב לא/טעמים#לא ב|לא,ב]] (א*=וּמֶ֤ה): אין קו של לגרמיה #[[איוב מא/טעמים#מא כב|מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ): מקף בתיבת משרת? ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איוב לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (א-כתיב=יִדַּ֖עְתָּהַ שַּׁ֣חַר) ===ספר משלי=== '''[[ספר משלי/טעמים|ספר משלי]] קיים במלואו בכתר ארם צובה.''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[משלי ב/טעמים#ב יא|ב,יא]] (א!=תְּבוּּנָ֥ה): בכתר נכתבה נקודת השורוק באות וי"ו פעמיים{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[משלי ג/טעמים#ג ל|ג,ל]] (א!=אַל {{קו"כ|תרוב|תָּרִ֣יב}}): חסר מקף{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א?!=בְכַף־רֵעֶֽיךָּֿ): אות כ"ף סופית בסימן רפה ודגש וקמץ?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ו/טעמים#ו כד|ו,כד]] (א?!=לֶָשׁ֥וֹן): קמץ וסגול באות למ"ד?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (א?=בּ֖וֹ): בטעם טרחא (במקום דחי)? #[[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א?=שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י* או שֹׁמֵ֢֫עַֽ לִ֥י): סימן ה"עולה" תלוי בין האותיות מ"ם ועי"ן #[[משלי י/טעמים#י יג|י,יג]] (א!=בְּשִׁפְתֵ֣י): נקודת שי"ן ימנית{{הערה|שם=ייבין}} #[[משלי יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א?!=הוֹלֵ֣ך): חסרות נקודות שווא באות כ"ף סופית?{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} #[[משלי יב/טעמים#יב כג|יב,כג]] (א!=כְּ֝סִילִים): חסרה נקודת הרביע באות למ"ד #[[משלי יג/טעמים#יג כה|יג,כה]] (א?=אֹ֭כֵֽל* או אֹ֭כֵ֥ל): דחי וגעיה* או דחי ומרכא? (סימון מקום הטעם לדחי) #[[משלי כא/טעמים#כא ל|כא,ל]] (א!=עֵ֝צָה): חסרה נקודת הרביע באות צד"י #[[משלי כ/טעמים#כ כה|כה,כ]] (א*=מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד ׀): מקף בתיבת משרת (מרכא כטעם משני) ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[משלי כב/טעמים#כב ח|כב,ח]] (א=יִקְצׇור־אָ֑וֶן): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב,יא|כב,יא]] (א=טְהׇור־לֵ֑ב): אין הערת קרי #[[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]] (א=יִפׇּול־שָֽׁם): אין הערת קרי #[[משלי כג/טעמים#כג כו|כג,כו]] (א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה) ===מגילת רות=== '''[[מגילת רות/טעמים|מגילת רות]] קיימת במלואה בכתר ארם צובה.''' הניקוד בתוך הכתיב: #[[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. #[[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]] (א-קרי=אלי [קרי ולא כתיב]): יש רווח ניכר ובו עיגול מסורה להערה "אלי קרי ולא כתב", אבל חסרים ניקוד וטעמים לתיבה הנקראת ולא נכתבת. ===מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על החלק האחרון של המגילה שאינו קיים בכתר ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)|כאן]]'''. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} <קטע התחלה=תעוררו/>#ספק מרכא בתיבת תביר (בשלושה מקומות מקבילים):{{הערה|שם=תעוררו|1=ההתייחסות כאן היא רק לעניין הטעם בתיבה האחרונה (מרכא בתיבת תביר או געיה) ולא לשאלת החטף ("וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ", "וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ"). למידע מלא על הניקוד והטעמים בשלושת המקומות המקבילים (ב,ז; ג,ה; ח,ד) ראו בהערת הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב,ז|שה"ש ב,ז]]. למידע נוסף על "מרכא בתיבת תביר" בכתר ומקורות נוספים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|בהפניות כאן]].}} ##[[שיר השירים ב/טעמים|ב,ז]]: א?,ש1,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / א?,ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ג/טעמים|ג,ה]]: א,ק13,ל-א?,ק-מ=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ]* / ל=[אִם־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ] ##[[שיר השירים ח/טעמים|ח,ד]]: ק13,ל-א,ק-מ=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹ֥רְר֛וּ]* / ל?=[מַה־תָּעִ֧ירוּ{{מ:פסק}}וּֽמַה־תְּעֹֽרְר֛וּ]<קטע סוף=תעוררו/> #[[שיר השירים ב/טעמים#ב יז|שיר השירים ב,יז]] (א!=דְּמֵה־לְךָ): חסר טעם הקדמא ==מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בספרי הנביאים והכתובים''' בכתר ארם צובה או בכתי"ל. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בתורה ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביהושע}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' (26 פריטים): [[יהושע א/טעמים#א יב|א,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו ט|ו,יג]] (א=וְהַֽמֲאַסֵּ֗ף); [[יהושע ו/טעמים#ו טו|ו,טו]] (א=סָבֲב֥וּ); [[יהושע ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֤ים); [[יהושע ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (א=הַֽמֲרַגְּלִ֗ים); [[יהושע ח/טעמים#ח כז|ח,כז]] (א=בָּֽזֲז֥וּ); [[יהושע יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כִּֽנֲר֖וֹת); [[יהושע יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (א=בָּזֲז֥וּ); [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יג/טעמים#יג ז|יג,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּֽׁה); [[יהושע יד/טעמים#יד יג|יד,יג]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[יהושע יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=בֵּרֲכַ֥נִי); [[יהושע יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה); [[יהושע כא/טעמים#כא ד|כא,ד]] (א=הַקֳּהָתִ֑י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא ה|כא,ה]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא י|כא,י]] (א=הַקֳּהָתִ֖י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=בְּנֵֽי־קֳהָת֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כ|כא,כ]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא כו|כא,כו]] (א=בְּנֵי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כא/טעמים#כא לד|כא,לד]] (א=אֶֽת־יָקְנֳעָ֖ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יהושע כב/טעמים#כב ו|כב,ו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖ם); [[יהושע כב/טעמים#כב ז|כב,ז]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽם); [[יהושע כב/טעמים#כב כא|כב,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה); [[יהושע כב/טעמים#כב לג|כב,לג]] (א=וַיְבָרֲכ֥וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשופטים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' (24 פריטים): [[שופטים ב/טעמים#ג כו|ג,כו]] (א=הִֽתְמַהְמֳהָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[שופטים ה/טעמים#ה ב|ה,ב]] (א=בָּֽרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=לְחוֹקֲקֵ֣י); [[שופטים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[שופטים ה/טעמים#ה יא|ה,יא]] (א=מְחַֽצֲצִ֗ים); [[שופטים ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (א=וּֽשֲׁבֵ֥ה); [[שופטים ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=מְחֹ֣קֲקִ֔ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (א=הַֽמְלַקֲקִ֤ים); [[שופטים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=הַֽמֲלַֽקֲקִים֙ [{{קו תחתי|שני חטפים}}]);{{הערה|השוו "הַֽמְלַקֲקִ֤ים" בפסוק הקודם; וראו לעיל ב[[#ספר שופטים|רשימת החריגים]] לגבי שתי הגעיות.}} [[שופטים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (א=עֹלֲל֥וֹת); [[שופטים ט/טעמים#ט יג|ט,יג]] (א=הַֽמֲשַׂמֵּ֥חַ); [[שופטים ט/טעמים#ט לז|ט,לז]] (א=מְעוֹנֲנִֽים); [[שופטים ט/טעמים#ט נד|ט,נד]] (א=וּמ֣וֹתֲתֵ֔נִי); [[שופטים ט/טעמים#ט נז|ט,נז]] (א=קִֽלֲלַ֖ת); [[שופטים י/טעמים#י ח|י,ח]] (א=וַיְרֹֽצֲצוּ֙); [[שופטים יג/טעמים#יג כד|יג,כד]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז טז|טז,טז]] (א=וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ); [[שופטים טז/טעמים#טז כד|טז,כד]] (א=וַֽיְהַלֲל֖וּ); [[שופטים כ/טעמים#כ לא|כ,לא]] (א=בַּֽמֲסִלּוֹת֙); [[שופטים כ/טעמים#כ לב|כ,לב]] (א=אֶל־הַֽמֲסִלּֽוֹת); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=וַיְעֹלֲלֻ֙הוּ֙); [[שופטים כ/טעמים#כ מה|כ,מה]] (א=בַּֽמֲסִלּ֔וֹת); [[שופטים כא/טעמים#כא כג|כא,כג]] (א=מִן־הַמְּחֹלֲל֖וֹת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמואל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' (30 פריטים): [[שמואל א ב/טעמים#ב כה|שמ"א ב,כה]] (א=וּפִֽלֲל֣וֹ); [[שמואל א ג/טעמים#ג יג|שמ"א ג,יג]] (א=כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים); [[שמואל א ד/טעמים#ד יז|שמ"א ד,יז]] (א=הַֽמֲבַשֵּׂ֜ר); [[שמואל א ז/טעמים#ז ג|שמ"א ז,ג]] (א=מִתּוֹכֲכֶ֖ם); [[שמואל א ט/טעמים#ט ו|שמ"א ט,ו]] (א=נֵ֣לֲכָה); [[שמואל א יג/טעמים#יג י|שמ"א יג,י]] (א=לְבָרֲכֽוֹ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נא|שמ"א יז,נא]] (א=וַיְמֹ֣תֲתֵ֔הוּ); [[שמואל א יז/טעמים#יז נב|שמ"א יז,נב]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[שמואל א יח/טעמים#יח כג|שמ"א יח,כג]] (א=הַֽנֲקַלָּ֤ה); [[שמואל א כד/טעמים#כד י|שמ"א כד,י]] (א=לַהֲרָגֲךָ֖); [[שמואל א כה/טעמים#כה ז|שמ"א כה,ז]] (א=גֹזֲזִ֖ים); [[שמואל א כה/טעמים#כה יא|שמ"א כה,יא]] (א=לְגֹזֲזָ֑י); [[שמואל א כה/טעמים#כה כו|שמ"א כה,כו]] (א=וְהַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[שמואל א כו/טעמים#כו יא|שמ"א כו,יא]] (א=וְנֵלֲכָה־לָּֽנוּ); [[שמואל א ל/טעמים#ל טז|שמ"א ל,טז]] (א=וְחֹ֣גֲגִ֔ים); [[שמואל ב א/טעמים#א ט|שמ"ב א,ט]] (א=וּמֹ֣תֲתֵ֔נִי); [[שמואל ב י/טעמים#י ג|שמ"ב י,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כג|שמ"ב יג,כג]] (א=גֹֽזֲזִים֙); [[שמואל ב יג/טעמים#יג כה|שמ"ב יג,כה]] (א=וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ); [[שמואל ב יד/טעמים#יד י|שמ"ב יד,י]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֤ר); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טו,ז]] (א=אֵ֣לֲכָה); [[שמואל ב טו/טעמים#טו ז|שמ"ב טז,ז]] (א=בְּקַֽלֲל֑וֹ); [[שמואל ב יט/טעמים#יט ו|שמ"ב יט,ו]] (א=הַֽמֲמַלְּטִ֤ים); [[שמואל ב יט/טעמים#יט מ|שמ"ב יט,מ]] (א=וַיְבָ֣רֲכֵ֔הוּ); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=הַֽמֲסִלָּ֑ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יב|שמ"ב כ,יב]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֤ה); [[שמואל ב כ/טעמים#כ יג|שמ"ב כ,יג]] (א=מִן־הַֽמֲסִלָּ֑ה);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[שמואל ב כ/טעמים#כ טו|שמ"ב כ,טו]] (א=סֹֽלֲלָה֙); [[שמואל ב כא/טעמים#כא ג|שמ"ב כא,ג]] (א=וּבָרֲכ֖וּ); [[שמואל ב כב/טעמים#כב יב|שמ"ב כב,יב]] (א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במלכים}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' (29 פריטים): [[מלכים א ד/טעמים#ד יב|מל"א ד,יב]] (א=לְיָקְמֳעָֽם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א ו/טעמים#ו לז|מל"א ו,לז]] (א=הָרֲבִיעִ֔ית); [[מלכים א ז/טעמים#ז כד|מל"א ז,כד]] (א=סֹבֲבִ֣ים); [[מלכים א ח/טעמים#ח לה|מל"א ח,לה]] (א=וְהִֽתְפַּלֲל֞וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מד|מל"א ח,מד]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ); [[מלכים א ח/טעמים#ח מח|מל"א ח,מח]] (א=וְהִתְפַּלֲל֣וּ);{{הערה|פריט זה נשמט מרשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[מלכים א ח/טעמים#ח סו|מל"א ח,סו]] (א=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[מלכים א יג/טעמים#יג ז|מל"א יג,ז]] (א=וּֽסֳעָ֑דָה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים א יד/טעמים#יד כא|מל"א יד,כא]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]] (א=לִֽקְִחִי־נָ֥א [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[מלכים א יח/טעמים#יח כח|מל"א יח,כח]] (א=וַיִּתְגֹּֽדֲדוּ֙); [[מלכים א כא/טעמים#כא יט|מל"א כא,יט]] (א=לָקֲק֤וּ); [[מלכים א כא/טעמים#כא כ|מל"א כא,כ]] (א=הַֽמֲצָאתַ֖נִי); [[מלכים ב ב/טעמים#ב א|מל"ב ב,א]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב יא|מל"ב ב,יא]] (א=בַּֽסֳעָרָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מלכים ב ב/טעמים#ב כד|מל"ב ב,כד]] (א=וַֽיְקַלֲלֵ֖ם); [[מלכים ב ג/טעמים#ג טו|מל"ב ג,טו]] (א=הַֽמֲנַגֵּ֔ן); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כט|מל"ב ד,כט]] (א=תְבָרֲכֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו ב|מל"ב ו,ב]] (א=נֵלֲכָה־נָּ֣א); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כח|מל"ב ו,כח]] (א=וְנֹאכֲלֶ֣נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו כט|מל"ב ו,כט]] (א=וְנֹ֣אכֲלֶ֔נּוּ); [[מלכים ב ו/טעמים#ו לב|מל"ב ו,לב]] (א=בֶּן־הַֽמֲרַצֵּ֤חַ); [[מלכים ב ז/טעמים#ז ח|מל"ב ז,ח]] (א=הַֽמֲצֹרָעִ֨ים); [[מלכים ב ח/טעמים#ח יב|מל"ב ח,יב]] (א=וְעֹלֲלֵיהֶ֣ם); [[מלכים ב ט/טעמים#ט יז|מל"ב ט,יז]] (א=וּֽשֲׁלַ֥ח); [[מלכים ב י/טעמים#י טו|מל"ב י,טו]] (א=וַֽיְבָרֲכֵ֗הוּ); [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]] (א=וְהַֽמֲנַשִּׁ֑י); [[מלכים ב יב/טעמים#יב יב|מל"ב יב,יב]] (א=הַֽמֲתֻכָּ֔ן); [[מלכים ב יט/טעמים#יט טז|מל"ב יט,טז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בישעיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' (53 פריטים): [[ישעיהו א/טעמים#א כג|א,כג]] (א=סוֹרֲרִ֗ים); [[ישעיהו א/טעמים#א ל|א,ל]] (א=וּֽכֲגַנָּ֔ה); [[ישעיהו ב/טעמים#ב ו|ב,ו]] (א=וְעֹנֲנִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י א|י,א]] (א=הַחֹֽקֲקִ֖ים); [[ישעיהו י/טעמים#י לא|י,לא]] (א=נָֽדֲדָ֖ה); [[ישעיהו יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (א=וְצֹרֲרֵ֥י); [[ישעיהו יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (א=לְבֹזֲזֵֽינוּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט ו|יט,ו]] (א=דָּלֲל֥וּ); [[ישעיהו יט/טעמים#יט כה|יט,כה]] (א=בֵּרֲכ֛וֹ);{{הערה|בטעות "יט,כו" ברשימת ברויאר בסוף תנ"ך כתר ירושלים.}} [[ישעיהו כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (א=הַֽמֲצַפֶּ֔ה); [[ישעיהו כב/טעמים#כב ג|כב,ג]] (א=נָֽדֲדוּ־יַ֖חַד); [[ישעיהו כב/טעמים#כב טז|כב,טז]] (א=חֹקֲקִ֥י); [[ישעיהו כג/טעמים#כג יג|כג,יג]] (א=עֽוֹרֲרוּ֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְפּוֹרֲרָה֙); [[ישעיהו כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=הִֽתְמוֹטֲטָ֖ה); [[ישעיהו כד/טעמים#כד כ|כד,כ]] (א=וְהִֽתְנוֹדֲדָ֖ה); [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|כו,כ]] (א=וּֽסֲגֹ֥ר); [[ישעיהו כז/טעמים#כז ח|כז,ח]] (א=בְּסַאסֳּאָ֖ה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ישעיהו ל/טעמים#ל א|ל,א]] (א=סֽוֹרֲרִים֙); [[ישעיהו לא/טעמים#לא ח|לא,ח]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=מְחֹקֲקֵ֑נוּ); [[ישעיהו לג/טעמים#לג כג|לג,כג]] (א=בָּ֥זֲזוּ); [[ישעיהו לד/טעמים#לד טז|לד,טז]] (א=וּֽקֲרָ֔אוּ); [[ישעיהו לז/טעמים#לז יז|לז,יז]] (א=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[ישעיהו לז/טעמים#לז לג|לז,לג]] (א=סֹלֲלָֽה); [[ישעיהו לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (א=יְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ד|מ,ד]] (א=וְהָרֲכָסִ֖ים); [[ישעיהו מ/טעמים#מ כ|מ,כ]] (א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן); [[ישעיהו מב/טעמים#מב כד|מב,כד]] (א=לְבֹזֲזִ֖ים); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (א=וּֽסֲחַר־כּוּשׁ֮); [[ישעיהו מה/טעמים#מה יח|מה,יח]] (א=כֽוֹנֲנָ֔הּ); [[ישעיהו מה/טעמים#מה כ|מה,כ]] (א=וּמִֽתְפַּלֲלִ֔ים); [[ישעיהו מז/טעמים#מז י|מז,י]] (א=שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יד|מח,יד]] (א=וּֽשֲׁמָ֔עוּ); [[ישעיהו מח/טעמים#מח יז|מח,יז]] (א=מַדְרִֽיכֲךָ֖); [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וַאֲבָרֲכֵ֖הוּ); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִתְעוֹרֲרִ֣י [1]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא יז|נא,יז]] (א=הִֽתְעוֹרֲרִ֗י [2]); [[ישעיהו נא/טעמים#נא כ|נא,כ]] (א=הַֽמֲלֵאִ֥ים); [[ישעיהו נב/טעמים#נב ו|נב,ו]] (א=הַֽמֲדַבֵּ֖ר); [[ישעיהו נג/טעמים#נג ז|נג,ז]] (א=גֹזֲזֶ֖יהָ); [[ישעיהו נז/טעמים#נז ג|נז,ג]] (א=עֹנֲנָ֑ה); [[ישעיהו נז/טעמים#נז כ|נז,כ]] (א=וְהָרֲשָׁעִ֖ים); [[ישעיהו נח/טעמים#נח ט|נח,ט]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[ישעיהו נט/טעמים#נט י|נט,י]] (א=נְגַשֲׁשָׁ֤ה); [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|נט,יט]] (א=נֹ֥סֲסָה); [[ישעיהו סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (א=וְהִֽלֲל֖וּ); [[ישעיהו סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א=הַֽמֲסִלָּה֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג יח|סג,יח]] (א=בּוֹסֲס֖וּ); [[ישעיהו סד/טעמים#סד י|סד,י]] (א=הִֽלֲל֙וּךָ֙); [[ישעיהו סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=וְהַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[ישעיהו סו/טעמים#סו טז|סו,טז]] (א=חַֽלֲלֵ֥י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בירמיהו}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' (37 פריטים):{{הערה|1=רשימה זו אינה כוללת את הפריט [[ירמיהו מח/טעמים#מח לב|מח,לב]] (א=מִבֲּכִ֨י), המובא ברשימות ברויאר. נראה יותר שבכתר יש כאן שווא בלבד ("מִבְּכִ֨י"), או שהקו של הפתח נמחק; וכך הכריעו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/13/48/1/mg/106 מג"ה].}} [[ירמיהו ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] (א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮); [[ירמיהו ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א=מִֽסֻּבֲּכ֔וֹ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה א|ה,א]] (א=שׁוֹטֲט֞וּ); [[ירמיהו ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (א=אֵֽלֲכָה־לִּ֤י); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (א=סֹֽלֲלָ֑ה); [[ירמיהו ו/טעמים#ו ט|ו,ט]] (א=יְעוֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] (א=סוֹרֲרִ֔ים); [[ירמיהו ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א=הַֽמֳעָרַ֣ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א=שׁוֹבֲבָ֜ה); [[ירמיהו ח/טעמים#ח כג|ח,כג]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו ט/טעמים#ט ט|ט,ט]] (א=נָדֲד֖וּ); [[ירמיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]] (א=לַמְקוֹנֲנ֖וֹת); [[ירמיהו יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (א=הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙); [[ירמיהו יא/טעמים#יא כא|יא,כא]] (א=הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים); [[ירמיהו יב/טעמים#יב י|יב,י]] (א=בֹּסֲס֖וּ); [[ירמיהו יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (א=שֹֽׁדֲדִ֔ים); [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|כ,יז]] (א=לֹא־מוֹתֲתַ֖נִי); [[ירמיהו כב/טעמים#כב טו|כב,טו]] (א=הֲתִֽמֲלֹ֔ךְ); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כ|כב,כ]] (א=וּֽצֳעָ֔קִי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו כב/טעמים#כב כח|כב,כח]] (א=הֽוּטֲלוּ֙); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לג|כה,לג]] (א=חַֽלֲלֵ֤י); [[ירמיהו כה/טעמים#כה לו|כה,לו]] (א=וִֽילֲלַ֖ת); [[ירמיהו לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה);{{הערה|1=בן־נפתלי,'''ל''',ב1=אֶכְתֲּבֶ֑נָּה (חטף פתח); בן־אשר,מ"ש,דפוסים=אֶכְתֳּבֶ֑נָּה (חטף קמץ); ק=אֶכְתְּבֶ֑נָּה (שווא). הפריט אינו מופיע בספר החילופים מהדורת ליפשיץ; החילוף מוזכר ברד"ק, ודבריו הובאו במ"ש.}} [[ירמיהו לב/טעמים#לב ט|לב,ט]] (ל=וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙); [[ירמיהו לג/טעמים#לג י|לג,י]] (א=הַֽנֲשַׁמּ֗וֹת); [[ירמיהו מ/טעמים#מ טו|מ,טו]] (א=אֵ֤לֲכָה); [[ירמיהו מא/טעמים#מא ה|מא,ה]] (א=וּמִתְגֹּֽדֲדִ֑ים); [[ירמיהו מד/טעמים#מד ט|מד,ט]] (א=הַֽשֲׁכַחְתֶּם֩); [[ירמיהו מו/טעמים#מו ט|מו,ט]] (א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ); [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (א-קרי=וּֽזֳעָ֑קוּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[ירמיהו מט/טעמים#מט ד|מט,ד]] (א=מַה־תִּתְהַֽלֲלִי֙); [[ירמיהו נ/טעמים#נ ו|נ,ו]] (א-קרי=שׁוֹבֲב֑וּם); [[ירמיהו נ/טעמים#נ י|נ,י]] (א=כָּל־שֹׁלֲלֶ֥יהָ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|נא,ב]] (א=וִיבֹקֲק֖וּ);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[ירמיהו נא/טעמים#נא ז|נא,ז]] (א=יִתְהֹלֲל֥וּ); [[ירמיהו נא/טעמים#נא מט|נא,מט2]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[ירמיהו נא/טעמים#נא נג|נא,נג]] (א=שֹׁדֲדִ֛ים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ביחזקאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' (55 פריטים): [[יחזקאל א/טעמים#א ז|א,ז]] (א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (א=הָרֲשָׁעָ֖ה); [[יחזקאל ג/טעמים#ג יט|ג,יט]] (א=הָרֲשָׁעָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ב|ד,ב]] (א=סֹלֲלָ֑ה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ד/טעמים#ד י|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶ֔נּוּ [1]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד ט|ד,י]] (א=תֹּאכֲלֶֽנּוּ [2]); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=תֹּאכֲלֶ֑נָּה); [[יחזקאל ד/טעמים#ד יב|ד,יב]] (א=בְּגֶֽלֲלֵי֙); [[יחזקאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (א=גֶּֽלֲלֵ֣י); [[יחזקאל ו/טעמים#ו ז|ו,ז]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֑ם); [[יחזקאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] (א=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[יחזקאל ט/טעמים#ט ח|ט,ח]] (א=וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֨וֹת [1]); [[יחזקאל יג/טעמים#יג כ|יג,כ]] (א=מְצֹדֲד֥וֹת [2]); [[יחזקאל טז/טעמים#טז נא|טז,נא]] (וַתְּצַדֲּקִי֙); [[יחזקאל יז/טעמים#יז יז|יז,יז]] (ל=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כא/טעמים#כא כז|כא,כז]] (א=סֹלֲלָ֖ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו ח|כו,ח]] (א=סֹֽלֲלָ֔ה); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל כו/טעמים#כו טז|כו,טז]] (א=וְשָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|כו,כא]] (א=וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י); [[יחזקאל כז/טעמים#כז ד|כז,ד]] (א=כָּלֲל֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (א=וּבְכׇל־קֳהָלֵךְ֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לב|כז,לב]] (א=וְקוֹנֲנ֖וּ); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (א=וְכׇל־קֳהָלֵ֖ךְ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל כז/טעמים#כז לה|כז,לה]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח ט|כח,ט]] (א=מְחַלֲלֶֽיךָ); [[יחזקאל כח/טעמים#כח טז|כח,טז]] (א=תוֹכֲךָ֛); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יח|כח,יח]] (א=מִתּֽוֹכֲךָ֙); [[יחזקאל כח/טעמים#כח יט|כח,יט]] (א=שָׁמֲמ֖וּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=רֹמֲמָ֑תְהוּ); [[יחזקאל לא/טעמים#לא ו|לא,ו]] (א=קִֽנֲנוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=בְּעוֹפֲפִ֥י); [[יחזקאל לב/טעמים#לב יב|לב,יב]] (א=וְשָֽׁדֲדוּ֙); [[יחזקאל לב/טעמים#לב טז|לב,טז]] (א=וְק֣וֹנֲנ֔וּהָ); [[יחזקאל לב/טעמים#לב כב|לב,כב]] (א=וְכָל־קֳהָלָ֔הּ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[יחזקאל לג/טעמים#לג כח|לג,כח]] (א=וְשָׁ֥מֲמ֛וּ); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶ֑ךָ [1]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ו|לה,ו]] (א=יִרְדֲּפֶֽךָ [2]); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ז|לה,ז]] (א=לְשִֽׁמֲמָ֖ה); [[יחזקאל לה/טעמים#לה ט|לה,ט]] (א=שִֽׁמֲמ֤וֹת); [[יחזקאל לה/טעמים#לה יא|לה,יא]] (א=אֶשְׁפֲּטֶֽךָ); [[יחזקאל לו/טעמים#לו ד|לו,ד]] (א=הַשֹּֽׁמֲמוֹת֙); [[יחזקאל לו/טעמים#לו לה|לו,לה]] (א=וְהַֽנֲשַׁמּ֥וֹת); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וְשָׁלֲל֣וּ); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־שֹׁלֲלֵיהֶ֗ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=וּבָֽזֲזוּ֙); [[יחזקאל לט/טעמים#לט י|לט,י]] (א=אֶת־בֹּ֣זֲזֵיהֶ֔ם); [[יחזקאל לט/טעמים#לט כז|לט,כז]] (א=בְּשׁוֹבֲבִ֤י); [[יחזקאל מ/טעמים#מ מג|מ,מג]] (א=וְהַֽשֲׁפַתַּ֗יִם); [[יחזקאל מג/טעמים#מג י|מג,י]] (א=וּמָדֲד֖וּ); [[יחזקאל מז/טעמים#מז כב|מז,כב]] (א=בְּתוֹכֲכֶ֔ם [1]); [[יחזקאל מח/טעמים#מח יא|מח,יא]] (א=הַֽמֲקֻדָּשׁ֙). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בתרי עשר}}'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' (25 פריטים): [[הושע ז/טעמים#ז ה|הושע ז,ה]] (א=אֶת־לֹצֲצִֽים); [[הושע ז/טעמים#ז יג|הושע ז,יג]] (א=כִּֽי־נָדֲד֣וּ); [[הושע ט/טעמים#ט טו|הושע ט,טו]] (א=סֹרֲרִֽים); [[הושע ט/טעמים#ט יז|הושע ט,יז]] (א=נֹדֲדִ֖ים); [[יואל ג/טעמים#ג ג|יואל ג,ג]] (א=וְתִֽימֲר֖וֹת); [[עמוס ב/טעמים#ב יג|עמוס ב,יג]] (א=הַֽמֲלֵאָ֥ה); [[עמוס ד/טעמים#ד א|עמוס ד,א]] (א=הָרֹצֲצ֖וֹת); [[עמוס ה/טעמים#ה יב|עמוס ה,יב]] (א=צֹרֲרֵ֤י); [[עמוס ו/טעמים#ו ג|עמוס ו,ג]] (א=הַֽמֲנַדִּ֖ים); [[עמוס ח/טעמים#ח ח|עמוס ח,ח]] (א-כתיב=וְנִשְׁקֳהָ֖ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[מיכה ג/טעמים#ג ט|מיכה ג,ט]] (ל=הַֽמֲתַעֲבִ֣ים); [[מיכה ה/טעמים#ה יא|מיכה ה,יא]] (א=וּֽמְעוֹנֲנִ֖ים); [[מיכה ו/טעמים#ו ז|מיכה ו,ז]] (א=בְּרִֽבֲב֖וֹת); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=אַ֣לֲלַי); [[מיכה ז/טעמים#ז א|מיכה ז,א]] (א=כְּעֹלֲלֹ֖ת); [[נחום ב/טעמים#ב ג|נחום ב,ג]] (א=בֹּֽקֲקִ֔ים); [[נחום ב/טעמים#ב ה|נחום ב,ה]] (א=יִתְהוֹלֲל֣וּ); [[נחום ב/טעמים#ב ח|נחום ב,ח]] (א=מְתֹפֲפֹ֖ת); [[חבקוק ג/טעמים#ג ו|חבקוק ג,ו]] (א=וַיִּתְפֹּֽצֲצוּ֙); [[חבקוק ג/טעמים#ג טז|חבקוק ג,טז]] (א=צָלֲל֣וּ); [[צפניה א/טעמים#א ט|צפניה א,ט]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֛ים); [[צפניה ב/טעמים#ב א|צפניה ב,א]] (א=הִֽתְקוֹשֲׁשׁ֖וּ); [[צפניה ב/טעמים#ב יב|צפניה ב,יב]] (א=חַֽלֲלֵ֥י); [[זכריה ד/טעמים#ד יב|זכריה ד,יב]] (ל=שִׁבֲּלֵ֣י); [[זכריה יא/טעמים#יא ג|זכריה יא,ג]] (א=יִֽלֲלַ֣ת). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' (171 פריטים): [[תהלים ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (א=ה֭וֹלֲלִים); [[תהלים ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (א=שׁוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=עָשֲׁשָׁ֣ה); [[תהלים ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (א=בְּכׇל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים ז/טעמים#ז ה|ז,ה]] (א=צֽוֹרֲרִ֣י); [[תהלים ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] (א=צוֹרֲרָ֑י); [[תהלים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (א=תְּסֽוֹבֲבֶ֑ךָּ); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=עוֹלֲלִ֨ים ׀); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א=צוֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=חָֽנֲנֵ֬נִי); [[תהלים ט/טעמים#ט יד|ט,יד]] (א=מְ֝רוֹמֲמִ֗י); [[תהלים י/טעמים#י ה|י,ה]] (א=כׇּל־צ֝וֹרֲרָ֗יו); [[תהלים יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (א=כּוֹנֲנ֣וּ); [[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]] (א=אִ֥מֲר֣וֹת); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יד/טעמים#יד א|יד,א]] (א=הִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ש1=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨ ׀); [[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל=אֶ֥קֲרָ֣א); [[תהלים כו/טעמים#כו ו|כו,ו]] (א=וַאֲסֹבֲבָ֖ה); [[תהלים כז/טעמים#כז ה|כז,ה]] (א=יְרוֹמֲמֵֽנִּי); [[תהלים כז/טעמים#כז יא|כז,יא]] (א=שֽׁוֹרֲרָֽי); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א=עָשֲׁשָׁ֖ה); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י ׀); [[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]] לא,יב (א=נָדֲד֥וּ); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א=תְּס֖וֹבֲבֵ֣נִי); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסוֹבֲבֶֽנּוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד א|לד,א]] (א=וַ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ); [[תהלים לד/טעמים#לד ב|לד,ב]] (א=אֲבָרֲכָ֣ה); [[תהלים לד/טעמים#לד ד|לד,ד]] (א=וּנְרוֹמֲמָ֖ה); [[תהלים לה/טעמים#לה יח|לה,יח]] (א=אֲהַלֲלֶֽךָּ); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א?=<שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> [{{קו תחתי|חטף קמץ}}] או <שִׁ֥מֲעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י ׀> בחטף קמץ); [[תהלים מ/טעמים#מ יג|מ,יג]] (א=אָפֲפֽוּ־עָלַ֨י); [[תהלים מב/טעמים#מב יא|מב,יא]] (א=צוֹרֲרָ֑י);{{הערה|שם=חסר אצל ברויאר}} [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=הִֽ֝שְִׁחִ֗יתוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נג/טעמים#נג,ב|נג,ב]] (א=וְהִֽתְִעִ֥יבוּ [{{קו תחתי|'''חטף חיריק'''}}]); [[תהלים נה/טעמים#נה,יא|נה,יא]] (א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ); [[תהלים נה/טעמים#נה,כב|נה,כב]] (א=וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ); [[תהלים נו/טעמים#נו ג|נו,ג]] (א=שׁ֭וֹרֲרַי); [[תהלים נט/טעמים#נט ז|נט,ז]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים נט/טעמים#נט טו|נט,טו]] (א=וִיס֥וֹבֲבוּ); [[תהלים ס/טעמים#ס ט|ס,ט]] (א=מְחֹֽקֲקִֽי); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א=תְּה֥וֹתֲת֣וּ); [[תהלים סב/טעמים#סב ה|סב,ה]] (א=יְקַֽלֲלוּ־סֶֽלָה); [[תהלים סד/טעמים#סד ט|סד,ט]] (א=יִ֝תְנֹדֲד֗וּ); [[תהלים סד/טעמים#סד יא|סד,יא]] (א=וְ֝יִתְהַלֲל֗וּ); [[תהלים סה/טעמים#סה ה|סה,ה]] (א=תִּ֥בֲחַ֣ר); [[תהלים סה/טעמים#סה י|סה,י]] (א=וַתְּשֹׁ{{גלגל}}קֲקֶ֡הָ); [[תהלים סה/טעמים#סה יא|סה,יא]] (א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה); [[תהלים סו/טעמים#סו ז|סו,ז]] (א=הַסּוֹרֲרִ֓ים ׀); [[תהלים סו/טעמים#סו ח|סו,ח]] (א=בָּרֲכ֖וּ); [[תהלים סו/טעמים#סו יב|סו,יב]] (א=לָרֲוָיָֽה); [[תהלים סז/טעמים#סז ב|סז,ב]] (א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ז|סז,ז]] (א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ); [[תהלים סז/טעמים#סז ח|סז,ח]] (א=יְבָרֲכֵ֥נוּ); [[תהלים סח/טעמים#סח ז|סח,ז]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח יט|סח,יט]] (א=ס֝וֹרֲרִ֗ים); [[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]] (א=תִּ֥מֲחַ֥ץ); [[תהלים סח/טעמים#סח כז|סח,כז]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים סט/טעמים#סט כ|סט,כ]] (א=כׇּל־צוֹרֲרָֽי); [[תהלים סט/טעמים#סט לא|סט,לא]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים סט/טעמים#סט לה|סט,לה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּהוּ); [[תהלים עב/טעמים#עב טו|עב,טו]] (א=יְבָרֲכֶֽנְהוּ); [[תהלים עג/טעמים#עג ג|עג,ג]] (א=בַּהוֹלֲלִ֑ים); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א=קִ֥רֲבַ֥ת); [[תהלים עד/טעמים#עד ד|עד,ד]] (א=צֹ֭רֲרֶיךָ); [[תהלים עד/טעמים#עד ה|עד,ה]] (א=בִּסֲבָךְ־עֵ֝ץ); [[תהלים עד/טעמים#עד כא|עד,כא]] (א=יְֽהַלֲל֥וּ); [[תהלים עד/טעמים#עד כג|עד,כג]] (א=צֹרֲרֶ֑יךָ); [[תהלים עה/טעמים#עה ה|עה,ה]] (א=לַ֭הוֹלֲלִים); [[תהלים עו/טעמים#עו ו|עו,ו]] (א=אֶשְׁתּֽוֹלֲל֨וּ |);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר, אולי בגלל שהמקום מטושטש.}} [[תהלים עו/טעמים#עו יב|עו,יב]] (א=נִ֥דֲר֣וּ); [[תהלים פ/טעמים#פ ג|פ,ג]] (א=עוֹרֲרָ֥ה); [[תהלים פ/טעמים#פ יא|פ,יא]] (א=אַֽרֲזֵי); [[תהלים פג/טעמים#פג יג|פג,יג]] (נִ֣ירֲשָׁה); [[תהלים פד/טעמים#פד ה|פד,ה]] (יְֽהַלֲל֥וּךָ); [[תהלים פז/טעמים#פז ה|פז,ה]] (א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן ׀); [[תהלים פז/טעמים#פז ז|פז,ז]] (א=כְּחֹלֲלִ֑ים); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנָ֥ה); [[תהלים צ/טעמים#צ יז|צ,יז]] (א=כּוֹנֲנֵֽהוּ); [[תהלים צד/טעמים#צד י|צד,י]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֖ד); [[תהלים צו/טעמים#צו ב|צו,ב]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים צז/טעמים#צז ז|צז,ז]] (א=הַמִּֽתְהַלֲלִ֥ים); [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]] (א=רוֹמֲמ֡וּ); [[תהלים ק/טעמים#ק ד|ק,ד]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג א|קג,א]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג ב|קג,ב]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קג/טעמים#קג כ|קג,כ]] (א=בָּרֲכ֥וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כא|קג,כא]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכ֤וּ); [[תהלים קג/טעמים#קג כב|קג,כב]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד א|קד,א]] (א=בָּרֲכִ֥י); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד ג|קד,ג]] (א=הַֽ֝מֲהַלֵּ֗ךְ); [[תהלים קד/טעמים#קד י|קד,י]] (א=הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ); [[תהלים קד/טעמים#קד יח|קד,יח]] (א=לַֽשֲׁפַנִּֽים); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=בָּרֲכִ֣י); [[תהלים קד/טעמים#קד לה|קד,לה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קה/טעמים#קה ג|קה,ג]] (א=הִֽ֭תְהַלֲלוּ); [[תהלים קה/טעמים#קה מה|קה,מה]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קו/טעמים#קו א|קו,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קז/טעמים#קז לו|קז,לו]] (א=וַ֝יְכוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קז/טעמים#קז לח|קז,לח]] (א=וַיְבָרֲכֵ֣ם); [[תהלים קז/טעמים#קז מג|קז,מג]] (א=וְ֝יִתְבּוֹנֲנ֗וּ); [[תהלים קח/טעמים#קח ט|קח,ט]] (א=מְחֹקֲקִֽי); [[תהלים קט/טעמים#קט כח|קט,כח]] (א=יְקַֽלֲלוּ־הֵמָּה֮); [[תהלים קט/טעמים#קט ל|קט,ל]] (א=אֲהַלֲלֶֽנּוּ); [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַ֭לֲלוּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ); [[תהלים קיג/טעמים#קיג ט|קיג,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קטו/טעמים#קטו יח|קטו,יח]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כח|קיח,כח]] (א=אֲרוֹמֲמֶֽךָּ); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קטו|קיט,קטו]] (א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה); [[תהלים קיט/טעמים#קיט קעה|קיט,קעה]] (א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד א|קלד,א]] (א=בָּרֲכ֣וּ); [[תהלים קלד/טעמים#קלד ב|קלד,ב]] (א=וּ֝בָרֲכ֗וּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֭לֲלוּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה,ג]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֭הּ); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה יט|קלה,יט]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֣וּ [1]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כ|קלה,כ]] (בָּרֲכ֥וּ [2]); [[תהלים קלה/טעמים#קלה כא|קלה,כא]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קלט/טעמים#קלט כא|קלט,כא]] (א=וּ֝בִתְקוֹמֲמֶ֗יךָ); [[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|קמ,ד]] (א=שָׁ֥נֲנ֣וּ); [[תהלים קמג/טעמים#קמג יב|קמג,יב]] (א=כׇּל־צֹרֲרֵ֣י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד א|קמד,א]] (א=הַֽמֲלַמֵּ֣ד); [[תהלים קמה/טעמים#קמה א|קמה,א]] (א=וַאֲבָרֲכָ֥ה); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (א=אֲבָרֲכֶ֑ךָּ [1]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה ב|קמה,ב]] (וַאֲהַלֲלָ֥ה [2]); [[תהלים קמה/טעמים#קמה י|קמה,י]] (א=יְבָרֲכֽוּכָה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלוּ־יָ֡הּ); [[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו,א]] (א=הַֽלֲלִ֥י); [[תהלים קמו/טעמים#קמו ב|קמו,ב]] (א=אֲהַלֲלָ֣ה); [[תהלים קמו/טעמים#קמו י|קמו,י]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמז/טעמים#קמז ח|קמז,ח]] (א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה); [[תהלים קמז/טעמים#קמז יב|קמז,יב]] (א=הַֽלֲלִ֖י); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ב|קמח,ב]] (א=הַֽלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ג|קמח,ג]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ד|קמח,ד]] (א=הַֽ֭לֲלוּהוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ה|קמח,ה]] (א=יְֽ֭הַלֲלוּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח ז|קמח,ז]] (א=הַֽלֲל֣וּ); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יג|קמח,יג]] (א=<יְהַלֲל֤וּ ׀>); [[תהלים קמח/טעמים#קמח יד|קמח,יד]] (הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ג|קמט,ג]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ו|קמט,ו]] (א=רוֹמֲמ֣וֹת); [[תהלים קמט/טעמים#קמט ט|קמט,ט]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽלֲלוּ־אֵ֥ל); [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ב|קנ,ב]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֭לְלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ג|קנ,ג]] (א=הַ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַ֭לֲלוּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ד|קנ,ד]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַלֲל֥וּהוּ [1]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ה|קנ,ה]] (א=הַֽ֝לֲל֗וּהוּ [2]); [[תהלים קנ/טעמים#קנ ו|קנ,ו]] (א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות במשלי}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' (12 פריטים): [[משלי ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (א=יְחֹ֣קֲקוּ); [[משלי כג/טעמים#כג כ|כג,כ]] (א=בְּזֹלֲלֵ֖י); [[משלי כד/טעמים#כד יט|כד,יט]] (א=בָּֽרֲשָׁעִֽים); [[משלי כו/טעמים#כו ב|כו,ב]] (א=קִֽלֲלַ֥ת); [[משלי כח/טעמים#כח ד|כח,ד]] (א=יְהַלֲל֣וּ); [[משלי כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א=ז֝וֹלֲלִ֗ים); [[משלי כח/טעמים#כח כב|כח,כב]] (א=נִ֥בֳהָֽל); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (א=תִּ֥לֲעַ֣ג); [[משלי לא/טעמים#לא ד|לא,ד]] (א=לַֽמֲלָכִ֣ים [2]); [[משלי לא/טעמים#לא טז|לא,טז]] (א=זָֽמֲמָ֣ה); [[משלי לא/טעמים#לא כח|לא,כח]] (א=וַֽיְהַלֲלָֽהּ); [[משלי לא/טעמים#לא לא|לא,לא]] (א=וִיהַלֲל֖וּהָ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיוב}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' (28 פריטים): [[איוב א/טעמים#א ה|א,ה]] (א=וּבֵרֲכ֥וּ); [[איוב א/טעמים#א יא|א,יא]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] (א=יְבָרֲכֶֽךָּ); [[איוב ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=אֹֽרֲרֵי־י֑וֹם); [[איוב ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (א=הַֽמֲמַלְאִ֖ים); [[איוב ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] (א=כְּ֝עֹלֲלִ֗ים); [[איוב ג/טעמים#ג כא|ג,כא]] (א=הַֽמֲחַכִּ֣ים); [[איוב ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (א=יְֽמַשֲׁשׁ֥וּ); [[איוב י/טעמים#י יא|י,יא]] (א=תְּשֹׂכֲכֵֽנִי); [[איוב יב/טעמים#יב ו|יב,ו]] (א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים); [[איוב יב/טעמים#יב כה|יב,כה]] (א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב יז/טעמים#יז ט|יז,ט]] (א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[איוב כ/טעמים#כ ז|כ,ז]] (א=כְּֽ֭גֶלֲלוֹ); [[איוב כו/טעמים#כו יג|כו,יג]] (א=חֹלֲלָ֥ה); [[איוב כז/טעמים#כז ז|כז,ז]] (א=וּמִתְקוֹמֲמִ֥י); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=אֶ֥בֲחַ֣ר); [[איוב ל/טעמים#ל כב|ל,כב]] (א=וּ֝תְמֹגֲגֵ֗נִי); [[איוב לא/טעמים#לא כ|לא,כ]] (א=בֵרֲכ֣וּנִי); [[איוב לא/טעמים#לא לז|לא,לז]] (א=אֲקָֽרֲבֶֽנּוּ); [[איוב לג/טעמים#לג כב|לג,כב]] (א=לַֽמֲמִתִֽים); [[איוב לג/טעמים#לג כה|לג,כה]] (א=רֻֽטֲפַ֣שׁ); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א=אַ֥נֲשֵׁ֥י); [[איוב לו/טעמים#לו כד|לו,כד]] (א=שֹׁרֲר֣וּ); [[איוב לח/טעמים#לח לא|לח,לא]] (א=הַֽ֭תֲקַשֵּׁר); [[איוב לח/טעמים#לח לה|לח,לה]] (א=הַֽתֲשַׁלַּ֣ח); [[איוב מ/טעמים#מ כב|מ,כב]] (א=צִֽלֲל֑וֹ); [[איוב מ/טעמים#מ לא|מ,לא]] (א=הַֽתֲמַלֵּ֣א); [[איוב מב/טעמים#מב י|מב,י]] (א=בְּהִֽתְפַּֽלֲל֖וֹ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשיר השירים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]''' (6 פריטים): [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שיר השירים ב,ז]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ או  וְֽאִם־תְּעֽוֹרֲר֛וּ);{{הערה|ראו אותו פריט ב[[#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|רשימת הניקוד והטעמים]].}} [[שיר השירים ג/טעמים#ג ב|ג,ב]] (א=וַאֲסוֹבֲבָ֣ה); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]] (א=הַסֹּבֲבִ֖ים); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (א=וְֽאִם־תְּע֥וֹרֲר֛וּ); [[שיר השירים ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א=כְּתִֽימֲר֖וֹת); [[שיר השירים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=אֶנְהָֽגֲךָ֗).{{הערה|וכמו כן לפי הסכמת בן־אשר ובן־נפתלי בספר החילופים.}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות ברות}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' (פריט אחד): [[רות ב/טעמים#ב ב|ב,ב]] (א=אֵֽלֲכָה־נָּ֤א). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באיכה}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' (פריט אחד): [[איכה ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל=עֹלֲלֵ֣י). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בקהלת}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' (2 פריטים): [[קהלת ה/טעמים#ה ה|ו,ב]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ); [[קהלת ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] (ל=וּֽשֲׁתֵ֥ה). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות באסתר}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' (אין פריטים). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדניאל}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' (11 פריטים): [[דניאל א/טעמים#א ו|א,ח]] (ל=וּֽלֲלַמְּדָ֥ם); #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] (ל=גֲלִ֑י); #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] (ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח); #[[דניאל ד/טעמים#ד ט|ד,ט]] (ל=צִפֲּרֵ֣י); #[[דניאל ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=צִפֲּרֵ֥י); #[[דניאל ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=וּֽסֲגַ֛ר); #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=מַדֲּקָ֔ה); #[[דניאל ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָע֒); #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל=הַֽקֲשִׁ֥יבָה); #[[דניאל יא/טעמים#יא טו|יא,טו]] (ל=סֽוֹלֲלָ֔ה); #[[דניאל יב/טעמים#יב י|יב,י]] (ל=יִ֠תְבָּֽרֲרוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בעזרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' (11 פריטים): [[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל=וָאֶשְׁקֲלָ֨ה); [[נחמיה ב/טעמים#ב ו|נחמיה ב,ו]] (ל=מַֽהֲלָכֲךָ֖); [[נחמיה ג/טעמים#ג יג|נחמיה ג,יג]] (ל=הָשֲׁפֽוֹת); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[נחמיה ז/טעמים#ז סז|נחמיה ז,סז]] (ל=וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת); [[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל=בָּרֲכוּ֙); [[נחמיה יא/טעמים#יא ב|נחמיה יא,ב]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[נחמיה יב/טעמים#יב כט|נחמיה יב,כט]] (ל=הַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=מִֽלֲלַ֡י); [[נחמיה יב/טעמים#יב לו|נחמיה יב,לו]] (ל=גִּֽלֲלַ֡י); [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יט]] (ל=צָֽלֲלוּ֩). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברי הימים}}'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' (61 פריטים): [[דברי הימים א ב/טעמים#ב מד|דה"א ב,מד]] (א=יָרְקֳעָ֑ם [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ד/טעמים#ד י|דה"א ד,י]] (א=תְּבָרֲכֵ֜נִי); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה טז|דה"א ה,טז]] (א=וּבְכׇֽל־מִגְרֲשֵׁ֥י); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כז|דה"א ה,כז]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כח|דה"א ה,כח]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו א|דה"א ו,א]] (א=קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ג|דה"א ו,ג]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו ז|דה"א ו,ז]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו יח|דה"א ו,יח]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו כג|דה"א ו,כג]] (א=בֶּן־קֳהָ֔ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו לט|דה"א ו,לט]] (א=הַקֳּהָתִ֔י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א ו/טעמים#ו מו|דה"א ו,מו]] (א=קֳהָ֜ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נא|דה"א ו,נא]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נג|דה"א ו,נג]] (א=וְאֶֽת־יָקְמֳעָם֙ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ו/טעמים#ו נה|דה"א ו,נה]] (א=לִבְנֵֽי־קֳהָ֖ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א ט/טעמים#ט לב|דה"א ט,לב]] (א=הַקֳּהָתִ֛י [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו ה|דה"א טו,ה]] (א=קֳהָ֑ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים. בכתר נכתב הקמץ מתחת לשווא, אך המשמעות ברורה.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יח|דה"א טו,יח]] (א=וֶאֱלִ֨יפֲלֵ֜הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו יט|דה"א טו,יט]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים);{{הערה|פריט זה חסר ברשימת ברויאר בכתר ירושלים.}} [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כא|דה"א טו,כא]] (א=וֶאֱלִֽיפֲלֵ֗הוּ); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=וְהַמְשֹׁ֣רֲרִ֔ים); [[דברי הימים א טו/טעמים#טו כז|דה"א טו,כז]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֑ים); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ה|דה"א טז,ה]] (א=בַּֽמֲצִלְתַּ֥יִם); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז י|דה"א טז,י]] (א=הִֽתְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]] (א=וּֽלְבָרֲכ֗וֹ); [[דברי הימים א יט/טעמים#יט ג|דה"א יט,ג]] (א=הַֽמֲכַבֵּ֨ד); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג ו|דה"א כג,ו]] (א=קֳהָ֥ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כג/טעמים#כג יב|דה"א כג,יב]] (א=קֳהָ֗ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו ה|דה"א כו,ה]] (א=בֵרֲכ֖וֹ); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו טז|דה"א כו,טז]] (א=בַּֽמֲסִלָּ֖ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו יח|דה"א כו,יח]] (א=לַֽמֲסִלָּ֔ה); [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]] (א=הַֽמֲנַשִּׁ֔י); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז כא|דה"א כז,כא]] (א=הַֽמֲנַשֶּׁה֙); [[דברי הימים א כז/טעמים#כז לא|דה"א כז,לא]] (א=הָרֲכ֔וּשׁ); [[דברי הימים א כח/טעמים#כח יח|דה"א כח,יח]] (א=וְסֹכֲכִ֖ים); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט ב|דה"א כט,ב]] (א=וּֽכֲכָל־כֹּחִ֞י); [[דברי הימים א כט/טעמים#כט כ|דה"א כט,כ]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יב|דה"ב ה,יב]] (א=הַמְשֹׁרֲרִ֣ים); [[דברי הימים ב ה/טעמים#ה יג|דה"ב ה,יג]] (א=וְלַמְשֹׁרֲרִ֜ים); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כא|דה"ב ו,כא]] (א=יִֽתְפַּלֲל֖וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו כד|דה"ב ו,כד]] (א=וְהִתְפַּֽלֲל֧וּ); [[דברי הימים ב ו/טעמים#ו לח|דה"ב ו,לח]] (א=וְהִֽתְפַּֽלֲל֗וּ); [[דברי הימים ב ז/טעמים#ז יד|דה"ב ז,יד]] (א=וְיִֽתְפַּֽלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב יב/טעמים#יב יג|דה"ב יב,יג]] (א=וּֽשֲׁבַ֨ע); [[דברי הימים ב טז/טעמים#טז ט|דה"ב טז,ט]] (א=מְשֹׁטֲט֤וֹת); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ יט|דה"ב כ,יט]] (א=הַקֳּהָתִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=מְשֹֽׁרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כא|דה"ב כ,כא]] (א=וּֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כה|דה"ב כ,כה]] (א=בֹּזֲזִ֥ים); [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ כו|דה"ב כ,כו]] (א=בֵּרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יז|דה"ב כא,יז]] (א=כׇּל־הָרֲכוּשׁ֙); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יב|דה"ב כג,יב]] (א=וְהַֽמְהַלֲלִ֖ים); [[דברי הימים ב כג/טעמים#כג יג|דה"ב כג,יג]] (א=וְהַמְשֽׁוֹרֲרִים֙); [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד יד|דה"ב כד,יד]] (א=וּֽכֲכַלּוֹתָ֡ם); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט יב|דה"ב כט,יב]] (א=הַקֳּהָתִי֒ [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[דברי הימים ב כט/טעמים#כט ל|דה"ב כט,ל]] (א=וַֽיְהַלֲלוּ֙); [[דברי הימים ב ל/טעמים#ל כז|דה"ב ל,כז]] (א=וַיְבָרֲכ֣וּ); [[דברי הימים ב לא/טעמים#לא ח|דה"ב לא,ח]] (א=וַֽיְבָרֲכוּ֙); [[דברי הימים ב לב/טעמים#לב לא|דה"ב לב,לא]] (א=הַֽמֲשַׁלְּחִ֤ים); [[דברי הימים ב לג/טעמים#לג יח|דה"ב לג,יח]] (א=הַֽמֲדַבְּרִ֣ים); [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|דה"ב לה,ז]] (א=מֵרֲכ֥וּשׁ);{{הערה|פריט זה נשמט ברשימת ברויאר.}} [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה טו|דה"ב לה,טו]] (א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בנ"ך: עיצוב כללי לטעמי אמ"ת== להסבר מפורט על עיצוב טעמי אמ"ת, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו. ===עולה ויורד=== להסבר מפורט על המדיניות כלפי "עולה ויורד" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 13) שבהם סימנו "עולה ויורד" באופן מלא (=תו של "עולה" ותו של "יורד") באות אחת, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שמשמיט בעקביות את ה"עולה" בתיבות הללו (ייתכן מסיבות הקשורות לנגינתן). בעתיד נסמן את ה"עולה" בתיבות אלו ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} אם תהיה אפשרות טכנית לעשות כך. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים ל/טעמים#ל יב|ל,יב]] (א=לְמָח֢וֹל לִ֥י); [[תהלים מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א=לְאֵ֢ל חָ֥י); [[תהלים נה/טעמים#נה כ|נה,כ]] (א=קֶ֗דֶם סֶ֥לָה); [[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]] (א=י֤וֹם{{מ:לגרמיה}}י֥וֹם); [[תהלים פו/טעמים#פו ב|פו,ב]] (א=כִּֽי־חָסִ֢יד אָ֥נִי); [[תהלים קט/טעמים#קט טז|קט,טז]] (א=עֲשׂ֢וֹת חָ֥סֶד); [[תהלים קכה/טעמים#קכה ב|קכה,ב]] (א=סָבִ֢יב לָ֥הּ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי כד/טעמים#כד כד|כד,כד]] (א=צַדִּ֢יק אָ֥תָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טו|ל,טו]] (א=הַ֤ב{{מ:פסק}}הַ֥ב). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (א=וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה); [[איוב ט/טעמים#ט כב|ט,כב]] (א=אַחַ֗ת הִ֥יא); [[איוב כט/טעמים#כט כה|כט,כה]] (א=וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ);{{הערה|יושם לב שיש סימן למחיקה מעל האות רי"ש, ושמא נמחק ה"עולה" (ראו ייבין, מט.1, עמ' 330).}} [[איוב לד/טעמים#לד כ|לד,כ]] (א=וַחֲצ֢וֹת לָ֥יְלָה). '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 55) שבהם ה"עולה" וה"יורד" באות בשתי תיבות סמוכות. אם אין בתיבת ה"עולה" טעם עצמאי, אז סימנו מקף בין תיבת ה"עולה" לתיבת ה"יורד", בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ואם יש טעם עצמאי בתיבת ה"עולה", והיא לא ראויה אם כן להיות מוקפת, אז מהדורתנו זהה לנוסח הכתר (בלי מקף) וסימנו את הדוגמה בכוכבית. ברשימה מובא נוסחו של כתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את המקף;{{הערה| במקום אחד שבו הכתר לא קיים (תהלים יח,מד) הבאנו ברשימה את נוסחו של כתי"ל, שגם בו המקף מושמט בדרך כלל.}} דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן המקף מסומן בכתר '''מודגשות''', והן מופיעות במהדורתנו כמקפים רגילים. ואילו בשאר המקומות (שבהם אין טעם עצמאי בתיבת ה"עולה" אך המקף מושמט בכתר ארם צובה) סימנו את המקף ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} במהדורתנו.{{הערה|השתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:מקף אפור]].}} :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' [[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]] (א{{=}}עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם); [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (א{{=}}אֶֽ֫ל חֹ֥ק); [[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א*{{=}}מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב); [[תהלים ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] (א{{=}}אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי); [[תהלים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א*{{=}}יִסַּ֢דְתָּ֫ עֹ֥ז); [[תהלים יד/טעמים#יד ד|יד,ד]] (א*{{=}}כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים יח/טעמים#יח מד|יח,מד]] (ל*{{=}}מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם); [[תהלים כח/טעמים#כח ג|כח,ג]] (א*{{=}}וְעִם־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים ל/טעמים#ל ח|ל,ח]] (א{{=}}לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז); [[תהלים ל/טעמים#ל י|ל,י]] (א{{=}}אֶ֫ל שָׁ֥חַת); [[תהלים לא/טעמים#לא י|לא,י]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים לא/טעמים#לא יט|לא,יט]] (א{{=}}שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר); [[תהלים לא/טעמים#לא כא|לא,כא]] (א{{=}}מֵרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]] (א*{{=}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ); [[תהלים מ/טעמים#מ יח|מ,יח]] (א{{=}}יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] (א*{{=}}לֹא־הוֹשִׁ֢יעָ֫ה לָּ֥מוֹ); [[תהלים מה/טעמים#מה ח|מה,ח]] (א{{=}}וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע); [[תהלים נג/טעמים#נג ה|נג,ה]] (א*{{=}}פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] (א*{{=}}לֹא־הָ֢יָה֫ פָ֥חַד); [[תהלים נו/טעמים#נו ט|נו,ט]] (א*{{=}}סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה); [[תהלים סב/טעמים#סב י|סב,י]] (א{{=}}בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|ע,ו]] ('''א{{=}}ח֫וּשָׁה־לִּ֥י'''); [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (א{{=}}לִ֫י ט֥וֹב); [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]] (א{{=}}שֽׁ֫וּב נָ֥א); [[תהלים פח/טעמים#פח א|פח,א]] (א{{=}}לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח); [[תהלים פח/טעמים#פח י|פח,י]] (א{{=}}מִנִּ֫י עֹ֥נִי); [[תהלים צז/טעמים#צז י|צז,י]] (א{{=}}שִׂנְא֫וּ רָ֥ע); [[תהלים קב/טעמים#קב ג|קב,ג]] (א{{=}}צַ֫ר לִ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] ('''א=לֹ֫א־לָ֥נוּ'''); [[תהלים קיח/טעמים#קיח כז|קיח,כז]] (א*{{=}}וַיָּ֢אֶ֫ר לָ֥נוּ); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ז|קמב,ז]] (א*{{=}}כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ב|תהלים קמד,ב]] (א{{=}}וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|תהלים קמד,יג]] (א{{=}}אֶ֫ל זַ֥ן); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א{{=}}יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' [[משלי א/טעמים#א כב|א,כב]] (א{{=}}תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי); [[משלי ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] ('''א=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן'''); [[משלי ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (א{{=}}עַֽד־כִּכַּ֫ר לָ֥חֶם); [[משלי ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (א{{=}}שְֽׂנֹ֫את רָ֥ע); [[משלי ח/טעמים#ח לד|ח,לד]] (א*{{=}}שֹׁמֵ֪עַֽ֫ לִ֥י); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] ('''א=כֶּ֫ן־ה֥וּא'''); [[משלי כד/טעמים#כד יב|כד,יב]] (א*{{=}}לֹֽא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה); [[משלי כה/טעמים#כה ז|כה,ז]] (א{{=}}עֲֽלֵ֫ה הֵ֥נָּה); [[משלי ל/טעמים#ל טז|ל,טז]] (א*{{=}}וְעֹ֢צֶ֫ר רָ֥חַם); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] ('''א=לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם'''); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] ('''א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר'''). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' [[איוב ג/טעמים#ג ד|ג,ד]] (א{{=}}יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ); [[איוב ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (א*{{=}}יִקָּחֵ֢ה֫וּ אֹ֥פֶל); [[איוב ז/טעמים#ז יא|ז,יא]] (א{{=}}אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י); [[איוב כא/טעמים#כא לג|כא,לג]] (א{{=}}רִגְבֵ֫י נָ֥חַל); [[איוב כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (א{{=}}בְּֽמֹרְדֵ֫י א֥וֹר); [[איוב לב/טעמים#לב ב|לב,ב]] (א*{{=}}מִמִּשְׁפַּ֢חַ֫ת רָ֥ם); [[איוב לג/טעמים#לג ט|לג,ט]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י פָ֥שַׁע); [[איוב לד/טעמים#לד י|לד,י]] (א{{=}}שִׁמְע֫וּ לִ֥י); [[איוב לז/טעמים#לז ו|לז,ו]] (א{{=}}הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ); [[איוב מב/טעמים#מב ג|מב,ג]] (א{{=}}בְּֽלִ֫י דָ֥עַת). {{עוגן|מקום העולה}}'''ג. מקום כתיבת ה"עולה" בתוך התיבה:''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד", ועוד רשימה של הפסוקים שיש בהם "עולה ויורד" בשם הוי"ה. דרכו של כתר ארם צובה על פי רוב לכתוב את ה"עולה" באות הראשונה של הברה הראויה לגעיה קלה (אם בתיבה יש הברה כזאת), ובאות יו"ד של שם הוי"ה (אותה שיטה בשם הוי"ה נמצאת בכתר לגבי כתיבתו של הטעם המחבר צינורית, וראו ב[[#צינורית|סעיף הבא]]). אך נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, ובאות ה"א הראשונה של שם הוי"ה (וכמו כן במהדורות ברויאר). בהתאם למדיניות שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עולה ויורד|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]], סימן ה"עולה" מופיע בה בעקביות בהברה הראויה לגעיה ובאות יו"ד בשם הוי"ה. :'''הברה הראויה לגעיה קלה בתוך תיבה של "עולה ויורד":''' [[תהלים כח/טעמים#כח ז|כח,ז]] (א*=וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב ז|לב,ז]] (א*=תִּ֫צְּרֵ֥נִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לב/טעמים#לב י|תהלים לב,י]] (א!=לָרָ֫שָׁ֥ע); [[תהלים לז/טעמים#לז מ|לז,מ]] (א*=וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (א*=אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים נ/טעמים#נ ג|נ,ג]] (א*=וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ); [[תהלים נ/טעמים#נ כג|תהלים נ,כג]] (א!=יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי [תיקון בכתב־היד שלא הושלם]); [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (א!=מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים נה/טעמים#נה כג|נה,כג]] (א*=יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סב/טעמים#סב ד|סב,ד]] (א*=כֻ֫לְּכֶ֥ם [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|תהלים סח,כא]] (א!=לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים סח/טעמים#סח כב|סח,כב]] (א*=אֹ֫יְבָ֥יו); [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (א*=ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים עא/טעמים#עא יח|תהלים עא,יח]] (א*=אַֽל־תַּ֫עַזְבֵ֥נִי); [[תהלים קכ/טעמים#קכ א|קכ,א]] (א*=הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת [לאחר תיקון בכתב־היד]);{{הערה|וכמו כן בכל מקום שתיבה זו מוטעמת ב"עולה ויורד".}} [[תהלים קכד/טעמים#קכד ז|קכד,ז]] (א*=י֫וֹקְשִׁ֥ים); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|קלז,ו]] (א*=אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|תהלים קלז,ז]] (א!=יְֽרוּשָׁ֫ל{{מ:ירושלם|ָ|֥}}ם); [[תהלים קלח/טעמים#קלח ח|תהלים קלח,ח]] (א*=בַּ֫עֲדִ֥י); [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|קמד ז]] (א!=מִמָּ֫ר֥וֹם [לאחר תיקון הפוך בכתב־היד]); [[משלי א/טעמים#א כג|משלי א,כג]] (א*=לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י); [[משלי ג/טעמים#ג ג|משלי ג,ג]] (א*=אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (א!=וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן);{{הערה|יש התחלה של כתיבת ה"עולה" גם מעל האות עי"ן; הסופר כנראה התחיל לסמן אותו שם, התחרט באמצע וסימנו מעל האות למ"ד, ולא מחק את הראשון.}} [[איוב ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (א*=הָ֫אָדָ֥ם); [[איוב יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (א*=לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה). :'''"עולה ויורד" בשם הוי"ה:''' [[תהלים כז/טעמים#כז יד|תהלים כז,יד]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (א!=הָאֵ{{אתנח הפוך}}ל{{מ:פסק}}יְה֫וָ֥ה); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (א*=אֶת־יְ֫הוָ֥ה [לאחר תיקון בכתב־היד]); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]] (א*=אֶל־יְ֫הוָ֥ה); [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]] (א*=יְ֫הוָ֥ה); [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (א!=יְה֫וָ֥ה). ===צינורית=== להסבר על המדיניות כלפי "צינורית" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צינורית|פרק השני]]''' של המבוא. '''א. מקף אפור אחרי צינורית שהיא לבד בתיבתה.''' להלן רשימה מלאה של התיבות שבהן הוספנו מקף אפור אחרי צינורית הנכתבת לבד בתיבתה (15 מקומות): :[[תהלים ב/טעמים#ב ז|'''תהלים''' ב,ז]] (אָמַ֘ר{{מ:מקף אפור}}אֵלַ֥י); [[תהלים ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (כִּ֤י{{מ:לגרמיה}}לֹ֤א{{מ:מקף אפור}}אֵֽל־חָפֵ֘ץ{{מ:מקף אפור}}רֶ֥שַׁע{{מ:פסק}}אָ֑תָּה); [[תהלים יח/טעמים#יח א|יח,א]] (הִֽצִּיל־יְהֹוָ֘ה{{מ:מקף אפור}}אוֹת֥וֹ); [[תהלים יח/טעמים#יח כ|יח,כ]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בִּֽי); [[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}חָ֥פֵֽץ{{מ:מקף אפור}}בּֽוֹ); [[תהלים לא/טעמים#לא כב|לא,כב]] (הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ); [[תהלים מט/טעמים#מט טו|מט,טו]] (וַיִּרְדּ֘וּ{{מ:מקף אפור}}בָ֤ם); [[תהלים סב/טעמים#סב ט|סב,ט]] (בִּטְח֘וּ{{מ:מקף אפור}}ב֤וֹ); [[תהלים סו/טעמים#סו כ|סו,כ]] (לֹֽא־הֵסִ֘יר{{מ:מקף אפור}}תְּפִלָּתִ֥י); [[תהלים צה/טעמים#צה ז|צה,ז]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא); [[תהלים קמז/טעמים#קמז כ|קמז,כ]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}עָ֤שָׂה); [[משלי ו/טעמים#ו ג|'''משלי''' ו,ג]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}בָ֤אתָ); [[איוב יח/טעמים#יח יט|'''איוב''' יח,יט]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}נִ֤ין); [[איוב לב/טעמים#לב ה|לב,ה]] (כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}אֵ֤ין); [[איוב לז/טעמים#לז כא|לז,כא]] (לֹ֘א{{מ:מקף אפור}}רָ֤אוּ). '''ב. צינורית בשם הוי"ה.''' להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת שיש בהם צינורית בשם הוי"ה (א*=יְ֘הוָ֤ה ב-7 מקומות, ובניקוד אֱלֹהִים במקום האחרון [א*=יְ֘הֹוִ֤ה]): :[[תהלים פ/טעמים#פ כ|'''תהלים''' פ,כ]]; [[תהלים פא/טעמים#פא יא|פא,יא]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ט|פד,ט]]; [[תהלים צו/טעמים#צו י|צו,י]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ה|צט,ה]]; [[תהלים צט/טעמים#צט ט|צט,ט]]; [[תהלים קו/טעמים#קו מז|קו,מז]]; [[תהלים קט/טעמים#קט כא|קט,כא]]. '''ג. חריגים:''' יש תיקון אחד בכתר בתוך תיבה שמשקלה דומה לשם הוי"ה: [[תהלים קלח/טעמים#קלח ב|קלח,ב]] (וְ֘אוֹדֶ֤ה [לפני תיקון], וְא֘וֹדֶ֤ה* [לאחר תיקון]). ובעוד תיבה שמשקלה דומה יש צינורית במקום חריג: [[תהלים פט/טעמים#פט ו|פט,ו]] (א!=וְ֘יוֹד֤וּ). במהדורתנו: וְא֘וֹדֶ֤ה, וְי֘וֹד֤וּ, כשיטתו העקבית של הכתר בשאר כל המקומות. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== להסבר על ההבחנה בין "אתנח הפוך" ל"גלגל" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|פרק השני]]''' של המבוא. ===רביע מוגרש=== להסבר על המדיניות כלפי "רביע מוגרש" במהדורתנו, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|פרק השני]]''' של המבוא. להלן רשימה של כל פסוקי אמ"ת (סה"כ 260) שבהם סימנו "רביע מוגרש" באופן מלא (=תו של "גרש מוקדם" ותו של "רביע") באות אחת בעקביות, בהתאם למדיניות העיצוב שקבענו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#רביע מוגרש|בפרק השני של המבוא למהדורתנו]]. ברשימה מובא נוסחו של התיבה הרלוונטית בכתר ארם צובה, שבדרך כלל משמיט את נקודת הרביע. דוגמאות יוצאות מן הכלל שבהן נקודת הרביע מסומנת '''מודגשות'''. במקומות שהכתר לא קיים (תהלים טו,א-כה,א) הבאנו את נוסחו של כתי"ל ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}; נקודת הרביע מסומנת בו בדרך כלל, והדגשנו דוגמה אחת יוצאת מן הכלל שבה היא מושמטת. :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|תהלים:]]''' ז,א ('''א{{=}}עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ'''); ח,ז (א{{=}}כֹּ֝ל); יא,א (א{{=}}נודו נ֝וּדִי); יא,ב (א{{=}}בְּמוֹ־אֹ֝פֶל); יד,ג (א{{=}}אֵ֝ין); {{צבע גופן|אפור|טז,א (ל{{=}}אֵ֝֗ל); יז,ו (ל{{=}}לִ֝֗י); יז,י (ל{{=}}פִּ֝֗ימוֹ); יח,יב (ל{{=}}חֶשְׁכַת־מַ֝֗יִם); יח,טו ('''ל{{=}}רָ֝ב'''); יח,לא (ל{{=}}ה֝֗וּא); יח,לב (ל{{=}}צ֝֗וּר); כ,ט (ל{{=}}קַּ֝֗מְנוּ); כב,כא (ל{{=}}מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב); כג,ג (ל{{=}}בְמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק);}} כה,כא ('''א{{=}}כִּ֝֗י'''); כז,יב ('''א{{=}}עֵדֵי־שֶׁ֝֗קֶר'''); לא,כ (א{{=}}נֶ֝גֶד); לא,כב (א{{=}}לִ֝י); לא,כד (א{{=}}עַל־יֶ֝תֶר); לב,ט (א{{=}}בַּ֝ל); לב,י (א{{=}}חֶ֝סֶד); לג,ו (א{{=}}פִּ֝יו); לה,יד ('''א{{=}}כַּאֲבֶל־אֵ֝֗ם'''); לו,ה (א{{=}}רָ֝ע); לז,ב (א{{=}}דֶּ֝שֶׁא); לז,ג (א{{=}}שְׁכׇן־אֶ֝רֶץ); לח,יא (א{{=}}גַּם־הֵ֝ם); מ,ח (א{{=}}בִּמְגִלַּת־סֵ֝פֶר); מ,טז (א{{=}}לִ֝י); מד,טו (א{{=}}מְנֽוֹד־רֹ֝אשׁ); מה,ט (א{{=}}שֵׁ֝ן); מח,ז (א{{=}}חִ֝יל); מח,יא (א{{=}}צֶ֝דֶק); מט,ג (א{{=}}יַ֝חַד); מט,כ (א{{=}}עַד־נֵ֝צַח); נ,א (א{{=}}מִמִּזְרַח־שֶׁ֝מֶשׁ); נא,ב (א{{=}}כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א); נב,ג (א{{=}}אֵ֝ל); נב,יא (א{{=}}כִי־ט֝וֹב); נג,ב (א{{=}}עָ֝וֶל); נג,ד (א{{=}}אֵ֝ין); נה,ד (א{{=}}אָ֝וֶן); נה,ה (א{{=}}מָ֝וֶת); נז,ב (א{{=}}עַ֝ד); נח,ט (א{{=}}אֵ֝שֶׁת); סא,ד (א{{=}}מִגְדַּל־עֹ֝ז); סב,י (א{{=}}הֵ֝מָּה); סב,יב (א{{=}}עֹ֝ז); סג,ט (א{{=}}בִּ֝י); סד,ז (א{{=}}אִ֝ישׁ); סה,ו (א{{=}}כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝רֶץ); סו,ו (א{{=}}שָׁ֝ם); סו,יד (א{{=}}וְדִבֶּר־פִּ֝י); סח,יג (א{{=}}בַּ֝יִת); סח,יח (א{{=}}בָ֝ם); סח,כט (א{{=}}ז֝וּ); סט,ג (א{{=}}בְמַעֲמַקֵּי־מַ֝יִם); סט,יח (א{{=}}כִּי־צַר־לִ֝י); סט,לו (א{{=}}שָׁ֝ם); עא,יז (א{{=}}וְעַד־הֵ֝נָּה); עג,ו (א{{=}}יַעֲטָף־שִׁ֝ית); עג,יט (א{{=}}תַ֝מּוּ); עד,ה (א{{=}}בִּסְבׇךְ־עֵ֝ץ); עד,כ (א{{=}}מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝רֶץ); עה,ט (א{{=}}כֹּ֝ל); עו,יב (א{{=}}שַׁ֝י); עז,ט (א{{=}}אֹ֝מֶר); עז,יז ('''א{{=}}אַ֝֗ף'''); עח,כא (א{{=}}וְגַם־אַ֝ף); עח,ל (א{{=}}ע֝וֹד); עח,מב (א{{=}}י֝וֹם); עח,נד (א{{=}}הַר־זֶ֝ה); עח,ס (א{{=}}אֹ֝הֶל); עט,ה (א{{=}}כְּמוֹ־אֵ֝שׁ); פ,טז (א{{=}}וְעַל־בֵּ֝ן); פא,יא (א{{=}}הַרְחֶב־פִּ֝יךָ); פג,יא (א{{=}}דֹּ֝מֶן); פג,יג (א{{=}}אֵ֝ת); פד,ה (א{{=}}ע֝וֹד); פד,יב (א{{=}}יִמְנַע־ט֝וֹב); פה,ב (א{{=}}שַׁ֝בְתָּ); פו,ה (א{{=}}וְרַב־חֶ֝סֶד); פז,ד (א{{=}}זֶ֝ה); פט,מח (א{{=}}עַל־מַה־שָּׁ֝וְא); צ,י (א{{=}}חִ֝ישׁ); צד,ט (א{{=}}עַ֝יִן); צד,טז (א{{=}}לִ֝י); צו,ד (א{{=}}ה֝וּא); צז,ז (א{{=}}הִשְׁתַּחֲווּ־ל֝וֹ); צח,ג (א{{=}}אֵ֝ת); צח,ח (א{{=}}יַ֝חַד); צט,ב (א{{=}}ה֝וּא); ק,ד (א{{=}}הוֹדוּ־ל֝וֹ); קא,ד (א{{=}}רָ֝ע); קא,ו (א{{=}}ה֝וּא); קד,יד (א{{=}}לֶ֝חֶם); קד,יט (א{{=}}שֶׁ֝מֶשׁ); קה,ב ('''א{{=}}שִׂ֝֗יחוּ'''); קה,יא (א{{=}}חֶ֝בֶל); קו,יד (א{{=}}וַיְנַסּוּ־אֵ֝ל); קו,כ (א{{=}}שׁ֝וֹר); קו,כט (א{{=}}וַתִּפְרׇץ־בָּ֝ם); קז,לג (א{{=}}מַ֝יִם); קט,כ (א{{=}}רָ֝ע); קי,ו (א{{=}}רֹ֝אשׁ); קי,ז (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיג,ח (א{{=}}עִ֝ם); קטו,ב (א{{=}}אַיֵּה־נָ֝א); קטז,יד (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קטז,יח (א{{=}}נֶגְדָה־נָּ֝א); קיח,יד (א{{=}}וַֽיְהִי־לִ֝י); קיח,יט (א{{=}}אָבֹא־בָ֝ם); קיח,כא (א{{=}}וַתְּהִי־לִ֝י); קיט,יג (א{{=}}כֹּ֝ל); קיט,מט (א{{=}}עַ֝ל); קיט,סב (א{{=}}עַ֝ל); קיט,צ (א{{=}}אֶ֝רֶץ); קיט,צב (א{{=}}אָ֝ז); קיט,צג (א{{=}}בָ֝ם); קיט,קד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קיח (א{{=}}כִּי־שֶׁ֝קֶר); קיט,קכט (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); קיט,קלו (א{{=}}עַ֝ל); קיט,קסד (א{{=}}עַ֝ל); קכ,ד (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ו (א{{=}}עִ֝ם); קכ,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); קכג,ב (א{{=}}עַ֝ד); קכג,ג (א{{=}}כִּי־רַ֝ב); קכד,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכד,ד (א{{=}}נַ֝חְלָה); קכד,ו (א{{=}}טֶ֝רֶף); קכז,א (א{{=}}לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר); קכז,ד (א{{=}}כֵּ֝ן); קכח,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קכט,א (א{{=}}יֹאמַר־נָ֝א); קכט,ב (א{{=}}גַּ֝ם); קכט,ה (א{{=}}כֹּ֝ל); קלב,א (א{{=}}אֵ֝ת); קלב,יז (א{{=}}נֵ֝ר); קלה,ז (א{{=}}מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ); קלה,יז (א{{=}}אַ֝ף); קלז,ג (א{{=}}לָ֝נוּ); קלז,ד (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ו (א{{=}}עַ֝ל); קלז,ז (א{{=}}עַ֝ד); קמ,ג (א{{=}}כׇּל־י֝וֹם); קמג,יב (א{{=}}כִּ֝י); קמח,י (א{{=}}רֶ֝מֶשׂ). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|משלי:]]''' א,א (א{{=}}מֶ֝לֶךְ); ד,ה (א{{=}}וְאַל־תֵּ֝ט); ז,ט (א{{=}}לַ֝יְלָה); ז,כה (א{{=}}אַל־תֵּ֝תַע); ח,כז (א{{=}}ח֝וּג); ט,ב (א{{=}}אַ֝ף); ט,ד (א{{=}}חֲסַר־לֵ֝ב); ט,טז (א{{=}}וַחֲסַר־לֵ֝ב); יא,יג (א{{=}}וְנֶאֱמַן־ר֝וּחַ); יא,לא (א{{=}}אַ֝ף); יב,ח (א{{=}}וְנַעֲוֵה־לֵ֝ב); יד,כט (א{{=}}וּקְצַר־ר֝וּחַ); טו,א (א{{=}}וּדְבַר־עֶ֝צֶב); טו,ד (א{{=}}בָּ֝הּ); טו,יא (א{{=}}אַ֝ף); טו,יג (א{{=}}וּבְעַצְּבַת־לֵ֝ב); טו,טו (א{{=}}וְטֽוֹב־לֵ֝ב); טו,טז (א{{=}}רָ֝ב); טו,כד (א{{=}}ס֝וּר); יז,ז (א{{=}}אַ֝ף); יז,כז (א{{=}}וקר יְקַר־ר֝וּחַ); יח,ב (א{{=}}כִּ֝י); יח,ט (א{{=}}ה֝וּא); יח,יג (א{{=}}הִיא־ל֝וֹ); יט,י (א{{=}}אַ֝ף); יט,כב (א{{=}}וְטֽוֹב־רָ֝שׁ); יט,כד (א{{=}}גַּם־אֶל־פִּ֝יהוּ); יט,כו ('''א?{{=}}בֵּ֗֝ן'''); כ,א (א{{=}}בּ֝וֹ); כ,יד (א{{=}}ל֝וֹ); כא,ה (א{{=}}וְכׇל־אָ֝ץ); כא,כז (א{{=}}אַ֝ף); כד,ה (א{{=}}וְאִֽישׁ־דַּ֝עַת); כד,ח (א{{=}}ל֝וֹ); כד,ל (א{{=}}וְעַל־כֶּ֝רֶם); כה,כח (א{{=}}אִ֝ישׁ); כו,כז (א{{=}}אֶ֝בֶן); כז,ח (א{{=}}כֵּֽן־אִ֝ישׁ); כז,כד (א{{=}}וְאִם־נֵ֝זֶר); כח,טז (א{{=}}בֶ֝צַע); כח,כא (א{{=}}וְעַל־פַּת־לֶ֝חֶם); כח,כד (א{{=}}ה֝וּא); כט,ה (א{{=}}רֶ֝שֶׁת); כט,כג (א{{=}}וּשְׁפַל־ר֝וּחַ); ל,ה (א{{=}}ה֝וּא); לא,ח (א{{=}}אֶל־דִּ֝ין); לא,יב (א{{=}}כֹּ֝ל); לא,כו (א{{=}}חֶ֝סֶד). :'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|איוב:]]''' ה,ז (א{{=}}וּבְנֵי־רֶ֝שֶׁף); ה,י (א{{=}}מַ֝יִם); ו,ג (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); ו,ה (א{{=}}יִגְעֶה־שּׁ֝וֹר); ו,ו (א{{=}}אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם); ו,ז (א{{=}}הֵ֝מָּה); ו,כט (א{{=}}ע֝וֹד); ז,טו (א{{=}}מָ֝וֶת); ח,טו (א{{=}}בּ֝וֹ); ח,יח (א{{=}}בּ֝וֹ); ט,כ (א{{=}}תׇּֽם־אָ֝נִי); ט,כט (א{{=}}לָמָּה־זֶּ֝ה); יא,יא (א{{=}}וַיַּרְא־אָ֝וֶן); יא,יב (א{{=}}פֶּ֝רֶא); יב,יג (א{{=}}ל֝וֹ); יב,יד (א{{=}}עַל־אִ֝ישׁ); יב,טז (א{{=}}ל֝וֹ); יג,יב (א{{=}}לְגַבֵּי־חֹ֝מֶר); יד,יד (א{{=}}עַד־בּ֝וֹא); טו,לא (א{{=}}כִּי־שָׁ֝וְא); טז,י (א{{=}}יַ֝חַד); טז,יב (א{{=}}ל֝וֹ); יז,ג (א{{=}}ה֝וּא); יז,ד (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); יז,יב (א{{=}}א֝וֹר); יח,ד (א{{=}}וְיֶעְתַּק־צ֝וּר); יח,יז (א{{=}}ל֝וֹ); יט,טז ('''א!{{=}}בְּ֝מוֹ־פִ֗י''');{{הערה|ראו גם ב[[#איוב|רשימת החריגים בספר איוב]].}} כ,ט (א{{=}}וְלֹֽא־ע֝וֹד); כ,כא (א{{=}}עַל־כֵּ֝ן); כא,ב (א{{=}}וּתְהִי־זֹ֝את); כב,ג (א{{=}}וְאִם־בֶּ֝צַע); כב,ה (א{{=}}וְאֵֽין־קֵ֝ץ); כג,ו (א{{=}}אַךְ־ה֝וּא); כד,ה (א{{=}}לֶ֝חֶם); כה,ג (א{{=}}וְעַל־מִ֝י); כו,ד (א{{=}}וְנִשְׁמַת־מִ֝י); כו,ה (א{{=}}מַ֝יִם); כו,ז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); כז,יב (א{{=}}וְלָמָּה־זֶּ֝ה); כז,כ (א{{=}}לַ֝יְלָה); כח,יב (א{{=}}זֶ֝ה); כח,כ (א{{=}}זֶ֝ה); ל,ג (א{{=}}אֶ֝מֶשׁ); ל,ל (א{{=}}וְעַצְמִי־חָ֝רָה); לא,מ (א{{=}}תַּ֝מּוּ); לד,יא (א{{=}}אִ֝ישׁ); לד,יג (א{{=}}שָׂ֝ם); לד,כב (א{{=}}שָׁ֝ם); לד,כג (א{{=}}אֶל־אֵ֝ל); לד,כה (א{{=}}לַ֝יְלָה); לה,טז (א{{=}}בִּבְלִי־דַ֝עַת); לו,יח (א{{=}}וְרׇב־כֹּ֝פֶר); לו,כא (א{{=}}כִּֽי־עַל־זֶ֝ה); לז,יז (א{{=}}אֶ֝רֶץ); לז,כ (א{{=}}אִ֝ישׁ); לט,יז (א{{=}}לָ֝הּ); לט,כח (א{{=}}שֶׁן־סֶ֝לַע); מא,ב (א{{=}}ה֝וּא); מא,יא (א{{=}}אֵ֝שׁ); מא,כג (א{{=}}יָ֝ם); מא,כו (א{{=}}ה֝וּא). ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== למידע מפורט על התיבות הראויות להיות מוקפות בספרי אמ"ת, והוספנו להן מקף אפור, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|פרק השני]]''' של המבוא. ==חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים== בניגוד ל'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הסדרים בתורה|חלוקת הסדרים בתורה]]''', חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים איננה עניינית אלא בעיקר כמותית. הסדרים אינם מתחילים בתחילת עניין בדרך כלל, וגם לא מסתיימים בסוף עניין, אלא במקומות שיש בהם דברי ברכה או נחמה או שבח לה'. הסיבה לחלוקתם של ספרי הנביאים והכתובים לסדרים אינה ידועה לנו; אמנם לפי הסבר רווח, תפקידה לסמן יחידות בשביל קריאה יומית כדי לסיים את כל המקרא בשנה אחת, כי לפי חישוב פשוט יוצא שמספר הסדרים קרוב או זהה למספר ימי החול בשנה עברית רגילה (למעט שבתות ומועדים).{{הערה|הסבר זה לחלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים התפרסם במיוחד בדברי הפתיחה למהדורת קורן: "על משמעותה של החלוקה לסדרים בספרי נביאים וכתובים אין לנו ידיעות ממקורותת קדמונים. הציון הבולט של הסדרים העסיק חכמים מחכמי ישראל בימינו, ובכללם ר' שאול קוסובסקי ז"ל. הוא התעמק בבעיה זו והציע פתרון מסתבר. הוא חישב את כמות הסדרים של כל הספרים ביחד והגיע למספר 293; זהו מספרם של ימות החול בשנה רגילה. סיכומם של ימות החול (293) וימי שבת וחג (71) הוא 364, כלומר, מנין ימיה של שנת השמש חסר יום אחד, כנגד תשעה באב, שהוא יום אסור בתלמוד תורה (קוראים בו ספר "איכה"); ויום זה אף הוא נקרא "מועד", ואין למנותו כאן בחשבון ימות החול. יוצא איפה שנקבע "סדר" קריאה מן התורה, הנביאים והכתובים, לכל יחיד ויחיד, לכל יום ויום מ-365 ימי השנה. וכך, כנראה, נהגו קדמונינו." לדיון מפורט בסדרים ראו פסח פינפער, '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו) עמ' 39-45.}} חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים יציבה בדרך כלל במקורות (יותר מחלוקת הסדרים בתורה). בחלוקה המקובלת שבדפוסים מוצאים 293 סדרים סה"כ, ויש רק כ-4 מקומות שבהם רשום סדר נוסף במקורות העתיקים:{{הערה|כל ארבעת הסדרים הנוספים מופיעים במהדורות ברויאר ע"פ ספר החילופים, וגם במקראות גדולות הכתר. אמנם לא כולם מסומנים בתוך כתר ארם צובה, ולא ברור מהם הנימוקים לסימונם במקראות גדולות הכתר.}} #"וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת" ([[יהושע ח/טעמים#ח א|יהושע ח א]]) = ד* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בכתר ובגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים). #"וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה" ([[ירמיהו יז/טעמים#יז כו|ירמיהו יז כו]]) = (ט*) (חסר בכתר ובגוף כתי"ל ובחלוקה המקובלת, אך קיים בספר החילופים ומחוק ברשימת כתי"ל). #"אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" ([[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה ב]]) = א* (חסר בחלוקה המקובלת, אבל קיים בגוף כתי"ל וברשימת כתי"ל ובספר החילופים; המקום של הפרשה חסר בכתר). #"יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ" ([[רות ב/טעמים#ב יב|רות ב יב]]) = [א*] (חסר בחלוקה המקובלת ובכתר ובגוף כתי"ל, אבל קיים ברשימת כתי"ל ובספר החילופים). מספרי הסדרים בספרי הנביאים והכתובים כדלהלן (המספרים לפי החלוקה המקובלת, והכוכביות מציינות סדר נוסף ע"פ המקורות העתיקים): *יהושע 14* | ד* *שופטים 14 *שמואל 34 *מלכים 35 *ישעיהו 26 *ירמיהו 31* | (ט*) *יחזקאל 29 *תרי עשר 21 **סה"כ נביאים 204 (206*) *תהלים 19 *משלי 8 *איוב 8 *שיר השירים 1* | א* *רות 1* | [א*] *איכה 1 *קהלת 4 *אסתר 5 *דניאל 7 *עזרא 10 *דברי הימים 25 **סה"כ כתובים 89 (91*) **סה"כ נביאים וכתובים 293 (297*) '''תחילת ספר:''' ציינו תחילת סדר גם בראש כל אחד מכ"ד ספרי המקרא (במספר הרצוף "א"), למרות שסימון כזה אינו מופיע בתחילת ספרי המקרא בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. הסדר הראשון בתחילת כל אחד מכ"ד ספרי מקרא צוין במפורש בספר החילופים וברשימות הסדרים בכתי"ל ([https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up תורה], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n655/mode/1up נביאים], [https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n930/mode/1up כתובים]). '''התבנית:''' תחילת כל "סדר" מתוייגת בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה בתוך '''[[תבנית:מ:פסוק]]''', ע"י השימוש בפרמטר "סדר=". תבנית זו נמצאת מיד לפני כל פסוק במקרא (בלי שום רווח ביניהם). כשיש בה פרמטר של "סדר=", מופיע מספר הסדר כחלק מסימני הניווט בשוליים הצדדיים של התנ"ך. ==הערות== <references/> oqttmnywb1bk68n7rgljj8wm9szxgb3 0 270644 3003915 2858362 2026-04-09T20:19:41Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003915 wikitext text/x-wiki * לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּה, הֲרֵינִי בָא לְקַיֵּם מִצְוַת עֶשֶׂר זְכִירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִזְכּוֹר בְּכָל יוֹם, וְאֵלוּ הֵן: # יְצִיאַת מִצְרָיִם. # הַשַּׁבָּת. # הַמָּן. # מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרָשָׁע. # מַעֲמַד הַר סִינָי. # מַה שֶׁהִקְצִיפוּ אֲבוֹתֵינוּ לַקָּדוֹש בָּרוּך הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָעֵגֶל. # מַה שֶיָעֲצוּ בָלָק וּבִלְעָם לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ לְמַעַן דַעַת צִדְקוֹת ה'. # מַעֲשֵׂה מִרְיָם הַנְּבִיאָה. # מִצְוַת וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּח לַעֲשׂוֹת חָיִל. # וּזְכִירַת יְרוּשָלַיִם, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן. [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] 7x4pgsq75rqx1n68uecpvw9mqj713v9 0 277040 3003960 897512 2026-04-10T06:03:02Z Nahum 68 /* ו */ 3003960 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר יא|מאמר הקודם]] {{*}} [[בני יששכר]] {{*}} [[בני יששכר מאמרי חודש ניסן|מאמרי חודש ניסן]] {{*}} מאמר יב {{*}} [[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר יג|מאמר הבא]]'''}} {{תוכן עניינים שטוח}} ==מאמר יב – ספירת העומר== '''בו ידובר מענייני העומר וספירת העומר כיד י"י הטובה עלינו:''' ===א=== במדרש פרשת אמור פרשה כ"ח {{ממ|ויק"ר|כח|ו}} וזה לשונו: אל תהי מצות העומר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העמר זכה אברהם לירש את הארץ. הדא הוא דכתיב: "ונתתי לך ולזרעך אחריך" על מנת "ואתה את בריתי תשמור" ([[בראשית יז ח]]), ואיזה? זה מצות העמר, עד כאן לשונו. והנה הוא דבר מתמיה, מהיכן שפט דקאי על מצות העמר? וגם למה נקרא מצות העמר ברית? וגם לו יהיה דמצות העמר נקרא גם כן "ברית", אף על פי כן למה אפקיה ממשמעותיה הפשוט, דקאי על ברית המילה הנאמר שם מבואר בפרשה? ונראה לומר, דהנה הוקשה לו בפסוק: "ואתה את בריתי וכו' אתה וזרעך וכו' זאת בריתי וכו' המול לכם" וכו', דקשה, הוה ליה למימר בקיצור: אתה וזרעך אחריך תשמרו את בריתי המול לכם וכו', ומדקאמר מקודם: "ואתה את בריתי תשמור", ואחר כך: "אתה וזרעך אחריך", משמע מה דקאמר מקודם: "ואתה את בריתי" וכו' הוא עניין אחר אשר תלוי רק באברהם ולא בזרעו, על כן דרש זה על מצות העמר: והנה כתב הרח"ו זצלה"ה, כי בימי העמר טוב לתקן עוון הברית, {{גמט|קר"י}} בגימטריא {{גמט|עמ"ר}}, וכתב על זה הרב מו"ה ר' מאיר פאפירש זלה"ה: וזה סוד {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ע"ב}} כמנין עמ"ר מלא ({{גמט|עי"ן מ"ם רי"ש}}), כי הטפה בבחינת {{גמט|חס"ד}}, עד כאן. ומעתה תלך לבטח בדברי רבותינו, כיון שמוכרח מהפסוק דקאי "ואתה את בריתי תשמור" על ברית אחר (זולת מצות המילה) התלוי באברהם דייקא, מידתו מידת החסד, ואיזה? זה מצות העמר, שמתקנין על ידו חטא הברית מה שחטאו בקר"י (בגימטריא עמ"ר), ופגמו בטפת הלובן שהוא פגם בחסד אברהם. והנה במלא העמ"ר בימים ההם בזמן הזה, שהוא בגימטריא שיעור הקומה קומת החס"ד י' פעמים ע"ב, נשלם שיעור קומת החסד לאברהם, ועל ידי זה יירש אברהם את הארץ, הבן כי קיצרתי: ===ב=== וכיון שהימים האלה מסוגלים לתקן עון הברית, אשר פגם הברית בעוונותינו הרבים הוא בצדיק יסוד עולם נקרא א"ל ח"י, על כן הימים הנספרים במצות התורה הלא המה {{גמט|מ"ט}} ימים בגימטריא {{גמט|א"ל ח"י}}, הבן: ===ג=== בפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת" וכו' ([[ויקרא כג טו]]). ובאת לנו הקבלה בתורה שבעל פה ממחרת יומא טבא, וכמו שהוכיחו רז"ל בדרשותיהם כל אחד כפי לימודו, כמבואר במסכת [[מנחות סה ב|מנחות]] ובתורת כהנים ובמדרשים עיין בדבריהם. והנה ידוע דנתפקרו בזה הצדוקים ואומרים הכוונה הוא שבת ממש ([[מנחות סה א|שם סה.]]). והנה מהראוי לכל משכיל להתבונן, מה זאת עשה השם יתברך לנו, שכתב בתורתו תיבת "שבת" לשיצטרך בזה לימודים שונים בתורה שבעל פה שהכוונה בזה על יום טוב, ובא על ידי זה טעות למינים שאינם מאמינים בתורה שבעל פה? הוה ליה למיכתב בפירוש "ממחרת יום הראשון" ולא נצטרך לשום דבר, ובפרט שלא יהיה בזה אריכות לשון. אך יובן הדבר על פי מה שנתבאר לעיל כמה פעמים, שכל האורות נתהוו בלילה הראשונה בגבהי מרומים בדרך נס שלא על ידי מעשינו (וכן הוא בכל שנה), אך להיות הדבר שלא על ידי מעשינו, אין קיום להאורות והמוחין ההם, על כן ציוונו השם יתברך מצות ספירת העומר, לספור מחדש יום אחר יום, ונכנסין המוחין לאט לאט על ידי מעשינו, ולזה יש קיום כיון שהוא על ידי מעשינו. וכיון שנגמרין כל המוחין על ידי מעשינו, אז הוא יום קבלת התורה חג השבועות, וזה "וספרתם לכם", לטובתכם ולהנאתכם, שיהיה קיום לקבלת המוחין אל התורה: והנה החילוק שבין שבת ליום טוב מבואר בכתבי מרן האריז"ל, שבת נקרא "קדש היא לכם", מה שאין כן יום טוב "מקרא קדש", שבשבת באים המוחין דחכמה [חכמה נקרא קדש ([[זהר חלק ב קכא א|זהר הקדוש חלק ב קכ"א ע"א]])] מעצמם שלא על ידי מעשינו, מה שאין כן יום טוב, "מקרא קדש" לשון הזמנה לקודש, כעניין "אחרי כן יאכלו הקרואים" ([[שמואל א ט יג]]), היינו שאנחנו מזמינים את הקודש על ידי מעשינו. והנה תבין לפי זה קדושת היום של יום טוב הראשון דחג המצות, היא גם כן שלא על ידי מעשינו, אם כן יש לו בזה מדריגות יום השבת. אם כן, התורה כשרצתה לרמוז לנו טעם המצוה, אמרה בלשונה הקדוש: "וספרתם לכם", להנאתכם ולטובתכם, "ממחרת השבת", רצה לומר: להיות היום הראשון הוא בבחינת שבת, ובאין ההארות שלא על ידי מעשיכם, ואין לזה קיום עד אשר תספרו יום אחר יום, ונעשה הדבר על ידי מעשיכם ויהיה הדבר לכם לקיום, על כן קראתו התורה "שבת" בכדי להשמיענו טעם המצוה, בין והתבונן, ועוד יתבאר: :['''הגהה''' - הנה תמצא בכל מועדי י"י מקראי קדש, נכתב בתורה "מקרא קדש יהיה לכם", מה שאין כן ביום הראשון דחג המצות כתיב סתם, "ביום הראשון מקרא קדש" ([[במדבר כח יח]]) ולא כתיב "יהיה לכם". והטעם מובן, דבכל מועדי י"י כתיב: "מקרא קדש יהיה לכם", רצה לומר הזמנת הקודש הוא על ידי מעשיכם, מה שאין כן ביום א' דחג המצות לא כתיב "יהיה לכם", שאין הקודש נזמן על ידי מעשינו, והבן]: ===ד=== במדרש ([[ויקרא רבה כח ג|ויקרא רבה פרשה כח ג]]) תני ר' חייא: "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה" ([[ויקרא כג טו]]). אימתי הן תמימות? בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, עד כאן לשונו. והוא לפלא בעיני כל רואה. והנראה דהוקשה לו תיבת "תהיינה", דאין לו ביאור, דהאיך יצוה לנו השם יתברך אשר השבע שבתות תהיינה תמימות? והרי הזמן אינו מסור בידינו. על כן פירש: אימתי הם תמימות? בזמן וכו'. והוא, דהנה הארת מוחין העליונים כביכול נקרא רצון (כי הרצון הוא במוח כביכול). והנה כתבנו למעלה שהארת המוחין הנעשים בליל א' דחג המצות הוא שלא על ידי מעשינו, על כן אין לזה קיום, וציוונו השם יתברך מצות ספירת העומר, ואז יום אחר יום נעשים הארות המוחין על ידי מעשינו ויש לזה קיום. והנה "תמים" בלשון הקודש הוא על דבר שאין בו חסרון, על כן יש לו יסוד וקיום (ראיה לזה: "יודע י"י ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה" ({{קטן|([[תהלים לז יח]])}}). ולפי זה יפורשו היטב דברי ר' חייא כדהוקשה לו תיבת "תהיינה", הרי הזמן אינו מסור בידינו? לזה אמר דהכי פירושו: "שבע שבתות תמימות תהיינה", אימתי הם תמימות? בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, היינו דהתורה משמיענו, מה שהארת המוחין נעשים בליל א' זה לא נקרא תמימות, כי אין להארה זו יסוד וקיום, כי לא נעשה הדבר על ידי מעשינו (וזה נקרא אין ישראל עושין רצונו של מקום, כי המוחין הנקראים רצון, אינן נעשין על ידי ישראל), על כן ציוונו השם יתברך: "וספרתם לכם וכו' ז' שבתות תמימות (בקיום) תהיינה", בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, היינו שעל ידי מעשה ישראל נעשה הארת המוחין, אז תהיינה תמימות בקיום, הבן: ===ה=== עוד יש לבאר דברי ר' חייא הנ"ל: ידוע עניין הספירה הוא גם כן ספירת ז' המידות, {{ב|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} {{ב|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}}, בכל שבוע מידה אחת ([[פרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ז]]), ובכל שבוע מבררים ניצוצים אחרים מהמידות שנפלו בשבירה, וכן מה שנופלים בכל עת בעוונותינו הרבים. דהיינו במידת אהבה שבאדם (הוא מידת חסד), אם אוהב את הדבר אשר הזהיר השם יתברך להרחיק, וכן במידת היראה, אם מתיירא מן הדבר אשר הזהיר השם יתברך וכיוצא, והדבר ידוע למשכילים. והנה עליית הניצוצין בפעולת האדם הוא בהעלות האדם כל אחת מהמידות לשורשו על ידי התשובה שלימה, כי על ידי מידת התשובה יתוקנו הניצוצות מהשבירה לבוא לסוד פרצוף אד"ם (יונעם למשכיל על דבר ולטועם מעץ החיים). ומה שהיה איזה מהמידות רק נקודה בכח, יתוקן בהתפשטות בהרמת ראש להיות קומה שלימה תמימה באדם, לאהוב את הבורא יתברך שמו ולירא ממנו וכיוצא, והוא בהשכיל בחכמה ובינה ודעת, כי כל האהבות והיראות הם בטלים לעיקר המציאות, ואין להם מציאות זולת שפעו יתברך שמו, התבונן מאד ידידי. ובזה תשכיל על דבר באמרו: "שבע שבתות תמימות תהיינה", תמימות דייקא בהרמת ראש קומה שלימה, "תהיינה" דייקא, הויה מחדש על ידי מעשיך. וזהו שאמר ר' חייא: אימתי (תהיינה) הם תמימות? כשישראל עושין רצונו של מקום, שזה היה רצון הקדום, כביכול היה בונה עולמות ומחריבן, אמר דין הניין לי ודין וכו' ([[בראשית רבה ג ט|בראשית רבה פרשה ג ט]]) בכדי שיהיה בחירה בעולם ושכר ועונש. וזהו שאמר: "וספרתם", יובן גם כן מלשון ספיר ובהירות, ידעתי ידידי אשר דברי אלה לא יובנו רק להמשכילים, ואין דברינו רק להחפצים באמת, יהי חלקנו עמהם: ===ו=== אמר הקדוש המפורסם בישראל מורינו הר"ר פנחס מקארעץ זצוק"ל: איתא בכתבים ([[פרי עץ חיים שער ספירת העומר פרק ו]]) שיכוין כל אחד בימי הספירה לתקן שורש נשמתו, כי {{גמט|עמ"ר}} בגימטריא {{גמט|י"ש}}, היא חכמה, יש מאין, "והחכמה מאין תמצא" {{ממ|איוב|כח|יב}}, וכל אחד יש לו שורש בחכמה. ולכך אומרים בימי הספירה: "כל ישראל יש להם חלק" וכו', לתקן נשמת כל אחד ולהעלות אותו, ובאמירת מסכת אבות גם כן היא כוונת כל הספירה, עד כאן דבריו. נראה לפרש, דהנה המוחין נקראו אבות כידוע לך ([[זהר חלק ג רצא א|זוהר הקדוש חלק ג רצ"א ע"א]]). ותתבונן שמעשה אבות קדמו בתורה לסיפור נתינת התורה, הנה גם אנחנו עוסקים במסכת אבות קודם חג השבועות זמן מתן תורתינו. ובפרט לפי דרכנו, אשר כל הנהו מילי מעלייתא, משנת חסידים מסכת אבות, נלמדים ממעשה האבות אשר מבוארים בתורה, המשכיל יתבונן, על כן שם המסכת אבות, והתחלת המסכת: "משה קיבל תורה" וכו', הבן: ===ז=== עוד אמר הקדוש הנ"ל: מה שנידון בין פסח לעצרת הוא יותר מראש השנה, רק שבראש השנה הוא מצד הגבורות, ובימים הללו מצד החסדים, עד כאן דבריו. לדעתי הקלושה מובן הדבר: בראש השנה הוא סוד הדורמיטא, שינה, הסתלקות המוחין, עד שמתעוררין על ידי השופר; ובימים האלה הוא בהיפך לטובה, קבלת המוחין בכל יום, כנודע להבאים בסוד י"י. והשם יתברך יודע האמת: ===ח=== עוד אמר הקדוש הנ"ל: להיות הימים האלה תיקון הנשמות בשרשם בחכמה, הנה ר' עקיבא שורש נשמתו בחכמה, נאמר עליו למשה: "שתוק, כך עלה במחשבה" ([[מנחות כט ב]]), ונשמתו היתה גדולה וכו'. ומה שאמר משה רבינו ע"ה: "שלח נא ביד תשלח" ([[שמות ד יג]]) אמר על ר' עקיבא, והיה רוצה שיתנו התורה על ידו, אלא שהיה מעולם המחשבה ולא היה יכול לבוא לידי דיבור, לכך היה דורש תגין ([[מנחות כט ב|מנחות שם]]), קוצין (שהוא שערות), שהוא גם כן בחכמה. והתלמידים, על שלא נהגו כבוד זה בזה ({{גמט|כבו"ד}} בגימטריא {{גמט|ל"ב}} נתיבות חכמה) היו פוגמין במקום גבוה ולכך מתו, עד כאן דבריו. ולדעתי תתבונן בזה סוד הכתוב: "כבוד חכמים ינחלו" ([[משלי ג לה]]), וגם כן תתבונן מפני מה מנהג ישראל תורה שלא לגלח השערות בימים ההם, והמשכיל יבין: ===ט=== טעם למה אין מברכין "שהחיינו" על מצות הספירה. אמר הקדוש הנ"ל, להיות שאין זה דבר חדש, כי כל העליות (היינו כל המוחין) היו ביחד בליל א' דפסח כנודע (מסוד החפזון), ואחר כך בימי הספירה הם נכנסין שוב מדריגה אחר מדריגה, עד כאן דבריו. ונראה לי לבאר עוד יותר, דברכת "שהחיינו" אינה באה, רק על דבר שמשמח הלב, שלא היה לו זמן רב טובה הלזו. והנה בבוא הטובה יגל וישמח, הנה מברך "שהחיינו". וכאן אדרבא, הנה אתמול היו כל המדריגות בהארה יחד, וכהיום שבים לאחור ומתחילין למנות ממדריגה הקטנה עד למחר יותר גבוה וכן בכל הימים, עד שמשתלמים כל המדריגות ב{{גמט|מ"ט}} ונשלם שיעור קומה על ידי מעשינו, ונמצא זאת המדריגה היא אז ביתר שאת מליל א' דפסח שהיו אז שלא על ידי מעשינו, וכהיום הושלמו על ידי מעשינו, אז מברכין בחג השבועות "שהחיינו", והבן, עיין סימן י"א: ===י=== בגמרא ([[חגיגה יז ב]]), מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. נראה לי טעם לזה על פי פשוטו, על פי מה שכתבו הראשונים, דמה שניתנה התורה בחודש השלישי לצאתם מארץ מצרים דייקא הוא כעניין הבחנה, כאשה דצריכה הבחנה ג' חדשים להבחין בין וכו' ([[יבמות מב א]]). והנה לפי זה היה מהראוי להיות ג' חדשים שלימים, אבל כל כך היה השם יתברך משתוקק לחיבת ישראל עם קרובו כביכול, וקיים הדין הזה בספירת יומי ושבועי. דהנה חוץ הימים הראשונים, היינו ששה ימים שאינם בכפל, אבל כל שאר הימים הספירה היא בכפל, היינו צ"ב ימים, היינו צ"א יום חוץ מיום שנתארסה בו כפי הדין ותקנת חז"ל, נראה לי: ===יא=== אשובה עוד לבאר בפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום" ([[ויקרא כג טו]]). הנה יש להתבונן תיבת "תמימות" על פי פשוטו. וגם תיבת "תהיינה" (כמו שכתבנו לעיל) אין לו ביאור, וכי הזמן מסור בידינו ליתן לו הויה וקיום? הלא השם יתברך מחיה חיים בזמן שרוצה, וכבר דברו בזה חז"ל במדרשיהם (כמו שכתבנו לעיל). ועוד דקדקו הראשונים, הלא אין מצות הספירה רק ז' שבתות, כדכתיב: "שבע שבתות תמימות", ואחר כך אמר: "תספרו חמשים יום" (עיין בגמ' [[מנחות סה ב]]). והנראה על פי מה שכתב כבוד מחותני הרב הקדוש בעל קדושת לוי זצוק"ל, טעם שאין מברכין "שהחיינו" על מצות הספירה, דהנה מצות הספירה הוא כעין ספירת ז' נקיים שהאשה סופרת לבעלה לטהר את עצמה אחר ספירתה. והנה כל מגמתה ותשוקתה להגיע ליום השמיני, דהיינו אחר שיעברו ימי ספירתה ויבוא יום הטהרה ותתחבר את עצמה לבעלה, ועניין ספירתה הוא כדמיון איזה איש המצפה לאיזה יום התענוג, אבל יודע שהיום ההוא עוד במרחק הזמן כמה ימים, והנה הוא סופר בכל יום כמה ימים יש לו עוד להמתין ליום המקווה ההוא, ובבוא יום המקווה ההוא הנה באה תשוקתו ועיקר מגמתו אשר אליו היה מצפה ומשתוקק בכל הימים הנספרים (כעניין שפירשנו). וכן שמעתי גם כן בפסוק "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים" ([[בראשית כא ד]]), הנה "ביום השמיני" מיבעי ליה, אך הוא כמו שפירש רש"י בכמה מקומות וכן הוא על פי הדקדוק, "שלושת" "שבעת" "שמונת" מורה על חיבור כל הימים הללו ביחד, וכמו שלעז רש"י ז"ל אישטייני"ץ ([[מ"ג שמות י כב|שמות י כב]]). והנה אברהם אבינו, לגודל תשוקתו לקיים מצות בוראו, ובפרט מצוה כזאת למול את בנו לשמונה ימים (שעדיין לא טעם טעם המצוה הזאת), הנה מיום שנולד יצחק עד יום השמיני היה מצפה ומשתוקק מתי יבוא יום השמיני ותתמלא תשוקתו במה שיקיים מצות בוראו, הנה מיום שנולד יצחק עד יום השמיני היה מצפה ומשתוקק ליום ההוא המקווה, אם כן כל השמונת ימים היו בחיבור יחד לפועל ההוא, על כן נכתב "שמונת ימים" בחיבור כל השמונה ימים יחד בתמימות, הבן: וכמו כן פירשנו מאמר משה בעת פטירתו, אמר: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" ([[דברים לא ב]]), מה תלמוד לומר "היום"? (ודברי חז"ל ידוע, ולפי הפשט לא נדע). אבל יתפרש על פי דברי רשב"י באידרא זוטא ([[זהר חלק ג רצא א|פרשת האזינו רצ"א ע"א]]) קודם פטירתו, אמר שכל ימיו היה מחכה ומצפה ליום ההוא, כי כל מה שהצדיקים משיגים קודם פטירתם אינם יכולים להשיג כל ימי חיותם, וכמו שכתוב: "תוסף רוחם יגועון" ([[תהלים קד כט]]). וזהו שאמר גם כן משה: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום", דבכל המאה ועשרים שנה היה מצפה ומשתוקק להשגות היום ההוא, הנה כאשר בא היום ההוא נגמרה אצלו תשוקתו מכל המאה ועשרים שנה בחיבור, וזהו שאמר: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום", הבן הדבר: והנה כתב הרב הקדוש הנ"ל, שעל כן אין מברכין "שהחיינו" על מצות הספירה, כי אין התשוקה על הימים הנספרים, רק על היום שאחר ימי הספירה, אז מברכין "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", כי כל ימי הספירה היינו סופרים ומצפים ליום הנכבד והנחשק ההוא, זהו תוכן דבריו בקצת תוספת ביאור. ולדעתי זהו שיש לפרש בפסוק "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימות תהיינה", היינו שתספרו בתשוקה הנכבדת מראשית הימים עד סופם, מתי יבוא יום הנועד ההוא יום מתן תורתינו, וכיון שבכל יום תהיו סופרים ומצפים ליום הנכבד ההוא יום החמשים, אם כן כל השבע שבתות תהיינה תמימות, היינו מחוברות (כמו שכתבנו לעיל בפסוק "וימל אברהם וכו' בן שמונת ימים"), "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", היינו כל הז' שבתות תהיינה מחוברות למספר החמשים, על כן יום החמשים אינו לספירה, כי כבר בא יום הנכבד אשר אליו נספר המספר, הבן הדבר: ===יב=== טעם למניין ימי הספירה קודם מתן תורה מ"ט ימים. על פי מה שכתב הרב החיד"א טעם לגלות מצרים (בשם ילקוט דוד), דהתורה רוחניות, ואינה חלה על האדם שיש לו מחשבות רעות ויצר זונה (ולב רע), כי התורה כולה טהורה. וזהו שכתוב שאומות העולם לא יכלו לקבל התורה. ולכך הכניע הקב"ה את ישראל בגלות מצרים, להחליש כח היצר הרע אשר משכנו בחלל השמאלי שבלב, ותוכל לשכון בם התורה (על ידי היצר טוב שהוא בחלל הימיני שבלב), עד כאן דבריו. על כן סופרין קודם מתן תורה מנין {{גמט|מ"ט}}, מניין מספר {{גמט|ל"ב טו"ב}}, ועיין מה שכתבתי בשער ומאמר ל"ג בעומר ותבין יותר: ===יג=== ראיתי בספר הנחמד צדה לדרך טעם נחמד על פי פשוטו, למניין ומספר ימי הספירה קודם יום מתן תורתינו מ"ט ימים, ואחר זה יום מתן תורתינו ביום החמשים, ואעתיק לך לשונו וזה לשונו: דע, כי זה העניין בעצמו שבא בספירת העומר בא ביובל, ואמר: "וספרת לך שבע שבתות שנים וכו' תשע וארבעים שנה", וכן אמר לקדש שנת החמשים שנה. ואחר שמצאנו זה בשביתת עבודת אדמתינו שהוא חיי הגופות, וכן בקבלת תורתינו שהיא חיי הגופות והנשמות, הורה שבא לעניין גדול ונכבד. וכבר נודע שהקדמונים היו מייחסים כוחות כל הנמצא לשבעת כוכבי לכת ולשבעת גלגליהם, והיו מייחדים השבעה אקלימים שהם שבעת חלקי הישוב אליהם, והיתה אמונתם שהשמש הוא האלוה הגדול כמו שכתבתי למעלה, ואחריו הירח ואחרי כן החמשה הנשארים, סוף דבר כולם היו אלוהות אצלם, ולכל אחד מהם היו מייחדים ממשלה, וכל אחד עוזר בששה האחרים. ודעתם זה היה, לפי שהיו רואים שבעלייתם וירידתם ושאר תנועותם היו מתחדשות פעולות בעולם הזה, עד שהיתה תפלתם ועבודתם אליהם, וכפי מספרם היו מקריבים שבעה ממיני בעלי חיים, כמו שראית בלעם הקוסם שצוה לבנות ז' מזבחות ולהקריב ז' פרים וז' אילים. ולפי שכל אחד מהכוכבים היו מוצאים לו ממשלה מיוחדת ושאר הכוכבים יעזרוהו, והכל כמו שחלק אותם לכל העמים ולשבע הארצות, נמצא להם ז' ז' ממשלות, עד שהיו הקוסמים קוסמים על דרך המספר הזה, כמו שתירגם יונתן על מאמר [[יחזקאל כא כח]]]: "שבועי שבועות להם", ונאמר שם על קסם נבוכדנצר, וזה היה נמשך לדעת הקודמים בתנועת הגלגלים שהם תשע וארבעים, כי לגלגל שבתאי צדק מאדים תשע תנועות לכל אחד, ולגלגל חמה שתים, ולגלגל כוכב תשע, ולגלגל נוגה חמש, ולגלגל לבנה שש, עד שחשבו קצת מהראשונים כי לפי התנועות האלה היו הגלגלים מ"ט לפי התנועות של כוכבי לכת וכו'. ולפי זה העניין, היה הקידוש ביום חמשים ובשנת חמשים להורות על המניע שלא יתנועע (רצה לומר השם ברוך הוא אשר הוא מניע את הגלגלים וכל כוחותיהם כרצונו, ואין להם שום כח מבלעדי שפעו וכחו ויכולתו יתברך שמו). ועניין זה המספר הזכירו ישעיה הנביא: "ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים" ([[ישעיהו לו כו]]). וזה כולו להעיר אותנו, שלא נטעה בדעת הקדמונים, אלא שנאמין שכל הממשלות תחת ממשלתו יתברך, כי לו לבדו הממשלה וכולם משרתיו עושים רצונו. ולפיכך ציוותה התורה שלא לעבוד שום אחד מהם כלל, ואמר: "לא תעשה לך פסל" ([[שמות כ ג]]), ואמר: "ופן תשא עיניך השמימה" וגו' ([[דברים ד יט]]), וכמה מצות באו בתורה למחות זה הדעת. וכן קצת המספרים, הנה ימות עולם מספרם שבעה, ובהיקף יריחו ז' כהנים וז' שופרות בשבעת הימים, ובשביעי הקיפו ז' פעמים, וכן מספר הספירה והיובל, הכל למסורת בעת זה לידע ולהכיר כי אין מושל זולתו, וזה יוודע במופת, כי כל הגלגלים צריכים למניע ראשון שאינו מתנועע, ובדרך זה יוודע מציאות השם יתברך ואחדותו. ובמה שטעו הראשונים, באותו דרך יוודע לנו ממשלתו וגדולתו, לקיים מה שנאמר: "כי ישרים דרכי י"י צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ([[הושע יד י]]), כמו שאמרו חכמים זכרם לברכה, בשעת מתן תורה קרע הקב"ה ז' רקיעים ופתח ז' ארצות וכו' ואמר להם בינו בעליונים והביטו בתחתונים ודעו שאין אלוה זולתי, מיד פתחו והקדימו נעשה לנשמע, עד כאן לשונם: והנה לפי הנ"ל, הנה ימי הספירה מתחילין ממחרת יום צאתנו מארץ מצרים. והנה ב' הנהגות הם, אחת הנהגה הניסיית בשידוד המערכה, מערכת הגלגלים והכוכבים, והנה זה נתפרסם ביום צאתנו מארץ מצרים, שהראה השם יתברך איך הוא משדד מערכות השמים וכוכבי השמים וכסיליהם על ידי הארת חסדו לבניו. וההנהגה השנית הוא הנהגה הטבעיית אשר מתנהגת על פי סידור הכוכבים במשמרותם ברקיע מבראשית. והנה הקדמונים היו סוברים שמסר השם יתברך מבראשית ההנהגה לכוכבים והם מתנהגים בטבע מבלי השגחה עליונה (רק בזמן שנצטרך המשגיח לשדד מערכתם בהאיר מדת חסדו לבניו כמו בזמן צאתנו מארץ מצרים). והנה לפי הטעם הנ"ל ציוונו השם יתברך לספור (נראה שחסר כאן כמה תיבות, ולעניות דעתי כוונתו הקדושה לומר שאנו סופרים מניין מ"ט יום שהם כנגד מ"ט תנועות כוכבי השמים הנהגות הטבע כנ"ל להראות שגם הם) בהשגחת המשגיח בכל עת ורגע, ואין להם שום תנועה מבלעדי השגחתו ויכולתו בכל זמן ועידן. נמצא לפי זה אין לנו לירא מן שום דבר, רק מהבורא יתברך שמו. וזהו שיש לרמז בכתוב: "אם תבקשנה ככסף" ([[משלי ב ד]]) (היינו הוראת ההנהגה הניסיית אשר נתגלה בפועל ביום צאתנו מארץ מצרים, והוא מבחינת החסד אשר רמוז בכסף כידוע), "וכמ"ט מונים תחפשנה" (היינו מניין מ"ט אשר אנו מונים להורות על הנהגת {{גמט|הטב"ע}} (בגימטריא {{גמט|אלהי"ם}}) והם מ"ט תנועות כוכבי השמים, הכל הוא בחפץ אלקי מבלי הסיר ההשגחה כרגע), "אז תבין יראת י"י". והנה קצרתי והמשכיל ירחיב הדבר: ===יד=== פסיקתא פרשה י"ח: באיזה זכות זכו ישראל ליקח את ארץ כנען? בזכות העמר, לפיכך משה מזהיר את ישראל: "והבאתם את עמר", עד כאן. הדקדוקים ידועים, ומה שאני יכול לציין כעת הוא, שהמדרש דקדק, '''ארץ כנען''' דייקא, ידוע כנען מבחינת חסד דסטרא אחרא, וכשישראל לקחו מידו את הארץ, הוצרכו לעשות מצוה שהיא מבחינת החסד דקדושה. והנה ארמוז לך, {{גמט|עמ"ר}} בגימטריא {{גמט|ש"י}}, הוא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|א"ל}} שהוא חסד, כמה דאת אמר: "חסד א"ל כל היום" ([[תהלים נב ג]]). והנה כל ספירה בשיעור קומתה הוא עשרה, הנה עשר פעמים א"ל בגימטריא עמ"ר, ואם ירצה ה' נבאר: ===טו=== שם, רבי יוחנן אמר: לעולם אל תהא מצות העמר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העמר זכה אברהם וירש את ארץ כנען, שנאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך" וגו' ([[בראשית יז ח]]) על מנת "ואתה את בריתי תשמור", עד כאן: :['''הגהה:''' כן הוא גם במדרש רבה (אמור פרשה כ"ח), וכבר פירשתיהו בסימן א':] ר' שמעון בן לקיש אמר: לעולם לא תהא מצות העומר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העמר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו, הדא הוא דכתיב: "והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים" וגו' ([[במדבר ה טו]]), ואיזה? זה מצות העמר, עד כאן. והנה לכאורה הוא תמוה, דהרי מנחת קנאות של סוטה הוא מצוה אחרת ולא מנחת העמר שהוא מצוה לציבור. אבל המשכיל יבין הדבר על פי דברי הזהר, אשר מנחת העומר שעורים הוא גם כן לבדיקה כביכול אשר נבדקה כנסת ישראל וטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע, עיין שם בזהר ותבין: 490h5qsp513uerapsirtr6uxvs8eakm 0 321160 3003914 690688 2026-04-09T20:19:26Z מו יו הו 37729 3003914 wikitext text/x-wiki ===שש זכירות=== {{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}} {{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} {{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} {{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}} {{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}} {{הור|ו. שבת}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}} [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] tmf514p825u339hk3ix0kdd27ptj4rv 0 331463 3003944 2967934 2026-04-09T23:02:15Z YoniGWiki 44450 טעות סופר (דג תורה אור שיכול) 3003944 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|מפרש1=מיוחס לרש"י|מפרש2=ר"ן|מפרש3=תוספות|נדרים|כ|ב|כ א|כא א}} <קטע התחלה=ג/><קטע התחלה=סוף פרק/>בניך יפיפין ביותר אמרה להן אינו מספר עמי לא בתחלת הלילה ולא בסוף הלילה אלא בחצות הלילה וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות לא קשיא הא במילי דתשמיש הא במילי אחרנייתא אמר רבי יוחנן זו דברי יוחנן בן דהבאי אבל אמרו חכמים אין הלכה כיוחנן בן דהבאי אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה משל לבשר הבא מבית הטבח רצה לאכלו במלח אוכלו צלי אוכלו מבושל אוכלו שלוק אוכלו וכן דג הבא מבית הצייד אמר אמימר מאן מלאכי השרת רבנן דאי תימא מלאכי השרת ממש אמאי אמר רבי יוחנן אין הלכה כיוחנן בן דהבאי הא אינהו בקיאי בצורת הולד טפי ואמאי קרו להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו אמר לה בתי תורה התירתך ואני מה אעשה ליך ההיא דאתאי לקמיה דרב אמרה לו רבי ערכתי לו שלחן והפכו אמר מאי שנא מן ביניתא ולא תתורו אחרי לבבכם מכאן אמר רבי אל ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר אמר רבינא לא נצרכא אלא דאפילו ב' נשיו וברותי מכם המורדים והפושעים בי אמר רבי לוי אלו בני תשע מדות בני אסנ"ת משגע"ח בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה בני מריבה בני שכרות בני גרושת הלב בני ערבוביא בני חצופה איני והאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל אדם שאשתו תובעתו הויין לו בנים שאפילו בדורו של משה רבינו לא היו כמותם שנאמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם ולא כתיב נבונים וכתיב יששכר חמור גרם וכתיב מבני יששכר יודעי בינה לעתים ההיא דמרציא ארצויי: '''הדרן עלך ואלו מותרין:''' <קטע סוף=סוף פרק/> <קטע התחלה=תחלת פרק/>'''משנה:''' ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זרוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסין נדרי זרוזין כיצד היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל<קטע סוף=תחלת פרק/><קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==מיוחס לרש"י== <קטע התחלה=ר/> '''מגלה טפח'''. מבגדה: '''ומכסה'''. אותו טפח מבגד וכן עושה עד שיבא עליה: '''ודומה כמי שכפאו שד'''. שבא אליה בכח ודומה כמי ששד כפאו ואית דאמרי שמתכסה כולו כאדם שמפחד מן השד: '''דמצייני'''. שעטופים בציצית: '''ביניתא'''. דג שיכול לאכלו כמו שירצה: '''בני אסנ"ת משגע"ח'''. סימן הוא: '''שנואה'''. שלבו על אחרת בשעת תשמיש ואמרו כשבא עליה לאו ביאה גמורה היא הואיל וכל כך שונאה אלא כזנות בעלמא הוא: '''בני נידוי'''. שהבעל בנידוי ובא עליה ומתעברת הימנו: '''בני תמורה'''. שיש לו ב' נשים וכסבור לבא על זו ובא על אחרת. ל"א בני תמורה שהוא סבור לבא על אשה אחרת ונמצאת שהיא אשתי וקרובין לממזרות שהרי נתכוון לניאוף: '''בני מריבה'''. שמשמש במריבה: '''בני שכרות'''. שמשמש בשכרות דביאתו לאו ביאה גמורה אלא כביאת זנות היא. שאין מתכוון אלא לבעול בעלמא: '''בני ערבוביא'''. שבא על אשה אחת בין הנשים ואין ידוע על איזו מהן בא. ל"א שבאו עליה אנשים הרבה ואין ידוע בן מי הוא ל"א בני ערבוביא ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון: '''יששכר חמור גרם'''. חמור גרם ליששכר שנולד אותו חמור שהיה יעקב רוכב שפנה לאהל לאה: '''דמרציא ארצויי'''. אינה תובעת בפה אלא דמרציא קמיה מראה לו מתוך דבריה כגון לאה דמההיא נפקי בני מעליא: <center>'''פרק שלישי - ארבעה נדרים'''</center> '''מתני' ארבעה נדרים התירו חכמי''''. בלא שום שאלה: '''נדרי זירוזין כו' מן הסלע'''. שהוא ארבע דינרין: '''והלה'''. הקונה אומר שאינו מוסיף לו על שקל שהוא שני דינרין: <קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_ran'> ==ר"ן== <קטע התחלה=רן/> '''לא בתחלת הלילה''' - ואף בסוף הלילה נשים הולכות בשוק ויתן דעתו עליהם: '''וכשהוא מספר''' - כשהוא משמש מטתו: '''מגלה טפח ומכסה טפח''' - בפרק מי שמתו {{הפניה-גמ|מסכת=כן|ברכות|כג|ב}} אמרינן שהתירו (לה לאשה) לגלות טפחיים לקטנים והוא היה מגלה טפח מאותן טפחיים ומכסה טפח כלומר וטפח שני נשאר מכוסה: '''כמי שכפאו שד''' - שהיה ממהר כאדם הנטרד מחמת שד שכופהו אלמא מספר היה בשעת תשמיש: '''הא במילי דתשמיש''' - שרי כדי לרצותה: '''דמצייני כמלאכי השרת''' - שהן מצויינים ונבדלין משאר בני אדם כמלאכי השרת כדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמן ולא נתערבו במצרים: '''התורה התירתך''' - דכתיב כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו וכתב הרמב"ם ז"ל בפרק כ"א מהא"ב (הלכ' ט) ובלבד שלא יוציא שז"ל: '''מ"ש מן ביניתא''' - דג שצולהו או שולקו כרצונו: '''אל ישתה אדם בכוס זה''' - שבשעה שנזקק עם אשתו לא יתן עיניו באשה אחרת אפי' היא אשתו: '''המורדים והפושעים בי''' - אלו בני תשע מדות שלפי שיש צד עבירה ביצירתן הוו מורדין ופושעין: '''בני אימה''' - לשון יראה שמטיל אימה על אשתו להזקק לה שלא כרצונה ומתוך כך אין בניו הגונים לפי שנוהג שלא כשורה כדדרשינן בפרק המוצא תפילין ואץ ברגלים חוטא: '''בני אנוסה''' - גריעי טפי מבני אימה דבני אימה לא הוי אנוסה ממש ואנוסה מיירי בשאנסה לגמרי ומתוך ששני אלו קרובין להיות זה כזה חשיב להו כחד דהא רבי לוי אמר תשע מדות ובפרטן אתה מוצא עשר: '''בני שנואה''' - ששונאה ומתוך כך נותן דעתו על אשה אחרת: '''בני נדוי''' - שבא עליה כשהוא מנודה: '''בני תמורה''' - שבא על אחת מנשיו וכסבור שהיא צרתה: '''בני מריבה''' - אע"פ שאינו שונאה אלא שהיתה מריבה ביניהם לפי שעה: '''בני שכרות''' - שמתוך שכרותו אינו נותן דעתו על אשתו: '''בני גרושת הלב''' - שגמר בלבו לגרשה: '''בני ערבוביא''' - שבאו עליה כמה בני אדם: '''בני חצופה''' - שמעיזה פניה להיות תובעתו בפה: '''כל אדם שאשתו תובעתו''' - כלאה שיצאה לפני יעקב ואמרה לו אלי תבא ויצא ממנה יששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים: '''דמרציא ארצויי''' - שמפתה אותו בדברי רצוי ופיוס כלאה שלא אמרה ליעקב אלא לסור באהלה אבל לא שתהא תובעתו בפה: {{מרכז|'''הדרן עלך ואלו מותרין'''}} '''מתני' ארבעה נדרים התירו חכמים''' - ומפרש בגמרא שמותרין מאליהן בלא היתר חכם: '''נדרי הבאי''' - נדר שאינו כלום שמיר ושית מתרגמינן הבאי ובור (ישעיה כז): '''נדרי זרוזין''' - שלא נדר אלא לזרז חבירו שלא יעמוד בדעתו כדמפרש ואזיל: '''קונם שאיני פוחת לך''' - קונם דמיו עלי אם אני מוכרו בפחות מסלע שהוא ארבע דינרין: '''קונם שאיני מוסיף לך על השקל''' - קונם המקח עלי אם אני מוסיף לקנות ביתר משקל שהוא שני דינרין: <קטע סוף=רן/> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> <center>'''פרק שלישי - ארבעה נדרים'''</center> '''מתני'''' ארבעה נדרים. עד השתא איירי בכינויי האסורין ובכינויי המותרים במתפיס בדבר הנדור ובמתפיס בדבר המותר והשתא מיירי בנדרים דאע"ג דהוציאם מפיו בלשון שאר נדר אפילו הכי מותרין וטעמא הוי משום דבעינן פיו ולבו שוין ואנן סהדי דלא שוו פיו ולבו בהני ד' נדרים והיינו טעמא דלא פריך בגמרא והא דברים שבלב כדפריך לקמן אנדרי אונסין משום דבעינן פיו ולבו שוין ונדרי זירוזין שריין מהאי טעמא: '''נדרי''' הבאי. גוזמא והבאי לשון אחרים: <קטע סוף=ת/> </div> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק ב|כ ב}} {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/נדרים/פרק ג|כ ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת נדרים]] [[קטגוריה:בבלי סדר נשים]] {{מפרשים לדף גמרא|נדרים|ב|כ|ב|שני פרקים=כן}} swotu6szjghlgznedn7789o60ng36xu 0 362949 3003859 3003469 2026-04-09T18:20:01Z מו יו הו 37729 /* הוספות */ 3003859 wikitext text/x-wiki {{חיפוש2}} ===כל ימות השנה=== *'''חול:''' [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]] *'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]] *'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/שבת/שיר השירים|שיר השירים]] • [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית ומוסף|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]] *'''ראש חודש:''' [[/מוסף ראש חודש|שחרית ומוסף]] *'''שלש רגלים:''' [[/שלש רגלים/ערבית ליום טוב|ערבית ליום טוב]] • [[/שלש רגלים/שחרית ליום טוב|שחרית ליום טוב]] • [[/הזכרת נשמות/]] • [[/תפילת גשם/]] • [[/תפילת טל|תפילת טל]] • [[/שלש רגלים/מוסף ליום טוב|מוסף ליום טוב]] • הושענות <nowiki>[</nowiki>[[הושענות/נוסח אשכנז (מזרחי)|מזרחי]] - [[הושענות/נוסח אשכנז המערבי|מערבי]]] *'''חנוכה ופורים:''' [[/חנוכה/הדלקת נר חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] • [[/פורים/קריאת המגילה|קריאת המגילה]] *'''[[/לוח פיוטים/]]''' ===סליחות=== {{מקורות לסידור|הערה: '''מנהג אשכנז המזרחי''' הוא הנפוץ כיום בסידורים ומחזורים 'נוסח אשכנז'. המנהג '''המערבי''' נוהג בקהילות יוצאי גרמניה ושאר ארצות מערב אירופה.}} *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המזרחי:''' [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני קמא|שני קמא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/חמישי|חמישי]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני תנינא|שני תנינא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/עשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/תענית אסתר|תענית אסתר]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/כ' סיון|כ' בסיון]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/י"ז בתמוז|י"ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]] *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המערבי:''' [[/סליחות לשני קמא (מערבי)|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי (מערבי)|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא (מערבי)|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|תענית אסתר]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|י"ז בתמוז]] *'''סליחות לימי התשובה''' <nowiki>[</nowiki>[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|פולין]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|ליטא]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג הגר|הגר]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|אשכנז-פפד"מ]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס|עלזאס]]] *'''קינות לתשעה באב''' <nowiki>[</nowiki>[[קינות לתשעה באב (אשכנז)|מזרחי]] - [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)|מערבי]]] ===[[סידור/נוסח אשכנז/יוצרות וקרובות|פיוטים על סדר התפילה]] (יוצרות וקרובות)=== *'''מנהג אשכנז המערבי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף לשבת הגדול (בק"ק)]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|שבת א' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|שבת ב' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|שבת ג' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|שבת בהר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|שבת א' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|שבת ב' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני תשעה באב]] • [[קרובות לתשעה באב|תשעה באב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|שבת ברית מילה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|ברכת המזון לסעודת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}'''פיוטי "אלהיכם":''' [[/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *'''מנהג אשכנז המזרחי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|שבת וירא]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|שבת שירה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|שבת יתרו]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|שבת א' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|שבת ב' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ג' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|שבת ד' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ה' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|שבת אחר שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|שבת בהעלותך]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|שבת שלח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|שבת חוקת]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|שבת עקב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|שבת לפני ראש השנה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|שבת בין יו"כ לסוכות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|שבת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]] ===[[/ראש השנה/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה}} ===[[/יום כיפור/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור}} ===[[/סוכות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות}} ===[[/שמיני עצרת/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת}} ===[[/פסח/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/פסח}} ===[[/שבועות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שבועות}} ===הוספות=== {{מקורות לסידור|לקט תחינות והוספות אחרות מסידורי אשכנז לדורותיהם, רובן לא נמצאות בסידורים הנפוצים.}} *'''לכל יום:''' [[/תיקון חצות/]] • [[/פרק שירה/]] • [[/הוספות לפני התפילה/]] • [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילת השחר לרס"ג]] • [[נפשי עוז תדרכי|תוכחה לרבינו בחיי]] • [[בקשה לרבינו בחיי]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[פתיחת אליהו]] • [[/סדר קרבנות יחיד/]] • [[סדר עבודה (סידור יעב"ץ)]] • [[/תחינות/]] • [[/קדיש קדושה וברכו ליחיד/]] • [[תפילת השל"ה/ילדים|תפילת השל"ה]] • [[/הטבת חלום/]] • [[/תפילת בית המדרש/]] • [[סיום מסכת]] • [[/שיר היחוד/]] • [[/מעמדות/]] • [[אגרת הרמב"ן]] • [[/תפילה על חולה/]] *'''לשבת:''' [[/תיקוני שבת/]] • [[/תפילה לשלום המלכות/]] • [[אכלו משמנים|זמר לשבת חנוכה]] • [[/הוספות למוצאי שבת/]] *'''מעגל השנה:''' [[בקשה לרב סעדיה גאון|בקשה לרס"ג]] • [[/ראש השנה/זוהר לפני התקיעות|זוהר לפני התקיעות]] • [[תפילה לתוקע לפני התקיעות]] • [[/תורת השב/]] • [[השתפכות הנפש (עיון תפילה)]] • [[/סוכות/שמחת בית השואבה|שמחת בית השואבה]] • [[/מגילת אנטיוכוס/]] • [[/סליחות לשובבי"ם ת"ת/]] • [[/תיקון ז' אדר/]] • [[אגגי קם לאבד ידידים]] • [[/קרבנות הנשיאים/]] • [[/ברכת החמה/]] • [[זמירות לפסח]] • [[/שירי ל"ג בעומר/]] *'''מעגל החיים:''' [[/תפילות לברית מילה/]] • [[/חול קרייש/]] • [[/הכנסת הילד לבית המלמד/]] • [[שטר תנאים]] • [[כתובת נחלת שבעה - אשכנז|שטר כתובה]] • [[/וידוי שכיב מרע/]] • [[/צידוק הדין|צידוק הדין]] • [[/ברכת המזון בבית האבל|ברכת המזון בבית האבל]] *[[תהלים מנוקד ומפוסק|ספר תהלים]] • [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]] ===קטעים=== {{טורים2|מספר=4|תוכן= *[[/אבינו מלכנו/]] *[[/אדון עולם/]] *[[/אין כאלקינו/]] *[[/אשרי/]] *[[/ברכות השחר/]] *[[/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי/]] *[[/ברכת כהנים/]] *[[/הזכרת נשמות/]] *[[/הלל/]] *[[/וידוי/]] *[[/י"ג מידות/]] *[[מסגרת הסליחות (אשכנז)|מסגרת הסליחות]] *[[/סדר הבדלה/]] *[[/סדר קרבנות|קרבנות]] *[[/ספירת העומר/]] *[[/עלינו לשבח/]] *[[/פיוט לשני וחמישי/]] *[[/פסוקי דזמרה/]] *[[/קדושה דסידרא/]] *[[/קדיש/]] *[[/קריאת התורה/]] *[[/קריאת שמע ערבית|קריאת שמע וברכותיה - ערבית]] *[[/קריאת שמע שחרית|קריאת שמע וברכותיה - שחרית]] *[[/שיר של יום/]] *[[/תפילת שמונה עשרה/]] *[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|תחנון]] }} [[קטגוריה:נוסח אשכנז|*]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] 31z7mi0p0k5sek7qcbtsdn7g6j9cgze 3003878 3003859 2026-04-09T18:39:03Z מו יו הו 37729 /* הוספות */ 3003878 wikitext text/x-wiki {{חיפוש2}} ===כל ימות השנה=== *'''חול:''' [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]] *'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]] *'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/שבת/שיר השירים|שיר השירים]] • [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית ומוסף|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]] *'''ראש חודש:''' [[/מוסף ראש חודש|שחרית ומוסף]] *'''שלש רגלים:''' [[/שלש רגלים/ערבית ליום טוב|ערבית ליום טוב]] • [[/שלש רגלים/שחרית ליום טוב|שחרית ליום טוב]] • [[/הזכרת נשמות/]] • [[/תפילת גשם/]] • [[/תפילת טל|תפילת טל]] • [[/שלש רגלים/מוסף ליום טוב|מוסף ליום טוב]] • הושענות <nowiki>[</nowiki>[[הושענות/נוסח אשכנז (מזרחי)|מזרחי]] - [[הושענות/נוסח אשכנז המערבי|מערבי]]] *'''חנוכה ופורים:''' [[/חנוכה/הדלקת נר חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] • [[/פורים/קריאת המגילה|קריאת המגילה]] *'''[[/לוח פיוטים/]]''' ===סליחות=== {{מקורות לסידור|הערה: '''מנהג אשכנז המזרחי''' הוא הנפוץ כיום בסידורים ומחזורים 'נוסח אשכנז'. המנהג '''המערבי''' נוהג בקהילות יוצאי גרמניה ושאר ארצות מערב אירופה.}} *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המזרחי:''' [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני קמא|שני קמא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/חמישי|חמישי]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/שני תנינא|שני תנינא]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/עשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/תענית אסתר|תענית אסתר]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/כ' סיון|כ' בסיון]] • [[סליחות לתענית ציבור/אשכנז וספרד/י"ז בתמוז|י"ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]] *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המערבי:''' [[/סליחות לשני קמא (מערבי)|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי (מערבי)|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא (מערבי)|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|תענית אסתר]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|י"ז בתמוז]] *'''סליחות לימי התשובה''' <nowiki>[</nowiki>[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|פולין]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|ליטא]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג הגר|הגר]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|אשכנז-פפד"מ]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס|עלזאס]]] *'''קינות לתשעה באב''' <nowiki>[</nowiki>[[קינות לתשעה באב (אשכנז)|מזרחי]] - [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)|מערבי]]] ===[[סידור/נוסח אשכנז/יוצרות וקרובות|פיוטים על סדר התפילה]] (יוצרות וקרובות)=== *'''מנהג אשכנז המערבי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף לשבת הגדול (בק"ק)]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|שבת א' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|שבת ב' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|שבת ג' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|שבת בהר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|שבת א' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|שבת ב' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני תשעה באב]] • [[קרובות לתשעה באב|תשעה באב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|שבת ברית מילה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|ברכת המזון לסעודת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}'''פיוטי "אלהיכם":''' [[/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *'''מנהג אשכנז המזרחי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|שבת וירא]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|שבת שירה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|שבת יתרו]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|שבת א' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|שבת ב' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ג' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|שבת ד' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ה' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|שבת אחר שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|שבת בהעלותך]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|שבת שלח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|שבת חוקת]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|שבת עקב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|שבת לפני ראש השנה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|שבת בין יו"כ לסוכות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|שבת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]] ===[[/ראש השנה/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה}} ===[[/יום כיפור/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור}} ===[[/סוכות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות}} ===[[/שמיני עצרת/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת}} ===[[/פסח/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/פסח}} ===[[/שבועות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שבועות}} ===הוספות=== {{מקורות לסידור|לקט תחינות והוספות אחרות מסידורי אשכנז לדורותיהם, רובן לא נמצאות בסידורים הנפוצים.}} *'''לכל יום:''' [[/תיקון חצות/]] • [[/פרק שירה/]] • [[/הוספות לפני התפילה/]] • [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילת השחר לרס"ג]] • [[נפשי עוז תדרכי|תוכחה לרבינו בחיי]] • [[בקשה לרבינו בחיי]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[פתיחת אליהו]] • [[/סדר קרבנות יחיד/]] • [[סדר עבודה (סידור יעב"ץ)]] • [[/תחינות/]] • [[/קדיש קדושה וברכו ליחיד/]] • [[תפילת השל"ה/ילדים|תפילת השל"ה]] • [[/הטבת חלום/]] • [[/ברכת המזון קצרה/]] • [[/תפילת בית המדרש/]] • [[סיום מסכת]] • [[/שיר היחוד/]] • [[/מעמדות/]] • [[אגרת הרמב"ן]] • [[/תפילה על חולה/]] *'''לשבת:''' [[/תיקוני שבת/]] • [[/תפילה לשלום המלכות/]] • [[אכלו משמנים|זמר לשבת חנוכה]] • [[/הוספות למוצאי שבת/]] *'''מעגל השנה:''' [[בקשה לרב סעדיה גאון|בקשה לרס"ג]] • [[/ראש השנה/זוהר לפני התקיעות|זוהר לפני התקיעות]] • [[תפילה לתוקע לפני התקיעות]] • [[/תורת השב/]] • [[השתפכות הנפש (עיון תפילה)]] • [[/סוכות/שמחת בית השואבה|שמחת בית השואבה]] • [[/מגילת אנטיוכוס/]] • [[/סליחות לשובבי"ם ת"ת/]] • [[/תיקון ז' אדר/]] • [[אגגי קם לאבד ידידים]] • [[/קרבנות הנשיאים/]] • [[/ברכת החמה/]] • [[זמירות לפסח]] • [[/שירי ל"ג בעומר/]] *'''מעגל החיים:''' [[/תפילות לברית מילה/]] • [[/חול קרייש/]] • [[/הכנסת הילד לבית המלמד/]] • [[שטר תנאים]] • [[כתובת נחלת שבעה - אשכנז|שטר כתובה]] • [[/וידוי שכיב מרע/]] • [[/צידוק הדין|צידוק הדין]] • [[/ברכת המזון בבית האבל|ברכת המזון בבית האבל]] *[[תהלים מנוקד ומפוסק|ספר תהלים]] • [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]] ===קטעים=== {{טורים2|מספר=4|תוכן= *[[/אבינו מלכנו/]] *[[/אדון עולם/]] *[[/אין כאלקינו/]] *[[/אשרי/]] *[[/ברכות השחר/]] *[[/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי/]] *[[/ברכת כהנים/]] *[[/הזכרת נשמות/]] *[[/הלל/]] *[[/וידוי/]] *[[/י"ג מידות/]] *[[מסגרת הסליחות (אשכנז)|מסגרת הסליחות]] *[[/סדר הבדלה/]] *[[/סדר קרבנות|קרבנות]] *[[/ספירת העומר/]] *[[/עלינו לשבח/]] *[[/פיוט לשני וחמישי/]] *[[/פסוקי דזמרה/]] *[[/קדושה דסידרא/]] *[[/קדיש/]] *[[/קריאת התורה/]] *[[/קריאת שמע ערבית|קריאת שמע וברכותיה - ערבית]] *[[/קריאת שמע שחרית|קריאת שמע וברכותיה - שחרית]] *[[/שיר של יום/]] *[[/תפילת שמונה עשרה/]] *[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|תחנון]] }} [[קטגוריה:נוסח אשכנז|*]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] dr4npc32g2a1ashnc8svs9nlnc5u6ba 0 370397 3003770 3003724 2026-04-09T15:10:05Z Roxette5 5159 קישורים פנימיים 3003770 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פירוש על פרק משנה|אבות|ו}} [[קטגוריה:תפארת ישראל על המשנה|אבות ו]]</noinclude> {{סרגל ניווט|תפארת ישראל|על אבות|ה|ו|}} {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}} ==יכין== ===משנה א=== <קטע התחלה=יכין א/>{{דה מפרש| שנו חכמים בלשון המשנה}} ר"ל תנו רבנן ברייתא בלשון המשנה: {{דה מפרש| ברוך}} הקב"ה: {{דה מפרש| שבחר בהם}} בהנהגת עצמן: {{דה מפרש|ובמשנתם}} שגם בלמודם בחר ה', מדאין מתכוונין בלמודם כדי להתפאר. לכן השמר לך מלהרהר אחריהם, שתחשוב דמשום שהתורה היא עסקם לכן יהללו לימודה בפרק זה: {{דה מפרש|כל העוסק בתורה לשמה}} לא לבעבור יראת העונש, מדידע כי ה' צוה לעסוק בה. רק בעבור שמה הגדול, שנתברר לו כבוד גדלה, כי היא תכלית כל אדם ותכלית כל הבריאה כולה: {{דה מפרש|זוכה לדברים הרבה}} אריכות ימים וברכות והצלחות, עושר וכבוד, המוזכרים כולם בהבטחות שבתה"ק: {{דה מפרש|ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו}} שנכון לו שישתמש לצרכו עם כל שבעולם, שהכל כמשרתיו, שרק בעבורו נברא הכל: {{דה מפרש|נקרא ריע}} שראוי להחחבר עמו לשמוע עצתו בכל דבר: {{דה מפרש|אהוב}} דמפני מדותיו היקרים הוא נאהב מהכל: {{דה מפרש|אוהב את המקום}} עושה מצותיו ית' מאהבה: {{דה מפרש|אוהב את הבריות}} לא לבד לאדם מיוחד, אלא אפילו אותן המקולקלין במדות, או בחטאים, שאין לאוהבן רק מדהן בריות של הקב"ה: {{דה מפרש|משמח את המקום}} אהבה היינו בלב בשעת המעשה. ומשמח היינו בהמעשה עצמו שעושה אותה בשלימות: {{דה מפרש|ומלבשתו ענוה ויראה}} המדות הן כמלבושיו של אדם. וכשישתמש בא' מהן הו"ל כלובשה, שיתראה בה. והעוסק בתורה לשמה, תלבישהו התורה תמיד במידת הענוה, שיחשוב תמיד על שפלותו. גם תלבישהו תמיד יראת הכבוד נגד האדם שנפגש בו, שיחשוב ג"כ שפלותו נגד רוממות האדם שלפניו, וכ"ש שיחשוב שפלותו נגד רוממות שמו ית', ויהיה תמיד ירא לפניו יראת הכבוד: {{דה מפרש|ומכשרתו}} תתן לו הכרה: {{דה מפרש|להיות צדיק}} בחיוביו לה': {{דה מפרש|וחסיד}} בחיוביו נגד בנ"א: {{דה מפרש|וישר}} בחיוביו לעצמו לבלי להשחית מדותיו, כגון לבלי להיות עצל או רעבתן או מבוהל וכדומה: {{דה מפרש|ונאמן}} כמו {{צ|מימיו נאמנים}} {{ממ|ישעיה|לג|טז}} ר"ל שאינן פוסקין. ה"נ ר"ל שתמיד יהיה זה הצדיק כמו שהוא עכשו, ולא תתקפהו המקרה או היצר: {{דה מפרש|ומרחקתו מן החטא}} דאף דאמרינן שמכשרתו להיות צדיק, היינו שיהיה בנפשו הכנות לכך. אבל עדיין לא שמעינן האיך יתנהג כשיבוא לנסיון מעניינים חצוניים. כשיזדמן במקומות החטא. להכי קאמר הכא ומרחקתו מהחטא. ר"ל תמנעהו לבוא במקומות הנסיון: {{דה מפרש|ומקרבתו לידי זכות}} תקרבו לבקש מקומות וסבות שאפשר שיזכה על ידן: {{דה מפרש|ונהנין ממנה עצה}} שהקב"ה יחוננו כח בלשון למודים להטות לב שומעי דבריו אליו: {{דה מפרש|ותושיה}} הנאת העצה, היינו שנהנין מדבריו בשעה שמדבר. והנאת התושיה, היינו שנהנין כשעושין כדבריו: {{דה מפרש|בינה}} שנהנין ג"כ מדבריו כשהן תלויין בדרכי החכמה ובהתבוננות: {{דה מפרש|וגבורה}} ונהנין ג"כ ממעשיו כשרואין אותו מתגבר על המניעות שהתנגדו נגדו בדרכי ה': {{דה מפרש|לי גבורה}} אצל התורה נאמר, שתהלל א"ע שהיא תשפיע כל אלה. ['''או''' נ"ל דעצה ר"ל שישמעו עצתו בכל דבר המסתפק בעניינים הזמניים. ותושיה הוא שישמעו דבריו בלימוד התורה והיראה, דברים שיש להם ישות בהצלחה נצחית בעוה"ב. ובינה הוא שיהנו מדבריו בחכמות הזמניות כטבעיות בחשבון התקופות וגמטריאות וכדומה. וגבורה היינו שישמעו לו ג"כ להציל העשוק מעושקו, וכל הנך הם דברים שצריך העוסק בתורה ללמד לבני דורו]: {{דה מפרש|ונותנת לו מלכות}} היינו ההוד שעל פניו: {{דה מפרש|וממשלה}} היינו הכח לצוות לסביביו: {{דה מפרש|וחקור דין}} החכמה. וכל ג' אלו נצרכים להשופט: {{דה מפרש|ומגלין לו רזי תורה}} הם הסודות הנשגבות שבמצות. וזהו מעלה שקרובה לנבואה: {{דה מפרש|ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק}} מעין מימיו מתוקים, אבל מימיו אינן משופעים ורבים, ונהר, הוא להיפך. אבל בו יהיה בהשפעתו ב' לטיבותא, שכל דבריו וענייניו יהיו כפולים בנעימות ובחוזק: {{דה מפרש|והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו}} שבכל המעלות הגופניות והרוחניות שזכה, אפ"ה לא יהא גס בלבו עבורן. אלא יהיה צנוע, לעשות מע"ט שלו לה' או לאדם הכל בהסתר. גם בשיתבונן בדרכי ה' ובמצותיו, לא יעיז פניו לשפוט עליהן ע"פ שכלו, רק בצניעות יחשוב בהן, כמ"ש ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים. '''וכ"כ''' בענוותו יהיה ארך רוח לבלי לכעוס. וי"א דארך רוח היינו שאין דעתו משתנה מטובה לרעה, שמאריך להתנהג במדה שאחז בה. '''וכ"כ''' בענוותו יהיה מוחל על עלבונו, להיטיב לכל, לאוהביו ולאויביו: {{דה מפרש|ומגדלתו}} בממשלתו: {{דה מפרש|ומרוממתו}} בעוצם נפשו: {{דה מפרש|על כל המעשים}} שתחת השמש:<קטע סוף=יכין א/> ===משנה ב=== {{המרת או.סי.אר 2}} <קטע התחלה=יכין ב/>{{דה מפרש|בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב}} אמרו הטבעיים בספרי [יעאגראפיע] שגם עכשו סביב להר סיני נשמע באויר שממעל לההר תמיד קול הברה כעין קול רעם דברים ואין מבין. וזה דבר פלא. ולפע"ד לאלה רמז ריב"ל, שהקולות הנשמעים שם יתנו רמז להאדם להזכירו מתן תורה. וכי עכשו ירעם על הדור על שאינן מכבדין אותה כראוי לשמור מצותיה כראוי. וזהו הקול הקטן החוזר מקול הגדול שנשמע אז ביום הקהל בעת מתן תורה. וזהו בת קול דקאמר הכא, ר"ל קול שנולד מקול אחר: {{דה מפרש|אוי להם לבריות מעלבונה של תורה}} ר"ל אל תתמה שהבטחונו במשנה הקודמת כל הטובות האלה לעוסק בתורה, והרי אנחנו רואים הרבה פעמים להיפך. ע"ז קאמר ריב"ל, כל אוי שיקרה ללומדיה ח"ו, הוא מפני עלבון התורה, שלא עמלו בה כראוי: {{דה מפרש|שכל מי שאינו עוסק בתורה}} כראוי: {{דה מפרש|נקרא נזוף}} ר"ל מוגער הוא מאביו שבשמים. והגערה הוא האוי, הדבר שאינו של נייחה שקרה לו מה', שבזה גערו ה', ויזהירו על שאינו נוהג כראוי. ונ"ל דאין ר"ל דנקרא מבני אדם בשם נזוף רק ר"ל שכל אוי שיקרה לו בעולם הוא קריאה בנזיפה שיקראו לו משמים להעירו משנתו וחלומו, כמ"ש כאשר ייסר וגו' כדי שייטיב א"ע: {{דה מפרש|שנאמר נזם זהב באף חזיר}} הנזם הוא כח השכל שחננו ה' להאדם. וכשישתמש בו לדברים בזויים, הרי הוא כחזיר הנובר, המשתמש בנזם שבאפו ללכלכו באשפתות: {{דה מפרש|אשה יפה וסרת טעם}} האדם חלש כאשה שאין לה רק מה שיתן לה בעלה. ויותר מזה, חלשים הם ישראל, סיהרא לית לה מדגרמה כלום, דכל מקריותם תלוי בהשגחתו ית'. ויותר מזה חלשים הם הת"ח, כמ"ש דתה"ק נקרא תושיה שמתשת כחו של אדם [סנהדרין כ"ו ב']. וכ"כ אמרו, אליכם אישים אקרא, אלו ת"ח שדומין לנשים חלשות [יומא ד"ע ע"א]. לכן כשיסיר הקב"ה ח"ו השגחתו הפרטית מהם, א"א שיטיב להם בעולמם, וכן ראוי להם, מדהן כאשה יפה בכח שכל שחננם ה'. אבל השכל שלהם הוא בלי טעם וריח, מדאין משתמשין בו כראוי. ודוגמתו הוא כהאשה היפה שאמרנו שבעלה נתן לה תכשיטין אבל מדהיא סוכלת אינה שומרתן כראוי, היא נגערת מבעלה, כמו שגוערין לחזיר הנובר באשפה, עם טבעת זהב שבחוטמו. וכ"כ יגערו משמים במי שחננוהו משמים בשכל ובלב צדק. ואעפ"כ ילך תועה, והרע שיקרא לו היא הגערה להקיצו משנת אולתו, כזבוב היספאניע שיניח הרופא על אבר מת להעיר בו רוח חיים. וכ"כ כל המחלה אשר שמתי במצרים, שהיה לעונש לא אשים עליך. רק יסוריך הוא לבעבור כי אני ד' רופאיך להבריאך: {{דה מפרש|ואומר}} וא"ת עכ"פ לא הפסיד עי"ז דעבדא בהפקירא ניחא ליה להיות בן חורין ולא יצטרכו למשוך תמיד בעול הזהב של תה"ק לעסוק בה תמיד, ולצמצם התאוה במתג ורסן של מצותיה. על זה קאמר ואומר וכו': {{דה מפרש|אל תקרא חרות אלא חירות}} דכח השכל שבאדם הוא דוגמת הלוח, והשתמשו בו לתורה הוא דוגמת הכתב. וכשיהיו שניהן כראוי, אז מעשה אלהים הנה, והנושאן הוא בן חורין. אבל רק בהכתב תלוי החירות, דהרי אצל הכתב כתיב מלת חרות, לרמז החירות: {{דה מפרש|שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה}} שרק הוא אינו משתעבד וגם אינו משועבד להגופניות, וזאת החירות, שנפשו אינה משועבדת לתאות הגופני, זהו לבד חירות האמיתית ולא כשתאותו משוחרר ונפשו משועבדת לתאוה: {{דה מפרש|הרי זה מתעלה}} שלא תאמר לאו כל אדם זוכה לכתר תורה, רק כשיש לו תרתי, שיש לו שכל גדול ושישתמש בו בתורה, ע"ז קאמר שכל העוסק וכו', ר"ל אפילו אין לו שכל גדול: {{דה מפרש|וממתנה נחליאל ומנחליאל במות}} ר"ל אם משתמש בחכמתו שהיה לו למתנה מה', לתורה ולמע"ט, אז יהיה נחלי אל. יזכהו ה' שינחל חוזק אלהית, יותר מאשר יכול לקוות מטבעו. ועי"ז יתעלה שוב לבמות גבעות עולם:<קטע סוף=יכין ב/> ===משנה ג=== <קטע התחלה=יכין ג/>{{דה מפרש|הלומד מחבירו פרק אחד}} שיש בו כמה הלכות: {{דה מפרש|או הלכה אחת}} שיש בו כמה דבורים: {{דה מפרש|אפילו אות אחת}} שבמשנה או במקרא, כגון ויו מוסיף על ענין ראשון, בתולה בתולות הבתולות [כתובות כ"ט ב'] וכדומה: {{דה מפרש|שכן מצינו}} מייתי ראיה שלא תאמר דזה דוקא בקטן שלומד מגדול להכי קאמר שכן מצינו וכו': {{דה מפרש|בדוד מלך ישראל}} דהמע"ה היה גדול בתורה ומופלא שבסנהדרין, דהרי הלכה כמותו בכל מקום, כמ"ש חז"ל מדכתיב בו וה' עמו [סנהדרין צ"ג ב'] ואפ"ה קרא לאחיתופל רבו, א"כ אפילו גדול שלומד מקטן חיוב גמור ולא חסידות הוא שיקראנו רבו, דאל"כ לא היה רשאי דהמע"ה לעשות כן דאסור לו למחול על כבודו [כסנהדרין די"ט ב']: {{דה מפרש|שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד}} שלא ללמוד יחידי, ושלא לכנס לביהמ"ד בקומה זקופה: {{דה מפרש|ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד}} דכערכי משמע דשוה לו, ואח"כ קראו אלופו. אע"כ שלא למד ממנו רק דברים מעטים, ולפיכך היו נאותים לו ב' הכנויים האלו: {{דה מפרש|קראו רבו אלופו ומיודעו}} דאלופי ר"ל רבי ואדוני: {{דה מפרש|ואין כבוד אלא תורה}} ר"ל אין כבוד ראוי לו לאדם אלא בשביל התורה שלמד, דכבוד שיעשו לו בשביל עושר או יופי שלו, הוא תלוי בדבר, ואינו ראוי לו, כ"א להדבר, אבל כבוד שיעשו לאדם בשביל תורתו היא ראויה לו בעצמו, דהרי קשורה בנפשו כלהב בפתילה: {{דה מפרש|ותמימים ינחלו טוב}} זה סיפא מפסוק אחר, והכי הוה רישא דהך קרא בתרא, משגה ישרים בדרך בשחותו הוא יפול ותמימים [ר"ל תלמידים שהם תמימים] ינחלו טוב, ר"ל ילמדו מרבותיהם התורה שנקראה טוב, וכיון שזכו מרבותיהם דבר שעושה להם כבוד, כדמוכח מקרא קמא כבוד חכמים ינחלו, וגם זכו על ידן להיותר טוב שבעולם. כדמוכח מקרא בתרא, להכי צריכים ג"כ לנהוג כבוד במלמדיהם:<קטע סוף=יכין ג/> ===משנה ד=== <קטע התחלה=יכין ד/>{{דה מפרש|כך היא דרכה של תורה}} ר"ל כך הוא אופן התחלת הלימוד, אף שלבסוף ינחל כל טובות שבעולם, אפ"ה אינו זוכה להטובות ההם כשיתחיל ללמוד מתוך עידון והתרשלות [י"ד רמ"ז סכ"א]: {{דה מפרש|ומים במשורה תשתה}} ר"ל במדה, דגם המים לשתייתו לא יהיה לו ברווח: {{דה מפרש|ועל הארץ תישן}} בלי כר: {{דה מפרש|וחיי צער תחיה}} ר"ל עם צרת הנפש, ככעס, יגון, ודאגות: {{דה מפרש|ואם אתה עושה כן}} שעם כל זה תהיה דבוק בתורה: {{דה מפרש|אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא}} כי אז אתה הוא האיש שדברנו ממנו לעיל שמוכתר לבסוף עם כל טוב הארציי והשמיימי:<קטע סוף=יכין ד/> ===משנה ה=== <קטע התחלה=יכין ה/>{{דה מפרש|אל תבקש גדולה לעצמך}} אף שהבטחתיך בכל הטובות הנ"ל, לא תבקש גדולת הנפש להציץ בעולם העליון בסודות הנעלמות וגם לא גדולת והצלחת הארציי, לשאל איה הם כל הבטחות שתבטחוני: {{דה מפרש|ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך}} ר"ל יותר מאשר אתה רגיל בו: {{דה מפרש|ואל תתאוה לשלחנם של מלכים}} ר"ל שתרצה שתשיג כל הצטרכותיך בלי יגיע כמלך: {{דה מפרש|וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך}} דסוף הכבוד לבוא:<קטע סוף=יכין ה/> ===משנה ו=== <קטע התחלה=יכין ו/>{{דה מפרש|שהמלכות נקנית בשלשים מעלות}} מעלות גמורות שהמלך נעלה בהם משאר העם, ל' הם [וכולן מנויין בפ"ב דסנהדרין מן משנה ב' עד סוף הפרק, ועי' ערוך ערך מלך]. {{דה מפרש|והכהונה בעשרים וארבע}} מעלות שהכהן נעלה בהן, הן כ"ד מתנות כהונה [הנזכרות סוף פרשת קרח]. {{דה מפרש|והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים}} מעלות שהת"ח צריך שיהיה נעלה בהם משאר העם, מ"ח דברים הם, ולא קראם התנא מעלות, מדלא דמו אהדדי לגמרי להנך של מלכות וכהונה, דבמלכות וכהונה הם זכיות ומשפטים [רעכטע בל"א] שנקנין עם המלכות וכהונה, משא"כ המ"ח דברים של תורה. הם חיובים [פפליכטען בל"א] שהרוצה לזכות בתורה, יקנה אותה עובר לסוחר רק ע"י שמירתן כראוי. {{דה מפרש|בתלמוד}} ד"ת צריך שיקבלם מרב, וא"א להוציאם ע"י שכלו כשאר חכמות: {{דה מפרש|בשמיעת האוזן}} מלת אוזן מיותר. אבל ר"ל הקשבה גדולה, שצריך שייחד אזנו להדברים: {{דה מפרש|בעריכת שפתים}} שיהיו שגורים בפיו כמו שקבלה מרבו, או כדברי הספר שלמד בו, שאז המחבר הוא מלמדו: {{דה מפרש|בבינת הלב}} להתבונן בדברים ששמע, ולהוציא מהם דבר מתוך דבר: {{דה מפרש|בשכלות הלב}} הוא ההסתכלות בסוד הצפון בחוקות התורה, שא"א לאדם רק להציצם אבל לא לבארם בלשונו: {{דה מפרש|באימה}} שיהיה אימת רבו עליו: {{דה מפרש|ביראה}} שיהיה יראת שמים בלבו, שע"י אלה ישגיח היטב בדברי רבו בלימודו: {{דה מפרש|בענוה}} נגד ה', שעי"ז יהיה גם דברי תורתו בעצמן יקרים בעיניו להשגיח עליהן היטב: {{דה מפרש|בשמחה}} שע"י שילמד בשמחה יתפסו הדברים היטב בלבו: {{דה מפרש|בשמוש חכמים}} שע"י שיהיה תמיד סביב להם כשישמש להם, ילמד ממעשיהם הרבה מהלכה למעשה, וכאמרם ז"ל [ברכות ד"ז ב'] גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה: {{דה מפרש|בדקדוק חברים}} כדי שישמע מה שידקדקו הם בהלימוד של הרב: {{דה מפרש|ובפלפול התלמידים}} שע"י השאלות והתשובות שביניהן, ממילא רווחא שמעתתא [ב"מ דפ"ד א']. דגם עי"ז יתעורר לכמה דברים חדשים: {{דה מפרש|בישוב}} שיהיה מיושב בדעתו ולא מבוהל בדבריו. וי"א שיהא בקי בישובו של עולם, הן בדרך ארץ. והן בחכמות טבעיות ולמודיות, שעי"ז יכולים אלה להיות לו לרקחות ולטבחות לתה"ק. דהיינו שיהיו אלו משרתיה להבינה על ידן היטב, דכולן כלולים בה, גם עי"ז יהיה נחמד ונעים בעיני הבריות: {{דה מפרש|במשנה}} שיהיה בקי בהן: {{דה מפרש|במיעוט שינה}} דע"י רבוי שנה לא לבד שיפסיד הזמן., אלא גם יתישן שכלו, ויאבד חריצותו. אמנם גם פחות מהראוי ג"כ מזיק מאד לגוף ולנפש, ואמרו בשם הרמב"ם שהוא ישן ח' שעות בכל לילה. וסי' אז ישנתי אז ינוח לי, אולם זה רק קודם הגיעו לנ' שנה, אבל אח"כ שאין השחיקה שביסודות הגוף כ"כ גדול כבימי נעוריו, וא"צ אח"כ מנוח כ"כ רב, כתבו הטבעיים וביחוד הופלאנד דדי לו שישן בכל לילה ה' או ו' שעות: {{דה מפרש|במיעוט שיחה}} דברים של מה בכך, ומיעוטו יפה לתורה. כדי שתנוח הנפש קצת עי"ז: {{דה מפרש|במיעוט שחוק}} מלתא דבדיחותא ג"כ מיעוטו יפה, כדי לשמח הנפש ולהבריקה בחריצות וזכרון [פסחים קי"ז א']: {{דה מפרש|במיעוט דרך ארץ}} תשמיש, שהוא מחליש החריצות והזכרון, כמו שכתבו הטבעיים: {{דה מפרש|בארך אפים}} כי גם הכעס מחליש החריצות והזכרון, ומלבד שב' אלה מחלישין גם הגוף: {{דה מפרש|בלב טוב}} שיהא טבעו רך מלא חן וחסד להיטיב בשמחה לבריות: {{דה מפרש|באמונת חכמים}} שאינו מאמין לכל דבר ששומע, דזהו מדת פתי יאמין לכל דבר, אבל יאמין לחכמים בחכמת התורה, אפי' לא ישיגם בשכלו: {{דה מפרש|ובקבלת היסורין}} הוא מדת הסבלנות שאינו מהרהר אחרי דרכי ה'., ושומר מצותיו דרך תומו: {{דה מפרש|המכיר את מקומו}} ר"ל מדת שפלותו, שעי"ז יהיה עניו, גם עי"ז יתעמל להרבות חכמה: {{דה מפרש|והשמח בחלקו}} שעי"ז שיהיה לבו שמח תמיד, יבין וגם יזכור עי"ז תלמודו טפי. וגם ע"י מדת ההסתפקות שבו. יהיה זריז תמיד בשקידת למודו. כי אין דבר שמזיק לחריצות ולזכרון ולשקידה, כמו העצבות והדאגות: {{דה מפרש|והעושה סייג לדבריו}} כדי שלא יכשל בחטאים: {{דה מפרש|ואינו מחזיק טובה לעצמו}} בדברים טובים שעשה: {{דה מפרש|אהוב}} שמיישר מנהגיו בחן ובחסד וברחמים. שעי"ז יאהבוהו הכל: {{דה מפרש|אוהב את הבריות}} ענין האהבה מתהווה ע"י הכרה והשוואה. ר"ל ע"י שיהיה האוהב מכיר את הנאהב, ושיבקש להשוות א"ע אליו. וזה אוהב את המקום ב"ה, שיכיר דרכיו, ושיבקש להשוות א"ע אליו. ואוהב את הבריות. שיכיר שמחת וצרת חבירו, וישווה א"ע אליו, להרגיש צרתו כאילו קרה לעצמו. {{דה מפרש|אוהב את הצדקות}} לא לבד שיהיו קלים בעיניו החיובים שחייבים לו הבריות. ויגדל בעיניו חיוביו להם. אלא גם אוהב את הצדקות, וידוה ללבו מאוד כשיראה בנ"א מריעים זל"ז, ויתגבר כארי להושיע להעשוק. ולתמוך ידי המטיב לחבירו. וכדאשכחן במשרע"ה שהושיע גם לבנות עכו"ם מיד עשקן: {{דה מפרש|אוהב את התוכחות}} כשיוכיחו אדם ישמח בזה: {{דה מפרש|אוהב את המישרים}} צדקות היינו מעשה צדק. ומשרים היינו דברי חכמה. ור"ל שהוא שונא כל מחשבות עקומות ועקושות, שבהן ירצה המתעקש להצדיק ענייניו. כי רק הדברים הישרים יאהב. או נ"ל דמשרים היינו מדות ישרות. וצדקות היינו חיוביו לד' ואדם: {{דה מפרש|מתרחק מן הכבוד}} אף דבשמרו כל הנ"ל ראוי הוא לכבוד אעפ"כ לא די שלא ירדף אחר כבוד. אלא אפי' כשירצו בנ"א לכבדו, ירחיק א"ע מהם, מצד צניעות, בהכירו היטב חסרונותיו, ויהיה שפלותו לעיניו תמיד. ועי"ז לבו נשבר בקרבו. {{דה מפרש|ולא מגיס לבו בתלמודו}} אינו ר"ל שאינו מתגאה בלימודו, דזה אינו מעשה רק מניעת חסרון נורא. וא"כ מה זה שבח בחיוביו. אלא פי' מלת גס. כמו שלבו גס בה [סוטה פ"א מ"ו] דר"ל ב' בנ"א המכירים זא"ז שאינן מתבוששין זמ"ז בשעושה דבר שאינו של צניעות בפניו. וה"נ דקאמר אינו גס לבו בתלמודו, ר"ל שאינו חושב א"ע כרגיל עמה. רק כמדבר עם ארוסתו הנכבדת שאינו מכירה עדיין. ולהכי כשיעסוק בה, יש לו בושת פנים מלשלוח מחשבותיו חפשים בענייני האמונות והמצות שלימד ממנה, שאין השכל אנושי יכול להשיגם. וכמ"ש במשרע"ה ויסתר פניו כי ירא מהביט אל אלהים, וזכה למדריגה נשאה, שנאמר עליו ותמונת ה' יביט: {{דה מפרש|ואינו שמח בהוראה}} אינו שמח שהגיע לה, דירא שמא אינו כדאי לה, ושמא יכשל בה מרוב דקותה ועמקה: {{דה מפרש|נושא בעול עם חבירו}} הן בטרחת הגוף, והן בהוצאות ממון, והן בצער נפשו, על מה שקרה לו לחבירו, והן כשחסר שכל לחבירו בעניינים זמניים או נצחיים, לא יחוש מלהטריח את עצמו ליעצו, ללמדו, לעובתו בעה"ז ובעה"ב: {{דה מפרש|מכריעו לכף זכות}} שבהיות כף מאזני הדעת של חבירו, נוטה פעם להרע ופעם להיטיב. יטריח להכריע מחשבותיו לזכות. או ר"ל שדן את חבירו לכף זכות. {{דה מפרש|מעמידו על האמת}} שיביא לו בענייניו ראיות מוכיחות עד שיעמידו נכון על נקודת האמת. {{דה מפרש|מעמידו על השלום}} שגורם שיהיה שלום בנפשו של חבירו. מדפותח לפניו חלונות הרקיע כמלא מחט סדקית, דהיינו כפי הראוי לחולשת עיניו להסתכל בסוד ה'. וזהו עוצם השלימות. או ר"ל שמעמידו על מדריגת השלום ממש, שלא יהיה חבירו מסופק באהבתו לו: {{דה מפרש|מתישב לבו בתלמודו}} ר"ל כשמלמד לאחרים מורת ה', או דרכי ה' בדרשותיו, מתיישב בלבו מתחלה היטב, איך יסדר דברי לימודו. בקטן החל ובגדול כילה: {{דה מפרש|שואל ומשיב}} כי רק ע"י שאלות ותשובות יתחקקו הדברים בלב השומע. ושואל כענין ולא יפליג בדברים אחרים ובהצעות רחבות כדי להראות עוצם חכמתו. וכ"כ משיב כהלכה. כי זהו מה שרוצה. אבל לא יתכוון להטעות חבירו, כדי להראותו אח"כ חריפותו שיש בידו כת להטעותו. וי"ג שואל כענין ומשיב כהלכה וא"א לומר כן דא"כ יהיו מ"ט: {{דה מפרש|שומע ומוסיף}} שומע דברי תלמידיו ואינו דוחם. וכשיוודע לו שלא היה להם די בדבריו הראשונים. לא יהיה לו למשא להוסיף על דבריו עד שיבינוהו היטב. {{דה מפרש|הלומד על מנת ללמד}} אף שהוא כבר גדול בתורה, אפ"ה מתייגע אף בדברים שאין בהן מעשה כאמונות ודעות, כדי ללמדם לאחרים: {{דה מפרש|והלומד על מנת לעשות}} ובדברים שיש בהן מעשה, חוזר ללמדן דחושש שישכחם, והוא חפץ לעשותן בשלימות, ורוצה גם ללמד אחרים לעשותן כראוי: {{דה מפרש|המחכים את רבו}} ר"ל אף עתה שנעשה גדול, אפ"ה כשנזכר הדברים ששמע מרבו, וימצא בהן דברי תימה, לא יאמר שנשמט מרבו הדבר שידע הוא. אלא יאמר שרבו חכם גדול היה, ועמקו מחשבותיו ממנו, ויטריח להעמידן: {{דה מפרש|והמכוין את שמועתו}} ר"ל אף כשדברי רבו סותרים זא"ז, יטריח לכוונם: {{דה מפרש|והאומר דבר בשם אומרו}} לא מבעיי' שלא יתלבש בטלית שאינו שלו, אלא יכבד למלמדו כל כך שלא יאמר סתם כך שמעתי, רק יזכיר שמו לברכה: {{דה מפרש|הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם}} שמי שעושה דבר טוב, הקב"ה חפץ שיתפרסם שם המטיב ודרכיו בעולם, וילמדו אחרים ממנו: {{דה מפרש|ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי}} דהרי מרדכי עשה קידוש השם גדול, להודיע איך היהודי נאמן למלכו, שהרי הסתכן עם ב' שרים גדולים כדי להציל מלכו, ולא היה חושש אולי המלך המבוהל והטפש ההוא הי' מוחל להם, והיו עי"ז חייו תלויים בשערה. אולם ע"י שאמרה אסתר לאחשורוש המעשה בשם מרדכי, נתגלגל הדבר שעי"ז באה גאולה לעולם, ולא לבד גאולת צרת הגוף אלא גאולת הנפש והתקרבות ישראל לאביהם שבשמים [כמגילה דט"ז ב']:<קטע סוף=יכין ו/> ===משנה ז=== <קטע התחלה=יכין ז/>{{דה מפרש|גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה}} ר"ל למי שעושה כפי שלומד בתורה. {{דה מפרש|בעולם הזה ובעולם הבא}} שאר המעלות כעושר. גבורה, וכבוד יקנו גם ע"י חכמות וידיעות אחרות. אבל חיי עוה"ז ועה"ב לא ישיגו רק ע"י התורה. והרי באלו מיני החיים נכללו כל המעלות אחרות. ואם אין חיים, אין בהמעלות אחרות חשיבות של כלום, דעור בעד עור וגו'. {{דה מפרש|כי חיים הם למוצאיהם}} הרי קיים חיי עוה"ז: {{דה מפרש|ולכל בשרו מרפא}} הרי רפואה מחבלה שבעור ובשר בחצוניית הגוף: {{דה מפרש|רפאות תהי לשרך}} הרי רפואה לחלאת פנימי בדם ובמעיים שמקושרין בטבור: {{דה מפרש|ושקוי לעצמותיך}} הרי רפואה לחולשת הגוף. שע"י השקוי שבעצמוד יתחזק האדם: {{דה מפרש|עץ חיים היא למחזיקים בה}} ר"ל כעץ החיים דכתיב גביה ואכל וחי לעולם. כ"כ ע"י התורה יקנה האדם חיים שלא ימות בסופן, דצדיקים במיתתן קרויין חיים. שאז יתחילו לחיות באמת, כי יקרין זוהר נפשם באור החיים: {{דה מפרש|ותומכיה מאושר}} מלת אושר תכלל מעלה שתשיג הנשמה בעוה"ב, שתתעלה שם עד אין קץ. ולכן אמר כאן התנא שהמחזיק בתורה, לא לבד שתזכה שם נשמתו לחיים דהיינו מעמד הקיום כמו בחיי עה"ז, אלא גם תתעלה עוד יותר לאין סוף: {{דה מפרש|כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך}} ר"ל ב' מיני כבוד יכבדוך, (א) עבור החכמה שקננה בראשך. (ב) עבור דבריך המסודרים והנעימים היוצאים בחן מגרגרותיך: {{דה מפרש|תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך}} ר"ל כמו שזכר למעלה שהתורה תתן לו רפואה כשיחלה גופו. כ"כ אמר הכא שתתן רפואה לכבודו כשיקרה חולי לכבודו. דהיינו כשלפעמים יהיה כבוד הצדיק נוטה לפול ע"י מקריות העולם או ע"י בחירה החפשית של רשעים. אז התה"ק תפרוס כנפיה על יונקי שדיה, ותתן עליך לוית חן. וכשיחלה כח דבורך לבלי להיות חביב מצד עצמו. מדאינך בעל מליצה כשאר בעלי לשון מדברת גדולות, אז אם רק מבניה הנאמנים של תה"ק אתה, אזי עטרת תפארת שאתה מעוטר בה, היא התורה, היא תהיה לך למגן נגד החפצים לחמוס ממך כבודך. ועל ידה יהיה כמלך מעוטר, שכשידבר יעשו דבריו פירות אף שלא יהיה בהם חן מצ"ע: {{דה מפרש|אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד}} עתה מונה כל מיני ההצלחות שימצא ע"י התורה. דבפסוק זה נזכרו כל ג' מיני הצלחות האפשריים. דהיינו, חיי עוה"ז ועה"ב, ועושר, וכבוד: {{דה מפרש|כי אורך ימים ושנות חיים}} בקרא זה מפרש דחיים שנזכר בקרא קמא, היינו חיי עה"ז ועה"ב. דאורך ימים, היינו בעה"ב שיתארך ימיו ממעל לתהום המות. ושנות חיים, היינו אפי' בעה"ז, שיתוספו לך גם חיי עה"ז שמתרבים ע"י שנים שבתקופות החמה: {{דה מפרש|ושלום יוסיפו לך}} ר"ל לא די שתחיה בעה"ז ובעה"ב בקיום. אלא שיהיה לך שלימות כאן ושם:<קטע סוף=יכין ז/> ===משנה ח=== <קטע התחלה=יכין ח/>{{דה מפרש|נאה לצדיקים ונאה לעולם}} דכשימצאום הצדיקים לא די שירוויחו הם עי"ז. אלא גם בני העולם ירוויחו עי"ז, כי הנוי יתן להצדיקים חן לפני שרים ומלכי ארץ להיות דורשי טוב לעמם. ובכח, יצילו עשוק מיד עשקו. ובעושר יתמכו עניים ואביונים. וע"י הכבוד, יהיה עצתם נשמע בדבר ה' ליראה אותו. ובחכמה, ילמדו לעם לדעת את ה'. ובזקנה, יהיו דבריהם דברי טעם וגרעניים כוחיים ומבושלים יפה. וע"י השיבה, יכול לספר לכל ההרפתקאות דעדו על יראי ה' ויצילם ה'. וגם מקריות הרשעים שהיו תחלתן שלוה וסופן יסורין. וברבוי בנים ובני בנים, יטעו נטיעות יפות רבות בישראל, לעשות פרי ולהפיץ דעת בקהל ה' בכל המקומות. אולם הרשעים משתמשין בכוחות אלה בהכל להיפך. ביופי לזנות. ובכח לעוול, וכו' וכו': {{דה מפרש|בדרך צדקה תמצא}} על נוי כח ועושר וכבוד וחכמה, א"צ לראיה מפסוק. דפשיטא דמועילין הרבה לעבדי ה' ליראת ה'. אבל מביא ראיה על שיבה, שלא תאמר, הזקנה והשיבה מתישין כח הצדיק, שעל ידיהן לא יהיה יכול לפעול בכח לטובת הכלל. על זה אמר עטרת תפארת וגו', שבדרך הצדקה תמצא, כמציאה שאין אדם מקוה שימצאנה ואפ"ה ישיגה, שתהיה השיבה עטרת תפארת, ותוסיף הוד בכל ענייניך ודבריך: {{דה מפרש|ואומר}} וא"ת רבוי הבנים יסבבו להצדיק ספק אולי לא ייטיבו כולם, והרי אלה יוכלו לקלקל יותר משאר אדם להחטיא אחרים אם יחטאו הם, כי יחשבו הבנ"א דלולא שקבלו כן מאבותיהם לא היו עושים כך, ע"ז אמר עטרת זקנים בני בנים: {{דה מפרש|עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם}} ר"ל שיכבדו להזקנים אפי' בשביל הבני בניכ., מדנראה במעשה הנכדים איך יקר היה הדרכת הזקנים לבניהן, עד שגם השתילים ששתלו הבנים, דהיינו הבני בנים, גם הם הצליתי. וגם הבנים יוכלו להתפאר שיש להם אבות כאלה, שהדרכתן להם הצליחו גם עד דור שלישי. וא"ת שע"י שיאריכו הזקנים ימים. לא יכבדו כראוי את הבנים והנכדים, רק את הזקנים ועי"ז לא יהיה שמחת הנפש להזקנים. ע"ז קאמר ואומר תפארת וגו': {{דה מפרש|תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה}} כי תפארת בחורים כחם וגו', ר"ל שיכבדו להרכים בשנים, עבור כחם שישתמשו בה לטובת הכלל בכל מעשה צדק וטוב כשצריך זריזות וכח לגמרו. שראוי להעשות מהרכים בשנים. והדרת זקנים שיבה, ר"ל ולזקנים יכבדו עבור שייטיבו להכלל בעצתם הנכונה, שראוי ללמדה רק מאיש שיבה, דכמה הרפתקאות דעדו עלי' [קידושין דל"ג א ]. וא"ת ע"י שיהיה להם כל מחמדי עולם. נוי וכח וכו', יקבלו עולמם בעה"ז, וימנעו מכבוד בעה"ב. ע"ז קאמר, ואומר וחפרה וגו': {{דה מפרש|וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד}} ר"ל אז כאשר חפרה הלבנה ובושה החמה ויהיו נכבים כל מאור אור ההצלחות שבעה"ז, הנוי והכד וכו', היינו, הנוי הוא לבנה והכח זהו החמה דהיינו אז כאשר מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים של מעלה דהיינו בעוה"ב, שיבזו כל אלה, כי יכירו אז הכל מלכותו. גם אז נגד זקניו כבוד. א"נ ה"ק דכמו לעיל. קאמר קרא דבשחפרה הלבנה וגו' יאיר מלוכת ד' בעולם, כ"כ בזקני ת"ח דכשיגיע ימי זקנתם וחפרה הלבנה היינו החושים שלהן, שמקבלים אורן מהחמה והוא הנפש. ובושה החמה, היינו השכל, שטבען להיות עמומים בימי הזקנה, אבל עליהן יזרח כבוד ד' לחזקם באלה לתורתו ועבודתו: {{דה מפרש|כולם נתקיימו ברבי ובניו}} שהשתמשו בהן לטובת הגופני והרוחני של הבנ"א. ונתקיים בהם המקרא כי היא חייך ואורך ימיך:<קטע סוף=יכין ח/> ===משנה ט=== <קטע התחלה=יכין ט/>{{דה מפרש|ופגע בי אדם אחד}} מייתי הך עובדא הכא, ללמדינו דאף דהמעלות הנ"ל נאים לצדיקים, אפ"ה לא יעזבו התורה עבורן: {{דה מפרש|ונתן לי שלום}} שלא תאמר דלהכי לא הלך ר' יוסי אל האיש ההוא מדראה פניו כעסניים, והיה ירא שיתבזה לבסוף בעיניו. להכי קאמר, אדרבה האיש ההוא היה נעים בדבריו, ואוהב את החכמים ודורש בשלומם: {{דה מפרש|והחזרתי לו שלום}} לומר לך שלא תחשוב אולי ר' יוסי הקניטו בשום דבר, וכעובדא דר"א בר"ש [תענית ד"כ ע"ב]. קמ"ל שגם זה לא היה, ואפ"ה לא רצה לבוא אצלו: {{דה מפרש|אמר לי רבי}} אולי ראה אותו האיש שלמד ר' יוסי תורה, ולהכי קראו רבי. או שראה ממלבושיו שמצויין כת"ח [כפסחים דקי"א ב', וב"מ דפ"ה א']: {{דה מפרש|מאיזה מקום אתה}} שהיה תמיה איך אנשי מקומו לא יתמכוהו ויצטרך להתטלטל בדרך לעסוק לפרנסתו: {{דה מפרש|אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני}} אבל אין שם עושר רב כדי לפרנס אותי. {{דה מפרש|רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות}} גוזמא קאמר. ור"ל כל אשר תשאל נפשך אתן לך, והי' חפץ כך כדי שיברך ה' אותו לרגלו, כדאשכחן ביעקב אבינו כשבא אצל לבן. או שהתכוון לרומם כבוד עירו. או כדי ללמוד ממעשיו: {{דה מפרש|איני דר אלא במקום תורה}} וכדתנן שחביריך יקיימוה בידך, ועל בינתך אל תשען: {{דה מפרש|לפי שבשעת פטירתו של אדם}} הוסיף לו עוד טענה אחרת זו, כלומר, מדבריך ששאלת ממני כזאת, נראה שאינך מרגיש הנחת שבעה"ז להעוסקים בתורה. כמ"ש טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי. אבל הרי תודה לי שבשעת פטירתו וכו' אין מלוין וכו': {{דה מפרש|בהתהלכך תנחה אותך}} והרי כל הולך אפשר שיטעה, וכל טועה אפשר שיסתכן. וכו הוא באמת בעה"ז. דכל זמן שהאדם דר בו. אפשר שיעעה. ואפשר שיסתכן. אבל ע"י למוד התורה, דכתיב בה והודעת להם הדרך וגו', ר"ל תודיע להם איזה דרך ילכו, שלא ילכו בדרך שבוחרים לעצמן בקוצר שכלם. דעי"ז הדרך שתודיע אתה להם אי אפשר שיטעו וא"א שיסתכנו [כי מה' מצעדי גבר כוננו. ואדם מה יבין דרכו. ר"ל איך אפשר לאדם להשיג בשכלו הקצר דרך ה' אשר צוה לילך בו]: {{דה מפרש|בשכבך תשמור עליך}} ר"ל בעת פרידת הנפש מהגוף. לפי הטבע שבאותו שעה אימה חשיכה גדולה נופלת על האדם, ויתהוממו כמעט רגע כל מחשבותיו ולא ידע מעצמותו דבר, [כמ"ש בפעדאן]. אבל גם אז התה"ק תשמר על לומדיה לבלי תטבע אז נפשו בתהום המהומה הנוראה ההיא, והוא הוא גי צלמות שעליו נאמר גם כי אלך בגי צלמות לא אירא רע, כי אתה עמדי: {{דה מפרש|והקיצות}} כנה הכתוב להיציאה מהמהומה הנ"ל, בשם הקצה. כאדם המקיץ משנתו, ויזכור כי הוא הוא האיש שהלך לישן: {{דה מפרש|היא תשיחך}} אז תדע לשיח בה. באשר שאז כבר בקעו עליך מאוריה, ועיניך כבר נפתחו לך כמאורות פנינים להציץ בסוד המצות: {{דה מפרש|וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל}} שוודאיי עשיר גדול היה: {{דה מפרש|לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות}} הביא עוד ראיה אחרת לאותו האיש שרצה לפתהו שיעזוב מקום תורה. דהרי מהך קרא מוכח שלה' כל הכסף והזהב. וכיון שבחפצו לדור במקום תורה היינו רק כדי לעשות רצונו ית'. א"כ אם יהיה העושר לטובתי, וודאי יתנהו הקב"ה לי גם במקומי, ולמה אעזבנו בחנם:<קטע סוף=יכין ט/> ===משנה י=== <קטע התחלה=יכין י/>{{דה מפרש|חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו}} ר"ל כל הה' חביבין להקב"ה מאד כאילו קנאן לעצמו ית', וכולן תלויין זב"ז: {{דה מפרש|ואלו הן תורה קנין אחד}} היא החביבה ביותר לפניו ית': {{דה מפרש|שמים וארץ קנין אחד}} שהכין העולם באופן הנאות לתורה, שהעולם מתקיים רק על ידי שמירת מצות התורה [ועי' מ"ש לטיל פ"ג סי' צ"ז]. ושלא יהיו בטבע מניעות מלקיים מצותיה, ואדרבה יהיו שם סבות לקיימן. וגם הוכן העולם באופן שיהיה נאות לתמוך לצדיק, ולהעניש לרשע שלא יקיים מצותיה: {{דה מפרש|אברהם קנין אחד}} אאע"ה הוא היה הראשון שהדליק האור הקדוש של הכרת אלהים וילך בדרכיו. ויקום הענק הזה והלך למסעיו, ויפיץ קרני האור הנ"ל בהעולם החשוך והאפל, ויאיר לארץ ולדרים כמ"ש ויקרא שם אברם בשם ה': {{דה מפרש|ישראל קנין אחד}} שאחר ששקעה שמשו של אאע"ה, ויהי לילה, שוב יזהרו כזוהר הרקיע זרעו ככוכבי השמים לרוב, להאיר יקרות הכרת אלהים ומדותיו בכל העולם, בין בהצלחתם ע"י נסים שנעשה להם, ובין בבלתי הצלחתם. כשיפוצו בעולם, יהיו בכל מקום ככהנים וכמלמדים, מדהביאו עמם תלמודם בידם, וכמ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. וכל העקרים הראשיים למדו האומות מהורה שהביאו ישראל עמה בגלותם, [כמ"ש חז"ל (פסחים פ"ז ע"ב) לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהן גרים, וק' והרי הקב"ה אוהב ישראל, והרי קשים גרים לישראל כספחת (כקידושין ד"ע ע"ב). אע"כ דגרים דפסחים היינו שילמדו מעשיהן ואמונתם ויהיו כעיו גרי תושב]. ולכן נצטווה ג"כ הישראלי במצות יתירות יותר משאר האומות, לבעבור כי נשמתו אצולה ממחצב רם ונישא, ונכרת מפרצוף פניהם שמשונה מפרצוף שאר כל אדם. ודבר זה מרומז בדברי ישעיה הנביא [ס"א פ"ט] ונודע בגוים זרעם [שלא תאמר שאקלים המזרחית שמשם הם גורם שנוי פניהם. ליתא, דהרי גם בארצות כל הגוים אפילו בארך מזרח נמי נודע וניכר זרעם, וגם בכל הארצות כשכבר נשתהו כמה אלפים שנה בגוים, עדיין נודע זרעם]. וצאצאיהם בתוך העמים, [ר"ל גם לא תאמר שמאכלי ומנהגי ישראלי גורמים לו שנוי פניו ג"כ ליתא דהרי כמה פעמים זרעם כבר תוך העמים, ר"ל מעורב במשפך עם דמי עם אחר, כבן ונכד מומר הבא מנכרית. ואעפ"כ פני ישראל ניכר בו עדיין]. כל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה' [שאעפ"י שהן עצמן אינן כן. עכ"פ הכרת פניהם יעיד מי היו אבותיהם]. וזה פלא גדול. אולם שינוי תואר פניהם הוא משום שהפנים הוא חלון הנפש. שמשם יוכר חכמה וסכלות, גבורה, ודאגה, כעס, וגאוה, ענוה ואהבה וכדומם. ואצל הישראלי יוכר שנשמתו ממחצב מיוחד רם יותר משאר נפשות בני אדם: {{דה מפרש|בית המקדש קנין אחד}} שאם ישמרו ישראל אמונתם ותורתם ומצותיה, אז ישכון כבוד ה' ורוחו ביניהן, כמ"ש והיה אתרי כן אשפוך רוחי על כל בשר, וכתיב ואמרו גוים רבים לכו ונעלה אל הר ה', כי מציון תצא תורה וגו': {{דה מפרש|ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז}} כמשחז"ל בתורתו ראה וברא את העולם [עי' מ"ש לעיל פ"ג סי' צ"ז]: {{דה מפרש|כה אמר ה' השמים כסאי}} כלומר זהו כסא המשפט שלי לשפוט על ידו באי העולם. או ר"ל שם בשמים יעמוד כסא משפטי לשפוט כל מעשי בנ"א אם טוב אם רע ולא בעולם הזה שהוא רק עולם הנסיון, והוא כעין הדום לעלות על ידו להכסא: {{דה מפרש|והארץ הדום רגלי}} דכמו שקשורים הכסא וההדום, כך קשורים תהלוכות וסבות הטבע מלעיל ומלרע יחד. שהן יוצאין מרום חלל העולם המכונה שמים, אל מרכזו שהוא הארץ, כחצים ביד הגבור. [וזהו סוד משחז"ל אין לך עשב מלמטה שאין מלאך [ר"ל כח] ממונה עליו מלמעלה המקיש עליו וא"ל גדל]: {{דה מפרש|מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית}} מאוד גדלו מעשיך בחכמה בשמים וארץ, שהן הסבה והתכלית לקיום גזירותיך: {{דה מפרש|מלאה הארץ קנינך}} שכשיחסר בשמים או בארץ דבר א', עי"ז יתהווה חסרון גדול להכלל. לכן כל מקריהם וטבעיהם קניינים הם. כי כל בריה עם טבעה ומקרותיה נצרכת מאד להתכלית הנעלם ההוא שיושג ע"י התורה: {{דה מפרש|ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ}} דמדכתיב אל עליון פשיטא ששמים וארץ שלו. ואם רצה להשמיענו שהשמים וארץ חביבין לפניו ית'. א"כ מה זה רבותא לאברהם. אע"כ ה"ק, ברוך אברם שהוא חביב כמו השמים וארץ, שהרי הוא עושה וקונה כמו מעשה שמים וארץ, לסדר כמוהם מעשיו כפי התורה, להפיץ אור בעולם. ולסייע לבנ"א לעבוד בוראם. ולנבא רעה להנוטים בדרך תועה. או ר"ל שהאל עליון. קנה בך אברם שמים וארץ שהן בך, דהרוח שבך הוא השמים. והגוף הוא הארץ שבך, שניהן חביבים לפני הקב"ה: {{דה מפרש|עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית}} ושמא תאמר דהאי קנית אינו לשון חיבה, רק ענין קנין ממש, שקנה אותן הקב"ה בנפלאותיו שעשה להם שגאלן ממצרים, להיות לו לעבדים לשמור מצותיו. על זה אמר התנא, ואומר לקדושים וגו'. {{דה מפרש|לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם}} דמדכתיב בארץ, ש"מ דלא ממלאכים ידבר, רק מבנ"א תושבי ארץ, והם הישראל שנקראים קדושים, כמ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וכתיב גבייהו כל חפצי בם, ש"מ דחביבים לה': {{דה מפרש|מקדש אדני כוננו ידיך}} כביכול, לא כשאר מעשה בראשית שנבראו בצוויי, יהי אור, יהי רקיע וכו'. אבל מקום ביהמ"ק נברא בכוונה מיוחדת, כ"י כאילו נברא בב' ידיו ית'. מפני שזה היה תכלית הכל: {{דה מפרש|ואומר}} וא"ת לעולם כל מעשה בראשית נברא באופן משובח כך, רק הקרא קמ"ל שביהמ"ק נמי נברא באופן כך. ע"ז קאמר, ואומר ויביאם וגו': {{דה מפרש|ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו}} דממלת זה מוכח דכל העולם כולו כביכול נברא בשמאל, דהיינו בלי דקדיק כל כך. אבל מקום המקדש נברא בדקדוק נפלא ונורא, כי שם שער השמים:<קטע סוף=יכין י/> ===משנה יא=== <קטע התחלה=יכין יא/>{{דה מפרש|כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו}} נקט הך מתני' הכא, שלא תאמר שכל שאר הברואים שאינן מהה' קנינים, נבראו בדרך המקרה בלי שום תכלית. על זה קאמר כל מה שברא הקב"ה בעולמו וכו': {{דה מפרש|לא ברא אלא לכבודו}} שע"י כולם, כשיזכה האדם לחוזק הגוף, ועושר, וחכמה, וכבוד, ע"י כל א' מהן נוכל להציץ אור כבודו ית', והן סבות לזה, ומטעם זה חביבין לפניו ית'. רק שאלו הה' חביבין ביותר: {{דה מפרש|בראתיו}} לא די יצורי דהיינו בריאות הרוחניים העליונים כמלאכים ואופנים וחיות הקודש. שנתהוו יש מיש. אלא גם אותן שבראתים, דהיינו כל הגופים, שנבראו יש מאין, כולם נתהוו לכבודי ועל ידי: {{דה מפרש|יצרתיו אף עשיתיו}} ר"ל והראיה לזה דהרי יצרתיו, רצה לומר נתתי לכל א' צורה נאותה. וגם עשיתיו, רצה לומר תקנתי צורתו של כל א' עד להפלא לכל חוקרי הטבע, שיאמרו בעצמן שיש להפלא על היותר קטן של כל הברואים יותר ממה שיש לתמוה על היותר גדול שבהן. כמילבע קטנה כרוחב שערה, שראו במיקראסקאפ שיש לה כ"ד רגלים, שיש לשאל איה, מקום לרוחב שערה שיכיל כ"ד רגלים על רחבו. והרי זה יותר פלא מבריאת הפיל. וכיון שנברא כל א' כ"כ בדקדוק וחריצות גדול, מזה תדע כי כולם לתכלית גדול נבראו: {{דה מפרש|ה' ימלוך לעולם ועד}} ר"ל שנעלם מבני עולם תכליתן של כל א' וא' מהבריות. ולהכי קאמר קרא אימתי ה' ימלוך, ר"ל אימתי יפתחו כל העינים להציץ קצת ממחשבות ה'. לעולם ועד, דהיינו באחרית הימים, שיתטהרו הלבבות כולם לעבדו שכם אחד, דאז יערה עליהן רוח ממרום, לידע קצת מהתכלית הגדול הנעלם, הוא החוט החורז את כל הברואים כולם יחד כי נורא וקדוש הוא: {{דה מפרש|ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר}} עי' פירושו לעיל סוף מסכת מכות. ונקט לה הכא בסוף אבות, מדרובה מדברת מחיובי אדם לחבירו, וקמ"ל שגם הן נצטוינו לזכותינו בעוה"ז ועוה"ב, והיינו דנקט תורה ומצות, תורה היינו חיובינו בין אדם לחבירו שגם שכלנו אומר כי כן יפה לנו, ורק הקב"ה יורה לנו כ"י באצבע זה הדרך לכו בו. ומצות היינו חיובינו להקב"ה שנשמרם כי מצות המלך היא:<קטע סוף=יכין יא/> ==בועז== ==הלכתא גבירתא== 2kisboyma8wtffxm54m1lvhnkxbigfe 0 394617 3003774 1058218 2026-04-09T15:15:36Z Davida975 13436 3003774 wikitext text/x-wiki * [[מאירי על הש"ס]] - ספר "בית הבחירה" - לרבינו מנחם בן שלמה המאירי * [[רמב"ם הלכות בית הבחירה]] * [[בית הבחירה (מקליש)]] - להרב אפרים לעוו מקאליש * [[בית הבחירה (חמוי)|בית הבחירה (סידור)]] - מסדרת סידורי הבתים, מאת הרב אברהם חמוי * [[של"ה תולדות אדם בית הבחירה]] - פרק "בית הבחירה" מתוך ספר השל"ה {{פירושונים}} q0dtgm9e8ikkzgtz91q0x7ap481zpk0 0 397921 3004039 3003329 2026-04-10T11:07:14Z ~2026-22169-62 45251 /* ליל ח׳ לעומר */שגיאה 3004039 wikitext text/x-wiki == בקשה קודם ספירת העומר == <small>'''הימים''' של ספירת העומר צריך להרבות בהם תחנונים ובפרט בעת הספירה כי השעה צריכה לכך מאד ויזהר להרבות בהם בטבילה למתק הדינין במי החסד ויזהר בהם מאד מאד מן כעס ומקטטה ומחלוקת בבית ובחוץ ויראה אותות אהבה וריעות הן לבני ביתו הן לאנשים אחרים. וידוע כי סודות המצוה הזאת של ספירת העומר עמקו וגם רבו ולאו כל מוחא סביל דא והאדם ירבה בתחנה ובקשה בעת קיום המצוה הזאת ותועיל לו מאד להיות לו סיוע במקום הכונות של המצוה וה׳ לא ימנע טוב להולכים בתמים על כן קודם הספירה יאמר בקשה זו.</small> '''לְשֵׁם''' יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. וּבְשֵׁם כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְיַחֲסִים אֶל־שָׁרְשֵׁי נַפְשֵֽׁנוּ וְרוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים לָהֶם, שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הֲרֵֽינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר לִסְפּוֹר יָמִים וְשָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה <small><small>(בליל מ״ט ידלג הפסוקים)</small> וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה: עַ֣ד מִֽמׇּחֳרַ֤ת הַשַּׁבָּת֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תִּסְפְּר֖וּ חֲמִשִּׁ֣ים י֑וֹם וְהִקְרַבְתֶּ֛ם מִנְחָ֥ה חֲדָשָׁ֖ה לַיהֹוָֽה: וְנֶֽאֱמַר שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃</small> לַעֲשׂוֹת נַֽחַת רֽוּחַ לְיֽוֹצְרֵֽנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּֽוֹרְאֵֽנוּ, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּֽנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן בְּשִׁעוּר קוֹמָה, לְהַשְׁלִים אִילָן הָעֶלְיוֹן וּלְהַשְׁלִים אָדָם הָעֶלְיוֹן, וּלְהָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִד לְהַחֲזִיר עֲטָרָה לְיָשְׁנָֽהּ, לְבָרֵר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת כָּל־הַנְּפָשׁוֹת וְהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת וְנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּֽפְלֽוּ בַּקְּלִפָּה עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַל יָדֵֽינוּ, בְּגִלְגּוּלִים אֵֽלּוּ וּבְגִלְגּוּלִים אֲחֵרִים וּשְׁאֵרִית הָרַפַ״ח נִיצוֹצִין וּלְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁמִּכְּלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּמִכָּל־פְּרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל־פַּרְצוּף וּסְפִירָה דִּפְרָטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה הַמִּתְיַחֲסִים אֶל תִּקּוּן מִצְוָה זוֹ, וְגַם לְהַשְׁלִים שְׁלֵמוּת תִּקּוּן אֶבְרֵי נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת דְּכָל־יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים הַחֲסֵרִים מִתִּקּוּן מִצְוָה זוֹ. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּהְיֶה עַתָּה עֵת רָצוֹן לְפָנֶֽיךָ לִהְיוֹת עוֹלָה מִצְוָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת־כָּל־פְּגָמֵֽינוּ וּפְגָמֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר פָּגַֽמְנוּ בִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּבְכָל־צַלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דַּאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְצָרֵף וּלְבָרֵר וּלְהָסִיר הַסִּיגִים מִצַּלְמֵי לְבוּשֵׁי נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה דִּכְלָלוּת וּפְרָטוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וּלְבָרֵר חֶלְקֵי הַנֶּֽפֶשׁ שֶׁנִּפְגְּמוּ וְנָֽפְלֽוּ בְּנֹֽגַהּ דַאֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, וְנֹֽגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה אֶל מְקוֹם הַקֹּֽדֶשׁ. '''אָֽנָּֽא''' יְהֹוָה הַפְרֵד נָא מֵעָלֵֽינוּ צַד הָרַע שֶׁבַּיֵּֽצֶר הָרָע, וּתְזַכְּכֵֽנוּ וּתְלַבְּנֵֽנוּ בְּכֹֽחַ הַיֵּֽצֶר הַטּוֹב, וְיִתְיַחֲדוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם (יהוה) בָּרוּךְ הוּא בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וְיִהְיוּ כִּסֵּא שָׁלֵם אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפַּשֵּׁט שֶֽׁפַע אֵין סוֹף, וְיִתְיַחֲדוּ אַבָּֽא וְאִמָּֽא בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יאההויה״ה) וְיִזְדַּוְּגוּ (זו״ן) תִּפְאֶֽרֶת וּמַלְכוּת זִוּוּגָא שְׁלִים בְּשֵׁם (יאהדונה״י) וּמִשָּׁם יִמָּשֵׁךְ שֶֽׁפַע וּבְרָכָה בְּכָל־הָעוֹלָמוֹת לְזַכֵּךְ נַפְשֵֽׁנוּ רוּחֵֽנוּ וְנִשְׁמָתֵֽנוּ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִם לְעוֹרֵר מַיִּין נוּקְבִין וּלְהַמְשִׁיךְ מַיִּין דְּכוּרִין, וְאַל־יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע אֶת־הַמִּצְוָה הַזֹּאת, וְתַעֲלֶה לְרָצוֹן לְרֵֽיחַ נִיחֽוֹחַ לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּכֹֽחַ מִצְוַת הַסְּפִירָה הַזֹּאת יְתֻקָּן מַה־שֶּׁפָּגַֽמְתִּי בִּסְפִירוֹת זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבֵיהּ שֶׁהֵם תִּפְאֶֶֽרֶת וּמַלְכוּת שֶׁל הַלַּֽיְלָה הַזֹּאת. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ הֲבַל הַיּוֹצֵא מִפִּֽינוּ בְּהַבְּרָכָה וְהַסְּפִירָה שֶׁל הָעֹֽמֶר, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מַקִּיף בַּמָּקוֹם הָרָאוּי כִּרְצוֹנֶֽךָ, וְיִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ בְּבַקָּשָׁתֵֽנוּ עַל חֲזָרַת עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ לְתַקֵּן בְּאוֹר פְּנִימִי כִּרְצוֹנֶֽךָ. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: <small>(ב׳ פעמים)</small> '''רִבּוֹן''' עָֽלְמָא, טִיבוּ סַגִּי עֲבַדְתְּ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעִית בְּהוּ בִּלְחוֹדַֽיְיהוּ, וַעֲבַדְתְּ לוֹן עַמָּא יְחִידָאָה בְעָֽלְמָא, וְקָרִית לוֹן גּוֹי אֶחָד, וִיהַבְתְּ לוֹן אוֹרַיְתָא דִקְשׁוֹט, וּפָקַדְתְּ לוֹן בְּכַמָּה פִקּוּדִין לְאִתְעַטְּרָא בְהוּ, וִיהַבְתְּ לוֹן חֵילָא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ. וּבְאִתְעֲרוּתָא דִילְהוֹן לְתַֽתָּא בְּמִלִּין וּבְעוֹבָדָא, יִתְעַר חֵילָא לְעֵֽלָּא. '''רִבּוֹן''' עָֽלְמָא אֲנַן בָּעֵֽינָן לְאִשְׁתַּדְּלָא בִיקָרָךְ, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ לְמֵיהַב לָן חֵילָא לְאִתְעֲרָא בִיקָרָךְ, וּלְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ, וּלְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְאַף עַל גַּב דְּלֵית אֲנַן יָֽדְעִֽין לְשַׁוְּאָה רְעוּתָא וְלִבָּא לְתַקְּנָא כֹֽלָּא, יְהֵא רַעֲוָא קַמָּךְ דְּתִתְרְעֵי בְמִלִּין דִּילָן, וְתַתְקִין תִּקּוּנָא דִלְעֵֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּתְחַשֵּׁב לָן כְּאִלוּ אִשְׁתַּדַּלְנָא בִיקָרָךְ כִּרְעוּתָךְ, לְסַדְּרָא כֹֽלָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּלְתַקְּנָא בְמִלִּין דִּילָן לְהַהוּא דַרְגָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא. וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: <small>'''ודע''' כי בכל לילה אחר שיאמר ז׳ פסוקים של אנא בכח וכו׳ ולמנצח בנגינות וגו׳ הנהוגים יאמר עוד אלו ז׳ פסוקים אשר הם מסודרים על סדר של אנא בכח הנהוג וזה תוארן.</small> '''אָֽנָּֽא''' בַּחֲסָדִים גְּדוֹלִים, יָאִיר תִּפְאֶֽרֶת צַדִּיק:                      (אב״ג ית״ץ) קִוִּֽינוּ רָצוֹן עֶלְיוֹן, שֶׁל טְעָמִים נְקֻדּוֹת:                           (קר״ע שט״ן) נְקַוֶּה גַּדְלוּת דּוֹדִים, יוּשְׁלַם כֶּֽתֶר שֶׁלָּהֶם:                         (נג״ד יכ״ש) בְּרוּכָה טוֹבָה רָחֵל, צַדִּיקִים תִּקְּנוּ גְּבוּרוֹתֶיהָ:                        (בט״ר צת״ג) חִלִּֽינוּ קִוִּֽינוּ בִּרְכַת טוּב נֹֽעַם עֶלְיוֹן:                               (חק״ב טנ״ע) יִתְמַתְּקוּ גְּבוּרוֹת לְעוֹרֵר פְּעוּלַּת זִוּוּג קָדוֹשׁ:                       (יג״ל פז״ק) שְׁבִיל קֹֽדֶשׁ וִיסוֹד צַדִּיק יִהְיוּ תְמִימִים:                            (שק״ו צי״ת) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: '''אָֽנָּֽא''' ה׳ עשה למען שמך הגדול ולמען רחמיך וחסדיך ותפתח לנו ולכל יִשְׂרָאֵל אחינו. '''שערי''' אורה. שַׁעֲרֵי ברכה. שַׁעֲרֵי גאולה. שַׁעֲרֵי ישועה. שַׁעֲרֵי תקוה טובה. שַׁעֲרֵי צדקה. (אב״ג ית״ץ) '''שערי''' קדושה. שַׁעֲרֵי רחמים. שַׁעֲרֵי עזרה. שַׁעֲרֵי שמחה. שַׁעֲרֵי טובה. שַׁעֲרֵי נדבה. (קר״ע שט״ן) '''שערי''' נעימות. שַׁעֲרֵי גדולה. שַׁעֲרֵי דעת. שַׁעֲרֵי יקר. שַׁעֲרֵי כבוד. שַׁעֲרֵי ששון. (נג״ד יכ״ש) '''שערי''' בינה. שַׁעֲרֵי טהרה. שַׁעֲרֵי רצון. שַׁעֲרֵי צהלה. שַׁעֲרֵי תשובה. שַׁעֲרֵי גילה. (בט״ר צת״ג) '''שערי''' חכמה. שַׁעֲרֵי קוממיות. שַׁעֲרֵי בטח. שַׁעֲרֵי טללי רצון. שַׁעֲרֵי נשיאות. שַׁעֲרֵי עושר. (חק״ב טנ״ע) '''שערי''' ידידות. שַׁעֲרֵי גמילות חסדים טובים. שַׁעֲרֵי לבוב. שַׁעֲרֵי פדות. שַׁעֲרֵי זכיות. שַׁעֲרֵי קרון פנים. (יג״ל פז״ק) '''שערי''' שלום. שַׁעֲרֵי קבול תפלות. שַׁעֲרֵי ותיקות. שַׁעֲרֵי צמח צדיק. שַׁעֲרֵי יושר. שַׁעֲרֵי תפלה. (ש״ק וצי״ת) '''עשה''' למען אמתך, עשה למען בריתך, עשה למען גדלך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען צדקתך. (אב״ג ית״ץ) '''עשה''' למען קדושתך, עשה למען רחמנותך, עשה למען עוזך, עשה למען שגיבותך, עשה למען טובך, עשה למען נצחך. (קר״ע שט״ן) '''עשה''' למען נעימותך, עשה למען גדודך עשה למען דתך, עשה למען ישרך עשה למען כבודך, עשה למען שכינתך. (נג״ד יכ״ש) '''עשה''' למען ביתך, עשה למען טלך, עשה למען רצונך, עשה למען צבאותך, עשה למען תהלתך, עשה למען גאותך. (בט״ר צת״ג) '''עשה''' למען חסדך, עשה למען קנאתך, עשה למען ברכתך, עשה למען טהרתך, עשה למען נותך, עשה למען עדותך. (חק״ב טנ״ע) '''עשה''' למען יחודך, עשה למען גנזך, עשה למען למודך, עשה למען פארך, עשה למען זכרך, עשה למען קולך. (יג״ל פז״ק) '''עשה''' למען שמך, עשה למען קהלתך, עשה למען ויעודך, עשה למען צבייתך, עשה למען יחידתך, עשה למען תפלתך. (שק״ו צי״ת) '''יְהֹוָ֣ה''' צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃ יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃ יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם־קׇרְאֵֽנוּ: <small>'''עד''' כאן יאמר כל לילה ולילה ומכאן ואילך יאמר הבקשה השייכה לכל לילה בפני עצמה כאשר עיניך תחזנה משרים דבר יום ביומו לעורר הרחמים כי העת והזמן צריך הוא לכך לאפושי ברחמים והמבין יבין דבר בעתו מה טוב ומה נעים:</small> == בליל א׳ לעומר (ט"ז ניסן) == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אוהביך אשר קראת אותו אחד. והעלה לעולה איל אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק הנעקד על הר אחד, הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יעקב אשר נתן ליוסף שכם אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה עבדך אשר תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהניך שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד, הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אנא''' למען זְכוּת יוסף צדיקך אשר פתר לחולמי חלומות בלילה אחת, ואמר חלום פרעה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר חלק לכל המון יִשְׂרָאֵל לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שבטי יה בני יעקב איש אחד, הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אלקנה הנביא שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת עמך יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בהם וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד, ותעשם לעץ אחד, ויהיה לכולם רועה אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השרפים אשר שש כנפים שש כנפים לאחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת נעשה ונשמע אשר ענו כל העם קול אחד, הושיענו בספירת יום אחד, והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן דברי חכמים אשר כולם נתנו מרועה אחד. הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות מנורה שֶׁנֶּאֱמַר בה שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד. הושיענו בספירת יום אחד והצליחנו בספירת יום אחד '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת החשן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המשכן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד, וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התמיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות זווג איש ואשה שזכו והיו לבשר אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך אשר מיחדים יִשְׂרָאֵל בכל יום תמיד ואומרים שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ולמען היום ההוא אשר יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הושיענו בספירת יום אחד. והצליחנו בספירת יום אחד. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == בליל ב׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה שהוא אותיות שנים, ויצרת בו עולמות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אל שהוא אותיות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ב׳ שבראת בה עולמך והתחלת בה בתורתך שהיא מספר שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לוחות הברית שהם שנים הושיענו בספירת ימים שנים. והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הארון אשר היה לו בכל צלע טבעות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הכרובים אשר הם שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן רחל אשר ילדה ליעקב נפש שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התמידין שהיו מקריבים בכל יום שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות שהם לחם שנים. הושיענו בספירת ימים שנים. והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות תפילין של ראש ותפילין של יד שהם מצות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרות שנים, הושיענו בספירת ימים שנים, והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד אותיות י״אר י״הוה פניו אליך ויחנך אשר מניינם עולה עשרות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב יה״ה אשר מספרו עולה עשרות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד כנפים הקדומים שמספרם עולה מאות שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ב׳ אל״ף אל״ף המאירין למלכות שמספרם עולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים, הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה שמות אכדט״ם שהם בחסד גבורה תפארת הנרמזים בסוד ותבואי בעדי עדים שעולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים הושיענו בספירת ימים שנים והצליחנו בספירת ימים שנים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == בליל ג׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש שדי שהוא אותיות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות המוחין שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יודי״ן שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם יצחק ויעקב שהם אבות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה אהרן ומרים שהם אחים ורועים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת קריאת תורה נביאים כתובים שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מן וענני כבוד ובאר שהם מתנות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות סעודות שבת קודש שהם שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת ימי ההגבלה של מתן תורה שהם ימים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת המועדים שהם רגלים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הראיה בבהמ״ק במועדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת ערי מקלט בארץ יִשְׂרָאֵל שהם ערים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אֻבָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ והרמוז באות ראשונה ואות אחרונה של איוב שבסוף ספר איוב שמספרו שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טפין דסגו״ל שהם שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן דברים שהעולם עומד עליהם שהם שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת במנחה בשבת ובשני וחמישי שהם שלשה שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת בניהו בן יהוידע אשר לו שם בשלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הכתוב יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ אשר הוא תיבות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש פא״י הרמוז בר״ת פ״ותח א״ת י״דיך שהוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש סא״ל הרמוז בר״ת א״תה ס״תר ל״י אשר הוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש חת״ך הרמוז בס״ת פותח׳ את׳ ידיך׳ אשר אותיותיו שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה. אשר מנין אותיותיו המה עשרות שלשה. וסידורו מתחלק לחלקים של שלשה שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצפ״ץ אשר עולה מספרו מאות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה. והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם (הדרניא״ל יכוין בו בלבד) המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה אשר מספרו עולה מאות שלשה. הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו מאות שלשה ועשרות שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש במלוי שם הוי״ה שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש בשם אהי״ה במלואו שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת ימים שלשה והצליחנו בספירת ימים שלשה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ד׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול שבו אותיות ארבעה ומתמלא במילואים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן היוד״ין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) אשר המה ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אדנ״י שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות טעמים נקודות תגין אותיות שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ראיה שמיעה ריחא קלא שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם עולמות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה, והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה שהם רוחות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מחנות שכינה שחם מחנות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיות הקודש שהם חיות ארבעה. ויש לכל אחת פנים ארבעה וכנפים ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד נהר היוצא מעדן להשקות את הגן והיה לראשים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הארון אשר בו טבעות ארבעה על פעמותיו ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חלקי תורה פשט רמז דרש סוד שהם ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אות ד׳ רבתי דאחד שמספרה ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קריאת מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה שהם למודים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת מזבח הנחושת אשר בו טבעות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הציצית אשר על כנפות ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה. והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג דחג שהם מינים ארבעה. הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אמות של הלכה שהם ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שתיית הכוסות של יין בלילה ראשונה של חג המצות שהם כוסות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות אכילת מצה בלילה ראשונה של חג המצות שהם כזית ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות התפילין של ראש שבו פרשיות ארבעה ובתים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לספר תורה בראשי חדשים ובחול המועד שהם ארבעה ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (וְבַאֲשָֹ) הרמוז בר״ת וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח, אשר אותיותיו ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא מלאך הברית זכור לטוב אשר מעופף בארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הימים שעלה בהם מרע״ה לקבל הלוחות שהם עשרות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות משכיל שהם כינוי לחכמה ולדעת וליסוד שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שנים עשר מלואים של שם ס״ג שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מקדש שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת ימים ארבעה והצליחנו בספירת ימים ארבעה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ה׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אל שדי בבריאה אשר אותיותיהם חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה ולמען אות ה׳ אחרונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשם הקדוש אהי״ה ואות ה׳ אחרונה שבשם הקדוש אהי״ה שמספרם חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם צבאות שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורתך הקדושה שהיא ספרים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות החסדים אשר המה אורות חמשה ולמען שם אלהים הקדוש שהוא אותיות חמשה ולמען אותיות מנצפ״ך הכפולות שהם אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (אכדט״ם) שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק שנוסף בשמו אות ה׳ שמספרה חמשה ולמען זְכוּת בנימין הצדיק אשר רבה משאתו ידות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שהם חלקים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך אשר בחר לו מן הנחל חלוקי אבנים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת מרדכי הצדיק אשר לבש לבושי מלכות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מוצאות הפה שהם מוצאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד קדושת הכרובים אשר להם כנפים כל כנף אמות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבנות הנשיאים אשר הקריבו זבח השלמים אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ראשית הגז מצאן חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות כי טוב ה׳ כי לעולם חסדו אשר המה קולות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת וכו׳. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הברכה של פסוק יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, אשר תיבותיו המה חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (צמרכ״ד) אשר אותיותיו המה חמשה תושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד פתח יַהַוַהַ שהוא בחכמה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כל שהם כינוי ליסוד שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יל״י הרמוז בר״ת לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ ובר״ת פסוק יְ֭הֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב, שעולה מספר עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שערי בינה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת כלה העליונה שמספרה עולה עשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המלוי של שם שד״י אשר מספרו מאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת חלונות העליונים שמספרם עולה מאות חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה פעמים אל במילואם שמספרם עולה מאות חמשה. ועשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת ימים חמשה והצליחנו בספירת ימים חמשה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ששה לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל יהו״ה המאירים ביצירה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל אדנ״י המאירים בעשיה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ה (ה״ס ג״ר דגדלות דאימא) מן שם הקדוש אהי״ה שמספרם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך שבפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שנות העולם שהם אלפים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (צדנלב״ש) הרמוז בפסוק מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים, אשר אותיותיו ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הכסא אשר לו מעלות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת השרפים אשר כל אחד לו כנפים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סדרי משנה שהם סדרים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שתי מערכות הלחם על השלחן שהם ששה וששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נענוע הלולב והדס וערבה ואתרוג בחג לקצוות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נס אשר מעט החזיק המרובה שהיה במקומות ששה. הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת ביוה״כ שהם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד נסים שנעשו לחנניה מישאל ועזריה שהם נסים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מעלות המקוואות שהם ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הקרשים של המשכן אשר היו לירכתי המשכן ימה קרשים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ו׳ המכריע בחצי אותיות התורה הקדושה שמספרו ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אשר ילדה ליעקב בנים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחיך אשר נולדו לו בחברון בנים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת צדיקים ששה אשר כל אחד מהם נתברך בברכות ששה הושיענו בספירת ימים ששה. והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת המשיח שנתברך בששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות ס׳ שמספרו עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שיש בארבע מוחין דאבא שמניינם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד ארבעה שמות י״ה שמספרם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לימוד הלכה שמספרה עולה עשרות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חולם שהוא בתפארת שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חיר״ק שהוא בנצח שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד שור״ק שהוא ביסוד שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ק״ך צרופים של שם אליה״ו הנביא זכור לטוב שמספרם עולה מאות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ציצית שמספרו עולה מאות ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שי״ר ציו״ן שמספרם עולה מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יסוד הקדוש פשוט ומלא יסו״ד יו״ד סמ״ך ו״ו דל״ת שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ור״ב שלו״ם בני״ך שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת ימים ששה והצליחנו בספירת ימים ששה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ז׳ לעומר שהם שבוע אחד. == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תיקוני גולגלתא שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ספירות הבנין שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה, '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הצדיקים כורתי ברית שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת חג המצות שהם ימים שבעה ומצות שמירת חג הסוכות שהם ימים שבעה ומצות נטילת לולב ושלשה הדסים ושני ערבות ואתרוג שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שני השמיטה שהם שנים שבעה ומצות השמיטות ליובל שהם שמיטות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות של קריאת שמע ערב ובקר שהם שבעה ולמען מצות כריכות תפילין על הזרוע שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ברכות של חתן וכלה שהם שבעה בימים שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות עליות לספר תורה ביום שבת שהם שבעה ומצות הקפות לתיבה אשר בבית הכנסת שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שמירת ימי הנקיים של הנדה שהם שבעה ומצות ההזאות שהם שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ההיכלות של ארבע עולמות אצילות ובריאה ויצירה ועשיה שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ההבלים הקדושים שהם שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה (אלד) וכשהוא כלול עם מקורו (אהיה) הוא (אאהלידה) אשר אותיותיו המה שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה (קרע) וכשהוא כלול עם מקורו (יהוה) הוא (יקהרועה) אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (האא) שעולה מספרו שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הברכה של פסוק יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, אשר תיבותיו המה שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יאיאומם) הרמוז בבר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו, אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שני שמות יו״ד ה״י במלואם שהם מוחין של המלכות מן שם ע״ב ושם ס״ג שמספרם עולה עשרות שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לימוד סו״ד שמספרו עולה עשרות שבעה. ולמען יי״ן המשומר בענביו מששת ימי בראשית שמספרו עולה עשרות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת עז שהוא עשרות שבעה ואחדים שבעה. ולמען סוד מגד״ל הקדוש הרמוז בפסוק מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מז״ל העליון שמספרו עולה עשרות שבעה ואחדים שבעה ולמען קדושת אול״ם שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת עולמות יציר״ה עשי״ה אשר מספר אותיותיהם עולה מאות שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יעקב במלואם יו״ד עי״ן קו״ף וי״ו בי״ת שעולה מספרם מאות שבעה ועשרות שבעה. הושיענו בספירת ימים שבעה והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שבעה ושלשים שמות אהי״ה הקדושים שמספרם עולה מאות שבעה ועשרות שבעה ואחדים שבעה הושיענו בספירת ימים שבעה. והצליחנו בספירת ימים שבעה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אחר''' הבקשה הנז׳ המיוסדת על מספר שבעה בימים יאמר הבקשה דלעיל של יום אחד לעומר המיוסדת על מספר אחד ובמקום יום אחד יאמר הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אוהביך אשר קראת אותו אחד. והעלה לעולה איל אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יצחק הנעקד על הר אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יעקב אשר נתן ליוסף שכם אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת משה עבדך אשר תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהניך שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד, הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אנא למען זְכוּת יוסף צדיקך אשר פתר לחולמי חלומות בלילה אחת, ואמר חלום פרעה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר חלק לכל המון יִשְׂרָאֵל לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת שבטי יה בני יעקב איש אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אלקנה הנביא שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת עמך יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בהם וּמִי֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד, ותעשם לעץ אחד, ויהיה לכולם רועה אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת השרפים אשר שש כנפים שש כנפים לאחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת נעשה ונשמע אשר ענו כל העם קול אחד, הושיענו בספירת שבוע אחד, והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן דברי חכמים אשר כולם נתנו מרועה אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות מנורה שֶׁנֶּאֱמַר בה שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד. הושיענו בספירת שבוע אחד והצליחנו בספירת שבוע אחד אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת החשן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות המשכן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד, וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התמיד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות זווג איש ואשה שזכו והיו לבשר אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד שמך אשר מיחדים יִשְׂרָאֵל בכל יום תמיד ואומרים שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ולמען היום ההוא אשר יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הושיענו בספירת שבוע אחד. והצליחנו בספירת שבוע אחד. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ ואח״כ יאמר פסוקים אלו. '''יְהִי־חַסְדְּךָ֣''' יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃ '''ק֭וּמָֽה''' עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֝פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ '''וְחֶ֤סֶד''' יְהֹוָ֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וְעַד־ע֭וֹלָם עַל־יְרֵאָ֑יו וְ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃ '''אָֽנָּֽא''' בְּכֹֽחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶֽךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזְכוּת מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה שהוא שבוע ראשון לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח חכמת ז״א. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות דחסד ראשון דז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות הגבורה ראשונה דנוקבא דז״א. '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון שומר הברית והחסד יהי חסדך ה׳ עלינו והוכן בחסד כסא ויתבוננו חסדי ה׳ ומשם יושפע עלינו רב חסד לכפר את אשר פגמנו במדת חסד בקנאה ואכזריות וכעס ועל כל פשעים תכסה אהבה. ועשה למען אַבְרָהָם אוהביך איש החסד והטה אלינו חסד ומחול לנו על כל אשר אשמנו בשנאת חנם ואין אתנו עושה לפנים משורת הדין וגם תמחול לנו על אשר ברוב אולתינו שגינו בקדושת תורתך הניתנת בימין צדקיך וביטלנו רמ״ח מ״ע אשר בימין החסד ולא נזהרנו בהם וגם על אשר לא נזהרנו במילי דאבות וברכות ונזיקין ואשר העלמנו עין מגמילות חסדים. וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת החסד בכלל ובפרט ותמלא כל השמות אשר פגמנו בהם ותזכנו לאחוז במדת החסד והרחמים ותזכנו לעבדך ביראה ואהבה ותהיה אהבתך תקועה בלבינו תמיד כל ימי חיינו ותהיה יראתך על פנינו לבלתי נחטא ותזכנו להבין ולהשכיל ולהטיב ולגמול חסד בכל כחינו ויהיו כל מעשינו לש״ש ותזכנו להתרחק מן הקנאה ואכזריות וכעס ותעזרנו על דבר כבוד שמך. '''חַֽ'''סְדֵ֣י יְ֭הֹוָה עוֹלָ֣ם אָשִׁ֑ירָה לְדֹ֥ר וָדֹ֓ר ׀ אוֹדִ֖יעַ אֱמוּנָתְךָ֣ בְּפִֽי׃ '''סִ'''תְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃ '''דְּ'''רָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ == ליל ח׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור הוי״ה אהי״ה (יא הה וי ה״ה) שהוא אותיות שמונה ולמען חיבור אהי״ה הוי״ה (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שהוא אותיות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור הוי״ה אדנ״י (יאהדונה״י) שהוא אותיות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המילה שהיא לימים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' למען מצות קרבנות הפרים שהיו מקריבים בששי לחג שהם פרים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הכינור בבית המקדש אשר יהיה לעתיד נימין שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורתך הקדושה שיש לה דרגין שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (דיקרנוס״א) היוצא מפסוק וַהֲרִיקֹתִ֥י לָכֶ֛ם בְּרָכָ֖ה עַד־בְּלִי־דָֽי. ומפסוק נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהֹוָֽה. אשר אותיותיו המה שמונה ולמען שם הקדוש (נעורירו״ן) הרמוז בפסוק וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה, אשר אותיותיו שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בגדי כהונה שהם שמונה ולמען הזאות כה״ג ביוה״כ אחת למעלה ושבע למטה שהם שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק עקדיך אשר הוא היה הראשון אשר נימול לשמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת עבדך ישי אשר היו לו בנים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת נסיכי אדם שהם שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יאשיהו עבדך אשר מלך בירושלים בן שנים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שמספרו עולה עשרות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שלוקחת רחל מארבע שמות אהי״ה שמספרם עולה עשרות שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן השם הקדוש הנקרא נח״ל הרמוז בר״ת נֹצֵ֥ר‏ חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים, שמספרו עולה עשרות שמונה ואחדים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת מוס״ף שב״ת שמספרו עולה מאות שמונה ועשרות שמונה ואחדים שמונה הושיענו בספירת ימים שמונה והצליחנו בספירת ימים שמונה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == בליל ט לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במלוי ההי״ן (יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה) שבו אותיות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם (הֻדָ) בנקוד קיבו״ץ וקמ״ץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה של תיבת היד שבסוף ספר דברים וגם רמוז בתיבת הוליד שבסוף ספר מגילת רות שמספרם תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמות הוי״ה אלהי״ם שהם סוד יב״ק שאותיותיהם תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות טי״ת שמספרה תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים בחמישי לחג שהם פרים תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה הנקוד קמץ (יָהָוָהָ) שהוא בכתר שמספרו עשרות תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות צד״י הקדוש שמספרו עשרות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד מים העליונים שמספרם עשרות תשעה. הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור התפארת הנקרא כליל שמספרו עשרות תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״ל שד״י אשר במילואם עולים מאות תשעה ועשרות תשעה ואחדים תשעה הושיענו בספירת ימים תשעה. והצליחנו בספירת ימים תשעה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל עשרה לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אהי״ה הקדוש שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אדנ״י הקדוש שמספרה עשרה ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם שד״י הקדוש שמספרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מאמרות שנברא בהם העולם שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שני לוחות הברית שֶׁכָּתוּב בהם דברות עשרה. הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הֻ״הָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה שבסוף ספר תהלים שמספרו עולה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הלולים שאמר דוד עבדך דוד נעים זמירות יִשְׂרָאֵל שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד העמקים שהם עשרה ולְמַֽעַן סוד ימי התשובה שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הנסים שנעשו לאבותינו על הים שהם עשרה ולְמַֽעַן הנסים שנעשו בבית המקדש שהם עשרה ולְמַֽעַן הצדיקים הרוגי מלוכה שהם עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית קדשי הקודשים אשר רחבו עשרה. ולְמַֽעַן קדושת הכרוב אשר קומתו עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המשכן אשר היה לפאת ים קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ולְמַֽעַן קדושת יריעות המשכן שהם עשרה ולְמַֽעַן קדושת הקרשים של המשכן אשר ארכן אמות עשרה. הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות כפות הזהב שהתנדבו הנשיאים אשר כל אחת משקלה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות מחצית השקל שהוא גרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקרבים ברביעי לחג שהם פרים עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יהושע בן נון שנוסף בשמו אות יו״ד שמספרה עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שלמה בן דוד מלך יִשְׂרָאֵל אשר עשה במקדש מנורות עשרה ושלחנות עשרה וכינורות עשרה וכיורות עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מאה ברכות שהם עשרות עשרה הושיענו בספירת ימים עשרה והצליחנו בספירת ימים עשרה. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל אחד עשר לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ו״ה שבשמך הגדול שמספרם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות א״י שבשמך הקדוש אהי״ה שמספרם אחד עשר ולְמַֽעַן אותיות א״י שבשם הקדוש אדנ״י שמספרם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקטרת הקטורת שהם סמים אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ, שהוא אותיות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם (בֵפֹיֹ בֵפֹעֲ עָבָץ עֲשׁ) הרמוז בר״ת בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר, אשר אותיותיו המה אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות חָכְמָה בִּינָה דעת שהם אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים ביום שלישי לחג שהם פרים אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הגדול הוי״ה במלוי אלפי״ן (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) ושם הקדוש אדנ״י שעולה מספרם עשרות אחד עשר ולְמַֽעַן אותיות נס שמספרם עשרות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד ימין שמספרו עולה עשרות אחד עשר הושיענו בספירת יום אחד עשר והצליחנו בספירת יום אחד עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שנים עשר יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופים של שמך הגדול שהם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות וֻ״וָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוזים באות ראשונה ואחרונה של תיבת וראו שבסוף ספר ישעיה שעולה מספרם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השבטים שבטי יה שהם שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבנות נשיאי יִשְׂרָאֵל בחנוכת המזבח שהם פרים שנים עשר אלים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר שעירי עזים שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות נדבת הנשיאים כפות זהב שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים שהיו מקריבים ביום שני לחג שהם פרים שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת המזבח אשר בנה משה נביאך תחת ההר מצבה שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כסאות שנים עשר. תחומין שנים עשר. גבולי אלכסון שנים עשר. מזלות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד הים שעשה שלמה העומד על בקר שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות לחם הפנים אשר הוא חלות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא שמספרו עולה עשרות שנים עשר הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות סמ״ך במלואו שעולה עשרות שנים עשר. הושיענו בספירת יום שנים עשר והצליחנו בספירת יום שנים עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שלשה עשר לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מכילן דרחמי משחתא קדישא הנמשכים ממוחא סתימאה הנקראים שבחא דעתיקא שהם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן המידות תיקוני דיקנא שהם הצינורות המריק משחתא קדישא בהם שהם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך הגדול באותיות אחד שמספרם שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד אהבה שעולה מספר שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מדות שהתורה נדרשת בהם שהם שלשה עשר. ולְמַֽעַן כריתות ברית שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות הקרבת הפרים ביום הראשון של החג שהם פרים שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לימוד האגדה שמספרה שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במילוי אלפי״ן בריבועם שמספרם עשרות שלשה עשר ולְמַֽעַן סוד אותיות אל״ף ה״א וא״ו במלואם שעולה מספר עשרות שלשה עשר ולְמַֽעַן סוד עי״ן העליונה שמספרה עולה עשרות שלשה עשר הושיענו בספירת יום שלשה עשר והצליחנו בספירת יום שלשה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ארבע עשר לעומר שהם שני שבועות == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול פשוט ומלא (יהו״ה יו״ד ה״י וי׳״ו ה״י) שהם אותיות ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה שהם סוד חסד גבורה תפארת שמספרה ארבע עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר מספר שמו ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קרבנות העולה שהיו מקרבים בחג בכל יום שהם כבשים בני שנה ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות קרבן פסח שהיה נשחט ביום ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות שם דֻיָ בנקוד קבוץ וקמץ הראשונים באות ראשונה ואחרונה של תיבת דודי שבסוף מגילת שיר השירים שמספרם עולה ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' בזכות בני רחל אשר ילדו ליעקב כל נפש ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חכמה ובינה שעולה מספרם עשרות ארבעה עשר הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מלוי אהי״ה דיודי״ן שעולה מספר עשרות ארבעה עשר. הושיענו בספירת יום ארבעה עשר והצליחנו בספירת יום ארבעה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אחר''' הבקשה הנז׳ המיוסדת על מספר הימים של ארבעה עשר יאמר הבקשה (כדלהלן) של יום שני לעומר המיוסדת על מספר שנים ובמקום יום שנים יאמר הושיענו בספירת שבועות שנים . הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם י״ה שהוא אותיות שנים, ויצרת בו עולמות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אל שהוא אותיות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ב׳ שבראת בה עולמך והתחלת בה בתורתך שהיא מספר שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לוחות הברית שהם שנים הושיענו בספירת שבועות שנים. והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הארון אשר היה לו בכל צלע טבעות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הכרובים אשר הם שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן רחל אשר ילדה ליעקב נפש שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התמידין שהיו מקריבים בכל יום שנים, הושיענו בספירת שבועות והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הלחם שהיו מקריבים ביום חג השבועות שהם לחם שנים. הושיענו בספירת שבועות שנים. והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות תפילין של ראש ותפילין של יד שהם מצות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרות שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים, והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד אותיות י״אר י״הוה פניו אליך ויחנך אשר מניינם עולה עשרות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב יה״ה אשר מספרו עולה עשרות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד כנפים הקדומים שמספרם עולה מאות שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ב׳ אל״ף אל״ף המאירין למלכות שמספרם עולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים, הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה שמות אכדט״ם שהם בחסד גבורה תפארת הנרמזים בסוד ותבואי בעדי עדים שעולה מאות שנים ועשרות שנים ואחדים שנים הושיענו בספירת שבועות שנים והצליחנו בספירת שבועות שנים. ואח״כ יאמר פסוקים אלו. '''עוֹרְרָ֥ה''' אֶת־גְּבוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ '''לְךָ֣''' זְ֭רוֹעַ עִם־גְּבוּרָ֑ה תָּעֹ֥ז יָ֝דְךָ֗ תָּר֥וּם יְמִינֶֽךָ׃ '''עַתָּ֤ה''' יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קׇדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃ '''קַבֵּל''' רִנַּת. עַמֶּֽךָ שַׂגְּבֵֽנוּ. טַהֲרֵֽנוּ נוֹרָא: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה שהוא שבוע שני לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח בינת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה שנית דנוקבא דז״א: '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במידת הגבורה ותמחול לנו על אשר התרפינו ביום צרה מהיות גבורים לעמוד בפרץ ועל אשר נואלנו ולא התגברנו על יצרנו הרע ועל אשר אשמנו בשס״ה מצות לא תעשה ועל אשר שגינו בתיקוני שלחן בצפון וכללות החסד שבגבורה איש מרעהו נפרדו ועל אשר פגמנו בל״ב שינים שלטי הגבורים ועל אשר חטאנו בק״ך צרופי שמות אלהים ופ״ר גבורות מנצפ״ך וש״ך גבורות אדנ״י והרי אנחנו מקבלים עלינו מ״ע של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל מה שחטאנו ועוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זה ולְמַֽעַן יצחק עקדך נאזר בגבורה, יהי חסדך ה׳ עלינו ועוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו וכמו שכבש אַבְרָהָם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעַסֶֽךָ וְיִּגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל־מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים ועמוד מכסא דין ושב על כסא רחמים ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומארצך ומנחלתך ותבטל מעלינו כָּל־גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת ותזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו ותביט באפרו כאלו צבור ומונח על גבי המזבח ויתמתקו כל הגבורות ויתבסמו כל הדינין ויתוקן כל אשר פגמנו בספירת הגבורה בכלל ובפרט ותזכנו להתגבר על היצר הרע ולהגביר יצר הטוב ותעזרנו על כבוד שמך אמן. '''גַּ֤ם''' מִזֵּדִ֨ים ׀ חֲשֹׂ֬ךְ עַבְדֶּ֗ךָ אַֽל־יִמְשְׁלוּ־בִ֣י אָ֣ז אֵיתָ֑ם וְ֝נִקֵּ֗יתִי מִפֶּ֥שַֽׁע רָֽב׃ בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ וַאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃ רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ ה֘וֹרֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ   יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃ יִֽהְי֥וּ לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ליל חמשה עשר לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם י״ה הקדוש שמספרם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא הה״ה שמספרו חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הוד אריך אנפין שעולה מספרו חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יברכך ה׳ וישמרך אשר הם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר. והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות יברכך ה׳ וישמרך יאר ה׳ פניו אליך ויחנך ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום שהם תיבות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת שלשה אבות ושנים עשר שבטים שהם חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד נעים זמירותיך אשר יסד שיר המעלות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו עבדך אשר הוספת על ימיו שנים חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות חג המצות הנעשה בחודש הראשון ביום חמשה עשר ולְמַֽעַן מצות חג הסוכות הנעשה בחודש השביעי ביום חמשה עשר ולְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג בחודש השביעי ביום חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ק״ן אורות הנרמזים בשלוח הקן אשר מספרם עולה עשרות חמשה עשר הושיענו בספירת יום חמשה עשר והצליחנו בספירת יום חמשה עשר '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ט״ז לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות י״ו שבשמך הגדול שעולה מספרם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שיש בכתר לאה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (חב״ו) שמספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עולמות הקדושה אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שכל אחד מהם יש בו אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (ודהא) הרמוז בר״ת וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶ֥ה, שעולה מספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות ההזאות אשר מזה כהן גדול ביום הכפורים על הפרוכת בפנים שהם ששה עשר ולְמַֽעַן מצות הזאות אשר מזה על הפרוכת מבחוץ שהם ששה עשר ולְמַֽעַן הזאות שמזה על מזבח הזהב שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בריתות שנכרתו בסיני שהם ששה עשר ולְמַֽעַן בריתות שנכרתו באהל מועד שהם ששה עשר ולְמַֽעַן בריתות שנכרתו בערבות מואב שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמונה אורות החסד שליש עליון של התפארת ושמונה אורות הגבורה שכנגדם שנתקנים במילה ופריעה שהם ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש הנקרא גבאי שמספרו ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' בזכות בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד ליעקב נפש ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יותם בן עוזיהו אשר מלך בירושלים שנים ששה עשר הושיענו בספירת יום ששה עשר והצליחנו בספירת יום ששה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל י״ז לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהו״ה הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, שעולה מספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן היסוד הקדוש הנקרא טו״ב שעולה מספר שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן התורה הנקראת טו״ב שמספרו שבעה עשר. ולְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך הנקרא טו״ב שמספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חלקי אורות מן החסד הגנוז ביסוד לישראל ורחל שהם שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש וה״ו משמות ע״ב שמספרו שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם הגדול הוי״ה בנקוד שב״א וקמ״ץ שהוא סוד חסדים דז״א שעולה מספרם עשרות שבעה עשר הושיענו בספירת יום שבעה עשר והצליחנו בספירת יום שבעה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל י״ח לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ששה צרופי יה״ו שהוא אותיות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ששה צרופי שם שד״י הקדוש שהם אותיות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר וכו׳. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שנקרא חי שמספרו שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ברכות שתקנו אנשי כנה״ג בתפלת שחרית מנחה ערבית שהם שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמות הקודש אשר בקריאת שמע שהם שמונה עשר. ולְמַֽעַן שמות הקודש אשר בפסוקי שירת משה וישראל שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן שמות הקודש אשר בפסוקי מזמור הבו לה׳ בני אלים שהם שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן פסוקים אשר בשירת הים אשר שר משה ובני יִשְׂרָאֵל שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן פסוקים אשר בעשרת הדברות שהם שמונה עשר ולְמַֽעַן פסוקים של יהי כבוד ה׳ לעולם שהם שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד טורי אפרסמונא עלאין שהם שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול במלוי ע״ב (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) ובמלוי ס״ג (יו״ד ה״י וא״ו ה״י) ובמלוי מ״ה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרם עשרות שמונה עשר. הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליהנו בספירת יום שמונה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבעה שמות שמך הגדול במלוי מ״ה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שמספרם עשרות שמונה עשר הושיענו בספירת יום שמונה עשר והצליחנו בספירת יום שמונה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל י״ט לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול במלוי אלפין (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרם תשעה עשר הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמות הקדושים הוי״ה אהי״ה א״ל אלהי״ם אדנ״י שהם תשעה עשר הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא חה״ו אשר מספרו עולה תשעה עשר. הושיענו בספירת יום תשעה עשר והצליחנו בספירת יום תשעה עשר. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ׳ לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות יו״ד שבשמך הגדול אשר במלואה עולה מספר עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אהי״ה במלואה שמספרה עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם שד״י במלואה שמספרה עשרים. ולְמַֽעַן אות יו״ד שבשם אדנ״י במלואה שמספרה עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יה״ה שמספרו עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות של הברכות יאר ה׳ פניו אליך ויחנך שמספרם עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אות כ׳ של כסא שמספרו עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות המילה שניתנה לדורות עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית קדשי הקדשים אשר ארכו אמות עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת הקרשים של המשכן אשר היו לפאת נגבה תימנה עשרים. ולפאת צפון עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אמנו אשר אותיות שמה במילואם (למ״ד אל״ף ה״י) עשרה פעמים עשרים. הושיענו בספירת יום עשרים. והצליחנו בספירת יום עשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״א שהם שלשה שבועות לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש אהי״ה שעולה מספר אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשרים. והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש בי״ט שעולה מספר אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשר והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ודא״י הרמוז בר״ת וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה, שעולה מספרו אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד ועשרים והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמותיך הקדושים אשר בארבע פרשיות דתפילין שהם אחד ועשרים. הושיענו בספירת יום אחד בעשרים והצליחנו בספירת יום אחד ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אח״כ''' יאמר הבקשה של ליל שלישי לעומר ובמקום ימים שלשה יאמר הושיענו בספירת שבועות שלשה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש שדי שהוא אותיות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות המוחין שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יודי״ן שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם יצחק ויעקב שהם אבות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת משה אהרן ומרים שהם אחים ורועים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת קריאת תורה נביאים כתובים שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד מן וענני כבוד ובאר שהם מתנות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות סעודות שבת קודש שהם שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת ימי ההגבלה של מתן תורה שהם ימים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת המועדים שהם רגלים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הראיה בבהמ״ק במועדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת ערי מקלט בארץ יִשְׂרָאֵל שהם ערים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אֻבָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ והרמוז באות ראשונה ואות אחרונה של איוב שבסוף ספר איוב שמספרו שלשה. הושיענו בספירת ימים שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן טפין דסגו״ל שהם שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן דברים שהעולם עומד עליהם שהם שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת במנחה בשבת ובשני וחמישי שהם שלשה שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת בניהו בן יהוידע אשר לו שם בשלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הכתוב יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ אשר הוא תיבות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש פא״י הרמוז בר״ת פ״ותח א״ת י״דיך שהוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש סא״ל הרמוז בר״ת א״תה ס״תר ל״י אשר הוא אותיות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש חת״ך הרמוז בס״ת פותח׳ את׳ ידיך׳ אשר אותיותיו שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש היוצא מפסוק אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה. אשר מנין אותיותיו המה עשרות שלשה. וסידורו מתחלק לחלקים של שלשה שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצפ״ץ אשר עולה מספרו מאות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה. והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם (הדרניא״ל יכוין בו בלבד) המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה אשר מספרו עולה מאות שלשה. הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו מאות שלשה ועשרות שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש במלוי שם הוי״ה שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה אלפין שיש בשם אהי״ה במלואו שעולה מספרם מאות שלשה ועשרות שלשה ואחדים שלשה הושיענו בספירת שבועות שלשה והצליחנו בספירת שבועות שלשה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ ואח״כ יאמר פסוקים אלו: '''כִּי־תִפְאֶ֣רֶת''' עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצוֹנְךָ֗ תרים [תָּר֥וּם] קַרְנֵֽינוּ׃ '''תִּתֵּ֣ן''' לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃ '''וּֽלְתִתְּךָ֣''' עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ '''נָא''' גִבּוֹר. דּֽוֹרְשֵֽׁי יִחוּדֶֽךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע שלישי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח דעת ז״א. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של חסד שלישי שלו. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה שלישית דנוקבא שלו. '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במדת התפארת ועל אשר היינו מפרידי אלוף ועל אשר נואלנו באכילת נבילות וטריפות והוספנו סרה בגזל וגניבה ופגמנו בשני שלישי תפארת התחתונים וגם בשליש העליון וברוב אולתינו שגינו ומנענו ש״ע נהורין עלאין של אריך אנפין מלהאיר לתפארת וגם על אשר נואלנו ונהגנו קלות ראש בנדרים ופגמנו בחיי המלך וגם על אשר קללנו וצערנו אב ואם וגרמנו סילוק תרין עטרין מרישא דמלכא וגם על אשר היינו הולכי רכיל ומגלי סוד לבלתי הגונים ובדינו הקדמות מסברתינו ופגמנו בגופא דמלכא קדישא. על הכל מחל וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע שלישי והרי אנחנו מקבלים עלינו מצות עשה של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו. ולְמַֽעַן זְכוּת עבדך יעקב אבינו החתום במדת תפארת. תזכנו להיות מעבדיך הנאמר עליהם יִשְׂרָאֵל אשר בך אתפאר ותזכנו לעסוק בתורתך הקדושה תורת אמת לשמה ותעזרינו על דבר כבוד שמך אמן. '''תִּ'''קְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהֹוָ֑ה כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃ '''פְּ֭'''עָמַי הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כׇל־אָֽוֶן׃ '''אַ'''שְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מְ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃ '''רַ'''חֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים ׀ יְהֹוָ֑ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃ '''תְּ'''הִלַּ֥ת יְהֹוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר־פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כׇּל־בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קׇדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ '''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ליל כ״ב לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות התורה שהם שנים ועשרים. הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהו״י הרמוז בר״ת אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה, שמספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא אכ״א שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא הז״י שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים (אנקת״ם פסת״ם פספסי״ם דיונסי״ם) שהם שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יאי״א הרמוז בר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו, ושעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הקדוש ב״ך שהוא סוד עשר אותיות של שם הוי״ה במלוי אלפין וי״ב אותיות דמלוי שם אדנ״י שעולה מספרו שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלש עשרה תיקוני דיקנא דאריך אנפין ותשעה תיקוני דיקנא של ז״א שהם שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חט״ה העליונה שמספרה עולה שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אותיות טהור שמספרם עולה עשרות שנים ועשרים הושיענו בספירת יום שנים ועשרים והצליחנו בספירת יום שנים ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ג לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת חיה שהיא סוד חכמה שעולה מספרה שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שם הוי״ה בארבעה מלואים של ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן שהם שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש הנקרא זיו שמספרו שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חדוה העליונה שמספרה שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חוט של חסד שמספרו שלשה ועשרים ולְמַֽעַן סנהדרי קטנה שהם שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם יג״ל פז״ק שמספרו עולה עשרות שלשה ועשרים ולְמַֽעַן אור זקף גדול שמספרו עולה עשרות שלשה ועשרים הושיענו בספירת יום שלשה ועשרים והצליחנו בספירת יום שלשה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ד לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן תורה נביאים כתובים שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יח״ו שעולה מספרו ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש א״ז ב״ו ג״ה היוצא מפסוק אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩, שמספרו עולה ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופי של שם אדנ״י שהם ארבעה ועשרים ולְמַֽעַן פרקי משנה דשבת שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שליש החסד שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד המלכות בפסוק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא אותיות ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן משמרות כהונה שהם ארבעה ועשרים. ומשמרות לויה שהם ארבעה ועשרים והמעמדות שהם ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות רוח ה׳ שמספרם עולה עשרות ארבעה ועשרים הושיענו בספירת יום ארבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום ארבעה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ה לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך הגדול שאנחנו מְיַחֲדִים בְּכָל־יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ אשר אותיותיו המה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יה״י שמספרו עולה חמשה ועשרים, ולְמַֽעַן שם הקדוש הי״י שמספרו עולה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות חמשה חסדים שכל אחד כלול מחמשה שהם חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות הברכה של יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ אשר המה חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יותם בן עוזיהו מלך יהודה אשר היה במלכו בן חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו מלך יהודה אשר היה במלכו בן חמשה ועשרים הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שלשה יחודים שהם הוי ה אהי״ה. הוי״ה אלהי״ם. הוי״ה אדנ״י. שעולה מספרם עשרות חמשה ועשרים. הושיענו בספירת יום חמשה ועשרים והצליחנו בספירת יום חמשה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ו לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול הוי״ה שמספרם ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יאה״י שעולה מספר ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הלל הגדול אשר פסוקיו ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות הקדושים משמך הגדול אשר מספרם עולה עשרות ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליחנו בספירת יום ששה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד העמקים הנרמזים בפסוק מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָֽה, שמספרם עולה עשרות ששה ועשרים הושיענו בספירת יום ששה ועשרים והצליהנו בספירת יום ששה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ז לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אוֹחֲזָ״ה הרמוז בפכוק אוחזה בסנסניו שעולה מספרו שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש האכ״א הרמוז בס״ת אעברה נא בארצך לא שעולה מספר שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות מלוי המלוי של שם אהי״ה שהם שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יי״ז שעולה מספרו שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות התורה עם חמש אותיות מנצפ״ך שהם שבעה ועשרים הושיענו בספירת יום שבעה ועשרים והצליחנו בספירת יום שבעה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל כ״ח שהם ארבעה שבועות לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול במלוי מלואו שעולה שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור עליון הנקרא כח אשר מספרו שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כח אדנ״י שהוא סוד שבעה שמות הוי״ה שבשבעה ספירות אשר אותיותיהם שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות שתי י״ד שעולה מספרם שמונה ועשרים הושיענו בספירת יום שמונה ועשרים והצליחנו בספירת יום שמונה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אח״כ''' יאמר הבקשה של ד׳ לעומר ובמקום ימים ארבעה יאמר שבועות ארבעה הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שמך הגדול שבו אותיות ארבעה ומתמלא במילואים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן היוד״ין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) אשר המה ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש אדנ״י שבו אותיות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות טעמים נקודות תגין אותיות שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות ראיה שמיעה ריחא קלא שהם בחינות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה שהם עולמות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה, והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה שהם רוחות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מחנות שכינה שחם מחנות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן חיות הקודש שהם חיות ארבעה. ויש לכל אחת פנים ארבעה וכנפים ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד נהר היוצא מעדן להשקות את הגן והיה לראשים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הארון אשר בו טבעות ארבעה על פעמותיו ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן חלקי תורה פשט רמז דרש סוד שהם ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת אות ד׳ רבתי דאחד שמספרה ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות קריאת מקרא ומשנה ותלמוד וקבלה שהם למודים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת מזבח הנחושת אשר בו טבעות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות הציצית אשר על כנפות ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה. והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג דחג שהם מינים ארבעה. הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אמות של הלכה שהם ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שתיית הכוסות של יין בלילה ראשונה של חג המצות שהם כוסות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות אכילת מצה בלילה ראשונה של חג המצות שהם כזית ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות התפילין של ראש שבו פרשיות ארבעה ובתים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לספר תורה בראשי חדשים ובחול המועד שהם ארבעה ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (וְבַאֲשָֹ) הרמוז בר״ת וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח, אשר אותיותיו ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת אליהו הנביא מלאך הברית זכור לטוב אשר מעופף בארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הימים שעלה בהם מרע״ה לקבל הלוחות שהם עשרות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות משכיל שהם כינוי לחכמה ולדעת וליסוד שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שעולה מספרם מאות ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שנים עשר מלואים של שם ס״ג שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות מקדש שעולה מספרם מאות ארבעה ועשרות ארבעה ואחדים ארבעה הושיענו בספירת שבועות ארבעה והצליחנו בספירת שבועות ארבעה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ ואח״כ יאמר: '''יְ֘הֹוָ֤ה''' אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ '''תּֽוֹדִיעֵנִי֮''' אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃ '''בָּֽרְכֵֽם''' טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶֽךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע רביעי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח דעת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בבחינה משבעה בחינות של חסד רביעי שלו. וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה רביעית דנוקבא שלו. '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח חננו ה׳ חננו לכפר על אשר פגמנו ולסלוח על אשר חטאנו במדת הנצח ועל אשר חטאנו בביטול תורתך הקדושה שנתת לנו ע״י משה עבדך ועל אשר למדנו תורה שלא לשמה ועל אשר הפסקנו למודינו לדברים בטלים. על הכל תמחול ותסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע הרביעי וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל אשר חטאנו עוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך החתום במדת הנצח תאיר עינינו בתורתיך ואחרי מצותיך תרדוף נפשנו ונשמחה ונראה נעימות בימינך נצח. ונזכח לנצח את אויבינו ותסתום פה המקטרגים עלינו ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה ותעזרנו על דבר כבוד שמך אמן. '''נ'''וֹדָ֣ע בִּיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃ '''צֶ֭'''דֶק לְפָנָ֣יו יְהַלֵּ֑ךְ וְיָשֵׂ֖ם לְדֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽיו׃ '''חׇ'''נֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כׇּל־הַיּֽוֹם׃ '''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ליל כ״ט לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמותיך הקדושים י״ה יהו״ה אהי״ה אדנ״י א״ל אלהי״ם שד״י צבאו״ת שהם אותיות תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שבעה שמות המרגלאן שהם תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת חזקיהו עבדך אשר מלך בירושלים שנים תשעה ועשרים הושיענו בספירת יום תשעה ועשרים והצליחנו בספירת יום תשעה ועשרים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שלשים לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה הקדוש במלואו יו״ד ה״ה שעולה מספר שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא י׳ י׳ י׳ שמספרו שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית מקדשך שבנה שלמה אשר קומתו שלשים. הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק אשר יצא מבית האסורים ועמד לפני פרעה בהיותו בן שלושים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד בן ישי עבדך אשר מלך בחברון בן שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם מצפ״ץ שמספרו עשרות שלושים. הושיענו בספירת יום שלושים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד המחבר הספירות זה בזה וההיכלות זה בזה (הדרניא״ל) שמספרו עשרות שלשים הושיענו בספירת יום שלשים והצליחנו בספירת יום שלשים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל אחד ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם א״ל הקדוש שמספרו אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים. והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ייא״י שהוא ברחל שעולה מספרו אחד ושלושים. ולְמַֽעַן שם הקדוש איי״י שהוא בלאה שעולה מספרו אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות של ארבעה שמות יה״ו דמילוי ע״ב ומלוי ס״ג ומילוי מ״ה ומלוי ב״ן שהם אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יאשיהו עבדך אשר מלך בירושלים שנים אחד ושלושים. הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות א״ל הקדוש שמספרם עולה עשרות אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ש״י עולמות הקדושים שמספרם עולת עשרות אחד ושלושים הושיענו בספירת יום אחד ושלושים והצליחנו בספירת יום אחד ושלושים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שנים ושלושים לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נתיבות החכמה שהם שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כבוד העליון שמספרו שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ארבע שמות אה״י הקדושים במלואם שהם שנים ושלושים. הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד ו״ו שבשמך הגדול במילואם שהם מספר שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הארת שמונה מוחין המתגלים בלב שהם שמונה שמות אשר אותיותיהם שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה הקדושה המתחלת באות ב׳ ומסיימת באות ל׳ שהם מספר שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש ל״ב בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בתיבת לב שבסוף ספר מלאכי שמספרו שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צרופים של שמות ארבע נהרות גן עדן שהם שמות שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חסד אַבְרָהָם שמספרו עשרות שנים ושלושים הושיענו בספירת יום שנים ושלושים והצליחנו בספירת יום שנים ושלושים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שלושה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כד״ט משם אכדט״ם שהם חלוף אותיות לה״י משם אלהים שעולה מספרם שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחיך אשר מלך בירושלים שנים שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד המלכות הנקרא ג״ל כַּכָּתוּב גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם. שמספרו שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד דם טוהר שהוא נמשך ימים שלשה ושלושים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו שֶׁכָּתוּב בּוֹ וְהַצְּלָעוֹת֩ צֵלָ֨ע אֶל־צֵלָ֜ע שלש ושלושים הושיענו בספירת יום שלשה ושלושים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד וא״ו שבשמך הגדול במילואם שמספרם שלשה ושלושים. הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות ה״א יו״ד ה״א שבשם אהי״ה במילואם באלפין שמספרם שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד צמר העליון הקדוש הנמשך מן אריך אנפין שעולה מספרו עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן לאה הנקראת ענוה ורחל הנקראת צדקה שמספרם עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים. והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור פזר גדול שעולה מספרו עשרות שלשה ושלשים הושיענו בספירת יום שלשה ושלשים והצליחנו בספירת יום שלשה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן אותיות אל״ף כ״ף דל״ת טי״ת מ״ם שהם סוד חמשה גבורות דגדלות אשר אותיות אלו במילואם עולים מספר שלום ברכה טובה חיים חן חסד רחמים חדוה. תשפיע לי ולבני ביתי ולכל יִשְׂרָאֵל שפע שלום ברכה טובה חיים חן חסד רחמים חדוה. עשה לְמַֽעַן אמתך עשה לְמַֽעַן כבודך עשה לְמַֽעַן דתך עשה לְמַֽעַן טובך עשה לְמַֽעַן מלכותך. אל״ף '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אֱֽלֹהִ֗ים''' יְחׇנֵּ֥נוּ וִיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ '''אֶ֭רֶץ''' נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃ '''אֱלֹהִ֥ים''' לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֝הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה׃ '''אֲ֭נִי''' אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהֹוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי׃ כ״ף '''כִּֽי־עִ֭מְּךָ''' מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ '''כִּֽי־אַ֭תָּה''' תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ '''כִּֽי־סַלְעִ֣י''' וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃ '''כִּֽי־אַתָּ֥ה''' תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יֱ֝הֹוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי׃ '''כִּ֥י''' גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ ׀ חַסְדּ֗וֹ וֶאֱמֶת־יְהֹוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ׃ דל״ת '''דְּרָכֶ֣יךָ''' יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ '''דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ''' הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ '''דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ''' אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃ '''דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר''' הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי וְֽתוֹרָתְךָ֥ חׇנֵּֽנִי׃ '''דָּבְקָ֣ה''' נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֗֝י תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃ טי״ת '''טוֹב־יְהֹוָ֥ה''' לַכֹּ֑ל וְ֝רַחֲמָ֗יו עַל־כׇּל־מַעֲשָֽׂיו׃ '''ט֗וֹב''' לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם׃ '''ט֗וֹב''' לַחֲס֥וֹת בַּיהֹוָ֑ה מִ֝בְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים׃ '''טוֹב־אַתָּ֥ה''' וּמֵטִ֗יב לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃ '''ט֤וּב''' טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי כִּ֖י בְמִצְוֺתֶ֣יךָ הֶאֱמָֽנְתִּי׃ מ״ם '''מַה־יָּקָ֥ר''' חַסְדְּךָ֗ אֱלֹ֫הִ֥ים וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן׃ '''מָ֤ה''' רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֢נְתָּ לִּירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֗֝גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ '''מַה־תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י''' ׀ נַפְשִׁי֮ וּֽמַה־תֶּהֱמִ֢י עָ֫לָ֥י '''הוֹחִ֣ילִי''' לֵ֭אלֹהִים כִּי־ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵאלֹהָֽי׃ '''מָה־אָשִׁ֥יב''' לַיהֹוָ֑ה כׇּֽל־תַּגְמוּל֥וֹהִי עָלָֽי׃ '''מָה־רַבּ֬וּ''' מַעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהֹוָ֗ה כֻּ֭לָּם בְּחׇכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ מָלְאָ֥ה הָ֝אָ֗רֶץ קִנְיָנֶֽךָ׃ '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שהיה בחינת יסוד יוסף צדיק ה׳ ועולה מספר שמו במספר יסוד יוסף צדיק ה׳ יתוקן מה שפגמנו במדת יסוד יוסף צדיק ה׳ וימשך לנו טוב וחן וחסד וברכה ושלום מן יסוד יוסף צדיק ה׳. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר שני רגל יתוקן מה שפגמנו בעון משכב זכור בשני בחינות רגל וימשך לנו שפע חיים טובים ברכה ושלום חן וחסד ורחמים מזווג חכמה ובינה שהם הוי״ה במלוי יודי״ן (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) ואהי״ה במלוי יודי״ן (אל״ף ה״י יו״ד ה״י) דשתי בחינות (י״א ה״ה ו״י ה״ה) (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שיזדווגו זווג עליון במקומם העליון הקדוש. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר עולם היצירה יתוקן מה שפגמנו בעולם היצירה וימשך לנו טובה וברכה ושלום משם הקדוש אל ה׳ שהוא הרוחניות של עולם היצירה ויהיה לנו כח ואומץ ויכולת שתעלה נפשנו מן עולם עשיה אל עולם היצירה ויאיר אות ו׳ שבשמך הגדול באורות עליונים וחסדים גדולים ותעשה עמנו אות לטובה אות לברכה אות לישועה אות לרחמים יראו שונאינו ויבושו יחזו אויבינו ויכלמו כי אתה ה׳ עזרתנו ונחמתנו. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה מספר שמו כמספר כסא שכינה יתוקן מה שפגמנו בכסא שכינה ותזכך ותאיר נפשינו ויהיה בה תוספת כח והארה עליונה להיות מדור וכסא לאור השכינה. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ לְמַֽעַן זְכוּת עבדך הצדיק רבי שמעון בן יוחאי שעולה שמו מספר ארבע מאות וששים וששה יתוקן מה שפגמנו בהרהורים שעולים מספר ארבע מאות וששים וששה ונהיה מוצלים מן מכות שהם מספר ארבע מאות וששים וששה ויתוקנו ויזדככו הכליות שהם מספר ארבע מאות וששים וששה וימשך לנו מהם עצה טובה ונכונה וישרה תמיד. == ליל ארבעה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש בוכו שעולה מספרו ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מדות חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אשר אותיותיהם המה ארבעה ושלושה הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה ושמך הקדוש שדי שמספרם עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים. והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בירור נצוצות רפ״ח וב״ן אשר מספרם עולה עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת ספר שעולה מספר עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה פעמים חיים שעולה מספרם עשרות ארבעה ושלושים הושיענו בספירת יום ארבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום ארבעה ושלושים '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל חמשה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם י״ה הקדוש במלואו יו״ד ה״י שעולה מספר חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (אגל״א) הרמוז בר״ת אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, שמספרו עולה חמשה ושלשים. הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אל״ד הרמוז בר״ת אמור לצרותינו די שהוא מספר חמשה ושלושים. הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם אדנ״י הקדוש במלוי מלואו שהם חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש לֻ״הָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בתיבת לה שבסוף ספר משלי שמספרו עולה חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות חסד לאברהם שמספרם עולה עשרות חמשה ושלושים הושיענו בספירת יום חמשה ושלושים והצליחנו בספירת יום חמשה ושלושים '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אח״כ''' יאמר הבקשה המיוסדת לעיל במספר יום חמשה לעומר ובמקום יום חמשה יאמר הושיענו בספירת חמשה שבועות והצליחנו בספירת חמשה שבועות הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם אל שדי בבריאה אשר אותיותיהם חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה ולמען אות ה׳ אחרונה שבשמך הגדול שמספרה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ה׳ ראשונה שבשם הקדוש אהי״ה ואות ה׳ אחרונה שבשם הקדוש אהי״ה שמספרם חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם צבאות שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן תורתך הקדושה שהיא ספרים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות החסדים אשר המה אורות חמשה ולמען שם אלהים הקדוש שהוא אותיות חמשה ולמען אותיות מנצפ״ך הכפולות שהם אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (אכדט״ם) שהוא אותיות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת יוסף הצדיק שנוסף בשמו אות ה׳ שמספרה חמשה ולמען זְכוּת בנימין הצדיק אשר רבה משאתו ידות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן נֶֽפֶשׁ רֽוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה שהם חלקים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך אשר בחר לו מן הנחל חלוקי אבנים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת מרדכי הצדיק אשר לבש לבושי מלכות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מוצאות הפה שהם מוצאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד קדושת הכרובים אשר להם כנפים כל כנף אמות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות קרבנות הנשיאים אשר הקריבו זבח השלמים אלים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ראשית הגז מצאן חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה׳ צבאות כי טוב ה׳ כי לעולם חסדו אשר המה קולות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הברכה של פסוק יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, אשר תיבותיו המה חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (צמרכ״ד) אשר אותיותיו המה חמשה תושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד פתח יַהַוַהַ שהוא בחכמה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות כל שהם כינוי ליסוד שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש יל״י הרמוז בר״ת לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ ובר״ת פסוק יְ֭הֹוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב, שעולה מספר עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שערי בינה שעולה מספרם עשרות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת כלה העליונה שמספרה עולה עשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת המלוי של שם שד״י אשר מספרו מאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת חלונות העליונים שמספרם עולה מאות חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שלשה פעמים אל במילואם שמספרם עולה מאות חמשה. ועשרות חמשה ואחדים חמשה הושיענו בספירת שבועות חמשה והצליחנו בספירת שבועות חמשה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ ואח"כ יאמר '''יְהֹוָ֤ה''' אֲדֹנֵ֗ינוּ מָֽה־אַדִּ֣יר שִׁ֭מְךָ בְּכׇל־הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר תְּנָ֥ה ה֝וֹדְךָ֗ עַל־הַשָּׁמָֽיִם׃ '''גָּד֣וֹל''' כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ '''חֲסִין''' קָדוֹשׁ. בְּרֹב טֽוּבְךָֽ. נַהֵל עֲדָתֶֽךָ: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצוה ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע חמישי לספירת חמשה שבועות יתוקן כל פגם אשר פגמנו אנחנו והבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות של מוח חכמת ז״א וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות של גבורה חמישית של הנוקבא שלו. '''אָֽנָּֽא''' ה׳ מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד חננו ה׳ חננו לכפר לנו על אשר פגמנו ולסלוח על אשר חטאנו ולא כבדנו את התורה ולומדיה ולא החזקנו ולא אמצנו ברכים כושלות ברכי דרבנן דשלהי ועל אשר הלכנו בעצת רשעים והיינו מהולכי רכיל ורגלינו לרע רצו על הכל תמחול ותסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע החמישי וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. והרי אנחנו מתחרטים על כל אשר חטאנו עוינו ופשענו ואתה בטובך תקבלנו בתשובה כי ימינך פשוטה לקבל שבים. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן רחמיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן זְכוּת אהרן כהנך החתום במידת הוד ותזכנו לעבוד עבודת הקודש בקדושה ובטהרה ותזכנו לכבד לומדי תורה ולרוץ לדבר מצוה ותזכנו להיות מתלמדיו של אהרן לאהוב שלום ולרדוף שלום ולבקש שלום ולשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה ולא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור ולא תעלה קנאתנו על לב אדם ולא קנאת אדם תעלה על לבנו ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד ותעשה עמנו אות לטובה וּתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב אַל־יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל־יָ֝נ֗וּם שֹׁמְרֶֽךָ׃ וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל. גָּד֣וֹל כְּ֭בוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֝הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו׃ ויתעורר רוח הרביעי דפרק תחתון דהוד דאריך אנפין והמלך המשיח ירום ונשא וגבה מאד. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה׃ ויתעלה אור הלבנה ונשיג ונבין בחכמה ומלאה הארץ דעה את ה׳ במהרה בימנו אמן. '''הַ'''שָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃ '''וַ'''יְהִ֬י יְהֹוָ֣ה לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב וֵ֝אלֹהַ֗י לְצ֣וּר מַחְסִֽי׃ '''דֶּֽ'''רֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃ '''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ליל ששה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מלוי צירוף יו״ד ה״י וי״ו שעולה מספר ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן רבוע שם אהו״ה שבדעת הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, כזה (א׳ א״ה אה״ו אהו״ה) שעולה מספרו ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת לאה אמנו שעולה מספר שמה ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' בזכות הצדיקים הנמצאים בכל דור שהם ששה ושלושים. ולְמַֽעַן המסכתות שהם ששה ושלושים ולְמַֽעַן הכריתות שהם ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה פעמים חסד שמספרם עולה עשרות ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות רוח חכמה ובינה שעולה מספרם עשרות ששה ושלושים הושיענו בספירת יום ששה ושלושים והצליחנו בספירת יום ששה ושלושים '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שבעה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול שהוא מלוי ס״ג שעולה שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אור היחידה שעולה מספרה שבעה ושלושים ולְמַֽעַן אור ההבל הקדוש שעולה מספר שמו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלשים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הֶבֶל בן אדה״ר שעולה מספר שמו שבעה ושלושים ולְמַֽעַן זְכוּת יצחק אע״ה שנעקד ע״ג המזבח בהיות שנותיו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן בכיה של רחל אמנו שעולה מספר שבעה ושלושים ולְמַֽעַן בכיה של כל הצדיקים שעולה מספר שבעה ושלשים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יחוד התפילין שהם י״ה ה״ו ה״ו שעולה מספרם שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות וי״ו ה״י שבשמך הגדול במלואם שעולים מספר שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לא״ו שעולה מספרו שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלשים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ש״ע נהורין אשר מספרם עולה עשרות שבעה ושלשים ולְמַֽעַן ערבי נחל שמספרם עשרות שבעה ושלושים הושיענו בספירת יום שבעה ושלושים והצליחנו בספירת יום שבעה ושלשים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שמונה ושלושים יום לעומר (כ"ג אייר)== '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אהי״ה שבבינה ושם אהו״ה שבדעת שעולה מספרם שמנה ושלושים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן י״א סמני הקטורת וכ״ז אותיות התורה שעולים מספר שמנה ושלושים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה הקדושה אשר תחלתה אות ב׳ ואמצעה אות ו׳ וסופה אות ל׳ שמספרם שמנה ושלשים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים. והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד פועל צדק שמספרו עולה עשרות שמונה ושלשים הושיענו בספירת יום שמונה ושלשים והצליחנו בספירת יום שמונה ושלשים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל תשעה ושלושים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמך הגדול בארבעה מלואים שהם ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן שהם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות יו״ד ה״א וא״ו שהם בסוד חכמה בינה דעת שמספרם במלואם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלושים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש כוז״ו שעולה מספר תשעה ושלושים ולְמַֽעַן שמות הקודש אהו״ה אהו״י שעולה מספרם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טל של אַבְרָהָם שעולה מספר תשעה ושלושים וטל של יצחק שעולה תשעה ושלושים וטל של יעקב שעולה תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלושים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלושים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן טל אורות של התחיה שעולה תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ספירות כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות אשר אותיותיהם תשעה ושלושים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שמן שהם כנוי לחכמה שמספרם עשרות תשעה ושלושים ולְמַֽעַן שמים העליונים שמספרם עשרות תשעה ושלשים הושיענו בספירת יום תשעה ושלשים והצליחנו בספירת יום תשעה ושלשים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן ארבעה יודין שבשמך הגדול במילואו (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) עולה מספרם ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת יצחק אבינו שנשא את רבקה בהיותו בן שנים ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הימים והלילות שעלה בהם משה עבדך לקבל התורה שהם ימים ארבעים ולילות ארבעים. ולְמַֽעַן אותיות לי שנתת לישראל שמספרם ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת עלמין דכסופין שמספרם עשרות ארבעים. הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אליהו הנביא זכור לטוב שמספרם עשרות ארבעים הושיענו בספירת יום ארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל אחד וארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הבינה שנקראת אם שמספרה אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות הקודש של י״ה יהו״ה שמספרם אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד ארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יוה״ך) הרמוז בס״ת כי מלאכיו יצוה לך שעולה מספר אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שם הקדוש אֻמָ בנקוד קבוץ וקמץ הרמוז בסוף מגלת איכה שמספרו אחד וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת קרבן האיל שהעלהו אַבְרָהָם אבינו לעולה תחת יצחק בנו שעולה מספר אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן נימין קדישין דעתיקא קדישא שמספרם עשרות אחד וארבעים ולְמַֽעַן אותיות קדוש ואותיות קודש שמספרם עשרות אחד וארבעים הושיענו בספירת יום אחד וארבעים והצליחנו בספירת יום אחד וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שנים וארבעים יום לעומר שהם ששה שבועות == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שני שמות אהי״ה בסוד הכתוב אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה שעולה מספרם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש של מ״ב היוצא ממעשה בראשית המעלה את הנפש מעשיה ליצירה שהוא אותיות שנים וארבעים ולְמַֽעַן אותיות שם אהי״ה יה״ו שמעלה את הרוח מיצירה לבריאה שמספרם שנים וארבעים. ולְמַֽעַן שם מ״ב דהויו״ת שהוא פשוט ומלא דמלא שמעלה את הנשמה מבריאה לאצילות שמספרו שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שלשה ידות שהם יד הגדולה יד החזקה יד הרמה שעולה מספרם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם אלו״ה שמספרו שנים וארבעים. הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לו״ו שעולה מספר שנים וארבעים ולְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא וו״ל שמספרו שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אורות ספירות כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות אשר אותיותיהם שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד המסעות שנסעו יִשְׂרָאֵל על פי ה׳ שהם שנים וארבעים. הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרים שמות אהי״ה שמספרם עשרות שנים וארבעים הושיענו בספירת יום שנים וארבעים והצליחנו בספירת יום שנים וארבעים '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''אח״כ''' יאמר הבקשה המיוסדת לעיל ליום ששי ובמקום יום ששי יאמר הושיענו בספירת ששה שבועות והצליחנו בספירת ששה שבועות הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ל יהו״ה המאירים ביצירה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ל אדנ״י המאירים בעשיה שהם אותיות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות א״ה (ה״ס ג״ר דגדלות דאימא) מן שם הקדוש אהי״ה שמספרם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד שמך שבפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן יחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהוא תיבות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד שנות העולם שהם אלפים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (צדנלב״ש) הרמוז בפסוק מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בׇּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים, אשר אותיותיו ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת הכסא אשר לו מעלות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת השרפים אשר כל אחד לו כנפים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סדרי משנה שהם סדרים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שתי מערכות הלחם על השלחן שהם ששה וששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות נענוע הלולב והדס וערבה ואתרוג בחג לקצוות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן נס אשר מעט החזיק המרובה שהיה במקומות ששה. הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות העליות לס״ת ביוה״כ שהם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד נסים שנעשו לחנניה מישאל ועזריה שהם נסים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד מעלות המקוואות שהם ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד הקרשים של המשכן אשר היו לירכתי המשכן ימה קרשים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ו׳ המכריע בחצי אותיות התורה הקדושה שמספרו ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת לאה אשר ילדה ליעקב בנים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך אשר נולדו לו בחברון בנים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת צדיקים ששה אשר כל אחד מהם נתברך בברכות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה. והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת המשיח שנתברך בששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אות ס׳ שמספרו עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות שיש בארבע מוחין דאבא שמניינם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן סוד ארבעה שמות י״ה שמספרם עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לימוד הלכה שמספרה עולה עשרות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חולם שהוא בתפארת שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד חיר״ק שהוא בנצח שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ארבע אותיות שמך הגדול בנקוד שור״ק שהוא ביסוד שמספרם עולה עשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות ק״ך צרופים של שם אליה״ו הנביא זכור לטוב שמספרם עולה מאות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ציצית שמספרו עולה מאות ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות שי״ר ציו״ן שמספרם עולה מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות יסוד הקדוש פשוט ומלא יסו״ד יו״ד סמ״ך ו״ו דל״ת שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות ור״ב שלו״ם בני״ך שעולה מספרם מאות ששה ועשרות ששה ואחדים ששה הושיענו בספירת שבועות ששה והצליחנו בספירת שבועות ששה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''צַדִּ֣יק''' יְ֭הֹוָה בְּכׇל־דְּרָכָ֑יו וְ֝חָסִ֗יד בְּכׇל־מַעֲשָֽׂיו׃ '''יָצָ֙אתָ֙''' לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃ '''יָחִיד''' גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְנֵה. זֽוֹכְרֵֽי קְדֻשָּׁתֶֽךָ: '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות העומר שספרנו בשבוע זה שהוא שבוע ששי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות חסד כללות החסדים של ז״א וגם יתוקן כל מה שפגמנו בכל בחינה ובחינה משבעת בחינות כללות חמשה גבורות של הנוקבא שלו וגם יתוקן כל אשר פגמנו בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות מוח בינה של ז״א ובאחת משבעה בחינות גבורה שלו ויתבסמו כל הדינין. '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ חננו ה׳ חננו לכפר אשר פגמנו ולסלוח אשר חטאנו במידת היסוד בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים הן בביאות אסורות הן בהסתכלות בעריות הן בהשחתת זרע לבטלה וכל מיני קרי וכל מיני ניאוף. על הכל מחול וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר בשבוע הששי והרי אנחנו מקבלים עלינו מ״ע של התשובה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו ולְמַֽעַן יוסף צדיקך החתום במדת היסוד תתקן כל אשר עותנו והאר ומלא כל השמות הקודש אשר פגמנו בהם ותלקט נצוצי הקדושה אשר פזרנו וישוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידה ממנו נדח ויתיחדו ארבע אותיות שמך הגדול שהם נרנח״י דכללות ופרטות של אבי״ע ביחודא שלים ויהיו כסא שלם אשר בהם יתפשט שפע אין סוף א֭וֹר זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ '''אָֽנָּֽא''' בכח שם קר״ע החתום בס״ת אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק קרע ממלכת הרשעה כולה וכל הטפות שיצאו ממני לבטלה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד שלא במקום מצוה בכח שם קר״ע החתום בס״ת אור זרוע לצדיק יהיה עק״ר לעקור נטוע ניצוצות הקדושה אשר בתוך עמקי הקליפות. חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורשנו אל. והניצוצות הקדושה המה יעשו ערק לברוח מתוך הקליפה ויעלו עם צדיק יסוד עולם. כי הוא רקע נשמה יקבל ש״ע אורות והדרת פנים העליונים, והנפש הקדושה היא מוצאת ונטהרת מכל דבר רע ותיעשה טוב ולישרי לב שמחה צדיק וטוב לו גם ה׳ יתן הטוב וארצנו. תתן יבולה. '''קום''' ברית הקדוש והתחזק בל״ב הנתיבות ועשרה מאמרות ואז דיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין. זַ֭רְעוֹ לְעוֹלָ֣ם יִהְיֶ֑ה, גִּבּ֣וֹר בָּ֭אָרֶץ יִהְיֶ֣ה זַרְע֑וֹ, כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת. '''קום''' גואל הקדוש וגאל את הבנים השובבים כי לך משפט הגאולה לקנות. קום קרא לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ, אמור לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ. כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה גַּם־שְׁבִ֤י גִבּוֹר֙ יֻקָּ֔ח וּמַלְק֥וֹחַ עָרִ֖יץ יִמָּלֵ֑ט וְאֶת־יְרִיבֵךְ֙ אָנֹכִ֣י אָרִ֔יב וְאֶת־בָּנַ֖יִךְ אָנֹכִ֥י אוֹשִֽׁיעַ׃ שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ חַי־אָ֣נִי נְאֻם־יְהֹוָ֗ה כִּ֤י כֻלָּם֙ כָּעֲדִ֣י תִלְבָּ֔שִׁי וּֽתְקַשְּׁרִ֖ים כַּכַּלָּֽה׃ '''קום''' גואל הקדוש והציל גזול מיד עושק כי כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עֲשׁוּקִ֛ים בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל וּבְנֵי־יְהוּדָ֖ה יַחְדָּ֑ו וְכׇל־שֹֽׁבֵיהֶם֙ הֶחֱזִ֣יקוּ בָ֔ם מֵאֲנ֖וּ שַׁלְּחָֽם׃ גֹּאֲלָ֣ם ׀ חָזָ֗ק יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שְׁמ֔וֹ רִ֥יב יָרִ֖יב אֶת־רִיבָ֑ם. וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב. וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם, ויסירו בְּגָדִים הַצֹּאִים מעליהם וְהַלְבֵּשׁ אותם מַחֲלָצוֹת. ויקוים בנו מִקְרָא שֶׁכָּתוּב שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ '''גואל''' גואל גואל אתה הגואל ולך הגאולה קְנֵה לְךָ וּבְנֵ֥י אָדָ֑ם בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ יֶחֱסָיֽוּן, כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם. '''ויהא''' רעוא שיתוקן פגם חטא המחשבה ויתוקנו מ״ד דאבא ומ״ן דאימא שהם מ״ב זוגין ויעלו למקומם העליון. '''ויהא''' רעוא שיתוקן פגם חטא המעשה ויתוקנו חמשה חסדים וחמשה גבורות שהם מ״ד ומ״ן שהם סוד ארבעה ושמונים אותיות שיש בהוי״ה במלוי העולה ע״ב ובהוי״ה במלוי העולה ס״ג ובהוי״ה במלוי העולה מ״ה ויעלו למקומם הקדוש. '''וגם''' הם ימשכו בהוי״ה דמלוי העולה ב״ן אשר במלכות וגם יתוקנו עוד ארבעה ושמונים אותיות שיש באחד ועשרים שמות אהי״ה ויעלו למקומם הקדוש וימשכו אחד ועשרים אהי״ה שהם מספר אמת מן ז״א הנקרא אמת אל הכלה המלכות ואז יהיה כולו זרע אמת וגם יתוקן זיווג עליון שבפה שהם חיך וגרון ויתוקנו ארבע אותיות אחה״ע שהם מספר ארבעה ושמונים והם סוד מ״ן שבגרון ויעלו למקומם העליון הקדוש. '''יִ'''שָּׂ֣א בְ֭רָכָה מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃ '''ס֣'''וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרׇדְפֵֽהוּ׃ '''וְֽ'''הָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ '''דְּ'''רָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃ '''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ליל שלושה וארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול הוי״ה ושם הקדוש אהו״ה הרמוז בר״ת אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ, שעולה מספרם שלשה וארבעים. הושיענו בספירת יום שלושה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלושה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש יג״ל שעולה מספרו שלשה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת מצות חלה שעולה מספרה שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות צירוף שם הקדוש יו״ד ה״ה וא״ו שעולה מספר שלשה וארבעים. ולְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא לח״ה שעולה מספרו שלשה וארבעים ולְמַֽעַן שם הקדוש א״ל ח״ד שעולה מספרו שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן צדיק יסוד עולם שעולה מספרו עשרות שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלושה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אבותינו אַבְרָהָם ויעקב שעולה שמם מספר עשרות שלשה וארבעים הושיענו בספירת יום שלשה וארבעים והצליחנו בספירת יום שלשה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל ארבעה וארבעים יום לעומר (כ"ט אייר) == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש יו״ד ה״א ו״ו ה״א שהוא ביעקב שעולה מספרו ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה ברבועו (א׳ ה״א אה״י אהי״ה) שעולה מספר ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות אל אחד שעולה מספרם ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יסוד הקדוש שנקרא דל״י שהוא מספר ארבעה וארבעים הושיענו בספירת יום ארבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום ארבעה וארבעים '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל חמשה וארבעים יום לעומר (א' סיון)== '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הגדול במלוי אלפין (יו״ד ה״א וא״ו ה״א) שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא יל״ה שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אדם העליון שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת בית המקדש הנקרא זבול אשר מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש הֻמָ בנקוד קבו״ץ וקמ״ץ הרמוז באות ראשונה ואחרונה של תיבת ההם. שבסוף ספר שופטים שעולה מספרו חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הצדיקים אשר העולם מתקיים בהם שהם חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שפע הקדוש שעולה מספר עשרות חמשה וארבעים הושיענו בספירת יום חמשה וארבעים והצליחנו בספירת יום חמשה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָנָּא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''בליל''' ר״ח סיון ילמוד באדרא האזינו דף רצ״ה סוף ע״ב אתפשט דכורא בדעת ואתמליין אכסדרין וכו׳ עד דף רצ״ו ע״ב כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם '''אִתְפְּשַׁט''' דְּכוּרָא בְּדַעַת, וְאִתְמַלְּיָין אַכְסַדְרִין וְאִדָּרִין, מֵרֵישָׁא דְּגוּלְגַּלְתָּא שָׁרֵי, וְאִתְפְּשַׁט בְּכָל גּוּפָא, מְחַדוֹי וּדְרוֹעוֹי וּבְכֹלָּא. מֵאֲחוֹרוֹי, אִתְדְּבַק נִיצוֹצָא דְּבוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא, וְלַהֲטָא וְאַפִּיק (דף רצ״ו ע״א) גֻּלְגַּלְתָּא חֲדָא, סְתִימָא מִכָּל סִטְרוֹי, וּנְהִירוּ (ס״א ונחיתו) דִּתְרֵי מוֹחֵי גְּלִיפָן בָּהּ, וְאִתְדַּבְּקַת בְּסִטְרוֹי דִּדְכוּרָא. בְּגִין כַּךְ אִתְקְרֵי (שיר השירים ה) יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַל תִּקְרֵי תַמָּתִי אֶלָּא תְאוֹמָתִי וַדַּאי. שַׂעֲרוֹי דְּנוּקְבָּא כְּלִילָן בֵּיהּ גְּוָונֵי (ס״א גווני בגו גווני), כְּדִכְתִיב, (שיר השירים ז) וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן. אִתְקְטַר גְּבוּרָה בַּחֲמֵשׁ גְּבוּרָאן, וְאִתְפַּשְּׁטַת נוּקְבָּא בְּסִטְרָהָא, וְאִתְדַּבְּקַת בְּסִטְרוֹי דִּדְכוּרָא. עַד דְּאִתְפָּרְשָׁא מִסִּטְרוֹי. וְאָתִיאַת לְאִתְחַבְּרָא עִמֵּיהּ אַפִּין בְּאַפִּין. וְכַד מִתְחַבְּרָן מִתְחַזְיָין חַד גּוּפָא מַמָּשׁ. מֵהָכָא אוֹלִיפְנָא, דְּכַר בִּלְחוֹדוֹי, אִתְחֲזֵי פְּלַג גּוּפָא, וְכֻלְּהוּ (וכלא איהו) רַחֲמֵי. וְכַךְ נוּקְבָּא. וְכַד מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, אִתְחֲזֵי כֹּלָּא חַד גּוּפָא מַמָּשׁ, וְהָכִי הוּא. אוּף הָכָא, כַּד דְּכַר אִתְחַבָּר בְּנוּקְבָּא, כֹּלָּא הוּא חַד גּוּפָא, וְעָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחֵידוּ, דְּהָא כֻּלְּהוּ מִגּוּפָא שְׁלִים מִתְבָּרְכָן. וְהַיְינוּ רָזָא, (שמות כ:יא) עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ. דְּהָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּחַד גּוּפָא שְׁלִים, דְּהָא מַטְרוֹנִיתָא אִתְדַבְּקַת בְּמַלְכָּא, וְאִשְׁתְּכַח גּוּפָא חַד. וְעַל כֵּן בִּרְכָאן מִשְׁתַּכְּחִין בְּהַאי יוֹמָא. וּמֵהָכָא, מַאן דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּכַר וְנוּקְבָּא, אִקְרֵי פְּלַג גּוּפָא, וְלֵית בִּרְכָתָא שַׁרְיָא בְּמִלָּה פְּגִימָא וַחֲסֵירָא, אֶלָּא בַּאֲתָר שְׁלִים, בְּמִלָּה שְׁלִים, וְלָא בְּפַלְגּוּת מִלָּה, וּפַלְגּוּת מִלָּה לָא אִתְקְיָים לְעָלְמִין, וְלָא אִתְבָּרְכָן לְעָלְמִין. נוֹי דְּנוּקְבָּא, כֹּלָּא מִנּוֹי דִּדְכוּרָא הוּא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, וְאִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּינֵי חַבְרַיָיא. מֵהַאי נוּקְבָּא מִתְאַחֲדָן כָּל אִינּוּן דִּלְתַתָּא. מִנָּהּ יַנְקִין, וּבָהּ תָּבִין, וְהִיא אִתְקְרִיאַת אֵם לְכֻלְּהוּ. כְּמָה דְּאַחֲרָא אֵם לְגוּפָא, וְכָל גּוּפָא מִנָּהּ (ס״א לגנתא וכל גנתא מנה) יַנְקָא. כַּךְ הַאי אֵם לְכֻלְּהוּ אַחֲרָנִין דִּלְתַתָּא. כְּתִיב, (משלי ז:ד) אֱמֹ֣ר לַ֭חׇכְמָה אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ. אִית חָכְמָה וְאִית חָכְמָה, וְהַאי נוּקְבָּא, אִתְקְרֵי חָכְמָה זְעֵירָא לְגַבֵּי אַחֲרָא וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ח:ח) אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ וְגוֹ׳. דְּהָא דָּא בְּגָלוּתָא אִתְמְשַׁךְ. אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, וַדַּאי קְטַנָּה אִתְחֲזֵי אֲבָל רַבְרְבָא הִיא, וְסָגִּיאָה הִיא, דְּהָא הִיא שְׁלִימוּ דְּנָטִיל מִכֹּלָּא. כְּמָה דִּכְתִּיב, (שיר השירים ח:י) אֲנִ֣י חוֹמָ֔ה וְשָׁדַ֖י כַּמִּגְדָּל֑וֹת. וְשָׁדַי, דְּהָא מַלְיָין אִינּוּן לְיַנְקָא לְכֹלָּא. כַּמִּגְדָּלוֹת, דְּאִינּוּן נַהֲרִין רַבְרְבִין דְּנַפְקוּ מֵאִימָּא עִלָּאָה. תּוּ אִתְפְּשַׁט דְּכוּרָא בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, בְּיָרוּתָא דְּאַחֲסָנָא. וְכַד גְּוָונֵי אִתְחַבְּרוּ, אִקְרֵי תִּפְאֶרֶת. וְאִתְתְּקַּן כָּל גּוּפָא, וְאִתְעָבִיד אִילָנָא רַבְרְבָא, וְתַקִּיף, שַׁפִּיר וְיָאֶה, (דניאל ד) תְּחוֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא, וּבְעַנְפּוֹהִי יְדוּרוֹן עוֹפֵי שְׁמַיָא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּיהּ. דְּרוֹעוֹי יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. בִּימִינָא חַיִּים וָחֶסֶד, בִּשְׂמָאלָא מִיתָה וּגְבוּרָה. מֵעוֹי, אִתְתָּקַּן בְּדַעַת, וְאִתְמַלְיָין כָּל אַכְסַדְרִין וְאִדָּרִין, כְּמָה דַּאֲמֵינָא, דִּכְתִּיב, (משלי כד) וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ. תּוּ אִתְפְּשָׁט גּוּפָא, בִּתְרֵין שׁוֹקִין. וּמִתְאַחֲדָן בֵּינַיְיהוּ תְּרֵין כּוּלְיָין, וּתְרֵין בֵּיעֵי דִּדְכוּרָא. דְּכָל מִשְׁחָא וּרְבוּת וְחֵילָא (דדכורא) דְּכָל גּוּפָא, בְּהוּ אִתְכְּנַשׁ, דְּכָל חַיָּילִין דְּנָפִיק, מִנְּהוֹן נָפְקִין. וְשַׁרְיָין כֹּלָּא בְּפוּם אַמָּה. וּבְגִין כָּךְ אִקְרוּן צְבָאוֹת, (דכל גופא, בהו אתכנש, ושריין כלא בפום אמה. ובגין כך אקרון צבאות, דכל חיילין (דנפקי) דנפיק, (מנהון נפקי) וְאִינּוּן נֶצַח וְהוֹד. תִּפְאֶרֶת, יְהוָֹ״ה. נֶצַח וְהוֹד, צְבָאוֹת. וּבְגִין כָּךְ יְהוָֹ״ה צְבָאוֹת. אַמָּה דִּדְכוּרָא, סִיּוּמָא (נ״א כסותא) דְּכָל גּוּפָא, וְאִקְרֵי יְסוֹד. וְדָא הוּא דַּרְגָּא דִּמְבַסֵּם לְנוּקְבָּא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, בְּהַאי יְסוֹד עַיִּיל לְנוּקְבָּא, לְאֲתָר דְּאִקְרֵי צִיּוֹן. דְּהָתָם הוּא אֲתָר כְּסוּתָא דְּנוּקְבָּא, כְּבֵית רֶחֶם לְאִתְּתָא. וּבְגִין כָּךְ, יְהוָֹה צְבָאוֹת אִקְרֵי יְסוֹד. כְּתִיב (תהלים קלב:יג) כִּי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃ כַּד אִתְפָּרְשַׁת מַטְרוֹנִיתָא, וְאִתְחֲבְּרַת בְּמַלְכָּא אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אִתְעָבִיד כֹּלָּא חַד גּוּפָא, וּכְדֵין יָתִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכוּרְסְיֵיהּ. וְאִקְרֵי כֹּלָּא שְׁמָא שְׁלִים, שְׁמָא קַדִּישָׁא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמִין. כָּל אִלֵּין מִלִּין סְלִיקְנָא עַד יוֹמָא דָּא, דְּאִתְעַטָּר בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְהַשְׁתָּא אִתְגַּלְיָין הָכָא, זַכָּאָה חוּלָקִי. הַאי מַטְרוֹנִיתָא, כַּד אִתְחַבְּרַת עִם מַלְכָּא, כָּל עָלְמִין מִתְבָּרְכָן, וְאִשְׁתְּכָחוּ בְּחֶדְוָותָא דְּכֹלָּא. (דף רצ״ו ע״ב) כְּמָה דִּדְכוּרָא כָּלִיל בִּתְלָתָא, וְשֵׁירוּתָא בִּתְלָתָא. כַּךְ כֹּלָּא הָכִי, וְסִיּוּמָא דְּכָל גּוּפָא הָכִי, וּמַטְרוֹנִיתָא לָא מִתְבָּרְכָא, אֶלָּא בִּכְלָלָא דִּתְלָתָא אִלֵּין, דְּאִינּוּן נֶצַח הוֹד יְסוֹד, וּמִתְבַּסְּמָא וּמִתְבָּרְכָא בַּאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים דִּלְתַתָּא. דִּכְתִּיב, (תהלים קלג:ג) כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה. דְּהָא תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן לְעֵילָּא וְתַתָּא. וּבְגִין כָּךְ לֵית רְשׁוּתָא לְמֵיעַל תַּמָּן, בַּר כַּהֲנָא רַבָּא, דְּאָתֵי מִן סִטְרָא דְּחֶסֶד. בְּגִין דְּלָא עַיִּיל לְהַהוּא אֲתָר דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא הַהוּא דְּאִקְרֵי חֶסֶד, וְעַיִּיל בַּקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמִתְבַּסְּמַת נוּקְבָּא. וּמִתְבָּרְכָא הַאי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּגוֹ לְגוֹ, אֲתָר דְּאִקְרֵי צִיּוֹן. צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַם, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד רַחֲמֵי, וְחַד דִּינָא. צִיּוֹן, דִּכְתִּיב, (ישעיה א) צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה. יְרוּשְׁלֵים, דִּכְתִּיב, (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְכָל תִּיאוּבְתָּא דִּדְכוּרָא לְגַבֵּי נוּקְבָּא, הָכָא הוּא, וְקָרֵינָן לְהוּ בְּרָכָה, דְּמִתַּמָּן נַפְקֵי בִּרְכָּן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָן. הַאי אֲתָר אִקְרֵי קֹדֶשׁ. וְכָל קֳדָשִׁים דִּדְכוּרָא עַיְילִין תַּמָּן, בְּהַהוּא דַּרְגָּא דַּאֲמֵינָא, וְכֻלְּהוּ אַתְיָין מֵרֵישָׁא עִלָּאָה דְּגוּלְגַּלְתָּא דִּדְכוּרָא, מִסִּטְרָא דְּמוֹחֵי עִלָּאֵי, דְּשַׁרְיָין בֵּיהּ, וְנָגִיד הַהִיא בְּרָכָה בְּכָל שַׁיְיפֵי גּוּפָא, עַד אִינּוּן דְּאִקְרוּן צְבָאוֹת. וְכָל הַהוּא נְגִידוּ דְּאִתְנְגִיד מִכָּל גּוּפָא, מִתְכַּנְּשֵׁי תַּמָּן, וְעַל דָּא אִקְרוּן צְבָאוֹת, דְּכָל צְבָאוֹת דְּעִלָּאִין וְתַתָּאִין תַּמָּן נָפְקִין. וְהַהוּא נְגִידוּ בָּתַר דְּאִתְכְּנִישׁ, תַּמָּן שַׁרְיָין לֵיהּ בְּהַהוּא יְסוֹד קַדִּישָׁא, כֹּלָּא חִוָּורָא, בְּגִין כָּךְ אִקְרֵי חֶסֶד. וְהַהוּא חֶסֶד עַיִּיל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דִּכְתִּיב (תהלים קלג:ג) כִּ֤י שָׁ֨ם ׀ צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם. '''וביום''' ר״ח סיון הנז׳ קורין בפרשת יתרו בחודש השלישי לצאת בני יִשְׂרָאֵל וכו׳ עד אלה הדברים אשר תדבר אל בני יִשְׂרָאֵל '''בַּחֹ֙דֶשׁ֙''' הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ '''וילמוד''' בזוהר יתרו דף ע״ח ע״א בחודש השלישי וגו׳ עד עמוד ב׳ לאמשכא יִשְׂרָאֵל אבתראי '''בַּחֹדֶשׁ''' הַשְׁלִישִׁי וְגוֹ׳. פַּרְשְׁתָּא דָּא בְּהַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ לְעֵילָּא. תָּאנִי רַבִּי חִיָּיא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּמָטוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, כָּנִישׁ לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְזַרְעִיין דְּיִשְׂרָאֵל, וְאַשְׁגַּח לֵיהּ בְּכֻלְּהוּ, וְלָא אַשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ זַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל פַּסְלוּ, אֶלָּא כֻּלְּהוּ זַרְעָא קַדִּישָׁא, כֻּלְּהוּ בְּנֵי קְשׁוֹט. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הַשְׁתָּא אֲנָא בָּעֵי לְמֵיהָב אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל, מָשִׁיךְ לְהוּ בִּרְחִימוּתָא דַּאֲבָהָן, בִּרְחִימוּתָא דְּרָחִימְנָא לְהוּ, וּבְאַתְוָון דַּעֲבָדִית לְהוּ. וְאַתְּ הֲוֵי לִי שְׁלוּחָא, וְאָתִיב מִלִּין אִלֵּין. אָמַר ר׳ יוֹסִי אָמַר ר׳ יְהוּדָה, כַּךְ אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, בְּמִלָּה דָּא הוֵי לִי שְׁלִיחָא מְהֵימָנָא, לְאַמְשָׁכָא יִשְׂרָאֵל אֲבַתְרָאי. == ליל ששה וארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות המלוי של שמך הגדול במלוי יודין (יו״ד ה״י וי״ו ה״י) שעולה מספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן קדושת אותיות א״ל י״ה שמספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש אהי״ה ושם הקדוש יה״י שעולה מספרם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אחד ושלושים אותיות אשר בארבע שמות יה״ו במילואם וחמשה עשר אותיות של ברכת יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ, שעולים מספר ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ו פסוקים של הלל הגדול ועשרים אותיות של ברכת יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ, שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות פסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ ואותיות יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ב אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים (אנקת״ם פסת״ם פספסי״ם. דיונסי״ם) ואותיות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהם ששה וארבעים הושיענו בספירת יום ששה וארבעים והצליחנו בספירת יום ששה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שבעה וארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חיבור שם הגדול (יהו״ה) ושם הקדוש אהי״ה (י״א ה״ה ו״י ה״ה) שעולה מספרם שבעה וארבעים ולְמַֽעַן חבור שם הקדוש אהי״ה ושם הגדול (יהו״ה) (א״י ה״ה י״ו ה״ה) שעולה מספר שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש י״ה ול״ב נתיבות חכמה שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שנים ושלושים צרופים של שמות ארבע נהרות גן עדן וחמשה עשר אותיות של יברכך ה׳ וישמרך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ז אותיות התורה ועשרים אותיות של יאר ה׳ פניו אליך ויחנך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ב אותיות שמות הקודש של ברכת כהנים וכ״ה אותיות של ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן כ״ה אותיות יחוד שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃ וכ״ב אותיות התורה שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד כ״ד אותיות יחוד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואור החיה שמספרם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות כתר חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות וחמשה אותיות מנצפ״ך שהם שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (מב״ה) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (יז״ל) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (או״ם) שעולה מספרו שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן עשרה שמות הוי״ה ועשרה שמות אהי״ה שמספרם עשרות שבעה וארבעים הושיענו בספירת יום שבעה וארבעים והצליחנו בספירת יום שבעה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל שמונה וארבעים יום לעומר == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן אותיות שנים עשר צרופים של שם הוי״ה שהם שמונה וארבעים ואותיות שנים עשר צרופים של שם אהי״ה שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (ומ״ב) שמספרו שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן הגדולה העליונה שמספרה שמנה וארבעים ולְמַֽעַן אורות שני שליש החסד שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמנה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת הנביאים שעמדו לישראל שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקנת במעלות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן סוד היובל שמספרו שמונה וארבעים ולְמַֽעַן כוכב העליון שמספרו שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד קרשי המשכן שהם שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן חמשה שמות הקודש א״ל אדנ״י שמספרם עשרות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן שמות הקודש הרמוזים בסוף ארבעה ועשרים ספרים של תורה נביאים כתובים שהם אותיות שמונה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת התלמוד הקדוש שמספרו עשרות שמונה וארבעים הושיענו בספירת יום שמונה וארבעים והצליחנו בספירת יום שמונה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ == ליל תשעה וארבעים יום לעומר שהם ז׳ שבועות == '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש (יו״ד ה״א וא״ו ה״ה) שהוא בלאה שעולה מספר תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שמך הקדוש א״ל ח״י שעולה מספר תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן יחוד שמך בפסוק שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד, ויחוד מלכותך בפסוק בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שהם אותיות תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת תורתך הקדושה שיש לה פנים תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן סוד שבעת ימי הבנין אשר כל אחד כלול משבעה שהם תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת משה נביאך הנאמן בכל ביתך שזכה לשערי בינה תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת השבטים שבטי יה אשר אותיות שמותם תשעה וארבעים ולְמַֽעַן זְכוּת אהליאב בן אחיסמך שעולה מספר שמו תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן מצות שבעה שמיטות של היובל שהם שנים תשעה וארבעים הושיענו בספירת יום תשעה וארבעים והצליחנו בספירת יום תשעה וארבעים. '''הוֹשַׁעֲנָא''', הוֹשַׁעֲנָא: '''אָֽנָּֽא''' יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א '''אָנָּ֥א''' יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ '''אָֽנָּֽא''' אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''כִּֽי־אַתָּ֣ה''' אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֗֝סֶד לְכׇל־קֹֽרְאֶֽיךָ׃ מַֽלְכוּתְךָ֗ מַלְכ֥וּת כׇּל־עֹלָמִ֑ים וּ֝מֶֽמְשַׁלְתְּךָ֗ בְּכׇל־דּ֥וֹר וָדֹֽר׃ לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ '''שַׁוְעָתֵֽנוּ''' קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ. יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת: '''ואח״כ''' יאמר בקשה המיוסדת לעיל ליום השביעי ובמקום יום יאמר שבועות הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָֽנָּֽא לְמַֽעַן תיקוני גולגלתא שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ספירות הבנין שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה, אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הצדיקים כורתי ברית שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת חג המצות שהם ימים שבעה ומצות שמירת חג הסוכות שהם ימים שבעה ומצות נטילת לולב ושלשה הדסים ושני ערבות ואתרוג שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שני השמיטה שהם שנים שבעה ומצות השמיטות ליובל שהם שמיטות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ברכות של קריאת שמע ערב ובקר שהם שבעה ולמען מצות כריכות תפילין על הזרוע שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות ברכות של חתן וכלה שהם שבעה בימים שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות עליות לספר תורה ביום שבת שהם שבעה ומצות הקפות לתיבה אשר בבית הכנסת שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מצות שמירת ימי הנקיים של הנדה שהם שבעה ומצות ההזאות שהם שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן ההיכלות של ארבע עולמות אצילות ובריאה ויצירה ועשיה שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אורות ההבלים הקדושים שהם שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה התחתונה (אלד) וכשהוא כלול עם מקורו (אהיה) הוא (אאהלידה) אשר אותיותיו המה שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן השם הקדוש המתפשט ממאור המרכבה העליונה (קרע) וכשהוא כלול עם מקורו (יהוה) הוא (יקהרועה) אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש משמות ע״ב שהוא (האא) שעולה מספרו שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן הברכה של פסוק יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם, אשר תיבותיו המה שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שם הקדוש (יאיאומם) הרמוז בבר״ת יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו, אשר אותיותיו שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שני שמות יו״ד ה״י במלואם שהם מוחין של המלכות מן שם ע״ב ושם ס״ג שמספרם עולה עשרות שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן לימוד סו״ד שמספרו עולה עשרות שבעה. ולמען יי״ן המשומר בענביו מששת ימי בראשית שמספרו עולה עשרות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן זְכוּת התורה שנקראת עז שהוא עשרות שבעה ואחדים שבעה. ולמען סוד מגד״ל הקדוש הרמוז בפסוק מִגְדַּל־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן מז״ל העליון שמספרו עולה עשרות שבעה ואחדים שבעה ולמען קדושת אול״ם שמספרו עשרות שבעה ואחדים שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן קדושת עולמות יציר״ה עשי״ה אשר מספר אותיותיהם עולה מאות שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן אותיות יעקב במלואם יו״ד עי״ן קו״ף וי״ו בי״ת שעולה מספרם מאות שבעה ועשרות שבעה. הושיענו בספירת שבועות שבעה והצליחנו בספירת שבועות שבעה. אָֽנָּֽא לְמַֽעַן שבעה ושלשים שמות אהי״ה הקדושים שמספרם עולה מאות שבעה ועשרות שבעה ואחדים שבעה הושיענו בספירת שבועות שבעה. והצליחנו בספירת שבועות שבעה. הוֹשַׁעֲנָא, הוֹשַׁעֲנָא: אָנָּא יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א, אָנָּ֣א יְ֭הֹוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא, אָנָּ֥א יְ֝הֹוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא׃ אָֽנָּֽא אֵל נָא הוֹשִׁיעָה נָא וְהַצְלִיחָה נָא וְהַרְוִיחָה נָּא אָבִינוּ אָתָּה: ב״פ '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אב הרחמים שבזכות מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע זו שהוא שבוע שביעי לספירת שבעה שבועות יתוקן כל אשר פגמנו אנחנו וכל הבאים משרש נר״ן בכל בחינה ובחינה משבעה בחינות מוח דעת ז״א או בתפארת שלו וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה מבחינת חסד כללות המלכות שלו וגם יתוקן מה שפגמנו בכל בחינה משבעה בחינות כללות חמשה גבורות שלו ויבוסמו כל הדינין. '''אָֽנָּֽא''' מלך רחום וחנון לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה׳ הממלכה והמתנשא לכל לראש חננו ה׳ חננו לכפר על אשר פגמנו בכבוד שכינת עוזנו ולסלוח על אשר חטאנו במדת המלכות בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים ויתוקן מה שפגמנו בעון ליצנות ושקר ותנופה ולשה״ר ועל אשר דברנו בבית הכנסת ובאמצע התפילה ועל אשר פסקנו מדברי תורה ודברנו דברים בטלים וכזאת וכזאת הרבינו לפשוע והיינו סיבה להאריך גלות שכינת עוזנו ועל הכל מחול וסלח לנו לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר אשר ספרנו בשבוע השביעי הזה וַהֲרֵי אֲנַֽחְנוּ מְקַבְּלִים עָלֵֽינוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה כַּכָּתוּב וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ. '''וִיהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתעשה לְמַֽעַן רחמיך וחסדיך ולְמַֽעַן מצות ספירת העומר שספרנו בשבוע זה ולְמַֽעַן זְכוּת דוד עבדך משיחך החתום במדת מלכות תתקן כל אשר עוותנו וימשך שפע חיות ומזון ממקום עליון לכל עולמות הקדושים לכל פרצוף וספירה של אבי״ע מראש ועד סוף כפי הסדר הראוי להם וימשך שפע והארה גדולה מן הבינה לתפארת יִשְׂרָאֵל וימשך שבעה אורות מן תפארת יִשְׂרָאֵל לשבעה תחתונות של המלכות וישוב עַל־יְדֵי כן אִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ בחיבור שלם וְנֶֽאֱמַר יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ וְנֶֽאֱמַר חֶסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ והיא כפורחת עלתה נצה וככלה תעדה כליה ותלבש בגדי מלכותה. שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהֹוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃ וְנֶֽאֱמַר וַתַּעְדִּ֞י זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃ '''וִיהִי''' רָצוֹן שימשך מן הא״ס ב״ה אור גדול ושפע גדול לשרשים העליונים ומשרשים העליונים ימשך לפרצופים העליונים ומפרצופים העליונים לפרצופים התחתונים. ויתפשט השפע מאחד לאחד מראש ועד סוף כפי הסדר הראוי להם ויתמתקו כל הגבורות והדינין וגם ימשך שפע גדול ממלכות דעתיק המלובשת במלכות דא״א להאיר ולהשפיע שפע גדול ורב כח למלכא משיחא. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֑ה ר֧וּחַ חׇכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהֹוָֽה׃ וְחָנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָֽעַת: '''עַל''' כֵּן נְקַוֶּה לָךְ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזָּךְ, לְהַֽעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָֽאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּֽרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעֽוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ '''מְ֭'''הֻלָּל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה וּמִן־אֹ֝יְבַ֗י אִוָּשֵֽׁעַ׃ '''לְ'''עוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃ '''כִּֽ'''י־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃ '''וַ'''אֲנִ֤י ׀ כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶסֶד־אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ '''תַּ'''אֲוַ֬ת עֲנָוִ֣ים שָׁמַ֣עְתָּ יְהֹוָ֑ה תָּכִ֥ין לִ֝בָּ֗ם תַּקְשִׁ֥יב אׇזְנֶֽךָ׃ '''יִֽהְי֥וּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ביום כ״ה באלול == '''תזהר''' בו לקדשו ביותר וסמוך לבין השמשות של ליל כ״ה תעשה טבילה א׳ להעביר רוח רעה וב׳ לתקן עון הכעס ועוד חמשה טבילות לקבל הארת חמש אור דחסד כי כ״ה אלול הוא היה יום ראשון דששת ימי בראשית שנברא בו אור החסד ותזהר כל אותה לילה ויום מכעס ומדברים בטלים ולא תתענה בו אלא תאכל בלילה וביום לחם ובשר ותברך ברכת המזון בכונה ותאכל בו מיני מתיקה ותרבה בו צדקה ותדליק אתה או אשתך באותה הלילה חמשה נרות כנגד חמש אור דחסד שנאמר וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב ואם יזדמן אותו יום שמוציאין בו ס״ת תעלה לס״ת בציבור וקודם הדלקת הנרות תאמר פסוקים אלו ובקשה זו. וגם ביום יאמר אותה פ״ב '''וַיֹּ֥אמֶר''' אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ '''יְ֘הֹוָ֤ה''' אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ '''אֱֽלֹהִ֗ים''' יְחׇנֵּ֥נוּ וִיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵֽר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃ '''אֵ֤ל''' ׀ יְהֹוָה֮ וַיָּ֢אֶ֫ר־לָ֥נוּ אִסְרוּ־חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ '''כִּֽי־אַ֭תָּה''' תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃ '''כִּֽי־עִ֭מְּךָ''' מְק֣וֹר חַיִּ֑ים בְּ֝אוֹרְךָ֗ נִרְאֶה־אֽוֹר׃ '''בֵּ֖ית''' יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה׃ '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתרחם עלי ועל אשתי ובני (האשה תאמר עלי ועל עבדך אישי ועל עבדיך בני) ותעמידנו בקרן אורה וְתָאִיר לָנוּ בְפָנִים מְאִירוֹת בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים, ותתן לנו זרע קודש בנים צדיקים חכמים ונבונים בתורה תמימים וישרים וטובים ותרחמנו ותחיינו חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַּלֵא אֶת־כָל־מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַֽעֲבֽוֹדָתֶֽךָ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שתקיים בנו הברכות אשר צוית את אהרן ואת בניו עַל־יְדֵי משה עבדך לברך את עמך יִשְׂרָאֵל בְּאַֽהֲבָה וְכַכָּתוּב וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ואח״כ יאמרו '''וַאֲמַרְתֶּ֥ם''' כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ יו״ד פעמים '''א֭וֹר''' זָרֻ֣עַ לַצַּדִּ֑יק וּֽלְיִשְׁרֵי־לֵ֥ב שִׂמְחָֽה׃ טו״ב פעמים ואח״כ יאמרו פסוקים אלו דר״ת שלהם הוי״ה שדי. '''יְ'''הִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃ '''הַ'''רְאֵ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וְ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃ '''וַ'''אֲנִ֤י ׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי׃ '''הָ'''אִ֣ירָה פָ֭נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃ '''שַׂ'''בְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל־יָמֵֽינוּ׃ '''דְּ'''רָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃ '''יְ'''הֹוָה֮ יִגְמֹ֢ר בַּ֫עֲדִ֥י יְ֭הֹוָה חַסְדְּךָ֣ לְעוֹלָ֑ם מַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אַל־תֶּֽרֶף׃ '''יִ֥הְיֽוּ''' לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ == ביום כ״ה אלול == {{ק|{{ק|'''יאמר''' בקשה זו הכתובה לעיל בליל ראשון לספירת העומר}}}} '''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:''' '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן זְכוּת אַבְרָהָם אֲשֶׁר קָרָאתָ אוֹתוֹ אֶחָד, וְהֶעֱלָה לְעוֹלֶה אַיִל אֶחָד, הוֹשִׁיעָנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד, וְהַצְלִיחֵנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד. '''אָנָּא''' לְמַעַן זְכוּת יִצְחָק הַנֶּעֱקָד עַל הַר אֶחָד, הוֹשִׁיעָנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד, וְהַצְלִיחֵנוּ בִּקְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד. {{ק|{{ק|וכן על זה הדרך עד סיום הבקשה הנז״ל המדברת באחד שבמקום הושיענו בספירת יום אחד יאמר הושיענו בקריאת פרשת יום אחד}}}} {{ק|{{ק|ואחר כך יקרא הפרשה מן בראשית עד יום אחד}}}} '''בְּרֵאשִׁ֖ית''' בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃ וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃ וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד: {{ק|{{ק|ואחר כך יאמר בקשה זו}}}} '''יְהִי''' רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אַב הָרַחֲמִים שֶׁבִּזְכוּת קְרִיאַת פָּרָשַׁת יוֹם אֶחָד שֶׁל יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁקָּרִינוּ לְפָנֶיךָ וּבִזְכוּת שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים הָרְמוּזִים בָּהֶם בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וְסוֹפֵי תֵּבוֹת וְאֶמְצְעֵי תֵּבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵּבוֹת וּלְמַעַן אוֹר הַחֶסֶד הַנִּתְקָן הַיּוֹם הַזֶּה יְתֻקַּן כָּל פְּגָם אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ אֲנַחְנוּ וְהַבָּאִים מִשֹּׁרֶשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה בְּכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִבְּחִינוֹת הַחֶסֶד שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין וְשֶׁל נוֹקְבֶיהָ בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת. '''אָנָּא''' מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד וְכוּ׳. {{ק|{{ק|ויסיים בקשה זו ככתוב לעיל בבקשה של שבוע אחד לעומר.}}}} == ביום כ״ו אלול תאמר == '''הוֹשַׁעֲנָא. הוֹשַׁעֲנָא:''' '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש י״ה שהוא אותיות שנים ויצרת בו עולמות שנים. הושיענו בקריאת פרשת יום שנים. והצליחנו בקריאת פרשת יום שנים. '''אָֽנָּֽא''' לְמַֽעַן שם הקדוש א״ל שהוא אותיות שנים הושיענו בקריאת פרשת יום שנים והצליחנו בקריאת יום שנים. {{ק|{{ק|עד סוף מספר שנים האמור לעיל.}}}} {{ק|{{ק|ואח״כ יקרא פרשת יום שני ואח״כ הבקשה של יהר״מ הכתוב לעיל ביום ראשון (כ״ה אלול) ובמקום ״החסד״ יאמר ״הגבורה״ וכן על זה הסדר בכל יום ויום וביום כ״ט אלול יאמר הפרשה של יום חמישי עד ״ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי״ וביום ראש השנה יאמר הפרשה של יום ששי עד ״ויכלו״. וביום שני של ראש השנה יאמר פרשת ״ויכלו״ עד ״אשר ברא אלהים לעשות״ וביום זה יאמר הבקשה של יום שביעי לספירת העומר ובמקום ״ספירת יום השביעי״ יאמר ״קריאת פרשת יום השביעי״.}}}} == בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל == '''מחמת''' חשיבותם כגון ליל ראש חודש ולילי חנוכה ופורים ולילי חודש ניסן וכן בשבעת ימי חופה אצל חתן וכלה וכיוצא בזה טוב ונכון לומר פסוקים אלו במקום תיקון רחל ובחצות לילה כאשר קבלתי וכן אומרים בישראל בשנת השמיטה זה במקום תיקון רחל. '''וְרָחֵל֙''' הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל. '''וַיַּעֲבֹ֧ד''' יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃ '''וַתֹּ֤אמֶר''' רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃ '''וַתֹּ֣אמֶר''' רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃ '''וַיִּזְכֹּ֥ר''' אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ׃ '''וַתַּ֖הַר''' וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי׃ וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃ '''בְּנֵ֣י''' רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ (וישלח) '''בְּנֵ֤י''' רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃ (ויגש) '''כֹּ֣ה''' ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ ב׳ פעמים. '''וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה''' לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ ב׳ פעמים '''וַיֹּ֨אמְר֜וּ''' כׇּל־הָעָ֧ם אֲשֶׁר־בַּשַּׁ֛עַר וְהַזְּקֵנִ֖ים עֵדִ֑ים יִתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙ אֲשֶׁ֨ר בָּנ֤וּ שְׁתֵּיהֶם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וַעֲשֵׂה־חַ֣יִל בְּאֶפְרָ֔תָה וּקְרָא־שֵׁ֖ם בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃ '''וְהָיָ֤ה''' אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא׃ '''וַתַּעְדִּ֞י''' זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ֙ ששי [שֵׁ֤שׁ] וָמֶ֙שִׁי֙ וְרִקְמָ֔ה סֹ֧לֶת וּדְבַ֛שׁ וָשֶׁ֖מֶן אכלתי [אָכָ֑לְתְּ] וַתִּ֙יפִי֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַֽתִּצְלְחִ֖י לִמְלוּכָֽה׃ '''גַּ֥ן''' ׀ נָע֖וּל אֲחֹתִ֣י כַלָּ֑ה גַּ֥ל נָע֖וּל מַעְיָ֥ן חָתֽוּם׃ שְׁלָחַ֙יִךְ֙ פַּרְדֵּ֣ס רִמּוֹנִ֔ים עִ֖ם פְּרִ֣י מְגָדִ֑ים כְּפָרִ֖ים עִם־נְרָדִֽים׃ נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כׇּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כׇּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃ מַעְיַ֣ן גַּנִּ֔ים בְּאֵ֖ר מַ֣יִם חַיִּ֑ים וְנֹזְלִ֖ים מִן־לְבָנֽוֹן׃ '''בָּ֣אתִי''' לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃ (בתרא דף קכג) '''רבי''' יוחנן אומר ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דִכְתִיב אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף אלא שקדמתה לאה ברחמים ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל החזירה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לה (מדרש רבא) '''וְרָחֵל֙''' הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר עיקר סימניה של רחל לא היתה אלא נאה וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה. '''ורחל''' עקרה א״ר יצחק רחל היתה עקרו של בית שֶׁנֶּאֱמַר וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה עיקרה רחל. '''תאני''' רשב״י לפי שכל הדברים תלוים ברחל לפיכך נקראו יִשְׂרָאֵל על שמה רחל מבכה על בניה ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה שֶׁנֶּאֱמַר אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף ולא סוף דבר לשם בנה. אלא לשם בן בנה שֶׁנֶּאֱמַר הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם. '''וְאֶת־לֵאָ֤ה''' וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים הדא אמרה אחרון אחרון חביב. '''בִּרְכֹ֥ת''' שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם ר״א אמר בא וראה עד היכן חיבב אבינו יעקב את רחל אפילו בשעה שבא לברך את בנה עשהו טפל לה ברכות שדים ורחם יתברכון דדיא דהכין אוניקו ומעיא דהכין אפיקו (ילקוט רות) '''יִתֵּן֩''' יְהֹוָ֨ה אֶֽת־הָאִשָּׁ֜ה הַבָּאָ֣ה אֶל־בֵּיתֶ֗ךָ כְּרָחֵ֤ל ׀ וּכְלֵאָה֙. לא הוה צריך קרא למימר אלא כלאה וכרחל אלא אע״פ שיצא בועז וכל הסנהדרין שלו מלאה היו מודים שעיקר הבית היא רחל שלא נשתעבד יעקב בבית לבן אלא בשביל רחל. '''מיד''' נתגלגלו רחמיו של הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את יִשְׂרָאֵל למקומן הָדָא הוּא דִכְתִיב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃ וּכְתִיב כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם׃ אמר המו״ל ראיתי לנחוץ להעתיק מ״ש הר׳ ז״ל בספרו בן איש חי פ׳ וישב וז״ל: '''מצאתי''' כתוב טוב שהאדם ירגיל עצמו לומר בכל יום ג׳ פסוקים אלו כתובים בד״ה א׳ סי׳ כ״ט וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה יאהדונהי לְעֵינֵ֖י כׇּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ וְהָעֹ֤שֶׁר וְהַכָּבוֹד֙ מִלְּפָנֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מוֹשֵׁ֣ל בַּכֹּ֔ל וּבְיָדְךָ֖ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֑ה וּבְיָ֣דְךָ֔ לְגַדֵּ֥ל וּלְחַזֵּ֖ק לַכֹּֽל׃ וכאשר תיקנום חז״ל בזמירות בכל יום והאדם יאמר אותם בפ״ע בכל יום יו״ד או ז׳ פעמים ובכל פעם יאמר אחריהם פסוק בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהֹוָ֗ה לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ, ומלבד תועלת סודית שיש באמירתם עוד תועיל לו להשלים לו מספר מאה ברכות בשעת הדחק עכ״מ ונ״ל שהוא מנהנ יפה ונכון ועיין פתחי תשובה יו״ד סי׳ שכ״ח סק״א מ״ש בשם הרב פרי תבואה מה שקיבל מרבותיו יע״ש. '''עוד''' מצאתי כתוב בכ״מ כ״י מנהג יפה לומר האדם בכל יום פסוק בָּר֖וּךְ יְהֹוָ֥ה לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן חמשה וארבעים פעמים ובאומרו אמן ואמן יכוין בשם השלוב של הוי״ה אדנ״י וזה הפסוק יועיל לו במקום תשעים אמנים שחייב אדם לומר בכל יום בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות כגון שהוא יושב בבית לבדו ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס ע״כ ונ״ל דמנהג יפה הוא זה וכן אני נהגתי לומר פסוק זה כמספר הנז׳ בכל יום אחר פרשה של ברכת כהנים שאנחנו אומרים אחר ברכת השחר בכל יום ועשיתי כן כדי שלא תשכח אמירתם ממני מאחר שעשיתי לה זמן קבוע ואחר פסוק זה אני אומר טו״ב פעמים פסוק אור זרוע לצדיק כמ״ש הרה״ג הרח״ף ז״ל דנכון לאומרו טו״ב פעמים בכל יום. תם ונשלם חלק ראשון השי״ת ינצרנו כאישון [[קטגוריה:לשון חכמים]] 3l8giuktr2ri9petxly9f34j68db54d 0 398043 3003781 3003620 2026-04-09T15:25:46Z Samp10l 39173 הרחבה 3003781 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|תולדות ישו / ישוע הנוצרי|כפי שהודפס ע"י יוהן יאקוב הולדרייך מציריך|מקור=ליידן 1705|}} ==תכנים== *[[/תוכן|תוכן הספר]] ==ראו גם== * {{דף ויקיפדיה|ספר תולדות ישו}} בוויקיפדיה * [http://lemidrash.free.fr/JudaismeChristianisme/huldreich.pdf קישור אל הטקסט] * [[תם ומועד|ספר תם ומועד]] * [[אגרת רבן יוחנן בן זכאי]] * [https://www.digitale-sammlungen.de/view/bsb10411227?page=1 מהדורה סרוקה של דפוס ראשון (עם תרגום ללטינית)] gefggp7z26qib1pn7ap2z2ml8mjdzbj 0 466534 3003953 2999939 2026-04-10T00:03:38Z Yack67 27395 3003953 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט ל-"מי כמוך" מאת [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], והאשכנזים נהגו לאמרו כ"גאולה" במועדים שונים,{{הערה|ברוב ככל הקהילות מנהג אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל, ויש שאמצו המנהג לאמרו בשביעי של פסח כשחל בחול. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר בשביעי של פסח ובשבת 'שירה', וגם בשבת שיש בה ברית-מילה. ויש ש[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|כתב]] לאמרו גם באחרון של פסח, או לפחות אם יש גם ברית-מילה.}} ורק כשיש שתי גאולות נהגו בכמה קהילות לאמרו במקומו המקורי.{{הערה|כך כתבו ב{{מקורות לסידור|ספר המנהגים}} וב[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|לבוש]] לגבי ז' של פסח שחל בשבת ושבתות העומר אם יש בהם ברית-מילה. אבל יש קהילות שלא נהגו כן, כולל פוזנא(!)}}}} ==יום ליבשה== </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה הלוי'''}} {{סי|י}}וֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים{{ר1}} שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים {{סי|הִ}}טְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית{{ש}} רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית{{ש}} וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית{{ר1}} יָפוּ בַּנְּעָלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז ב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|וְ}}כָל רֹאֵי יְשׁוּרוּן{{ש}} בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן{{ש}} אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן{{ר1}} וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.{{ממס|דברים לב לא}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|דְּ}}גָלַי כֵּן תָּרִים{{ש}} עַל הַנִּשְׁאָרִים{{ש}} וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים{{ר1}} כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים.{{ממס|ישעיהו יז ה}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|הַ}}בָּאִים עִמְּךָ{{ש}} בִּבְרִית חוֹתָמְךָ{{ש}} וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ{{ש}} הֵמָּה נִמֹּלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית לז כב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|הַ}}רְאֵה אוֹתֹתָם{{ש}} לְכָל רֹאֵי אוֹתָם{{ש}} וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם{{ר1}} יַעֲשׂוּ גְדִילִים.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים כב יב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|לְ}}מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת{{ש}} הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת{{ש}} לְמִי הַחֹתֶמֶת{{ר1}} וּלְמִי הַפְּתִילִים.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית לח כה}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|וְ}}שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ{{ש}} וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ{{ש}} וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ{{ר1}} וְנָסוּ הַצְּלָלִים.{{ממס|שה"ש ב יז}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|יְ}}דִידִים רוֹמְמוּךָ{{ש}} בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} מִי כָמֹכָה{{ר1}} יְיָ בָּאֵלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות טו יא}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} <noinclude> '''(בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.)''' ==עם הערות== יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: '''י'''וֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:{{הערה|על פי פסוק ב[[תהלים ח ג|תהילים ח, ג]].}} '''הִ'''טְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:{{הערה|רומז לפסוק ב[[שיר השירים]]: "מה יפו פעמיך בנעלים".}} '''וְ'''כָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:{{הערה|על פי [[ספר דברים]] פרק לב.}} '''דְּ'''גָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:{{הערה|על פי [[מגילת רות]].}} '''הַ'''בָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: '''הֶ'''רְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם{{הערה|רומז לפסוק ב[[תהלים עד ט|תהילים עד, ט]].}}, וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: '''לְ'''מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:{{הערה|על פי [[ספר בראשית]], פרק ל"ח.}} '''וְ'''שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:{{הערה|על פי [[שיר השירים ד ו|שה"ש ד, ו]].}} '''יְ'''דִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:{{הערה|על פי [[שמות טו יא|שמות טו, יא]].}} {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות לברית מילה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] mwxc0aovkmpovldwl2wnoyuf5g9k36p 3003970 3003953 2026-04-10T08:05:45Z Yack67 27395 3003970 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט ל'מי כמוך' מאת [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], והאשכנזים נהגו לאמרו כ'גאולה' במועדים שונים,{{הערה|ברוב ככל הקהילות מנהג אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל, ויש שאמצו המנהג לאמרו בשביעי של פסח כשחל בחול. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר בשביעי של פסח ובשבת 'שירה', וגם בשבת שיש בה ברית-מילה. ויש ש[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|כתב]] לאמרו גם באחרון של פסח, או לפחות אם יש גם ברית-מילה.}} ורק כשיש שתי גאולות נהגו בכמה קהילות לאמרו במקומו המקורי.{{הערה|כך כתבו ב{{מקורות לסידור|ספר המנהגים}} וב[[לבוש_אורח_חיים_תצ#סעיף_ט|לבוש]] לגבי ז' של פסח שחל בשבת ושבתות העומר אם יש בהם ברית-מילה. אבל יש קהילות שלא נהגו כן, כולל פוזנא(!)}}}} ==יום ליבשה== </noinclude>{{הור|סימן: '''יהודה הלוי'''}} {{סי|י}}וֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים{{ר1}} שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים {{סי|הִ}}טְבַּעְתָּ בְּתַרְמִית{{ש}} רַגְלֵי בַּת עֲנָמִית{{ש}} וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית{{ר1}} יָפוּ בַּנְּעָלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז ב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|וְ}}כָל רֹאֵי יְשׁוּרוּן{{ש}} בְּבֵית הוֹדִי יְשֹׁרְרוּן{{ש}} אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן{{ר1}} וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים.{{ממס|דברים לב לא}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|דְּ}}גָלַי כֵּן תָּרִים{{ש}} עַל הַנִּשְׁאָרִים{{ש}} וּתְלַקֵּט נִפְזָרִים{{ר1}} כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים.{{ממס|ישעיהו יז ה}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|הַ}}בָּאִים עִמְּךָ{{ש}} בִּבְרִית חוֹתָמְךָ{{ש}} וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ{{ש}} הֵמָּה נִמֹּלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית לז כב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|הַ}}רְאֵה אוֹתֹתָם{{ש}} לְכָל רֹאֵי אוֹתָם{{ש}} וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם{{ר1}} יַעֲשׂוּ גְדִילִים.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים כב יב}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|לְ}}מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת{{ש}} הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת{{ש}} לְמִי הַחֹתֶמֶת{{ר1}} וּלְמִי הַפְּתִילִים.{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית לח כה}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|וְ}}שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ{{ש}} וְאַל תּוֹסִיף לְגָרְשָׁהּ{{ש}} וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ{{ר1}} וְנָסוּ הַצְּלָלִים.{{ממס|שה"ש ב יז}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} {{סי|יְ}}דִידִים רוֹמְמוּךָ{{ש}} בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} מִי כָמֹכָה{{ר1}} יְיָ בָּאֵלִים.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות טו יא}} {{רפרן|הזחה=2|שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים}} <noinclude> '''(בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.)''' ==עם הערות== יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים, שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים: '''י'''וֹם בְּצַר נִכְבַּדְתָּ וְאֵלַי נֶחְמַדְתָּ, וְלָךְ עֹז יִסַּדְתָּ מִפִּי עוֹלְלִים:{{הערה|על פי פסוק ב[[תהלים ח ג|תהילים ח, ג]].}} '''הִ'''טְבַּעְתָּ בְתַרְמִית רַגְלֵי בַת עֲנָמִית, וּפַעֲמֵי שׁוּלַמִּית יָפוּ בַנְּעָלִים:{{הערה|רומז לפסוק ב[[שיר השירים]]: "מה יפו פעמיך בנעלים".}} '''וְ'''כָל רֹאַי יְשִׁירוּן בְּעֵת הוֹדִי יְשׁוּרוּן, אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים:{{הערה|על פי [[ספר דברים]] פרק לב.}} '''דְּ'''גָלַי כֵּן תָּרִים עַל הַנִּשְׁאָרִים, וּתְלַקֵּט פְּזוּרִים כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים:{{הערה|על פי [[מגילת רות]].}} '''הַ'''בָּאִים עִמְּךָ בִּבְרִית חֹתָמְךָ, וּמִבֶּטֶן לְשִׁמְךָ הֵם נִמֹּלִים: '''הֶ'''רְאוּ אֹתֹתָם לְכָל רֹאֶה אוֹתָם{{הערה|רומז לפסוק ב[[תהלים עד ט|תהילים עד, ט]].}}, וְעַל כַּנְפֵי כְסוּתָם יַעֲשׂוּ גְדִלִים: '''לְ'''מִי זֹאת נִרְשֶׁמֶת הַכֶּר נָא דְּבַר אֱמֶת, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים:{{הערה|על פי [[ספר בראשית]], פרק ל"ח.}} '''וְ'''שׁוּב שֵׁנִית לְקַדְּשָׁהּ וְאַל תּוֹסֵף לְגָרְשָׁהּ, וְהַעֲלֵה אוֹר שִׁמְשָׁהּ וְנָסוּ הַצְּלָלִים:{{הערה|על פי [[שיר השירים ד ו|שה"ש ד, ו]].}} '''יְ'''דִידִים רוֹמֲמוּךָ בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ, מִי כָמֹכָה אֲדֹנָי בָּאֵלִים:{{הערה|על פי [[שמות טו יא|שמות טו, יא]].}} {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{ויקיפדיה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:פיוטי ברית מילה]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות לברית מילה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 569e6cmxc9lh69cjtzonjh48m4hek6x 106 1700236 3003760 3003653 2026-04-09T14:00:10Z Michaelkimmel2 44530 3003760 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}} וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}} '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַדְמוּת! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}} מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) [הַזְּבוּבִים] – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}} מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}} כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}} '''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}} '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}} '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}} '''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}} '''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}} '''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת! {{הע-שמאל|ראו ספרי קכד. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}} ['''"וְאָסַף"''', יָכוֹל יְהוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. בגירסת הגניזה מחלקים את האפר בעזרת "מעבצים של שיש", שהוא קלל (כלי לאחסנת) מי החטאת. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}} '''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}} '''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}} '''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}} וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}} אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}} אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}} יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}} יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}} "'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}} "'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}} '''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}} הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}} '''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}} שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}} (אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}} [בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}} כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}} אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}} '''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}} וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}} '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}} נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}} [רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}} 'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}} ['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}} '''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}} '''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}} '''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}} '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}} '''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}} הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}} אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} klgquihzonhsd2jca0m7fvr3k4icah5 3003765 3003760 2026-04-09T14:18:22Z Michaelkimmel2 44530 3003765 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}} וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}} '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}} '''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַדְמוּת! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}} מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם! '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) [הַזְּבוּבִים] – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}} מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}} כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}} '''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}} '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה; וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}} '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}} '''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}} '''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}} '''"וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ"''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ", "אֹתָהּ" – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר "הַשּׂוֹרֵף" "וְהַשּׂוֹרֵף" – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת! {{הע-שמאל|ראו ספרי קכד. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}} '''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו"''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! '''"בַּמַּיִם"''', '''"בַּמַּיִם"''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמַּיִם"''' '''"בַּמַּיִם"'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}} ['''"וְאָסַף"''', יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. בגירסת הגניזה מחלקים את האפר בעזרת "מעבצים של שיש", שהוא קלל (כלי לאחסנת) מי החטאת. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}} '''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}} בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}} '''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}} '''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}} וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}} אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}} אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}} יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}} "'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}} יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}} "'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} ("'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''" – מְזִידָה. "'''מִיִּשְׂרָאֵל'''" – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם. {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים. כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}} "'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''" – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' "'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''", הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה",) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}} '''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}} הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}} '''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}} שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}} (אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}} [בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}} כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}} אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}} '''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}} וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}} '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}} נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}} רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}} [רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}} 'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}} ['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}} '''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}} '''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}} '''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}} '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}} '''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}} הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}} אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} lesmah0lwbl9ts10847cz7vn178em1l 106 1700980 3003761 3000933 2026-04-09T14:10:27Z Michaelkimmel2 44530 3003761 wikitext text/x-wiki ==פרק כז== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מיצגת את העולם העתיק, שבו האדם הבודד מייצג תמיד את הקהילה ואת השבט שלו. אין אדם נשפט רק על מעשיו שלו, אלא כשייך למסגרת חברתית; וראו דרשה הפוכה של ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד... בֶּן מְנַשֶּׁה"''', הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט - הֲרֵי זֶה שֶׁבַח לְכָל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ; קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" {{ממ|שמות|לח|כג}} - לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אֶת כָּל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - לְגַנּוֹת בָּהּ אֶת כָּל שִׁבְטָהּ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתָהּ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפָהּ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיהָ! {{הע-שמאל|לביטוי "נטל שכר כולם" השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ב|אבות ה ב:]] שם הצגנו ארבעה פירושים לביטוי התמוה הזה. כאן מוצגות בנות צלפחד כצדיקות שגדלו בין הרשעים שמרדו במשה ורצו לחזור למצרים, בניגוד לדרשה הקודמת, המשבחת את הסביבה שלהן.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד"''' הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ דּוֹר רָשָׁע - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ. נֹחַ עָמַד בְּדוֹר הַמַּבּוּל - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אַבְרָהָם עָמַד בְּדוֹר הַפַּלָּגָה - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! לוֹט עָמַד בְּדוֹר סְדוֹם - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אֵלּוּ עָמְדוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - זָכוּ לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! וּלְלַמֶּדְךָ בְּאֵיזֶה שָׁעָה עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה: בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" {{ממ|במדבר|יד|ד}}! {{הע-שמאל|משה מתפעל מהעמדה של בנות צלפחד, המנוגדת למגמה של הרשעים שבדור; הן עונות לו בדרשה הקובעת שדווקא כאשר הציבור מיפר את התורה – יש לעשות לה' ולקדשו. לעניין הדרשה השוו לדברי ר' נתן [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות]]}} אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם - וְאַתֵּנָה מְבַקְּשׁוֹת נַחֲלָה בָּאָרֶץ?! אָמְרוּ: יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁסּוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'"! {{הע-שמאל|הנערה מא"י מלמדת את נעמן דיני נגעים, הכוללים קרבנות שונים לעני ולעשיר ("כזאת וכזאת"), למרות שבדרך כלל אין הגויים נטמאים בנגעים ([[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]) – כדי להביא לקידוש ה'. הדור, כולל בית אביה של הנערה, היה נוטה לע"ז, כפי שעולה מדברי אליהו בכרמל. כלומר לפנינו עוד דוגמא לקידוש ה' ע"י אשה דווקא בדור של חוטאים.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|ה|ב|ג}}. מַגִּיד שֶׁאָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָנִי כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|ד}}, מַגִּיד שֶׁהָיְתָה דּוֹרֶשֶׁת פָּרָשַׁת נְגָעִים. אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הָיוּ שֶׁל בֵּית אָבִיהָ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" {{ממ|מלכים א|יח|כא}}; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּךְ, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'". {{הע-שמאל|הלל קבע פתגמים המשבחים את מי שאינו נוהג כרוב הציבור: כונס בשעת המפזרים וקונה כשרבים המוכרים, ומשתדל להיות איש במקום שאין אנשים. כל זאת יחד עם אמירתו במשנה ד שם "אל תפרוש מן הציבור"; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ד|אבות ב ד-ה.]]}} וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְּפַזְּרִין - כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, דְּלֵית קְפִיץ - קְנֵי מִינֵּהּ; בַּאֲתַר דְּלֵית גּוּבְרִין - הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת גְּבַר. {{הע-שמאל|כאן הדרשן חוזר לגישה שאיזכור השושלת של בנות צלפחד היא לזכותם של אבותיהן. הוא מדגים זאת בסיפור על חזקיה המלך שנחשב כבן דוד ובסיפור על נדב שנענש בגלל חטאי ירבעם אביו.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר"'''... וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁמְּנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף, וּמָה רָאָה {{ב|לְשַׁפְּעָן|לכתוב בשפע, לכאורה שלא לצורך}} כָּאן? אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיוּ רוֹאִין מִי שֶׁאֲבוֹתָיו כְּשֵׁרִין, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בּוֹ; שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּחִזְקִיָּהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ" {{ממ|ישעיה|לח|ה}}. וְכִי בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חִזְקִיָּה? וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת הָיוּ בֵּינְתַיִם! אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה תּוֹלֵהוּ בְּדָוִד; וְכָל מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיָה נִתְלֶה בְּיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|טו|ל}}. {{הע-שמאל|דורש "שמות" – שני שמות: שמותיהן הפרטיים והשם הטוב שעשו. הדרשות על לאה ורחל ועל שפרה ופועה הן על הכפילות של המילה "שם", והדרשה על איוב היא מהמילה "שמו".}} '''"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו"''', וּלְמַעְלָן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד" {{ממ|במדבר|כו|לג}}, שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל" {{ממ|בראשית|כט|טז}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" {{ממ|שמות|א|טו}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" {{ממ|איוב|א|א}} שֵׁם הָיָה לוֹ בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; הָא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְשֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים: אִם לְעִנְיַן הַזְּכוּת - שֵׁם לוֹ בִּזְכוּת וְאִם לְעִנְיַן רֶשַׁע - שֵׁם לוֹ בְּרֶשַׁע! {{הע-שמאל|הסדר של הבנות משתנה מפרשה לפרשה, כי הן שקולות; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|מכילתא מבוא לפסחא,]] "מגיד ששניהם שקולים", וראו מקבילה לדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}} '''"מַחְלָה נֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַתִּהְיֶיןָ "מַחְלָה וְתִרְצָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד". מַה רָאָה {{ב|לְשַׁחְלְפָן|להחליף את סדר שמותיהן}} כָּאן? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את תיאור בתי הדין בדברי ר' יוסי, [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|בתוספתא סנהדרין ז א.]] וראו תשובה אחרת לשאלה דומה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|בספרי סח]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|ובספרי קלג.]]}} '''"וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה".''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ, מִשֶּׁהָלְכוּ אֵצֶל מֹשֶׁה – הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר וְהָלְכוּ אֵצֶל הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ לָהֶן: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי מֵאוֹת, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי אֲלָפִים, וְכוּ' הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ!' נִהֲגָן אֱלִיעֶזֶר וְהוֹלִיכָן אֵצֶל מֹשֶׁה. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף מֹשֶׁה אָמַר: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ?' תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'".''' }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב טוען, על סמך גזירה שווה, שצלפחד היה המקושש, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]] ר' שמעון מצביע על כך שהדבר אינו נראה סביר, שהרי המקושש מת כ-40 שנה לפני המתואר אצלנו. הוא מעדיף לתאר את צלפחד כהרוג מלחמה.}} '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מַה כָּאן צְלָפְחָד – אַף לְהַלָּן צְלָפְחָד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, '''"בִּשְׁנַיִם וּבְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי"''' וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת '''"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד"''' וְגוֹ' {{ממ|במדבר|כא|א}} – בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵת צְלָפְחָד! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה למד מבנות צלפחד שלעיתים גם הבת יכולה לרשת את אביה. לעניין חישוב הנחלות ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]]}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאַת עֵינָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא רָאַת עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", כָּל מַה שֶּׁתָּבְעוּ – מוּטָב תָּבְעוּ. "נָתֹן תִּתֵּן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲבִיהֶן; "בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן; "וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק בְּכוֹרָה, תֵּן לָהֶן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חוקי הירושה הם לדורות, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי קלד.]]}} '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד? וּמִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''' – אַף לְדוֹרוֹת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המושא של הביטוי "וירש אותה" אינו הנחלה אלא אשתו; וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|בספרי קלד.]] הקל וחומר של ר' יהודה בן בתירא נדחה, אבל הדחיה חסרה בנוסח שלפנינו. הוראת השעה של ההכרח להשיא את בנות צלפחד לבני הדודים שלהן אינה מצווה לדורות, אבל הטענה שהבן יורש את אביו וגם את אמו תקפה לדורות, ונלמדת מפרק לו.}} '''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' – הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב יוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' (פס' יא). יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – בִּזְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, לֹא בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: קַל וָחֹמֶר! וּמָה אִם אִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – הֲרֵי הוּא יוֹרְשָׁהּ; אִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירָשֶׁנָּה? אָמַרְתָּ: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – יוֹרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ! מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אָבִיו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְחֶלְקוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִמַּטֵּה שִׁמְעוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת"''' {{ממ|במדבר|לו|ח}}, אֵינוֹ אוֹמֵר 'מִמַּטֶּה' אֶלָּא '''"מִמַּטּוֹת אָבִינוּ"'''. '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''', יוֹרֵשׁ הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה לז|ספרי דברים לז.]] לעצם הטענה שארבעת השמות (כולל "הור ההר") מכוונים לאותו הר ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|ספרי דברים שלח.]] הרים בכלל נחשבו לפסולת של האדמות, כי קשה לעבד בהם את האדמה; דביר נחשבה כמקום יבש (ראו [[שופטים א טו]], "ארץ הנגב"). הדרשה טוענת שכל שם מייצג אחת מארבע המלכויות, וריבוי השמות משקף את ריבוי המלכויות המבקשות את המקום. וראו [[דברים ג ט]], המייחס אף הוא את ריבוי השמות להבדלים בזהות הדוברים.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה"''', וּלְהַלָּן: "הַר נְבוֹ" {{ממ|דברים|לב|מט}} וּבְמָקוֹם אַחֵר אַתְּ קוֹרְאֵהוּ "הֹר הָהָר" {{ממ|במדבר|כ|כז}} וְ"רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|לד|א}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{ממ|דברים|ג|ט}}, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ "שִׂיאֹן" {{ממ|דברים|ד|מח}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: חֶרְמוֹן, שִׂרְיוֹן, שְׂנִיר, שִׂיאוֹן; וּמַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי עוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר" {{ממ|יהושע|טו|מט}}; וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר" {{ממ|יהושע|טו|טו}}. נִמְצֵאת קְרוּיָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: דַּנָּה, וְקִרְיַת סֵפֶר, וּדְבִיר, וְסֵפֶר; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו: זֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|מיתת משה היא קיום המצווה "ונאספת אל עמיך" (פס' יד); משה, אהרון, יהושע וכן הצדיקים שבכל דור מקיימים במותם את מצוות ה' ונפטרים בכבוד. ההבטחה ליהושע "אהיה עימך" מתפרשת – במותך, ולא כפשט – בחייך ובמלחמותיך! נפשות הצדיקים צרורות ב"צרור החיים" עד תחיית המתים, ואילו נפשות הרשעים אינן נחות אלא נמסרות למלאכי חבלה ונענשות על ידיהם.}} אֵין לִי אֶלָּא מִיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; מִנַּיִן אַף מִיתַת אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ: "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" {{ממ|דברים|לב|נ}} וּמִנַּיִן אַף מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" {{ממ|יהושע|א|ה}}. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים? אָמַרְתָּ: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" {{ממ|ישעיה|נח|ח}}. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתָן עַד שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ", מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם נִכְנָס בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְכוֹנְסָן בְּנַחַת רוּחַ בְּכָבוֹד; שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת לְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים” {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. יָכוֹל אַף שֶׁל רְשָׁעִים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע", מַגִּיד שֶׁהוּא מוֹסְרָן לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְהֵן מְצַעֲרִין אוֹתָן וְשׁוֹמְטִין אֶת נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים" {{ממ|איוב|לג|כב}}. {{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הפסוק מבמדבר לסיפור המקביל בדברים ג, שם מופיעה התחינה של משה לראות את הארץ. משה ראה את הארץ מהר נבו בראיה נבואית (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלו|ספרי קלו]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|וספרי דברים שלח]]), ואילו אברהם ראה אותה מקרוב במסעותיו. משה ראה גם את הגבולות בין נחלת שבט לשבט, ואברהם ראה את כל הארץ כיחידה אחת.}} '''"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים"''', עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְלֹא יְרִידָה! '''"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא בְּבַקָּשָׁה וְשֶׁלֹּא בִּתְחִנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" {{ממ|דברים|ג|כג}}! גְּדוֹלָה רְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמֹשֶׁה מֵרְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם; בְּאַבְרָהָם מַהוּא אוֹמֵר? "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ" {{ממ|בראשית|יג|יז}}, אֲבָל בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה... וּרְאֵה"! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחוּמֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט: זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְזֶה חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין; זוֹ אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וְזוֹ אֶרֶץ מְנַשֶּׁה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אופי הראיה הנבואית של משה (ראו לעיל בהערה הקודמת) והתלות שלה בא"י: לדעת ת"ק משה ראה את כל א"י – ורק אותה. ולכן במקומות שא"י בולטת לצד חו"ל ראה משה את המקום הבולט ולא את חו"ל, גם אם היה קרוב לא"י. לדעת אבא יוסי ראה משה את כל ארצות העולם, אבל את א"י ראה בהגדלה.}} '''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ"''' – אֹתָהּ אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ! כֻּלָּהּ אַתְּ רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה חֶצְיָהּ! אָמְרוּ: כָּל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, וְכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ – לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן. מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרוֹנִי אָמְרוּ: כָּל הָאֲרָצוֹת הָיָה רוֹאֶה, הַקָּרוֹב לְפִי קָרְבוֹ וְהָרָחוֹק לְפִי רָחְקוֹ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹאֶה הָרָחוֹק בְּקָרוֹב. {{הע-שמאל|ראיית א"י שזכה לה משה בישרה את מותו. נפשו של משה נקשרה לאברהם יצחק ויעקב או לאבותיו הישירים לוי קהת ועמרם. ההשוואה בין מות אהרון למות משה מלמדת שגם משה גווע, למרות שלא נאמרה בו גויעה. הדרשה של ר' סימאי טוענת שמשה ביקש למות כמו אהרון, בכבוד ובשליטה על גופו; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|לעיל כ]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|וספרי דברים שלט.]] בשני המקומות חסרה הדרשה על האבל, שנמצאת בסוף הדרשה כאן.}} '''"וְרָאִיתָ אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּה"''', עַל מְנָת "וְרָאִיתָ" – "וְנֶאֱסַפְתָּ"! '''"אֶל עַמֶּיךָ"''', זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר: זֶה לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם. '''"גַּם אָתָּה"''' – רַבִּי אַסִּי בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּאַהֲרֹן וְלֹא נִתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר כָּאן "גַּם אָתָּה", נִתַּן לוֹ גְּוִיעָה מִיכָּן. '''"כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ"''' – כְּמִיתָה שֶׁחִמַּדְתָּ לְאָחִיךָ. רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ", מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן עַל הַסֶּלַע, וְהָיָה מַפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – עַד שֶׁנִּמְצָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי שְׁכִינָה. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁרָאָה לוֹ כֵּן בְּחַיָּיו! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם" {{ממ|במדבר|כ|כט}}. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבָּכוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי קלז:]] דוד רצה שלא תיכתב העבירה שעבר עם בת שבע ולכן כתב ב[[תהלים לב א]] "אשרי נשוי פשע"; אבל הקב"ה פרסם בכל זאת את עוונו – לטובתו של דוד; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}} '''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"''', מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פֻּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"'''. אִיּוֹב אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל חִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם"''' {{ממ|איוב|ב|ג}}. דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, אַל תִּכְתּוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת הָיוּ בְּיַד דָּוִד אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּתָבָן הַמָּקוֹם! אֶלָּא אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת; שֶׁנֶּאֱמַר '''"אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי"''' {{ממ|מלכים א|טו|ה}} {{הע-שמאל|דרשה המצמצמת את האשמה של ישראל בתלונות במדבר, ומייחסת את כל התלונות ונסיונות המרד לקבוצה מצומצמת של פרטים.}} '''"הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן"''', הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלשון של הפסוק הפוכה מהניסוח הרגיל "וידבר ה' אל משה לאמור". הדרשה העיקרית היא על "לאמור", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלח|ספרי קלח]] ושם בהערה.}} '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', אֵין בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" אֶלָּא כָּאן! אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי'! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר"''' {{ממ|שמות|ו|יב}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָן, אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָן'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי"''' {{ממ|שמות|יז|ד}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אֶלָּא אָמַר: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נוֹפֵל בְּיָדָם, וְאִם אֵינִי נוֹפֵל'! כַּיּוֹצֵא כַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"''' {{ממ|במדבר|יב|יג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אֶת מִרְיָם, וְאִם אֵין אַתָּה מְרַפֵּא'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"''' {{ממ|דברים|ג|כג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם נִכְנָס אֲנִי לָאָרֶץ, וְאִם אֵינִי נִכְנָס'! וְכָאן מַה הוּא אוֹמֵר? '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר"''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְמַנֶּה אַתָּה אַחֵר תַּחְתַּי, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַנֶּה'! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מדוע הזכיר משה את הכינוי "אלוהי הרוחות"? – כי רק הקב"ה יודע מה שבליבו של אדם.}} '''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' – הָאֵל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת וְרוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵיזוֹ בִּגְבוֹהָ, אֵיזוֹ בִּנְמוּכָה, אֵיזוֹ {{ב|הֵימָנִית|נותנת אמון}} וְאֵיזוֹ {{ב|קַפְּדָנִית|ביקורתית}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" {{ממ|תהלים|לג|טו}}; וְאוֹמֵר: "וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" {{ממ|משלי|כא|ב}}. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה, {{ב|חֲתִיכָה וּפְסִיפָס|יכולת להכריע בדין והעמקה בו}}. '''"עַל הָעֵדָה"''' – שֶׁלֹּא יְהֵא תּוֹמְהָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?" {{ממ|שמואל א|י|יא}}. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלט|ספרי קלט:]] המנהיג יוצא ראשון וכל העם אחריו. המנהיג גם אחראי לשלומם של הלוחמים, ועליו להימנע מפעולות המסכנות את חייהם.}} '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, שֶׁהֵן מוֹצִיאִין אֶת בְּנֵי דְּוָיָה לַמִּלְחָמָה - וְיוֹשְׁבִין לָהֶן בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם! אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" {{ממ|שמואל א|יח|טז}}. '''"וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"''' - שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָן רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָן אֲלָפִים, מוֹצִיאָן אֲלָפִים וּמַכְנִיסָן מֵאוֹת! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא" {{ממ|שמואל ב|ה|ב}}, מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא - אַתָּה מֵבִיא! {{הע-שמאל|משה, כרועה העם, התפלל ונלחם כדי למנוע את הקב"ה מלפגוע בהם. כאן הוא מבקש שגם המנהיגים שיבואו אחריו ימשיכו להגן על ישראל מפני זעמו של הקב"ה. אם אין מנהיג העם מתוארים כמפוזרים כמו צאן בלי רועה; ראו מלכים א שם. משה אינו יודע מי ינהיג את העם אחריו ודורש מהקב"ה שימצא מנהיג ראוי. בכך הוא עצמו מדגים כיצד יש להנהיג את העם; וראו ספרי שם.}} '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה נִפְרָע מֵהֶן, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה מוֹחֵל לָהֶם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם פַּרְנָסִים, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ לָהֶן פַּרְנָסִים! לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" {{ממ|מלכים א|כב|יז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה מעודד את משה ואומר לו שהמנהיג הבא נמצא סמוך אליו – והוא יהושע, משה חשש למנות את יהושע כי בעבר נכשל במינוי אהרון כמחליפו - ואהרון נכנע ללחץ הציבורי בחטא העגל, ולכן הוא נזקק להוראה של הקב"ה ולהצבעתו על יהושע כמנהיג מחליף; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי קמ.]]}} '''"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת..."''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ! קַח לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַר מֹשֶׁה 'יֵלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּחְתַּי'? שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת, וְהָיָה רוֹאֶה אֶבֶן טוֹבָה – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת; הָיָה רוֹאֶה מַרְגָּלִית – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת! כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה 'אַהֲרֹן אָחִי יֵלֵךְ תַּחְתַּי' – וַעֲנָשׁוֹ הַמָּקוֹם. '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עִם הַקַּפְּדָנִים כְּפִי דַּעְתָּן, וְעִם הַמְּתוּנִים כְּפִי דַּעְתָּן. '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – שֶׁיִּתְבָּרֵךְ תַּלְמוּדוֹ עַל יָדְךָ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המינוי של יהושע מקבל אישורים מפנחס הכהן והעדה של השופטים. יש להפגין את הסמכתו ע"י הצגתו ברבים כתלמידו של משה.}} '''"וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה"''', שֶׁיְּהֵא מֻמְחֶה מִפִּי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּמִפִּי כָּל הָעֵדָה! מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ וְהַעֲמֵד תּוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהֵא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל'. '''"וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַצִּוּוּי הַזֶּה מַהוּא? נֶאֱמַר כָּאן "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ" {{ממ|דברים|לא|יד}}; הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה הראשונה רואה את ההוד של משה בקרני האור שהוא קורן כשמש, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי סוף קמ.]] הדרשה השניה מדגישה שמשה לא הפסיד דבר ולא נחלש בכך שהעביר מהודו ליהושע; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג.]]}} "'''וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו'''", מִן הַהוֹד שֶׁנִּתַּן עָלֶיךָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" {{ממ|שמות|לד|לה}}; מְלַמֵּד שֶׁקְּרָנַיִם הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפְּנֵי מֹשֶׁה כְּקַרְנַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|ד}}! דָּבָר אַחֵר: "'''מֵ'''הוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לַאֲבוּקָה שֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת, וְדָלְקוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה נֵרוֹת; אֲבָל אוֹרָהּ שֶׁל אֲבוּקָה לֹא חָסְרָה כְּלוּם – כֵּן לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! "'''לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּךָ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "יעמוד" כעמידה פיזית מפני כבודו של הכהן הגדול, שהמלך עומד מפניו. "משפט האורים" הוא כעין נבואה. הדרשה מדגישה שחשוב לנסח את השאלה נכון, שהרי במלחמה על גבעה נתנו האורים הוראה שהביאה להפסד של ישראל – כי לא שאלו אותם אם ינצחו במערכה.}} '''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' – פָּסַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּדֻלָּה לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו! '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', יָכוֹל יְצַוֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לִפְנֵי ה'"'''; יָכוֹל בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא מָה הַדָּבָר? שׁוֹאֵל בְּפִיו, וְאוּרִים וְתֻמִּים מְשִׁיבִין אוֹתוֹ! '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"''', לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים – שֶׁהֵן מְאִירִין דִּבְרֵיהֶם, תֻּמִּים – שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִין בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מְבַדִּין. וּמַה שֶּׁכְּבָר בְּיָדוֹ, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – מִפְּנֵי לֹא שֶׁבָּחֲנוּ כָּל צָרְכָּן; בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר "עֲלוּ" וְלֹא אָמַר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ, בַּשְּׁנִיָּה אָמַר "עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ"! {{ממ|שופטים|כ|כח}} {{הע-שמאל|הזכות לשאול באורים ותומים היא רק לציבור ולנציגיו, ואינה נתונה לאדם פרטי.}} '''"עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ"''', יָכוֹל שֶׁהֵן נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"'''. מַה יְהוֹשֻׁעַ, פַּרְנָס – אַף הֵן אֵינָן שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שמשה התבשר זה עתה על מותו, הוא מעביר את האחריות ליהושע בשמחה. הפסוק מקביל לפס' יח-יט.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה"''' – בְּשִׂמְחָה! מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹרִישׁ נְכָסָיו לְבָנָיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (פס' י"ח); '''"וַיַּעֲמִדֵהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ" (פס' י"ט)! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה ביצע את ההסמכה של יהושע גם לעניין נתינת ההוד (ראו לעיל פס' כ.)}} '''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (פס' יח); '''"וַיְצַוֵּהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (פס' יט). יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? מִנַּיִן אַף לְעִנְיַן הַהוֹד? אָמַרְתָּ: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה"''', אַף לְעִנְיַן הַהוֹד! }} ee42j5flcp5xmn6kcuf0k379urap3cw 106 1701553 3003762 2997659 2026-04-09T14:12:18Z Michaelkimmel2 44530 3003762 wikitext text/x-wiki ==פרק כח== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דרשות דומות לעניין הנסכים [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו ב.]]}} '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מִשֶּׁל צִבּוּר הַתְּמִידִין בָּאִין! אֵינָן בָּאִין לֹא מִשֶּׁל יְחִידִין וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִין גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" – לְרַבּוֹת יְחִידִים; "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים! וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי קְטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת. {{הע-שמאל|התמידים היו עולות, שאין בהן חלקים הנאכלים ע"י הכהנים. הם ונסכיהם נקנו מכספי השקלים; והשוו לדברי רשב"י [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|בספרי א,]] [[ביאור:ספרי במדבר/כח|ושם קמב.]]}} "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", רַבִּי יוֹסֵי בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "צַו" – אֵין בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "צַו" – הֲרֵי זֶה בְּפַחַת כִּיס! "אֶת קָרְבָּנִי" – זֶה הַדָּם. "לַחְמִי" – אֵלּוּ הַתְּמִידִין. "לְאִשַּׁי" – אֵלּוּ הַחֲלָבִים. "רֵיחַ נִיחֹחִי" – אֵלּוּ הַנְּסָכִים, שֶׁהֵן הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן. {{הע-שמאל|למרות המילה "לחמי", קרבנות התמיד אינם מאכל לקב"ה, אלא מטרתם למלא את מצוותו, וכך לעשות נחת רוח מלפניו ולהרבות שכר לישראל המקריבים אותם. הקרבנות נלקחו מלשכת הטלאים ונבדקו כשהוכנסו לשם וכן כשהוצאו לשחיטה. גם הנסכים נבדקו מראש ונוספו לקרבנות בדרך מדודה, וראו עדותו של ר' יהודה בן בבא [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|בעדויות ו א.]]}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי" – כְּאִלּוּ קָרֵב עַל שֻׁלְחָנִי. וְכִי יֵשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְפָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאִשַּׁי", לְפִי שֶׁהֵן מַעֲלִין לָאִשִּׁים עוֹלָה – הִיא בְּנַחַת רוּחַ לְפָנַי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקַּבָּלָה: "אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ", "הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים", "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" {{ממ|תהלים|נ|י}} אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ"? בִּשְׁבִיל לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל! "תִּשְׁמְרוּ" – תִּשְׁקְלוּ, לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל! יָכוֹל, שֶׁאֵין לִי שֶׁתִּשְׁמְרוּ לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל, {{ב|אֶלָּא מַה שֶּׁבָּעִנְיָן?|קרבנות התמיד}} כְּשֶׁאָמַר "לִי" רִבָּה: כֹּל שֶׁהֵן מְבִיאִין לִשְׁמִי – שֶׁתִּשְׁקְלוּ, לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל! "לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ" – יְהֵא לוֹ מוֹעֵד. מִכָּאן עֵדוּת בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם לַמִּזְבֵּחַ! }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כבשים – זכרים של הכבשים; לא מנחות ולא עופות, לא בקר ולא עיזים, לא נקבות ולא תיישים. ניתן להוסיף מכספי השקלים גם קרבנות נדבה על התמידים, וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ד|שקלים ד ד,]] "קיץ המזבח". כבשי התמיד היו בני שנה מהמלטתם ולא לפי זמני המעשרות; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג,]] "מיום ליום". בשבתות, שבהן התחלפו המשמרות (לדוגמא: ידעיה בחרים) – המשמר היוצא היה מקריב את התמיד של שחר והמשמר הנכנס הקריב את התמיד של בין הערבים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#כג|תוספתא סוכה ד כג-כד.]] הסבר אחר מבוסס על הגירסה "למלכיה": היו מצפון למזבח 24 טבעות, מסודרות במבנה של 4X6: כל טבעת היתה קשורה לאחת ממשמרות הכהונה (ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ה|מדות ג ה.]]) אבל כל משמרות הכהונה היו קושרים את התמידים באותן שתי טבעות: הטבעת השנייה והטבעת החמישית - ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד א]], הן הטבעות של משמרות ידעיה ומלכיה.}} '''"וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה"''', יָכוֹל אַף מְנָחוֹת וְעוֹפוֹת? אָמַרְתָּ "כְּבָשִׂים" – וְלֹא עוֹפוֹת; "כְּבָשִׂים" – וְלֹא מְנָחוֹת; שׁוֹמֵעַ אֲנִי "כְּבָשִׂים" – וְלֹא בָּקָר. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם הֵבִיא מִכָּל בְּהֵמָה דַּקָּה – עוֹלֶה לוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר "כֶּבֶשׂ". מְמַעֵט אֲנִי אֶת הָרָחֵל וְלֹא אֲמַעֵט אֶת הָעֵז! תַּלְמוּד לוֹמַר "כֶּבֶשׂ". מְמַעֵט אֲנִי אֶת הָעֵז וְלֹא אֲמַעֵט אֶת הַגְּדִי! תַּלְמוּד לוֹמַר "כֶּבֶשׂ". וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם הֵבִיא מִכָּל בְּהֵמָה גַּסָּה – עוֹלֶה לוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֶה"''' שֶׁאָמַר – רִיבָּה שֶׁיָּבִיא נְדָבָה וְחוֹבָתָהּ; וּמָה הֵן מְבִיאִים? מוֹתַר תְּרוּמָה וְעוֹלוֹת כִּבְנוֹת שׁוּחַ לַמִּזְבֵּחַ! '''"בְּנֵי שָׁנָה"''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, וְלֹא בֶּן שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. '''"שְׁנַיִם לַיּוֹם"''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם הַיּוֹם. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: שֶׁל שַׁחַר – לִידַעְיָה, שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם – (לְמַלְכִּיָּה)[לְחָרִים]! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שקרבנות התמיד דומים זה לזה - הם אינם מעכבים זה את זה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ד|מנחות ד ד.]] ה"הקטרה" הראשונה היא הקטרת הקטורת; ה"מעשה" הראשון הוא שחיטת התמיד וזריקת דמו, שאינם כרוכים בהקטרה. אבל עוד לפני השחיטה יש לסדר את עצי המערכה על המזבח. וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ב|תמיד פרקים ב-ד]] בפירוט רב.}} '''"אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד"''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ "שְׁנַיִם" – יִהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין וּמִקָּחָן שָׁוֶה, יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶחָד אֶחָד? אָמַרְתָּ: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר". "תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" {{ממ|שמות|ל|ז}}. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה יַקְדִּים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר" – הוּא יַקְדִּים! יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן אַף זְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר". "תַּעֲשֶׂה" – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיַּקְדִּים הֶקְטֵר קְטֹרֶת לִזְרִיקַת דָּמוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיַּקְדִּים הֶקְטֵר חֶלְבּוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ לְהֶקְטֵר קְטֹרֶת, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"! הָא מָה הַדָּבָר? מְלַמֵּד שֶׁהֶקְטֵר קְטֹרֶת בֵּין זְרִיקַת דָּמוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ לְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. וּכְבָר זָכִינוּ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אֶלָּא עַל מַעֲרָכָה בְּנוּיָה: {{ב|תַּלְמוּד לוֹמַר|צ"ל "שנאמר".}} "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ" {{ממ|שמות|כט|לח}}! אִם לוֹמַר מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ" {{ממ|שמות|כ|כא}}. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ"? אֶלָּא זוֹ הַמַּעֲרָכָה! מִכָּאן זָכִינוּ שֶׁהַמַּעֲרָכָה קוֹדֶמֶת לְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּשְׁחִיטַת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד אַחַר כָּךְ, וּזְרִיקַת דָּמוֹ אַחַר כָּךְ, וְהֶקְטֵר קְטֹרֶת אַחַר כָּךְ, וְהֶקְטֵר חֶלְבֵי הַכֶּבֶשׂ אַחַר הֶקְטֵר הַקְּטֹרֶת, [נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם {{ב|כָּאן בַּבֹּקֶר] וְכֵן בַּבֹּקֶר|הקרבת תמיד של שחר והקטרת הקטורת – שניהם "בבקר"}}. {{הע-שמאל|הקשר בין שני התמידים מתבטא בכך שקרבן הפסח אינו מוקרב ביניהם אלא לאחר התמיד השני, של בין הערביים. אבל בדיעבד אפילו אם הקריבו את הפסח לפני הקרבת התמיד השני – יקריבו את התמיד; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ג|פסחים ה ג.]]}} '''"וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי"''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ "שֵׁנִי", יְהֵא שֵׁנִי שֶׁל שַׁחַר, שֶׁלֹּא יַקְדִּמֶנּוּ אַחֵר! יָכוֹל אַף קְדָמוֹ אַחֵר לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? - תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשֶׂה"! {{ב|יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן אַף זְרִיקַת דָּמוֹ?|של קרבן אחר לפני הקרבת תמיד של בין הערביים אינה פוסלת את התמיד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּקְרִיב" (פס' ג). יָכוֹל קֹדֶם חֲצוֹת, {{ב|מִנַּיִן לְאַחַר חֲצוֹת?|אפשר להקריב קרבן אחר למרות שניתן להקריב את התמיד}} אָמַרְתָּ: "תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב". לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "שֵׁנִי", (יָכוֹל) יְהֵא שֵׁנִי שֶׁל שַׁחַר, שֶׁלֹּא יַקְדִּמֶנּוּ הַפֶּסַח! יָכוֹל אִם קְדָמוֹ פֶּסַח לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשֶׂה". יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן זְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּקְרִיב". {{הע-שמאל|לעדותו של ר' יהודה בן גודגדא ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א,]] שם הוא מכונה "ר' יהודה בן בבא". העדות מקובלת על הדרשן לכתחילה, אבל בדיעבד מקריבים תמיד של שחר אפילו אחרי הצהרים.}} הֵעִיד בֶּן גּוּדְגְּדָא: כָּשֵׁר הַכֶּבֶשׂ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. יָכוֹל אִם עָבְרוּ אַרְבַּע לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב". יָכוֹל קֹדֶם חֲצוֹת, מִנַּיִן אַף לְאַחַר חֲצוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב". }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח#משנה ד|מנחות ח ד-ה.]] על השמן למאור יש להקפיד שיהיה כתית, ואילו השמן למנחת הנסכים אינו חייב להיות מובחר כל כך, וניתן להסתפק בשמן שיצא מהעטנים (סלי הזיתים הממתינים לעצירה בבית הבד) או אף בשמן שנעצר ע"י קורת בית הבד, ואפילו שמן של גרגרי הזית שנאספו מאוחר ולא נמסקו למעטן; אבל שמן מזיתים שבושלו או נכבשו, או שהוכנסו למים כדי להוציא אותו מגרגרי הזית – פסול גם למנחות.}} '''"בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית"''', כָּל הַשְּׁמָנִים כְּשֵׁרִים לַמְּנָחוֹת! לֹא נֶאֱמַר "כָּתִית" אֶלָּא לְמֻבְחָר! לְפֶה שֶׁאָמַרְתָּ '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}, כְּשֶׁאָמַר "שֶׁמֶן" רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל עֲטָנִים. יָכוֹל הַבָּא מִן הַמֵּמֶל, מִנַּיִן אַף מִתַּחַת הַקּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁמֶן", כְּשֶׁאָמַר "שֶׁמֶן" רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל נוֹבְלוֹת. יָכוֹל הַבָּא מִן הַמֵּמֶל, מִנַּיִן אַף מִתַּחַת הַקּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "שֶׁמֶן", כְּשֶׁאָמַר "שֶׁמֶן" רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל גַּרְגְּרִים. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלוּקִים וְשֶׁל כְּבוּשִׁים וְשֶׁל שְׁרוּיִים בַּמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שֶׁמֶן כָּתִית"'''. נִמְצָא הַשֶּׁמֶן שֶׁל שְׁלוּקִים וַחֲבֵירָיו – כְּבַעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק יח|ספרא צו פרק יח, ז-ח.]] הדרשה לומדת מברית האגנות שיש לזרוק את הדם בעזרת כלי. ר' שמעון מעיר כאן שהקרבן שהקריב משה בברית האגנות בהר סיני עדיין מכפר, והוא יכפר לנצח, והוא המכונה "עולת תמיד". וראו בדומה לזה הביטוי "ולא יסף" ([[דברים ה יט]]), המתפרש ב[[סוטה י ב]] 'לא פסק'.}} '''"עֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי"''', וְנֶאֱמַר: '''"עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם"''' {{ממ|שמות|כט|מב}} הִקִּישׁ עֹלַת דּוֹרוֹת לְעֹלַת הַר סִינַי: מָה עֹלַת הַר סִינַי טְעוּנָה כְּלִי – אַף זוֹ טְעוּנָה כְּלִי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִנַּיִן לְעֹלַת הַר סִינַי שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי? – שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת"''' {{ממ|שמות|כד|ו}} '''"עֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי"''', מִשֶּׁקָּרְבָה בְּהַר סִינַי עוֹד לֹא פָּסְקָה! '''"לְרֵיחַ נִיחוֹחַ"''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וְשֶׁהָרֵיחַ נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. '''"אִשֶּׁה לַה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא לְאִשִּׁים. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי "כמספר" או "כמספרם" מאפשר לערבב נסכים בנסכים, ואילו הביטוי "לכבש האחד" מונע זאת. המסקנה היא שמותר לערבב את הנסכים אלו באלו – אפילו של קרבנות שונים, כגון נסכי מוספים בנסכי תמידים; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק יב|לעיל טו יב]] [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|ומנחות ט ד,]] המגבילים את ערבוב הנסכים לפי סוג הבהמות.}} '''"וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד"''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "הָאֶחָד" – אֵין מְעָרְבִין נְסָכִים בִּנְסָכִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "כַּמִּסְפָּר" {{ממ|במדבר|טו|יב}}, כֵּיצַד? מֵבִיא אֶת הַנְּסָכִין בְּמִסְפָּר – וּמְעָרֵב! יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתָּה מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי תְּמִידִין בְּנִסְכֵּי [תְּמִידִין וְנִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי] מוּסָפִין; וּמִנַּיִן נִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי תְּמִידִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר... כְּמִסְפָּרָם", מְעָרֵב אֶת נְסָכִים בִּנְסָכִים, נִסְכֵּי תְּמִידִין בְּנִסְכֵּי מוּסָפִין וְנִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי תְּמִידִין! "בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ" – שֶׁלֹּא יֵצֵא הַסֵּךְ יְדֵי קֹדֶשׁ. {{הע-שמאל|ראיה נוספת לטענה דלעיל פס' ד, שאמנם לכתחילה יש להקריב את התמיד של שחר ונסכו לפני תום 4 שעות (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]), אבל בדיעבד כשר אפילו לאחר 4 שעות: משחק מילים שכר-כשר. כך גם לעניין היין בעדות הנ"ל: לכתחילה יש לנסך יין בן 40 יום לפחות, אבל בדיעבד כשר אפילו יין מגיתו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ב|תוספתא מנחות ט ב.]]}} '''"שֵׁכָר"''', לְפִי שֶׁהֵעִיד בֶּן בָּבָא לוֹמַר: הַכֶּבֶשׂ כָּשֵׁר עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת; יָכוֹל אִם עָבְרוּ אַרְבַּע לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר "הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'". אַף הוּא הֵעִיד לוֹמַר: כָּשֵׁר הַיַּיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם לַמִּזְבֵּחַ! "נֶסֶךְ שֵׁכָר" – דְּאָנָא רָוֵי, דְּאָנָא שָׂבֵעַ! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההלכות של קרבן התמיד של בין הערביים דומות להלכות תמיד של שחר, אבל כמובן אין צורך לסדר מערכה ולהרים את הדשן לפני הקרבתו, שהרי הדברים הללו עשויים ומוכנים מהבקר.}} '''"וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ"''' כָּל שֶׁלִּמֵּד בְּשֶׁל שַׁחַר – לִמֵּד בְּשֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, חוּץ מֵהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן וְסִדּוּר הַמַּעֲרָכוֹת וְהַפְּיָסוֹת בִּלְבַד. }} a144erjm5rp9ji2cbhdcovixy9mly73 106 1701730 3003766 2998297 2026-04-09T14:21:42Z Michaelkimmel2 44530 3003766 wikitext text/x-wiki ==פרק ל== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה טוענת שאין קשר בין פרק כט, העוסק במוספי החגים לבין פרק ל, העוסק בנדרים. נראה שההתנגדות היא כדי לפרש את פרשת הנדרים כעוסקת בנדרי איסור והתחייבות, ולא בנדרי הקדשת קרבנות למקדש, שהיו מובאים בדרך כלל ברגלים. הנשיאים שמעו את פרשת הנדרים לפני העם, שנאמר "וידבר... אל ראשי המטות"; הדרשה מרחיבה מעט את התופעה הזאת וכוללת בה פרשות נוספות העוסקות בנדרים. ר' יוסי מנצל את התופעה הזאת כרמז להתרת נדרים ע"י חכם, דבר שתואר [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ח|בחגיגה א ח]] כ"פורחים באויר ואין להם על מה שיסמוכו".}} לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ נְדָרִים דָּבֵק לָרְגָלִים, יָכוֹל כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ בְּעִנְיָן אֶחָד? אָמַרְתָּ '''"זֶה"''', הִפְסִיק הָעִנְיָן. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶלָּא מַה שֶּׁבְּעִנְיַן נְדָרִים? כְּשֶׁאָמַר '''"וַיְדַבֵּר"''' – רִבָּה. אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה אֵלּוּ שֶׁהֵן נְדָרִים – אַף אֲנִי אֲרַבֶּה כָּל סִדְרֵי נֶדֶר הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ. אָמַרְתָּ "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּ"לֹא תַעֲשֶׂה", "כִּי יַעֲשׂוּ" – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. '''"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – כֹּל שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לִשְׁמֹעַ. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנִּמְסְרוּ נְדָרִים לַגְּדוֹלִים לְהַתִּיר? אָמַרְתָּ: '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת"'''. '''"לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים בְּ"לֹא יַחֵל"; אֵין הַגּוֹיִם עוֹבְרִין בְּ"לֹא יַחֵל". אוֹ '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ: '''"אִישׁ"''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|נדר חל רק אם הזכיר בו חפץ או גוף מסוים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ל#פיסקה קנג|ספרי קנג;]] כגון "ידי", או "פי". שבועה חלה גם על דבר שאין בו ממש. אין היררכיה בין השבועות והנדרים, ולכן אי אפשר ללמוד מאלו על אלו בקל וחומר; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ב#משנה ב|נדרים ב ב-ג.]]}} '''"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר"''', יָכוֹל שֶׁנָּדַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם, אוֹ נֶדֶר שֶׁאֵין בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַה'"''', נֶדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם. אוֹ בִּנְדָרִים הוּא עוֹבֵר, מִנַּיִן אַף בִּשְׁבוּעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה"'''. וַהֲלֹא דִּין הוּא: מַחְמִיר הוּא בִּנְדָרִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בִּשְׁבוּעָה; שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְדָרִים נֶדֶר שֶׁהוּא עַל תְּנַאי דָּבָר כְּנֶדֶר שֶׁאֵינוֹ עַל תְּנַאי דָּבָר, וְהוּא חַיָּב – וְלֹא עָשָׂה בִּשְׁבוּעָה כֵּן; אִם עוֹבֵר בִּנְדָרִים בְּ"לֹא יַחֵל", יְהֵא עוֹבֵר בִּשְׁבוּעָה בְּ"לֹא יַחֵל"! אוֹ מַחְמִיר הוּא בִּשְׁבוּעָה מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בִּנְדָרִים; שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם כִּשְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם, וְהוּא חַיָּב – וְלֹא עָשָׂה בִּנְדָרִים כֵּן; אִם עוֹבֵר הוּא בִּנְדָרִים בְּ"לֹא יַחֵל", אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲבֹר בִּשְׁבוּעָה בְּ"לֹא יַחֵל"? אוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת הוּא עוֹבֵר... (חסר סוף העניין) {{הע-שמאל|אדם רשאי לנדור ולאסור על עצמו או לחייב את עצמו או את הכפופים לו בכל דבר רשות. הביטויים "להרע" ו"להיטיב" לקוחים מ[[ויקרא ה ד]]. אין הוא רשאי לחייב אדם עצמאי לעשות דבר מה, אבל יכול אדם למנוע מאחרים ליהנות מנכסיו וכדומה. נדר להרע יתכן רק כלפי עצמו או כלפי הכפופים לו. נדר להיטיב חל על כל אדם ויש לקיימו בהקדם האפשרי. גם נבואות נחמה מחייבות את הקב"ה, ואילו נבואות פורענות - יתכן שיבוטלו עקב חזרה בתשובה, ראו [[ירמיה כח ט]]}} מִנַּיִן אַף לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ – לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ"''', רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים. נֶאֱמַר '''"כִּי יִדֹּר נֶדֶר"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְהֶמְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי לְהָרַע לָהּ וּלְהֵטִיב לָהּ. '''"אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְעַבְדּוֹ וְלִשְׁפְחָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְכִירָתָן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. '''"לֶאְסֹר אִסָּר"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְבִתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה. '''"עַל נַפְשׁוֹ"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרְשׁוֹ וּמוֹרִישׁוֹ. '''"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁאֵינָהּ יוֹרַשְׁתּוֹ|אלא מקבלת את הכתובה}} אֶלָּא הֲרֵי הִיא מוֹרִישָׁתוֹ. '''"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהֵטִיב לְכָל אָדָם. {{הע-שמאל|חנן מלמד שאם הדיר אחרים מנכסיו, והם נהנו מהנכסים בלי שהרשה להם – האחרים חייבים כמפירי נדר. הלל מדגיש שאם נדר הנאה מדבר מה אינו רשאי ליהנות ממנו אפילו בתשלום. ר' חנניה לומד מהביטוי "ככל... יעשה" שעל הנודר להיטיב לאחר/ים לבצע את הנדר בהקדם האפשרי.}} חָנָן הָיָה אוֹמֵר: יָכוֹל שֶׁאֵין לִי עוֹבֵר בִּדְבָרוֹ בְּ"לֹא יַחֵל" אֶלָּא הוּא; מִנַּיִן אַף אֲחֵרִים יִהְיוּ עוֹבְרִין עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"'''. הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר "קוֹנָם לַבַּיִת הַזֶּה שֶׁאֲנִי נִכְנָס", "כִּכָּר זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם" – יָכוֹל יִתֵּן הֲנָיָיתוֹ שֶׁל בַּיִת וְיִכָּנֵס לוֹ, דְּמֵי כִּכָּר וְיֹאכְלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"'''. רַבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַף הָאוֹמֵר לִיתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, לִיתֵּן מַתָּנָה לְעָנִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲחֵרִים – שֶׁיַּעֲשֶׂה מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה"'''! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה חלקית [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|בנידה ה ו.]] למעשה בתינוק ראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ה#ז|תוספתא נידה ה ז.]] המעשה היה כנראה בתינוק שלא מלאו לו 12, ומכאן שהתוספתא והדרשה אינם מסכימים עם המשנה ש"קודם לזמן הזה... אין נדריהן נדרים".}} '''"כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה'"''', בְּיוֹדְעָהּ לְשֵׁם מִי הוּא נוֹדֶרֶת, פְּרָט לִקְטַנָּה. מִכָּאן אָמְרוּ: תִּינוֹקֶת בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁאוֹמְרִים "אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ" – אֵין נִדְרָן נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. תִּינוֹקֶת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁאָמְרוּ "יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ" – נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הִקְדַּשְׁתִּי קַרְדֻּמִּי. אָמַר לוֹ: בְּנִי, שֶׁמָּא לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה הִקְדַּשְׁתָּ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַל תִּתְיַגֵּעַ, לֹא הִקְדַּשְׁתִּי אֶלָּא לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת אֵלֶּה! אָמַר לוֹ: צֵא בְּנִי, נְדָרֶיךָ נְדָרִים! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרת הנדר צריכה להיות ביום שמעו ישירות מהמופרת, ולא ביום ששמע משליחה. אם לא ידע שקבלה על עצמה בלשון נדר, או שלא ידע שזכותו להתיר את הנדר – אין השתיקה מחילה את הנדר, והוא יכול להפר; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ז|נדרים יא ז.]]}} '''"וְהֶחֱרִישׁ לָהּ"''' – לֹא לִנְדָרֶיהָ! '''"וְהֶחֱרִישׁ לָהּ"''' – לֹא לִשְׁלוּחָהּ! מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ? אָמַר לוֹ: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁקִּנְּמָה' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ? אָמַר לָהֶן: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי זַכַּאי לְהָפֵר' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּה? אָמַר לָהֶן: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/ל|בספרי סוף קנג.]] בשבת אמנם יכול האב לחייב את ביתו לאכול ולעבור על נדרה, אבל לדעת הדרשן לא להפר את הנדר; ולכן דינה של הבת בשבת כדין השפחה; ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] אבל [[ביאור:משנה שבת פרק כד#משנה ה|במשנה שבת כד ה,]] וכן [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|בנדרים י ח]] נאמר שמפרים נדרים בשבת.}} '''"וַה' יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ"''' – הֵפֵר וְלֹא יָדְעָה, וְהֵזִידָה וְעָבְרָה עֲלֵיהֶן, מִנַּיִן שֶׁהִיא פְּטוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַה' יִסְלַח לָהּ"'''. אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבְרָה קֹדֶם שֶׁהֵפֵר לָהּ וְהֵפֵר לָהּ אַחַר כָּךְ תְּהֵא פְּטוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ"''' – בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה הֲפָרָתוֹ לַעֲבֵירָתָהּ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה עֲבֵירָתָהּ לַהֲפָרָתוֹ. וּבַשַּׁבָּת יֹאמַר לָהּ 'אִכְלִי', וְלֹא יֹאמַר לָהּ 'הֲרֵי מוּפָר לִיךְ'. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא|נדרים יא א-ב, ד,]] וקשה שהרי אין עינוי נפש בהימנעות מנישואיה לאחר שתתגרש; ויתכן שחולק על המשנה, וטוען שיכול הבעל להפר את כל נדרי אשתו.}} '''"וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ"''', אָמְרָה {{ב|'קוֹנָם שֶׁנִּיסֵּת מִשֶּׁאֵצֵא עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים'|שאיני נישאת; לא אינשא במשך 3 שנים מגרושי}} אָמַר 'אִין' – קִיֵּם לָהּ; 'הָפֵר יְפִירֶנּוּ' – כְּאִילּוּ מוּפָר. 'קוֹנָם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר לָהּ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין פַּרְנָסָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ חָנוּת – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 'קוֹנָם שֶׁאֲנִי [עוֹשָׂה וְ]אַבָּא אוֹכֵל ...וְאִמִּי אוֹכֶלֶת ...וְאַחַי אוֹכְלִין' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. 'קוֹנָם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וְאוֹכֶלֶת מִתְּאֵנֵי הָעִיר הַזֹּאת', ...'מֵעִנְּבֵי הָעִיר הַזֹּאת' – יָבִיא לָהּ מֵעִיר אַחֶרֶת; 'מִפֵּירוֹת {{ב|הָעִיר'|כל עיר שבעולם}} – הֲרֵי זֶה יָפֵר. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הרגע הקובע הוא זמן הנדר: אם באותו זמן היתה נשואה – יכול בעלה להפר את נדרה ביום שמעו אפילו אם בינתיים גירש אותה; אבל אם נדרה כשהיתה מגורשת – אינו יכול להפר אפילו אם הוא מתכוון להחזיר אותה; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ט|נדרים יא ט.]]}} '''"וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה"''', יָכוֹל כָּל אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה בְּמַשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה" (פס' יא) – פְּרָט לְשֶׁנָּדְרָה חוּץ לְבֵית אִישָׁהּ. אַחַר שֶׁרִּיבָּה נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָקֵם, נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָפֵר כֵּיצַד? נָדְרָה, שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, מִשֶּׁיָּצָאת מֵרְשׁוּתוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר! יָכוֹל {{ב|אִם לֹא יָצְתָה מֵרְשׁוּתוֹ|אם גירש אותה והחזיר אותה}} יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר, אֲבָל אִם יָצָאת מֵרְשׁוּתוֹ לֹא יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָקוּם". יָכוֹל אִם הָיָה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יָקוּם"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין מינוי אפוטרופוס ראו ספרי קנד, מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן. כל אשה נשואה – גם אם באיסור – רשאי בעלה להפר את נדריה. המוסגר מיותר, וראו לקמן. לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ו#ו|תוספתא נדרים ו ו:]] הוא טוען שאילו היינו מקבלים את דברי ר' אליעזר, שיכול אדם להפר את נדרי אשתו מראש, לפני שנדרה אותם – היינו טוענים גם שיכול אדם לטבול מראש לטומאתו, ולהבטיח חסינות מטומאה...}} הָאוֹמֵר לְאַפִּיטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹר אִשְׁתִּי וכו'. "'''אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ'''", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל הַפָּרָשָׁה? לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת לְכוּתִי וּלְחָלָל – לְרַבּוֹת כּוּלָּן. "'''בְּיוֹם שָׁמְעוֹ'''" (אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא: מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה?) אֲמַרְנוּ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אִם {{ב|טוֹבֵל אֲנִי|ונטהר}} לְטֻמְאָה שֶׁבָּאתִי לְזִיקָתָהּ, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁאֶטְבּוֹל|ואטהר}} לְטֻמְאָה שֶׁלֹּא בָּאתִי לְזִיקָתָהּ? {{הע-שמאל|ר' יהושע מתייחס לנסיון השני של ר' אליעזר בתוספתא שם להוכיח שניתן לבטל את נדרי האשה מראש – מדין התרת נדרים, שיכול אדם לבטל את נדריו מראש. הוא דוחה את ההשוואה, כי לדברי ר' אליעזר אין הבעל יכול לקיים את נדרי אשתו שביטל מראש, ואילו את נדרי עצמו הוא יכול להקים.}} וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי: הֲרֵי זֶה תְּשׁוּבַת צַד! מִמַּה שֶׁזֶּה חָמוּר יְהֵא זֶה קַל, וּמִמַּה שֶׁזֶּה קַל יְהֵא זֶה חָמוּר! אֶלָּא הֲרֵי זוֹ תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: [אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם – בָּא לִכְלַל הָפֵר; וְאֶת שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הָקֵם – אֵינוֹ בָּא לִכְלַל הָפֵר!] {{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' ג אין היררכיה ברורה בין נדרים ושבועות, ולכן לא ניתן ללמוד מקל וחומר מאלו לאלו. לכן יש צורך בפסוקים לעניין ההשוואה בין דיבור להיטיב (חיוב עצמי לעשות דבר מה) ולהרעה (איסור עצמי לעשות דבר מה) בעניין שבועות הפסוק המאפשר לדבר בלשון חיובית או שלילית הוא ב[[ויקרא ה ד]] ובעניין נדרים – הביטוי "לכל נדר" שאצלנו. נדר שיש בו כמה חלקים, אם הבעל קיים במפורש חלק מהנדר – קיים את כולו, ואם הפר חלק ממנו – היפר את כל חלקי הנדר, אפילו אם חלק מהנדר היה חיובי וחלקו שלילי. וראו גישה אחרת, המעדיפה את קיום הנדר ומצמצמת את היכולת של הבעל להפר אותו, [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|בנדרים יא ו.]]}} וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי – עָשָׂה בּוֹ טוֹבָה כְּרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "'''לְהָרַע וּלְהֵיטִיב'''" {{ממ|ויקרא|ה|ד}} בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה? אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ 'נֶדֶר' – "'''לְכָל''' נֶדֶר", 'שְׁבוּעָה' – "לְכָל שְׁבֻעַת", 'אִסָּר' – "לְכָל אִסָּר" – לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּרָעָה. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַמָּל: מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה? אָמְרוּ לִי: מִקַּל וָחֹמֶר! בִּזְמַן שֶׁפָּתַח לְהָקִים – כֻּלּוֹ קַיָּם; לְהָפֵר – כֻּלּוֹ מֵפֵר. כֵּיצַד? אָמְרָה 'פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתָה בְּיַיִן לְמָחָר', אָמַר 'אִין' – קַיָּם לָהּ; "'''הָפֵר יְפֵרֶנּוּ'''" – כֻּלּוֹ מוּפָר. 'קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת' – "'''יְפֵרֶנּוּ'''", כֻּלּוֹ מוּפָר! 'קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת וְלֹא קַיָּם לִיךְ עַל הַיַּיִן' – "'''הָקֵם יְקִימֶנּוּ'''", כֻּלּוֹ קַיָּם! 'קַיָּם לִיךְ עַל הַיַּיִן וְלֹא קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת' – כֻּלּוֹ מֻתָּר, לְפִי שֶׁהוּא טוֹבָה כְּרָעָה. יָכוֹל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְרָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה וְרָעָה כְּאַחַת? אָמְרָה 'קוֹנָם פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וְאֵינִי שׁוֹתָה יַיִן יָשָׁן מָחָר', אָמַר 'אִין' – קַיָּם לָהּ; "'''הָפֵר יְפֵרֶנּוּ'''" – כֻּלּוֹ מוּפָר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם האיש היפר ואחר כך התחרט וקיים, או קיים ואחר כך היפר את נדרי אשתו – הרי האיש חוטא והוא מקבל את ענשו כנושא עוון; וראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|תוספתא נדרים ז ח.]] החוקים שבין איש לאשתו כוללים את אלו שבין אב לבתו ועוד נוספו להם זכויות הבעל בפירות של נכסי אשתו (אבל אין לו זכויות בעלות בנכסיה) וחובותיו לפדותה משבי ולקברה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ד|כתובות ד ד.]] לעניין זכות הבעל לומר לאשתו בשבת "אכולי" בלי להפר את נדריה במפורש ראו לעיל פס' ו.}} '''"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים"''' וְגוֹ', וּמַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ? שֶׁעָשָׂה נְדָרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, שְׁבוּעוֹת קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, שֶׁהוּא מֵקִים אַחַר שֶׁמֵּפֵר, מֵפֵר אַחַר שֶׁהוּא מֵקִים – וַהֲרֵי הוּא בִּנְשִׂיאוּת עָווֹן. '''"בֵּין אָב לְבִתּוֹ"''' – הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ; שֶׁעָשָׂה נְדָרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, אִסּוּרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, שְׁבוּעוֹת קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, לַיְלָה וָיוֹם כְּשַׁבָּת – הֵן בֵּין אָב לְבִתּוֹ! הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ הֵן בֵּין אָב לְבִתּוֹ! וּמַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ? שֶׁהוּא אוֹמֵר לָהּ בְּשַׁבָּת 'אִכְלִי', וְאֵינוֹ אוֹמֵר לָהּ 'הֲרֵי הוּא מֵפֵר לִיךְ'. '''"בֵּין אָב לְבִתּוֹ"''', יָכוֹל יְהֵא זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֵלֶּה"''': בְּאֵלֶּה הוּא זַכַּאי, וְאֵינוֹ זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ. מַה הוּא? מוֹכֵר פֵּרוֹת וְלוֹקֵחַ קַרְקָעוֹת בָּהֶן, שֶׁאָמַר '''"חֻקִּים"'''. יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת: כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ – כָּךְ הוּא זַכַּאי בְּקָנָסֶיהָ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלּוֹ, וּמִכְרָהּ מֶכֶר. }} 572soy7jsowoymdjyi583gwpjka4bhr 106 1701787 3003764 2996016 2026-04-09T14:18:07Z Michaelkimmel2 44530 3003764 wikitext text/x-wiki ==פרק לא== ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}} '''"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}} "'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''", אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַתֶּם... אַתֶּם". "'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת! "'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי! וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "'''וְכֹל נֹגֵעַ'''" – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! {{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}} "'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''", יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''": מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה: }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}} "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''", אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת. מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''", "'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''" – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. {{הע-שמאל|דורש "כלי" – לרבות כלי עצם וזכוכית. ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}} "'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''" – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; "'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''" – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; "'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''" – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}} לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר"''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''"וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא"''' – הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}} '''"אַךְ אֶת הַזָּהָב"''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים. חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם. חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''"כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר"''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. '''"וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. {{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}} כְּשֶׁאָמַר "דָּבָר" – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 'דָּבָר', '''"וְכֹל דָּבָר"''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא"'''! {{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}} יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם"''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}} '''"וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה"''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים! }} suvcb0amc6ssmjq5m0v2g55nz30i635 106 1702289 3003763 2998304 2026-04-09T14:16:58Z Michaelkimmel2 44530 3003763 wikitext text/x-wiki ==פרק לה== ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס,]] [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|ומכות ב ד]] - שם נראה שאין הערים שבעבר הירדן קולטות כלל עד שיופרשו גם הערים שבארץ כנען. כאן מאפשרים להן קליטה על רציחות שהתקיימו בעבר הירדן; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב,]] שהיו גולים גם במדבר. לעניין בית יצירה ראו דברי ר' נחמיה [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ט|בתוספתא מכות ג ט.]]}} '''"עָרֵי מִקְלָט"''', מַגִּיד שֶׁהֵן קוֹלְטוֹת! עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן – שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְשֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. '''"עָרֵי מִקְלָט"''' – אַל יַעֲשׂוּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין! '''"עָרֵי מִקְלָט"''' – אַל יַעֲשׂוּ חֲנֻיּוֹת וּפֻנְדְּקִין! '''"עָרֵי מִקְלָט"''' – אַל יַעֲשׂוּ בֵּית יְצוּרָה! {{הע-שמאל|דרשות בסגנון דומה לזה שלעיל על "ערי מקלט". הפרשת ערי המקלט היא אחרי שכבשו אותן; וראו לעניין "ימנו אחרת תחתיה" ו"יבנו" [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ב|תוספתא מכות ג ב-ד.]] לעניין הדרשה על המצווה להתחייב להפריש ערי מקלט עוד לפני הכניסה לארץ השוו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נה|ספרי דברים נה,]] שם קובעים שהנצחון יהיה בזכות קבלת המצווה של הברכות והקללות. הפסוק המצוטט כאן נאמר לעניין מצוות חלה, שגם היא חלה רק בארץ - ולא לעניין ערי מקלט.}} '''"תִּהְיֶינָה"''', הִלָּחֵם עֲלֵיהֶם – תִּהְיֶינָה! תֵּן מָמוֹנְךָ עֲלֵיהֶן – תִּהְיֶינָה! אַל יַעֲשׂוּ עִיר הַנִּדַּחַת – תִּהְיֶינָה! '''"שֵׁשׁ"''', שֶׁאִם נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן – יְמַנּוּ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. אִם חָרְבוּ – יִבְנוּ אוֹתָם; (אֵינָם) צְרִיכִין שֵׁשׁ. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ לָהֶן מַה שֶּׁיִּרְצוּ? אָמַר '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר"''' – רִבָּה. אֵינָם צְרִיכִין אֶלָּא אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''"לֵאמֹר... וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"'''. '''"בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ"''' {{ממ|במדבר|טו|יח}} – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט. בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ תָּבוֹא לָאָרֶץ! יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּא חַיָּבִין לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''' – בַּאֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם אַתֶּם חַיָּבִין לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט; לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! {{הע-שמאל|לעניין גודלן של ערי המקלט ראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי|ספרי במדבר קנט.]]}} '''"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים"''', יָכוֹל עָרִים גְּדוֹלוֹת אוֹ קְטַנּוֹת, מִן הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ גּוֹיִם אוֹ מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבָּאוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עָרִים"''': עָרִים גְּדוֹלוֹת, לֹא עָרִים קְטַנּוֹת! מִן הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ גּוֹיִם, לֹא מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבָּאוּ! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה לָנוּס"''' {{ממ|דברים|ד|מא}} יָכוֹל מִפִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שָׁמָּה"'''. נֶאֱמַר כָּאן "שָׁמָּה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שָׁמָּה"; מַה "שָׁמָּה" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – מִפִּי הַדִּבּוּר, אַף "שָׁמָּה" שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – מִפִּי הַדִּבּוּר. אוֹ לְעוֹלָם יְהוּא מְמֻנּוֹת מִפִּי הַדִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה": הָרִאשׁוֹנוֹת מִפִּי הַדִּבּוּר וְהַשְּׁנִיּוֹת מִפִּי עַצְמוֹ! {{הע-שמאל|למיעוט עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א|מכות א א.]] דברי ר' אלעזר בן מתיה אינם מובנים, וכנראה היה צריך לנסח כך: ...לא אמעט את המכה אביו בחול? אמרת בשגגה...}} '''"וְנָס שָׁם"''', לְאַיִן? אָמַרְתָּ '''"שָׁמָּה"'''! '''"רוֹצֵחַ"''' – לֹא זוֹמֵם! '''"מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמַכֶּה מֵזִיד! מְמַעֵט אֲנִי אֶת הַשּׁוֹגֵג, לֹא אֲמַעֵט אֶת הַמֵּזִיד? דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה אוֹמֵר: '''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמַכֶּה בְּשַׁבָּת. יָכוֹל שֶׁנִּי מַרְבֶּה הַמַּכֶּה אָבִיו בְּחֹל? אָמַר '''"בִּשְׁגָגָה"''', פְּרָט לְמַכֶּה אָבִיו בְּחֹל! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כאן לומדים את דין רודף מהפסוק "רשע למות", כלומר יש להמית את הרשע לפני שביצע את זממו. הדין נקשר לדיני התראה: ההתראה והסירוב של הרוצח להימנע מרצח מסמנים אותו כ"רשע" ומתירים את דמו! והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ז|לסנהדרין ח ז;]] וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ה|מכות ב ה.]]}} '''"וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל"''', יְהוּא קוֹלְטוֹת מִגֹּאֵל. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ"''', הֲרֵי מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהָרְגוֹ – אָמְרוּ לוֹ: 'בֶּן בְּרִית הוּא! הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה '''"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"''' {{ממ|בראשית|ט|ו}}. אָמַר לָהֶן: 'אַף עַל פִּי כֵן, {{ב|הוֹרֵג הוּא|אני אהרוג אותו}}!' – אָמַר '''"רָשָׁע לָמוּת"''' {{ממ|במדבר|לה|לא}}! קְדֹם הָרְגֵהוּ! הַצֵּל נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה! וְכֵן מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הָאִשָּׁה לְנַאֲפָהּ, אָמְרוּ לוֹ: 'בַּת בְּרִית הִיא, אֵשֶׁת אִישׁ הִיא! הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה '''"מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת"''' {{ממ|ויקרא|כ|י}}. אָמַר לָהֶן: 'אַף עַל פִּי כֵן, {{ב|נוֹאֵף הוּא|אני אנאף איתה}}!' אָמַר '''"רָשָׁע לָמוּת"''', קְדֹם הָרְגֵהוּ! הַצֵּל אִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה! יָכוֹל יַהַרְגוּ אוֹתוֹ מִשֶּׁהָרַג אוֹ מִשֶּׁנִּאֵף? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ"'''. עַד מָתַי? '''"עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט"'''. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' יונתן מדגישה את הצד המשפטי-פרוצדורלי של הדיון ברצח, בדומה לפשט הכתוב; וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ז|תוספתא מכות ג ז.]]}} רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן דּוֹרֵס אוֹמֵר: הֲרֵי עֵדָה שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, יָכוֹל יַהַרְגוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד אֵצֶל בֵּית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ"'''. עַד מָתַי? '''"עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט"'''. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה הדין מנוגד לאמור בפס' יא לעיל. שלוש הערים שבארץ כנען אינן תלויות בהימצאות יושבי הארץ בה. לפי [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#י|התוספתא מכות ג י]] יש אפשרות למנות ערים נוספות אם יש בכך צורך, בניגוד לדרשה שלפנינו.}} '''"וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה"''' – מִשֶּׁהֵן שֵׁשׁ הֵן קוֹלְטוֹת, וְאִם אֵינָן שֵׁשׁ אֵינָן קוֹלְטוֹת! בָּאוּ אַנְשֵׁי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאֶרֶץ כְּנַעַן, {{ב|יָכוֹל יִמְנוּ שֵׁשׁ שֵׁשׁ|האם מותר לעשות שש ערים בארץ כנען}}? אָמַרְתָּ '''"אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן"'''. בָּאוּ אַנְשֵׁי אֶרֶץ כְּנַעַן לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, יָכוֹל יִמְנוּ שֵׁשׁ שֵׁשׁ? אָמַר '''"וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין ערי מקלט לגויים, ונראה שדינו של גוי שרצח בשוגג הוא מוות. ערי מקלט חליפיות הן זמניות – עד שייבנו שוב ערי המקלט המקוריות. לעניין כהן גדול שהרג בשוגג ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז.]] יתכן לשמוע כאן עקיצה לכהנים הגדולים, שהיו ביניהם רוצחים.}} '''"עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם"''' – פְּרָט לַגּוֹיִים. לְפִי שֶׁאָמַרְתָּה: אִם חָרְבוּ – יְמַנּוּ אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן; יָכוֹל חָזְרוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִתְיַשְּׁבוּ, לֹא יַחְזְרוּ אֵלּוּ לִמְקוֹמָן מֵעַתָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה"''' – {{ב|וְהַשְּׁנִיּוֹת|ערי המקלט החליפיות}} חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל"''', הֲרֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָרַג, וּמִנַּיִן שֶׁיִּגְלֶה? אָמַרְתָּ: {{ב|'''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמֵזִיד|ולא פרט לכהן גדול}}! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|העדות כוללת את כלי הרצח, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט|תוספתא סנהדרין ט א.]] הגדרת הרוצח אינה תלויה בכלי הרצח, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס.]] לעניין שיעור המכה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]]}} "'''בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ'''", יָבוֹא הָעֵד וְיָעֵד בַּמֶּה הִכָּהוּ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בִּכְלִי בַרְזֶל מְיֻחָד – זֶה הַסַּיִף וְהָרֹמַח; שֶׁאָמַר "בִּכְלִי בַרְזֶל" – רִבָּה הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. "וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל" – רִבָּה {{ב|הָעֶשֶׁת|גוש גולמי חסר צורה}} שֶׁלָּהֶן. "'''בְּאֶבֶן יָד הִכָּהוּ'''". אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בְּאֶבֶן; וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה שֶׁהִכָּהוּ בְּגוּשׁ שֶׁל מֶלַח אוֹ בְּפֶלַח שֶׁל דְּבֵלָה, אוֹ הִפִּיל עָלָיו סַל מָלֵא עָפָר, אוֹ סַל מָלֵא צְרוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וְאִם''' בְּאֶבֶן יָד"! שֶׁאָמַרְתָּ "בְּאֶבֶן יָד", מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הַיָּד וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית. נֶאֱמַר כָּאן "כְּלִי" וּבַבַּרְזֶל "כְּלִי". מַה כְּלִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּבַּרְזֶל – שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית – אַף כְּלִי שֶׁנֶּאֱמַר כֵּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית. "'''בִּכְלִי עֵץ הִכָּהוּ'''", יָבֹא הָעֵד וְיָעֵד בַּמֶּה הִכָּהוּ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בִּכְלִי עֵץ מְיֻחָד – זֶה הַמַּקֵּל; וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה שֶׁהִכָּהוּ בְּרֹאשׁ הַקּוֹרָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן שֶׁל סְפִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''אוֹ''' בִּכְלִי עֵץ". "יָד" שֶׁאָמַר בִּכְלִי עֵץ, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּלִי בַרְזֶל מְיֻחָד, הוֹרֵג בְּכָל מָקוֹם? וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַדּוֹחֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, אוֹ שֶׁהִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ" {{ממ|במדבר|לה|כ}}! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין העדים מחוייבים ללכת לבבל כדי להמית את הרוצח, ובמקומם יכול להמית אותו גואל הדם. אם הרוצח מפחיד את גואל הדם, יכול גואל הדם להמית אותו בדרכים עקיפות ולאו דווקא בסייף.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה" {{ממ|דברים|יז|ז}} הֲרֵי מִי שֶׁבָּרַח לְבָבֶל, יָכוֹל יֵלְכוּ אַחֲרָיו לְשָׁם? אָמַר כֵּן: '''"גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרוֹצֵחַ"'''! וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר 'אֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ"''' }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות המילים השונות הדרשה משווה את הדין: תמיד צריכים בית הדין לוודא שהנרצח מת בגלל המכה; שבשני הפסוקים הופיעה המילה "צדיה" ולומדים גזירה שווה.}} "'''וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ'''", וַהֲלֹא אֵיבָה הִיא שִׂנְאָה, וְשִׂנְאָה הִיא אֵיבָה! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵיבָה" (פס' כא–כב) וְ"שִׂנְאָה"? אֶלָּא מַה "שִׂנְאָה" – שֶׁשִּׁעֲרוּ אוֹתָהּ, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית; אַף "אֵיבָה" – שֶׁשִּׁעֲרוּ אוֹתָהּ, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל בביאור לפס' כ.}} '''"אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת"''', נֶאֱמַר כָּאן צְדִיָּה וּלְמַטָּן צְדִיָּה. מַה צְדִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמַטָּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַהַשְׁלָכָה וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית – אַף צְדִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר כֵּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַהַשְׁלָכָה וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] שתי הגבלות על עונש המוות, בנוסף לעניין המזיד: המכה חזקה ויש בה כדי להמית, ואין למכה רשות להכות. אם אחת משתיהן אינה בתוקף – המכה פטור ממוות ומגלות; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ב|מכות ב ב.]] במשנה ג שם נראה שהאב גולה אם המית את בנו, בניגוד למשנה ב ולאמור כאן.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''', יָכוֹל {{ב|מִיתָה וְכָל מִיתָה?|אם המוכה מת אפילו לאחר שקיבל סטירה בלבד}} אָמַר '''"וַיָּמֹת"''' (פס' טז), כְּדַאי שֶׁיָּמוּת! לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''' יָכוֹל כָּל הַמַּכִּים מֵתִים? קָטָן שֶׁהִכָּה, וְשׁוֹטֶה שֶׁהִכָּה, וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים, וְהַמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְהַמַּכֶּה מַכּוֹת מַרְדּוּת, {{ב|וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה|האב המכה את בנו}}? אָמַרְתָּ '''"כִּי יָזִיד"''' {{ממ|שמות|כא|יד}} - פְּרָט לְשׁוֹגֵג, '''"אִישׁ"''' - פְּרָט לְקָטָן, '''"עַל רֵעֵהוּ"''' - פְּרָט לְתוֹשָׁב, '''"לְהָרְגוֹ"''' - שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ, '''"בְּעָרְמָה"''' - פְּרָט לְשׁוֹטֶה. '''"אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד"''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּה '''"בִּבְלִי דַעַת"''' {{ממ|דברים|ד|מב}} פְּרָט לְמַכֶּה שֶׁלֹּא בְּדַעַת וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים וְהַמַּכֶּה מַכּוֹת מַרְדּוּת וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה. {{הע-שמאל|עונש המוות לא ניתן לעדים זוממים וכן גם לא למי ששלח רוצח שכיר או אפילו את עבדו לרצוח אדם אחר, כשם שלא ניתן לבעל השור המועד שהמית אדם; והשוו לסיפור על ינאי המלך שעבדו הרג אדם והסנהדרין הזמינה אותו להשפט, בניגוד לאמור כאן – בנימוק שחייב אדם "לעמוד על שורו"; ראו [[סנהדרין יט א]]. בכל המקרים הללו חייב האדם השולח מיתה בדיני שמים; ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]]}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו"''', {{ממ|דברים|יט|יט}} יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת? אָמַרְתָּ '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''', לֹא הַשּׁוֹלֵיחַ! מְמַעֵט אֲנִי בַּשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְמַכָּה, וְהִכָּה; לֹא אֲמַעֵט בַּשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁהִיא כְּדַאי לְמַכָּה וְהִכָּה! אָמַרְתָּ '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''' לֹא הַשּׁוֹלֵיחַ. מֵקֵל אֲנִי בְּאֵלּוּ, לֹא אָקֵל בְּעֶבֶד אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"'''! מֵקֵל אֲנִי בְּעֶבֶד אֲחֵרִים, לֹא אָקֵל בְּעֶבֶד עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"'''! אָמַרְתָּה רוֹצֵחַ מֵת, אֵין בַּעַל הַשּׁוֹר מֵת! {{הע-שמאל|ראו לעניין "אביו נשיא/דיין" [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שהאזהרה על קללת אביו נלמדת מהצד השווה בין 'אביו נשיא' ל'אביו דיין' ול'אביו חירש'. נראה שבעל הדרשה למד כך גם לעניין 'מכה אביו ואמו' ועשה בהם חבורה, והניסוח קשה.}} מְרַבֶּה אֲנִי אָבִיו נָשִׂיא, לֹא אֲרַבֶּה אָבִיו דַּיָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''' מְרַבֶּה אֲנִי אָבִיו דַּיָּן בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''' אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּל אֵלּוּ בְּאָבִיו, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁעָשָׂה בָּהֶם חַבּוּרָה מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב! {{הע-שמאל|למרות שלדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|בסנהדרין יא ד,]] ממתינים ואין ממיתים את המומת עד הרגל, גם לדעתו אין ממתינים ואין דוחים הוצאה להורג מסיבות אחרות, כגון מי שנגזר דינה למוות והיא בהריון – אפילו מתקדם - בניגוד לגישת המשפט היווני, שראה בעובר ישות עצמאית; אבל אם ישבה על המשבר והלידה התחילה – ממתינים עד שתושלם הלידה – ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק א#משנה ד|ערכין א ד:]] כל זמן שלא התחילה הלידה אין חיי העובר נחשבים כחיים עצמאיים.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ"''' {{ממ|דברים|יג|יב}}, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הוֹרְגִין בָּרֶגֶל. יָכוֹל אִם לֹא הָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה, לֹא יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, אֲבָל אִם הָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה"''' יָכוֹל אִם הָיְתָה בַּת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, אֲבָל אִם הָיְתָה בַּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת"''' {{הע-שמאל|אם אינם יכולים להרוג את הנידון במיתה שגזרו עליו בית הדין – יהרגו אותו בדרך שהם יכולים, ואם אינם יכולים כלל להמיתו – הנדון ייהרג בידי שמים, וראו [[כתובות ל ב]]. לגואל הדם מותר להרוג גם את אביו, אם האב רצח את אחיו – למרות חובתו לכבד את אביו; וראו [[מכות יב א]]. לעצם המצב שהאב גולה על הריגת בנו ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ב|מכות ב ב-ג.]]}} אוֹ '''"מוֹת יוּמַת"''', מִיתָה שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו בֵּית דִּין. מִנַּיִן שֶׁיַּכּוּ אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים בַּחִצִּים וּבִפְלָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹת יוּמַת"''', מִכָּל צַד! אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ, בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ, נִתְחַיֵּב אָדָם סְקִילָה - בֵּיתוֹ נוֹפֵל עָלָיו אוֹ חַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ וְכוּ'. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ"''', הֲרֵי מִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, מִנַּיִן שֶׁבְּנוֹ {{ב|מֻתָּר בּוֹ|להרגו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית"''' וְגוֹ': }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין הקופץ למעיין ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ד|תוספתא מכות ב ד.]] דורש "בלא ראות ויַפֵּל" – ויִּפֹּל! אדם המסוכסך עם חברו אינו יכול להעיד במשפטו ולא לדון אותו; ההלכה הזאת נלמדת מהסמיכות בין 'ולא מבקש רעתו' ל'ושפטו'; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס,]] ובביאור שם.}} '''"וַיַּפֵּל"''' – לְרַבּוֹת שֶׁקָּפַץ {{ב|לְתוֹךְ מַעְיָן|והרג אדם שהיה במים}}! '''"וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ"''' – הָעֵד; '''"וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ וְשָׁפְטוּ"''' מַגִּיד שֶׁ{{ב|דֹּבְבוֹ|שונאו}} שֶׁל אָדָם לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ! }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ו|מכות ב ו-ז:]] אם הכהן הגדול מת לאחר שנגמר דינו של הרוצח לגלות, אבל לפני שהוא הספיק לחזור לעיר המקלט – הוא פטור מגלות; אבל אם נגמר דינו לאחר מות הכהן הגדול – הוא גולה; אם הרוצח היה תושב עיר המקלט לפני משפטו – עליו לגלות לעיר אחרת; דבר אינו מצדיק את יציאתו מעיר המקלט, חוץ ממות הכהן הגדול. כהן גדול כולל גם את כהני בית שני, שלא נמשחו אלא מונו לתפקידם והיו מורשים ללבוש את בגדי הכהן הגדול, וכן משוחי מלחמה (כר' יהודה במשנה ו שם), אבל לא את מי שמשחו את עצמם בכח הזרוע. אם הרוצח הגיע לעיר – הוא רשאי לצאת גם למגרשה, 2000 אמה מהעיר עצמה; אבל אין התחום קולט כשלעצמו, ואם הגיע רק לתחום וגואל הדם רצח אותו שם – הגואל פטור; דורש "אל עיר מקלטו" ולא למגרשה, בניגוד למשנה ז שם.}} '''"וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה"''', יָכוֹל מִשֶּׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת וְלֹא הִסְפִּיק לִגְלוֹת עַד שֶׁמֵּת כֹּהֵן גָּדוֹל, יִגְלֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהֵשִׁיבוּ", שֶׁאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ! '''"אֶל עִיר מִקְלָטוֹ"''', הֶחֱזִירוּ רוֹצֵחַ לִדּוֹן – הָיוּ מַגְלִין אוֹתוֹ! יָכוֹל יְהוּ מַגְלִין אוֹתוֹ לָעִיר שֶׁדָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ"! '''"אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה"''' – לֹא יֵצֵא לָמוּל אֶת הַקָּטָן. "שָׁמָּה", לֹא יֵצֵא לְהַצִּיל מִן הַגַּיִס, מִן הַנָּהָר, מִן הַדְּלֵקָה, מִן הַמַּפֹּלֶת. לֹא יֵצֵא לְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. יָכוֹל אִם הָיָה עָנִי לֹא יֵצֵא, אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר יֵצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה"! יָכוֹל אִם הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ לֹא יֵצֵא, אֲבָל לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ יֵצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמָּה". '''"וְיָשַׁב בָּהּ"''' – אַל יְהִי מְחַזֵּר מֵעִיר לְעִיר. מְמַעֵט אֲנִי שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא אִישׁ, וְלֹא אֲמַעֵט שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ" – הוּא תָּלוּי הַדָּבָר, וְלֹא בְּ"אִישׁ"! '''"וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה"''', הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְגָלָה, חוֹזֵר לְמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. שׁוֹמֵעַ אֲנִי "עַד מוֹת" זֶה, וְ"עַד מוֹת" זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל". שֶׁאָמַר "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל" – זֶה הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. "אֲשֶׁר מָשַׁח" – לְרַבּוֹת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. "אֹתוֹ" – פְּרָט לְמָשַׁח אֶת עַצְמוֹ! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "מִקְלָט" – הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ קוֹלֵט. אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ מַצִּיל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶל עִיר מִקְלָטוֹ"! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דין תחום העיר כדין מגרשה: הם אינם קולטים, אבל יציאה אליהם מהעיר אינה מתירה את דם הרוצח. לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז]] גם התחום קולט, והרוצח אינו חייב לבקר בעיר לפני יציאתו לתחום. גואל הדם יכול להביא שליח שיהרוג עבורו את הרוצח; וראו לעיל פס' יט, ובמשנה שם מחלוקת ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי.}} '''"וּמָצָא אֹתוֹ"''', פְּרָט לְמָצָא הוּא גּוֹאֵל הַדָּם. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"עָרֵי מִקְלָט"''', הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ קוֹלֵט; אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ מַצִּיל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ"'''. '''"וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם"''', בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"אַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם"''' {{ממ|בראשית|ט|ה}}, מַגִּיד שֶׁתּוֹבְעִין דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ! }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סיום הגלות במות הכהן הגדול חלה גם על הגולה משכונה לשכונה באותה העיר וכן על הגולה מעיר מקלט לעיר מקלט, ראו משנה ז שם. הרוצח שהשתחרר מהגלות יכול לשבת בכל מקום, ולאו דווקא באחוזתו – ואין לגואל הדם רשות לפגוע בו.}} '''"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב"''' – לְרַבּוֹת אַנְשֵׁי עִיר מִקְלָטוֹ שֶׁגָּלוּ, וְגָלָה עִמָּהֶן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשֵׁב לוֹ בַּגָּלוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב"''', לְרַבּוֹת שֶׁהָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר – גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; {{ב|וּבֶן לֵוִי|תושב העיר}} – גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר! '''"עַד מוֹת הַכֹּהֵן"''' – מַגִּיד שֶׁאֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת. אֵין לִי אֶלָּא אֲחֻזָּתוֹ מַצִּילָתוֹ, מִנַּיִן אַף כָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ"''', מַגִּיד שֶׁכָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אמנם סנהדרין נוהגת גם בחו"ל ([[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה י|מכות א י]]), אבל דיני הגלות לעיר המקלט נהוגים רק בא"י, תחת שלטון ישראל. הגלות לעיר המקלט היא לפי תפיסת חז"ל עונש ולא אמצעי להצלת הרוצח, ולכן משפטו של הרוצח חייב להיתמך בעדים, ככל דיני הנפשות. עד אחד אינו מחייב בדיני נפשות, אבל הוא יכול לחייב שבועה וכן, לפי דברי ר' יוסי בר' יהודה - ללמד על הנדון זכות, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|ספרי קסא]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ב|ותוספתא סנהדרין ט ב.]]}} "בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" – בְּחוּצָה לָאָרֶץ! יָכוֹל אַף עָרֵי מִקְלָט יְהוּ נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה"; הַדַּיָּנִין נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, וְעָרֵי מִקְלָט אֵינָן נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ! "מַכֵּה נֶפֶשׁ – לְפִי עֵדִים" {{ממ|במדבר|לה|ל}} – מִנַּיִן אַף הַגּוֹלֶה – לְפִי עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "מַכֵּה... לְפִי עֵדִים". וְדִינֵי גָּלוּת וּמַלְקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''כָּל''' מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים". "עֵד" – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, מִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֵד' – "וְעֵד", שֶׁאָמַר 'עֵד' – "וְעֵד" – לְרַבּוֹת בַּעַל דִּין! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הרוצח שהשתהה בדרכו לגלות בעיר המקלט, וכן רוצח שיכול לצאת מעיר המקלט במות הכהן ואינו יוצא ממנה, וחבלו בהם – אינם זכאים לפיצויים על החבלה, וכן עבד עברי שאדונו רצע את אזנו כשביקש להשאר בביתו לאחר שש שנות עבודה – אין האדון חייב לפצות אותו על רציעתו; חכמים פטרו את שלושת החובלים הללו כדי לזרז את הרוצח ואת העבד לקחת על עצמם אחריות ולצאת ליישב את העולם.}} '''"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר"''', הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְחָבְלוּ בּוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ {{ב|חֲבָל|חבלה, חבורה}}? אָמַרְתָּ '''"לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ"''' – לַגּוֹלֶה. '''"וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס"''' – לְרַבּוֹת שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְחָבְלוּ בּוֹ, אָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לָשׁוּב"'''; הַנִּמְכָּר לְשָׁנִים וְשָׁלְמוּ שֵׁשׁ, וְחָבְלוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לָשׁוּב"'''! }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|קושר את דיני הכפרה על רצח לדיני עגלה ערופה: כשם שפיצויים אינם מכפרים על רצח, במזיד או בשגגה – כך עריפת העגלה אינה מכפרת אם מצאו לאחר מכן את הרוצח, ואין להימנע מלהרוג אותו או להגלותו; וראו [[דברים כא ט]], וכן [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|ספרי קסא.]] שכינת הקב"ה היא בלבו של כל אחד מישראל, וכן בשבטים מסוימים וכן באחדות ישראל כולם. מצוות ערי מקלט נוהגת רק בא"י עקב קדושת הארץ, ואינה נוהגת בחו"ל וכן לא בזמן שרוב ישראל בגלות; והשוו למסר שהשכינה שורה על ישראל גם בגלות, [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|בספרי קסא.]]}} '''"וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר"''', הֲרֵי עֶגְלָה כְּאָדָם: מָה אָדָם תּוֹלֶה – אַף עֶגְלָה תּוֹלָה! '''"וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ"''', הִיא טְהוֹרָה מִלִּיטָּמֵא, וְאֵין כָּל הָאֲרָצוֹת טְהוֹרוֹת מִלִּיטָּמֵא! '''"שֹׁכֵן בְּתוֹךְ"''', יָכוֹל בְּתוֹךְ מֵאָה, בְּתוֹךְ אֶלֶף? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּכָל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: '''"כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן"''' – בַּגָּלוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בָּאָרֶץ"'''. אוֹ '''"בָּאָרֶץ"''' וְאַתֶּם בַּגָּלוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּאָרֶץ, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. }} qf1uz23i6ks7u9xniwlxf7yxto506kd 0 1716141 3003882 2914977 2026-04-09T18:45:55Z מו יו הו 37729 /* תפילות מיוחדות */ 3003882 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ברכות השבח== ===על שמועות=== {{הור|על בית חדש וכלים חדשים ועל שמועות טובות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{הור|על לבישת בגד חדש (אם הוא בגד חשוב):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{הור|המנהג לומר למי שלובש בגד חדש ([[שולחן ערוך אורח חיים רכג ו|רמ"א או"ח רכג ו]]):}}{{ש}} תְּבַלֶּה וְתִתְחַדֵּשׁ. {{הור|על שמועות שהן טובות לו ולאחרים:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. {{הור|על שמועות רעות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת. ===ברכת הגשמים=== מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|אילו פינו}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת. ===על הבריאה=== {{הור|על ברקים, חמה בתקופתה, הרים וגבעות, ימים ונהרות ומדברות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{הור|'''[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת החמה|למעבר לסדר ברכת החמה המורחב]]'''}} {{הור|על רעמים ועל רעידת אדמה:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. {{הור|על קשת:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. {{הור|על אילנות טובים ובריות נאות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ. {{הור|על הים הגדול:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל. {{הור|על ראיית אדם משונה (כמפורט [[שולחן ערוך אורח חיים רכה ח|בהלכה]]), וכן על פיל או קוף:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. {{הור|על אילנות בפריחתם בימי ניסן:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר{{הערה|נ"א: שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ '''כְּלוּם'''.}}, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים{{הערה|נ"א: וְאִילָנוֹת '''טוֹבוֹת'''.}} לֵהָנוֹת{{הערה|נ"א: '''לְהַנּוֹת''' בָּהֶם.}} בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. ===על אנשים=== {{הור|על ראיית חברו שלא ראהו 30 יום:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{הור|ואם לא ראהו 12 חודש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. {{הור|על ראיית חברו שהיה חולה ונתרפא:}}{{ש}} בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מַלְכָּא דְעָלְמָא דִּי יַהֲבָךְ לָן וְלָא יַהֲבָךְ לְעַפְרָא. {{הור|הרואה חכמי ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו. {{הור|על חכמי אומות העולם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם. {{הור|על מלכי ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו. {{הור|על מלכי אומות העולם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לַבָּשָׂר וָדָם. {{הור|על ראיית ששים ריבוא מישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, חֲכַם הָרָזִים. {{הור|ואם הם מאומות העולם, אומר:}}{{ש}} בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה׃{{ממס|ירמיהו נ יב}} ===על מקומות=== {{הור|על ראיית מקום שנעשו בו נסים לישראל (כגון מעברות הירדן או חומות יריחו):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה לו בו נס:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִּי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה בו נס לרבו:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לְרַבִּי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה בו נס לאבותיו:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתַי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית קברי ישראל (אם לא ראה 30 יום):}}{{ש}} <קטע התחלה=אשר יצר/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.<קטע סוף=אשר יצר/> {{הור|על ראיית קברי אומות העולם:}}{{ש}} בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה׃{{ממס|ירמיהו נ יב}} {{הור|על ראיית עבודה זרה ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד א]], והרמ"א כתב שהאידנא אין מברכים, עי"ש):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ. {{הור|על ראיית מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, בארץ ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ. {{הור|ובחוצה לארץ:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|ואומר בשניהם:}}{{ש}} כְּשֵׁם שֶׁעָקַרְתָּ אוֹתָהּ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה כֵּן תַּעֲקֹר אוֹתָהּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעָבְדֶךָ. {{רקע אפור| ;ברכות שאינן מצויות (או לא נהוגות) בזמנינו {{הור|(ויתכן שבאופנים מסויימים ראוי לברך בלי שם ומלכות, ראה בדברי הפוסקים).}} {{הור|על ראיית אשת לוט ([[שולחן ערוך אורח חיים ריח ח]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיָּן הָאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַצַּדִּיקִים. {{הור|על ראיית בבל ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱרִיב בָּבֶל הָרְשָׁעָה. {{הור|על ראיית ביתו של נבוכדנצר ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג|שם]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. {{הור|על ראיית גוב האריות או כבשן האש ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג|שם]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַצַּדִּיקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית המקום בבבל שבו יש ליתן על הבהמות מעפר המקום ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ד|שם סעיף ד]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{הור|על ראיית בתי ישראל ביישובם ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד י]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה. {{הור|על ראייתם בחורבנם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת. {{הור|על ראיית בתי גוים ביישובם:}}{{ש}} בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְיָ.{{ממס|משלי טו כה}} {{הור|על ראייתם בחורבנם:}}{{ש}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים צד א}} }} ===קריעה על החורבן=== {{הור|על ראיית ערי יהודה בחורבנן:}}{{ש}} עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר.{{ממס|ישעיהו סד ט}}{{ש}} {{הור|וקורע. אחר כך אומר:}}{{ש}} בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת.{{ש}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃{{ממס|דברים לב ד}}{{ש}} וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}{{ש}} שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃{{ממס|תהלים צ טו}}{{ש}} וּכְשֵׁם שֶׁרְאִיתִיו בְּחֻרְבָּנוֹ כָּךְ אֶזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ בְּבִנְיָנוֹ בְּיִשּׁוּב אַרְמוֹן עַל כַּנּוֹ.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.{{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{הור|על ראיית ירושלים בחורבנה:}}{{ש}} צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה׃{{ממס|ישעיהו סד ט|שם}}{{ש}} כִּלָּה יְיָ אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ, וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ׃{{ממס|איכה ד יא}}{{ש}} {{הור|וקורע, ואומר בָּרוּךְ דַּיַּן…}} {{הור|הרואה חומת הר הבית או את הכותל המערבי:}}{{ש}} טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ, מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְיָ׃{{ממס|איכה ב ט}}{{ש}} {{הור|וקורע, ואומר בָּרוּךְ דַּיַּן…}} {{הור|על ראיית בית המקדש בחורבנו:}}{{ש}} בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃{{ממס|ישעיהו סד י|שם פסוק י}}{{ש}} {{הור|וחייב להשתחוות ולקרוע בגדיו ולבכות ולהתאונן ולהתאבל ולדאוג על חורבן בית המקדש ולבכות במרה ולקונן ולומר {{צ|מזמור לאסף}}, וכשקורע מברך בָּרוּךְ דַּיַּן… ([[טור אורח חיים תקסא|ב"ח או"ח תקסא]])}} מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם  בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם  כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ  אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה  יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ  וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט}} ===תפילות מיוחדות=== ([[שולחן ערוך אורח חיים רל]]) {{הור|הנכנס לכרך שכניסתו מסוכנת, אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. {{הור|נכנס בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְרַךְ זֶה בְּשָׁלוֹם. {{הור|היוצא מכרך שיציאתו מסוכנת, אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. {{הור|יצא בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתַנִי לְשָׁלוֹם כֵּן תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם… {{הור|(כנוסח תפילת הדרך)}} {{הור|הנכנס למוד גורנו אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. {{הור|התחיל למוד אומר:}}{{ש}} בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. {{הור|הנכנס למרחץ אומר (וכתבו האחרונים שעכשיו לא נהגו בתפילה זו):}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְשָׁלוֹם וְתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מֵהָאוּר הַזֶּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. {{הור|יצא בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁהִצַּלְתַּנִי מֵהָאוּר הַזֶּה.{{ש}} {{הור|הנכנס להקיז דם (והוא הדין לכל פעולה רפואית), אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אָתָּה. {{הור|ולאחר שהקיז, יאמר:}}{{ש}} בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים. {{הור|המתעטש [ו]אומר לו חברו}}{{ש}} אָסוּתָא{{ש}} {{הור|(ו)יענה לו}}{{ש}} בָּרוּךְ תִּהְיֶה{{ש}} {{הור|ואחר כך יאמר:}}{{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} {{הור|(ראה [[מגן אברהם על אורח חיים רל]], ו[[קיצור שולחן ערוך סא]]).}} {{הור|לעולם יהא אדם רגיל לומר:}}{{ש}} כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטַב עָבֵד. {{הור|המבקר את החולה בשבת לא יאמר כבחול, אלא יאמר:}}{{ש}} שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם. {{הור|ואם הלך לנחם אבלים, יאמר:}}{{ש}} שַׁבָּת הִיא מִלְּנַחֵם וְנֶחָמָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם.<noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 9g961m8ulb048sqktsytsxqxqfrua8n 3003884 3003882 2026-04-09T18:55:53Z מו יו הו 37729 /* תפילות מיוחדות */ 3003884 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ברכות השבח== ===על שמועות=== {{הור|על בית חדש וכלים חדשים ועל שמועות טובות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{הור|על לבישת בגד חדש (אם הוא בגד חשוב):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{הור|המנהג לומר למי שלובש בגד חדש ([[שולחן ערוך אורח חיים רכג ו|רמ"א או"ח רכג ו]]):}}{{ש}} תְּבַלֶּה וְתִתְחַדֵּשׁ. {{הור|על שמועות שהן טובות לו ולאחרים:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. {{הור|על שמועות רעות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת. ===ברכת הגשמים=== מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/פסוקי דזמרה|אילו פינו}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֵל רֹב הַהוֹדָאוֹת. ===על הבריאה=== {{הור|על ברקים, חמה בתקופתה, הרים וגבעות, ימים ונהרות ומדברות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{הור|'''[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת החמה|למעבר לסדר ברכת החמה המורחב]]'''}} {{הור|על רעמים ועל רעידת אדמה:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. {{הור|על קשת:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. {{הור|על אילנות טובים ובריות נאות:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכָּכָה לּוֹ בְּעוֹלָמוֹ. {{הור|על הים הגדול:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל. {{הור|על ראיית אדם משונה (כמפורט [[שולחן ערוך אורח חיים רכה ח|בהלכה]]), וכן על פיל או קוף:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת. {{הור|על אילנות בפריחתם בימי ניסן:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר{{הערה|נ"א: שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ '''כְּלוּם'''.}}, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים{{הערה|נ"א: וְאִילָנוֹת '''טוֹבוֹת'''.}} לֵהָנוֹת{{הערה|נ"א: '''לְהַנּוֹת''' בָּהֶם.}} בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. ===על אנשים=== {{הור|על ראיית חברו שלא ראהו 30 יום:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{הור|ואם לא ראהו 12 חודש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. {{הור|על ראיית חברו שהיה חולה ונתרפא:}}{{ש}} בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מַלְכָּא דְעָלְמָא דִּי יַהֲבָךְ לָן וְלָא יַהֲבָךְ לְעַפְרָא. {{הור|הרואה חכמי ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו. {{הור|על חכמי אומות העולם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם. {{הור|על מלכי ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו. {{הור|על מלכי אומות העולם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לַבָּשָׂר וָדָם. {{הור|על ראיית ששים ריבוא מישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, חֲכַם הָרָזִים. {{הור|ואם הם מאומות העולם, אומר:}}{{ש}} בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה׃{{ממס|ירמיהו נ יב}} ===על מקומות=== {{הור|על ראיית מקום שנעשו בו נסים לישראל (כגון מעברות הירדן או חומות יריחו):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה לו בו נס:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִּי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה בו נס לרבו:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לְרַבִּי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית מקום שנעשה בו נס לאבותיו:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתַי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית קברי ישראל (אם לא ראה 30 יום):}}{{ש}} <קטע התחלה=אשר יצר/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כֻּלְּכֶם בַּדִּין, וְהוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּם אֶתְכֶם בַּדִּין, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.<קטע סוף=אשר יצר/> {{הור|על ראיית קברי אומות העולם:}}{{ש}} בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה׃{{ממס|ירמיהו נ יב}} {{הור|על ראיית עבודה זרה ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד א]], והרמ"א כתב שהאידנא אין מברכים, עי"ש):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ. {{הור|על ראיית מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה, בארץ ישראל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ. {{הור|ובחוצה לארץ:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|ואומר בשניהם:}}{{ש}} כְּשֵׁם שֶׁעָקַרְתָּ אוֹתָהּ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה כֵּן תַּעֲקֹר אוֹתָהּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעָבְדֶךָ. {{רקע אפור| ;ברכות שאינן מצויות (או לא נהוגות) בזמנינו {{הור|(ויתכן שבאופנים מסויימים ראוי לברך בלי שם ומלכות, ראה בדברי הפוסקים).}} {{הור|על ראיית אשת לוט ([[שולחן ערוך אורח חיים ריח ח]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיָּן הָאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַצַּדִּיקִים. {{הור|על ראיית בבל ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱרִיב בָּבֶל הָרְשָׁעָה. {{הור|על ראיית ביתו של נבוכדנצר ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג|שם]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱרִיב בֵּיתוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. {{הור|על ראיית גוב האריות או כבשן האש ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ג|שם]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַצַּדִּיקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. {{הור|על ראיית המקום בבבל שבו יש ליתן על הבהמות מעפר המקום ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד ד|שם סעיף ד]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{הור|על ראיית בתי ישראל ביישובם ([[שולחן ערוך אורח חיים רכד י]]):}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה. {{הור|על ראייתם בחורבנם:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַּן הָאֱמֶת. {{הור|על ראיית בתי גוים ביישובם:}}{{ש}} בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְיָ.{{ממס|משלי טו כה}} {{הור|על ראייתם בחורבנם:}}{{ש}} אֵל נְקָמוֹת יְיָ.{{ממס|תהלים צד א}} }} ===קריעה על החורבן=== {{הור|על ראיית ערי יהודה בחורבנן:}}{{ש}} עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר.{{ממס|ישעיהו סד ט}}{{ש}} {{הור|וקורע. אחר כך אומר:}}{{ש}} בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת, כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת.{{ש}} הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃{{ממס|דברים לב ד}}{{ש}} וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}{{ש}} שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה׃{{ממס|תהלים צ טו}}{{ש}} וּכְשֵׁם שֶׁרְאִיתִיו בְּחֻרְבָּנוֹ כָּךְ אֶזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ בְּבִנְיָנוֹ בְּיִשּׁוּב אַרְמוֹן עַל כַּנּוֹ.{{ש}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.{{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{הור|על ראיית ירושלים בחורבנה:}}{{ש}} צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה, יְרוּשָׁלַיִם שְׁמָמָה׃{{ממס|ישעיהו סד ט|שם}}{{ש}} כִּלָּה יְיָ אֶת חֲמָתוֹ, שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ, וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדֹתֶיהָ׃{{ממס|איכה ד יא}}{{ש}} {{הור|וקורע, ואומר בָּרוּךְ דַּיַּן…}} {{הור|הרואה חומת הר הבית או את הכותל המערבי:}}{{ש}} טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ, מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְיָ׃{{ממס|איכה ב ט}}{{ש}} {{הור|וקורע, ואומר בָּרוּךְ דַּיַּן…}} {{הור|על ראיית בית המקדש בחורבנו:}}{{ש}} בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃{{ממס|ישעיהו סד י|שם פסוק י}}{{ש}} {{הור|וחייב להשתחוות ולקרוע בגדיו ולבכות ולהתאונן ולהתאבל ולדאוג על חורבן בית המקדש ולבכות במרה ולקונן ולומר {{צ|מזמור לאסף}}, וכשקורע מברך בָּרוּךְ דַּיַּן… ([[טור אורח חיים תקסא|ב"ח או"ח תקסא]])}} מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם  בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏יִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם  כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, וְאֵין קוֹבֵר׃ הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ׃ עַד מָה יְיָ תֶּאֱנַף לָנֶצַח, תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ׃ שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃ אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃ עָזְרֵנוּ  אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ לָמָּה  יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם, יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ׃ תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃ וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ  וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט}} ===תפילות מיוחדות=== ([[שולחן ערוך אורח חיים רל]]) {{הור|הנכנס לכרך שכניסתו מסוכנת, אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. {{הור|נכנס בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְרַךְ זֶה בְּשָׁלוֹם. {{הור|היוצא מכרך שיציאתו מסוכנת, אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. {{הור|יצא בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתַנִי לְשָׁלוֹם כֵּן תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם… {{הור|(כנוסח תפילת הדרך)}} {{הור|הנכנס למוד גורנו אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתִּשְׁלַח בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. {{הור|התחיל למוד אומר:}}{{ש}} בָּרוּךְ הַשּׁוֹלֵחַ בְּרָכָה בַּכְּרִי הַזֶּה. {{הור|הנכנס למרחץ אומר (וכתבו האחרונים שעכשיו לא נהגו בתפילה זו):}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְשָׁלוֹם וְתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מֵהָאוּר הַזֶּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לֶעָתִיד לָבֹא. {{הור|יצא בשלום, אומר:}}{{ש}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁהִצַּלְתַּנִי מֵהָאוּר הַזֶּה.{{ש}} {{הור|הנכנס להקיז דם (והוא הדין לכל פעולה רפואית), אומר:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אָתָּה. {{הור|ולאחר שהקיז, יאמר:}}{{ש}} בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים. {{הור|המתעטש [ו]אומר לו חברו}}{{ש}} אָסוּתָא{{ש}} {{הור|(ו)יענה לו}}{{ש}} בָּרוּךְ תִּהְיֶה{{ש}} {{הור|ואחר כך יאמר:}}{{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} {{הור|(ראה [[מגן אברהם על אורח חיים רל]], ו[[קיצור שולחן ערוך סא]]).}} {{הור|לעולם יהא אדם רגיל לומר:}}{{ש}} כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא, לְטַב עָבֵד. ===ביקור חולים וניחום אבלים בשבת=== {{הור|המבקר את החולה בשבת לא יאמר כבחול, אלא יאמר:}}{{ש}} שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם. {{הור|ואם הלך לנחם אבלים, יאמר:}}{{ש}} שַׁבָּת הִיא מִלְּנַחֵם וְנֶחָמָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם.<noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> hwk5crdwy4w1pq9gcf9hkpid96vzoky 0 1723221 3004043 3002779 2026-04-10T11:29:55Z בן עדריאל 9444 מנין שהשבעתות הקליריות נאמרו במנהג מגנצא, בעצם? 3004043 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :{{הור|חזן:}} הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}}{{ש}} {{הור|חזן:}} לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל{{ש}} לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :{{הור|חזן:}} קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}}{{ש}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :{{הור|חזן:}} עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{הור|חזן:}} {{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}}{{ש}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}}{{ש}} {{הור|חזן:}} סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו{{ש}} מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו{{ש}} אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו{{ש}} יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}}{{ש}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] qdizek8hlre1m9zjer395481pgeitfs 3004044 3004043 2026-04-10T11:33:38Z בן עדריאל 9444 3004044 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} ==ויבן אומן אומנות אבות== {{הור2|שבעתא למוסף של שבת זכור שחיבר {{קישור למחבר|רבי מאיר ש"ץ}} ונאמרה בתקופה קדומה בקולוניא וקצת קהילות אשכנז.{{הערה|במגנצא ועוד קהילות אמרו את השבעתא {{צ|[[ויבא ארז]]}} ל[[מחבר:אלעזר הקליר|ר' אלעזר הקליר]].}} מובאת בסידור אוצר התפילות בשם רבי שלמה אהרן ורטהיימר שפרסם אותה מכ"י.}} ===א=== {{הור|סימן: [[שמות יז טו]]; '''א"ב''', '''מאיר'''.}} {{סי|וַיִּבֶן|1}} {{סי|א}}וֹמֵן אֻמְּנוּת אָבוֹת מַעֲמַד שַׁחַר שֶׁמֶשׁ {{ש}} {{סי|אֵ}}לֶם שִׂיחַ צֶדֶק עֲטֶרֶת פְּגִיעַת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}זִכְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר חִתּוּם בִּרְכוֹת רֶמֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}כֹבֶד יְדֵי חֶבֶר מִזֶּה וּמִזֶּה מְשַׁמֵּשׁ {{ש}} {{סי|גְּ}}בָעוֹת עִתֵּד בְּלוֹחֶמֶת עַד הָאֶמֶשׁ {{ש}} וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ׃{{ממס|שמות יז יב}} :הַשֶּׁמֶשׁ {{סי|מ|2}}וֹצָאוֹ וּמוֹבָאוֹ לִפְנֵי יָרֵחַ בְּמוֹרָאוֹת :{{סי|אֶ|2}}ת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בְּחֶסֶד וּבֶאֱמוּנָה נֵאוֹת :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ עֲטוּרֵי רָצוֹן כַּצִּנָּה שִׁבְחוֹ לְנָאוֹת :כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פד יב}} {{הור|מגן אברהם}} ===ב=== {{סי|מֹשֶׁה|1}} {{סי|דְּ}}בַר גְּבוּרוֹת עָרוּךְ בְּחִין הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ אֶרֶץ לִמַּד לָנוּ לְפִי הֲלִיכָתוֹ {{ש}} {{סי|הִ}}יא מַסֹּרֶת קַשׁ בְּיַד לֶהָבָה הִשְׁלַכְתּוֹ {{ש}} {{סי|הֻ}}כְתַּר אֶפְרָתִי הֲדַר צָרוֹת הִלָּחֵם בְּמַלְאֲכוּתוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}אַחֲרָיו בְּשִׁלּושׁ מִפְקָד נִתְמַנֶּה טוֹרֵף בִּמְלַאכְתּוֹ {{ש}} {{סי|וְ}}יָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃{{ממס|במדבר כד ז}} :{{סי|מַ|2}}לְכוּתוֹ {{סי|אָ|2}}ז נִטְּלָה וּבָטְלָה בְּחֶמְלָה בְּמִתְקוֹמְמֵנוּ :{{סי|יְרִ|2}}ידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת בְּעָקְמֵנוּ :אִוִּינוּ מַלְכֵּנוּ בְּחַיִל יָבוּס צָרֵינוּ :יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ{{ממס|הושע ו ב}} {{הור|מחיה המתים}} ===ג=== {{סי|מִזְבֵּחַ|1}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ מְקוֹם כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|זֵ}}ד פָּשַׁט יָד עַרְעֵר יְסוֹד מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יקָם הָשֵׁב שִׁבְעָתַיִם גְּבוּל רִשְׁעָה בְּאַבְּדֶךָ{{ש}} {{סי|חֵ}}יק הָאָרֶץ וַעֲזָרָה יְקַר שְׁכִינָתְךָ בְּזָכְרֶךָ{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס מַלְכוּתְךָ יִתְגָּאֶה וְיִתְיַחֵד בְּכַנַּת לְבוּדֶיךָ{{ש}} וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ יְיָ לְבַדֶּךָ{{ממס|תהלים פג יט}} :לְבַדְּךָ מְנַצְּחִים עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר יִשְׁרֵי אֵל :יָבֹא גּוֹרַל טִבְחָה לְהָשִׁיב שֻלְחַן קְרִיאֵי אֵל :לַיְלָה לֹא דוּמִיָּה יוֹמָם אֶקְרָא אֵל :וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}} {{הור|האל הקדוש}} ===ד=== {{סי|וַיִּקְרָא|1}} {{סי|יִ}}קְרֵי שֵׁם יוֹם מַעֲמַד לַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|יֶ}}רֶד יָדֵהוּ נָשָׂא קִלְקֵל מַזָּלוֹת בְּרַחֲשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}דֶרֶךְ מַלְכוּת בְּסַיִף דָּנוֹ וְהִתִּישׁוֹ וַחֲלָשׁוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}תֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר חֶזְיוֹנוֹ מְשֻׁלָּשׁוֹ{{ש}} {{סי|לִ}}מְחוֹת מִזֶּה וְלַבָּא שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ וְחֶלְשׁוֹ{{ש}} זַמְּרוּ לַיְיָ חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים ל ה}} :קָדְשׁוֹ {{סי|מְ|2}}כֻבָּד שְׁבוֹת מִפֹּעַל וְדִבּוּר יֶחְסָר :{{סי|אָ|2}}ז תִּתְעַנַּג בִּמְעֻשָּׂר, שִׁירֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר :{{סי|יְר|2}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ בָּרְהָטִים נֶאֱסָר :מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר{{ממס|ישעיהו סו כג}} {{הור|מקדש השבת}} ===ה=== {{סי|שְׁמוֹ|1}} {{סי|מְ}}יֻחָד שָׁלֵם בְּדַת זוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה מַה יְּכַנֶּה עוֹד שֵׁם רָשָׁע בְּהַתִּיזוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}חְשַׁל נָשׁוּךְ לָהוּט מַכַּת זָנָב בְּהַלְעִיזוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}כְוֶה קָפַץ רוֹתַחַת הֵקֵר פָּנָיו בַּהֲעִזּוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹף נָטַל שֶׁלּוֹ מְחוֹת חֵילוֹ וֶעֱזוּזוֹ{{ש}} נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׃{{ממס|ישעיהו סב ח}} :עֻזּוֹ יִשְׁלַח מֵעִיר קָדְשׁוֹ בְּהֵיטִיבוֹ צִיּוֹן :אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק וְעוֹלָה וְכָלִיל לְרָצוֹן :זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם וְאַהֲבַת צִיּוֹן :עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}} {{הור|המחזיר…}} ===ו=== {{סי|יְיָ|1}} {{סי|ע}}וֹלָם מֶלֶךְ כְּגִבּוֹר יֵצֵא רוּחַ יָעִיר{{ש}} {{סי|עֲ}}קוֹר עִקַּר עֲמָלֵק תֵּכֶף עֹל לְהַסְעִיר{{ש}} {{סי|פֹּ}}ארוֹת חֲבִילֵי קוֹצָיו נִפְקַד כַּלְכֹּל לְהַבְעִיר{{ש}} וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר׃{{ממס|במדבר כד יט}} :{{סי|מֵ|2}}עִיר קוֹל שָׁאוֹן מֵהֵיכָל מְקַטְרֵג מוֹרְדֶיךָ :{{סי|אֲ|2}}שֶׁר לֹא כַדָּת כָּרוּ שׁוּחָה לַחֲרֵדֶיךָ :{{סי|יְרַ|2}}נְּנוּ כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה חוֹסֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ :יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּם, יְיָ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ׃{{ממס|תהלים ל יג}} {{הור|הטוב…}} ===ז=== {{סי|נִסִּי|1}} {{סי|קֹ}}שֶׁט כְּנֵס מַשְׂכִּיל חַיַּי מְסִלָּה{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ בְּשָׂמִים הֶעֱלָה נַעֲצוּץ שָׁב לְכִסְלָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}רָשָׁיו סְבִיבָיו תַּחַת כְּנָפָיו תּוֹחֲבוֹ לְחַסְלָה{{ש}} {{סי|שְׁ}}בִיל מִכַּנְפֵי שְׁכִינָה גּוֹזָלָיו שָׁקַד לְפָסְלָה{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן שֵׁם וְאוֹת עוֹלָם רוֹמַמְתָּ בְּסִלְסוּלָהּ{{ש}} נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃{{ממס|תהלים ס ו}} :סֶלָה {{סי|מִ|2}}שְׂגָּב לָנוּ {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב {{סי|רָ|2}}זָיו וְסוֹדָיו :מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו :אֲשֶׁר הִפְלִיא לָנוּ בְּצֶדֶק שְׁלֹשֶׁת יְסוֹדָיו :יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו{{ממס|תהלים פה ט}} {{הור|המברך…}} [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי שבת זכור]] 50gu4meulxoz5b9rz945ar7jd7ojgs7 14 1725146 3003806 2903546 2026-04-09T16:37:38Z Yack67 27395 3003806 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:ראשונים]] [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] gaoainxlf69rcq4m4d3zcbisrswu20u 104 1726071 3003783 2997843 2026-04-09T15:28:02Z Nahum 68 3003783 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>===‫משבצות זהב‬=== {{מרכז|{{ג|{{ג|'''‫אורח חיים הלכות פסח‬'''}}}}}} <קטע התחלה=טז תכט א/> '''תכט {{ק|(א)}} שואלים.''' עיין ט״ז. אמר ההדיוט הכותב: יש לי בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם {{קיצור|בעזה"י|בעזר ה' יתברך}}. הנה בביאור אמרו בפרק קמא [[עבודה זרה ה ב|דע"ז ה' ב']], דדורשין בהלכות פסח חיובא הוא משום קרבן [עיין ב"י, אע"ג ביקור ד' ימים די, מכל מקום כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל' יום, ומשה מזהיר על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}} היה סבור, שמא יש הרבה שטמאים. ויש לפרש בעניין אחר, ועיין ב"ח בשם רש"ל, ביקור די ד' ימים, ושיהיה מובחר כו', קשה קצת {{קיצור|בע"ז|בעבודה זרה}}]. והתוס' בע"ז ד"ה והתנן כתבו, אף על גב גם עתה דורשין, היינו {{קיצור|ממ"ש|ממה שאמרו}} [[מגילה ד א|במגילה ד' א']] ד"ה מאי כו' דאפילו יום טוב דורשין ל', שלא לחלק בין פסח לשאר יו"ט, {{קיצור|ואפ"ה|ואפילו הכי}} דורשין בעניינו של יום, כל שכן פורים. אלמא אף האידנא מחוייבין, {{קיצור|דריב"ל|דר' יהושע בן לוי}} לאחר חורבן הוה. ואם כן אין קושיא כלל, דמשה תיקן שידרשו אף ביום טוב עצמו, אף דדרשו מקודם ל' יום, חיובא הוא גם ביום טוב, וכדמוכח בסוכה, עיין {{קיצור|מ"א|מגן אברהם}} א', ואי"ה שם יבואר. והמעיין בר"ן מגילה ובפרק קמא דפסחים, יש לומר שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטווינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר, וזהו שאמר שואלין ודורשין עשה כלומר יע"ש. אבל שואלין ודורשין ל' יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא, ושואלין היינו להיות שואל כעניין. ובפרק קמא דפסחים פירש הר"ן ז"ל, אי לאו דהיו שואלים כעניין כו' קשה, דהם שאלו בזמנו למה נגרע. וצריך לומר דהכי פירושו, אי לאו דהשואל ל' יום קודם לא הוי שואל כעניין, לא היה משה משיב על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}}, שמע מינה דשואל כעניין מקרי כהאי גוונא. והב"י מדנפשיה הקשה כן, וסיים: "וכן פירש הר"ן ז"ל", היינו מלת שואלים. ובשולחן ערוך השמיט המחבר מלת דורשין, ועייון עולת שבת דכתב כן לפי תירוץ א' בב"י, דהוא הדין עצרת וחג שואל כעניין הוה. והט"ז ז"ל פירש דנפקא מינה לדינא, ומשום הכי כתב המחבר כן. [[שולחן ערוך חושן משפט שמו יג|ובחושן משפט סימן שמ"ו סעיף י"ג]] לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים, ולא חילק בג' רגלים, רק דרך כו'. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו' צריך ל' יום, וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם, וזה שואלים כו' יע"ש, עשה פירוש שואלים ודורשים, דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח, תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כעניין. משמע עצרת וחג אין צריך ל' יום, וממילא הוי שואל שלא כעניין, ואיך כלל בחושן משפט שמ"ו סעיף י"ג דמשמע זמן אחד לכולם דהיינו ל' יום? ויש ליישב קצת: ומ"ש הט"ז הילכך קשה, דוודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין וכו' כמ"ש בגמרא פרק קמא מ[[פסחים ו א]]. ואפשר דאין דרך הטור לפרש הטעם כל כך, לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין, כי שאלה על העתיד ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום, והיינו שאלה שואל כענין אף על פי שהוא לפסח עצמו, ונפקא מינה לממון הוא, ודורשין לבו ביום ביקור עיין ב"י ועיין ב"ח בשם רש"ל, ועתה צריך כל ל' לעניין יוצא בשיירא. והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום וכן פורים, היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו' כמ"ש הב"י ז"ל וכנראה מהר"ן ז"ל, מה שאין כן שואלין ודורשין ל' יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור, ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין: כתב הב"ח ז"ל: בפורים עצמו דרשינן, ט"ז דאדר וי"ד דניסן (קרבן פסח עד שתחשך זמנו). ופר"ח כתב דכ"ט הוי, ועל פי הראיה לפעמים ל'. ותו כו', פירוש לבני י"ד יש לומר דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כעניין, מה שאין כן לבן ט"ו השואל בי"ד הלכות פסח הוי שלא כעניין, דמהראוי לעסוק בהלכות פורים, שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב' "ששואלים '''ב'''פורים" יש לומר נזקקין לשואל בהלכות פורים יותר, וצ"ע:<קטע סוף=טז תכט א/> ‫<קטע התחלה=טז תכט ב/>'''{{ק|(ב)}} והבכורות.''' עיין ט"ז. הגירסא שלפנינו במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ב: והתלמידים מתענים בו ב' ה', ועיין ב"ח ופרישה. ובב"י צ"ל ג"כ ב' ה' של כל השנה. ולפי זה אף קודם פסח מתענין, דביחיד שרי להתענות, עיין מ"א ד. וגירסת ג' ימים אין במסכת סופרים, רק במצא כתוב היה גורס {{קיצור|בה"ב|שני חמישי ושני}}, וסיים {{קיצור|ג"י|ג' ימים}}, ועל זה פירש הטור לאחר פסח כו'. והט"ז הקשה, דאם כן הא דלאחר פורים ב' ה' של כל השנה, ומאי איריא אחר פורים? (וי"ל הב"י מפרש זה כט"ז). ופירש הט"ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (ועיין רש"י אסתר, "ויעבור" {{ממ|אסתר|ד|יז}} שהתענו י"ד וט"ו וט"ז, משמע ערב פסח נמי צריך תענית לתעניתו. ועיין מ"א וי"ו ואי"ה שם יבואר. ונראה לי כי י"ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח, ומיד לא, שהיו תשושי כח או תירוץ אחר). ומשום הכי כתב במסכת סופרים: לאחר פורים מתענים בה"ב דוגמא כו', ולאחר פסח לא, כי סוברים דאין ראוי כו'. והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו', ולא מתענין אחר עצרת כמ"ש בב"י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים, וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו'. ומכל מקום קשה קצת. ומה שכתוב במסכת סופרים מפני כבוד ההיכל, עיין ב"ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו ביום טוב וחיללו מרוב שמחת יום טוב, ראוי להתענות ביותר. מ"ש בדפוס: "וכתב הב"י שב' וה' אין מתענים", לכאורה מלת אי"ן ט"ס, דתלמידים מתענים בניסן ביחיד, או מפני שהבין הט"ז דלאחר פורים ב' וה' של כל השנה אי"ן מתענין כו'. והוי יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר, שהטור כתב: "אין מתענין ואין מספידין", לא זו אף זו, עיין ב"י, והמחבר כתב: "אין מספידין ואין מתענין בציבור", זו ואצ"ל זו. והמעיין במסכת סופרים פרק כ"א הלכות ג-ד יראה לפרש, אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה"ב (כפירוש הטור), ועל זה במה דברים אמורים ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור, שרוב בקדושה, הא קודם פסח עד אסרו חג אף יחיד אסור דהם עצמם יום טוב, מלבד הבכורות והצנועים, ואתי שפיר דברי הטור במה שכתב שאין מתענים עד אסרו חג היינו אף יחיד. והמעיין בב"י יראה לפרש כמ"ש. ולשיטה דגורס ב' ה' של כל השנה, תלמידים מתענין אף קודם אסרו חג, רק בציבור אסור. והר"ב פוסק כטור וכאמור, ואי"ה במ"א ג' ד' יבואר עוד. ואמנם מ"ש הטור: "אין נופלין על פניהם עד אסרו חג" – קשה, דשם מבואר כל ניסן: '''{{ק|(ג)}} אפילו.''' עיין ט"ז. משמע לכאורה אחר פסח, כתלמידים. ובב"ח שם מתלמידים ובכורות משמע אף קודם פסח מתענה {{קיצור|יא"צ|יאהרצייט}}, ובעטרת זהב ועולת שבת הבינו דיא"צ דווקא אחר פסח. ותשובת מה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, וכתב הב"ח: סברא א' עיקר. ובאליה רבה ואליה זוטא אות ג"ד כתב דהב"ח סובר גם כן כמה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, והט"ז מיקל שיא"צ אין מתענה אף אחר פסח. ובתקע"ג דחתנים מתענים בניסן אף בראש חודש, דמוחלין עוונות, או מחשש קידושי טעות, עיין ב"ח ועיין ב"ש אה"ע סימן ס"א אות ו' ולקמן תקע"ג במ"א ופריי שם, נפקא מינה לאב שמקבל בעד בתו, ולהשלים התענית יע"ש. מקדש על ידי שליח צריך להתענות. אירוסין לחוד אין משלים, דמחילת עוון דווקא נישואין עיין ב"ח תקס"ב. יבום במקום שנוהג מתענה מטעם מחילת עוון. ועיין א"ר ת"ך ב' ותק"פ י' ותקע"ג ג', ועיין מ"ש שם. ולעניין תענית לתעניתו בט"ו אב ושבט ואסרו חג של עצרת עיין א"ר רפ"ח ו' ותקס"ח ס"ה לא חשב ט"ו שבט ואב. ומיהו אם צם י"ד שבט בשבת יתענה בט"ז, לא בט"ו – זה טעות, י"ד אלו לא חלו בשבת, תכ"ח יע"ש, ובהלכות תענית ביארנו ועיין מ"א ו' ואם ירצה השם שם יבואר:<קטע סוף=טז תכט ב/> <קטע התחלה=טז תל א/> '''תל {{ק|(א)}} מפני.''' עיין ט"ז. בטור, שפסח מצרים מקחו בעשור, והיה ביום שבת כדאיתא [[שבת פז ב|בשבת פ"ז]]. וט"ס בסדר עולם, כי לסדר עולם – ביום ו' יצאו, ושבת היה בט', עיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצד|סימן תצ"ד]] במ"א, יום מתן תורה בנ"א יע"ש. ועיין ב"ח. וב"י הביא בשם תוס', מכת בכורות במצרים, דמשום הכי נאמר '''בבכוריהם,''' כמו ב' 'באבן' 'באגרוף' – על ידי אבן, הוא הדין זה. ובלבוש כתב דע"ל ידי שבת היה הנס, שהיו מטפלין בבעלי חיים יעויין שם דהוי מוקצה; ומצינו שקיים אברהם אבינו ע"ה עירוב תבשילין, הוא הדין כל מילי דרבנן, דהא שבת נמי במרה נצטוו והיו שומרים מעצמם יום שבת. ועיין דרישה, ששאלו על הקשר שעשו בשבת ולא היו יודעים לחלק בין קיימא כו'. ולסדר עולם יש לומר, שבת שלפניו דרש משה ברבים וקבלו עליהם שם ה', ובישראל גדול שמו עיין פרישה. שבת הגדול, כי שבת לפעמים בלשון זכר, עיין [[ט"ז על אורח חיים רצב#טז ב|ט"ז רצ"ב אות ב]] ופריי שם: אומרים פיוטים של שבת הגדול וגם עבדים היינו אף כשחל ערב פסח שבת. והדרשה, אם חל ערב פסח שבת מקדימין שבת שעבר, כי בערב פסח שוב אי אפשר להזהיר ולתקן מה שצריך קודם פסח, עיין ח"י וא"ר. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תמד|סימן תמ"ד]] מדין שבת ערב פסח, ואם ירצה ה' שם יבואר: עיין ר"מ ז"ל פרק י' הט"ו מהלכות קרבן פסח. קשה, לחשוב ביקור ד' ימים, דליתיה בשני, וראשון צריך. גם הראשון צריך ג' כתות, לא השני, כיון דחשיב שאין מביאין חגיגה מה ששנוי בתוספתא, יע"ש. ועיין רש"י [[פסחים צו א]] ד"ה דכוותיה, פסח דורות אין צריך מקחו בעשור, אלא מבקר ד' טלאים ובי"ד יקח אחד מהם, היינו שא"צ להפריש מהם א' לפסח בעשירי, מה שאין כן פסח מצרים. וזה כפירוש שני ברש"י [[ערכין יג ב|ערכין י"ג]], עיין לחם משנה פ"א מהלכות חמץ ומצה הלכה ט. ואם כן יש לומר, פסח מצרים היה מבקרים ד' ימים קודם עשירי, כדי בעשירי יברר אחד ויקדיש לשם פסח. ובסדר עולם, ט' לחדש שבת היה והיו מטפלין בבעלי חיים לבקרן ושאלו, ואתי שפיר אף לסדר עולם כאמור. ואין העת האסף פה, ועיין מ"א, ואם ירצה ה' שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תל א/> <קטע התחלה=טז תלא א/> '''תל {{ק|(א)}} בתחילת.''' עיין ט"ז. [[פסחים ד א]], ב' טעמים לומר: בין השמשות יהיה פנוי לגמרי, כל בין השמשות, ליתן לב על עניין הבדיקה, ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק. דהשתא צריך ב' טעמים, דאי משום פנוי יבדוק בין השמשות מיד (עיין מ"א א), ואי משום אור הנר יש שהות כל הלילה. ועיין אות ב, דמשום הכי אפילו לימוד פרק אחד אסור כאן. ועיין אליה רבה ה' וחק יעקב א' פסקו כן, דבין השמשות יהיה פנוי ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק, ואי"ה במ"א א ו־ה יבואר בזה. ועיין רש"י פסחים ד א ד"ה נבדוק בשית, בתחילת שש, ובזמן איסורו יבערנו, היינו שהות שעה אחת חלק מכ"ד לבדוק ואין איסור תורה, ומכל מקום יש לומר שינוי שאסור הנאה. ומשמע מרש"י דאין הרחקה לבל יראה, אבל ע"ב שם ד"ה ושורפין, ולא ימתין עד שבע, משמע דגם לעניין השבתה עשו הרחקה על כל פנים שעה אחת, ואי"ה ב־תל"ד במ"א ז ו־תמ"ה יבואר בזה אי עשו הרחקה להשבתה. ועיין ב"ח ודרישה, יש לומר משום הכי אמר ב' טעמים, פנוי, ואכסדרא שאורה רב צריך בין השמשות דווקא ואור הנר, שלא יבדוק ביום י"ג כדאיתא בירושלמי, ואי"ה ב־תל"ג יבואר עוד. ואי"ה בסוף הסימן יבואר קצת דברי הב"ח קצת דרך פלפול, גם כן חקירות והערות רבות דרך קצרה, יע"ש. קונטרס אחרון. ואי"ה ב־תל"ג סעיף א ג יבואר מה שכתב הטור אור הנר<קטע סוף=טז תלא א/> ===‫אשל אברהם‬=== ‫<קטע התחלה=מא תכט א/> '''תכט (א) בהלכות פסח.''' עיין מ״א. פירש מלת שואלים כמו דורשים, ועיין רי"ף הגירסא. ולאו דווקא פסח, הוא הדין כל יום טוב, עיין ב"ח. ומיהו פסח מדינא מקרא, שהרי משה מזהיר על פסח שני, היינו משום קרבן שיהא מן המובחר בעינן ל' שלימות, עיין תוס' [[בכורות נז ב#תוספות|בכורות נז ב]] ד"ה בפרוס אי עם יום המעשה כו'. והשתא דלית קרבן, תקנה לא זזה ממקומה, עיין תוס' [[עבודה זרה ה ב#תוספות|ע"ז ה ב]] וב"י בזה. והפר"ח דכתב דיום הפורים אין שואל כעניין, היינו בזמן הזה דלית קרבן, אם כן יותר ראוי לדרוש בעניין פורים, ובט"ז כתבנו מזה. אבל שאר יום טוב – רק מנהגא, לא מן הדין. ורש"י סוכה ט' נקיט שואלי"ן, יש לומר שואל כעניין בכל יום טוב הוי, אבל לדרוש אין מחוייב כי אם בפסח כמ"ש הב"י. ומכל מקום הוי סוכה לשמה כיון דשואלין כו'. אבל המהרש"א ז"ל סובר דפסח מדינא מקרא והוא הדין סוכות משום דרשא (יש לומר ט"ו ט"ו יליף), אבל עצרת לא. ובמגילה דפריך [[מגילה ד א|דף ד א]]: מאי איריא פורים, יש לומר כחידושי הרשב"א דאפילו יום טוב דניכר שנוהגין קדש, כל שכן פורים דאין ניכר כלל, יע"ש ופ"י שם אי ר"ה ויוה"כ מחויב גם כן לדרוש: ומ"ש המ"א: '''משמע במגילה''' כו' — הוא ב[[מגילה ד א]], ושם מבואר כן, משה תיקן כו' שיהיו שואלים ודורשים הלכות פסח בפסח כו'. ורש"י פירש אגרת פורים טעם הנס, לא דיני פורים, וממילא "הלכות פסח| היינו טעם הנס יציאת מצרים (מ"ש רש"י תורגמן אפשר לפרש מלת '''שואלין ודורשין,''' התורגמן שואל לחכם ודורש אחר כך לרבים). ובתוס' ד"ה פורים נמי מבואר כן, וד"ה ומאי איריא צריך לדחוק ולפרש, אפילו י"ט דדורשין הדינים ל' יום קודם לכן, וממילא ישאלו טעם הנס, אפילו הכי מצוה בי"ט לדרוש טעם הנס, דאם לא כן מה פריך? דבי"ט דורשין ל' יום דינים השייכים קודם ובי"ט דינים השייכים בי"ט. וזהו שאמר "וידבר משה", כן הוא הגירסא ברי"ף, לומר דהתם נמי טעם הנס דורשין. וברי"ף שם, פורים שחל בשבת, פירוש ט"ו. ולכאורה אתא לאשמעינן דלא תימא י"ד ודווקא בחול דקרינן מגילה טוב לדרוש אחר כך בהלכות פסח מלדרוש הלכות פורים, מה שאין כן שחל בשבת אין זכר לפורים, נדחה דרשה דפסח. וזה אינו, דבי"ד אין דורשין בפסח כמ"ש הפר"ח, לכן פירש ט"ו ואיננו צורך: מ"ש הר"ן ז"ל בפסחים שאלו לא היו שואלים כהוגן, כתבנו בט"ז. ועתה ראיתי שיש לומר דהם שאלו ב' שאלות: א' – למה נגרע להקריב עתה, ואם תמצי לומר שאי אפשר, יאמר להם אימתי יעשו. והואיל ושאלו כהוגן השיב להם משה: בי"ד באייר, ואין להאריך: עיין ב"י בתירוץ השלישי דכל ישראל צריכין להביא קרבן, קשה, בכל רגל צריכין חגיגה ושמחה, עיין ר"מ פ"א מחגיגה ה"א. וראיה בעופות אין מומין, מכל מקום ראיה וחגיגה. ויש לומר, לא כולם חייבין, מי שדר בחוץ לארץ ואין לו קרקע כו': '''(ב) י"ב חודש.''' עיין מ"א. הדרכי משה הביאו כאן [[ירושלמי בבא בתרא א ד|ירושלמי פרק קמא דב"ב הלכה ד]]. והר"ב שהשמיט כאן עני הדר פה – צריך טעם, דדוחק לומר דתליא אי בודקין לכסות או לאו, עיין ירושלמי ב"ב ופרק ח דפיאה יע"ש. וסובר המ"א דהר"ב סמך כאן על מ"ש בי"ד, ויש אומרים ל' יום, ועיין בה"י י"ד, ויש ליישב. מ"ש הר"ב בי"ד רנ"ו ס"ה, ויש אומרים כשאין כותב, וכן הלכה – אין הלכה אלא כהמחבר, וכמ"ש בכללי או"ה בפריי לי"ד, שגם בהר"ב עם המחבר נוהג הדין הלכה כדיעה א' בסתם. ואם ירד להשתקע, בבעל הבית נותן מיד, ואפשר הוא הדין בעני כן. ועיין ח"מ סימן קס"ג ס"ב בהג"ה, מחמת אונס נתעכב אין נותן. מ"ש א"ר ה' בשם שכ"ג, ת"ח הפטורים ממס נותנין לזה – עיינתי שם בהגהות הטור ב' כתב בקושטנדינ"א נוהגין כן, אפשר תקנו ז' טובי העיר כן, לא שיהא הדין כן בכל מקום, וצ"ע:<קטע סוף=מא תכט א/> <קטע התחלה=מא תכט ב/> '''(ג) בכל.''' עיין מ"א. הע"ש כתב בשם מנהגים: בראש חודש התחילו הקרבנות, וי"ג {{קיצור|א"ח|איסרו חג}} שלהם, {{קיצור|וע"פ|וערב פסח}}. ועיין ב"ח ולבוש, דלא כב"י שכתב: ביום ב' התחילו הקרבנות. ומ"ש המ"א: {{קיצור|ע"פ|ערב פסח}} {{קיצור|וא"ח|ואיסרו חג}}, בב"י ליתא, עיין מ"ש אות ח', ואין צורך, דרובו בקדושה. ואולי השגתו עליו מ"ש דר"ח ניסן אסור להתענות אף ר"ח ניסן, וראייתו מ[[תענית יז ב]], תיפוק דר"ח הוא יע"ש. [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|ובתק"פ]] [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|ותקע"ג]] משמע דשרי בר"ח ניסן להתענות. ודוחק לומר דפריך ר"ח דבר תורה הוא בציבור אסור, עיין מ"ש אות ד' מזה אי"ה. מ"ש {{קיצור|הע"ש|העולת שבת}} כ"ג צ"ל כ"ב: '''(ד) בציבור.''' עיין מ"א. עיין ב"י, כן כתב לפרש במסכת סופרים, דב' ה' של כל השנה יחיד רשאי להתענות אף קודם ניסן. ומ"ש בתענית דאם תענית מותר כל שכן הספד היינו תענית ציבור, הא אם תענית יחיד שרי אפילו הכי הספד ברבים אסור. ועיין אות ג מ"ש לפרש בתענית ר"ח ד"ת היינו בציבור עכ"פ אסור, ודוחק. ואם נדר להתענות ב' וה' של כל השנה ואינו יודע מה היה בלבו אם גם על ניסן, יראה דצריך התרה. ועיין מ"א תק"ע אות ב ר"ח שאני: '''(ה) צידוק הדין.''' עיין מ"א. ועיין ט"ז ג וא"ר וח"י ז וח'. ותענית חתנים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|סימן תקע"ג]] דאפילו בר"ח ניסן מתענים, ועיין ע"ש מתענית י"ז ר"ח ד"ת הוא יע"ש. עיין [[שולחן ערוך יורה דעה תא|יורה דעה ת"א]] מצידוק הדין יע"ש {{קיצור|וע"ש|ועולת שבת}} כאן: '''(ו)''' (א"ח) ['''תענית חלום''']. עיין מ"א. דראש חודש ניסן רק מנהג ולהמחבר תענית יחיד שרי, כמ"ש באות ד. ועיין מ"א [[שולחן ערוך אורח חיים תיח|תי"ח ב']], מתענה בר"ח ניסן או ר"ח אב תענית חלום אין צריך תענית לתעניתו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|סימן תק"פ]] יע"ש. ומ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רפח|מרפ"ח]] אות ד' בספר חסידים, הפירוש דאם מתענה יום טוב א' או ב' יתענה תענית לתעניתו מיד באסרו חג דאינו אלא מנהג, ועל זה לא חלק הר"ב שם, וכל שכן ניסן דלהמחבר יחיד מותר, דאם מתענה בשבת תוך ניסן דמיתב תענית לתעניתו מיד אחר כך סמוך לו. ואמנם מ"ש המ"א ברפ"ח שם דאם ר"ח אב סמוך יתענה או ערב פסח, היינו דהבכורים מתענים, צריך עיון דאין חל ר"ח אב או ערב פסח ביום א' [[שולחן ערוך אורח חיים תכח|כבסימן תכ"ח]] יע"ש. ואי שהתרשל והפסיק יום א', מנלן דמתענה בר"ח אב או בערב פסח? דספר חסידים קאמר בסמוך ממש שאי אפשר למיתב מקודם תענית לתעניתו, לא כהאי גוונא. גם אי צם בשבועות תענית חלום, יש לומר באסרו חג אין מיתב תענית לתעניתו, דמדינא דגמרא אסור. ומ"ש ברפ"ח הוא אסרו חג דפסח וסוכות, והראה [[שולחן ערוך אורח חיים תצד|לתצ"ד]], דווקא שבועות וכמ"ש אות ח כאן. ועיין משנה למלך פרק ו מהלכות כלי מקדש הלכה ט"ו, ובמנהגים שלי שחיברתי קצת עניינים בהם הארכתי, וכאן אין להאריך: '''(ז) מזמור לתודה.''' עיין מ"א. ביום טוב היינו חול המועד, דביום טוב עצמו – גם בשאר יום טוב אין אומרים, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים נא|סימן נ"א]] במ"א אות י"א: '''(ח) אסרו חג.''' עיין מ"א. בב"י יצוייר בה"ב אחר פסח, לבני ארץ ישראל נשאר ח' ימים אחר פסח. משמע אסרו חג שרי להתענות, ועיין ב"ח. ומ"ש דכן משמע [[תענית יח א|בתענית דף ח"י א']], דפריך מתמניא עד סוף מועדא דלא למספד, ופריך, תיפוק יום טוב? ומשני, לא צריכא לאסור יום שלאחריו, אלמא אסרו חג שרי. ויש לראות, התם בהספד קאמר, הא תענית אין הכי נמי בלאו הכי אסור אסרו חג. ויש לומר דעל כל פנים מוכח תענית יחיד שרי אסרו חג, דאם לא כן כל שכן הספד, עיין אות ג' ד' דתענית ציבור חמור מהספד ויחיד קיל, יע"ש. עיין מ"ש באות ו' [[מגן אברהם על אורח חיים רפח#מא ד|ומ"א רפ"ח ד]]:<קטע סוף=מא תכט ב/> ‫<קטע התחלה=מא תל א/> '''תל (א) מפני.''' עיין מ"א. ושאר הימים, כיון דעשירי לא קבעו יום טוב כשחל בחול, לא רצו להעדיף שאר הימים. ועיין ב"י ולבוש, דשאר הימים כיון דדש דש: '''רש"ל''' כו'. עיין מ"א. ורוצה לומר, דאי קמח יבש ביבש מקרי, יש לומר או דצריך להשליך א' [[שולחן ערוך יורה דעה קט|כביורה דעה סימן ק"ט]], או כמ"ש החק יעקב אות א' דיבש חוזר וניעור תוך הפסח. אבל אי קמח לח בלח קשה ממה נפשך, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצח#מא כח|מ"א תצ"ח אות כ"ח]], וביורה דעה ק"ט בש"ך אות ג', ומ"ש הח"י דלא הוי מבטל איסור, כיון שעדיין היתר. ונראה אף בשעה ו' עד הלילה יש לתקן זה, היינו להשליך א' מהם לאיבוד, דבספק איסור כמו חמאה של גוים מבטלין, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה צח|יורה דעה צ"ח]] ופריי שם, [[שולחן ערוך יורה דעה קטו|ובסימן קט"ו]] בש"ך אות כ"א ובפריי שם. אבל אם נתערב פירורי קמח מחומץ עם קמח פסח, אף דנאכל בזמן היתר בשוגג קצת מהם צריך עיון, דיש לומר אין תולין שנאכל האיסור, אף דמשהו בפסח רק מדרבנן. והעד לזה [[שולחן ערוך אורח חיים תמז ד|בסימן תמ"ז סעיף ד]] בפת שנפל ליין, חיישינן שמא נשאר שם פירורין ולא תולין שנטלו משם, ויש ליישב. ועיין [[ש"ך על יורה דעה קיא#שך ג|ש"ך יורה דעה סימן קי"א אות ג]], ואם ירצה ה' יבואר בתמ"ז ובתס"ז מ"א ד, יבש ביבש ונאכל אחד מהם, יע"ש:<קטע סוף=מא תל א/> <קטע התחלה=מא תלא א/> '''תלא (א) בתחילת.''' עיין מ"א. עיין ב"י, ויש לומר סמוך לכניסת הלילה היינו סמוך מיד ולא ימתין עד שחשיכה ממש שיהא אור הנר יפה, רק מיד בצאת הכוכבים. ויש לומר סמוך לפניו בין השמשות, וכן כתב המ"א אות ה, יבדוק ואחר כך יתפלל כו'. ומה שכתב באות ג חצי שעה קודם לילה, כאילו חצי שעה קודם בין השמשות. ועיינתי בתמים דעים ריש פסחים משמע בין השמשות קרוי אור לי"ד, וכן המפלת אור לפ"א ויכול יהא נאכל אור ל־ג' – בין השמשות בכלל, דשלמים אין נאכלין בין השמשות ג' דספק לחומרא, ומפלת מביאה חטאת העוף על הספק, ועיין רש"י שם ותבין. ומה שכתב הראב"ד שם: '''ולחשך קרא לילה''' הכי נמי קאמר דלילה הוי צאת הכוכבים, ולחשך היינו צאת הכוכבים (עיין ריש [[פסחים ב א]]). וברי"ו חלק אדם נתיב ה חלק א הביא דברי הראב"ד וזה לשונו: בודקין אור לי"ד. כלומר סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת הלילה, עכ"ל, זה יורה בין השמשות. ורש"י במשנה אור לי"ד גרס לשלול הגירסא לאור י"ד, עיין ר"מ מלובלין ז"ל לשיטתיה בדף ד א ד"ה באורתא יעויין שם, עיין מה שכתב בט"ז. אבל הט"ז א סובר בצאת הכוכבים, ועיין אליה רבה וחק יעקב ואליה זוטא אות ג ה כתבו כט"ז. קונטרס אחרון: (ב) בודקים. עיין מ"א. תוס' [[פסחים ב א]]. [[פסחים ד ב]] מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, היינו אף מה דלא מהני בממון<קטע סוף=מא תלא א/><noinclude></noinclude> bvbopjzyk8poupq49enf6raktk7zshm 3003786 3003783 2026-04-09T15:29:11Z Nahum 68 3003786 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>===‫משבצות זהב‬=== {{מרכז|{{ג|{{ג|'''‫אורח חיים הלכות פסח‬'''}}}}}} <קטע התחלה=טז תכט א/> '''תכט {{ק|(א)}} שואלים.''' עיין ט״ז. אמר ההדיוט הכותב: יש לי בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם {{קיצור|בעזה"י|בעזר ה' יתברך}}. הנה בביאור אמרו בפרק קמא [[עבודה זרה ה ב|דע"ז ה' ב']], דדורשין בהלכות פסח חיובא הוא משום קרבן [עיין ב"י, אע"ג ביקור ד' ימים די, מכל מקום כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל' יום, ומשה מזהיר על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}} היה סבור, שמא יש הרבה שטמאים. ויש לפרש בעניין אחר, ועיין ב"ח בשם רש"ל, ביקור די ד' ימים, ושיהיה מובחר כו', קשה קצת {{קיצור|בע"ז|בעבודה זרה}}]. והתוס' בע"ז ד"ה והתנן כתבו, אף על גב גם עתה דורשין, היינו {{קיצור|ממ"ש|ממה שאמרו}} [[מגילה ד א|במגילה ד' א']] ד"ה מאי כו' דאפילו יום טוב דורשין ל', שלא לחלק בין פסח לשאר יו"ט, {{קיצור|ואפ"ה|ואפילו הכי}} דורשין בעניינו של יום, כל שכן פורים. אלמא אף האידנא מחוייבין, {{קיצור|דריב"ל|דר' יהושע בן לוי}} לאחר חורבן הוה. ואם כן אין קושיא כלל, דמשה תיקן שידרשו אף ביום טוב עצמו, אף דדרשו מקודם ל' יום, חיובא הוא גם ביום טוב, וכדמוכח בסוכה, עיין {{קיצור|מ"א|מגן אברהם}} א', ואי"ה שם יבואר. והמעיין בר"ן מגילה ובפרק קמא דפסחים, יש לומר שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטווינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר, וזהו שאמר שואלין ודורשין עשה כלומר יע"ש. אבל שואלין ודורשין ל' יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא, ושואלין היינו להיות שואל כעניין. ובפרק קמא דפסחים פירש הר"ן ז"ל, אי לאו דהיו שואלים כעניין כו' קשה, דהם שאלו בזמנו למה נגרע. וצריך לומר דהכי פירושו, אי לאו דהשואל ל' יום קודם לא הוי שואל כעניין, לא היה משה משיב על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}}, שמע מינה דשואל כעניין מקרי כהאי גוונא. והב"י מדנפשיה הקשה כן, וסיים: "וכן פירש הר"ן ז"ל", היינו מלת שואלים. ובשולחן ערוך השמיט המחבר מלת דורשין, ועייון עולת שבת דכתב כן לפי תירוץ א' בב"י, דהוא הדין עצרת וחג שואל כעניין הוה. והט"ז ז"ל פירש דנפקא מינה לדינא, ומשום הכי כתב המחבר כן. [[שולחן ערוך חושן משפט שמו יג|ובחושן משפט סימן שמ"ו סעיף י"ג]] לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים, ולא חילק בג' רגלים, רק דרך כו'. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו' צריך ל' יום, וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם, וזה שואלים כו' יע"ש, עשה פירוש שואלים ודורשים, דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח, תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כעניין. משמע עצרת וחג אין צריך ל' יום, וממילא הוי שואל שלא כעניין, ואיך כלל בחושן משפט שמ"ו סעיף י"ג דמשמע זמן אחד לכולם דהיינו ל' יום? ויש ליישב קצת: ומ"ש הט"ז הילכך קשה, דוודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין וכו' כמ"ש בגמרא פרק קמא מ[[פסחים ו א]]. ואפשר דאין דרך הטור לפרש הטעם כל כך, לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין, כי שאלה על העתיד ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום, והיינו שאלה שואל כענין אף על פי שהוא לפסח עצמו, ונפקא מינה לממון הוא, ודורשין לבו ביום ביקור עיין ב"י ועיין ב"ח בשם רש"ל, ועתה צריך כל ל' לעניין יוצא בשיירא. והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום וכן פורים, היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו' כמ"ש הב"י ז"ל וכנראה מהר"ן ז"ל, מה שאין כן שואלין ודורשין ל' יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור, ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין: כתב הב"ח ז"ל: בפורים עצמו דרשינן, ט"ז דאדר וי"ד דניסן (קרבן פסח עד שתחשך זמנו). ופר"ח כתב דכ"ט הוי, ועל פי הראיה לפעמים ל'. ותו כו', פירוש לבני י"ד יש לומר דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כעניין, מה שאין כן לבן ט"ו השואל בי"ד הלכות פסח הוי שלא כעניין, דמהראוי לעסוק בהלכות פורים, שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב' "ששואלים '''ב'''פורים" יש לומר נזקקין לשואל בהלכות פורים יותר, וצ"ע:<קטע סוף=טז תכט א/> ‫<קטע התחלה=טז תכט ב/>'''{{ק|(ב)}} והבכורות.''' עיין ט"ז. הגירסא שלפנינו במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ב: והתלמידים מתענים בו ב' ה', ועיין ב"ח ופרישה. ובב"י צ"ל ג"כ ב' ה' של כל השנה. ולפי זה אף קודם פסח מתענין, דביחיד שרי להתענות, עיין מ"א ד. וגירסת ג' ימים אין במסכת סופרים, רק במצא כתוב היה גורס {{קיצור|בה"ב|שני חמישי ושני}}, וסיים {{קיצור|ג"י|ג' ימים}}, ועל זה פירש הטור לאחר פסח כו'. והט"ז הקשה, דאם כן הא דלאחר פורים ב' ה' של כל השנה, ומאי איריא אחר פורים? (וי"ל הב"י מפרש זה כט"ז). ופירש הט"ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (ועיין רש"י אסתר, "ויעבור" {{ממ|אסתר|ד|יז}} שהתענו י"ד וט"ו וט"ז, משמע ערב פסח נמי צריך תענית לתעניתו. ועיין מ"א וי"ו ואי"ה שם יבואר. ונראה לי כי י"ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח, ומיד לא, שהיו תשושי כח או תירוץ אחר). ומשום הכי כתב במסכת סופרים: לאחר פורים מתענים בה"ב דוגמא כו', ולאחר פסח לא, כי סוברים דאין ראוי כו'. והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו', ולא מתענין אחר עצרת כמ"ש בב"י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים, וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו'. ומכל מקום קשה קצת. ומה שכתוב במסכת סופרים מפני כבוד ההיכל, עיין ב"ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו ביום טוב וחיללו מרוב שמחת יום טוב, ראוי להתענות ביותר. מ"ש בדפוס: "וכתב הב"י שב' וה' אין מתענים", לכאורה מלת אי"ן ט"ס, דתלמידים מתענים בניסן ביחיד, או מפני שהבין הט"ז דלאחר פורים ב' וה' של כל השנה אי"ן מתענין כו'. והוי יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר, שהטור כתב: "אין מתענין ואין מספידין", לא זו אף זו, עיין ב"י, והמחבר כתב: "אין מספידין ואין מתענין בציבור", זו ואצ"ל זו. והמעיין במסכת סופרים פרק כ"א הלכות ג-ד יראה לפרש, אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה"ב (כפירוש הטור), ועל זה במה דברים אמורים ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור, שרוב בקדושה, הא קודם פסח עד אסרו חג אף יחיד אסור דהם עצמם יום טוב, מלבד הבכורות והצנועים, ואתי שפיר דברי הטור במה שכתב שאין מתענים עד אסרו חג היינו אף יחיד. והמעיין בב"י יראה לפרש כמ"ש. ולשיטה דגורס ב' ה' של כל השנה, תלמידים מתענין אף קודם אסרו חג, רק בציבור אסור. והר"ב פוסק כטור וכאמור, ואי"ה במ"א ג' ד' יבואר עוד. ואמנם מ"ש הטור: "אין נופלין על פניהם עד אסרו חג" – קשה, דשם מבואר כל ניסן: '''{{ק|(ג)}} אפילו.''' עיין ט"ז. משמע לכאורה אחר פסח, כתלמידים. ובב"ח שם מתלמידים ובכורות משמע אף קודם פסח מתענה {{קיצור|יא"צ|יאהרצייט}}, ובעטרת זהב ועולת שבת הבינו דיא"צ דווקא אחר פסח. ותשובת מה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, וכתב הב"ח: סברא א' עיקר. ובאליה רבה ואליה זוטא אות ג"ד כתב דהב"ח סובר גם כן כמה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, והט"ז מיקל שיא"צ אין מתענה אף אחר פסח. ובתקע"ג דחתנים מתענים בניסן אף בראש חודש, דמוחלין עוונות, או מחשש קידושי טעות, עיין ב"ח ועיין ב"ש אה"ע סימן ס"א אות ו' ולקמן תקע"ג במ"א ופריי שם, נפקא מינה לאב שמקבל בעד בתו, ולהשלים התענית יע"ש. מקדש על ידי שליח צריך להתענות. אירוסין לחוד אין משלים, דמחילת עוון דווקא נישואין עיין ב"ח תקס"ב. יבום במקום שנוהג מתענה מטעם מחילת עוון. ועיין א"ר ת"ך ב' ותק"פ י' ותקע"ג ג', ועיין מ"ש שם. ולעניין תענית לתעניתו בט"ו אב ושבט ואסרו חג של עצרת עיין א"ר רפ"ח ו' ותקס"ח ס"ה לא חשב ט"ו שבט ואב. ומיהו אם צם י"ד שבט בשבת יתענה בט"ז, לא בט"ו – זה טעות, י"ד אלו לא חלו בשבת, תכ"ח יע"ש, ובהלכות תענית ביארנו ועיין מ"א ו' ואם ירצה השם שם יבואר:<קטע סוף=טז תכט ב/> <קטע התחלה=טז תל א/> '''תל {{ק|(א)}} מפני.''' עיין ט"ז. בטור, שפסח מצרים מקחו בעשור, והיה ביום שבת כדאיתא [[שבת פז ב|בשבת פ"ז]]. וט"ס בסדר עולם, כי לסדר עולם – ביום ו' יצאו, ושבת היה בט', עיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצד|סימן תצ"ד]] במ"א, יום מתן תורה בנ"א יע"ש. ועיין ב"ח. וב"י הביא בשם תוס', מכת בכורות במצרים, דמשום הכי נאמר '''בבכוריהם,''' כמו ב' 'באבן' 'באגרוף' – על ידי אבן, הוא הדין זה. ובלבוש כתב דע"ל ידי שבת היה הנס, שהיו מטפלין בבעלי חיים יעויין שם דהוי מוקצה; ומצינו שקיים אברהם אבינו ע"ה עירוב תבשילין, הוא הדין כל מילי דרבנן, דהא שבת נמי במרה נצטוו והיו שומרים מעצמם יום שבת. ועיין דרישה, ששאלו על הקשר שעשו בשבת ולא היו יודעים לחלק בין קיימא כו'. ולסדר עולם יש לומר, שבת שלפניו דרש משה ברבים וקבלו עליהם שם ה', ובישראל גדול שמו עיין פרישה. שבת הגדול, כי שבת לפעמים בלשון זכר, עיין [[ט"ז על אורח חיים רצב#טז ב|ט"ז רצ"ב אות ב]] ופריי שם: אומרים פיוטים של שבת הגדול וגם עבדים היינו אף כשחל ערב פסח שבת. והדרשה, אם חל ערב פסח שבת מקדימין שבת שעבר, כי בערב פסח שוב אי אפשר להזהיר ולתקן מה שצריך קודם פסח, עיין ח"י וא"ר. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תמד|סימן תמ"ד]] מדין שבת ערב פסח, ואם ירצה ה' שם יבואר: עיין ר"מ ז"ל פרק י' הט"ו מהלכות קרבן פסח. קשה, לחשוב ביקור ד' ימים, דליתיה בשני, וראשון צריך. גם הראשון צריך ג' כתות, לא השני, כיון דחשיב שאין מביאין חגיגה מה ששנוי בתוספתא, יע"ש. ועיין רש"י [[פסחים צו א]] ד"ה דכוותיה, פסח דורות אין צריך מקחו בעשור, אלא מבקר ד' טלאים ובי"ד יקח אחד מהם, היינו שא"צ להפריש מהם א' לפסח בעשירי, מה שאין כן פסח מצרים. וזה כפירוש שני ברש"י [[ערכין יג ב|ערכין י"ג]], עיין לחם משנה פ"א מהלכות חמץ ומצה הלכה ט. ואם כן יש לומר, פסח מצרים היה מבקרים ד' ימים קודם עשירי, כדי בעשירי יברר אחד ויקדיש לשם פסח. ובסדר עולם, ט' לחדש שבת היה והיו מטפלין בבעלי חיים לבקרן ושאלו, ואתי שפיר אף לסדר עולם כאמור. ואין העת האסף פה, ועיין מ"א, ואם ירצה ה' שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תל א/> <קטע התחלה=טז תלא א/> '''תלא {{ק|(א)}} בתחילת.''' עיין ט"ז. [[פסחים ד א]], ב' טעמים לומר: בין השמשות יהיה פנוי לגמרי, כל בין השמשות, ליתן לב על עניין הבדיקה, ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק. דהשתא צריך ב' טעמים, דאי משום פנוי יבדוק בין השמשות מיד (עיין מ"א א), ואי משום אור הנר יש שהות כל הלילה. ועיין אות ב, דמשום הכי אפילו לימוד פרק אחד אסור כאן. ועיין אליה רבה ה' וחק יעקב א' פסקו כן, דבין השמשות יהיה פנוי ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק, ואי"ה במ"א א ו־ה יבואר בזה. ועיין רש"י פסחים ד א ד"ה נבדוק בשית, בתחילת שש, ובזמן איסורו יבערנו, היינו שהות שעה אחת חלק מכ"ד לבדוק ואין איסור תורה, ומכל מקום יש לומר שינוי שאסור הנאה. ומשמע מרש"י דאין הרחקה לבל יראה, אבל ע"ב שם ד"ה ושורפין, ולא ימתין עד שבע, משמע דגם לעניין השבתה עשו הרחקה על כל פנים שעה אחת, ואי"ה ב־תל"ד במ"א ז ו־תמ"ה יבואר בזה אי עשו הרחקה להשבתה. ועיין ב"ח ודרישה, יש לומר משום הכי אמר ב' טעמים, פנוי, ואכסדרא שאורה רב צריך בין השמשות דווקא ואור הנר, שלא יבדוק ביום י"ג כדאיתא בירושלמי, ואי"ה ב־תל"ג יבואר עוד. ואי"ה בסוף הסימן יבואר קצת דברי הב"ח קצת דרך פלפול, גם כן חקירות והערות רבות דרך קצרה, יע"ש. קונטרס אחרון. ואי"ה ב־תל"ג סעיף א ג יבואר מה שכתב הטור אור הנר<קטע סוף=טז תלא א/> ===‫אשל אברהם‬=== ‫<קטע התחלה=מא תכט א/> '''תכט (א) בהלכות פסח.''' עיין מ״א. פירש מלת שואלים כמו דורשים, ועיין רי"ף הגירסא. ולאו דווקא פסח, הוא הדין כל יום טוב, עיין ב"ח. ומיהו פסח מדינא מקרא, שהרי משה מזהיר על פסח שני, היינו משום קרבן שיהא מן המובחר בעינן ל' שלימות, עיין תוס' [[בכורות נז ב#תוספות|בכורות נז ב]] ד"ה בפרוס אי עם יום המעשה כו'. והשתא דלית קרבן, תקנה לא זזה ממקומה, עיין תוס' [[עבודה זרה ה ב#תוספות|ע"ז ה ב]] וב"י בזה. והפר"ח דכתב דיום הפורים אין שואל כעניין, היינו בזמן הזה דלית קרבן, אם כן יותר ראוי לדרוש בעניין פורים, ובט"ז כתבנו מזה. אבל שאר יום טוב – רק מנהגא, לא מן הדין. ורש"י סוכה ט' נקיט שואלי"ן, יש לומר שואל כעניין בכל יום טוב הוי, אבל לדרוש אין מחוייב כי אם בפסח כמ"ש הב"י. ומכל מקום הוי סוכה לשמה כיון דשואלין כו'. אבל המהרש"א ז"ל סובר דפסח מדינא מקרא והוא הדין סוכות משום דרשא (יש לומר ט"ו ט"ו יליף), אבל עצרת לא. ובמגילה דפריך [[מגילה ד א|דף ד א]]: מאי איריא פורים, יש לומר כחידושי הרשב"א דאפילו יום טוב דניכר שנוהגין קדש, כל שכן פורים דאין ניכר כלל, יע"ש ופ"י שם אי ר"ה ויוה"כ מחויב גם כן לדרוש: ומ"ש המ"א: '''משמע במגילה''' כו' — הוא ב[[מגילה ד א]], ושם מבואר כן, משה תיקן כו' שיהיו שואלים ודורשים הלכות פסח בפסח כו'. ורש"י פירש אגרת פורים טעם הנס, לא דיני פורים, וממילא "הלכות פסח| היינו טעם הנס יציאת מצרים (מ"ש רש"י תורגמן אפשר לפרש מלת '''שואלין ודורשין,''' התורגמן שואל לחכם ודורש אחר כך לרבים). ובתוס' ד"ה פורים נמי מבואר כן, וד"ה ומאי איריא צריך לדחוק ולפרש, אפילו י"ט דדורשין הדינים ל' יום קודם לכן, וממילא ישאלו טעם הנס, אפילו הכי מצוה בי"ט לדרוש טעם הנס, דאם לא כן מה פריך? דבי"ט דורשין ל' יום דינים השייכים קודם ובי"ט דינים השייכים בי"ט. וזהו שאמר "וידבר משה", כן הוא הגירסא ברי"ף, לומר דהתם נמי טעם הנס דורשין. וברי"ף שם, פורים שחל בשבת, פירוש ט"ו. ולכאורה אתא לאשמעינן דלא תימא י"ד ודווקא בחול דקרינן מגילה טוב לדרוש אחר כך בהלכות פסח מלדרוש הלכות פורים, מה שאין כן שחל בשבת אין זכר לפורים, נדחה דרשה דפסח. וזה אינו, דבי"ד אין דורשין בפסח כמ"ש הפר"ח, לכן פירש ט"ו ואיננו צורך: מ"ש הר"ן ז"ל בפסחים שאלו לא היו שואלים כהוגן, כתבנו בט"ז. ועתה ראיתי שיש לומר דהם שאלו ב' שאלות: א' – למה נגרע להקריב עתה, ואם תמצי לומר שאי אפשר, יאמר להם אימתי יעשו. והואיל ושאלו כהוגן השיב להם משה: בי"ד באייר, ואין להאריך: עיין ב"י בתירוץ השלישי דכל ישראל צריכין להביא קרבן, קשה, בכל רגל צריכין חגיגה ושמחה, עיין ר"מ פ"א מחגיגה ה"א. וראיה בעופות אין מומין, מכל מקום ראיה וחגיגה. ויש לומר, לא כולם חייבין, מי שדר בחוץ לארץ ואין לו קרקע כו': '''(ב) י"ב חודש.''' עיין מ"א. הדרכי משה הביאו כאן [[ירושלמי בבא בתרא א ד|ירושלמי פרק קמא דב"ב הלכה ד]]. והר"ב שהשמיט כאן עני הדר פה – צריך טעם, דדוחק לומר דתליא אי בודקין לכסות או לאו, עיין ירושלמי ב"ב ופרק ח דפיאה יע"ש. וסובר המ"א דהר"ב סמך כאן על מ"ש בי"ד, ויש אומרים ל' יום, ועיין בה"י י"ד, ויש ליישב. מ"ש הר"ב בי"ד רנ"ו ס"ה, ויש אומרים כשאין כותב, וכן הלכה – אין הלכה אלא כהמחבר, וכמ"ש בכללי או"ה בפריי לי"ד, שגם בהר"ב עם המחבר נוהג הדין הלכה כדיעה א' בסתם. ואם ירד להשתקע, בבעל הבית נותן מיד, ואפשר הוא הדין בעני כן. ועיין ח"מ סימן קס"ג ס"ב בהג"ה, מחמת אונס נתעכב אין נותן. מ"ש א"ר ה' בשם שכ"ג, ת"ח הפטורים ממס נותנין לזה – עיינתי שם בהגהות הטור ב' כתב בקושטנדינ"א נוהגין כן, אפשר תקנו ז' טובי העיר כן, לא שיהא הדין כן בכל מקום, וצ"ע:<קטע סוף=מא תכט א/> <קטע התחלה=מא תכט ב/> '''(ג) בכל.''' עיין מ"א. הע"ש כתב בשם מנהגים: בראש חודש התחילו הקרבנות, וי"ג {{קיצור|א"ח|איסרו חג}} שלהם, {{קיצור|וע"פ|וערב פסח}}. ועיין ב"ח ולבוש, דלא כב"י שכתב: ביום ב' התחילו הקרבנות. ומ"ש המ"א: {{קיצור|ע"פ|ערב פסח}} {{קיצור|וא"ח|ואיסרו חג}}, בב"י ליתא, עיין מ"ש אות ח', ואין צורך, דרובו בקדושה. ואולי השגתו עליו מ"ש דר"ח ניסן אסור להתענות אף ר"ח ניסן, וראייתו מ[[תענית יז ב]], תיפוק דר"ח הוא יע"ש. [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|ובתק"פ]] [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|ותקע"ג]] משמע דשרי בר"ח ניסן להתענות. ודוחק לומר דפריך ר"ח דבר תורה הוא בציבור אסור, עיין מ"ש אות ד' מזה אי"ה. מ"ש {{קיצור|הע"ש|העולת שבת}} כ"ג צ"ל כ"ב: '''(ד) בציבור.''' עיין מ"א. עיין ב"י, כן כתב לפרש במסכת סופרים, דב' ה' של כל השנה יחיד רשאי להתענות אף קודם ניסן. ומ"ש בתענית דאם תענית מותר כל שכן הספד היינו תענית ציבור, הא אם תענית יחיד שרי אפילו הכי הספד ברבים אסור. ועיין אות ג מ"ש לפרש בתענית ר"ח ד"ת היינו בציבור עכ"פ אסור, ודוחק. ואם נדר להתענות ב' וה' של כל השנה ואינו יודע מה היה בלבו אם גם על ניסן, יראה דצריך התרה. ועיין מ"א תק"ע אות ב ר"ח שאני: '''(ה) צידוק הדין.''' עיין מ"א. ועיין ט"ז ג וא"ר וח"י ז וח'. ותענית חתנים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|סימן תקע"ג]] דאפילו בר"ח ניסן מתענים, ועיין ע"ש מתענית י"ז ר"ח ד"ת הוא יע"ש. עיין [[שולחן ערוך יורה דעה תא|יורה דעה ת"א]] מצידוק הדין יע"ש {{קיצור|וע"ש|ועולת שבת}} כאן: '''(ו)''' (א"ח) ['''תענית חלום''']. עיין מ"א. דראש חודש ניסן רק מנהג ולהמחבר תענית יחיד שרי, כמ"ש באות ד. ועיין מ"א [[שולחן ערוך אורח חיים תיח|תי"ח ב']], מתענה בר"ח ניסן או ר"ח אב תענית חלום אין צריך תענית לתעניתו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|סימן תק"פ]] יע"ש. ומ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רפח|מרפ"ח]] אות ד' בספר חסידים, הפירוש דאם מתענה יום טוב א' או ב' יתענה תענית לתעניתו מיד באסרו חג דאינו אלא מנהג, ועל זה לא חלק הר"ב שם, וכל שכן ניסן דלהמחבר יחיד מותר, דאם מתענה בשבת תוך ניסן דמיתב תענית לתעניתו מיד אחר כך סמוך לו. ואמנם מ"ש המ"א ברפ"ח שם דאם ר"ח אב סמוך יתענה או ערב פסח, היינו דהבכורים מתענים, צריך עיון דאין חל ר"ח אב או ערב פסח ביום א' [[שולחן ערוך אורח חיים תכח|כבסימן תכ"ח]] יע"ש. ואי שהתרשל והפסיק יום א', מנלן דמתענה בר"ח אב או בערב פסח? דספר חסידים קאמר בסמוך ממש שאי אפשר למיתב מקודם תענית לתעניתו, לא כהאי גוונא. גם אי צם בשבועות תענית חלום, יש לומר באסרו חג אין מיתב תענית לתעניתו, דמדינא דגמרא אסור. ומ"ש ברפ"ח הוא אסרו חג דפסח וסוכות, והראה [[שולחן ערוך אורח חיים תצד|לתצ"ד]], דווקא שבועות וכמ"ש אות ח כאן. ועיין משנה למלך פרק ו מהלכות כלי מקדש הלכה ט"ו, ובמנהגים שלי שחיברתי קצת עניינים בהם הארכתי, וכאן אין להאריך: '''(ז) מזמור לתודה.''' עיין מ"א. ביום טוב היינו חול המועד, דביום טוב עצמו – גם בשאר יום טוב אין אומרים, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים נא|סימן נ"א]] במ"א אות י"א: '''(ח) אסרו חג.''' עיין מ"א. בב"י יצוייר בה"ב אחר פסח, לבני ארץ ישראל נשאר ח' ימים אחר פסח. משמע אסרו חג שרי להתענות, ועיין ב"ח. ומ"ש דכן משמע [[תענית יח א|בתענית דף ח"י א']], דפריך מתמניא עד סוף מועדא דלא למספד, ופריך, תיפוק יום טוב? ומשני, לא צריכא לאסור יום שלאחריו, אלמא אסרו חג שרי. ויש לראות, התם בהספד קאמר, הא תענית אין הכי נמי בלאו הכי אסור אסרו חג. ויש לומר דעל כל פנים מוכח תענית יחיד שרי אסרו חג, דאם לא כן כל שכן הספד, עיין אות ג' ד' דתענית ציבור חמור מהספד ויחיד קיל, יע"ש. עיין מ"ש באות ו' [[מגן אברהם על אורח חיים רפח#מא ד|ומ"א רפ"ח ד]]:<קטע סוף=מא תכט ב/> ‫<קטע התחלה=מא תל א/> '''תל (א) מפני.''' עיין מ"א. ושאר הימים, כיון דעשירי לא קבעו יום טוב כשחל בחול, לא רצו להעדיף שאר הימים. ועיין ב"י ולבוש, דשאר הימים כיון דדש דש: '''רש"ל''' כו'. עיין מ"א. ורוצה לומר, דאי קמח יבש ביבש מקרי, יש לומר או דצריך להשליך א' [[שולחן ערוך יורה דעה קט|כביורה דעה סימן ק"ט]], או כמ"ש החק יעקב אות א' דיבש חוזר וניעור תוך הפסח. אבל אי קמח לח בלח קשה ממה נפשך, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצח#מא כח|מ"א תצ"ח אות כ"ח]], וביורה דעה ק"ט בש"ך אות ג', ומ"ש הח"י דלא הוי מבטל איסור, כיון שעדיין היתר. ונראה אף בשעה ו' עד הלילה יש לתקן זה, היינו להשליך א' מהם לאיבוד, דבספק איסור כמו חמאה של גוים מבטלין, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה צח|יורה דעה צ"ח]] ופריי שם, [[שולחן ערוך יורה דעה קטו|ובסימן קט"ו]] בש"ך אות כ"א ובפריי שם. אבל אם נתערב פירורי קמח מחומץ עם קמח פסח, אף דנאכל בזמן היתר בשוגג קצת מהם צריך עיון, דיש לומר אין תולין שנאכל האיסור, אף דמשהו בפסח רק מדרבנן. והעד לזה [[שולחן ערוך אורח חיים תמז ד|בסימן תמ"ז סעיף ד]] בפת שנפל ליין, חיישינן שמא נשאר שם פירורין ולא תולין שנטלו משם, ויש ליישב. ועיין [[ש"ך על יורה דעה קיא#שך ג|ש"ך יורה דעה סימן קי"א אות ג]], ואם ירצה ה' יבואר בתמ"ז ובתס"ז מ"א ד, יבש ביבש ונאכל אחד מהם, יע"ש:<קטע סוף=מא תל א/> <קטע התחלה=מא תלא א/> '''תלא (א) בתחילת.''' עיין מ"א. עיין ב"י, ויש לומר סמוך לכניסת הלילה היינו סמוך מיד ולא ימתין עד שחשיכה ממש שיהא אור הנר יפה, רק מיד בצאת הכוכבים. ויש לומר סמוך לפניו בין השמשות, וכן כתב המ"א אות ה, יבדוק ואחר כך יתפלל כו'. ומה שכתב באות ג חצי שעה קודם לילה, כאילו חצי שעה קודם בין השמשות. ועיינתי בתמים דעים ריש פסחים משמע בין השמשות קרוי אור לי"ד, וכן המפלת אור לפ"א ויכול יהא נאכל אור ל־ג' – בין השמשות בכלל, דשלמים אין נאכלין בין השמשות ג' דספק לחומרא, ומפלת מביאה חטאת העוף על הספק, ועיין רש"י שם ותבין. ומה שכתב הראב"ד שם: '''ולחשך קרא לילה''' הכי נמי קאמר דלילה הוי צאת הכוכבים, ולחשך היינו צאת הכוכבים (עיין ריש [[פסחים ב א]]). וברי"ו חלק אדם נתיב ה חלק א הביא דברי הראב"ד וזה לשונו: בודקין אור לי"ד. כלומר סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת הלילה, עכ"ל, זה יורה בין השמשות. ורש"י במשנה אור לי"ד גרס לשלול הגירסא לאור י"ד, עיין ר"מ מלובלין ז"ל לשיטתיה בדף ד א ד"ה באורתא יעויין שם, עיין מה שכתב בט"ז. אבל הט"ז א סובר בצאת הכוכבים, ועיין אליה רבה וחק יעקב ואליה זוטא אות ג ה כתבו כט"ז. קונטרס אחרון: (ב) בודקים. עיין מ"א. תוס' [[פסחים ב א]]. [[פסחים ד ב]] מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, היינו אף מה דלא מהני בממון<קטע סוף=מא תלא א/><noinclude></noinclude> 6fofacv1b44nhshyf0jhpf9y1j322ax 0 1726164 3003872 2995471 2026-04-09T18:34:41Z מו יו הו 37729 3003872 wikitext text/x-wiki ==עמידה לחול== <קטע התחלה=א כ/> ===אבות=== <קטע סוף=א כ/><noinclude>{{הור|במנחה:}} </noinclude><קטע התחלה=כי שם/>כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} <קטע סוף=כי שם/> <קטע התחלה=אדני/>אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} <קטע סוף=אדני/> <קטע התחלה=א א/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=א א/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=זכרנו/>זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ<noinclude> (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)</noinclude> בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. <קטע סוף=זכרנו/>{{סוף}} <קטע התחלה=א מלך/>מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. <קטע סוף=א מלך/><קטע התחלה=א ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. <קטע סוף=א ת/><קטע התחלה=ב כ/> ===גבורות=== <קטע סוף=ב כ/><קטע התחלה=ב א/>אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. <קטע סוף=ב א/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ב חורף/>מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. <קטע סוף=ב חורף/><קטע התחלה=ב קיץ/>[<span style="background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;"><small><קטע סוף=ב קיץ/>בקיץ ל<קטע התחלה=ב קיץ/>מנהג א"י:</small></span> מוֹרִיד הַטָּל.] <קטע סוף=ב קיץ/> <קטע התחלה=ב מכלכל/>מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. <קטע סוף=ב מכלכל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=מי כמוך/>מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=מי כמוך/>{{סוף}} <קטע התחלה=ב ונאמן/>וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. <קטע סוף=ב ונאמן/><קטע התחלה=ב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. <קטע סוף=ב ת/><קטע התחלה=ג כ/> ===קדושת השם=== <קטע סוף=ג כ/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}<קטע התחלה=נקדש/>נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. <קטע סוף=נקדש/><קטע התחלה=ככתוב/>כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}<קטע סוף=ככתוב/><קטע התחלה=קדוש/>'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}<קטע סוף=קדוש/><קטע התחלה=לעומתם/>לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}<קטע סוף=לעומתם/><קטע התחלה=ברוך/>'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}<קטע סוף=ברוך/><קטע התחלה=ובדברי/>וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}<קטע סוף=ובדברי/><קטע התחלה=ימלוך/>'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}<קטע סוף=ימלוך/>{{ש}}<קטע התחלה=לדור/>לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. <קטע סוף=לדור/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ג א/>אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. <קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ג ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}<קטע התחלה=ד כ/> ===חונן הדעת=== <קטע סוף=ד כ/><קטע התחלה=ד א/>אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. <קטע סוף=ד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=אתה חוננתנו/>אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ<קטע סוף=אתה חוננתנו/>חָנֵּנוּ…{{סוף}} <קטע התחלה=ד חננו/>חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. <קטע סוף=ד חננו/><קטע התחלה=ד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. <קטע סוף=ד ת/><קטע התחלה=ה כ/> ===תשובה=== <קטע סוף=ה כ/><קטע התחלה=ה א/>הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. <קטע סוף=ה א/><קטע התחלה=ה ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. <קטע סוף=ה ת/><קטע התחלה=ו כ/> ===סליחה=== <קטע סוף=ו כ/><קטע התחלה=ו א/>סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. <קטע סוף=ו א/> <קטע התחלה=ו כי/>כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. <קטע סוף=ו כי/>{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש"ץ<noinclude> של שחרית</noinclude>}} <קטע התחלה=ו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. <קטע סוף=ו ת/><קטע התחלה=ז כ/> ===גאולה=== <קטע סוף=ז כ/><קטע התחלה=ז א/>רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. <קטע סוף=ז א/><קטע התחלה=ז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ז ת/>{{רקע אפור}}<קטע התחלה=עננו כ/> ===עננו=== <קטע סוף=עננו כ/>{{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}<קטע התחלה=עננו א/>עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. <קטע סוף=עננו א/><קטע התחלה=עננו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.<קטע סוף=עננו ת/>{{סוף}}<קטע התחלה=ח כ/> ===רפואה=== <קטע סוף=ח כ/><קטע התחלה=ח א/>רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.<קטע סוף=ח א/> {{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה / לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}} <קטע התחלה=ח כי/>כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. <קטע סוף=ח כי/><קטע התחלה=ח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=ח ת/><קטע התחלה=ט כ/> ===ברכת השנים=== <קטע סוף=ט כ/><קטע התחלה=ט א/>בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן <קטע סוף=ט א/>{{ש}} {{הור|בקיץ:}} <קטע התחלה=ט קיץ/>בְּרָכָה <קטע סוף=ט קיץ/> {{הור|בחורף:}} <קטע התחלה=ט חורף/>טַל וּמָטָר לִבְרָכָה <קטע סוף=ט חורף/>{{ש}} <קטע התחלה=ט על פני/>עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ"א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. <קטע סוף=ט על פני/><קטע התחלה=ט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. <קטע סוף=ט ת/><קטע התחלה=י כ/> ===קיבוץ גלויות=== <קטע סוף=י כ/><קטע התחלה=י א/>תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. <קטע סוף=י א/><קטע התחלה=י ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=י ת/><קטע התחלה=יא כ/> ===משפט=== <קטע סוף=יא כ/><קטע התחלה=יא א/>הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. <קטע סוף=יא א/><קטע התחלה=יא ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. <קטע סוף=יא ת/>{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}<קטע התחלה=יב כ/> ===ברכת המינים=== <קטע סוף=יב כ/><קטע התחלה=יב א/>וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. <קטע סוף=יב א/><קטע התחלה=יב ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. <קטע סוף=יב ת/><קטע התחלה=יג כ/> ===על הצדיקים=== <קטע סוף=יג כ/><קטע התחלה=יג א/>עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. <קטע סוף=יג א/><קטע התחלה=יג ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. <קטע סוף=יג ת/><קטע התחלה=יד כ/> ===ולירושלים=== <קטע סוף=יד כ/><קטע התחלה=יד א/>וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. <קטע סוף=יד א/> {{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}<קטע התחלה=נחם/>נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.<קטע סוף=נחם/>{{סוף}}<קטע התחלה=יד ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יד ת/><קטע התחלה=טו כ/> ===את צמח דוד=== <קטע סוף=טו כ/><קטע התחלה=טו א/>אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. <קטע סוף=טו א/><קטע התחלה=טו ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. <קטע סוף=טו ת/><קטע התחלה=טז כ/> ===שומע תפילה=== <קטע סוף=טז כ/><קטע התחלה=טז א/>שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.<קטע סוף=טז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}</noinclude> {{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}} <קטע התחלה=ועננו/>וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. <קטע סוף=ועננו/>{{סוף}} <קטע התחלה=טז כי/>כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=טז כי/><קטע התחלה=טז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. <קטע סוף=טז ת/><קטע התחלה=יז כ/> ===עבודה=== <קטע סוף=יז כ/><קטע התחלה=יז א/>רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. <קטע סוף=יז א/> {{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}} <קטע התחלה=יז ותחזינה/>וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=יז ותחזינה/><קטע התחלה=יז ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.<קטע סוף=יז ת/><קטע התחלה=יח כ/> ===הודאה=== <קטע סוף=יח כ/><קטע התחלה=יח א/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. <קטע סוף=יח א/> {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=מודים דרבנן/>מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. <קטע סוף=מודים דרבנן/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחנוכה:}}{{ש}}<קטע התחלה=על הנסים/>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע סוף=על הנסים/><קטע התחלה=בימי מתתיהו/>בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.<קטע סוף=בימי מתתיהו/> {{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, <קטע התחלה=בימי מרדכי/>בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.<קטע סוף=בימי מרדכי/>{{סוף}} <קטע התחלה=יח ועל/>וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=יח ועל/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=וכתוב/>וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. <קטע סוף=וכתוב/>{{סוף}} {{רקע אפור}} {{הור|בחזרת הש"ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}} <קטע התחלה=זכור רחמיך/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.<קטע סוף=זכור רחמיך/> {{סוף}} <קטע התחלה=יח וכל/>וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. <קטע סוף=יח וכל/><קטע התחלה=יח ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. <קטע סוף=יח ת/>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}<קטע התחלה=כהנים כ/> ===ברכת כהנים=== <קטע סוף=כהנים כ/><קטע התחלה=לברך/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. <קטע סוף=לברך/> {{רקע אפור}}{{הור|כשאין ברכת כהנים, החזן אומר:}}{{ש}}<קטע התחלה=אלהינו/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: <קטע סוף=אלהינו/>{{סוף}} <קטע התחלה=יברכך/>יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} <קטע סוף=יברכך/> <קטע התחלה=אדיר/>אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. <קטע סוף=אדיר/>{{סוף}}<קטע התחלה=יט כ/> ===שלום=== <קטע סוף=יט כ/>{{הור|<noinclude>בשחרית ו</noinclude>במנחה של תענית ציבור<noinclude> (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)</noinclude>:}} <קטע התחלה=יט שים/>שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. <קטע סוף=יט שים/> {{הור|במנחה ובערבית:}} <קטע התחלה=יט שלום רב/>שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. <קטע סוף=יט שלום רב/> <קטע התחלה=יט וטוב/>וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=יט וטוב/> {{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}<קטע התחלה=בספר חיים/>בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} <קטע סוף=בספר חיים/>{{סוף}} <קטע התחלה=יט ת/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.<קטע סוף=יט ת/><קטע התחלה=אלהי כ/> ===אלוהי נצור=== <קטע סוף=אלהי כ/>[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃] <קטע התחלה=אלהי א/>אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}<קטע סוף=אלהי א/> {{רקע אפור}}<קטע התחלה=תענית יחיד/>{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. {{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}} רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.<קטע סוף=תענית יחיד/>{{סוף}} <קטע התחלה=יהיו לרצון/>{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} עֹשֶׂה <קטע סוף=יהיו לרצון/>שָׁלוֹם {{הור1|בעשי"ת|הַשָּׁלוֹם}} <קטע התחלה=במרומיו/>בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת. {{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}<קטע סוף=במרומיו/> ==קדושה לשבת ויום טוב== ===פיוטים=== {{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}} ;א <קטע התחלה=ואתה/>יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}} וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}אֵל נָא.<קטע סוף=ואתה/> ;ב <קטע התחלה=חי וקיים/>'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''<קטע סוף=חי וקיים/> ;ג <קטע התחלה=אל נא/>אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}} הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו. {{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.<קטע סוף=אל נא/> ;ד {{הור|בשבת וחג:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן1/>וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.<קטע סוף=ובכן1/> {{הור|בראש השנה:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן2/>וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.<קטע סוף=ובכן2/> {{הור|ביום כיפור:}}{{ש}} <קטע התחלה=ובכן3/>וּבְכֵן וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.<קטע סוף=ובכן3/> ===שחרית=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=אז/>אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. <קטע סוף=אז/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומך/>מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}<קטע סוף=ממקומך/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}</noinclude> ===מוסף=== <קטע התחלה=נעריצך/>נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, <קטע סוף=נעריצך/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}</noinclude> <קטע התחלה=כבודו/>כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. <קטע סוף=כבודו/><noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}</noinclude> <קטע התחלה=ממקומו/>מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}<קטע סוף=ממקומו/> <קטע התחלה=שמע/>'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}<קטע סוף=שמע/> <קטע התחלה=הוא אלהינו/>הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}<קטע סוף=הוא אלהינו/><noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר"ה וביו"כ:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=אדיר-אדירנו/>אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}<קטע סוף=אדיר-אדירנו/>{{סוף}}<noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}</noinclude> ==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור== <noinclude> {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}} |}</noinclude> <קטע התחלה=ובכן/>וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן <small>[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]</small> לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. <קטע סוף=ובכן/> <קטע התחלה=ותמלוך/>וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. <קטע סוף=ותמלוך/> ==קדושת היום== ===ערבית לשבת=== <קטע התחלה=אתה קדשת/>אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}<קטע סוף=אתה קדשת/> <קטע התחלה=רצה א/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ <קטע סוף=רצה א/>בָהּ <קטע התחלה=רצה ת/>יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. <קטע סוף=רצה ת/> ===שחרית לשבת=== <קטע התחלה=ישמח משה/>יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}} וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמח משה/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מנחה לשבת=== <קטע התחלה=אתה אחד/>אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. <קטע סוף=אתה אחד/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף לשבת=== <קטע התחלה=תכנת/>{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=תכנת/> <קטע התחלה=וביום השבת/>וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} <קטע סוף=וביום השבת/> <קטע התחלה=ישמחו/>יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. <קטע סוף=ישמחו/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}</noinclude> ===מוסף ראש חודש=== <קטע התחלה=ראשי חדשים/>רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=ראשי חדשים/> <קטע התחלה=ובראשי/>וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}<קטע סוף=ובראשי/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}</noinclude> <קטע התחלה=חדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=חדש/> ===מוסף שבת ראש חודש=== <קטע התחלה=אתה יצרת/>אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: <קטע סוף=אתה יצרת/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude> <קטע התחלה=רצה וחדש/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. <קטע סוף=רצה וחדש/> ===תפילת יום טוב=== <קטע התחלה=אתה בחרתנו/>אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. <קטע סוף=אתה בחרתנו/> <קטע התחלה=ותודיענו/>{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}<קטע סוף=ותודיענו/> <קטע התחלה=ותתן רגלים/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}} {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן רגלים/> {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}} <קטע התחלה=והשיאנו/><קטע התחלה=והשיאנו-חול/>וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} <קטע התחלה=והשיאנו-חול/>בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=והשיאנו-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=והשיאנו-חול/>יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.<קטע סוף=והשיאנו-חול/><קטע סוף=והשיאנו/> ===מוסף רגלים=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}</noinclude> <קטע התחלה=ומפני/>וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומפני/> וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}} {{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}} {{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}} {{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}} {{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}} הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}</noinclude>{{סוף}} {{הור|ביו"ט ראשון (ושני) של פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח א/>וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח א/> {{הור|בשאר ימי פסח:}} <קטע התחלה=פסוקים פסח ב/>וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} <קטע סוף=פסוקים פסח ב/> {{הור|בשבועות:}} <קטע התחלה=פסוקים שבועות/>וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} <קטע סוף=פסוקים שבועות/> {{הור|ביו"ט של סוכות:}} <קטע התחלה=פסוקים סוכות א/>וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} <קטע סוף=פסוקים סוכות א/> <קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/>{{הור|בחול המועד סוכות, בחו"ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם.}} {{הור|בט"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}} {{הור|בי"ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}} {{הור|בי"ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}} {{הור|בי"ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}} {{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}} {{הור|בהושענא רבה:}} <קטע התחלה=פסוקים הו"ר/>וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} <קטע סוף=פסוקים הו"ר/><קטע סוף=פסוקים סוכות ב/>{{ש}} {{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} <קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/>בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} <קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/> <קטע התחלה=ומנחתם/>וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. <קטע סוף=ומנחתם/> {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}</noinclude>{{סוף}} <קטע התחלה=מלך רחמן/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}<קטע סוף=מלך רחמן/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}</noinclude> ===תפילת ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} <קטע התחלה=מלוך/><קטע התחלה=מלוך-חול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} <קטע התחלה=מלוך-חול/>וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ <קטע סוף=מלוך-חול/>{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}<קטע התחלה=מלוך-חול/>יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.<קטע סוף=מלוך-חול/><קטע סוף=מלוך/> ===תפילת יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} <קטע התחלה=מחול/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, {{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. <קטע סוף=מחול/> ===מוסף ראש השנה=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude> וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}<קטע התחלה=מלכויות כ/> ====מלכויות==== <קטע סוף=מלכויות כ/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}} <קטע התחלה=מלכויות א/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}<קטע סוף=מלכויות א/> <קטע התחלה=מלכויות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}<קטע סוף=מלכויות פס/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}</noinclude><קטע התחלה=זכרונות כ/> ====זכרונות==== <קטע סוף=זכרונות כ/><קטע התחלה=זכרונות א/>אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. <קטע סוף=זכרונות א/><קטע התחלה=זכרונות פס/>וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}} <קטע סוף=זכרונות פס/><קטע התחלה=זכרונות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. <קטע סוף=זכרונות ב/><קטע התחלה=שופרות כ/> ====שופרות==== <קטע סוף=שופרות כ/><קטע התחלה=שופרות א/>אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ. <קטע סוף=שופרות א/><קטע התחלה=שופרות פס/>כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}} וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}} וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}} כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=שופרות פס/><קטע התחלה=שופרות ב/>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. <קטע סוף=שופרות ב/> ===מוסף יום כיפור=== <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}</noinclude><קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/>וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.<קטע סוף=ותתן לנו כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}</noinclude> <קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/>וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}} וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.<קטע סוף=ואת מוסף כיפור/> <noinclude>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}</noinclude> o348otu2bj7az6396rs34dd3rx7xldk 0 1726461 3003887 3003706 2026-04-09T19:02:04Z Yack67 27395 3003887 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לפסח קדומה ואנונימית. נהוג לאמרה בכל קהילות שאומרים מערבית בליל א' של החג.}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|א}}וֹתוֹ אֵל חָצָה{{ש}} {{סי|בַּ}}חֲצוֹת לַיְלָה בְּתוֹך מִצְרַיִם כְּיָצָא{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר עַל אֱדוֹם יֶחֱצֶנּוּ כְּחָצָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב עֶרֶב וּנְזַמְּרֶנּוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּא זֶה הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|וְ}}עִתְּדוֹ אֵל בְּאֹמֶר בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֲשֶׁר לוֹ יוֹם וְגַם לַיְלָה{{ש}} {{סי|חֹ}}ק אַהֲבָתוֹ יִזְכֹּר לְנִינֵי חָלַק לַיְלָה<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <noinclude>{{הור2|קטע הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, ובמקומו אומרים פיוט ארוך יותר {{צ|[[פסח אכלו פחוזים]]}}. אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא.}}{{ש}}</noinclude> <includeonly><קטע התחלה=ג/>{{:פסח אכלו פחוזים}}<קטע סוף=ג/></includeonly> לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טִ}}כְסוֹ אַלּוּף נְעוּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}לְדֵּי בְרוּרִים לְהוֹשִׁיעָם מֵאֲרוּרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}הַכְחִידוֹ עַם חֲיֵּינוּ מְאַרְרִים{{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת מִצְרַיִם מְקַבְּרִים{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶל הִמְתִּיקוּ בְּנֵי חוֹרִים{{ש}} {{סי|נִ}}צְּחוּהוּ יַחַד עַל מַכַּת בְּכוֹרִים{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|סִ}}ימָן הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן כִּי בֹא יָבֹא{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד יִפְקֹד עַם קְרוֹבוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וּרֵנוּ הוּא נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|קְ}}רָאוֹ נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} כִּי בוֹ שָׁבַר מוֹטוֹת עֶגְלָה{{ש}} {{סי|רָ}}עֹץ יִרְעַץ אֹם מַדְּקָה וְאָכְלָה{{ש}} יוֹסִיף שֵׁנִית (בּוֹ) לְהִגָּאֵלָה<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>לֵיל שִׁמֻּרִים{{ש}} {{סי|שִׁ}}מְעוֹ לְעַם אֲהָבִים{{ש}} אֲשֶׁר הִצִּיל מִיַּד לְהָבִים{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּעָה הִיא לְבַת רַבִּים{{ש}} בְּנַחַת וְשָׁלוֹם בְּלִי פַחַד שׁוֹכְבִים<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור| למנהג אשכנז המערבי מוסיפים כאן:}} לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.{{ש}} {{הור2|במנהג אשכנז המערבי (וק"ק אשכנז המזרחי) אומרים כאן את הביכור {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}}.}} {{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 7yzkpnufoeza3xare431opv44l2asrd 0 1726465 3003736 3003709 2026-04-09T12:21:43Z Yack67 27395 3003736 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לליל ב' של פסחשחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]], הכוללת בסופה ביכור בענין הקרבת מנחת העומר.}} </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ אֲיֻמָּה נִדְגָּלוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}צֹעַן עֲצַת מַלְאָכָיו הִשְׁלִים בְּהִגָּלוֹת{{ש}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ מֵאָז יְרַנְּנוּ בְּמַקְהֵלוֹת הַלֵּלוֹת{{ש}} לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|הִ}}פְלִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק עָמֹק וְנֶעֱלָם{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ כְּאֹמֶן נִינָיו מִשִּׁעְבּוּד הֶעֱלָם{{ש}} {{סי|זִ}}קַּת {{סי|חֲ}}טִבָּה אַחַת עֲשָׂאָם לְעַלָּם{{ש}} בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם.{{ממס|מ"א י ט}}<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול), '''מאיר'''}} {| |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}דִּיר וְנָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}נְוֶה גּוֹמֵל חֲסָדִים{{ש-רווח|1em}}||תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בָּ|1}}א מִבְּרֵאשִׁית לְהִתְאַמָּר{{ש-רווח|1em}}||לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}גִין קָרְבַּן פִּסְחִי{{ש-רווח|1em}}||יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גִּ|1}}יהַ עוֹלָם הִתְאִיר{{ש-רווח|1em}}||פֵּתַח־דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גָּ|1}}שׁ רָצוּי לְכַהֵן{{ש-רווח|1em}}||מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}רַךְ כּוֹכָב מִזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}לַק מְלָכִים וְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}לְלָה יִסְכָּה בַּפֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}סְחַף וְנִדְחַף אֲחוֹרַיִם{{ש-רווח|1em}}||מוֹפֵת עַל מִצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}עַד לְבָרֵר עֻלֵּנוּ{{ש-רווח|1em}}||נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}כַּח חֲשַׁאי בְּחִילָה{{ש-רווח|1em}}||אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֵ|1}}דִים רִדּוּי שָׁפַךְ{{ש-רווח|1em}}||שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זְ|1}}רִיזָה בְּרָכוֹת כִּוְּנָה{{ש-רווח|1em}}||אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}סַם בְּטוּב לֶאֱלוֹם{{ש-רווח|1em}}||לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}קוּק בְּהוֹד כִּסְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ט|1}}וֹב הִסְכִּים לְיָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טָ|1}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ{{ש-רווח|1em}}||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|י|1}}וֹצְרוֹ חֲלָקוֹ בְּחָכְמָה{{ש-רווח|1em}}||יֹדֵעַ עַד־מָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יְ|1}}לָלָה בְּנוֹף נָפְלָה{{ש-רווח|1em}}||וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כֻּ|1}}דָּן וְשָׁבוּי לֻקֶּה{{ש-רווח|1em}}||שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כּ|1}}וּכָם נֶחֱטַט וְנִכְּאוּ{{ש-רווח|1em}}||הָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לְ|1}}הָדֵק נִשְׁחַק אִיקּוּנָם{{ש-רווח|1em}}||רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לֻ|1}}בָּטָה יִרְאָתָם וְלוֹקָה{{ש-רווח|1em}}||בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי יֶשַׁע לְהַזְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי הוֹדָאוֹת לְאַדְּקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹרָאוֹת בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נִ|1}}לְחֲמוּ כּוֹכְבֵי אוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}יַּע צֶדֶק נְעוּרִים{{ש-רווח|1em}}||צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סֻ|1}}גַּב בְּמִבְטַח וּמָעוֹז{{ש-רווח|1em}}||גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}רִיצֵי פוּל שָׁקַד{{ש-רווח|1em}}||וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עֹ|1}}מֶר חֶרְמֵשׁוֹ פִּלְּחָם{{ש-רווח|1em}}||וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פֹּ|1}}אַר עֶלְיוֹן בַּאֲמִירוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}עֲנַח צָפְנַת מַעְבָּדָיו{{ש-רווח|1em}}||סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צָ|1}}פִית סְדוּרָה וַאֲרוּחָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צֻ|1}}מַּת בּוֹ בְלֵיל{{ש-רווח|1em}}||קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ק|1}}וֹמַת תָּמָר הֻצָּלָה{{ש-רווח|1em}}||הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קֹ|1}}מֶץ הִשְׂבִּיעַ לְשַׁנְנָה{{ש-רווח|1em}}||יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}וַח וְהַצָּלָה עָמְדָה{{ש-רווח|1em}}||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ר|1}}וּחִי חֻפְּשָׁה לְמַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לַנְקָמָה נְטוּרָה{{ש-רווח|1em}}||עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שֵׁ|1}}מַע מִצְרַיִם לִנְצוֹר{{ש-רווח|1em}}||יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תָּ|1}}בוּעַ מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תִּ|1}}כְּנוֹ לְיֶשַׁע וָנֵס{{ש-רווח|1em}}||נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}אֲמָרִי יִרְצֶה לִשְׁעוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אָ|1}}ז בַּהֲנִיחֲךָ שְׁלוּחִים{{ש-רווח|1em}}||הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יֶ|1}}שַׁע לָנוּ תְחַדֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}נֶן הַשִּׁיר בְּחַדְּשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס פִּלְאוֹתֶיךָ מִשִּׁירֵי הוֹדָאוֹת נִתְיַחַדְתָּ{{ש}} {{סי|י}}וֹמָם לְחֶסֶד וְלַיְלָה לְשִׁיר נִתְוַעַדְתָּ{{ש}} {{סי|כְּל}}וּלֶיךָ אָז בֶּאֱמוּנָה רוּחֲךָ חִסַדְתָּ{{ש}} מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ח ג}}<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ חַי וְקַיָּם{{ש}} {{סי|נִ}}פְתַּח שִׁבְחֲךָ בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְנִסְתַּיָּם{{ש}} {{סי|סָ}}כוּ לִימִין מֹשֶׁה בּוֹקֵעַ יָם{{ש}} וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם.{{ממס|ישעיהו יא טו}}<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|עָ}}טוּר {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|צִ}}דְקֶךָ בְּצָבָא וָאוֹת{{ש}} {{סי|קִרְ}}בָתְךָ לִי טוֹב יְשׁוּעוֹת הַבָּאוֹת{{ש}} {{סי|שַׁתִּ}}י בְךָ מַחְסִי בְּמַלְאֲכוּת הַנִּבָּאוֹת{{ש}} מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מד ו}}<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{הור|סימן: '''אלב"ם''', '''מאיר חזק'''}} {{סי|א}}וֹר יוֹם הֶנֶף סְפִירָה הֻכְשָׁרָה בְּנוֹגְהִים{{ש}} {{סי|לְ}}צִיּוֹן נִדָּחָה קְרוֹא דְרוּשָׁה עֲלוֹת גֵּהִים{{ש}} {{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר כְּרַךְ מַחְמַד לֵב וְגֵהִים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת קֹדֶשׁ גְּבוֹהִים{{ש}} {{סי|גִּ}}יל לְבָבוֹת לְבָנוֹן הַמְלַבֵּן נִיחוֹחִים שְׁלוּחִים{{ר1}} {{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים.{{ממס|תהלים פז ג}} {{סי|דְּ}}רִישׁוּת לִדְרוֹשׁ בְּשִׁכְנָךְ מְקוֹם כִּיפּוּר שָׁלַיִם{{ש}} {{סי|סְ}}לוּלֵי צִיּוֹן מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם הָרֵם מִכְשׁוֹלַיִם{{ש}} {{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג עֲלוֹת יֵרָאֶה הֵתֵּר שַׁלְשְׁלַיִם{{ש}} {{סי|עֵ}}ת כִּי בָא לְחַנְנָהּ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}} {{סי|וּ}}מֵהַקָּרוֹב לָהּ בִּכּוּרֵי נְדָבָה לְהַקְרִיב בְּטֹהַר שׁוּלַיִם{{ר1}} {{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍יִם.{{ממס|ישעיהו נב ט}} {{סי|זֹ}}רָזוּ לְהַקְדִים שְׁלוּחִים דַּיָּנֵי גֵיא נְבוּאוֹת{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִבָּעֶרֶב עֲשׂוֹת כְּרִיכוֹת מֵאַבִּיבֵי תְּבוּאוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}ל וְשַׁבָּת כְּרַבִּים מְלָאכוֹתָיו בְּשִׁלּוּשׁ בָּאוֹת{{ש}} {{סי|קֻ}}בָּצוּ עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ עֵסֶק גָּדוֹל לְנָאוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}שִׁיבָה קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת לַעֲזָרָה מוּבָאוֹת{{ר1}} מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|תהלים פד ב}} {{סי|ט}}וֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ לֵאמֹר{{ש}} {{סי|רִ}}בָּה עֳמָרִים בַּמִּדְבָּר כְּנֶגְדָם אֶחָד אֶחָד לִתְמֹר{{ש}} {{סי|יֵ}}חָבֵט וְנִתַּן לְאַבּוּב הָאוּר בְּכֻלּוֹ לִגְמֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}טָחוּהוּ בַעֲזָרָה עֲמָלוֹ לְרוּחַ חַיִּים לִכְמֹר{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה כִּכְּרֵי מוֹר לַסַּנְטָר הַלַּז לִזְמֹר{{ר1}} שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמֹר.{{ממס|ירמיהו ה כד}} {{סי|תֻּ}}כַּן בְּלֶתֶת וְצִיבּוּר וְנִגְרָס בְּלִי חִסָּרוֹן{{ש}} בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן{{ש}} נָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ יָצַק וּבָלַל בְּהִידָּרוֹן{{ש}} הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וּמֶלַח וְהִקְטִיר הַזְכָּרוֹן{{ש}} מִזֵּר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַ זָכוּ כִּשְׁיָרֵי הַדּוֹרוֹן{{ר1}} כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן.{{ממס|ויקרא ו יא}} קָרֵב הָעֹמֶר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאִים מְעֻטָּרִים{{ש}} בִּזְרִיזוּת בֵּית דִּין מֵחֲצוֹת רְחוֹקִים מֻתָּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}רָחוֹק {{סי|אֶ}}ת יְיָ מָעֻזְּכֶם זִכְרוּ מַזְכִּירִים וְנוֹהֲרִים{{ש}} {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם נִמְהָרִים{{ש}} {{סי|חִזְק}}וּ וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ שִׁיר יְשׁוֹרֵר לְהָרִים{{ר1}} בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.{{ממס|ישעיהו ב ב}} לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ נְוֵה תְּהִלָּה חוֹמֵל{{ש}} בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מְלַבְלֵב מְגָדִים וְגוֹמֵל{{ש}} זְהַב פַרְוַיִם פֵּרוֹת פְּרָחָיו עוֹד מֵהֵאָמֵל{{ש}} לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּיוֹם הִגָּמֵל{{ש}} אֲרוֹמִמְךָ בְּעִיטּוּר בִּיכּוּרֵי בִּקְלָתוֹת מֻזְהָבוֹת וְלֹא בְּתוֹרְמֶל{{ר1}} כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל.{{ממס|ישעיהו לה ב}} יֵרָאֶה כִּפַּת הַמּוֹקֵד תַּשְׁלוּם שָׁלֵם סְבִיבַיִךְ{{ש}} שְׁמֵךְ כְּשֵׁם מַלְכֵּךְ שְׁעָרַיִךְ כְּשִׁבְטַיִךְ בַּהֲסָבַיִךְ{{ש}} הָעֵת כַּעֲדִי תִּלְבְּשִׁי הֲדַר סָבַיִךְ בִּמְסִבַּיִךְ{{ש}} עוֹד תַּעֲדִי תּוּפַּיִךְ טִלּוּל רוּבַיִךְ בִּרְחוֹבַיִךְ{{ש}} שֵׁרוּת כֹּהֲנַיִךְ בַּאֲבִיבַיִךְ נְעִימוֹת לְוִיַּיִך בְּאַבּוּבַיִךְ{{ר1}} שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍יִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ו}} יְתֵרָה חִבָּתֵךְ יְרוּשָׁלַיִם בְּנוֹי שִׁבְעִים שְׁמוֹתַיִךְ{{ש}} כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ הֻפְקְדוּ שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתַיִךְ{{ש}} מַזְכִּירִים לְרַחֲמֵךְ לְשׂוּמֵךְ תְּהִלָּה בָּאָרֶץ לְיַשֵּׁב שׁוֹמְמוֹתַיִךְ{{ש}} בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת וּמִקְדַּשׁ אֵל בְּרָמָה נוֹיוֹתַיְךְ{{ש}} אֲדַבְּרָה וַאֲבְקְּשָׁה טוֹב וְשָׁלוֹם בָּאֵר מְנוֹתַיִךְ{{ר1}} יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ז}}<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> 1xqtomy1po7kd0hgsw8ybjghmfdy1cd 3003776 3003736 2026-04-09T15:19:38Z מו יו הו 37729 3003776 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לליל ב' של פסח שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]], הכוללת בסופה ביכור בענין הקרבת מנחת העומר.}} </noinclude><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל קָדוֹשׁ אֲיֻמָּה נִדְגָּלוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}צֹעַן עֲצַת מַלְאָכָיו הִשְׁלִים בְּהִגָּלוֹת{{ש}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ מֵאָז יְרַנְּנוּ בְּמַקְהֵלוֹת הַלֵּלוֹת{{ש}} לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}<קטע סוף=א/>{{ש}} {{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|הִ}}פְלִיא עֵצוֹת מֵרָחוֹק עָמֹק וְנֶעֱלָם{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ כְּאֹמֶן נִינָיו מִשִּׁעְבּוּד הֶעֱלָם{{ש}} {{סי|זִ}}קַּת {{סי|חֲ}}טִבָּה אַחַת עֲשָׂאָם לְעַלָּם{{ש}} בְּאַהֲבַת יְיָ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם.{{ממס|מ"א י ט}}<קטע סוף=ב/>{{ש}} {{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול), '''מאיר'''}} {| |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}דִּיר וְנָאֶה לִתְהִלּוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}נְוֶה גּוֹמֵל חֲסָדִים{{ש-רווח|1em}}||תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בָּ|1}}א מִבְּרֵאשִׁית לְהִתְאַמָּר{{ש-רווח|1em}}||לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}גִין קָרְבַּן פִּסְחִי{{ש-רווח|1em}}||יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גִּ|1}}יהַ עוֹלָם הִתְאִיר{{ש-רווח|1em}}||פֵּתַח־דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גָּ|1}}שׁ רָצוּי לְכַהֵן{{ש-רווח|1em}}||מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}רַךְ כּוֹכָב מִזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דָּ|1}}לַק מְלָכִים וְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}לְלָה יִסְכָּה בַּפֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הֻ|1}}סְחַף וְנִדְחַף אֲחוֹרַיִם{{ש-רווח|1em}}||מוֹפֵת עַל מִצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}עַד לְבָרֵר עֻלֵּנוּ{{ש-רווח|1em}}||נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וֻ|1}}כַּח חֲשַׁאי בְּחִילָה{{ש-רווח|1em}}||אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֵ|1}}דִים רִדּוּי שָׁפַךְ{{ש-רווח|1em}}||שָׁלַח יָדוֹ הָפַךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זְ|1}}רִיזָה בְּרָכוֹת כִּוְּנָה{{ש-רווח|1em}}||אֶל־יַעֲקֹב בְּנָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}סַם בְּטוּב לֶאֱלוֹם{{ש-רווח|1em}}||לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חָ|1}}קוּק בְּהוֹד כִּסְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||וָיָּשַׂר אֶל־מַלְאָךְ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ט|1}}וֹב הִסְכִּים לְיָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טָ|1}}עֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ{{ש-רווח|1em}}||לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|י|1}}וֹצְרוֹ חֲלָקוֹ בְּחָכְמָה{{ש-רווח|1em}}||יֹדֵעַ עַד־מָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יְ|1}}לָלָה בְּנוֹף נָפְלָה{{ש-רווח|1em}}||וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כֻּ|1}}דָּן וְשָׁבוּי לֻקֶּה{{ש-רווח|1em}}||שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כּ|1}}וּכָם נֶחֱטַט וְנִכְּאוּ{{ש-רווח|1em}}||הָפַךְ לַיְלָה וְיִדַּכָּאוּ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לְ|1}}הָדֵק נִשְׁחַק אִיקּוּנָם{{ש-רווח|1em}}||רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|לֻ|1}}בָּטָה יִרְאָתָם וְלוֹקָה{{ש-רווח|1em}}||בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי יֶשַׁע לְהַזְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||אָחַזְתָּ בְּיַד־יְמִינִי{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מְ|1}}אוֹרֵי הוֹדָאוֹת לְאַדְּקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹרָאוֹת בַּעֲשׂוֹתְךָ נְקַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נִ|1}}לְחֲמוּ כּוֹכְבֵי אוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}יַּע צֶדֶק נְעוּרִים{{ש-רווח|1em}}||צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סֻ|1}}גַּב בְּמִבְטַח וּמָעוֹז{{ש-רווח|1em}}||גֶּבֶר־חָכָם בַּעוֹז{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}רִיצֵי פוּל שָׁקַד{{ש-רווח|1em}}||וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עֹ|1}}מֶר חֶרְמֵשׁוֹ פִּלְּחָם{{ש-רווח|1em}}||וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פֹּ|1}}אַר עֶלְיוֹן בַּאֲמִירוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}עֲנַח צָפְנַת מַעְבָּדָיו{{ש-רווח|1em}}||סוֹדוֹ אֶל־עֲבָדָיו{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צָ|1}}פִית סְדוּרָה וַאֲרוּחָה{{ש-רווח|1em}}||וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צֻ|1}}מַּת בּוֹ בְלֵיל{{ש-רווח|1em}}||קֹדֶשׁ יְיָ חִלֵּל{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ק|1}}וֹמַת תָּמָר הֻצָּלָה{{ש-רווח|1em}}||הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קֹ|1}}מֶץ הִשְׂבִּיעַ לְשַׁנְנָה{{ש-רווח|1em}}||יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}וַח וְהַצָּלָה עָמְדָה{{ש-רווח|1em}}||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ר|1}}וּחִי חֻפְּשָׁה לְמַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לַנְקָמָה נְטוּרָה{{ש-רווח|1em}}||עַל־צֹר הַמַּעֲטִירָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שֵׁ|1}}מַע מִצְרַיִם לִנְצוֹר{{ש-רווח|1em}}||יָחִילוּ כְּשֵׁמַע צֹר{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תָּ|1}}בוּעַ מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה{{ש-רווח|1em}}||אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|תִּ|1}}כְּנוֹ לְיֶשַׁע וָנֵס{{ש-רווח|1em}}||נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}אֲמָרִי יִרְצֶה לִשְׁעוֹת{{ש-רווח|1em}}||מִקֶּדֶם פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אָ|1}}ז בַּהֲנִיחֲךָ שְׁלוּחִים{{ש-רווח|1em}}||הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יֶ|1}}שַׁע לָנוּ תְחַדֶּה{{ש-רווח|1em}}||וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רֶ|1}}נֶן הַשִּׁיר בְּחַדְּשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש-רווח|1em}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס פִּלְאוֹתֶיךָ מִשִּׁירֵי הוֹדָאוֹת נִתְיַחַדְתָּ{{ש}} {{סי|י}}וֹמָם לְחֶסֶד וְלַיְלָה לְשִׁיר נִתְוַעַדְתָּ{{ש}} {{סי|כְּל}}וּלֶיךָ אָז בֶּאֱמוּנָה רוּחֲךָ חִסַדְתָּ{{ש}} מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים עֹז יִסַּדְתָּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ח ג}}<קטע סוף=ג/>{{ש}} {{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}}{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ חַי וְקַיָּם{{ש}} {{סי|נִ}}פְתַּח שִׁבְחֲךָ בִּלְשׁוֹן עָתִיד וְנִסְתַּיָּם{{ש}} {{סי|סָ}}כוּ לִימִין מֹשֶׁה בּוֹקֵעַ יָם{{ש}} וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם.{{ממס|ישעיהו יא טו}}<קטע סוף=ד/>{{ש}} {{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|עָ}}טוּר {{סי|פִּ}}לְאֵי {{סי|צִ}}דְקֶךָ בְּצָבָא וָאוֹת{{ש}} {{סי|קִרְ}}בָתְךָ לִי טוֹב יְשׁוּעוֹת הַבָּאוֹת{{ש}} {{סי|שַׁתִּ}}י בְךָ מַחְסִי בְּמַלְאֲכוּת הַנִּבָּאוֹת{{ש}} מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מד ו}}<קטע סוף=ה/>{{ש}} {{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{הור|סימן: '''אלב"ם''', '''מאיר חזק'''}} {{סי|א}}וֹר יוֹם הֶנֶף סְפִירָה הֻכְשָׁרָה בְּנוֹגְהִים{{ש}} {{סי|לְ}}צִיּוֹן נִדָּחָה קְרוֹא דְרוּשָׁה עֲלוֹת גֵּהִים{{ש}} {{סי|בִּ}}נְיָן מְפֹאָר כְּרַךְ מַחְמַד לֵב וְגֵהִים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת קֹדֶשׁ גְּבוֹהִים{{ש}} {{סי|גִּ}}יל לְבָבוֹת לְבָנוֹן הַמְלַבֵּן נִיחוֹחִים שְׁלוּחִים{{ר1}} {{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים.{{ממס|תהלים פז ג}} {{סי|דְּ}}רִישׁוּת לִדְרוֹשׁ בְּשִׁכְנָךְ מְקוֹם כִּיפּוּר שָׁלַיִם{{ש}} {{סי|סְ}}לוּלֵי צִיּוֹן מְבַקְשִׁים תַּפְקִידָם הָרֵם מִכְשׁוֹלַיִם{{ש}} {{סי|הָ}}מוֹן חוֹגֵג עֲלוֹת יֵרָאֶה הֵתֵּר שַׁלְשְׁלַיִם{{ש}} {{סי|עֵ}}ת כִּי בָא לְחַנְנָהּ בְּלִי רִשּׁוּלַיִם{{ש}} {{סי|וּ}}מֵהַקָּרוֹב לָהּ בִּכּוּרֵי נְדָבָה לְהַקְרִיב בְּטֹהַר שׁוּלַיִם{{ר1}} {{סי|פִּ}}צְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ‍יִם.{{ממס|ישעיהו נב ט}} {{סי|זֹ}}רָזוּ לְהַקְדִים שְׁלוּחִים דַּיָּנֵי גֵיא נְבוּאוֹת{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִבָּעֶרֶב עֲשׂוֹת כְּרִיכוֹת מֵאַבִּיבֵי תְּבוּאוֹת{{ש}} {{סי|חֹ}}ל וְשַׁבָּת כְּרַבִּים מְלָאכוֹתָיו בְּשִׁלּוּשׁ בָּאוֹת{{ש}} {{סי|קֻ}}בָּצוּ עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לָהּ עֵסֶק גָּדוֹל לְנָאוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}שִׁיבָה קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקֻפּוֹת לַעֲזָרָה מוּבָאוֹת{{ר1}} מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|תהלים פד ב}} {{סי|ט}}וֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ לֵאמֹר{{ש}} {{סי|רִ}}בָּה עֳמָרִים בַּמִּדְבָּר כְּנֶגְדָם אֶחָד אֶחָד לִתְמֹר{{ש}} {{סי|יֵ}}חָבֵט וְנִתַּן לְאַבּוּב הָאוּר בְּכֻלּוֹ לִגְמֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}טָחוּהוּ בַעֲזָרָה עֲמָלוֹ לְרוּחַ חַיִּים לִכְמֹר{{ש}} {{סי|כַּ}}מָּה כִּכְּרֵי מוֹר לַסַּנְטָר הַלַּז לִזְמֹר{{ר1}} שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמֹר.{{ממס|ירמיהו ה כד}} {{סי|תֻּ}}כַּן בְּלֶתֶת וְצִיבּוּר וְנִגְרָס בְּלִי חִסָּרוֹן{{ש}} בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה יוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן{{ש}} נָתַן שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ יָצַק וּבָלַל בְּהִידָּרוֹן{{ש}} הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וּמֶלַח וְהִקְטִיר הַזְכָּרוֹן{{ש}} מִזֵּר שֻׁלְחָן גָּבוֹהַ זָכוּ כִּשְׁיָרֵי הַדּוֹרוֹן{{ר1}} כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן.{{ממס|ויקרא ו יא}} קָרֵב הָעֹמֶר שׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מְלֵאִים מְעֻטָּרִים{{ש}} בִּזְרִיזוּת בֵּית דִּין מֵחֲצוֹת רְחוֹקִים מֻתָּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}רָחוֹק {{סי|אֶ}}ת יְיָ מָעֻזְּכֶם זִכְרוּ מַזְכִּירִים וְנוֹהֲרִים{{ש}} {{סי|יְר}}וּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם נִמְהָרִים{{ש}} {{סי|חִזְק}}וּ וְתִזְכּוּ לִשְׁמֹעַ שִׁיר יְשׁוֹרֵר לְהָרִים{{ר1}} בֵּית יְיָ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים.{{ממס|ישעיהו ב ב}} לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ נְוֵה תְּהִלָּה חוֹמֵל{{ש}} בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מְלַבְלֵב מְגָדִים וְגוֹמֵל{{ש}} זְהַב פַרְוַיִם פֵּרוֹת פְּרָחָיו עוֹד מֵהֵאָמֵל{{ש}} לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּיוֹם הִגָּמֵל{{ש}} אֲרוֹמִמְךָ בְּעִיטּוּר בִּיכּוּרֵי בִּקְלָתוֹת מֻזְהָבוֹת וְלֹא בְּתוֹרְמֶל{{ר1}} כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל.{{ממס|ישעיהו לה ב}} יֵרָאֶה כִּפַּת הַמּוֹקֵד תַּשְׁלוּם שָׁלֵם סְבִיבַיִךְ{{ש}} שְׁמֵךְ כְּשֵׁם מַלְכֵּךְ שְׁעָרַיִךְ כְּשִׁבְטַיִךְ בַּהֲסָבַיִךְ{{ש}} הָעֵת כַּעֲדִי תִּלְבְּשִׁי הֲדַר סָבַיִךְ בִּמְסִבַּיִךְ{{ש}} עוֹד תַּעֲדִי תּוּפַּיִךְ טִלּוּל רוּבַיִךְ בִּרְחוֹבַיִךְ{{ש}} שֵׁרוּת כֹּהֲנַיִךְ בַּאֲבִיבַיִךְ נְעִימוֹת לְוִיַּיִך בְּאַבּוּבַיִךְ{{ר1}} שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍יִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ו}} יְתֵרָה חִבָּתֵךְ יְרוּשָׁלַיִם בְּנוֹי שִׁבְעִים שְׁמוֹתַיִךְ{{ש}} כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ הֻפְקְדוּ שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתַיִךְ{{ש}} מַזְכִּירִים לְרַחֲמֵךְ לְשׂוּמֵךְ תְּהִלָּה בָּאָרֶץ לְיַשֵּׁב שׁוֹמְמוֹתַיִךְ{{ש}} בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת וּמִקְדַּשׁ אֵל בְּרָמָה נוֹיוֹתַיְךְ{{ש}} אֲדַבְּרָה וַאֲבְקְּשָׁה טוֹב וְשָׁלוֹם בָּאֵר מְנוֹתַיִךְ{{ר1}} יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.{{ממס|תהלים קכב ז}}<קטע סוף=ו/>{{ש}} {{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> k7ua5qz3ggma7qcxn1si66uxt7orfrh 0 1726466 3003745 3003594 2026-04-09T12:53:19Z Yack67 27395 3003745 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:מנחם בן יעקב|רבי מנחם בן יעקב]], הכוללת בסופה ביכור. נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל ז'.}}</noinclude> <קטע התחלה=א/> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מנחם ברבי יעקב חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי עַל הַיָּם נִגְלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}הַחֲשִׁיכוֹ לְצָרַי וְלִי הֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת מַעֲשָׂיו נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים לְהַלְּלָה<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֵ}}עִיר בְּרִית יְשֵׁנִים לְשַׁלֵּם בָּנִים גְּמוּלָם{{ש}} {{סי|וַ}}יּוֹצֵא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּאֶבְרָתוֹ נְטָלָם{{ש}} {{סי|זָ}}כַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ בִּידִידוּת לְנַהֲלָם<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מנחם ברבי יעקב'''}} {| |- |{{סי|א|1}}וֹדֶה חַסְדּוֹ הִפְלָה{{ש-רווח|1em}}||מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|נוֹרָאוֹת עַל יָם}}||{{ממס|תהלים קו כב}} |- |{{סי|בִּ|1}}קְהַל עָם אֲהַלְלָה{{ש-רווח|1em}}||בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים אֲגַדְּלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|רֹגַע הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו נא טו}} |- |{{סי|גִּ|1}}זְבָּר בִּנְטוֹת יָדוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלִּים נֶגְדּוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יִרְעַם הַיָּם}}||{{ממס|תהלים צו יא}} |- |{{סי|דָּ|1}}גוּל בִּכְבוֹדוֹ נִגְלָה{{ש-רווח|1em}}||אָז נִקְרַע בְּחַלְחָלָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וַיַּעֲמֹד הַיָּם}}||{{ממס|יונה א טו}} |- |{{סי|הֱ|1}}שִׁיבוֹ נֶאֱמָן בְּזַעְפּוֹ{{ש-רווח|1em}}||גָּאוּ גַּלֶּיךָ אֵיפֹה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַה לְּךָ הַיָּם}}||{{ממס|תהלים קיד ה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁבְטֵי יָהּ הָמְמוּ{{ש-רווח|1em}}||שָׂרֵי יְהוּדָה רָגְמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד כג}} |- |{{סי|זָ|1}}כָה מְלוּכָה לְהַשְׁרִישׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בִּמְצֻלוֹת יָם}}||{{ממס|מיכה ז יט}} |- |{{סי|חָ|1}}צָה לִגְזוּרִים וּמֻלִים{{ש-רווח|1em}}||דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מַעֲמַקֵּי יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}} |- |{{סי|ט|1}}וֹב בְּכֵן שִׁירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||פָּתַח בְּאָז זְמִירָתוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|צָהֲלוּ מִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו כד יד}} |- |{{סי|יְ|1}}שָׁרִים קִדְּמוּ רוֹנְנִים{{ש-רווח|1em}}||אַחַר אֵלִים מְנַגְּנִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם}}||{{ממס|תהלים פט י}} |- |{{סי|כְּ|1}}בוֹלוֹס צְדָדִים הִקְפָּה{{ש-רווח|1em}}||וּמִלְּמַעְלָה כְּמִין כִּפָּה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יְכַסּוּ עַל יָם}}||{{ממס|חבקוק ב יד}} |- |{{סי|לְ|1}}כֹל אֲפָסִים נִגְלוּ{{ש-רווח|1em}}||אוֹתוֹתָיו כִּי גָּדְלוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם}}||{{ממס|תהלים סה ו}} |- |{{סי|מִ|1}}י כָמוֹהוּ נֶהְדָּר{{ש-רווח|1em}}||חָסִין בְּכֹחַ נֶאְדָּר{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ה ח}} |- |{{סי|נִ|1}}הֵל יְדִידָיו בְּאַהַב{{ש-רווח|1em}}||זְרוֹעוֹ מַחְצֶבֶת רַהַב{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם}}||{{ממס|ישעיהו נא י}} |- |{{סי|סְ|1}}לָעִים הָפַךְ זֵידוֹנִים{{ש-רווח|1em}}||שִׁבַּר רָאשֵׁי תַּנִּינִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הָפַךְ לְיַבָּשָׁה יָם}}||{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סו ו}} |- |{{סי|עֲ|1}}רֵמוֹת מַיִם נֶעֶרְמוּ{{ש-רווח|1em}}||תְּהוֹמוֹת בָּהֶם נִלְחָמוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בְּקַרְקַע הַיָּם}}||{{ממס|עמוס ט ג}} |- |{{סי|פֵּ|1}}רוּרִים בְּעֻזּוֹ פּוֹרָרוּ{{ש-רווח|1em}}||נֵד אֶחָד נִצְבָּרוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|כַּנֵּד מֵי הַיָּם}}||{{ממס|תהלים לג ז}} |- |{{סי|צֶ|1}}מֶד סוּסִים וְרוֹכְבִים{{ש-רווח|1em}}||עוֹלִים וְיוֹרְדִים מְשֻׁלָּבִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַד נִבְכֵי יָם}}||{{ממס|איוב לח טז}} |- |{{סי|קִ|1}}לְּעָם בְּבִזָּה מְעֻטָּרִים{{ש-רווח|1em}}||קִשּׁוּטֵי זְהָבִים וְתוֹרִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עַל שְׂפַת הַיָּם}}||{{ממס|שמות יד ל}} |- |{{סי|רִ|1}}בָּה פְּלָאָיו לְנוֹסְסָה{{ש-רווח|1em}}||נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|בָּקַע יָם}}||{{ממס|תהלים עח יג}} |- |{{סי|שְׁ|1}}בִילָיו רָאוּ וַהֲלִיכוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֱלֹהִים בַּיָּם}}||{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עז כ}} |- |{{סי|תְּ|1}}מוּנַת גִּבּוֹר נִדְמָה{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|יָרָה בַיָּם}}||{{ממס|שמות טו ד}} |- |{{סי|מַ|1}}פְלִיא מִקֶּדֶם נוֹרָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||עוֹד יַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמַטֵּהוּ עַל הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו י כו}} |- |{{סי|נִ|1}}דָּחִים יַדְרִיךְ בַּנְּעָלִים{{ש-רווח|1em}}||וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|אֶת לְשׁוֹן יָם}}||{{ממס|ישעיהו יא טו}} |- |{{סי|חָ|1}}פְשִׁים יַדְרִיר שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||נִשְׁאָרִים מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וּמֵאִיֵּי הַיָּם}}||{{ממס|ישעיהו יא יא}} |- |{{סי|מֵ|1}}אֲרָצוֹת יְקַבֵּץ לְגָאֳלָם{{ש-רווח|1em}}||יְנַטְּלֵם כִּימֵי עוֹלָם{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|מִצָּפוֹן וּמִיָּם}}||{{ממס|ישעיהו מט יב}} |- |{{סי|בְּ|1}}חַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יֵצְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מַיִם חַיִּים וְיֵרָפְאוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|חֶצְיָם אֶל הַיָּם}}||{{ממס|זכריה יד ח}} |- |{{סי|רַבִּי|1}}ם מוֹשְׁכִים וְהוֹלְכִים{{ש-רווח|1em}}||וּמִן הַמִּקְדָּשׁ מְפַכִּים{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|הֹלְכִים אֶל הַיָּם}}||{{ממס|קהלת א ז}} |- |{{סי|יַעֲ|1}}לוּ עַל שָׂפָה{{ש-רווח|1em}}||עֲצֵי מַאֲכָל לִתְרוּפָה{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|קְצִירֶהָ עַד יָם}}||{{ממס|תהלים פ יב}} |- |{{סי|קְ|1}}צִין עַם יַפְרֵשׁ{{ש-רווח|1em}}||מִגֶּזַע יִשַׁי שֹׁרֶשׁ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם}}||{{ממס|תהלים עב ח}} |- |{{סי|בְּ|1}}יָמֵינוּ יוֹפִיעַ הֲדָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||יָקֵם יְיָ אֶת דְּבָרוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|עָשָׂה אֶת הַיָּם}}||{{ממס|יונה א ט}} |} {{סי|טְ}}לָאָיו נִהֵל כְּאוֹמֵן מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|יְ}}קַר זִיווֹ רָאוּ וְהִכִּירוּ כְּבוֹד אֵל{{ש}} {{סי|כִּלְ}}כְּלָם דְּבַשׁ מִסֶּלַע הֶחֱסָם בְּצִלּוֹ לְהִצָּאֵל{{ש}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|מִ}}פְעַל {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|סָ}}פוּן מִי לְגַדְּלֵהוּ{{ש}} {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו אֲשֶׁר הִפְלִיא לַמַּעֲנֵהוּ{{ש}} {{סי|צֶ}}מַח {{סי|קְ}}דֹשָׁיו אָנִי וְלִי מוֹרָשָׁה לְקַלְּסֵהוּ{{ש}} זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}כַב עַל כְּרוּב בְּרָקִים רָב מַלְכִּי{{ש}} {{סי|שָׁ}}לַח מִמָּרוֹם הִמְשַׁנִי מִמַּיִם הִמְשִׁיכִי{{ש}} {{סי|תַּ}}מָּתִי רַעְיָתִי פָּץ קוּמִי וּלְכִי{{ש}} כִּי אָמְנָם כִּי גֹאֵל אָנֹכִי.{{ממס|רות ג יב}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} ===ביכור=== <קטע התחלה=ו/>{{סי|מָ}}תַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים לְהַקְבִּילָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹי חוֹמוֹת מַגִּיעוֹת כִּסֵּא כָבוֹד לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|חֵ}}יל וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ וְהָעִיר עַל תִּלָּהּ{{ש}} {{סי|מִ}}כְלַל יֹפִי יוֹפִיעַ כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ בַּמְּסִלָּה{{ש}} בֵּית אֵל עוֹלָה שְׂרִידֵי גּוֹלָה לְהָגִילָה{{ש}} אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם סֶלָה.{{ממס|תהלים מח ט}} נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי אֶל יֹפִי מִכְלוֹלֶיהָ{{ש}} מִדֵּי חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ לְהֵרָאוֹת תָּמִיד עָלֶיהָ{{ש}} בַּעֲלוֹת כָּעָב קְרוּאֶיהָ לְשַׁלֵּשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֶיהָ{{ש}} לְסַבֵּב צִיּוֹן וּלְהַקִּיף וְלִסְפֹּר אֶת מִגְדָּלֶיהָ{{ש}} בִּירָנִיּוֹת נוֹסָפִין לָהּ לְמִשְׁמַר נוֹי זְבוּלֶיהָ{{ש}} יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְיָ וְנִקְווּ אֵלֶיהָ.{{ממס|ירמיהו ג יז}} חִכִּיתִי לַייָ אוֹתוֹתָיו כִּימֵי עוֹלָם לְמַשְׁמֵשׁ{{ש}} עַל אֱדוֹם עֶשֶׂר נְגָעִים עוֹד יְחַמֵּשׁ{{ש}} תֹּהוּ וָבֹהוּ (בִּכְרַךְ גָּדוֹל) רוֹמִי לְשַׁמֵּשׁ{{ש}} וְעָלַיִךְ צִיּוֹן כְּבוֹדוֹ יֵרָאֶה בֹּקֶר וָרֶמֶשׁ{{ש}} יְיָ לְאוֹר עוֹלָם יִהְיֶה שַׁחַר וָאֶמֶשׁ{{ש}} לְאוֹר עוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו ס יט}} מְאוֹר מְשָׁרְתָיו יַזְהִיר כְּזֹהַר הָרָקִיעַ לְהִתְחַדֵּשׁ{{ש}} הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ לְהִתְקַדֵּשׁ{{ש}} אַדִּיר יְיָ שָׁם לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא לְהָדֵשׁ{{ש}} לֹא יוֹסִיף לָבוֹא בּוֹ עָרֵל וְקָדֵשׁ{{ש}} שְׂרִידִים אֲשֶׁר יְיָ קוֹרֵא יִכָּנְסוּ לַפַּרְדֵּס{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נב א}} {{סי|בְּרֹ}}אשׁ חֲמִשָּׁה הָרִים מִקְדַּשׁ אֵל לְכוֹנְנָה{{ש}} {{סי|בֵּי}}ת אֱלֹהִים תַּחַת זִיו כְּבוֹדוֹ לְגוֹנְנָה{{ש}} {{סי|יַ}}רְחִיבוּ אֹהָלֶיהָ יְרִיעוֹת מִשְׁכְּנֹתֶיהָ יַטּוּ לְשַׁכְּנָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָה וּמַרְחֶבֶת לְמַעְלָה וְנָסְבָה וְרָחֲבָה בָּעֶלְיוֹנָה{{ש}} {{סי|קְב}}וּצֵי גָּלֻיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת וְנָחוֹת בְּבֵית מְלוֹנָה{{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.{{ממס|ישעיהו לה י}} {{סי|חָזָק וְאַמִּץ}} לְעֵינֵינוּ רוּחוֹ הַטּוֹבָה יָעִיר{{ש}} שְׁנַת גְּאֻלָּה יַרְאֵנוּ יְחַיֵּנוּ רַב וְצָעִיר{{ש}} מִיַּד בֶּן נֵכָר יִפְצֵנוּ מִיַּד בְּנֵי שֵׂעִיר{{ש}} קוֹל מֵהֵיכָל קוֹל שָׁאוֹן מַחֲרִיבָיו יַסְעִיר{{ש}} חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לָהּ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר{{ש}} הִתְפַּלְּלוּ בַעֲדָהּ, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר.{{ממס|ירמיהו כט ז}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]][[קטגוריה:פיוטי פסח]][[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] </noinclude> cf1kso9bqe3nftimstsdmp6c6jdqz51 0 1726467 3003804 3001277 2026-04-09T16:22:56Z Yack67 27395 3003804 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=א/><includeonly>{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}} </includeonly>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה{{ש-רווח|1em}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים{{ש-רווח|1em}}||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה{{ש-רווח|1em}}||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי{{ש-רווח|1em}}||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה"ש ו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר{{ש-רווח|1em}}||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה"ש ה ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה{{ש-רווח|1em}}||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב{{ש-רווח|1em}}||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם{{ש-רווח|1em}}||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים{{ש-רווח|1em}}||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ{{ש-רווח|1em}}||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ{{ש-רווח|1em}}||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל{{ש-רווח|1em}}||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ{{ש-רווח|1em}}||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |} {{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}} {{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}} {{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}} וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}} צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 9dnhhth63qw980wyjnwqvxdzrfqri3s 3003841 3003804 2026-04-09T17:43:26Z Yack67 27395 3003841 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך נראה ממחזורי רעדעלהיים בהם הדפיס [[מחבר:וואלף היידנהיים|רוו"ה]] את מערכת זו מעל לקו, ומתחתיו את [[אור לשביעי גש]]. מצד שני בדפוסים ראשונים שנדפסו באיטליה אינה מופיעה כלל, ואפילו במחזורי מיץ נדפסה רק אחר התפילה בכותרת "כפי קצת קהילות אשכנז ובק"ק פ"פ דמיין". מעבר לפרנקפורט מתועדת אמירתה בוורמייזא ופולדא.}}}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=א/><includeonly>{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}} </includeonly>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה{{ש-רווח|1em}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים{{ש-רווח|1em}}||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה{{ש-רווח|1em}}||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי{{ש-רווח|1em}}||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה"ש ו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר{{ש-רווח|1em}}||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה"ש ה ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה{{ש-רווח|1em}}||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב{{ש-רווח|1em}}||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם{{ש-רווח|1em}}||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים{{ש-רווח|1em}}||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ{{ש-רווח|1em}}||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ{{ש-רווח|1em}}||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל{{ש-רווח|1em}}||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ{{ש-רווח|1em}}||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |} {{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}} {{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}} {{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}} וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}} צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> jdsgys3lulwoo3jau5lk7h1fmh0hcig 3003843 3003841 2026-04-09T17:44:23Z Yack67 27395 3003843 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך נראה ממחזורי רעדעלהיים בהם הדפיס [[מחבר:וואלף היידנהיים|רוו"ה]] את מערכת זו מעל לקו, ומתחתיו את [[אור לשביעי גש]]. מצד שני בדפוסים ראשונים שנדפסו באיטליה אינה מופיעה כלל, ואפילו במחזורי מיץ נדפסה רק אחר התפילה בכותרת "כפי קצת קהילות אשכנז ובק"ק פ"פ דמיין". מעבר לפרנקפורט מתועדת אמירתה בוורמייזא ופולדא.}}}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=א/><includeonly>{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}} </includeonly>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה{{ש-רווח|1em}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים{{ש-רווח|1em}}||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה{{ש-רווח|1em}}||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי{{ש-רווח|1em}}||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה"ש ו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר{{ש-רווח|1em}}||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה"ש ה ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה{{ש-רווח|1em}}||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב{{ש-רווח|1em}}||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם{{ש-רווח|1em}}||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים{{ש-רווח|1em}}||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ{{ש-רווח|1em}}||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ{{ש-רווח|1em}}||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל{{ש-רווח|1em}}||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ{{ש-רווח|1em}}||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |} {{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}} {{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}} {{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}} וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}} צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> nplcfy1r03nbogdmyjo02zxmh4v4jjo 3003846 3003843 2026-04-09T17:45:57Z Yack67 27395 3003846 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|רבי אלעזר מוורמייזא]] (בעל הרוקח). נאמר בליל אחרון ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך נראה ממחזורי רעדעלהיים בהם הדפיס [[מחבר:וואלף היידנהיים|רוו"ה]] את מערכת זו מעל לקו, ומתחתיו את [[אור לשביעי גש]]. מצד שני בדפוסים ראשונים שנדפסו באיטליה אינה מופיעה כלל, ואפילו במחזורי מיץ נדפסה רק אחר התפילה בכותרת "כפי קצת קהילות אשכנז ובק"ק פ"פ דמיין". מעבר לפרנקפורט מתועדת אמירתה בוורמייזא ופולדא (וכן היה מנהג מגנצא הישן כפי שמובא בראשונים).}}}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=א/><includeonly>{{ש}}{{הור2|בחלק מהקהילות אומרים במקום מערבית זו את המערבית {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}} </includeonly>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנַת אֹמֶן לְעַם זוּ זָכַרְתָּ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׂכַר הָאֱמוּנָה הַיָּם קָרַעְתָּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי שׁוֹמֵר אֱמוּנִים בֶּאֱמוּנָה אֵרַסְתָּ{{ש}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה אַתָּה הֲכִינוֹתָ.{{ממס|תהלים עד טז}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דְּ}}בָרַי הֶאֱמַנְתֶּם בַּיַּבָּשָׁה עִבְרוּ בָּנַי{{ש}} {{סי|הֵ}}ן נֶגֶד אָבוֹת לְגוֹזֵר יַם סוּף נֶאֱמָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}גָלֻיּוֹת יְקֻבָּצוּ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה בְּעִדָּנַי{{ש}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי א ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |{{סי|אָ|1}}שִׁירָה לַייָ בְּשִׁירָה עֲרֵבָה{{ש-רווח|1em}}||אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|בְּ|1}}מַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יִשְׁרֵי אֵל{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל{{ממס|תהלים סח כז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|גִּ|1}}יאַנִי וְגֵאוֹתִיו וּמִתְגָּאֶה עַל מִתְגָּאִים{{ש-רווח|1em}}||רָם עַל כָּל גּוֹיִם{{ממס|תהלים קיג ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|דִּ|1}}גְּלַנִי וְהֶאֱמִירַנִי עֻזִּי וּלְךָ יָאֲתָה{{ש-רווח|1em}}||כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה{{ממס|תהלים פט יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|הֵ|1}}ן עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים הִכִּירוּךָ אֵלִי{{ש-רווח|1em}}||אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי{{ממס|שה"ש ו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|וְ|1}}יִרָאוּךָ דָּגוּל מֵרְבָבָה בְּפָנִים לִבְחֹר{{ש-רווח|1em}}||דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר{{ממס|שה"ש ה ד}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|זֶ|1}}ה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אוֹתוֹ אִוִּינוּ{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|חָ|1}}גוּר חֶרֶב כְּגִבּוֹר וּמְרַחֵם עַמּוֹ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ שְׁמוֹ{{ממס|שמות טו ג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|טֻ|1}}בְּעוּ בְיַם סוּף וּבְאִשּׁוּנִית לְדַיְּנָה{{ש-רווח|1em}}||בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה{{ממס|ישעיהו כז ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|יָ|1}}רָה רִמָה רִמָּה בַּיָּם מִלְּהָבֵן{{ש-רווח|1em}}||יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן{{ממס|שמות טו ה}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|כִּ|1}}י יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲֲךָ עַתָּה וְלָבוֹא חַיֵּב{{ש-רווח|1em}}||יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב{{ממס|שמות טו ו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|לְ|1}}הִתְגָּאוֹת בְּקָמֵינוּ מִי יָכִיל בְּמִתְקוֹמְמֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ{{ממס|שמות טו ז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|מָ|1}}דַדְתָּ סְאוֹן בְּעַרְמוּמִית עֲרֵמוֹת בְּעִוּוּיָם{{ש-רווח|1em}}||קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם{{ממס|שמות טו ח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|נִ|1}}אֵץ בַּחֲמִשָּׁה וּבְכִתּוֹת שְׁלֹשָׁה מִתְחַלֵּק{{ש-רווח|1em}}||אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק{{ממס|שמות טו ט}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|סִ|1}}לְסְלוּ לְאַדִּיר עַל אַדִּירִים בִּמְאַדְּרִים{{ש-רווח|1em}}||צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים{{ממס|שמות טו י}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|עֹ|1}}שֶׂה פֶלֶא לְאָבוֹת וּלְבָנִים בְּהִלּוּלִים{{ש-רווח|1em}}||מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם{{ממס|שמות טו יא}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|פַ|1}}רְעֹה הִצְדִּיק דִּין בְּמֶרֶץ{{ש-רווח|1em}}||נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ{{ממס|שמות טו יב}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|צָ|1}}רְכֵיהֶם בְּלֹא חֶסְרוֹן לִמְבַקְשֶׁיךָ{{ש-רווח|1em}}||נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ{{ממס|שמות טו יג}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|ק|1}}וֹל נִשְׁמַע רָגְזוּ עַמִּים וְלָבְשׁוּ שָׁכוֹל{{ש-רווח|1em}}||יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל{{ממס|שמות טו טו}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|רַ|1}}בּוֹת עָשִׂיתָ אֶל עַם סְגוּלָתְךָ{{ש-רווח|1em}}||תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|שִׁ|1}}בְתְּךָ מָכוֹן כִּסֵּא פָּעַלְתָּ לִידִידֶיךָ{{ש-רווח|1em}}||מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |- |{{סי|תָּ|1}}רֹם עַל צָרֶיךָ לְהִוָּעֵד{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מִי כָּמוֹךָ |} {{סי|זָ}}כַרְתִּי {{סי|חֲ}}סָדֶיךָ {{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּהוֹדָיָה{{ש}} {{סי|יָ}}חִיד {{סי|כָּ}}מוֹךָ אֵין {{סי|לְ}}ךָ שִׁירָה חֲווּיָה{{ש}} {{סי|מִ}}י כָמוֹךָ מַחֲרִישׁ בְּעֶלְבּוֹן שִׁבְיָה{{ש}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ.{{ממס|תהלים פט ט}}<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|נְ}}טַע {{סי|שׂ}}וֹרֵק {{סי|עֹ}}צֶם {{סי|פְּ}}אֵרוֹת בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|צְ}}בִי צַדִּיק תָּבִיא גּוֹדֵר פֶּרֶץ{{ש}} {{סי|קְ}}נֵה עֵדָה גְּעַר חַיַּת בָּאָרֶץ{{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ממס|זכריה יד ט}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|רָ}}ם חִבַּבְתָּ שְׁבִיעִיּוֹת צְבָאֲךָ רַבֵּה{{ש}} {{סי|שֵׁ}}מַע מִצְרַיִם תַּשְׁמִיע לְצֹר וְתִגְבֶּה{{ש}} {{סי|תִּ}}קְנֶה שֵׁנִית וּפְדֵה עֵדֶר הַנִּשְׁבֶּה{{ש}} וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי.{{ממס|ישעיהו נט כ}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אֵל עֹזֵר הָקֵ}}ם {{סי|טְ}}לָאֶיךָ לְעֵלוֹם{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָאוֹת יַרְאֵנוּ עֶדְיָם לְהַלְבִּישׁ הֲלֹם{{ש}} צִיּוֹן תִּדְרֹשׁ שָׁלֵם תָּקֵם בְּיַהֲלֹם{{ש}} יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.{{ממס|תהלים כט יא}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> d6lc8dj5v9qh59eneos728kgh6z2xve 0 1726468 3003759 2959910 2026-04-09T13:45:03Z Yack67 27395 3003759 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת ר' יקותיאל בר יוסף. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל אחרון.}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹמֵן אֶשְׁכְּלוֹת קֹדֶשׁ פֶּרַח תְּהִלָּה{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}עִנּוּי וְקֹשִׁי נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ הִפְלִיא וְהֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}} אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.{{ממס|איוב לה י}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|הָ}}רִים דִּלֵּג כְּזָכַר בְּרִית אָבוֹת וָחֶסֶד{{ש}} {{סי|וּ}}גְבָעוֹת קִפֵּץ טָהוֹר כֹּל יִסֵּד{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע אַהֲבַת {{סי|ח}}וֹלַת שֶׁמַע לְהִוָּסֵד{{ש}} וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.{{ממס|ירמיהו לא ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יקותיאל בר יוסף חזק'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֻ|2}}שְּׁרוּ בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר.{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|בְּ|2}}אוֹת זֶה עוֹד לְהִתְבָּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים אָז הִלְלוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא.{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל יָחִישׁ יִשְׁעֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֻ|2}}מְרְרוּ בְּקֹשִׁי וְנִלְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ.{{ממס|במדבר לג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}יוֹם נָקָם תִּרְאוּ{{ש-רווח|1em}}||כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ.{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זַ|2}}כִּים אֻיְּמָה לְעָצְמָה{{ש-רווח|1em}}||וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה.{{ממס|שמות יד כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ח|2}}וֹכָיו טוּבוֹ לְהַנְחִילָם{{ש-רווח|1em}}||וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.{{ממס|ישעיהו מט י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טָ|2}}הוֹר עֲנָוָתוֹ הִרְבָּה עֲלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||וַייָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם.{{ממס|שמות יג כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יָ|2}}עִיר נְאֻם חֶזְיוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְיָ.{{ממס|ישעיהו נב יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}רָאוּי עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה.{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ל|2}}וֹעֲגָיו יִהְיוּ לִמְשִׁסָּה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מ|2}}וּנְעָם שִׁיר הוֹדָיָה{{ש-רווח|1em}}||עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|נַ|2}}גֵּן שִׁיר הֲמוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גֻלִּים לָשׁוּב לְמַאֲוָיָם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְהָשִׁיב שִׁבְיָם{{ש-רווח|1em}}||וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פּ|2}}וֹרְכִים נָסוּ לִפְנֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם.{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}רוֹת עַמּוֹ יָסִיר וְנִחַם{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם.{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קֶ|2}}רֶן נָאוֹר הִרְעָם{{ש-רווח|1em}}||וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם.{{ממס|שמות יב לג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ר|2}}וּחַ עָרִיצִים לְהַנְשִׁים{{ש-רווח|1em}}||יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים.{{ממס|זכריה ח כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שְׁ|2}}אֵרָם נִמַּק וְנִכְחָד{{ש-רווח|1em}}||לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.{{ממס|שמות יד כח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|תִּ|2}}תֵּן יְשׁוּעוֹת חוֹסָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו.{{ממס|עובדיה א יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|תּ|2}}וֹפְפוּ יוֹנְקִים לְיַחֲדֵהוּ{{ש-רווח|1em}}||זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יְ|2}}קָרִים יֹאמְרוּ כָזֶה{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קְ|2}}דֻשָּׁה נָקְבָה בַּעֲלִיזוֹת{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.{{ממס|שמות טו א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}גֶבֶר יְסוֹבֵב וְיֻקְדַּשׁ{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ.{{ממס|ישעיהו מב י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|תְּ|2}}בִיעַת עִנּוּי קָפַצְתָּ{{ש-רווח|1em}}||וּמִבֵּית כֶּלֶא – עַם זוּ קָנִיתָ.{{ממס|שמות טו טז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יַ|2}}חֲשֹׂף זְרוֹעוֹ וְתַעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|א|2}}וֹהֲבָיו הוֹצִיא צָהֳרִים{{ש-רווח|1em}}||וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}הָשִׁיב לְקָמָיו גְּמוּלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||מְהוּמַת יְיָ רַבָּה בָּהֶם.{{ממס|זכריה יד יג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|בִּ|2}}רְאוֹתָם נָמוּ לְסַלְסְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה.{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|רַ|2}}וּוֹת בְּזִיז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יוֹסִף|2}} אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|חִזָּ|2}}יוֹן שִׁירָה {{סי|קִ|2}}דְּמוּ לְנֶעְלָם{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם.{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח בְּצִיּוֹן יְשׁוֹרְרוּ לְגוֹאֲלָם{{ש-רווח|1em}}||יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם.{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הוֹד מְאֻשֶּׁרֶת לְהִגָּאֵל{{ש}} {{סי|יְ}}דִידֶיךָ הוֹשַׁעְתָּ שִׁעְשַׁעְתָּ יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר לְקוּחֶיךָ חָזוּ מִפְעֲלוֹת אֵל{{ש}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות טו א}} <קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|מִי|10}} {{סי|מִ}}לֵּל {{סי|נ}}וֹי כֹּחַ סִפּוּר מְלַאכְתּוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּל תִּפְאַרְתּוֹ בְּעַזִּים הִדְרִיךְ הֲלִיכָתוֹ{{ש}} {{סי|ע}}וֹלְלִים וְיוֹנְקִים שִׁבְּחוּהוּ וְצָפוּ מְסִלָּתוֹ{{ש}} גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ממס|תהלים קמה יב}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בְּעֻזְּךָ עַמְּךָ לְהִתְנָאוֹת{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּמַכּוֹת לְהַלְאוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים מִסֵּבֶל וּתְלָאוֹת{{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מז ד}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּחַסְדְּךָ|10}} {{סי|ר}}וֹמַמְתָּ קֶרֶן עַמֶּךָ יָצְאוּ מְרֻוָּחִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַח וּרְנָנוֹת לְשִׁמְךָ מְסַלְּדִים וּמְשַׁבְּחִים{{ש}} {{סי|תְּ}}בִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ עִיר מְנוּחִים{{ש}} בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}}<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} <noinclude> [[קטגוריה:יקותיאל בר יוסף]] [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> 8tm9gtk2sqze9g9x9s58zkbk71wqq8k 0 1726471 3003742 2959909 2026-04-09T12:45:08Z Yack67 27395 3003742 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ב"ר יעקב|ר' יוסף ב"ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז'.}}{{ש}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}} {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}} {{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}} {{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}} כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}} {{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}} {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}} {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:ר' יוסף ב"ר יעקב]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> 13y2yd7f3ce0wpc9u2bgquwnhst32mf 3003754 3003742 2026-04-09T13:30:30Z Yack67 27395 3003754 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב"ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז'.}}{{ש}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}} {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}} {{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}} {{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}} כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}} {{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}} {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}} {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> c9fyg0zdmec5g6bqpibofphqfomj2wn 0 1726586 3003731 2977073 2026-04-09T12:09:39Z Yack67 27395 3003731 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית לא' פסח ממחזור ויטרי (ע"פ גולדשמידט: מנהג ק"ק צרפת [ורומניא] בליל שני)}} {{הור|(סימן: '''א"ב''')}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|א}}וֹר עוֹלָמוֹ נִגְלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}צֵאתוֹ לִשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֹל עֶגְלָה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּאוֹתוֹת לְגָאֳלָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מעריב [מַעֲבִיר] יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה{{הערה|במחזור גולדשמידט במקום שורה זו: דּוֹר דּוֹרְשֶׁיךָ בֹּקֶר וְגַם לָיְלָה. (השורה שבפנים נמצאת במעריב [[וירד אביר יעקב]], ואולי השתרבבה לכאן משם. ויקיעורך.)}}{{ש}} {{הור|המעריב}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּכַן אַחֲרִית מֵרֵאשִׁית{{ש}} {{סי|וּ}}מְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר עָשָׂה לְפֹעַל אֲשֶׁר הֵשִׁית{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵיל חֹק אַהֲבָתוֹ הֵשִׁית{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|(סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב''')}} {| |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}אֲמִיץ עֹז גְּדוֹלוֹת||{{רווח|1}}||לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת {{ממס|תהלים קלו ד}}||{{רווח|1}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}רֹאוֹת עוֹלָמוֹ נִגְלָה|| ||וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה {{ממס|שמות יד כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גַּ|1}}לְגַּל עֲרִיצִים לַהֲלֹם|| ||יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם {{ממס|ישעיהו מא ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דּ|1}}וֹלְקִים לְאֶחָד נִגְלוּ|| ||מַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ {{ממס|בראשית יט ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הִ|1}}סְעִיר בָּתֵּי פֶלֶךְ|| ||וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ {{ממס|בראשית כ ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וִ|1}}כַּח תּוֹאֵן אָח וַעֲקֹב|| ||הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב {{ממס|בראשית לא כד}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֹ|1}}רַז חֵיל נְעִימוֹ|| ||וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ {{ממס|בראשית לב כה}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חִ|1}}לֵּק עֲשׂוֹת נוֹרָאִים|| ||וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם {{ממס|תהלים עח נא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טִ|1}}כֵּס בָּעַזִּים נְתִיבָה|| ||וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה {{ממס|שמות יד כא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יִ|1}}דֹּדוּן מַלְאֲכֵי רָזֶה|| ||וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה {{ממס|שמות יד כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כִּ|1}}בֵּשׁ קִרְיָה לְתֹהוּ|| ||וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא {{ממס|יהושע ח ט}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵי עַם נֶהֱלָמוּ|| ||מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ {{ממס|שופטים ה כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}חֲנוֹת צוֹרְרִים הִפֵּךְ|| ||וְהִנֵּה צְלִיל שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ {{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ז יג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ שׁוֹכְנֵי שׁוּר|| ||וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר {{ממס|מ"ב יט לה}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}דְרֵי קְדֻשָּׁה הִנְטִיל|| ||בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל {{ממס|דניאל ה ל}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}תִיד לְאִישׁ חֲמוּדָיו|| ||גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו {{ממס|עמוס ג ז}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}י אֲרָיוֹת חָתַם|| ||מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם {{ממס|שמות לט ו}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צִ|1}}וּוּי יְשׁוּעָה עָמְדָה|| ||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה {{ממס|אסתר ו א}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קִ|1}}יֵּם עוֹד לָאַחֲרוֹנוֹת|| ||אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת {{ממס|אסתר ו א}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רִ|1}}בָּה עֹז יְשׁוּעוֹת|| ||הָאֵל לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סח כא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לְשִׁיר יוּחַג|| ||כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג {{ממס|ישעיהו ל כט}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|תּ|1}}וֹמֵךְ לִשְׁמֹעַ גְּאֻלָּה {{ש}} {{סי|יוֹסִף|1}} שֵׁנִית יָדוֹ לִגְאֻלָּה{{ש}} {{סי|בְּרֹ|1}}אשׁם {{סי|יַעֲ|1}}לוּ {{ש}}{{סי|קְב|1}}וּצֵי גוֹלָה{{ש}} וַעֲלֵיהֶם כְּבוֹדְךָ נִגְלָה{{ש}} {{הור|בגילה}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טָ}}בַע זִכְרוֹ לְדוֹרוֹת{{ש}} {{סי|י}}וֹמוֹ לִבְנוֹת כְּחַק גְּזֵרוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵיל הִתְקַדֶּשׁ חַג לַעֲנוֹת בּוֹ הַדּוֹרוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}בוֹקֵעַ יָם שִׁירוֹת נֶאֱדָרוֹת{{ש}} {{הור|זה צור}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵד יָצְאוּ גְאוּלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹעַד רִאשׁוֹן וְרֹאשׁ לִרְגָלִים{{ש}} {{סי|סִ}}גְנוֹן עוֹלֶה וּדְבָרִים נִגְלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹבְרֵי עֵמֶק הַבָּכָא עָלוֹת נִגְאָלִים{{ש}} {{הור|גאל}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|פְּ}}קַח־קוֹח שְׁבִי וְאוֹסֵר{{ש}} {{סי|צַ}}מַּח לְהָרִים קַרְנוֹת עֶשֶׂר{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת לְהַשְׁמִיעַ {{סי|רַ}}גְלֵי מְבַשֵּׂר{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|תָּ}}חִישׁ וְטוֹב נִתְבַּשֵּׂר {{הור2|במחזור ויטרי באה כאן התוספת {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}} מאת [[מחבר: רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר שליח צבור]].}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] q93tosk3hj9d8dxmlni4kd8m73ufh0n 3003777 3003731 2026-04-09T15:20:18Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003777 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית לא' פסח ממחזור ויטרי (ע"פ גולדשמידט: מנהג ק"ק צרפת [ורומניא] בליל שני)}} {{הור|(סימן: '''א"ב''')}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|א}}וֹר עוֹלָמוֹ נִגְלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}צֵאתוֹ לִשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֹל עֶגְלָה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּאוֹתוֹת לְגָאֳלָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹד מעריב [מַעֲבִיר] יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה{{הערה|במחזור גולדשמידט במקום שורה זו: דּוֹר דּוֹרְשֶׁיךָ בֹּקֶר וְגַם לָיְלָה. (השורה שבפנים נמצאת במעריב [[וירד אביר יעקב]], ואולי השתרבבה לכאן משם. ויקיעורך.)}}{{ש}} {{הור|המעריב}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|ה}}וּכַן אַחֲרִית מֵרֵאשִׁית{{ש}} {{סי|וּ}}מְשֻׁמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר עָשָׂה לְפֹעַל אֲשֶׁר הֵשִׁית{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵיל חֹק אַהֲבָתוֹ הֵשִׁית{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|(סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב''')}} {| |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|אַ|1}}אֲמִיץ עֹז גְּדוֹלוֹת||{{רווח|1}}||לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת {{ממס|תהלים קלו ד}}||{{רווח|1}}||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|בְּ|1}}רֹאוֹת עוֹלָמוֹ נִגְלָה|| ||וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה {{ממס|שמות יד כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|גַּ|1}}לְגַּל עֲרִיצִים לַהֲלֹם|| ||יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם {{ממס|ישעיהו מא ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|דּ|1}}וֹלְקִים לְאֶחָד נִגְלוּ|| ||מַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ {{ממס|בראשית יט ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|הִ|1}}סְעִיר בָּתֵּי פֶלֶךְ|| ||וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ {{ממס|בראשית כ ג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|וִ|1}}כַּח תּוֹאֵן אָח וַעֲקֹב|| ||הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב {{ממס|בראשית לא כד}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|זֹ|1}}רַז חֵיל נְעִימוֹ|| ||וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ {{ממס|בראשית לב כה}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|חִ|1}}לֵּק עֲשׂוֹת נוֹרָאִים|| ||וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרָיִם {{ממס|תהלים עח נא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|טִ|1}}כֵּס בָּעַזִּים נְתִיבָה|| ||וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה {{ממס|שמות יד כא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|יִ|1}}דֹּדוּן מַלְאֲכֵי רָזֶה|| ||וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה {{ממס|שמות יד כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|כִּ|1}}בֵּשׁ קִרְיָה לְתֹהוּ|| ||וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא {{ממס|יהושע ח ט}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|ל|1}}וֹחֲצֵי עַם נֶהֱלָמוּ|| ||מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ {{ממס|שופטים ה כ}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|מַ|1}}חֲנוֹת צוֹרְרִים הִפֵּךְ|| ||וְהִנֵּה צְלִיל שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ {{ממס|לפני=ע"פ|שופטים ז יג}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|נ|1}}וֹעֲדוּ שׁוֹכְנֵי שׁוּר|| ||וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר {{ממס|מ"ב יט לה}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|סִ|1}}דְרֵי קְדֻשָּׁה הִנְטִיל|| ||בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל {{ממס|דניאל ה ל}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|עָ|1}}תִיד לְאִישׁ חֲמוּדָיו|| ||גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו {{ממס|עמוס ג ז}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|פִּ|1}}י אֲרָיוֹת חָתַם|| ||מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם {{ממס|שמות לט ו}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|צִ|1}}וּוּי יְשׁוּעָה עָמְדָה|| ||בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה {{ממס|אסתר ו א}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|קִ|1}}יֵּם עוֹד לָאַחֲרוֹנוֹת|| ||אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת {{ממס|אסתר ו א}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|רִ|1}}בָּה עֹז יְשׁוּעוֹת|| ||הָאֵל לָנוּ לְמוֹשָׁעוֹת {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סח כא}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |- |לֵיל שִׁמּוּרִים {{סי|שָׁ|1}}מוּר לְשִׁיר יוּחַג|| ||כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג {{ממס|ישעיהו ל כט}}|| ||בְּלֵילֵי חַג פֶּסַח |} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|תּ|1}}וֹמֵךְ לִשְׁמֹעַ גְּאֻלָּה {{ש}} {{סי|יוֹסִף|1}} שֵׁנִית יָדוֹ לִגְאֻלָּה{{ש}} {{סי|בְּרֹ|1}}אשׁם {{סי|יַעֲ|1}}לוּ {{ש}}{{סי|קְב|1}}וּצֵי גוֹלָה{{ש}} וַעֲלֵיהֶם כְּבוֹדְךָ נִגְלָה{{ש}} {{הור|בגילה}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|טָ}}בַע זִכְרוֹ לְדוֹרוֹת{{ש}} {{סי|י}}וֹמוֹ לִבְנוֹת כְּחַק גְּזֵרוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לֵיל הִתְקַדֶּשׁ חַג לַעֲנוֹת בּוֹ הַדּוֹרוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}בוֹקֵעַ יָם שִׁירוֹת נֶאֱדָרוֹת{{ש}} {{הור|זה צור}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵד יָצְאוּ גְאוּלִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹעַד רִאשׁוֹן וְרֹאשׁ לִרְגָלִים{{ש}} {{סי|סִ}}גְנוֹן עוֹלֶה וּדְבָרִים נִגְלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹבְרֵי עֵמֶק הַבָּכָא עָלוֹת נִגְאָלִים{{ש}} {{הור|גאל}} לֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} {{סי|פְּ}}קַח־קוֹח שְׁבִי וְאוֹסֵר{{ש}} {{סי|צַ}}מַּח לְהָרִים קַרְנוֹת עֶשֶׂר{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹת לְהַשְׁמִיעַ {{סי|רַ}}גְלֵי מְבַשֵּׂר{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹם {{סי|תָּ}}חִישׁ וְטוֹב נִתְבַּשֵּׂר {{הור2|במחזור ויטרי באה כאן התוספת {{צ|[[אזכרה שנות עולמים]]}} מאת [[מחבר: רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר שליח צבור]].}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] rlsbgcrttri7iwyhz4ov004xlnvw5lv 0 1726594 3004030 3001696 2026-04-10T10:21:11Z Yack67 27395 3004030 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת [[מחבר:בנימין בן זרח|ר' בנימין בן זרח]]. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת בראשית, ובחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ג' אחרי פסח. בנוסף הוא נדפס במחזורי אשכנז ופולין כמנהג קצת קהילות לאמרו ביום ח' של פסח.{{הערה| למרות ההתנגדות העקרונית של פוסקי אשכנז (המערבי} לומר אופן ביום זה.}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''בנימן'''}} לְ{{סי|בַ}}עַל הַתִּפְאֶרֶת{{ש}} מְתַכֵּן רוֹם בַּזֶּרֶת{{ש}} מַעֲצִימִים אַדֶּרֶת{{ש}} מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת{{ש}} נוֹחִים לוֹ לְתִשְׁחֹרֶת{{ש}} כַּהֲלָכָה וּמַסֹּרֶת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} שְׁחַרְחֹרֶת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש א ו}}{{ר1}} תְּהִלָּה בְּפִי סוֹדָרֶת לְ{{סי|נִ}}קְרָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}} מֶלֶךְ אַדִּירִירוֹן{{ש}} מַבִּיעִים סֶלֶד וָרֹן{{ש}} בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} וְאִתָּם מִטַּטְרוֹן{{ש}} פִּסְקוֹן אִטְמוֹן וְסִגְרוֹן{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב א}}{{ר1}} מִשְׁתַּחֲוֶה פְּנֵי אָרוֹן לְ{{סי|יָ}}הּ חוֹצֵב לֶהָבָה{{ש}} נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} וְעִירֵי מֶרְכָּבָה{{ש}} וְקַדִּישֵׁי שַׁלְהֵבָה{{ש}} מִתְגַּבְּרִים לְהַקְשִׁיבָה{{ש}} קְדֻשָּׁה כְּאַחַת חֲטִיבָה{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹלַת אַהֲבָה{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב ה}}{{ר1}} בַּקָּשָׁה כְּשַׁי עֲרֵבָה לְ{{סי|מַ}}פְלִיא פְלָאוֹת{{ש}} אֲדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת{{ש}} כִּתִּים וַחֲיָלוֹת{{ש}} בְּחַדְרֵי הֵיכָלוֹת{{ש}} רוֹעֲשִׁים בְּקוֹלוֹת{{ש}} נוֹעָדִים בְּמַקְהֵלוֹת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}}{{ר1}} תִּשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת לְ{{סי|נֶ}}אֱמָן בִּבְרִיתוֹ{{ש}} וְקַיָּם בִּשְׁבוּעָתוֹ{{ש}} חַשְׁמַלֵּי שֵׁרוּתוֹ{{ש}} מִתְבַּהֲלִים מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} מִתְנַטְּלִים מֵאֵימָתוֹ{{ש}} וּמַגִּידִים אֱלָהוּתוֹ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז יא}}{{ר1}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ<noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] </noinclude> 8f9dq1jwobwigovaffstkj6sueftm17 3004031 3004030 2026-04-10T10:21:27Z Yack67 27395 3004031 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת [[מחבר:בנימין בן זרח|ר' בנימין בן זרח]]. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת בראשית, ובחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ג' אחרי פסח. בנוסף הוא נדפס במחזורי אשכנז ופולין כמנהג קצת קהילות לאמרו ביום ח' של פסח.{{הערה| למרות ההתנגדות העקרונית של פוסקי אשכנז (המערבי} לומר אופן ביום זה.}}}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''בנימן'''}} לְ{{סי|בַ}}עַל הַתִּפְאֶרֶת{{ש}} מְתַכֵּן רוֹם בַּזֶּרֶת{{ש}} מַעֲצִימִים אַדֶּרֶת{{ש}} מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת{{ש}} נוֹחִים לוֹ לְתִשְׁחֹרֶת{{ש}} כַּהֲלָכָה וּמַסֹּרֶת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} שְׁחַרְחֹרֶת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש א ו}}{{ר1}} תְּהִלָּה בְּפִי סוֹדָרֶת לְ{{סי|נִ}}קְרָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}} מֶלֶךְ אַדִּירִירוֹן{{ש}} מַבִּיעִים סֶלֶד וָרֹן{{ש}} בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} וְאִתָּם מִטַּטְרוֹן{{ש}} פִּסְקוֹן אִטְמוֹן וְסִגְרוֹן{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב א}}{{ר1}} מִשְׁתַּחֲוֶה פְּנֵי אָרוֹן לְ{{סי|יָ}}הּ חוֹצֵב לֶהָבָה{{ש}} נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} וְעִירֵי מֶרְכָּבָה{{ש}} וְקַדִּישֵׁי שַׁלְהֵבָה{{ש}} מִתְגַּבְּרִים לְהַקְשִׁיבָה{{ש}} קְדֻשָּׁה כְּאַחַת חֲטִיבָה{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹלַת אַהֲבָה{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב ה}}{{ר1}} בַּקָּשָׁה כְּשַׁי עֲרֵבָה לְ{{סי|מַ}}פְלִיא פְלָאוֹת{{ש}} אֲדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת{{ש}} כִּתִּים וַחֲיָלוֹת{{ש}} בְּחַדְרֵי הֵיכָלוֹת{{ש}} רוֹעֲשִׁים בְּקוֹלוֹת{{ש}} נוֹעָדִים בְּמַקְהֵלוֹת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}}{{ר1}} תִּשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת לְ{{סי|נֶ}}אֱמָן בִּבְרִיתוֹ{{ש}} וְקַיָּם בִּשְׁבוּעָתוֹ{{ש}} חַשְׁמַלֵּי שֵׁרוּתוֹ{{ש}} מִתְבַּהֲלִים מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} מִתְנַטְּלִים מֵאֵימָתוֹ{{ש}} וּמַגִּידִים אֱלָהוּתוֹ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז יא}}{{ר1}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ<noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] </noinclude> m995akyq0gaa7wwqasayfjrofgdjshp 3004032 3004031 2026-04-10T10:22:10Z Yack67 27395 3004032 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת [[מחבר:בנימין בן זרח|ר' בנימין בן זרח]]. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת בראשית, ובחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ג' אחרי פסח. בנוסף הוא נדפס במחזורי אשכנז ופולין כמנהג קצת קהילות לאמרו ביום ח' של פסח כשחל בחול.{{הערה| למרות ההתנגדות העקרונית של פוסקי אשכנז (המערבי} לומר אופן ביום זה.}}}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''בנימן'''}} לְ{{סי|בַ}}עַל הַתִּפְאֶרֶת{{ש}} מְתַכֵּן רוֹם בַּזֶּרֶת{{ש}} מַעֲצִימִים אַדֶּרֶת{{ש}} מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת{{ש}} נוֹחִים לוֹ לְתִשְׁחֹרֶת{{ש}} כַּהֲלָכָה וּמַסֹּרֶת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} שְׁחַרְחֹרֶת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש א ו}}{{ר1}} תְּהִלָּה בְּפִי סוֹדָרֶת לְ{{סי|נִ}}קְרָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}} מֶלֶךְ אַדִּירִירוֹן{{ש}} מַבִּיעִים סֶלֶד וָרֹן{{ש}} בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} וְאִתָּם מִטַּטְרוֹן{{ש}} פִּסְקוֹן אִטְמוֹן וְסִגְרוֹן{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב א}}{{ר1}} מִשְׁתַּחֲוֶה פְּנֵי אָרוֹן לְ{{סי|יָ}}הּ חוֹצֵב לֶהָבָה{{ש}} נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} וְעִירֵי מֶרְכָּבָה{{ש}} וְקַדִּישֵׁי שַׁלְהֵבָה{{ש}} מִתְגַּבְּרִים לְהַקְשִׁיבָה{{ש}} קְדֻשָּׁה כְּאַחַת חֲטִיבָה{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹלַת אַהֲבָה{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב ה}}{{ר1}} בַּקָּשָׁה כְּשַׁי עֲרֵבָה לְ{{סי|מַ}}פְלִיא פְלָאוֹת{{ש}} אֲדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת{{ש}} כִּתִּים וַחֲיָלוֹת{{ש}} בְּחַדְרֵי הֵיכָלוֹת{{ש}} רוֹעֲשִׁים בְּקוֹלוֹת{{ש}} נוֹעָדִים בְּמַקְהֵלוֹת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}}{{ר1}} תִּשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת לְ{{סי|נֶ}}אֱמָן בִּבְרִיתוֹ{{ש}} וְקַיָּם בִּשְׁבוּעָתוֹ{{ש}} חַשְׁמַלֵּי שֵׁרוּתוֹ{{ש}} מִתְבַּהֲלִים מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} מִתְנַטְּלִים מֵאֵימָתוֹ{{ש}} וּמַגִּידִים אֱלָהוּתוֹ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז יא}}{{ר1}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ<noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] </noinclude> 1bgr9cj2ugjgd896x9eivh5c0qr8qu6 3004033 3004032 2026-04-10T10:32:01Z Yack67 27395 3004033 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן מאת [[מחבר:בנימין בן זרח|ר' בנימין בן זרח]]. נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת בראשית, ובחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי בשבת ג' אחרי פסח. בנוסף הוא נדפס במחזורי אשכנז{{הערה| למרות ההתנגדות העקרונית של פוסקי אשכנז (המערבי} לומר אופן ביום זה.}} ופולין כמנהג קצת קהילות לאמרו ביום ח' של פסח כשחל בחול.{{הערה|כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט על כל מפעל]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בצבור. ואף אם חל ביום א' בשבת אומרים ברוב מקומות האופן של יום ז'.}}}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''בנימן'''}} לְ{{סי|בַ}}עַל הַתִּפְאֶרֶת{{ש}} מְתַכֵּן רוֹם בַּזֶּרֶת{{ש}} מַעֲצִימִים אַדֶּרֶת{{ש}} מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת{{ש}} נוֹחִים לוֹ לְתִשְׁחֹרֶת{{ש}} כַּהֲלָכָה וּמַסֹּרֶת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} שְׁחַרְחֹרֶת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש א ו}}{{ר1}} תְּהִלָּה בְּפִי סוֹדָרֶת לְ{{סי|נִ}}קְרָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן{{ש}} מֶלֶךְ אַדִּירִירוֹן{{ש}} מַבִּיעִים סֶלֶד וָרֹן{{ש}} בְּיֹשֶׁר וּבְכִשְׁרוֹן{{ש}} וְאִתָּם מִטַּטְרוֹן{{ש}} פִּסְקוֹן אִטְמוֹן וְסִגְרוֹן{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב א}}{{ר1}} מִשְׁתַּחֲוֶה פְּנֵי אָרוֹן לְ{{סי|יָ}}הּ חוֹצֵב לֶהָבָה{{ש}} נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} וְעִירֵי מֶרְכָּבָה{{ש}} וְקַדִּישֵׁי שַׁלְהֵבָה{{ש}} מִתְגַּבְּרִים לְהַקְשִׁיבָה{{ש}} קְדֻשָּׁה כְּאַחַת חֲטִיבָה{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹלַת אַהֲבָה{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ב ה}}{{ר1}} בַּקָּשָׁה כְּשַׁי עֲרֵבָה לְ{{סי|מַ}}פְלִיא פְלָאוֹת{{ש}} אֲדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת{{ש}} כִּתִּים וַחֲיָלוֹת{{ש}} בְּחַדְרֵי הֵיכָלוֹת{{ש}} רוֹעֲשִׁים בְּקוֹלוֹת{{ש}} נוֹעָדִים בְּמַקְהֵלוֹת{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ח י}}{{ר1}} תִּשְׁבָּחוֹת וּתְהִלּוֹת לְ{{סי|נֶ}}אֱמָן בִּבְרִיתוֹ{{ש}} וְקַיָּם בִּשְׁבוּעָתוֹ{{ש}} חַשְׁמַלֵּי שֵׁרוּתוֹ{{ש}} מִתְבַּהֲלִים מִשְּׂאֵתוֹ{{ש}} מִתְנַטְּלִים מֵאֵימָתוֹ{{ש}} וּמַגִּידִים אֱלָהוּתוֹ{{ר1}} {{מילת קבע|וַאֲנִי}} לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|שה"ש ז יא}}{{ר1}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ<noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:פיוטי שבת בראשית]] </noinclude> krkmu42zqksa0llfgrzy9s762tjk6rz 0 1726632 3003888 3003537 2026-04-09T19:02:34Z Yack67 27395 3003888 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:רבי שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת וגאולה. נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של פסח (במגנצא ביום שני).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''שלמה הקטן ברבי יהודה יחיה יגדל בתורה ומעשים טובים אמן'''}} {{סי|א}}וֹר יֶשַׁע מְאֻשָּׁרִים / {{סי|שִׁ|2}}מּוּר זֶה מֻכְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}הוֹדֶנּוּ בִידִידָיו כְּשָׁרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}} {{סי|אַ}}יֶּלֶת אִוּוּי תְּשׁוּקוֹת / {{סי|לִ|2}}חֲלוּחַ עִיּוּף שׁוֹקֵקוֹת{{ש}} {{סי|אֲ}}סָמַי שִׂבַּע לְהַשְׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}} {{סי|בְּ}}רוּכֵי מֵעֲלָמוֹת מִשְׁמַנֶּיךָ / {{סי|מ|2}}וֹשְׁלֵי גִּנְזַכֵּי מִכְמַנֶּיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שַּׂמְתָּם תַּמְרוּק סַמְמָנֶּיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}} {{סי|בְּ}}נֵי בֵיתְךָ וְחוֹרֶיךָ / {{סי|הִ|2}}נָּם חָזַר סְחוֹרֶךָ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ית מִדִּין צְחוֹרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְרַב עֲנָוָה / {{סי|ה|2}}וֹדִי מִבָּנוֹת נִוָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי דָוָה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}} {{סי|גַּ}}חַל בִּי מְחֻרְחֶרת / {{סי|קָ|2}}רַב רַגָּז סְחֲרְחוֹרֶת{{ש}} {{סי|גַּ}}חַן קְדוֹרַנִּית כַחֶרֶת / {{סי|אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שׁחֲרְחֹרֶת|10}} {{סי|דּ}}וֹלִי וּכְמַר מִדְּלִי בְּדָלִי / {{סי|ט|2}}וֹטֶפֶת כְּלִילוֹ גְּדָלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלִי עֹז מִגְדָּלִי / {{סי|הַגִּידָה לִי|10}} {{סי|דָּ}}רְבוֹנִי מַלְמַד מַרְדָּעִי / {{סי|נָ|2}}תוּן רוֹעֶה דַּרְדַּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}ן וְהוֹכִיחַ פִּדְעִי / {{סי|אִם־לֹא תֵדְעִי|10}} {{סי|הִ}}דְרִיךְ סוּס לִמְנוּסָתִי / {{סי|בַּ|2}}יָם בָּקַע לִבְסִיסָתִי{{ש}} {{סי|הֱ}}מִירוֹ וּמָלֵא בְּפִיסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}} {{סי|הִ}}תְרַנִי מִלַי חַיַּיִךְ / {{סי|רְ|2}}טִיַּת נוּמֵי מְחָיַיִךְ{{ש}} {{סי|הַ}}זֶּה וְהַבָּא לִתְחִיַּיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַּיִךְ|10}} {{סי|וְ}}חַנַּנִי חֵן מֻצְהַב / {{סי|בְּ|2}}נִצוּל צוּל רַהַב{{ש}} {{סי|וְ}}כַבִּיר הִצְבִּיר יַהַב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}} {{סי|וְ}}לִבִּי גַּס בּוֹ / {{סי|יִ|2}}דַּע סִיג סֻבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}סַר בְּאוֹכֵל עֶשְׂבּוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}} {{סי|זִ}}מֵּן זְמַן מִזְמוֹר / {{סי|יִ|2}}חוּר עָרִיצִים לִזְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}בְּלַנִי בַּצַּר לִכְמוֹר / {{סי|צְרוֹר הַמּוֹר|10}} {{סי|זִ}}לְזוּל כְּרוּם כֶּפֶר / {{סי|הִ|2}}זּוּל כַּרְכּוּם חֵפֶר{{ש}} {{סי|זִ}}יֵף חוֹב מִסֵּפֶר / {{סי|אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר|10}} {{סי|חָ}}שַׁק חִבַּת רְעוּתִי / {{סי|וְ|2}}חָפֵץ חֶלְבֵי רַעֲוָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וָּה לְחֻפַּת יְרִיעָתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}} {{סי|חָ}}שׁ חַפְּשִׂי מִדּוּדִי / {{סי|דָּ|2}}ץ בְּרִוּוּי דּוֹדִי{{ש}} {{סי|חִ}}נַּנְתִּיו חֲתָנִי יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי|10}} {{סי|טִ}}לְטֵל פַּנִּיקְטֵי נִתְרָזִים / {{סי|הָ|2}}רִים עוֹקֵר וּתְרָזִים{{ש}} {{סי|טָ}}ס מַטַּע מְזוֹרָזִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}} {{סי|טִ}}ירַת בֵּיתוֹ נֶאֱצֶלֶת / {{סי|יְ|2}}תְּנֵנִי רוֹן מְצַהֶלֶת{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס חֲתֻנָּה מְצַלְצֶלֶת / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת|10}} {{סי|יַ}}עֲלוּ רוֹם מְתוּחִים / {{סי|חֲ|2}}רוּשִׁים דּוּשִׁים תְּחוּחִים{{ש}} {{סי|יָ}}אִים עֲרֵבֵי נִיחוֹחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}} {{סי|יָ}}צִיץ וְלֹא לְמִצְעָר / {{סי|יֶ|2}}תֶר שְׁאָר מִזְעָר{{ש}} {{סי|יִ}}פְרַח לִוּוּי מַעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}} {{סי|כִּ}}תְּרַנִי מֵהַכְשֵׁר זַיִן / {{סי|הִ|2}}רְבַּנִי מְלֹא עַיִן{{ש}} {{סי|כְּ}}תַב רְאָיָה וּמִנַּיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן|10}} {{סי|כִּ}}לְכֵּל עֶדְנִי מִתְּשִׁישׁוֹת / {{סי|יִ|2}}סְּרַנִי קָשׁוֹת מְקֻשָּׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כִּ}}וַּנְתִּי חוֹלַת חֲשָׁשׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת|10}} {{סי|לֹ}}א דֶרֶךְ כְּהִפְלִישִׁי / {{סי|גַּ|2}}ם צִיָּה כְּהַפְרִישִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}מָסָךְ וּפִנּוּי טְרָשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}} {{סי|לֵ}}ב אֶחָד וּשְׁכֶם / {{סי|דָּ|2}}אִים כָּעָב לְמָשְׁכֶם{{ש}} {{סי|לַ}}אֲסִירִים יַחְפֹּץ בְּסֶכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} {{סי|מִ}}בּוֹר תַּחִתִּיוֹת רִדּוּדִי / {{סי|לַ|2}}חַץ עַקְרַבֵּי גִדּוּדִי{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקִדֵּר מְדַּדִי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}} {{סי|מִ}}בֵּית חֹמֶר קִצְבִי / {{סי|בֵּ|2}}ית חַיִּים נְצִיבִי{{ש}} {{סי|מְ}}צַפִּי מְצִיפִי מַצָּבִי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}} {{סי|נַ}}חֲלָה שָׁפְרָה לִּי / {{סי|תִּ|2}}קְוַת שִׁלּוּשׁ גּוֹרָלִי{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת בְּמַר לִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי|10}} {{סי|נָ}}ם תִּתִּי סְבַר / {{סי|וְ|2}}רַק אֵין דָּבָר{{ש}} {{סי|נ}}וּסוּ נוּדוּ כְּבָר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}} {{סי|סַ}}רְסוּר זֵרוּז מֶרֶץ / {{סי|רֹ|2}}אשׁ פֵּרוּז הֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}לוֹל שָׁלוֹם וָתֶרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}} {{סי|סִ}}פֵּק עַתִּיק מְפִיגֶיהָ / {{סי|הָ|2}}פֵק מַמְתִּיק פָּגֶּיהָ{{ש}} {{סי|סַ}}לֵת סוֹלֶת סְפוּגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}} {{סי|עֲ}}קַלָּתוֹן נוֹשֵׁף קֻלַּע / {{סי|וּ|2}}פִתוֹם מְכַשֵּׁף נִצְלַע{{ש}} {{סי|עָ}}רֵב שִׁלְשׁוּל בְּהַקְלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}} {{סי|עֲ}}רוֹדִים עִם עִלִּים / {{סי|מָ|2}}רוּ זָדוּ שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עִ}}נְיָן לֹא מַעֲלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}} {{סי|פְּ}}תִיגִיל וְעָגִיל בְּדָלִי / {{סי|עִ|2}}נּוּק פִּנּוּק קְדָלִי{{ש}} {{סי|פָּ}}נִים בְּפָנִים הַשְׁדִּילִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}} {{סי|פּ}}וֹעַל בָּם תָּפוּחַ / {{סי|שָׂ|2}}כָר לֹא קָפוּחַ{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד דָּר טָפוּחַ / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}} {{סי|צִ}}מְצֵם שִׁכְנוֹ מֶרְכָּבִי / {{סי|י|2}}וֹם חִנוּךְ כַּרְכּוֹבִי{{ש}} {{סי|צִ}}פִּיתִי פֹּה עִכּוּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶש מִנָּה / {{סי|מְ|2}}קוֹם מִבְחַר מָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}} {{סי|קָ}}רַצְתִּי דַּצְתִּי בְּאוֹמְרִים / {{סי|טַ|2}}פְתִּי נַפְתִּי בְּמוֹרִים{{ש}} {{סי|קִ}}לְקַלְתִּי שְׁמָנִים שְׁמָרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים|10}} {{סי|קִ}}נְיָן כִּי שָׁבַרְתִּי / {{סי|וְ|2}}טוֹב לֹא סִבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}דְשׁוֹ לוּלֵא חִבַּרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}} {{סי|רָ}}שַׁם אִסָּר בְּצִבְאוֹתֵיכֶם / {{סי|בְּ|2}}זַעֲזוּעַ חִיל אֱיָלוּתְכֶם{{ש}} {{סי|רִ}}חוּק דִּחוּק אֶתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} {{סי|רֵ}}ישׁ גְּלִי כְּהֶעֱלָה / {{סי|י|2}}וֹנָה תַמָּה עִלָּה{{ש}} {{סי|רָ}}גְשׁוּ בְּנֵי עַוְלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}} {{סי|שֵׁ}}רוּת שַׁפְרִיר שִׁטָּתוֹ / {{סי|מַ|2}}טּוֹת וְרִיבּוֹא חִיטָּתוֹ{{ש}} {{סי|שַׁ}}עַר צֵא וְשִׁטָּתוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ|10}} {{סי|שִׁ}}ירַת עִרְבּוּב מִלְּעָרֵב / {{סי|אֻ|2}}מָּנוּת אַבּוּב עָרֵב{{ש}} {{סי|שִׁ}}ירוֹת נִבּוּב הֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}} {{סי|תָּ}}אָיו פָּסַק לוֹ / {{סי|מַ|2}}לֹּאת כַּנֵּי טְרַסְקֵלוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}טְלִיל חָסָה לוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{סי|תִּ}}אֵר פָּנִים מֵהִכָּסֵף / {{סי|נָ|2}}עֳמוֹ יְדִידוּת כּוֹסֶף{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית אוֹת יוֹסֵף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}} {{הור|סימן: '''מרדכי הקטן יגדל יצלח בתורה אמן ואמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צְאֶינָה וּרְאֶינָה|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|מַ}}שְׂכִּיל שִׁיר יְדִידִים |{{סי|רִ}}נַּת חֲתֻנַּת דּוֹדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|הִנָּךְ יָפָה|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|דָּ}}ת דִּין וּפִקּוּדִים |{{סי|כָּ}}פַל {{סי|יָ}}חִיד לִפְקוּדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|הַ}}רְחֵק כִּעוּר חֲמוּדִים |{{סי|קִ}}שּׁוּט לְשׁוֹן לִמּוּדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּחוּט הַשָּׁנִי|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|טַ}}עַם זִיֵּן יְלִידִים |{{סי|נֶ}}גְדּוֹ שֻלַּם לַיְלָדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|יִ}}קְרַת פִּנַּת יִסּוֹדִים |{{סי|גְּ}}בוּל הוֹרָיוֹת יְסוּדִים |- |{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}} |{{סי|דִּ}}בּוּק אַחִים חֲסִידִים |{{סי|לְ}}רוֹעִים תַּיָּרִים חֲסוּדִים |- |{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}} |{{סי|י}}וֹם {{סי|צְ}}דָקָה {{סי|לַ}}חֲרֵדִים |{{סי|חֲ}}בוּל זֵדִים זְרָדִים |- |{{סי|כֻּלָּךְ יָפָה|10}} |{{סי|בְּ}}לִי מוּם מְכַבְּדִים | {{סי|תָּ}}ם וְחֶלְקוֹ מְזַבְּדִים |- |{{סי|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה|10}} |{{סי|וְ}}עוֹד שְׁכִינָה בְּשִׁעְבּוּדִים |{{סי|רָ}}צוּף בְּבֹאוֹ מֵאִבּוּדִים |- |{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}} |{{סי|הַ}}בַּת בַּת נְגִידִים |{{סי|אַ}}הֲבָה וְחִבָּה אֲגוּדִים |- |{{סי|מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה|10}} |{{סי|מְנ}}וּחָה וְשְׁאָר וִעוּדִים |{{סי|וּ}}שְׁמָנַיִךְ קִרְיַת מוֹעֲדִים |- |{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה|10}}{{רווח|3}} |{{סי|אַ}}חֲוַת מְשִׁיחִים עוֹמְדִים{{רווח|3}} |{{סי|מִ}}בְּלִי קִנְאָה מְצֻמָדִים |- |{{סי|גַּן נָעוּל|10}} |{{סי|נָ}}קָם וְאֵין מְגִּידִים |{{סי|סְ}}תוֹם {{סי|לְ}}תִלְבֹּשֶׁת {{סי|הַ}}בְּגָדִים |} {{הור|סימן: '''שלמה הקטן יגדל בתורה אמן ואמן לעד סלה נצח'''}} {| |- |{{סי|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס|10}} |{{סי|שְׁ}}פַר נָאִים וַהֲדוּרִים |{{סי|לְ}}טַכְסִיס מְלָכִים אֲדוּרִים |- |{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}} |{{סי|מִ}}זֶּה וּמִזֶּה סְדוּרִים |{{סי|הַ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ גְּדוּרִים |- |{{סי|מַעְיַן גַּנִּים|10}} |{{סי|הַ}}דָּחַת {{סי|קַ}}לִים וַחֲמוּרִים |{{סי|טְ}}בִילוֹת {{סי|נְ}}קִיּוֹת שְׁמוּרִים |- |{{סי|עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן|10}} |{{סי|יַ}}חַד לְכַנֵּס נִסְעָרִים |{{סי|גָּ}}לוּת כָּל שְׁעָרִים |- |{{סי|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}{{רווח|3}} |{{סי|דֻּ}}גְמַת מִלּוּאִים גְּמוּרִים |{{סי|לְ}}קַבֵּל אֵבָרִים וְאֵמוּרִים |- |{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}} |{{סי|בִּ}}יאַת עִיר מִשֵּׂעִירִים |{{סי|תּוֹ}}חֶלֶת יִסְחָבוּם צְעִירִים |- |{{סי|פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי|10}}{{רווח|3}} |{{סי|רַ}}בָּתִי וּשְׁנֵי כְתָרִים |{{סי|הָ}}אוּרִים וְתֻמֵי סְתָרִים |- |{{סי|דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ|10}} |{{סי|אָ}}ז לִסְעֹד הוֹרִים |{{סי|מְ}}זֻמָּן עוֹד לְנִמְהָרִים |- |{{סי|קַמְתִּי|10}} |{{סי|נִ}}צַּבְתִּי בְּחֶמֶד הָרִים |{{סי|וְ}}דַצְתִּי {{סי|אַ}}צְתִּי בַּזְּהָרִים |- |{{סי|פָּתַחְתִּי|10}} |{{סי|מֵ}}אֵלַי כְּנִטּוּף מוֹרִים |{{סי|נַ}}עֲשֶׁה וְנִשְׁמַע אֲמָרִים |- |{{סי|מְצָאֻנִי|10}} |{{סי|לִ}}גְיוֹנוֹת סְבָבוּנִי כַּנְּהָרִים |{{סי|ע}}וֹמֵד כַּהֲדַסִּים בֶּהָרִים |- |{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} |{{סי|דְּ}}רֹשׁ דּוֹד מֵישָׁרִים |{{סי|ס}}וּר מֵרֻכְסֵי קְשָׁרִים |- |{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} |{{סי|לֶ}}עָתִיד שְׁאוֹל נִפְשָרִים |{{סי|הֵ}}ם בָּאֻמּוֹת הַכְּשֵׁרִים |- |{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} |{{סי|נ}}וֹאֲמִים בָּזֶה הַקּוֹשְׁרִים |{{סי|נֶ}}גְדוֹ נֶהֱרָגִים כַּשְׁוָרִים |- | |{{סי|נֶ}}זֶר יִחוּדוֹ קוֹשְׁרִים |{{סי|נֶ}}צַח מַלְכוּתוֹ שָׁרִים |- |{{סי|דּוֹדִי|10}} |{{סי|נָ}}עֳמוֹ עַמּוֹ מְיַשְּׁרִים |{{סי|נִ}}כְתָּב וְנִקְרָא בַּשִּׁירִים |- | |{{סי|צִ}}דְקוֹתָיו לְרֵקִים מְחַזְּרִים{{רווח|3}} |{{סי|צִ}}בְיוֹנוֹ עֲשׂוֹת מִתְאַזְּרִים |- | |{{סי|צְ}}פוּתֵינוּ צְפוֹת מְשַׁחֲרִים |{{סי|צִ}}יּוּן עַמּוּד שְׁחָרִים |- | |{{סי|צ}}וּר קוֹנֵנוּ מַכְתִּירִים |{{סי|צָ}}רְכֵּנוּ בְּפֶלֶל מַעְתִּירִים |- | |{{סי|חָ}}זֹה נֶחֱזֶה בֶּבֵאוּרִים |{{סי|חָ}}שְׁכֵּנוּ לָעַד לְאוֹרִים |- | |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חַ}}י זַכֵּנוּ בְּמִתְפָּאֲרִים |קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים |- | |colspan ="2" |{{מר|הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים}} |}<קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''תשר"ק''' (כפול) '''שלמה חזק'''}} {{סי|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז|10}} {{סי|תָּ}}ג עִטּוּר כֶּתֶר / {{סי|תַּ}}חַן יוּחַן עֶתֶר{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְנוֹ בְּיוֹשֵׁב סֵתֶר / {{סי|שָׁ}}לִיחַ מְפֹרָשׁ פּוֹתֵר{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׁא בְּיוֹתֵר / {{סי|רַ}}ב בִּנְיָן וְסוֹתֵר{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְאָיו פֶּתַח חוֹתֵר / {{סי|קַ}}בֵּל כְּנִתּוּחַ בָּתֶר {{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|צַ}}ד רִיבּוּעַ דְּפַנִּים / {{סי|צ}}וֹפוֹת צְפוֹת צְפוּנִים{{ש}} {{סי|פְּ}}תוּחוֹת שִׂיחַ סְפוּנִים / {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְאֵלָיו פּוֹנִים{{ש}} {{סי|עָ}}תִיד וְגָנוּז פְּנִינִים / {{סי|עָ}}רוּךְ נֶגְדּוֹ מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|סִ}}כְיוֹנוֹ אֵין לְפָנִים / {{סי|שְׂ}}רָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים {{סי|לְחָיָו|10}} {{סי|נִ}}טּוּף מוֹר לְקָחִים / {{סי|נְ}}עִימִים אֲמָרִים מַלְקוֹחִים{{ש}} {{סי|מִ}}גְדְּלוֹת מֶרְקַח רִקּוּחִים / {{סי|מַ}}תַּן לְנֶפֶשׁ פִּקּוּחִים{{ש}} {{סי|ל}}וּחוֹת חֵרוּת מְשִׁיחִים / {{סי|לֵ}}ב עָלוּב מְשַׂמְּחִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב מַמְרִיחִים וּמוֹשְׁחִים / {{סי|כַּ}}עֲרוּגוֹת עֲרֵבִים שִׂיחִים {{סי|יָדָיו|10}} {{סי|יְ}}דֵי אָדָם פְּשׁוּטוֹת / {{סי|יְ}}צוּרָיו לְקַבֵּל מִלְּשְׁטוֹת{{ש}} {{סי|ט}}וֹעִים דֶרֶךְ קוֹשְׁטוֹת / {{סי|טֶ}}רֶף לַכֹּל מוֹשִׁיטוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}זָקוֹת וּמַחֲזִיקוֹת מָטוֹת / {{סי|חִ}}ישׁ מִדֶּחִי מִלִּקְטוֹת{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת מְגַלְגְּלוֹת וּמַטּוֹת / {{סי|זַ}}עַם הַדִּין מִלִּנְטוֹת {{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|וַ}}עַד כָּתְלֵנוּ מְצָרֵף / {{סי|וְ}}תַחַת רַגְלָיו שְׂרַפְרֵף{{ש}} {{סי|הֲ}}דוֹמוֹ מַרְעִיד וּמְרַפְרֵף / {{סי|הַ}}יָּם מַלְחִיךְ וּמְשָׂרֵף{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|דַּ}}ת מְשָׁלִים עַתִּיקִים / {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|בִּ}}דְבָרוֹ שִׁפַּר שְׁחָקִים / {{סי|אָ}}מַר וַיִּקְרָא אֲרָקִים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שְׁ}}בָחוֹ {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו {{סי|מְ}}פִיקִים / {{סי|הֲ}}מוּלַת הֲמוֹן אֲפִיקִים{{ש}} {{סי|חָ}}לִים {{סי|זָ}}עִים / {{סי|קְ}}רִיאַת שִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה מַסְפִּיקִים<קטע סוף=אופן/> ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מרדכי הקטן יגדל בתורה כהוגן וכשורה'''}} {{סי|אֲ}}הֵבוּךָ נֶפֶשׁ לְהָדֵךְ / {{סי|מ|2}}וֹנִים בּוֹטֵחַ וְשׁוֹדֵךְ / {{סי|אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ|10}}{{ש}} {{סי|בְּ}}שׁוּב נוּחֲךָ גְּנוּנוֹ / {{סי|רְ|2}}בָבָה תְּרַנֵּן בְּגִינוֹ / {{סי|דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ|10}}{{ש}} {{סי|גָּ}}שִׁים נִבְנֶה כְּהַחֲדִילִי / {{סי|דּ|2}}וֹבְבִים נֵלְכָה לְהַבְדִּילִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי|10}}{{ש}} {{סי|דִּ}}מַּנִי נָאוָה וּתְרוּצָה / {{סי|כִּ|2}}נַּנִ{{סי|י|2}} בְּלֹא פִרְצָה / {{סי|יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה|10}}{{ש}} {{סי|הִ}}זְהִירַנִי מִמַּעַשׂ מְעַנַּיִּךְ / {{סי|הַ|2}}תְעֵב גֵּיא כְנַעֲנַיִךְ / {{סי|הָסֵבִּי עֵינַיִךְ|10}}{{ש}} {{סי|וְ}}עַמֵּךְ כֻּלָּם הִלּוּלִים / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ וְלֹא חוּלִים / {{סי|שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים|10}}{{ש}} {{סי|זְ}}בָדַנִי זְבוּל אַרְמוֹן / {{סי|טִ|2}}יֵּב יוֹשְׁבֵי אָמוֹן / {{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}}{{ש}} {{סי|חֲ}}כְמֵי מַלְאֲכוֹת מְלָאכוֹת / {{סי|נֶ|2}}צַח עוֹלָם הֲלִיכוֹת / {{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת|10}}{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנִים אַסֻפוֹת גַּנָּתִי / {{סי|יַ|2}}חַד נוֹטְעִים כַּנָּתִי / {{סי|אַחַת הִיא יוֹנָתִי|10}}{{ש}} {{סי|יָ}}שְׁרָם לְהָלִיץ הִתָּקְפָה / {{סי|גַּ|2}}בְרוּת קֶרֶן זְקוּפָה / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה|10}}{{ש}} {{סי|כַּ}}עַס וּשְׂחוֹק יָגוֹז / {{סי|דַּלַּ|2}}ת רֹאש מִלָּגוֹז / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז|10}}{{ש}} {{סי|לְ}}גוֹלֵל אֶבֶן צִמְּתַתְנִי / {{סי|בְּ|2}}אֵר חַיַּי צִמַּתְנִי / {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}}{{ש}} {{סי|מָ}}תַי לְחָצִיר נַעֲמִית / {{סי|תּוֹ|2}}עָה וּמַתְעָה לְהַעֲמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}}{{ש}} {{סי|נָ}}אִים לְהִתְנַדֵּב מְעֻלִּים / {{סי|רְ|2}}אוֹת וּלְקַלֵּס מוֹעֲלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}}{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדָה מְהֻגָּן / {{סי|הָ|2}}שֵׁב לְשִׁיתוֹ נֻגַּן / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן|10}}{{ש}} {{סי|עֲ}}רוֹךְ אֵילִים וּפָרִים / {{סי|כְּ|2}}אָז בְּיַד סוֹפְרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}}{{ש}} {{סי|פֶּ}}תַח שִׁיר מִלִּדַּל / {{סי|הֲ|2}}דַר זֹקֶן מְגֻדַּל / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל|10}}{{ש}} {{סי|צַ}}ו חֶסֶד כְּגוֹמֵל / {{סי|וְ|2}}נַשֵּׂא כָּאָמוּר חוֹמֵל / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|10}}{{ש}} {{סי|קֶ}}לֶס תְּמוּר אָשַׁמְתְּ / {{סי|גְּנַ|2}}אי זִכְרוֹנֵך שַׂמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}}{{ש}} {{סי|רִ}}יב לְטוֹב יוּמָר / {{סי|וּ|2}}לְשִׁפְלוּת עֵמֶק יְזֻמָּר / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר|10}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}תֵּף בְּכָל מִשְׁמָר / {{סי|כֻּ|2}}לָּם צַדִּיקִים בְּמַאֲמָר / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר|10}}{{ש}} {{סי|תַּ}}עַן דָבָר טוֹב / {{סי|שׁוּרָה|2}} אַחַת לַחֲטוֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}}{{ש}} {{הור|סימן: '''שלמה ברבי יהודה חזק ואמץ מאד בתורה אמן ואמן'''}} {{סי|שְׁ}}חוֹרָה וְנָאוָה תְשׁוּקָתוֹ / {{סי|לֹ}}א מֵרֹב חֲשׁוּקָתוֹ / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ|10}}{{ש}} {{סי|מֵ}}חֲפוּרִים שׁוּר שְׁפוּרִים / {{סי|הִ}}סְתַּכֵּל בְּךָ כּוֹפְרִים / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים|10}}{{ש}} {{סי|בִּ}}ינָה {{סי|רִ}}צּוּי תּוֹרְמִים / {{סי|בִּי}}סּוּס עוֹלָם גּוֹרְמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}}{{ש}} {{סי|יֻ}}תַּן קוֹל צוֹרֵחַ / {{סי|הַ}}טוֹבוֹת {{סי|וְ}}הָרָעוֹת הַפְרֵחַ / {{סי|הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ|10}}{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי נֹחַ לִי / {{סי|הַ}}מְנַחֲמִי וּמוֹחֵל לִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}}{{ש}} {{סי|חֲ}}זוֹת כְּאָז צְבָאֲךָ / {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינַת מוֹרָאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}}{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבְךָ עַם דַּבְּקֵנִי / {{סי|וֶ}}סֶת שִׁבְחֲךָ סַפְּקֵנִי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי|10}}{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרִית לְטַהֵר שׁוּלַיִם / {{סי|מַ}}הֵר לְשַׁלֵּשׁ בְּכִפְלַיִם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָיִם|10}}{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן רְשָׁפִים מְלֻבֶּיךָ / {{סי|מִ}}י זֹאת כְּלַבְּבֶךָ / {{סי|שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ|10}}{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹת רְאוֹת מְרֻבִּים / {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבֹר מְסֻבִּים / {{סי|מַיִם רַבִּים|10}}{{ש}} {{סי|בִּ}}יטָה עֲנִיָּה לְנַחֵמָה / {{סי|תַּ}}עֲרַת אֹם חוֹמָה / {{סי|אֲנִי חוֹמָה|10}}{{ש}} {{סי|וִ}}יהוּדָה כֶּרֶם גְּפָנַי / {{סי|רַ}}גֵּל {{סי|הַ}}הֵיכָל לִפְנָי / {{סי|כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי|10}}{{ש}} אֶלֶף הַמָּגֵן מָגִנִּים / {{סי|אֶ}}דֶר שָׁרִים סְגָנִים / {{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים|10}}{{ש}} {{סי|מִ}}סְּרִיּוּת מַסְרִיחַ רְדִידִי / {{סי|נֵ}}רְדְּ וֶרֶד יְדִידִי / {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וּ}}דְמֵה לְךָ בְּטִיּוּלִים / {{סי|אַ}}מֵּץ כְּאָז חֲיָלִים / {{סי|לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים|10}}{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁקָל בְּמִשְׁקָל שָׂמִים / {{סי|נִ}}יחֹחַ מֹר סַמִּים / {{סי|עַל הָרֵי בְשָׂמִים|10}}{{ש}} עַל הָרֵי בְשָׂמִים{{ש}} סֹב וּדְמֵה לְךָ דּוֹדִי{{ש}} מַשְׁגִּיחַ וּמֵצִיץ מֵחֲרַכֵּי בֵּית וַעֲדִי{{ש}} קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי דְּפֹק לְעוֹדְדִי{{ש}} כִּי דַלֹּתִי מְאֹד מַמְתֶּנֶת מְעִידִי{{ש}} יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה וַעֲגוּנָה וְאֵין מוֹעֲדֵי{{ש}} וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת{{ש}} מֹר וּלְבוֹנָה וֲאֲהָלוֹת{{ש}} הַבֵּט מִמַּעֲלוֹת{{ש}} כִּי מַכּוֹת נַחְלוֹת{{ש}} קוּמָה קַדְּמָה חוֹפֵשׁ עוֹלוֹת עֲלִילוֹת{{ש}} טֶנֶף וּגְעִילוֹת{{ש}} יְחַלֵּל קֹדֶשׁ מְעִילוֹת{{ש}} נָא שְׁבֹר זְרוֹעוֹ מִלְּהַעֲלוֹת תְּעָלוֹת{{ש}} וְעִם קְהִילּוֹת בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}} לְהוֹדוֹת הַלֵּלוֹת עַל הָרֵי בָתֶר{{ש}} עַל אַחַד הֶהָרִים{{ש}} יֵרָאֶה לִבְחִירִים{{ש}} גְּמוּל פֹּעַל הֹרִים{{ש}} דֻּבִּים נְמֵרִים{{ש}} אֲרָיוֹת וַחֲזִירִים{{ש}} פָּרִים אַבִּירִים{{ש}} לְפַסֵּג גִּזְרֵי גְּזָרִים{{ש}} כִּיקַר כָּרִים{{ש}} כָּלִים גְּמוּרִים{{ש}} תֹּר וְגוֹזָל שְׁלֵמִים וְלֹא חֲסֵרִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>שְׁמוּרִים בְּלֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} הַלֵּל גּוֹמְרִים{{ש}} כְּעוֹבְרִים שָׁרִים זַמָּרִים{{ש}} אָשִׁירָה לַייָ אוֹמְרִים<קטע סוף=זולת/> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יחי חזק יגדל לתורה'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ :{{סי|שׁ}}וּב {{סי|לְ}}רַחֵם כִּי כִלּוּנוּ :{{סי|מַ}}לְכֵי אֱדוֹם שׁוֹבֵינוּ תּוֹלָלֵינוּ :{{סי|הֲ}}רוֹס וְקַעְקֵעַ בִּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ :{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|ט}}וּרְךָ {{סי|נַ}}גֵּן שְׁתִילֵינוּ ::הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :עַד שֶׁ{{סי|יָּ}}פוּחַ קֵץ מַחֲזֶה :{{סי|חִ}}ישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה :{{סי|יָ}}רוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה :יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה :{{סי|חֲ}}שֹוֹף {{סי|זְ}}רוֹעֲךָ {{סי|קְ}}רוֹא כָזֶה ::קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי :{{סי|יִגַּ}}ל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי :{{סי|דַּלּ}}וֹתִי מִשְּׁבִי :{{סי|לַ}}עֲטֶרֶת צְבִי :{{סי|תְּ}}עוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי :{{סי|וְ}}אֵין מֵבִיא וְנָבִיא :וְלֹא תִשְׁבִּי :מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי :{{סי|רִ}}יבָה רִיבִי :{{סי|הָ}}סֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי :וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי :וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי :זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי :רֵעִי וַאֲהוּבִי :אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] <noinclude/> 6ivc59aatxhuxr3baigckknnk66rox0 3003929 3003888 2026-04-09T20:35:29Z Yack67 27395 3003929 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:רבי שלמה הבבלי|ר' שלמה הבבלי]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, זולת וגאולה. נאמרת למנהג אשכנז ביום ראשון של פסח (במגנצא ביום שני).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''שלמה הקטן ברבי יהודה יחיה יגדל בתורה ומעשים טובים אמן'''}} {{סי|א}}וֹר יֶשַׁע מְאֻשָּׁרִים / {{סי|שִׁ|2}}מּוּר זֶה מֻכְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}הוֹדֶנּוּ בִידִידָיו כְּשָׁרִים / {{סי|שִׁיר הַשִּׁירִים|10}} {{סי|אַ}}יֶּלֶת אִוּוּי תְּשׁוּקוֹת / {{סי|לִ|2}}חֲלוּחַ עִיּוּף שׁוֹקֵקוֹת{{ש}} {{סי|אֲ}}סָמַי שִׂבַּע לְהַשְׁקוֹת / {{סי|יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת|10}} {{סי|בְּ}}רוּכֵי מֵעֲלָמוֹת מִשְׁמַנֶּיךָ / {{סי|מ|2}}וֹשְׁלֵי גִּנְזַכֵּי מִכְמַנֶּיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}שַּׂמְתָּם תַּמְרוּק סַמְמָנֶּיךָ / {{סי|לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ|10}} {{סי|בְּ}}נֵי בֵיתְךָ וְחוֹרֶיךָ / {{סי|הִ|2}}נָּם חָזַר סְחוֹרֶךָ{{ש}} {{סי|בֵּ}}ית מִדִּין צְחוֹרֶיךָ / {{סי|מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ|10}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְרַב עֲנָוָה / {{סי|ה|2}}וֹדִי מִבָּנוֹת נִוָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כִּי דָוָה / {{סי|שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה|10}} {{סי|גַּ}}חַל בִּי מְחֻרְחֶרת / {{סי|קָ|2}}רַב רַגָּז סְחֲרְחוֹרֶת{{ש}} {{סי|גַּ}}חַן קְדוֹרַנִּית כַחֶרֶת / {{סי|אַל־תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שׁחֲרְחֹרֶת|10}} {{סי|דּ}}וֹלִי וּכְמַר מִדְּלִי בְּדָלִי / {{סי|ט|2}}וֹטֶפֶת כְּלִילוֹ גְּדָלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלִי עֹז מִגְדָּלִי / {{סי|הַגִּידָה לִי|10}} {{סי|דָּ}}רְבוֹנִי מַלְמַד מַרְדָּעִי / {{סי|נָ|2}}תוּן רוֹעֶה דַּרְדַּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}ן וְהוֹכִיחַ פִּדְעִי / {{סי|אִם־לֹא תֵדְעִי|10}} {{סי|הִ}}דְרִיךְ סוּס לִמְנוּסָתִי / {{סי|בַּ|2}}יָם בָּקַע לִבְסִיסָתִי{{ש}} {{סי|הֱ}}מִירוֹ וּמָלֵא בְּפִיסָתִי / {{סי|לְסֻסָתִי|10}} {{סי|הִ}}תְרַנִי מִלַי חַיַּיִךְ / {{סי|רְ|2}}טִיַּת נוּמֵי מְחָיַיִךְ{{ש}} {{סי|הַ}}זֶּה וְהַבָּא לִתְחִיַּיִךְ / {{סי|נָאווּ לְחָיַּיִךְ|10}} {{סי|וְ}}חַנַּנִי חֵן מֻצְהַב / {{סי|בְּ|2}}נִצוּל צוּל רַהַב{{ש}} {{סי|וְ}}כַבִּיר הִצְבִּיר יַהַב / {{סי|תּוֹרֵי זָהָב|10}} {{סי|וְ}}לִבִּי גַּס בּוֹ / {{סי|יִ|2}}דַּע סִיג סֻבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}סַר בְּאוֹכֵל עֶשְׂבּוֹ / {{סי|עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ|10}} {{סי|זִ}}מֵּן זְמַן מִזְמוֹר / {{סי|יִ|2}}חוּר עָרִיצִים לִזְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}בְּלַנִי בַּצַּר לִכְמוֹר / {{סי|צְרוֹר הַמּוֹר|10}} {{סי|זִ}}לְזוּל כְּרוּם כֶּפֶר / {{סי|הִ|2}}זּוּל כַּרְכּוּם חֵפֶר{{ש}} {{סי|זִ}}יֵף חוֹב מִסֵּפֶר / {{סי|אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר|10}} {{סי|חָ}}שַׁק חִבַּת רְעוּתִי / {{סי|וְ|2}}חָפֵץ חֶלְבֵי רַעֲוָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וָּה לְחֻפַּת יְרִיעָתִי / {{סי|הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי|10}} {{סי|חָ}}שׁ חַפְּשִׂי מִדּוּדִי / {{סי|דָּ|2}}ץ בְּרִוּוּי דּוֹדִי{{ש}} {{סי|חִ}}נַּנְתִּיו חֲתָנִי יְדִידִי / {{סי|הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי|10}} {{סי|טִ}}לְטֵל פַּנִּיקְטֵי נִתְרָזִים / {{סי|הָ|2}}רִים עוֹקֵר וּתְרָזִים{{ש}} {{סי|טָ}}ס מַטַּע מְזוֹרָזִים / {{סי|קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים|10}} {{סי|טִ}}ירַת בֵּיתוֹ נֶאֱצֶלֶת / {{סי|יְ|2}}תְּנֵנִי רוֹן מְצַהֶלֶת{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס חֲתֻנָּה מְצַלְצֶלֶת / {{סי|אֲנִי חֲבַצֶּלֶת|10}} {{סי|יַ}}עֲלוּ רוֹם מְתוּחִים / {{סי|חֲ|2}}רוּשִׁים דּוּשִׁים תְּחוּחִים{{ש}} {{סי|יָ}}אִים עֲרֵבֵי נִיחוֹחִים / {{סי|כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים|10}} {{סי|יָ}}צִיץ וְלֹא לְמִצְעָר / {{סי|יֶ|2}}תֶר שְׁאָר מִזְעָר{{ש}} {{סי|יִ}}פְרַח לִוּוּי מַעַר / {{סי|כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר|10}} {{סי|כִּ}}תְּרַנִי מֵהַכְשֵׁר זַיִן / {{סי|הִ|2}}רְבַּנִי מְלֹא עַיִן{{ש}} {{סי|כְּ}}תַב רְאָיָה וּמִנַּיִן / {{סי|הֱבִיאַנִי אֶל־בֵּית הַיָּיִן|10}} {{סי|כִּ}}לְכֵּל עֶדְנִי מִתְּשִׁישׁוֹת / {{סי|יִ|2}}סְּרַנִי קָשׁוֹת מְקֻשָּׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כִּ}}וַּנְתִּי חוֹלַת חֲשָׁשׁוֹת / {{סי|סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת|10}} {{סי|לֹ}}א דֶרֶךְ כְּהִפְלִישִׁי / {{סי|גַּ|2}}ם צִיָּה כְּהַפְרִישִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}מָסָךְ וּפִנּוּי טְרָשִׁי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי|10}} {{סי|לֵ}}ב אֶחָד וּשְׁכֶם / {{סי|דָּ|2}}אִים כָּעָב לְמָשְׁכֶם{{ש}} {{סי|לַ}}אֲסִירִים יַחְפֹּץ בְּסֶכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} {{סי|מִ}}בּוֹר תַּחִתִּיוֹת רִדּוּדִי / {{סי|לַ|2}}חַץ עַקְרַבֵּי גִדּוּדִי{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר וְקִדֵּר מְדַּדִי / {{סי|קוֹל דּוֹדִי|10}} {{סי|מִ}}בֵּית חֹמֶר קִצְבִי / {{סי|בֵּ|2}}ית חַיִּים נְצִיבִי{{ש}} {{סי|מְ}}צַפִּי מְצִיפִי מַצָּבִי / {{סי|דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי|10}} {{סי|נַ}}חֲלָה שָׁפְרָה לִּי / {{סי|תִּ|2}}קְוַת שִׁלּוּשׁ גּוֹרָלִי{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת בְּמַר לִי / {{סי|עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי|10}} {{סי|נָ}}ם תִּתִּי סְבַר / {{סי|וְ|2}}רַק אֵין דָּבָר{{ש}} {{סי|נ}}וּסוּ נוּדוּ כְּבָר / {{סי|כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר|10}} {{סי|סַ}}רְסוּר זֵרוּז מֶרֶץ / {{סי|רֹ|2}}אשׁ פֵּרוּז הֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}לוֹל שָׁלוֹם וָתֶרֶץ / {{סי|הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ|10}} {{סי|סִ}}פֵּק עַתִּיק מְפִיגֶיהָ / {{סי|הָ|2}}פֵק מַמְתִּיק פָּגֶּיהָ{{ש}} {{סי|סַ}}לֵת סוֹלֶת סְפוּגֶיהָ / {{סי|הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ|10}} {{סי|עֲ}}קַלָּתוֹן נוֹשֵׁף קֻלַּע / {{סי|וּ|2}}פִתוֹם מְכַשֵּׁף נִצְלַע{{ש}} {{סי|עָ}}רֵב שִׁלְשׁוּל בְּהַקְלַע / {{סי|יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע|10}} {{סי|עֲ}}רוֹדִים עִם עִלִּים / {{סי|מָ|2}}רוּ זָדוּ שְׁעוּלִים{{ש}} {{סי|עִ}}נְיָן לֹא מַעֲלִים / {{סי|אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים|10}} {{סי|פְּ}}תִיגִיל וְעָגִיל בְּדָלִי / {{סי|עִ|2}}נּוּק פִּנּוּק קְדָלִי{{ש}} {{סי|פָּ}}נִים בְּפָנִים הַשְׁדִּילִי / {{סי|דּוֹדִי לִי|10}} {{סי|פּ}}וֹעַל בָּם תָּפוּחַ / {{סי|שָׂ|2}}כָר לֹא קָפוּחַ{{ש}} {{סי|פָּ}}קֹד דָּר טָפוּחַ / {{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ|10}} {{סי|צִ}}מְצֵם שִׁכְנוֹ מֶרְכָּבִי / {{סי|י|2}}וֹם חִנוּךְ כַּרְכּוֹבִי{{ש}} {{סי|צִ}}פִּיתִי פֹּה עִכּוּבִי / {{סי|עַל מִשְׁכָּבִי|10}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶש מִנָּה / {{סי|מְ|2}}קוֹם מִבְחַר מָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / {{סי|אָקוּמָה נָּא|10}} {{סי|קָ}}רַצְתִּי דַּצְתִּי בְּאוֹמְרִים / {{סי|טַ|2}}פְתִּי נַפְתִּי בְּמוֹרִים{{ש}} {{סי|קִ}}לְקַלְתִּי שְׁמָנִים שְׁמָרִים / {{סי|מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים|10}} {{סי|קִ}}נְיָן כִּי שָׁבַרְתִּי / {{סי|וְ|2}}טוֹב לֹא סִבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|קָ}}דְשׁוֹ לוּלֵא חִבַּרְתִּי / {{סי|כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי|10}} {{סי|רָ}}שַׁם אִסָּר בְּצִבְאוֹתֵיכֶם / {{סי|בְּ|2}}זַעֲזוּעַ חִיל אֱיָלוּתְכֶם{{ש}} {{סי|רִ}}חוּק דִּחוּק אֶתְכֶם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} {{סי|רֵ}}ישׁ גְּלִי כְּהֶעֱלָה / {{סי|י|2}}וֹנָה תַמָּה עִלָּה{{ש}} {{סי|רָ}}גְשׁוּ בְּנֵי עַוְלָה / {{סי|מִי זֹאת עֹלָה|10}} {{סי|שֵׁ}}רוּת שַׁפְרִיר שִׁטָּתוֹ / {{סי|מַ|2}}טּוֹת וְרִיבּוֹא חִיטָּתוֹ{{ש}} {{סי|שַׁ}}עַר צֵא וְשִׁטָּתוֹ / {{סי|הִנֵּה מִטָּתוֹ|10}} {{סי|שִׁ}}ירַת עִרְבּוּב מִלְּעָרֵב / {{סי|אֻ|2}}מָּנוּת אַבּוּב עָרֵב{{ש}} {{סי|שִׁ}}ירוֹת נִבּוּב הֶרֶב / {{סי|כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב|10}} {{סי|תָּ}}אָיו פָּסַק לוֹ / {{סי|מַ|2}}לֹּאת כַּנֵּי טְרַסְקֵלוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}טְלִיל חָסָה לוֹ / {{סי|אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ|10}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{סי|תִּ}}אֵר פָּנִים מֵהִכָּסֵף / {{סי|נָ|2}}עֳמוֹ יְדִידוּת כּוֹסֶף{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית אוֹת יוֹסֵף / {{סי|עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף|10}} {{הור|סימן: '''מרדכי הקטן יגדל יצלח בתורה אמן ואמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צְאֶינָה וּרְאֶינָה|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|מַ}}שְׂכִּיל שִׁיר יְדִידִים |{{סי|רִ}}נַּת חֲתֻנַּת דּוֹדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|הִנָּךְ יָפָה|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|דָּ}}ת דִּין וּפִקּוּדִים |{{סי|כָּ}}פַל {{סי|יָ}}חִיד לִפְקוּדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|שִׁנַּיִךְ|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|הַ}}רְחֵק כִּעוּר חֲמוּדִים |{{סי|קִ}}שּׁוּט לְשׁוֹן לִמּוּדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּחוּט הַשָּׁנִי|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|טַ}}עַם זִיֵּן יְלִידִים |{{סי|נֶ}}גְדּוֹ שֻלַּם לַיְלָדִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כְּמִגְדַּל דָּוִיד|10}} |<includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|יִ}}קְרַת פִּנַּת יִסּוֹדִים |{{סי|גְּ}}בוּל הוֹרָיוֹת יְסוּדִים |- |{{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ|10}} |{{סי|דִּ}}בּוּק אַחִים חֲסִידִים |{{סי|לְ}}רוֹעִים תַּיָּרִים חֲסוּדִים |- |{{סי|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם|10}} |{{סי|י}}וֹם {{סי|צְ}}דָקָה {{סי|לַ}}חֲרֵדִים |{{סי|חֲ}}בוּל זֵדִים זְרָדִים |- |{{סי|כֻּלָּךְ יָפָה|10}} |{{סי|בְּ}}לִי מוּם מְכַבְּדִים | {{סי|תָּ}}ם וְחֶלְקוֹ מְזַבְּדִים |- |{{סי|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה|10}} |{{סי|וְ}}עוֹד שְׁכִינָה בְּשִׁעְבּוּדִים |{{סי|רָ}}צוּף בְּבֹאוֹ מֵאִבּוּדִים |- |{{סי|לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה|10}} |{{סי|הַ}}בַּת בַּת נְגִידִים |{{סי|אַ}}הֲבָה וְחִבָּה אֲגוּדִים |- |{{סי|מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה|10}} |{{סי|מְנ}}וּחָה וְשְׁאָר וִעוּדִים |{{סי|וּ}}שְׁמָנַיִךְ קִרְיַת מוֹעֲדִים |- |{{סי|נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה|10}}{{רווח|3}} |{{סי|אַ}}חֲוַת מְשִׁיחִים עוֹמְדִים{{רווח|3}} |{{סי|מִ}}בְּלִי קִנְאָה מְצֻמָדִים |- |{{סי|גַּן נָעוּל|10}} |{{סי|נָ}}קָם וְאֵין מְגִּידִים |{{סי|סְ}}תוֹם {{סי|לְ}}תִלְבֹּשֶׁת {{סי|הַ}}בְּגָדִים |} {{הור|סימן: '''שלמה הקטן יגדל בתורה אמן ואמן לעד סלה נצח'''}} {| |- |{{סי|שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס|10}} |{{סי|שְׁ}}פַר נָאִים וַהֲדוּרִים |{{סי|לְ}}טַכְסִיס מְלָכִים אֲדוּרִים |- |{{סי|נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם|10}} |{{סי|מִ}}זֶּה וּמִזֶּה סְדוּרִים |{{סי|הַ}}חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ גְּדוּרִים |- |{{סי|מַעְיַן גַּנִּים|10}} |{{סי|הַ}}דָּחַת {{סי|קַ}}לִים וַחֲמוּרִים |{{סי|טְ}}בִילוֹת {{סי|נְ}}קִיּוֹת שְׁמוּרִים |- |{{סי|עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן|10}} |{{סי|יַ}}חַד לְכַנֵּס נִסְעָרִים |{{סי|גָּ}}לוּת כָּל שְׁעָרִים |- |{{סי|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה|10}}{{רווח|3}} |{{סי|דֻּ}}גְמַת מִלּוּאִים גְּמוּרִים |{{סי|לְ}}קַבֵּל אֵבָרִים וְאֵמוּרִים |- |{{סי|אֲנִי יְשֵׁנָה|10}} |{{סי|בִּ}}יאַת עִיר מִשֵּׂעִירִים |{{סי|תּוֹ}}חֶלֶת יִסְחָבוּם צְעִירִים |- |{{סי|פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי|10}}{{רווח|3}} |{{סי|רַ}}בָּתִי וּשְׁנֵי כְתָרִים |{{סי|הָ}}אוּרִים וְתֻמֵי סְתָרִים |- |{{סי|דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ|10}} |{{סי|אָ}}ז לִסְעֹד הוֹרִים |{{סי|מְ}}זֻמָּן עוֹד לְנִמְהָרִים |- |{{סי|קַמְתִּי|10}} |{{סי|נִ}}צַּבְתִּי בְּחֶמֶד הָרִים |{{סי|וְ}}דַצְתִּי {{סי|אַ}}צְתִּי בַּזְּהָרִים |- |{{סי|פָּתַחְתִּי|10}} |{{סי|מֵ}}אֵלַי כְּנִטּוּף מוֹרִים |{{סי|נַ}}עֲשֶׁה וְנִשְׁמַע אֲמָרִים |- |{{סי|מְצָאֻנִי|10}} |{{סי|לִ}}גְיוֹנוֹת סְבָבוּנִי כַּנְּהָרִים |{{סי|ע}}וֹמֵד כַּהֲדַסִּים בֶּהָרִים |- |{{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם|10}} |{{סי|דְּ}}רֹשׁ דּוֹד מֵישָׁרִים |{{סי|ס}}וּר מֵרֻכְסֵי קְשָׁרִים |- |{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} |{{סי|לֶ}}עָתִיד שְׁאוֹל נִפְשָרִים |{{סי|הֵ}}ם בָּאֻמּוֹת הַכְּשֵׁרִים |- |{{סי|מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד|10}} |{{סי|נ}}וֹאֲמִים בָּזֶה הַקּוֹשְׁרִים |{{סי|נֶ}}גְדוֹ נֶהֱרָגִים כַּשְׁוָרִים |- | |{{סי|נֶ}}זֶר יִחוּדוֹ קוֹשְׁרִים |{{סי|נֶ}}צַח מַלְכוּתוֹ שָׁרִים |- |{{סי|דּוֹדִי|10}} |{{סי|נָ}}עֳמוֹ עַמּוֹ מְיַשְּׁרִים |{{סי|נִ}}כְתָּב וְנִקְרָא בַּשִּׁירִים |- | |{{סי|צִ}}דְקוֹתָיו לְרֵקִים מְחַזְּרִים{{רווח|3}} |{{סי|צִ}}בְיוֹנוֹ עֲשׂוֹת מִתְאַזְּרִים |- | |{{סי|צְ}}פוּתֵינוּ צְפוֹת מְשַׁחֲרִים |{{סי|צִ}}יּוּן עַמּוּד שְׁחָרִים |- | |{{סי|צ}}וּר קוֹנֵנוּ מַכְתִּירִים |{{סי|צָ}}רְכֵּנוּ בְּפֶלֶל מַעְתִּירִים |- | |{{סי|חָ}}זֹה נֶחֱזֶה בֶּבֵאוּרִים |{{סי|חָ}}שְׁכֵּנוּ לָעַד לְאוֹרִים |- | |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חַ}}י זַכֵּנוּ בְּמִתְפָּאֲרִים |קַיָּם לְדוֹר דּוֹרִים |- | |colspan ="2" |{{מר|הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים}} |}<קטע סוף=יוצר/><noinclude>{{הור|המאיר}}</noinclude> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''תשר"ק''' (כפול) '''שלמה חזק'''}} {{סי|רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז|10}} {{סי|תָּ}}ג עִטּוּר כֶּתֶר / {{סי|תַּ}}חַן יוּחַן עֶתֶר{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְנוֹ בְּיוֹשֵׁב סֵתֶר / {{סי|שָׁ}}לִיחַ מְפֹרָשׁ פּוֹתֵר{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׁא בְּיוֹתֵר / {{סי|רַ}}ב בִּנְיָן וְסוֹתֵר{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְאָיו פֶּתַח חוֹתֵר / {{סי|קַ}}בֵּל כְּנִתּוּחַ בָּתֶר {{סי|עֵינָיו כְּיוֹנִים|10}} {{סי|צַ}}ד רִיבּוּעַ דְּפַנִּים / {{סי|צ}}וֹפוֹת צְפוֹת צְפוּנִים{{ש}} {{סי|פְּ}}תוּחוֹת שִׂיחַ סְפוּנִים / {{סי|פּ}}וֹנוֹת לְאֵלָיו פּוֹנִים{{ש}} {{סי|עָ}}תִיד וְגָנוּז פְּנִינִים / {{סי|עָ}}רוּךְ נֶגְדּוֹ מִלְּפָנִים{{ש}} {{סי|סִ}}כְיוֹנוֹ אֵין לְפָנִים / {{סי|שְׂ}}רָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים {{סי|לְחָיָו|10}} {{סי|נִ}}טּוּף מוֹר לְקָחִים / {{סי|נְ}}עִימִים אֲמָרִים מַלְקוֹחִים{{ש}} {{סי|מִ}}גְדְּלוֹת מֶרְקַח רִקּוּחִים / {{סי|מַ}}תַּן לְנֶפֶשׁ פִּקּוּחִים{{ש}} {{סי|ל}}וּחוֹת חֵרוּת מְשִׁיחִים / {{סי|לֵ}}ב עָלוּב מְשַׂמְּחִים{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵב מַמְרִיחִים וּמוֹשְׁחִים / {{סי|כַּ}}עֲרוּגוֹת עֲרֵבִים שִׂיחִים {{סי|יָדָיו|10}} {{סי|יְ}}דֵי אָדָם פְּשׁוּטוֹת / {{סי|יְ}}צוּרָיו לְקַבֵּל מִלְּשְׁטוֹת{{ש}} {{סי|ט}}וֹעִים דֶרֶךְ קוֹשְׁטוֹת / {{סי|טֶ}}רֶף לַכֹּל מוֹשִׁיטוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}זָקוֹת וּמַחֲזִיקוֹת מָטוֹת / {{סי|חִ}}ישׁ מִדֶּחִי מִלִּקְטוֹת{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת מְגַלְגְּלוֹת וּמַטּוֹת / {{סי|זַ}}עַם הַדִּין מִלִּנְטוֹת {{סי|שׁוֹקָיו|10}} {{סי|וַ}}עַד כָּתְלֵנוּ מְצָרֵף / {{סי|וְ}}תַחַת רַגְלָיו שְׂרַפְרֵף{{ש}} {{סי|הֲ}}דוֹמוֹ מַרְעִיד וּמְרַפְרֵף / {{סי|הַ}}יָּם מַלְחִיךְ וּמְשָׂרֵף{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חִכּוֹ מַמְתַּקִּים|10}} {{סי|דַּ}}ת מְשָׁלִים עַתִּיקִים / {{סי|גּ}}וֹזֵר אֹמֶר וּמֵקִים{{ש}} {{סי|בִּ}}דְבָרוֹ שִׁפַּר שְׁחָקִים / {{סי|אָ}}מַר וַיִּקְרָא אֲרָקִים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שְׁ}}בָחוֹ {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו {{סי|מְ}}פִיקִים / {{סי|הֲ}}מוּלַת הֲמוֹן אֲפִיקִים{{ש}} {{סי|חָ}}לִים {{סי|זָ}}עִים / {{סי|קְ}}רִיאַת שִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה מַסְפִּיקִים<קטע סוף=אופן/><noinclude> {{הור|והחיות}}</noinclude> ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מרדכי הקטן יגדל בתורה כהוגן וכשורה'''}} {{סי|אֲ}}הֵבוּךָ נֶפֶשׁ לְהָדֵךְ / {{סי|מ|2}}וֹנִים בּוֹטֵחַ וְשׁוֹדֵךְ / {{סי|אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ|10}}{{ש}} {{סי|בְּ}}שׁוּב נוּחֲךָ גְּנוּנוֹ / {{סי|רְ|2}}בָבָה תְּרַנֵּן בְּגִינוֹ / {{סי|דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ|10}}{{ש}} {{סי|גָּ}}שִׁים נִבְנֶה כְּהַחֲדִילִי / {{סי|דּ|2}}וֹבְבִים נֵלְכָה לְהַבְדִּילִי / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי|10}}{{ש}} {{סי|דִּ}}מַּנִי נָאוָה וּתְרוּצָה / {{סי|כִּ|2}}נַּנִ{{סי|י|2}} בְּלֹא פִרְצָה / {{סי|יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה|10}}{{ש}} {{סי|הִ}}זְהִירַנִי מִמַּעַשׂ מְעַנַּיִּךְ / {{סי|הַ|2}}תְעֵב גֵּיא כְנַעֲנַיִךְ / {{סי|הָסֵבִּי עֵינַיִךְ|10}}{{ש}} {{סי|וְ}}עַמֵּךְ כֻּלָּם הִלּוּלִים / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ וְלֹא חוּלִים / {{סי|שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים|10}}{{ש}} {{סי|זְ}}בָדַנִי זְבוּל אַרְמוֹן / {{סי|טִ|2}}יֵּב יוֹשְׁבֵי אָמוֹן / {{סי|כְּפֶלַח הָרִמּוֹן|10}}{{ש}} {{סי|חֲ}}כְמֵי מַלְאֲכוֹת מְלָאכוֹת / {{סי|נֶ|2}}צַח עוֹלָם הֲלִיכוֹת / {{סי|שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת|10}}{{ש}} {{סי|ט}}וֹעֲנִים אַסֻפוֹת גַּנָּתִי / {{סי|יַ|2}}חַד נוֹטְעִים כַּנָּתִי / {{סי|אַחַת הִיא יוֹנָתִי|10}}{{ש}} {{סי|יָ}}שְׁרָם לְהָלִיץ הִתָּקְפָה / {{סי|גַּ|2}}בְרוּת קֶרֶן זְקוּפָה / {{סי|מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה|10}}{{ש}} {{סי|כַּ}}עַס וּשְׂחוֹק יָגוֹז / {{סי|דַּלַּ|2}}ת רֹאש מִלָּגוֹז / {{סי|אֶל גִּנַּת אֱגוֹז|10}}{{ש}} {{סי|לְ}}גוֹלֵל אֶבֶן צִמְּתַתְנִי / {{סי|בְּ|2}}אֵר חַיַּי צִמַּתְנִי / {{סי|לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי|10}}{{ש}} {{סי|מָ}}תַי לְחָצִיר נַעֲמִית / {{סי|תּוֹ|2}}עָה וּמַתְעָה לְהַעֲמִית / {{סי|שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית|10}}{{ש}} {{סי|נָ}}אִים לְהִתְנַדֵּב מְעֻלִּים / {{סי|רְ|2}}אוֹת וּלְקַלֵּס מוֹעֲלִים / {{סי|מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים|10}}{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדָה מְהֻגָּן / {{סי|הָ|2}}שֵׁב לְשִׁיתוֹ נֻגַּן / {{סי|שָׁרְרֵךְ אַגַּן|10}}{{ש}} {{סי|עֲ}}רוֹךְ אֵילִים וּפָרִים / {{סי|כְּ|2}}אָז בְּיַד סוֹפְרִים / {{סי|שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים|10}}{{ש}} {{סי|פֶּ}}תַח שִׁיר מִלִּדַּל / {{סי|הֲ|2}}דַר זֹקֶן מְגֻדַּל / {{סי|צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל|10}}{{ש}} {{סי|צַ}}ו חֶסֶד כְּגוֹמֵל / {{סי|וְ|2}}נַשֵּׂא כָּאָמוּר חוֹמֵל / {{סי|רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל|10}}{{ש}} {{סי|קֶ}}לֶס תְּמוּר אָשַׁמְתְּ / {{סי|גְּנַ|2}}אי זִכְרוֹנֵך שַׂמְתְּ / {{סי|מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ|10}}{{ש}} {{סי|רִ}}יב לְטוֹב יוּמָר / {{סי|וּ|2}}לְשִׁפְלוּת עֵמֶק יְזֻמָּר / {{סי|זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר|10}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}תֵּף בְּכָל מִשְׁמָר / {{סי|כֻּ|2}}לָּם צַדִּיקִים בְּמַאֲמָר / {{סי|אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר|10}}{{ש}} {{סי|תַּ}}עַן דָבָר טוֹב / {{סי|שׁוּרָה|2}} אַחַת לַחֲטוֹב / {{סי|וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב|10}}{{ש}} {{הור|סימן: '''שלמה ברבי יהודה חזק ואמץ מאד בתורה אמן ואמן'''}} {{סי|שְׁ}}חוֹרָה וְנָאוָה תְשׁוּקָתוֹ / {{סי|לֹ}}א מֵרֹב חֲשׁוּקָתוֹ / {{סי|אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ|10}}{{ש}} {{סי|מֵ}}חֲפוּרִים שׁוּר שְׁפוּרִים / {{סי|הִ}}סְתַּכֵּל בְּךָ כּוֹפְרִים / {{סי|לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים|10}}{{ש}} {{סי|בִּ}}ינָה {{סי|רִ}}צּוּי תּוֹרְמִים / {{סי|בִּי}}סּוּס עוֹלָם גּוֹרְמִים / {{סי|נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים|10}}{{ש}} {{סי|יֻ}}תַּן קוֹל צוֹרֵחַ / {{סי|הַ}}טוֹבוֹת {{סי|וְ}}הָרָעוֹת הַפְרֵחַ / {{סי|הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ|10}}{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי נֹחַ לִי / {{סי|הַ}}מְנַחֲמִי וּמוֹחֵל לִי / {{סי|מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי|10}}{{ש}} {{סי|חֲ}}זוֹת כְּאָז צְבָאֲךָ / {{סי|זֹ}}הַר שְׁכִינַת מוֹרָאֲךָ / {{סי|אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ|10}}{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבְךָ עַם דַּבְּקֵנִי / {{סי|וֶ}}סֶת שִׁבְחֲךָ סַפְּקֵנִי / {{סי|שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי|10}}{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרִית לְטַהֵר שׁוּלַיִם / {{סי|מַ}}הֵר לְשַׁלֵּשׁ בְּכִפְלַיִם / {{סי|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָיִם|10}}{{ש}} {{סי|צִ}}יּוּן רְשָׁפִים מְלֻבֶּיךָ / {{סי|מִ}}י זֹאת כְּלַבְּבֶךָ / {{סי|שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ|10}}{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹת רְאוֹת מְרֻבִּים / {{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבֹר מְסֻבִּים / {{סי|מַיִם רַבִּים|10}}{{ש}} {{סי|בִּ}}יטָה עֲנִיָּה לְנַחֵמָה / {{סי|תַּ}}עֲרַת אֹם חוֹמָה / {{סי|אֲנִי חוֹמָה|10}}{{ש}} {{סי|וִ}}יהוּדָה כֶּרֶם גְּפָנַי / {{סי|רַ}}גֵּל {{סי|הַ}}הֵיכָל לִפְנָי / {{סי|כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי|10}}{{ש}} אֶלֶף הַמָּגֵן מָגִנִּים / {{סי|אֶ}}דֶר שָׁרִים סְגָנִים / {{סי|הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים|10}}{{ש}} {{סי|מִ}}סְּרִיּוּת מַסְרִיחַ רְדִידִי / {{סי|נֵ}}רְדְּ וֶרֶד יְדִידִי / {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|וּ}}דְמֵה לְךָ בְּטִיּוּלִים / {{סי|אַ}}מֵּץ כְּאָז חֲיָלִים / {{סי|לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים|10}}{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁקָל בְּמִשְׁקָל שָׂמִים / {{סי|נִ}}יחֹחַ מֹר סַמִּים / {{סי|עַל הָרֵי בְשָׂמִים|10}}{{ש}} עַל הָרֵי בְשָׂמִים{{ש}} סֹב וּדְמֵה לְךָ דּוֹדִי{{ש}} מַשְׁגִּיחַ וּמֵצִיץ מֵחֲרַכֵּי בֵּית וַעֲדִי{{ש}} קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי דְּפֹק לְעוֹדְדִי{{ש}} כִּי דַלֹּתִי מְאֹד מַמְתֶּנֶת מְעִידִי{{ש}} יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה וַעֲגוּנָה וְאֵין מוֹעֲדֵי{{ש}} וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת{{ש}} מֹר וּלְבוֹנָה וֲאֲהָלוֹת{{ש}} הַבֵּט מִמַּעֲלוֹת{{ש}} כִּי מַכּוֹת נַחְלוֹת{{ש}} קוּמָה קַדְּמָה חוֹפֵשׁ עוֹלוֹת עֲלִילוֹת{{ש}} טֶנֶף וּגְעִילוֹת{{ש}} יְחַלֵּל קֹדֶשׁ מְעִילוֹת{{ש}} נָא שְׁבֹר זְרוֹעוֹ מִלְּהַעֲלוֹת תְּעָלוֹת{{ש}} וְעִם קְהִילּוֹת בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}} לְהוֹדוֹת הַלֵּלוֹת עַל הָרֵי בָתֶר{{ש}} עַל אַחַד הֶהָרִים{{ש}} יֵרָאֶה לִבְחִירִים{{ש}} גְּמוּל פֹּעַל הֹרִים{{ש}} דֻּבִּים נְמֵרִים{{ש}} אֲרָיוֹת וַחֲזִירִים{{ש}} פָּרִים אַבִּירִים{{ש}} לְפַסֵּג גִּזְרֵי גְּזָרִים{{ש}} כִּיקַר כָּרִים{{ש}} כָּלִים גְּמוּרִים{{ש}} תֹּר וְגוֹזָל שְׁלֵמִים וְלֹא חֲסֵרִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>שְׁמוּרִים בְּלֵיל שִׁמּוּרִים{{ש}} הַלֵּל גּוֹמְרִים{{ש}} כְּעוֹבְרִים שָׁרִים זַמָּרִים{{ש}} אָשִׁירָה לַייָ אוֹמְרִים<קטע סוף=זולת/> <noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}}</noinclude> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שלמה הקטן יחי חזק יגדל לתורה'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :עַד שֶׁתֶּחְפָּץ אַהֲבַת כְּלוּלֵינוּ :{{סי|שׁ}}וּב {{סי|לְ}}רַחֵם כִּי כִלּוּנוּ :{{סי|מַ}}לְכֵי אֱדוֹם שׁוֹבֵינוּ תּוֹלָלֵינוּ :{{סי|הֲ}}רוֹס וְקַעְקֵעַ בִּצָּתָם מִתִּלֵּנוּ :{{סי|הָקֵ}}ם {{סי|ט}}וּרְךָ {{סי|נַ}}גֵּן שְׁתִילֵינוּ ::הִנֵּה־זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :עַד שֶׁ{{סי|יָּ}}פוּחַ קֵץ מַחֲזֶה :{{סי|חִ}}ישׁ וְנָסוּ הַצְּלָלִים מִזֶּה :{{סי|יָ}}רוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ נִבְזֶה :יַשְׂכִּיל וְיוֹכִיחַ וְגוֹיִם רַבִּים יַזֶּה :{{סי|חֲ}}שֹוֹף {{סי|זְ}}רוֹעֲךָ {{סי|קְ}}רוֹא כָזֶה ::קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|2}} :וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי :{{סי|יִגַּ}}ל יִגַּשׁ קֵץ קִצְבִי :{{סי|דַּלּ}}וֹתִי מִשְּׁבִי :{{סי|לַ}}עֲטֶרֶת צְבִי :{{סי|תְּ}}עוּבִים תְּאֵבִים הַר צְבִי :{{סי|וְ}}אֵין מֵבִיא וְנָבִיא :וְלֹא תִשְׁבִּי :מְשַׁוִּי מְשִׁיבִי :{{סי|רִ}}יבָה רִיבִי :{{סי|הָ}}סֵר חוֹבִי וּכְאֵבִי :וְיֵרֶא וְיֵבוֹשׁ אוֹיְבִי :וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי בְּנִיבִי :זֶה דּוֹדִי גּוֹאֲלִי קְרוֹבִי :רֵעִי וַאֲהוּבִי :אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''}} <noinclude><noinclude> {{הור|גאל}}</noinclude> {{סוף}} ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] <noinclude/> shu3sll0lebn2rrdogkwfypkyan6bkd 0 1726633 3003890 3003538 2026-04-09T19:09:00Z Yack67 27395 3003890 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}} ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע)}} {{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}} {{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי''' {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי''' {{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה''' {{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}} {{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי''' {{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}} {{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי''' {{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}} {{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}} {{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן''' {{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}} {{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי''' {{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}} {{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר''' {{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ''' {{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}} {{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם''' {{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה''' {{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}} {{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {| |- |{{הור|חזן:}}|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל |- | || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל |- | || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל |- | || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל |- | || || || || || ||<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל |} <קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} '''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}} '''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}} '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}} '''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}} '''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}} '''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}} '''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}} '''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים '''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}} '''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}} '''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}} '''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}} '''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}} '''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת '''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}} '''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}} '''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}} '''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}} '''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}} '''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}} '''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים<קטע סוף=אופן/> ==מאורה== '''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}} '''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}} '''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה :כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}} :וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}} '''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}} '''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}} '''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים :כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}} :וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן '''א"ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|1}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|1}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|1}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|1}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|1}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|1}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|1}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|1}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|1}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|1}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|1}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}} {{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|1}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|1}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|1}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}} {{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|1}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|1}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|1}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|1}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים''' מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}} אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}} תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}} וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת<קטע סוף=זולת/> ==מי כמכה== '''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}} שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}} '''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה ==גאולה== {{הור|סימן '''משלם'''}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}} '''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}} וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן '''משלם'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ :וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ :אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ :הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ :כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ :הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ :וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ :אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ :וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ :חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ :וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם :וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם :אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם :רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם :וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם :וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן :וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן :אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן :דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן :גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן :כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> fc99df18i81yagpulh6uj5h22yb6w2i 3003891 3003890 2026-04-09T19:10:12Z Yack67 27395 3003891 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע)}} {{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}} {{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי''' {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי''' {{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה''' {{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}} {{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי''' {{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}} {{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי''' {{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}} {{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}} {{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן''' {{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}} {{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי''' {{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}} {{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר''' {{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ''' {{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}} {{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם''' {{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה''' {{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}} {{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {| |- |{{הור|חזן:}}|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל |- | || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל |- | || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל |- | || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל |- | || || || || || ||<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל |} <קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} '''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}} '''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}} '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}} '''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}} '''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}} '''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}} '''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}} '''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים '''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}} '''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}} '''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}} '''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}} '''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}} '''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת '''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}} '''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}} '''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}} '''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}} '''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}} '''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}} '''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים<קטע סוף=אופן/> ==מאורה== '''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}} '''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}} '''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה :כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}} :וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}} '''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}} '''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}} '''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים :כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}} :וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן '''א"ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|1}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|1}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|1}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|1}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|1}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|1}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|1}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|1}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|1}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|1}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|1}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}} {{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|1}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|1}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|1}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}} {{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|1}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|1}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|1}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|1}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים''' מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}} אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}} תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}} וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת<קטע סוף=זולת/> ==מי כמכה== '''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}} שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}} '''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה ==גאולה== {{הור|סימן '''משלם'''}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}} '''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}} וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן '''משלם'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ :וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ :אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ :הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ :כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ :הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ :וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ :אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ :וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ :חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ :וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם :וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם :אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם :רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם :וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם :וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|1}} :אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן :וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן :אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן :דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן :גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן :כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> 2dmgq61at723r360pggetnrz9vrzl0m 3003904 3003891 2026-04-09T19:55:47Z מו יו הו 37729 /* גאולה */ 3003904 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע)}} {{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}} {{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי''' {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי''' {{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה''' {{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}} {{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי''' {{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}} {{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי''' {{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}} {{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}} {{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן''' {{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}} {{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי''' {{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}} {{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר''' {{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ''' {{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}} {{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם''' {{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה''' {{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}} {{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {| |- |{{הור|חזן:}}|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל |- | || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל |- | || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל |- | || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל |- | || || || || || ||<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל |} <קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} '''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}} '''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}} '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}} '''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}} '''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}} '''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}} '''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}} '''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים '''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}} '''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}} '''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}} '''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}} '''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}} '''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת '''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}} '''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}} '''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}} '''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}} '''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}} '''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}} '''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים<קטע סוף=אופן/> ==מאורה== '''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}} '''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}} '''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה :כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}} :וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}} '''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}} '''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}} '''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים :כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}} :וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן '''א"ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|1}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|1}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|1}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|1}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|1}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|1}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|1}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|1}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|1}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|1}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|1}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|1}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}} {{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|1}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|1}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|1}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}} {{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|1}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|1}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|1}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|1}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים''' מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}} אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}} תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}} וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת<קטע סוף=זולת/> ==מי כמכה== '''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}} שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}} '''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה ==גאולה== {{הור|סימן: '''משלם'''}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}} '''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}} וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''משלם'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ{{ר1}} וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ{{ר1}} אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ{{ר1}} הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ{{ר1}} כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ{{ר1}} הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ{{ר1}} וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ{{ר1}} אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ{{ר1}} וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ{{ר1}} חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ{{ר1}} וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם{{ר1}} וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם{{ר1}} אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם{{ר1}} רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם{{ר1}} וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם{{ר1}} וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן{{ר1}} וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן{{ר1}} אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן{{ר1}} דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן{{ר1}} גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ר1}} כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> kggglwcjns0po6ra7z2eb4i0y1z5cdf 3003905 3003904 2026-04-09T19:56:43Z מו יו הו 37729 /* זולת */ 3003905 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע)}} {{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}} {{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי''' {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי''' {{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה''' {{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}} {{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי''' {{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}} {{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי''' {{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}} {{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}} {{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן''' {{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}} {{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי''' {{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}} {{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר''' {{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ''' {{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}} {{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם''' {{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה''' {{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}} {{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {| |- |{{הור|חזן:}}|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל |- |{{הור|חזן:}}|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||{{הור|קו"ח:}}|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל |- | || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל |- | || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל |- | || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל |- | || || || || || ||<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל |} <קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} '''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}} '''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}} '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}} '''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}} '''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}} '''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}} '''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}} '''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים '''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}} '''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}} '''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}} '''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}} '''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}} '''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת '''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}} '''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}} '''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}} '''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}} '''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}} '''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}} '''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים<קטע סוף=אופן/> ==מאורה== '''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}} '''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}} '''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה :כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}} :וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}} '''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}} '''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}} '''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים :כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}} :וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן '''א"ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|2}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|2}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|2}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|2}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|2}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|2}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|2}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|2}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|2}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|2}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|2}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|2}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}} {{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|2}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|2}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|2}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}} {{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|2}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|2}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|2}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|2}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים''' מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}} אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}} תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}} וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת<קטע סוף=זולת/> ==מי כמכה== '''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}} שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}} '''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה ==גאולה== {{הור|סימן: '''משלם'''}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}} '''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}} וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''משלם'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ{{ר1}} וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ{{ר1}} אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ{{ר1}} הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ{{ר1}} כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ{{ר1}} הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ{{ר1}} וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ{{ר1}} אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ{{ר1}} וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ{{ר1}} חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ{{ר1}} וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם{{ר1}} וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם{{ר1}} אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם{{ר1}} רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם{{ר1}} וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם{{ר1}} וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן{{ר1}} וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן{{ר1}} אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן{{ר1}} דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן{{ר1}} גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ר1}} כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> spydc95hyk6xxcpfnaswtq4u0p7x06b 3003931 3003905 2026-04-09T20:47:49Z Yack67 27395 3003931 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח המיוסדת על פסוקי שיר השירים מאת [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משלם בן קלונימוס]], הכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, מי כמכה וגאולה. פיוטי המאורה, האהבה והמי כמכה (ולפי החלוקה המוצעת פה אף חלק מהגאולה) נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז ביום שני של פסח (במגנצא ביום ראשון).}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן '''א"ב''' (מרובע)}} {{סי|אָ}}פִיק רֶנֶן וְשִׁירִים / לְנוֹשְׂאִי עַל נְשָׁרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוֹרֵר כְּעָזִּי שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אָ}}יוֹם שִׂבַּע שׁוֹקֵקוֹת / נָחַנִי עֲסִיסוֹ לְהַשְׁקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}לְּפַנִי דָת בִּנְשִׁיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}טְתָּה לֵאוּת מַאֲמִינֶיךָ / הִמְטַרְתָּ לָמוֹ מַנֶּךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתָּם הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּאׇמְנֶךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בִּ}}הַקְתָּ אוֹר שְׁחָרֶיךָ / זָרוּעַ לְאוֹם מְשַׁחֲרֶיךָ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאִי בְּנִצּוּחַ לְשַׁחֲרֶךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גֵּ}}אֶה עֲדוּי גַּאֲוָה / עֲבוֹר בְּרֹאשִׁי הִתְאַוָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלִי הִשְׁפִּיר וְהִנְוָה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גִּ}}לֵּף לֻחוֹת חָרֶת / יְקָרָה מִדַּר וְסֹחָרֶת{{ש}} {{סי|גֵּ}}אַנִי וְלֹא לְאַחֶרֶת / '''אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}לֵּג קֵץ לְהַבְדִּילִי / מִמְּשׁוּלֵי מַר מִדְּלִי{{ש}} {{סי|דִּ}}גְּלַנִי וְשָׁח לְגַדְּלִי / '''הַגִּידָה לִי''' {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָא לְפָדְעִי / כְּאָב מְיַסְּרִי וּמְיַדְּעִי{{ש}} {{סי|דָּ}}רְבָן כַּבָּקָר רִדְּעִי / '''אִם לֹא תֵדְעִי''' {{סי|הֵ}}נִיס יָם וּקְרָעוֹ / וְצָר בְּסַאסְּאָה פְרָעוֹ{{ש}} {{סי|הִ}}קְדִּים פָּנָיו וְהִכְרִיעוֹ / '''לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה''' {{סי|הֱ}}בִינַנִי סוֹדֵי סְתָרִים / עִנְּדַנִי שִׁלּוּשׁ כְּתָרִים{{ש}} {{סי|הִ}}שְׁמִיעַ לִמְנַחַחַת תּוֹרִים / '''נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וִ}}תֵּר דֵּי זָהָב / אוֹיְבַי זִקֵּר טַחַב{{ש}} {{סי|וְ}}הֶעֱנִיק לְזֶרַע אָהַב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}זָכַר בְּרִית סָבוֹ / וּמִפְּלֶשֶׁת עַם הֱסִבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}נֹכַח סִין סִבְּבוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זְ}}כוּת עָקוּד מוֹר / אָץ רַחֲמִים לִכְמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}לְעֵף בְּשַׂר חֲמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זִ}}כְרוֹן מִשְׁלֵי אֵפֶר / חַק בְּגִינָם בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|זָ}}רִים תֵּת כֹּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חָ}}בַשׁ מַחַץ טְרִיָּתִי / כִּסָּה עֵרוֹם עֶרְיָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}בְּבַנִי כְּשָׁע גַּעְיָתִי / '''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי''' {{סי|חִ}}בֵּל עוֹל רוֹדִי / נָגַף שׁוֹלְלֵי רְדִידִי{{ש}} {{סי|חִ}}דַּשְׁתָּ שִׁיר לִידִידִי / '''הִנְּךָ יָפֶה דּוֹדִי''' {{סי|טָ}}הוֹר פִּעְנַח רָזִים / חֲכָמַי מִדּוֹת מַפְרִיזִים{{ש}} {{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרוֹת חוֹרְזִים / '''קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|ט}}וֹב עֵרָה מְנֻצֶּלֶת / עֶגְלָה גֵּוִי מְפַצֶּלֶת{{ש}} {{סי|טְ}}לָאַי סָךְ כִּבְחוֹצֶלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יִ}}שְּׁרַנִי מֵעִקּוּשׁ זְחִיחִים / חֲשָׂכַנִי מִבּוּל שׁוֹחֲחִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרַנִי בְּגֵיא צְחִיחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹשְׁבֵי נוֹף כְּגָעַר / חַיַּת קָנֶה יִגְעַר{{ש}} {{סי|יַ}}חְלְצֵנִי מִמְּכַרְסֵם מִיַּעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כְּ}}גִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיַּיִן / יָקַץ וְהֵרִיק זַיִן{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לְנַסֵּךְ יַיִן / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן''' {{סי|כַּ}}פּוֹת מְשִׁיחֲכֶם בּוֹשְׁשׁוֹת / חֵרְפוּנִי טוּחֵי עֲשָׁשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}לַפִּיד אֵשׁ בַּחֲשָׁשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לִ}}י יִשְׁקוֹד לְדָרְשִׁי / מִכַּף מְשַׂדְּדִי וְחוֹרְשִׁי{{ש}} {{סי|לְ}}הַרְבִּיצֵנִי בִּנְוֵה מִדְרָשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לִ}}סְבֹּל עוֹל גָּלוּתְכֶם / בְּלִי לִדְחֹק גְּאֻלַּתְכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הָחִישׁ יֶשַׁע בְּעִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מֵ}}רִים רֹאשִׁי וּכְבוֹדִי / לֶקַח טוֹב הִזְבִּידִי{{ש}} {{סי|מַ}}לְאָכָיו צַו לְדַדִּי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מִ}}גֵּר בְּאַף מַעֲצִיבִי / נִחֲלַנִי חֶמְדַּת צְבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַמֶּה לְעֹפֶר נְצִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}עֵר מֵצֵר לִי / עָנַנִי בַּצַּר לִי{{ש}} {{סי|נִ}}ינַי חֲסוּ בְצִלִּי / '''עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי''' {{סי|נְ}}גִידִים לִי דִּבַּר / שִׁבְעָה קוֹלוֹת כִּמְדֻבַּר{{ש}} {{סי|נִ}}טְפֵי מֹר הֶעֱבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר''' {{סי|סָ}}כַת שַׁוְעִי וַיִּרֶץ / שָׁלַח גּוֹדְרֵי פֶרֶץ{{ש}} {{סי|סְ}}וֵנִים חִבֵּל בְּמֶרֶץ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ''' {{סי|ס}}וּגָה עִוְעֵו מוֹגֶיהָ / מֹף כַּדּוֹנַג לְמוֹגְגֶיהָ{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרָה מֵאֲנָחָה לַהֲפִיגֶהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עַ}}זִּים שָׁת כַּסֶּלַע / רָאשֵׁי תַּנִּינִים לְקַלַּע{{ש}} {{סי|עֲ}}לוֹת פְּדוּיָה לְצֶלַע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עִ}}זּוּז הִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים / יֹפִי פַעֲמֵי נְעָלִים{{ש}} {{סי|עָ}}רַף קָמַי בַּשְּׁעוּלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}ץ לִי מַחֲשִׁילִי / מַה דּוֹדֵךְ מִשֶּׁלִי{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצִי מֵרֶפֶשׁ וּמִדְּלִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פִּ}}לַּלְתִּי לְנוֹרָא וְאָיֹם / רְאוֹת כָּמוּס יוֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}קַחקוֹחַ אֲסִירֶיךָ לְפִדְיוֹם / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם''' {{סי|צָ}}עַקְתִּי לְצוּר מִכְּאֵבִי / מָתַי חִתּוּל מַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּאָבְדַן מֻרְכָּבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צַ}}חֲנָתִי הָתֵם נָא / שׁוּר מֵרֹאשׁ אֲמָנָה{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן קִרְיָה נֶאֱמָנָה / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קִ}}וִּיתִי לְמַשְׁפִּיל וּמֵרִים / לְחַפְּשִׁי כְּאָז מֵחֲמוֹרִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹבֶלֶת מֵאֲרָיוֹת וּנְמֵרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קְ}}רָנוֹת עֶשֶׂר שִׁבַּרְתִּי / לְאֻמִּים תַּחְתֵּךְ הִדְבַּרְתִּי{{ש}} {{סי|ק}}וֹלוֹ שִׁמְּעַנִי וְהֻגְבַּרְתִּי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי קֶרֶן נְגִידְכֶם / יֶשַׁע אָשִׁית מַדֵּיכֶם{{ש}} {{סי|ר}}וֹגְנִים מִלְּגַלּוֹת סוֹדְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רַ}}בָּתִי אָשִׂים בְּעוּלָה / מִכָּל עֲלָמוֹת לְעַלָּהּ{{ש}} {{סי|רְ}}צוּיָה כְּרֵיחַ עוֹלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שָׁ}}רֵת בְּבֵית אוּלָמוֹ / אִפְּדַנִי שִׁבּוּץ יַהֲלוֹמוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}תִיָּה מִכְלַל עוֹלָמוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה''' {{סי|שׁ}}וֹאֲגֵי בְּקוֹל עָרֵב / יִחוּד בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תַּ}}לְפִּיּוֹת דְּבִיר הֵיכָלוֹ / כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}עַף רְאֵם הַכְלִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תַּ}}חֲנָתוֹ אִוָּה וְכִסֵּף / לוֹ הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף{{ש}} {{סי|תָּ}}אָיו רִצֵּף בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''צְאֶינָה וּרְאֶינָה'''||{{רווח|1}}||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| || {{סי|מֶ}}לֶךְ בְּיָפְיוֹ מֻכְלָל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| || {{סי|שׁ}}וּבָה מְחַלֶּקֶת שָׁלָל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| || {{סי|לְ}}חַתֵּךְ פְּרָט וּכְלָל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| || {{סי|מְ}}שׁוֹרֶרֶת לוֹ מַהֲלָל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| || {{סי|בְּ}}רוּם אָשְׁיוֹתָיו מֻתְלָל |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|יָ}}כִילוּ מְלֹא כָּל הֶחָלָל |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֵ}}יחַ נִדְבָּכִין מֻגְלָל |- | || ||'''כֻּלָּךְ'''|| || || ||{{סי|בָּ}}רָה כְּנוֹצְצִים כְּעֵין קָלָל |- | || ||'''אִתִּי'''|| || || ||{{סי|יָ}}פָתִי {{סי|קִ}}שּׁוּרַיִךְ {{סי|לְ}}הִתְכַּלָל |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|וְ}}אֵרַשְׂתִּיךְ {{סי|נ}}וֹגְשַׂיִךְ {{סי|יִ}}תְעוֹלָל |- | || ||'''מַה יָפוּ'''|| || || ||{{סי|מַ}}עְגְּלוֹתֶיךָ {{סי|וְ}}אוֹרְחֵךְ {{סי|ס}}וֹלָל |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ {{סי|זֶ}}כֶר {{סי|קְ}}דֻשָּׁה לִכְלָל |- | || || || || || ||<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>לְרוֹמֵם לְגָדוֹל וּמְהֻלָּל{{ש}}הַמֵּאִיר גֵּיא וְחָלָל |} <קטע סוף=יוצר/><noinclude>{{הור|המאיר}}</noinclude> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} '''גַּן נָעוּל''' / {{סי|אִ}}וָּה שׁוֹכֵן תַּרְשִׁישִׁים{{ש}} '''שְׁלָחַיִךְ''' / {{סי|בָּ}}חַר כְּעִירִין וְקַדִּישִׁין{{ש}} '''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם''' / {{סי|גִּ}}מֵּר תִּמְרוֹתַיִךְ לְהַעֲשִׁין{{ש}} '''מַעְיָן''' / {{סי|דָּ}}לוּחַ גָּעַל וְהֶאֱשִׁים{{ש}} '''עוּרִי''' / {{סי|הַ}}מַּחְצֶבֶת רַהַב לְגָזִים{{ש}} '''בָּאתִי''' / {{סי|וְ}}הוּשַׁת לִי דֶּרֶךְ בְּעַזִּים{{ש}} '''אֲנִי יְשֵׁנָה''' / {{סי|זָ}}ךְ הִנְוַנִי בַּחֲרוּזִים{{ש}} '''פָּשַׁטְתִּי''' / {{סי|חֶ}}לְיָתִי בְּכָרְעִי לִתְרָזִים '''דּוֹדִי''' / {{סי|טִ}}כְּסַנִי תַּבְנִית מֶרְכָּבוֹ{{ש}} '''קַמְתִּי''' / {{סי|יִ}}חַדְתִּיו כַּחֲצוּבֵי שַׁלְהֵבוֹ{{ש}} '''פָּתַחְתִּי''' / {{סי|כְּ}}בוֹדוֹ חָמַק מִלָּבוֹא{{ש}} '''מְצָאוּנִי''' / {{סי|ל}}וֹחֲמַי פְּצָעוּנִי בְּנָווֹ{{ש}} '''הִשְׁבַּעְתִּי''' / {{סי|מַ}}חֲלָתִי לְדוֹדִי לְחַוֹּת{{ש}} '''מָה דּוֹדֵךְ''' / {{סי|נָ}}מוּ אָלָתִי קוֹשְׁבוֹת '''דּוֹדִי''' / {{סי|סִ}}לְסוּלוֹ בְּרִבֵּי רְבָבוֹת{{ש}} '''רֹאשׁוֹ''' / {{סי|עָ}}טוּר רְכוּבוֹ בָּעֲרָבוֹת{{ש}} '''עֵינָיו כְּיוֹנִים''' / {{סי|פּ}}וֹנוֹת בְּכָל חֶבְיוֹנִים{{ש}} '''לְחָיָו כַּעֲרוּגוֹת''' / {{סי|צ}}וֹמְחֹת בְּשֵׁם רִגְיוֹנִים{{ש}} '''יָדָיו''' / {{סי|קְ}}שׁוּטוֹת מְקַבְּלוֹת הֶגְיוֹנִים{{ש}} '''שׁוֹקָיו''' / {{סי|רָ}}מוּ לַהֲדֹךְ גֵּיאוֹנִים <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''חִכּוֹ מַמְתַּקִּים''' / {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְחֻקִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''אָנָה הָלַךְ''' / {{סי|שֶׁ}}רַעְיָתוֹ מַדְּקִים וְשׁוֹחֲקִים{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|תְּ}}פוּצוֹתַי יְכַנֵּס מִמֶּרְחַקִּים{{ש}} '''אֲנִי''' / {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ אֲשַׁנֵּן כְּלוֹהֲטִים הַמִּתְלַהֲקִים<קטע סוף=אופן/> <noinclude>{{הור|והחיות}}</noinclude> ==מאורה== '''יָפָה''' / כַלְּבָנָה וְכַחַמָּה בָּרָה{{ש}} '''הָסֵבִּי''' / הִתְחַנְּנִי בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' / בְּהֶגְיוֹן דָּת לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}} '''כְּפֶלַח''' / אוֹרֵךְ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָה :כַּכָּתוּב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ׃{{ממס|שופטים ה לא}} :וְנֶאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת''' / וּפִלַגְשִׁים שְׁמוֹנִים{{ש}} '''אַחַת''' / רַעְיָתִי כללות שמונים{{ש}} '''מִי זֹאת''' / הַמְּצֻיֶּצֶת רִמּוֹנִים{{ש}} '''אֶל גִּנַּת אֱגוֹז''' / נִתְעַלְּסָה בְּאַהַב קַדְמוֹנִים :כַּכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם יְיָ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|מלאכי א ב}} :וְנֶאֱמַר: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|סימן '''א"ב'''; '''משלם בירבי קלונימוס חזק'''}} {{סי|א}}וֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי / {{סי|מ|2}}וֹעֵד מִפֶרֶךְ הִדְרַרְתָּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}חַרְתַּנִי סֶגֶל לְהַעֲמִית / {{סי|שַׁ|2}}פֵּר נַחֲלָתְךָ עוֹלָמִית / '''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'''{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתִּיךָ מִלַּחַץ מַזְעִימֶיךָ / {{סי|לָ|2}}חֹג חַגִּי מַנְעִימַיִךְ / '''מָה יָפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דִּ}}מְיוֹן מַשְׂכִּילַיִךְ יֻזְהַר / {{סי|מַ|2}}רְאֵיהֶן כָרָקִיעַ מֻנְהָר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הִ}}צְמַתִּי כָּל מַעֲבִידַיִךְ / {{סי|בְּ|2}}הִתְלוֹנְנִי בֵּין כַּדַּיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וִ}}כַּחְתִּי צָרַיִךְ לְעַשֵּׁן / {{סי|יִ|2}}דַּעְתִּיךְ לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זָ}}עַכְתִּי קָמַיִךְ לְהֵאָמֵל / {{סי|רִ|2}}צַּצְתִּים כְּקָנֶה קָמֵל / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל'''{{ש}} {{סי|חֹ}}שֶׁר לַחְמִי הֻטְעַמְתְּ / {{סי|בְּ|2}}שׂבַע שְׂמָחוֹת הֻנְעַמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טִ}}וּוּי יְרִיעוֹת רִקְמָתֵךְ / {{סי|יְ|2}}דִידוּת שֶׁכֶן הֲקָמָתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יַ}}חַד רֵיחֵךְ תֻּמַּר / {{סי|קֹ|2}}דֶשׁ קָדָשִׁים לִתְמַר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כִּ}}נַּסְתִּיךְ לְהָהָר הַטּוֹב / {{סי|לִ|2}}רְחֹשׁ דָּבָר טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱגוֹד נִדָּחַי וּלְוַעֲדִי / {{סי|וְ|2}}לִרְאוֹת בְּקִרְיַת מוֹעֲדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מָ}}עוֹן נֶחֱרַשׁ בַּשָּׂדֶה / {{סי|נָ|2}}אוֹר מִזִּיוְךָ תְּחַדֶּה / '''לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה'''{{ש}} {{סי|נָ}}א שְׁאַג מִמְּרוֹמִים / {{סי|יֵ|2}}רְדוּ לַטֶּבַח רְאֵמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|ס}}וּרָה בְּאוֹרְךָ תַּזְרִיחַ / {{סי|מִ|2}}נְחָתָהּ כְּקֶדֶם תָּרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עֲ}}לֹז בְּקִרְיַת אַרְמוֹנְךָ / {{סי|וְ|2}}לָדוּץ בְּיוֹם חִתּוּנְךָ / '''מִי יִתֶּנְךָ'''{{ש}} {{סי|פְּ}}רָזוֹת מוֹשָׁב צְבָאֲךָ / {{סי|סָ|2}}בַב כְּחָז נְבִיאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף נֹעַם בְּדָרְשִׁי / {{סי|חֲ|2}}מוּדִים מִפָּז בְּפָרְשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קֵ}}ץ אַהַב נִדְבַתְכֶם / {{סי|זְ|2}}מַנּוֹ מִלְּעוֹרֵר מְתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|רְ}}צוּצַת זָרִים וּרְעוּלָה / {{סי|ק|2}}וֹמְמִיּוּת הֹלֶכֶת וּמִתְעַלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה שִׁיר מִכְתָּם / חָשְׂכֵנִי מִזֵּדִים וְאֵתָם / '''שִׂימֵנִי כַחוֹתָם'''{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / בַּל יִשְׁטְפוּן רְהָבִים / '''מַיִם רַבִּים''' מַיִם רַבִּים תִּלַּלְתָּ עֲרֵמוֹת{{ש}} אַדִּיר בִּמְרוֹמוֹת{{ש}} תָּשִׂים יָם לַחֲרָמוֹת{{ש}} וְנָפִיק לְךָ רוֹמְמוֹת<קטע סוף=זולת/>{{ש}} <noinclude>{{הור|עזרת אבותינו}}</noinclude> ==מי כמכה== '''אָחוֹת''' / בְּיַד בּוֹזְזִים שְׁדוּדָה{{ש}} שׁוֹמֵמָה יוֹשֶׁבֶת בְּדוּדָה{{ש}} '''אִם חוֹמָה הִיא''' / עֲטָרוֹת נַעַנְדָהּ{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / לְדוֹדִי מְיֻעֲדָה{{ש}}<noinclude> {{הור|שירה חדשה}}</noinclude> ==גאולה== {{הור|סימן: '''משלם'''}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|מַ}}טָּעָךְ אָרוּהוּ בּוֹקְעִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}סּוּהוּ שְׁכֵנַי הָרָעִים{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|לְ}}אַדְּרוֹ תֵּפֶן מִבְּקִיעִים{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|מֻ}}שְׁפֶּלֶת תְּפַסֵּג לִרְקִיעִים{{ש}} '''בְּרַח דּוֹדִי''' / לְהָקִים לָךְ רוֹעִים{{ש}} וּפְדֵנִי מִכַּף מְרֵעִים <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''משלם'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתָּךְ{{ר1}} וְאִם עָבַרְנוּ אֶת בְּרִיתָךְ{{ר1}} אָנָּא זְכֹר אִוּוּי חֻפָּתָךְ{{ר1}} הָקֵם קוֹשְׁטְ מִלָּתָךְ{{ר1}} כּוֹנֵן מְשׂוֹשׂ קִרְיָתָךְ{{ר1}} הַעֲלוֹתָהּ עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|שָׁ}}לֵם סֻכָּךְ{{ר1}} וְאִם תָּעִינוּ מִדַּרְכָּךְ{{ר1}} אָנָּא הָצֵץ מֵחֲרַכָּךְ{{ר1}} וְתוֹשִׁיעַ עַם עָנִי וּמֻתְכָּךְ{{ר1}} חֲמָתְךָ מֵהֶם לְשַׁכָּךְ{{ר1}} וּבְאֶבְרָתְךָ סֶלָה לְהִסְתּוֹכָךְ {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|לִ}}בְּךָ וְעֵינֶיךָ שָׁם{{ר1}} וְאִם זָנַחְנוּ טוֹב מְרֻשָּׁם{{ר1}} אָנָּא שְׁמַע שַׁאֲגַת קוֹל צוֹרְרֶךָ וְרִגְשָׁם{{ר1}} רַוֵּה מִדָּם גּוּשָׁם{{ר1}} וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁם{{ר1}} וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם {{סי|בְּרַח דּוֹדִי|10}}{{ר1}} אֶל {{סי|מָ}}רוֹם מֵרִאשׁוֹן{{ר1}} וְאִם בָּגַדְנוּ בְּכַחֲשׁוֹן{{ר1}} אָנָּא סְכוֹת צָקוּן לַחֲשׁוֹן{{ר1}} דְּלוֹתִי מִטִּבּוּעַ רִפְשׁוֹן{{ר1}} גְּאוֹל נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ר1}} כְּאָז בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:יוצרות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> jflemkqktmlcslu8freo6aqfg21lp39 0 1726635 3003909 3003539 2026-04-09T20:05:02Z Yack67 27395 3003909 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים , וכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, וגאולה. פיוטי המאורה והאהבה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז בשבת חול המועד פסח ברוב השנים, וביום ז' או ח' של פסח החל בשבת.{{הערה|כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; '''שמעון בר יצחק יגדל בתורה ובמצות ובמעשים טובים אמן סלה'''}} {{סי|אֲ}}הוּבֶיךָ אֲהֵבוּךָ מֵישָׁרִים / {{סי|שִׁ|1}}ירָתְךָ נוֹגְנִים וְשׁוֹרְרִים{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרֵימוֹ קִדְּמוּ שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אֱ}}מוּנַת עִתֵּי חֻקּוֹת / {{סי|מִ|1}}פֶּה אֶל פֶּה נֶעְתָּקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}מְרוֹתָיו חֵךְ מַמְתִּיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לַהֲמוֹנֶיךָ / {{סי|עַ|1}}זִּים נָסוּ מִפָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|בָּ}}אֻרִים כִּבְּדוּךָ מְרַנְּנֶיךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בְּ}}רוּכֵי רַחַם מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|וֻ|1}}עֲדוּ לִקְרַאת דְּבָרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}אַהַב הֱבִיאַנִי חֲדָרֶיךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גִּ}}דְּלַנִי וְרוֹמְמַנִי לְתַאֲוָה / {{סי|נִ|1}}נְעַמְתִּי בְּשִׁמּוּר מִצְוָה{{ש}} {{סי|גָּ}}דַר בְּשׂוּמִי עַוָּה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גַּ}}פֵּי מְרוֹמֵי קֶרֶת / {{סי|בְּ|1}}רִדְתִּי מִהְיוֹת גְּבֶרֶת{{ש}} {{סי|גּ}}וֹאֲלִי חַי אֲנִי מַזְכֶּרֶת / '''אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי בְּפִי לִמְחוֹלְלִי / {{סי|רִ|1}}בְצוֹ בְּזֹהַר לְהַשְׂכִּילִי{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי פּוֹדִי גּוֹאֲלִי / '''הַגִּידָה לִּי''' {{סי|דַּ}}רְכֵי הוֹרִים דְּעִי / {{סי|י|1}}וֹנֶקֶת חֶמֶד מַטָּעִי{{ש}} {{סי|דִּ}}ירַת מִשְׁכְּנוֹתָם תֵּדְעִי / '''אִם לֹא תֵּדְעִי''' {{סי|הַ}}פְלֵא וָפֶלֶא הֶרְאֵיתִי / {{סי|צֵ|1}}אתִי לְיֵשַׁע רַעְיָתִי{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן לוּדָה הִתְעֵיתִי / '''לְסֻסָתִי''' {{סי|הֻ}}קְשַׁרְתְּ יֹפִי כְּתָרִים / {{סי|חֶ|1}}מְדַּת נִצּוּל מִצְרִים{{ש}} {{סי|הֲ}}קִימוֹתִי בְּרִית בְּתָרִים / '''נָאווּ לְחַיַּיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וְ}}אֵלַי קֵרַבְתִּיךְ בְּאַהַב / {{סי|ק|1}}וֹל הִשְׁמַעְתִּיךְ מִלַּהַב{{ש}} {{סי|וַ}}תַּעְדִּי עֲדִי מֻצְהָב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}עַם בָּחַרְתִּי בּוֹ / {{סי|יָ|1}}צָא שֵׂכֶל מִלִּבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}הֵמִיר כְּבוֹד מִשְׂגַּבּוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זַ}}עַף אֶשָּׂא לִכְמֹר / {{סי|גַּ|1}}עַל פֶּשַׁע לִשְׁמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}מַּת אִוֶּלֶת לִזְמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זַ}}עַם עָצַר עֹפֶר / {{סי|דֹּ|1}}פִי צַחַן כִּפֵּר{{ש}} {{סי|זִ}}כָּרוֹן כָּתוּב בַּסֵּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חֹ}}בֶשׁ חָשׁ וּתְרוּפָה / {{סי|לְ|1}}כַנְפֵי כֶּסֶף נֶחְפָּה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד מֻרְעָפָה / '''הִנָּךְ יָפָה''' {{סי|חַ}}נּוּן מֵשִׂים פֶּה / {{סי|בְּ|1}}רֹגֶז רַחֵם מְצַפֶּה{{ש}} {{סי|חַ}}י סֵתֶר צוֹפֶה / '''הִנְּךָ יָפֶה''' {{סי|טִ}}ירַת מְצוּקֵי נֶעֱזָזִים / {{סי|תֹּ|1}}אַר אֵיתָנֵי חֲרוּזִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס זְרוֹעִי מֻפְזָזִים / '''קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|טֹ}}רַח עוֹל סוֹבֶלֶת / {{סי|וְ|1}}לֹא נִכְזְבָה תּוֹחֶלֶת{{ש}} {{סי|טָ}}מוּן וְצָפוּן מְנַצֶּלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יָ}}קָר נֶעֱרָב כְּנִיחוֹחִים / {{סי|רַ|1}}חַשׁ תַּחַן נֶאֱנָחִים{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם בְּגֵיא כַּסְלוּחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹרְשֵׁי הַר לַמִּצְעָר / {{סי|הִ|1}}כִּיר וְאָהַב מִנֹּעַר{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּהוּ זָקֵן וָנָעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי בְּצִיָּה מְסֻבֶּבֶת / {{סי|וְ|1}}נִפְרַע רִשְׁיוֹן מַגְבֵּית{{ש}} {{סי|כִּ}}נְּסַנִי לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית''' {{סי|כִּ}}לְּלַנִי בְּעוֹז מִדְרָשׁוֹת / {{סי|בְּ|1}}שִׁבְעִים פָּנִים נִדְרָשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹדָם חֲקוֹר מִלַּחֲשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לֹ}}א עֲזָבַנִי לְנָטְשִׁי / {{סי|מָ|1}}גִנִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}} {{סי|ל}}וּדִים מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לְ}}נַחֵץ קֵץ יִשְׁעֲכֶם / {{סי|צֵ|1}}את מֵאֹסֶר כַּבְלֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הַמְתִּין בּוֹא עִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מִ}}סֵּבֶל עוֹל רוֹדִי / {{סי|וִ|1}}עֲדַנִי צוּר פּוֹדִי{{ש}} {{סי|מְ}}מַהֵר יֶשַׁע בַּעֲדִי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מְ}}קַצֵּר זְמַן אָבִי / {{סי|תֵּ|1}}ת צֳרִי לְמַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַלֵּג מְקַפֵּץ לְהַאֲהִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}גְדְּשָׁה סְאַת שׁוֹדְדִי / {{סי|וְ|1}}הִגִּיעַ עֵת מוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|נִ}}סְעִי נָא וְהִכָּבְדִי / '''עָנָה דּוֹדִי''' {{סי|נִ}}גְדַּע עֹל וְנִשְׁבַּר / {{סי|בְּ|1}}אֵין מַחְסוֹר דָּבָר{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמָן רוֹעֶה גָּבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר''' {{סי|שָׂ}}רֵי מוֹפֵת נִבְרָאוּ / {{סי|מְ|1}}לִיצֵי יֹשֶׁר נִקְרָאוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים תָּמְהוּ כְּרָאוּ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ''' {{סי|סֹ}}בּוּ עֶגְלָה הוֹרְגֶיהָ / {{סי|עָ|1}}בוֹתֶיהָ לְקַצֵּץ וְעוּגֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וּף לְהַשְׁבִּית סִיגֶיהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עֹ}}ז תּוּשִׁיָּה מִלְּגַלַּע / {{סי|סְ|1}}בִיב הֻגְבְּלוּ בְּצֵלָע{{ש}} {{סי|עָ}}מְדָה בְּמִישׁוֹר מִלְּקַלַּע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עֲ}}וִילִים הֻצְּעוּ חֲלָלִים / {{סי|יְ|1}}צִיאֵי עַקְרַבֵּי אֻמְלָלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹמְדִים לְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}רַשׂ עָנָן לְהַאֲהִילִי / {{סי|מַ|1}}גִּיהַּ בְּלֵיל הִלִּי{{ש}} {{סי|פִּ}}נּוּקִים שָׁלֹשׁ הֶאֱכִילִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פְּ}}עֻלַּת שָׂכָר קָפוּחַ / {{סי|טָ|1}}פַלְתִּי כְּנֹאד נָפוּחַ{{ש}} {{סי|פֻּ}}לַּצְתִּי בִּשְׂאֵת וְסָפוּחַ / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ''' {{סי|צִ}}פִּיתִי עֹצֶב בִּי / {{סי|וָ|1}}תִיק רֻחַק מִקִּרְבִּי{{ש}} {{סי|צַ}}גְתִּי לְבַקֵּשׁ אוֹהֲבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צִ}}יר עֲלוֹת בִּתְחִנָּה / {{סי|בִּ|1}}קֵּשׁ כִּפּוּר לְמִי מָנָה{{ש}} {{סי|צְ}}עוֹק וְחַלּוֹת אָנָּא / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קֻ}}שְּׁרוּ לְוִיִּים קִשּׁוּרִים / {{סי|יֹ|1}}פִי תֻּמִּים וְאוּרִים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהַכּוֹת בּוֹעֲרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קִ}}בֵּל מָרוֹם תְּפִלָּתִי / {{סי|מָ|1}}חַל פֶּשַׁע חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|קִ}}רְבָתוֹ שָׁת בַּעֲדָתִי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|רְ}}אוּ בָּחַרְתִּי בָּכֶם / {{סי|אַ|1}}ל תְּנַחֲצוּ יְצִיאַתְכֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת עִתּוֹתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רָ}}מָה קֶרֶן סְגֻלָּה / {{סי|מִ|1}}מִּדְבָּר יָצְאָה נִדְגָּלָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ לְמַלְּלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שִׁ}}כֵּן בָּאָדָם שְׁכִינָתוֹ / {{סי|נִ|1}}כְלְלָה מִצִּיּוֹן יִפְעָתוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}תֵּת אֶבֶן שְׁתִיָּתוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ''' {{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת לְקָרֵב / {{סי|סֵ|1}}דֶר בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שָׁ}}ת כֹּהֲנַי לְהִתְקָרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תִּ}}כֵּן אָרוֹן מִכְלוּלוֹ / {{סי|ל|1}}וּחוֹת מֻנָּחוֹת בְּצִלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית כְּרוּבִים לְהַאֲהִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}עוּדָה נְתוּנָה בְּחֹסֶף / {{סי|הֲ|1}}מוֹן עַם בְּהִתְאַסֵּף{{ש}} {{סי|תֵּ}}אֵר סִפְרָהּ בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק בתורה אמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''צְאֶנָה וּרְאֶינָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|שׁ}}וּר בַּעֲטָרָה הַמְעֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|מֹ}}ר וּלְבוֹנָה מְקֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|ע}}וֹרְכֵי טַעֲמֵי מָסֹרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|וֶ}}תֶק שִׂפְתוֹתַיִךְ מְדַבֶּרֶת |- |<includeonly><includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|נ}}וֹשְׁקֵי הַגִּבּוֹרִים נֶאֱזֶרֶת |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|בְּ}}מַלְכוּת וּכְהֻנָּה מֻכְתֶּרֶת |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֶ}}גֶשׁ הֲמֻלָּה עוֹבֶרֶת |- | || ||'''כֻּלָּךְ יָפָה'''|| || || ||{{סי|יָ}}פְיָפִית לִהְיוֹת גְּבֶרֶת |- | || ||'''אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה'''|| || || ||{{סי|צַ}}עֲדִי טוֹטֶפֶת מְקֻשֶּׁרֶת |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|חֹ}}סֶן יְקָרִי מַזְכֶּרֶת |- | || ||'''מַה יָּפוּ'''|| || || ||{{סי|קִ}}שּׁוּטַיִךְ בְּעֹז וְתִפְאֶרֶת |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ הָרִים עוֹקֶרֶת |- | || ||'''גַּן נָעוּל'''|| || || ||{{סי|ז}}וֹרַעַת חֶסֶד וְקוֹצֶרֶת |- | || ||'''שְׁלָחַיִךְ'''|| || || ||{{סי|קִ}}בּוּצֵי סִלְסוּל מַגְבֶּרֶת |- | || ||'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם'''|| || || ||{{סי|בְּ}}שׂוּמֵךְ בְּאַפִּי קְטֹרֶת |- | || ||'''מַעְיַן גַּנִּים'''|| || || ||{{סי|תְּ}}עוּדָה דּוֹרֶשֶׁת וְגוֹמֶרֶת |- | || ||'''עוּרִי צָפוֹן'''|| || || ||{{סי|וּ}}בוֹאִי לְהַעֲלוֹת תִּמֹרֶת |- | || ||'''בָּאתִי לְגַנִּי'''|| || || ||{{סי|רְ}}אוֹת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת |- | || ||'''אֲנִי יְשֵׁנָה'''|| || || ||{{סי|הַ}}לֵּב עֵר בְּמִשְׁמֶרֶת |- | || ||'''פִּשַּׁטְתִּי'''|| || || ||{{סי|אֶ}}דֶר כְּתֹנֶת מֻשְׁזֶרֶת |- | || ||'''דּוֹדִי'''|| || || ||{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת |- | || ||'''קַמְתִּי'''|| || || ||{{סי|נִ}}צּוּחַ קְדֻשָּׁתוֹ מְסַפֶּרֶת |- | || ||'''פָּתַחְתִּי'''|| || || ||{{סי|סִ}}גּוּב תְּהִלָּתוֹ מְזַמֶּרֶת |- | || ||'''מְצָאוּנִי'''|| || || ||{{סי|לְ}}יִשְׁעוֹ מְקַוָּה וּמְסַבֶּרֶת |- | || ||'''הִשְׁבַּעְתִּי'''|| || || ||{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת |} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַה דּוֹדֵךְ'''{{ש}} שְׁאָלוּנִי תָּמִיד מְחַטֶּבֶת וּמַאֲמֶרֶת{{ש}} נַעֲרָץ וְנִשְׂגָּב תִּכֵּן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת{{ש}} הַנַּעֲרָץ בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה הַמְאֻשֶּׁרֶת<קטע סוף=יוצר/> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון; הקטן יזכה לחיי עד אמן'''}} '''דּוֹדִי'''{{ש}} {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּכָל מִפְעָל / {{סי|הַ|1}}כֹּל לַמַּעֲנֵהוּ פָּעַל{{ש}} {{סי|מֵ}}רְבָבָה דָּגוּל וּמוּעַל / {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בְּמַטָּה וּבְמַעַל. '''רֹאשׁוֹ''' {{סי|עָ}}טוּר פָּז כֶּתֶר / {{סי|טָ|1}}הוֹר צוֹפֶה כָּל סֵתֶר{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין לְקוֹל עֶתֶר / {{סי|נַ|1}}עֲרָץ בִּשְׂפַת יֶתֶר. '''עֵינָיו''' {{סי|נֶ}}גְדּוֹ יַיְשִׁירוּ חוֹזִים / {{סי|יָ|1}}הּ חֲכַם הָרָזִים{{ש}} {{סי|בָּ}}חוּר נָעִים כַּאֲרָזִים / {{סי|זַ|1}}ךְ עֹשֶׂה חֲזִיזִים. '''לְחָיָו''' {{סי|רֶ}}קַח מִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים / {{סי|כַּ|1}}בִּיר מֵשִׁיב טְעָמִים{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר אֲמָרָיו נְעִימִים / {{סי|הֶ|1}}גְיוֹנָיו בִּין מְחֻכָּמִים. '''יָדָיו''' {{סי|צֶ}}דֶק וּמִשְׁפָּט מֻפְלָאִים / {{סי|לִ|1}}גְלִילֵי תַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלֵי צְבָאָיו נוֹרָאִים / {{סי|חַ|1}}תִּים וּמִפָּנָיו יְרֵאִים. '''שׁוֹקָיו''' {{סי|ק}}וֹמַת עַמּוּדֵי שֵׁשׁ / {{סי|יְ|1}}סוֹד עוֹלָם לְהִתְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|בַּ}}שְּׁבִיעִי לְמַעְלָה מִשֵּׁשׁ / יָפֶה כִּסְאוֹ לְיַשֵּׁשׁ. '''חִכּוֹ''' {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹת וְחֻקִּים / {{סי|יִ|1}}חוּדוֹ בְּתֵבֵל וּבִשְׁחָקִים{{ש}} {{סי|אַ}}דִּירֵי חַשְׁמַלֵּי בְּרָקִים / {{סי|עֹ|1}}צֶם קְדֻשָּׁתוֹ מְפִיקִים. <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''אָנָה''' {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ / {{סי|דּ|1}}וֹרְשִׁים אֶרְאֶלֵּי מְרוֹמוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}זֶה לָזֶה קוֹרֵא נָאֳמוֹ / {{סי|אֹ|1}}מֶר קָדוֹשׁ בְּשַׁלְּשֵׁמוֹ. <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''דּוֹדִי''' {{סי|נ}}וֹתֵן לְעַמּוֹ עֹז / {{סי|מִ|1}}פִּימוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמָעוֹז '''אֲנִי''' אַחַזֵּק תְּהִלָּה וָעֹז / {{סי|נֹ|1}}עַם לְשֵׁם מִגְדַּל עֹז.<קטע סוף=אופן/> ==מאורה== '''יָפָה אַתְּ''' שְׁאֵרִית אֲיֻמָּתִי{{ש}} '''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ''' לָשׁוּב לְתוֹרָתִי{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' וּמַלְקוֹחַיִךְ שַׁתִּי בְּתוֹרָתִי{{ש}} '''כְּפֶלַח הָרִמּוֹן''' אַגִּיהֵךְ בִּזְרִיחָתִי :כַּכָּתוּב: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים''' וּשְׁמוֹנִים מְאֹד רִחַקְתִּי{{ש}} '''אַחַת הִיא''' לְחֶלְקִי בָּחַרְתִּי{{ש}} '''מִי זֹאת''' הַמְּעִידָה אֵין זוּלָתִי{{ש}} '''אֶל''' עֲדָתָהּ אֵרֵד לְעוֹרֵר אַהֲבָתִי :כַּכָּתוּב: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|'''א"ב'''; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ אמן'''}} {{סי|אֵ}}לֶּה וְכָאֵלֶּה הִרְאִיתַנִי / {{סי|שָׁ|1}}מְעָה אָזְנִי וְהֵבַנְתַּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאֲךָ לְהָדִיץ דְּאֵבִי / {{סי|מֶ|1}}לֶל פַּצְתָּ לְהֵיטִיבִי / '''שׁוּבִי שׁוּבִי'''{{ש}} {{סי|גֵּ}}יא חִזָּיוֹן תְּחוּמַיִךְ / {{סי|עֲ|1}}לוֹתֵךְ לְהַגִּישׁ שְׁלָמַיִךְ / '''מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלַיִךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר / {{סי|וּ|1}}כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הֲ}}דַר כִּהוּן אִפּוּדַיִךְ / {{סי|נֹ|1}}עַם מַלְכוּת כִּבּוּדַיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וְ}}נַחַת שֻׁלְחָן דָּשֶׁן / {{סי|בְּ|1}}נֹכַח מְנוֹרָה לְדַשֵּׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ הִלּוּלַיִךְ / {{סי|רֶ|1}}פֶד יֹפִי מִכְלוֹלַיִךְ / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ'''{{ש}} {{סי|חַ}}יִל לִמְאֹד עָצַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}רֻבֵּי תּוֹרוֹת נִתְחַכַּמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס נוֹי תְּהִלָּתֵךְ / {{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְאֻמִּים לִרְאוֹתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעַיִךְ נְטוּעִים כְּמַסְמָר / {{סי|צְ|1}}נוּעִים בְּכָל מִשְׁמָר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כְּ}}תוּרָה בְּשֵׂכֶל טוֹב / {{סי|חֲ|1}}מוּדָה מִזָּהָב טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לָ}}אֵל אֲקַוֶּה לְסַעֲדִי / {{סי|קְ|1}}דוֹשִׁי פּוֹדִי וּכְבוֹדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מְ}}פֻזֶּרֶת מִקָּצֶה לְקָצֶה / {{סי|חַ|1}}נּוּן סְגוּרֶיהָ הַיְצֵא / '''לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא'''{{ש}} {{סי|נַ}}הֵל מְעוּטֵי עַמִּים / {{סי|זָ|1}}רַח אוֹרְךָ לָעֲמוּמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹשׂ מְסִבָּה לְהַאֲרִיחַ / {{סי|ק|1}}וֹל קוֹרֵא לְהַצְרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עִ}}מְּךָ בְּוַעַד לְהַאֲהִילִי / {{סי|וְ|1}}לָבוֹא בְּשִׂמְחַת גִּילִי / '''מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי'''{{ש}} {{סי|פַּ}}נּוֹת דֶּרֶךְ בְּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶ|1}}ל מְכוֹנְךָ וּמִקְרָאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|מִ|1}}יָּד מַעֲבִידִי בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קַ}}וּוֹת מוֹעֵד עִתְּכֶם / {{סי|צִ|1}}יּוֹן עֲלוֹת קִרְיַתְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֵי מוֹפְתֵי הַגְּאֻלָּה / {{סי|אֹ|1}}מֶר יַעֲנוּ בְּמִלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי בְּגֵיא גָּלוּתָם / {{סי|מַ|1}}הֵר מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתָם / '''שִׂימֵנִי כַּחֹתָם'''{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / {{סי|נַ|1}}גֵּן שִׁירִים עֲרֵבִים / '''כְּעַל מַיִם רַבִּים''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַיִם רַבִּים''' / {{סי|שַׂ}}מְתָּ נְתִיבָה{{ש}} '''אָחוֹת''' / {{סי|מָ}}שַׁכְתָּ לְךָ בְּאַהֲבָה{{ש}} '''אִם''' / {{סי|עֻ}}נֵּיתִי וְנַפְשִׁי תְּאֵבָה{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / {{סי|וְ}}שָׁדַי לְאֵין קִצְבָה{{ש}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|נָ}}עִים וְנַחֲלָה חֲשׁוּבָה{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|בָּ}}זְזוּ וְשָׂמוּנִי חָרְבָּה{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|רְ}}בוּצָה וְיֶשַׁע מְקַוָּה{{ש}} '''בְּרַח''' / {{סי|יֶ}}שַׁע הַפְלֵא דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|צ}}וּר נַעֲרָץ בְּאַלְפֵי רְבָבָה{{ש}} '''וּדְמֵה לְךָ''' / {{סי|חַ}}י כְּעַל מֵי תְּהוֹם רַבָּה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שִׁבְּחוּךָ שִׁירָה עֲרֵבָה<קטע סוף=זולת/> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שמעון'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|שַׁ}}אֲנָן נָוֶה :וְאִם הֶלְאִינוּ דֶּרֶךְ הַעֲוֵה :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מַדְוֶה :וְאַתָּה יְיָ מָעוֹז וּמִקְוֶה :עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נְקַוֶּה :לְגָאֳלֵנוּ וּלְשִׁיתֵנוּ כְּגַן רָוֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|מְ}}קוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ :וְאִם עֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ :הִנֵּה בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֵׁנוּ :וְאַתָּה יְיָ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ רַחֲשֵׁנוּ :לְגָאֳלֵנוּ מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְהַחְפִּישֵׁנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|עִ}}יר צִדְקֵנוּ :וְאִם לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל מַצְדִּיקֵנוּ :הִנֵּה אֲכָלוּנוּ בְּכָל פֶּה מְדִיקֵּינוּ :וְאַתָּה יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ מְחוֹקְקֵנוּ :עָלֶיךָ נַשְׁלִיךְ יַהַב חֶלְקֵנוּ :לְגָאֳלֵנוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה לְהַחֲזִיקֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|וַ}}עַד הַזְּבוּל :וְאִם עֻלְּךָ שָׁבַרְנוּ בְּלִי סָבוּל :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מִינֵי חִבּוּל :וְאַתָּה יְיָ מְשַׂמֵּחַ אָבוּל :עָלֶיךָ נַסְבִּיר לְהַתִּיר כָּבוּל :לְגָאֳלֵנוּ לְהִתְגַּדֵּל מֵעַל לִגְבוּל: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|נִ}}שָּׂא מִגְּבָעוֹת :וְאִם זַדְנוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת :הִנֵּה הִשִּׂיגוּנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת :וְאַתָּה יְיָ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׁיחַ שַׁוְעוֹת :לְגָאֳלֵנוּ וּלְעַטְּרֵנוּ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת:<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים והערות== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות]] <noinclude/> g8ar2p45qib6izs2e3wfa7jku2xf00k 3003932 3003909 2026-04-09T20:57:21Z Yack67 27395 3003932 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים , וכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, וגאולה. פיוטי המאורה והאהבה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז בשבת חול המועד פסח ברוב השנים, וביום ז' או ח' של פסח החל בשבת.{{הערה|כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; '''שמעון בר יצחק יגדל בתורה ובמצות ובמעשים טובים אמן סלה'''}} {{סי|אֲ}}הוּבֶיךָ אֲהֵבוּךָ מֵישָׁרִים / {{סי|שִׁ|1}}ירָתְךָ נוֹגְנִים וְשׁוֹרְרִים{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרֵימוֹ קִדְּמוּ שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אֱ}}מוּנַת עִתֵּי חֻקּוֹת / {{סי|מִ|1}}פֶּה אֶל פֶּה נֶעְתָּקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}מְרוֹתָיו חֵךְ מַמְתִּיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לַהֲמוֹנֶיךָ / {{סי|עַ|1}}זִּים נָסוּ מִפָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|בָּ}}אֻרִים כִּבְּדוּךָ מְרַנְּנֶיךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בְּ}}רוּכֵי רַחַם מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|וֻ|1}}עֲדוּ לִקְרַאת דְּבָרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}אַהַב הֱבִיאַנִי חֲדָרֶיךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גִּ}}דְּלַנִי וְרוֹמְמַנִי לְתַאֲוָה / {{סי|נִ|1}}נְעַמְתִּי בְּשִׁמּוּר מִצְוָה{{ש}} {{סי|גָּ}}דַר בְּשׂוּמִי עַוָּה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גַּ}}פֵּי מְרוֹמֵי קֶרֶת / {{סי|בְּ|1}}רִדְתִּי מִהְיוֹת גְּבֶרֶת{{ש}} {{סי|גּ}}וֹאֲלִי חַי אֲנִי מַזְכֶּרֶת / '''אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי בְּפִי לִמְחוֹלְלִי / {{סי|רִ|1}}בְצוֹ בְּזֹהַר לְהַשְׂכִּילִי{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי פּוֹדִי גּוֹאֲלִי / '''הַגִּידָה לִּי''' {{סי|דַּ}}רְכֵי הוֹרִים דְּעִי / {{סי|י|1}}וֹנֶקֶת חֶמֶד מַטָּעִי{{ש}} {{סי|דִּ}}ירַת מִשְׁכְּנוֹתָם תֵּדְעִי / '''אִם לֹא תֵּדְעִי''' {{סי|הַ}}פְלֵא וָפֶלֶא הֶרְאֵיתִי / {{סי|צֵ|1}}אתִי לְיֵשַׁע רַעְיָתִי{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן לוּדָה הִתְעֵיתִי / '''לְסֻסָתִי''' {{סי|הֻ}}קְשַׁרְתְּ יֹפִי כְּתָרִים / {{סי|חֶ|1}}מְדַּת נִצּוּל מִצְרִים{{ש}} {{סי|הֲ}}קִימוֹתִי בְּרִית בְּתָרִים / '''נָאווּ לְחַיַּיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וְ}}אֵלַי קֵרַבְתִּיךְ בְּאַהַב / {{סי|ק|1}}וֹל הִשְׁמַעְתִּיךְ מִלַּהַב{{ש}} {{סי|וַ}}תַּעְדִּי עֲדִי מֻצְהָב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}עַם בָּחַרְתִּי בּוֹ / {{סי|יָ|1}}צָא שֵׂכֶל מִלִּבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}הֵמִיר כְּבוֹד מִשְׂגַּבּוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זַ}}עַף אֶשָּׂא לִכְמֹר / {{סי|גַּ|1}}עַל פֶּשַׁע לִשְׁמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}מַּת אִוֶּלֶת לִזְמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זַ}}עַם עָצַר עֹפֶר / {{סי|דֹּ|1}}פִי צַחַן כִּפֵּר{{ש}} {{סי|זִ}}כָּרוֹן כָּתוּב בַּסֵּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חֹ}}בֶשׁ חָשׁ וּתְרוּפָה / {{סי|לְ|1}}כַנְפֵי כֶּסֶף נֶחְפָּה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד מֻרְעָפָה / '''הִנָּךְ יָפָה''' {{סי|חַ}}נּוּן מֵשִׂים פֶּה / {{סי|בְּ|1}}רֹגֶז רַחֵם מְצַפֶּה{{ש}} {{סי|חַ}}י סֵתֶר צוֹפֶה / '''הִנְּךָ יָפֶה''' {{סי|טִ}}ירַת מְצוּקֵי נֶעֱזָזִים / {{סי|תֹּ|1}}אַר אֵיתָנֵי חֲרוּזִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס זְרוֹעִי מֻפְזָזִים / '''קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|טֹ}}רַח עוֹל סוֹבֶלֶת / {{סי|וְ|1}}לֹא נִכְזְבָה תּוֹחֶלֶת{{ש}} {{סי|טָ}}מוּן וְצָפוּן מְנַצֶּלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יָ}}קָר נֶעֱרָב כְּנִיחוֹחִים / {{סי|רַ|1}}חַשׁ תַּחַן נֶאֱנָחִים{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם בְּגֵיא כַּסְלוּחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹרְשֵׁי הַר לַמִּצְעָר / {{סי|הִ|1}}כִּיר וְאָהַב מִנֹּעַר{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּהוּ זָקֵן וָנָעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי בְּצִיָּה מְסֻבֶּבֶת / {{סי|וְ|1}}נִפְרַע רִשְׁיוֹן מַגְבֵּית{{ש}} {{סי|כִּ}}נְּסַנִי לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית''' {{סי|כִּ}}לְּלַנִי בְּעוֹז מִדְרָשׁוֹת / {{סי|בְּ|1}}שִׁבְעִים פָּנִים נִדְרָשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹדָם חֲקוֹר מִלַּחֲשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לֹ}}א עֲזָבַנִי לְנָטְשִׁי / {{סי|מָ|1}}גִנִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}} {{סי|ל}}וּדִים מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לְ}}נַחֵץ קֵץ יִשְׁעֲכֶם / {{סי|צֵ|1}}את מֵאֹסֶר כַּבְלֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הַמְתִּין בּוֹא עִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מִ}}סֵּבֶל עוֹל רוֹדִי / {{סי|וִ|1}}עֲדַנִי צוּר פּוֹדִי{{ש}} {{סי|מְ}}מַהֵר יֶשַׁע בַּעֲדִי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מְ}}קַצֵּר זְמַן אָבִי / {{סי|תֵּ|1}}ת צֳרִי לְמַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַלֵּג מְקַפֵּץ לְהַאֲהִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}גְדְּשָׁה סְאַת שׁוֹדְדִי / {{סי|וְ|1}}הִגִּיעַ עֵת מוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|נִ}}סְעִי נָא וְהִכָּבְדִי / '''עָנָה דּוֹדִי''' {{סי|נִ}}גְדַּע עֹל וְנִשְׁבַּר / {{סי|בְּ|1}}אֵין מַחְסוֹר דָּבָר{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמָן רוֹעֶה גָּבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר''' {{סי|שָׂ}}רֵי מוֹפֵת נִבְרָאוּ / {{סי|מְ|1}}לִיצֵי יֹשֶׁר נִקְרָאוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים תָּמְהוּ כְּרָאוּ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ''' {{סי|סֹ}}בּוּ עֶגְלָה הוֹרְגֶיהָ / {{סי|עָ|1}}בוֹתֶיהָ לְקַצֵּץ וְעוּגֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וּף לְהַשְׁבִּית סִיגֶיהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עֹ}}ז תּוּשִׁיָּה מִלְּגַלַּע / {{סי|סְ|1}}בִיב הֻגְבְּלוּ בְּצֵלָע{{ש}} {{סי|עָ}}מְדָה בְּמִישׁוֹר מִלְּקַלַּע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עֲ}}וִילִים הֻצְּעוּ חֲלָלִים / {{סי|יְ|1}}צִיאֵי עַקְרַבֵּי אֻמְלָלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹמְדִים לְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}רַשׂ עָנָן לְהַאֲהִילִי / {{סי|מַ|1}}גִּיהַּ בְּלֵיל הִלִּי{{ש}} {{סי|פִּ}}נּוּקִים שָׁלֹשׁ הֶאֱכִילִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פְּ}}עֻלַּת שָׂכָר קָפוּחַ / {{סי|טָ|1}}פַלְתִּי כְּנֹאד נָפוּחַ{{ש}} {{סי|פֻּ}}לַּצְתִּי בִּשְׂאֵת וְסָפוּחַ / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ''' {{סי|צִ}}פִּיתִי עֹצֶב בִּי / {{סי|וָ|1}}תִיק רֻחַק מִקִּרְבִּי{{ש}} {{סי|צַ}}גְתִּי לְבַקֵּשׁ אוֹהֲבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צִ}}יר עֲלוֹת בִּתְחִנָּה / {{סי|בִּ|1}}קֵּשׁ כִּפּוּר לְמִי מָנָה{{ש}} {{סי|צְ}}עוֹק וְחַלּוֹת אָנָּא / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קֻ}}שְּׁרוּ לְוִיִּים קִשּׁוּרִים / {{סי|יֹ|1}}פִי תֻּמִּים וְאוּרִים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהַכּוֹת בּוֹעֲרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קִ}}בֵּל מָרוֹם תְּפִלָּתִי / {{סי|מָ|1}}חַל פֶּשַׁע חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|קִ}}רְבָתוֹ שָׁת בַּעֲדָתִי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|רְ}}אוּ בָּחַרְתִּי בָּכֶם / {{סי|אַ|1}}ל תְּנַחֲצוּ יְצִיאַתְכֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת עִתּוֹתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רָ}}מָה קֶרֶן סְגֻלָּה / {{סי|מִ|1}}מִּדְבָּר יָצְאָה נִדְגָּלָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ לְמַלְּלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שִׁ}}כֵּן בָּאָדָם שְׁכִינָתוֹ / {{סי|נִ|1}}כְלְלָה מִצִּיּוֹן יִפְעָתוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}תֵּת אֶבֶן שְׁתִיָּתוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ''' {{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת לְקָרֵב / {{סי|סֵ|1}}דֶר בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שָׁ}}ת כֹּהֲנַי לְהִתְקָרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תִּ}}כֵּן אָרוֹן מִכְלוּלוֹ / {{סי|ל|1}}וּחוֹת מֻנָּחוֹת בְּצִלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית כְּרוּבִים לְהַאֲהִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}עוּדָה נְתוּנָה בְּחֹסֶף / {{סי|הֲ|1}}מוֹן עַם בְּהִתְאַסֵּף{{ש}} {{סי|תֵּ}}אֵר סִפְרָהּ בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק בתורה אמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''צְאֶנָה וּרְאֶינָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|שׁ}}וּר בַּעֲטָרָה הַמְעֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|מֹ}}ר וּלְבוֹנָה מְקֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|ע}}וֹרְכֵי טַעֲמֵי מָסֹרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|וֶ}}תֶק שִׂפְתוֹתַיִךְ מְדַבֶּרֶת |- |<includeonly><includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|נ}}וֹשְׁקֵי הַגִּבּוֹרִים נֶאֱזֶרֶת |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|בְּ}}מַלְכוּת וּכְהֻנָּה מֻכְתֶּרֶת |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֶ}}גֶשׁ הֲמֻלָּה עוֹבֶרֶת |- | || ||'''כֻּלָּךְ יָפָה'''|| || || ||{{סי|יָ}}פְיָפִית לִהְיוֹת גְּבֶרֶת |- | || ||'''אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה'''|| || || ||{{סי|צַ}}עֲדִי טוֹטֶפֶת מְקֻשֶּׁרֶת |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|חֹ}}סֶן יְקָרִי מַזְכֶּרֶת |- | || ||'''מַה יָּפוּ'''|| || || ||{{סי|קִ}}שּׁוּטַיִךְ בְּעֹז וְתִפְאֶרֶת |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ הָרִים עוֹקֶרֶת |- | || ||'''גַּן נָעוּל'''|| || || ||{{סי|ז}}וֹרַעַת חֶסֶד וְקוֹצֶרֶת |- | || ||'''שְׁלָחַיִךְ'''|| || || ||{{סי|קִ}}בּוּצֵי סִלְסוּל מַגְבֶּרֶת |- | || ||'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם'''|| || || ||{{סי|בְּ}}שׂוּמֵךְ בְּאַפִּי קְטֹרֶת |- | || ||'''מַעְיַן גַּנִּים'''|| || || ||{{סי|תְּ}}עוּדָה דּוֹרֶשֶׁת וְגוֹמֶרֶת |- | || ||'''עוּרִי צָפוֹן'''|| || || ||{{סי|וּ}}בוֹאִי לְהַעֲלוֹת תִּמֹרֶת |- | || ||'''בָּאתִי לְגַנִּי'''|| || || ||{{סי|רְ}}אוֹת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת |- | || ||'''אֲנִי יְשֵׁנָה'''|| || || ||{{סי|הַ}}לֵּב עֵר בְּמִשְׁמֶרֶת |- | || ||'''פִּשַּׁטְתִּי'''|| || || ||{{סי|אֶ}}דֶר כְּתֹנֶת מֻשְׁזֶרֶת |- | || ||'''דּוֹדִי'''|| || || ||{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת |- | || ||'''קַמְתִּי'''|| || || ||{{סי|נִ}}צּוּחַ קְדֻשָּׁתוֹ מְסַפֶּרֶת |- | || ||'''פָּתַחְתִּי'''|| || || ||{{סי|סִ}}גּוּב תְּהִלָּתוֹ מְזַמֶּרֶת |- | || ||'''מְצָאוּנִי'''|| || || ||{{סי|לְ}}יִשְׁעוֹ מְקַוָּה וּמְסַבֶּרֶת |- | || ||'''הִשְׁבַּעְתִּי'''|| || || ||{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת |} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַה דּוֹדֵךְ'''{{ש}} שְׁאָלוּנִי תָּמִיד מְחַטֶּבֶת וּמַאֲמֶרֶת{{ש}} נַעֲרָץ וְנִשְׂגָּב תִּכֵּן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת{{ש}} הַנַּעֲרָץ בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה הַמְאֻשֶּׁרֶת<קטע סוף=יוצר/><noinclude>{{ש}} {{הור|הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'}}</noinclude> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון; הקטן יזכה לחיי עד אמן'''}} '''דּוֹדִי'''{{ש}} {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּכָל מִפְעָל / {{סי|הַ|1}}כֹּל לַמַּעֲנֵהוּ פָּעַל{{ש}} {{סי|מֵ}}רְבָבָה דָּגוּל וּמוּעַל / {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בְּמַטָּה וּבְמַעַל. '''רֹאשׁוֹ''' {{סי|עָ}}טוּר פָּז כֶּתֶר / {{סי|טָ|1}}הוֹר צוֹפֶה כָּל סֵתֶר{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין לְקוֹל עֶתֶר / {{סי|נַ|1}}עֲרָץ בִּשְׂפַת יֶתֶר. '''עֵינָיו''' {{סי|נֶ}}גְדּוֹ יַיְשִׁירוּ חוֹזִים / {{סי|יָ|1}}הּ חֲכַם הָרָזִים{{ש}} {{סי|בָּ}}חוּר נָעִים כַּאֲרָזִים / {{סי|זַ|1}}ךְ עֹשֶׂה חֲזִיזִים. '''לְחָיָו''' {{סי|רֶ}}קַח מִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים / {{סי|כַּ|1}}בִּיר מֵשִׁיב טְעָמִים{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר אֲמָרָיו נְעִימִים / {{סי|הֶ|1}}גְיוֹנָיו בִּין מְחֻכָּמִים. '''יָדָיו''' {{סי|צֶ}}דֶק וּמִשְׁפָּט מֻפְלָאִים / {{סי|לִ|1}}גְלִילֵי תַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלֵי צְבָאָיו נוֹרָאִים / {{סי|חַ|1}}תִּים וּמִפָּנָיו יְרֵאִים. '''שׁוֹקָיו''' {{סי|ק}}וֹמַת עַמּוּדֵי שֵׁשׁ / {{סי|יְ|1}}סוֹד עוֹלָם לְהִתְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|בַּ}}שְּׁבִיעִי לְמַעְלָה מִשֵּׁשׁ / יָפֶה כִּסְאוֹ לְיַשֵּׁשׁ. '''חִכּוֹ''' {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹת וְחֻקִּים / {{סי|יִ|1}}חוּדוֹ בְּתֵבֵל וּבִשְׁחָקִים{{ש}} {{סי|אַ}}דִּירֵי חַשְׁמַלֵּי בְּרָקִים / {{סי|עֹ|1}}צֶם קְדֻשָּׁתוֹ מְפִיקִים. <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''אָנָה''' {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ / {{סי|דּ|1}}וֹרְשִׁים אֶרְאֶלֵּי מְרוֹמוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}זֶה לָזֶה קוֹרֵא נָאֳמוֹ / {{סי|אֹ|1}}מֶר קָדוֹשׁ בְּשַׁלְּשֵׁמוֹ. <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''דּוֹדִי''' {{סי|נ}}וֹתֵן לְעַמּוֹ עֹז / {{סי|מִ|1}}פִּימוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמָעוֹז '''אֲנִי''' אַחַזֵּק תְּהִלָּה וָעֹז / {{סי|נֹ|1}}עַם לְשֵׁם מִגְדַּל עֹז.<קטע סוף=אופן/><noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}}</noinclude> ==מאורה== '''יָפָה אַתְּ''' שְׁאֵרִית אֲיֻמָּתִי{{ש}} '''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ''' לָשׁוּב לְתוֹרָתִי{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' וּמַלְקוֹחַיִךְ שַׁתִּי בְּתוֹרָתִי{{ש}} '''כְּפֶלַח הָרִמּוֹן''' אַגִּיהֵךְ בִּזְרִיחָתִי :כַּכָּתוּב: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים''' וּשְׁמוֹנִים מְאֹד רִחַקְתִּי{{ש}} '''אַחַת הִיא''' לְחֶלְקִי בָּחַרְתִּי{{ש}} '''מִי זֹאת''' הַמְּעִידָה אֵין זוּלָתִי{{ש}} '''אֶל''' עֲדָתָהּ אֵרֵד לְעוֹרֵר אַהֲבָתִי :כַּכָּתוּב: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|'''א"ב'''; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ אמן'''}} {{סי|אֵ}}לֶּה וְכָאֵלֶּה הִרְאִיתַנִי / {{סי|שָׁ|1}}מְעָה אָזְנִי וְהֵבַנְתַּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאֲךָ לְהָדִיץ דְּאֵבִי / {{סי|מֶ|1}}לֶל פַּצְתָּ לְהֵיטִיבִי / '''שׁוּבִי שׁוּבִי'''{{ש}} {{סי|גֵּ}}יא חִזָּיוֹן תְּחוּמַיִךְ / {{סי|עֲ|1}}לוֹתֵךְ לְהַגִּישׁ שְׁלָמַיִךְ / '''מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלַיִךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר / {{סי|וּ|1}}כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הֲ}}דַר כִּהוּן אִפּוּדַיִךְ / {{סי|נֹ|1}}עַם מַלְכוּת כִּבּוּדַיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וְ}}נַחַת שֻׁלְחָן דָּשֶׁן / {{סי|בְּ|1}}נֹכַח מְנוֹרָה לְדַשֵּׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ הִלּוּלַיִךְ / {{סי|רֶ|1}}פֶד יֹפִי מִכְלוֹלַיִךְ / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ'''{{ש}} {{סי|חַ}}יִל לִמְאֹד עָצַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}רֻבֵּי תּוֹרוֹת נִתְחַכַּמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס נוֹי תְּהִלָּתֵךְ / {{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְאֻמִּים לִרְאוֹתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעַיִךְ נְטוּעִים כְּמַסְמָר / {{סי|צְ|1}}נוּעִים בְּכָל מִשְׁמָר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כְּ}}תוּרָה בְּשֵׂכֶל טוֹב / {{סי|חֲ|1}}מוּדָה מִזָּהָב טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לָ}}אֵל אֲקַוֶּה לְסַעֲדִי / {{סי|קְ|1}}דוֹשִׁי פּוֹדִי וּכְבוֹדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מְ}}פֻזֶּרֶת מִקָּצֶה לְקָצֶה / {{סי|חַ|1}}נּוּן סְגוּרֶיהָ הַיְצֵא / '''לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא'''{{ש}} {{סי|נַ}}הֵל מְעוּטֵי עַמִּים / {{סי|זָ|1}}רַח אוֹרְךָ לָעֲמוּמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹשׂ מְסִבָּה לְהַאֲרִיחַ / {{סי|ק|1}}וֹל קוֹרֵא לְהַצְרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עִ}}מְּךָ בְּוַעַד לְהַאֲהִילִי / {{סי|וְ|1}}לָבוֹא בְּשִׂמְחַת גִּילִי / '''מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי'''{{ש}} {{סי|פַּ}}נּוֹת דֶּרֶךְ בְּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶ|1}}ל מְכוֹנְךָ וּמִקְרָאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|מִ|1}}יָּד מַעֲבִידִי בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קַ}}וּוֹת מוֹעֵד עִתְּכֶם / {{סי|צִ|1}}יּוֹן עֲלוֹת קִרְיַתְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֵי מוֹפְתֵי הַגְּאֻלָּה / {{סי|אֹ|1}}מֶר יַעֲנוּ בְּמִלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי בְּגֵיא גָּלוּתָם / {{סי|מַ|1}}הֵר מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתָם / '''שִׂימֵנִי כַּחֹתָם'''{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / {{סי|נַ|1}}גֵּן שִׁירִים עֲרֵבִים / '''כְּעַל מַיִם רַבִּים''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַיִם רַבִּים''' / {{סי|שַׂ}}מְתָּ נְתִיבָה{{ש}} '''אָחוֹת''' / {{סי|מָ}}שַׁכְתָּ לְךָ בְּאַהֲבָה{{ש}} '''אִם''' / {{סי|עֻ}}נֵּיתִי וְנַפְשִׁי תְּאֵבָה{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / {{סי|וְ}}שָׁדַי לְאֵין קִצְבָה{{ש}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|נָ}}עִים וְנַחֲלָה חֲשׁוּבָה{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|בָּ}}זְזוּ וְשָׂמוּנִי חָרְבָּה{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|רְ}}בוּצָה וְיֶשַׁע מְקַוָּה{{ש}} '''בְּרַח''' / {{סי|יֶ}}שַׁע הַפְלֵא דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|צ}}וּר נַעֲרָץ בְּאַלְפֵי רְבָבָה{{ש}} '''וּדְמֵה לְךָ''' / {{סי|חַ}}י כְּעַל מֵי תְּהוֹם רַבָּה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שִׁבְּחוּךָ שִׁירָה עֲרֵבָה<קטע סוף=זולת/><noinclude>{{ש}} {{הור|עזרת אבותינו}}</noinclude> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שמעון'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|שַׁ}}אֲנָן נָוֶה :וְאִם הֶלְאִינוּ דֶּרֶךְ הַעֲוֵה :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מַדְוֶה :וְאַתָּה יְיָ מָעוֹז וּמִקְוֶה :עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נְקַוֶּה :לְגָאֳלֵנוּ וּלְשִׁיתֵנוּ כְּגַן רָוֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|מְ}}קוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ :וְאִם עֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ :הִנֵּה בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֵׁנוּ :וְאַתָּה יְיָ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ רַחֲשֵׁנוּ :לְגָאֳלֵנוּ מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְהַחְפִּישֵׁנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|עִ}}יר צִדְקֵנוּ :וְאִם לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל מַצְדִּיקֵנוּ :הִנֵּה אֲכָלוּנוּ בְּכָל פֶּה מְדִיקֵּינוּ :וְאַתָּה יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ מְחוֹקְקֵנוּ :עָלֶיךָ נַשְׁלִיךְ יַהַב חֶלְקֵנוּ :לְגָאֳלֵנוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה לְהַחֲזִיקֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|וַ}}עַד הַזְּבוּל :וְאִם עֻלְּךָ שָׁבַרְנוּ בְּלִי סָבוּל :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מִינֵי חִבּוּל :וְאַתָּה יְיָ מְשַׂמֵּחַ אָבוּל :עָלֶיךָ נַסְבִּיר לְהַתִּיר כָּבוּל :לְגָאֳלֵנוּ לְהִתְגַּדֵּל מֵעַל לִגְבוּל: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|נִ}}שָּׂא מִגְּבָעוֹת :וְאִם זַדְנוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת :הִנֵּה הִשִּׂיגוּנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת :וְאַתָּה יְיָ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׁיחַ שַׁוְעוֹת :לְגָאֳלֵנוּ וּלְעַטְּרֵנוּ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת:<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}}<noinclude> ==קישורים והערות== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות]] <noinclude/> 4dx71j03jjdkm96um6cln2wv2vsahoa 3004034 3003932 2026-04-10T10:35:06Z Yack67 27395 3004034 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים , וכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, וגאולה. פיוטי המאורה והאהבה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז בשבת חול המועד פסח ברוב השנים, וביום ז' או ח' של פסח החל בשבת.{{הערה|כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. ובעיקרון למנהג אשכנז המערבי אין לומר בימים אלו אופן, אבל אין המנהג לדלג עליו.}}}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; '''שמעון בר יצחק יגדל בתורה ובמצות ובמעשים טובים אמן סלה'''}} {{סי|אֲ}}הוּבֶיךָ אֲהֵבוּךָ מֵישָׁרִים / {{סי|שִׁ|1}}ירָתְךָ נוֹגְנִים וְשׁוֹרְרִים{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרֵימוֹ קִדְּמוּ שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אֱ}}מוּנַת עִתֵּי חֻקּוֹת / {{סי|מִ|1}}פֶּה אֶל פֶּה נֶעְתָּקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}מְרוֹתָיו חֵךְ מַמְתִּיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לַהֲמוֹנֶיךָ / {{סי|עַ|1}}זִּים נָסוּ מִפָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|בָּ}}אֻרִים כִּבְּדוּךָ מְרַנְּנֶיךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בְּ}}רוּכֵי רַחַם מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|וֻ|1}}עֲדוּ לִקְרַאת דְּבָרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}אַהַב הֱבִיאַנִי חֲדָרֶיךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גִּ}}דְּלַנִי וְרוֹמְמַנִי לְתַאֲוָה / {{סי|נִ|1}}נְעַמְתִּי בְּשִׁמּוּר מִצְוָה{{ש}} {{סי|גָּ}}דַר בְּשׂוּמִי עַוָּה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גַּ}}פֵּי מְרוֹמֵי קֶרֶת / {{סי|בְּ|1}}רִדְתִּי מִהְיוֹת גְּבֶרֶת{{ש}} {{סי|גּ}}וֹאֲלִי חַי אֲנִי מַזְכֶּרֶת / '''אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי בְּפִי לִמְחוֹלְלִי / {{סי|רִ|1}}בְצוֹ בְּזֹהַר לְהַשְׂכִּילִי{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי פּוֹדִי גּוֹאֲלִי / '''הַגִּידָה לִּי''' {{סי|דַּ}}רְכֵי הוֹרִים דְּעִי / {{סי|י|1}}וֹנֶקֶת חֶמֶד מַטָּעִי{{ש}} {{סי|דִּ}}ירַת מִשְׁכְּנוֹתָם תֵּדְעִי / '''אִם לֹא תֵּדְעִי''' {{סי|הַ}}פְלֵא וָפֶלֶא הֶרְאֵיתִי / {{סי|צֵ|1}}אתִי לְיֵשַׁע רַעְיָתִי{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן לוּדָה הִתְעֵיתִי / '''לְסֻסָתִי''' {{סי|הֻ}}קְשַׁרְתְּ יֹפִי כְּתָרִים / {{סי|חֶ|1}}מְדַּת נִצּוּל מִצְרִים{{ש}} {{סי|הֲ}}קִימוֹתִי בְּרִית בְּתָרִים / '''נָאווּ לְחַיַּיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וְ}}אֵלַי קֵרַבְתִּיךְ בְּאַהַב / {{סי|ק|1}}וֹל הִשְׁמַעְתִּיךְ מִלַּהַב{{ש}} {{סי|וַ}}תַּעְדִּי עֲדִי מֻצְהָב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}עַם בָּחַרְתִּי בּוֹ / {{סי|יָ|1}}צָא שֵׂכֶל מִלִּבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}הֵמִיר כְּבוֹד מִשְׂגַּבּוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זַ}}עַף אֶשָּׂא לִכְמֹר / {{סי|גַּ|1}}עַל פֶּשַׁע לִשְׁמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}מַּת אִוֶּלֶת לִזְמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זַ}}עַם עָצַר עֹפֶר / {{סי|דֹּ|1}}פִי צַחַן כִּפֵּר{{ש}} {{סי|זִ}}כָּרוֹן כָּתוּב בַּסֵּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חֹ}}בֶשׁ חָשׁ וּתְרוּפָה / {{סי|לְ|1}}כַנְפֵי כֶּסֶף נֶחְפָּה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד מֻרְעָפָה / '''הִנָּךְ יָפָה''' {{סי|חַ}}נּוּן מֵשִׂים פֶּה / {{סי|בְּ|1}}רֹגֶז רַחֵם מְצַפֶּה{{ש}} {{סי|חַ}}י סֵתֶר צוֹפֶה / '''הִנְּךָ יָפֶה''' {{סי|טִ}}ירַת מְצוּקֵי נֶעֱזָזִים / {{סי|תֹּ|1}}אַר אֵיתָנֵי חֲרוּזִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס זְרוֹעִי מֻפְזָזִים / '''קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|טֹ}}רַח עוֹל סוֹבֶלֶת / {{סי|וְ|1}}לֹא נִכְזְבָה תּוֹחֶלֶת{{ש}} {{סי|טָ}}מוּן וְצָפוּן מְנַצֶּלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יָ}}קָר נֶעֱרָב כְּנִיחוֹחִים / {{סי|רַ|1}}חַשׁ תַּחַן נֶאֱנָחִים{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם בְּגֵיא כַּסְלוּחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹרְשֵׁי הַר לַמִּצְעָר / {{סי|הִ|1}}כִּיר וְאָהַב מִנֹּעַר{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּהוּ זָקֵן וָנָעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי בְּצִיָּה מְסֻבֶּבֶת / {{סי|וְ|1}}נִפְרַע רִשְׁיוֹן מַגְבֵּית{{ש}} {{סי|כִּ}}נְּסַנִי לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית''' {{סי|כִּ}}לְּלַנִי בְּעוֹז מִדְרָשׁוֹת / {{סי|בְּ|1}}שִׁבְעִים פָּנִים נִדְרָשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹדָם חֲקוֹר מִלַּחֲשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לֹ}}א עֲזָבַנִי לְנָטְשִׁי / {{סי|מָ|1}}גִנִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}} {{סי|ל}}וּדִים מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לְ}}נַחֵץ קֵץ יִשְׁעֲכֶם / {{סי|צֵ|1}}את מֵאֹסֶר כַּבְלֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הַמְתִּין בּוֹא עִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מִ}}סֵּבֶל עוֹל רוֹדִי / {{סי|וִ|1}}עֲדַנִי צוּר פּוֹדִי{{ש}} {{סי|מְ}}מַהֵר יֶשַׁע בַּעֲדִי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מְ}}קַצֵּר זְמַן אָבִי / {{סי|תֵּ|1}}ת צֳרִי לְמַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַלֵּג מְקַפֵּץ לְהַאֲהִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}גְדְּשָׁה סְאַת שׁוֹדְדִי / {{סי|וְ|1}}הִגִּיעַ עֵת מוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|נִ}}סְעִי נָא וְהִכָּבְדִי / '''עָנָה דּוֹדִי''' {{סי|נִ}}גְדַּע עֹל וְנִשְׁבַּר / {{סי|בְּ|1}}אֵין מַחְסוֹר דָּבָר{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמָן רוֹעֶה גָּבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר''' {{סי|שָׂ}}רֵי מוֹפֵת נִבְרָאוּ / {{סי|מְ|1}}לִיצֵי יֹשֶׁר נִקְרָאוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים תָּמְהוּ כְּרָאוּ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ''' {{סי|סֹ}}בּוּ עֶגְלָה הוֹרְגֶיהָ / {{סי|עָ|1}}בוֹתֶיהָ לְקַצֵּץ וְעוּגֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וּף לְהַשְׁבִּית סִיגֶיהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עֹ}}ז תּוּשִׁיָּה מִלְּגַלַּע / {{סי|סְ|1}}בִיב הֻגְבְּלוּ בְּצֵלָע{{ש}} {{סי|עָ}}מְדָה בְּמִישׁוֹר מִלְּקַלַּע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עֲ}}וִילִים הֻצְּעוּ חֲלָלִים / {{סי|יְ|1}}צִיאֵי עַקְרַבֵּי אֻמְלָלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹמְדִים לְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}רַשׂ עָנָן לְהַאֲהִילִי / {{סי|מַ|1}}גִּיהַּ בְּלֵיל הִלִּי{{ש}} {{סי|פִּ}}נּוּקִים שָׁלֹשׁ הֶאֱכִילִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פְּ}}עֻלַּת שָׂכָר קָפוּחַ / {{סי|טָ|1}}פַלְתִּי כְּנֹאד נָפוּחַ{{ש}} {{סי|פֻּ}}לַּצְתִּי בִּשְׂאֵת וְסָפוּחַ / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ''' {{סי|צִ}}פִּיתִי עֹצֶב בִּי / {{סי|וָ|1}}תִיק רֻחַק מִקִּרְבִּי{{ש}} {{סי|צַ}}גְתִּי לְבַקֵּשׁ אוֹהֲבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צִ}}יר עֲלוֹת בִּתְחִנָּה / {{סי|בִּ|1}}קֵּשׁ כִּפּוּר לְמִי מָנָה{{ש}} {{סי|צְ}}עוֹק וְחַלּוֹת אָנָּא / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קֻ}}שְּׁרוּ לְוִיִּים קִשּׁוּרִים / {{סי|יֹ|1}}פִי תֻּמִּים וְאוּרִים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהַכּוֹת בּוֹעֲרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קִ}}בֵּל מָרוֹם תְּפִלָּתִי / {{סי|מָ|1}}חַל פֶּשַׁע חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|קִ}}רְבָתוֹ שָׁת בַּעֲדָתִי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|רְ}}אוּ בָּחַרְתִּי בָּכֶם / {{סי|אַ|1}}ל תְּנַחֲצוּ יְצִיאַתְכֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת עִתּוֹתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רָ}}מָה קֶרֶן סְגֻלָּה / {{סי|מִ|1}}מִּדְבָּר יָצְאָה נִדְגָּלָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ לְמַלְּלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שִׁ}}כֵּן בָּאָדָם שְׁכִינָתוֹ / {{סי|נִ|1}}כְלְלָה מִצִּיּוֹן יִפְעָתוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}תֵּת אֶבֶן שְׁתִיָּתוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ''' {{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת לְקָרֵב / {{סי|סֵ|1}}דֶר בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שָׁ}}ת כֹּהֲנַי לְהִתְקָרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תִּ}}כֵּן אָרוֹן מִכְלוּלוֹ / {{סי|ל|1}}וּחוֹת מֻנָּחוֹת בְּצִלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית כְּרוּבִים לְהַאֲהִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}עוּדָה נְתוּנָה בְּחֹסֶף / {{סי|הֲ|1}}מוֹן עַם בְּהִתְאַסֵּף{{ש}} {{סי|תֵּ}}אֵר סִפְרָהּ בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק בתורה אמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''צְאֶנָה וּרְאֶינָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|שׁ}}וּר בַּעֲטָרָה הַמְעֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|מֹ}}ר וּלְבוֹנָה מְקֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|ע}}וֹרְכֵי טַעֲמֵי מָסֹרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|וֶ}}תֶק שִׂפְתוֹתַיִךְ מְדַבֶּרֶת |- |<includeonly><includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|נ}}וֹשְׁקֵי הַגִּבּוֹרִים נֶאֱזֶרֶת |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|בְּ}}מַלְכוּת וּכְהֻנָּה מֻכְתֶּרֶת |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֶ}}גֶשׁ הֲמֻלָּה עוֹבֶרֶת |- | || ||'''כֻּלָּךְ יָפָה'''|| || || ||{{סי|יָ}}פְיָפִית לִהְיוֹת גְּבֶרֶת |- | || ||'''אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה'''|| || || ||{{סי|צַ}}עֲדִי טוֹטֶפֶת מְקֻשֶּׁרֶת |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|חֹ}}סֶן יְקָרִי מַזְכֶּרֶת |- | || ||'''מַה יָּפוּ'''|| || || ||{{סי|קִ}}שּׁוּטַיִךְ בְּעֹז וְתִפְאֶרֶת |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ הָרִים עוֹקֶרֶת |- | || ||'''גַּן נָעוּל'''|| || || ||{{סי|ז}}וֹרַעַת חֶסֶד וְקוֹצֶרֶת |- | || ||'''שְׁלָחַיִךְ'''|| || || ||{{סי|קִ}}בּוּצֵי סִלְסוּל מַגְבֶּרֶת |- | || ||'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם'''|| || || ||{{סי|בְּ}}שׂוּמֵךְ בְּאַפִּי קְטֹרֶת |- | || ||'''מַעְיַן גַּנִּים'''|| || || ||{{סי|תְּ}}עוּדָה דּוֹרֶשֶׁת וְגוֹמֶרֶת |- | || ||'''עוּרִי צָפוֹן'''|| || || ||{{סי|וּ}}בוֹאִי לְהַעֲלוֹת תִּמֹרֶת |- | || ||'''בָּאתִי לְגַנִּי'''|| || || ||{{סי|רְ}}אוֹת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת |- | || ||'''אֲנִי יְשֵׁנָה'''|| || || ||{{סי|הַ}}לֵּב עֵר בְּמִשְׁמֶרֶת |- | || ||'''פִּשַּׁטְתִּי'''|| || || ||{{סי|אֶ}}דֶר כְּתֹנֶת מֻשְׁזֶרֶת |- | || ||'''דּוֹדִי'''|| || || ||{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת |- | || ||'''קַמְתִּי'''|| || || ||{{סי|נִ}}צּוּחַ קְדֻשָּׁתוֹ מְסַפֶּרֶת |- | || ||'''פָּתַחְתִּי'''|| || || ||{{סי|סִ}}גּוּב תְּהִלָּתוֹ מְזַמֶּרֶת |- | || ||'''מְצָאוּנִי'''|| || || ||{{סי|לְ}}יִשְׁעוֹ מְקַוָּה וּמְסַבֶּרֶת |- | || ||'''הִשְׁבַּעְתִּי'''|| || || ||{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת |} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַה דּוֹדֵךְ'''{{ש}} שְׁאָלוּנִי תָּמִיד מְחַטֶּבֶת וּמַאֲמֶרֶת{{ש}} נַעֲרָץ וְנִשְׂגָּב תִּכֵּן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת{{ש}} הַנַּעֲרָץ בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה הַמְאֻשֶּׁרֶת<קטע סוף=יוצר/><noinclude>{{ש}} {{הור|הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'}}</noinclude> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון; הקטן יזכה לחיי עד אמן'''}} '''דּוֹדִי'''{{ש}} {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּכָל מִפְעָל / {{סי|הַ|1}}כֹּל לַמַּעֲנֵהוּ פָּעַל{{ש}} {{סי|מֵ}}רְבָבָה דָּגוּל וּמוּעַל / {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בְּמַטָּה וּבְמַעַל. '''רֹאשׁוֹ''' {{סי|עָ}}טוּר פָּז כֶּתֶר / {{סי|טָ|1}}הוֹר צוֹפֶה כָּל סֵתֶר{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין לְקוֹל עֶתֶר / {{סי|נַ|1}}עֲרָץ בִּשְׂפַת יֶתֶר. '''עֵינָיו''' {{סי|נֶ}}גְדּוֹ יַיְשִׁירוּ חוֹזִים / {{סי|יָ|1}}הּ חֲכַם הָרָזִים{{ש}} {{סי|בָּ}}חוּר נָעִים כַּאֲרָזִים / {{סי|זַ|1}}ךְ עֹשֶׂה חֲזִיזִים. '''לְחָיָו''' {{סי|רֶ}}קַח מִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים / {{סי|כַּ|1}}בִּיר מֵשִׁיב טְעָמִים{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר אֲמָרָיו נְעִימִים / {{סי|הֶ|1}}גְיוֹנָיו בִּין מְחֻכָּמִים. '''יָדָיו''' {{סי|צֶ}}דֶק וּמִשְׁפָּט מֻפְלָאִים / {{סי|לִ|1}}גְלִילֵי תַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלֵי צְבָאָיו נוֹרָאִים / {{סי|חַ|1}}תִּים וּמִפָּנָיו יְרֵאִים. '''שׁוֹקָיו''' {{סי|ק}}וֹמַת עַמּוּדֵי שֵׁשׁ / {{סי|יְ|1}}סוֹד עוֹלָם לְהִתְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|בַּ}}שְּׁבִיעִי לְמַעְלָה מִשֵּׁשׁ / יָפֶה כִּסְאוֹ לְיַשֵּׁשׁ. '''חִכּוֹ''' {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹת וְחֻקִּים / {{סי|יִ|1}}חוּדוֹ בְּתֵבֵל וּבִשְׁחָקִים{{ש}} {{סי|אַ}}דִּירֵי חַשְׁמַלֵּי בְּרָקִים / {{סי|עֹ|1}}צֶם קְדֻשָּׁתוֹ מְפִיקִים. <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''אָנָה''' {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ / {{סי|דּ|1}}וֹרְשִׁים אֶרְאֶלֵּי מְרוֹמוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}זֶה לָזֶה קוֹרֵא נָאֳמוֹ / {{סי|אֹ|1}}מֶר קָדוֹשׁ בְּשַׁלְּשֵׁמוֹ. <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''דּוֹדִי''' {{סי|נ}}וֹתֵן לְעַמּוֹ עֹז / {{סי|מִ|1}}פִּימוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמָעוֹז '''אֲנִי''' אַחַזֵּק תְּהִלָּה וָעֹז / {{סי|נֹ|1}}עַם לְשֵׁם מִגְדַּל עֹז.<קטע סוף=אופן/><noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}}</noinclude> ==מאורה== '''יָפָה אַתְּ''' שְׁאֵרִית אֲיֻמָּתִי{{ש}} '''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ''' לָשׁוּב לְתוֹרָתִי{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' וּמַלְקוֹחַיִךְ שַׁתִּי בְּתוֹרָתִי{{ש}} '''כְּפֶלַח הָרִמּוֹן''' אַגִּיהֵךְ בִּזְרִיחָתִי :כַּכָּתוּב: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים''' וּשְׁמוֹנִים מְאֹד רִחַקְתִּי{{ש}} '''אַחַת הִיא''' לְחֶלְקִי בָּחַרְתִּי{{ש}} '''מִי זֹאת''' הַמְּעִידָה אֵין זוּלָתִי{{ש}} '''אֶל''' עֲדָתָהּ אֵרֵד לְעוֹרֵר אַהֲבָתִי :כַּכָּתוּב: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|'''א"ב'''; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ אמן'''}} {{סי|אֵ}}לֶּה וְכָאֵלֶּה הִרְאִיתַנִי / {{סי|שָׁ|1}}מְעָה אָזְנִי וְהֵבַנְתַּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאֲךָ לְהָדִיץ דְּאֵבִי / {{סי|מֶ|1}}לֶל פַּצְתָּ לְהֵיטִיבִי / '''שׁוּבִי שׁוּבִי'''{{ש}} {{סי|גֵּ}}יא חִזָּיוֹן תְּחוּמַיִךְ / {{סי|עֲ|1}}לוֹתֵךְ לְהַגִּישׁ שְׁלָמַיִךְ / '''מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלַיִךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר / {{סי|וּ|1}}כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הֲ}}דַר כִּהוּן אִפּוּדַיִךְ / {{סי|נֹ|1}}עַם מַלְכוּת כִּבּוּדַיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וְ}}נַחַת שֻׁלְחָן דָּשֶׁן / {{סי|בְּ|1}}נֹכַח מְנוֹרָה לְדַשֵּׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ הִלּוּלַיִךְ / {{סי|רֶ|1}}פֶד יֹפִי מִכְלוֹלַיִךְ / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ'''{{ש}} {{סי|חַ}}יִל לִמְאֹד עָצַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}רֻבֵּי תּוֹרוֹת נִתְחַכַּמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס נוֹי תְּהִלָּתֵךְ / {{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְאֻמִּים לִרְאוֹתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעַיִךְ נְטוּעִים כְּמַסְמָר / {{סי|צְ|1}}נוּעִים בְּכָל מִשְׁמָר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כְּ}}תוּרָה בְּשֵׂכֶל טוֹב / {{סי|חֲ|1}}מוּדָה מִזָּהָב טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לָ}}אֵל אֲקַוֶּה לְסַעֲדִי / {{סי|קְ|1}}דוֹשִׁי פּוֹדִי וּכְבוֹדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מְ}}פֻזֶּרֶת מִקָּצֶה לְקָצֶה / {{סי|חַ|1}}נּוּן סְגוּרֶיהָ הַיְצֵא / '''לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא'''{{ש}} {{סי|נַ}}הֵל מְעוּטֵי עַמִּים / {{סי|זָ|1}}רַח אוֹרְךָ לָעֲמוּמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹשׂ מְסִבָּה לְהַאֲרִיחַ / {{סי|ק|1}}וֹל קוֹרֵא לְהַצְרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עִ}}מְּךָ בְּוַעַד לְהַאֲהִילִי / {{סי|וְ|1}}לָבוֹא בְּשִׂמְחַת גִּילִי / '''מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי'''{{ש}} {{סי|פַּ}}נּוֹת דֶּרֶךְ בְּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶ|1}}ל מְכוֹנְךָ וּמִקְרָאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|מִ|1}}יָּד מַעֲבִידִי בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קַ}}וּוֹת מוֹעֵד עִתְּכֶם / {{סי|צִ|1}}יּוֹן עֲלוֹת קִרְיַתְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֵי מוֹפְתֵי הַגְּאֻלָּה / {{סי|אֹ|1}}מֶר יַעֲנוּ בְּמִלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי בְּגֵיא גָּלוּתָם / {{סי|מַ|1}}הֵר מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתָם / '''שִׂימֵנִי כַּחֹתָם'''{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / {{סי|נַ|1}}גֵּן שִׁירִים עֲרֵבִים / '''כְּעַל מַיִם רַבִּים''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַיִם רַבִּים''' / {{סי|שַׂ}}מְתָּ נְתִיבָה{{ש}} '''אָחוֹת''' / {{סי|מָ}}שַׁכְתָּ לְךָ בְּאַהֲבָה{{ש}} '''אִם''' / {{סי|עֻ}}נֵּיתִי וְנַפְשִׁי תְּאֵבָה{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / {{סי|וְ}}שָׁדַי לְאֵין קִצְבָה{{ש}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|נָ}}עִים וְנַחֲלָה חֲשׁוּבָה{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|בָּ}}זְזוּ וְשָׂמוּנִי חָרְבָּה{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|רְ}}בוּצָה וְיֶשַׁע מְקַוָּה{{ש}} '''בְּרַח''' / {{סי|יֶ}}שַׁע הַפְלֵא דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|צ}}וּר נַעֲרָץ בְּאַלְפֵי רְבָבָה{{ש}} '''וּדְמֵה לְךָ''' / {{סי|חַ}}י כְּעַל מֵי תְּהוֹם רַבָּה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שִׁבְּחוּךָ שִׁירָה עֲרֵבָה<קטע סוף=זולת/><noinclude>{{ש}} {{הור|עזרת אבותינו}}</noinclude> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שמעון'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|שַׁ}}אֲנָן נָוֶה :וְאִם הֶלְאִינוּ דֶּרֶךְ הַעֲוֵה :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מַדְוֶה :וְאַתָּה יְיָ מָעוֹז וּמִקְוֶה :עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נְקַוֶּה :לְגָאֳלֵנוּ וּלְשִׁיתֵנוּ כְּגַן רָוֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|מְ}}קוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ :וְאִם עֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ :הִנֵּה בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֵׁנוּ :וְאַתָּה יְיָ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ רַחֲשֵׁנוּ :לְגָאֳלֵנוּ מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְהַחְפִּישֵׁנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|עִ}}יר צִדְקֵנוּ :וְאִם לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל מַצְדִּיקֵנוּ :הִנֵּה אֲכָלוּנוּ בְּכָל פֶּה מְדִיקֵּינוּ :וְאַתָּה יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ מְחוֹקְקֵנוּ :עָלֶיךָ נַשְׁלִיךְ יַהַב חֶלְקֵנוּ :לְגָאֳלֵנוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה לְהַחֲזִיקֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|וַ}}עַד הַזְּבוּל :וְאִם עֻלְּךָ שָׁבַרְנוּ בְּלִי סָבוּל :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מִינֵי חִבּוּל :וְאַתָּה יְיָ מְשַׂמֵּחַ אָבוּל :עָלֶיךָ נַסְבִּיר לְהַתִּיר כָּבוּל :לְגָאֳלֵנוּ לְהִתְגַּדֵּל מֵעַל לִגְבוּל: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|נִ}}שָּׂא מִגְּבָעוֹת :וְאִם זַדְנוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת :הִנֵּה הִשִּׂיגוּנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת :וְאַתָּה יְיָ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׁיחַ שַׁוְעוֹת :לְגָאֳלֵנוּ וּלְעַטְּרֵנוּ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת:<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}}<noinclude> ==קישורים והערות== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות]] <noinclude/> fobu4zm9cyd273jny73r1lg8anie88m 3004041 3004034 2026-04-10T11:21:55Z בן עדריאל 9444 נראה לי שאפשר לוותר על הדיון הזה פה. אין איסור לומר אופן בשש"פ, אלא שנהגו לא לומר בו אפן, אם אומרים פיוטי שחוה"מ, מתבקש שיאמרום עם האופן. 3004041 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערכת יוצר לפסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], המיוסדת על פסוקי שיר השירים, וכוללת פיוטי יוצר, אופן, מאורה, אהבה, זולת, וגאולה. פיוטי המאורה והאהבה נשמטו מן המחזורים. יתר המערכת נאמרת למנהג אשכנז בשבת חול המועד פסח ברוב השנים, וביום ז' או ח' של פסח החל בשבת.{{הערה|כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}}</noinclude> ==יוצר== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול; '''שמעון בר יצחק יגדל בתורה ובמצות ובמעשים טובים אמן סלה'''}} {{סי|אֲ}}הוּבֶיךָ אֲהֵבוּךָ מֵישָׁרִים / {{סי|שִׁ|1}}ירָתְךָ נוֹגְנִים וְשׁוֹרְרִים{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרֵימוֹ קִדְּמוּ שָׁרִים / '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' {{סי|אֱ}}מוּנַת עִתֵּי חֻקּוֹת / {{סי|מִ|1}}פֶּה אֶל פֶּה נֶעְתָּקוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}מְרוֹתָיו חֵךְ מַמְתִּיקוֹת / '''יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת''' {{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לַהֲמוֹנֶיךָ / {{סי|עַ|1}}זִּים נָסוּ מִפָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|בָּ}}אֻרִים כִּבְּדוּךָ מְרַנְּנֶיךָ / '''לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ''' {{סי|בְּ}}רוּכֵי רַחַם מְשַׁחֲרֶיךָ / {{סי|וֻ|1}}עֲדוּ לִקְרַאת דְּבָרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}אַהַב הֱבִיאַנִי חֲדָרֶיךָ / '''מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ''' {{סי|גִּ}}דְּלַנִי וְרוֹמְמַנִי לְתַאֲוָה / {{סי|נִ|1}}נְעַמְתִּי בְּשִׁמּוּר מִצְוָה{{ש}} {{סי|גָּ}}דַר בְּשׂוּמִי עַוָּה / '''שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה''' {{סי|גַּ}}פֵּי מְרוֹמֵי קֶרֶת / {{סי|בְּ|1}}רִדְתִּי מִהְיוֹת גְּבֶרֶת{{ש}} {{סי|גּ}}וֹאֲלִי חַי אֲנִי מַזְכֶּרֶת / '''אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת''' {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי בְּפִי לִמְחוֹלְלִי / {{סי|רִ|1}}בְצוֹ בְּזֹהַר לְהַשְׂכִּילִי{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי פּוֹדִי גּוֹאֲלִי / '''הַגִּידָה לִּי''' {{סי|דַּ}}רְכֵי הוֹרִים דְּעִי / {{סי|י|1}}וֹנֶקֶת חֶמֶד מַטָּעִי{{ש}} {{סי|דִּ}}ירַת מִשְׁכְּנוֹתָם תֵּדְעִי / '''אִם לֹא תֵּדְעִי''' {{סי|הַ}}פְלֵא וָפֶלֶא הֶרְאֵיתִי / {{סי|צֵ|1}}אתִי לְיֵשַׁע רַעְיָתִי{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן לוּדָה הִתְעֵיתִי / '''לְסֻסָתִי''' {{סי|הֻ}}קְשַׁרְתְּ יֹפִי כְּתָרִים / {{סי|חֶ|1}}מְדַּת נִצּוּל מִצְרִים{{ש}} {{סי|הֲ}}קִימוֹתִי בְּרִית בְּתָרִים / '''נָאווּ לְחַיַּיִךְ בַּתּוֹרִים''' {{סי|וְ}}אֵלַי קֵרַבְתִּיךְ בְּאַהַב / {{סי|ק|1}}וֹל הִשְׁמַעְתִּיךְ מִלַּהַב{{ש}} {{סי|וַ}}תַּעְדִּי עֲדִי מֻצְהָב / '''תּוֹרֵי זָהָב''' {{סי|וְ}}עַם בָּחַרְתִּי בּוֹ / {{סי|יָ|1}}צָא שֵׂכֶל מִלִּבּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}הֵמִיר כְּבוֹד מִשְׂגַּבּוֹ / '''עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ''' {{סי|זַ}}עַף אֶשָּׂא לִכְמֹר / {{סי|גַּ|1}}עַל פֶּשַׁע לִשְׁמוֹר{{ש}} {{סי|זִ}}מַּת אִוֶּלֶת לִזְמוֹר / '''צְרוֹר הַמֹּר''' {{סי|זַ}}עַם עָצַר עֹפֶר / {{סי|דֹּ|1}}פִי צַחַן כִּפֵּר{{ש}} {{סי|זִ}}כָּרוֹן כָּתוּב בַּסֵּפֶר / '''אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר''' {{סי|חֹ}}בֶשׁ חָשׁ וּתְרוּפָה / {{סי|לְ|1}}כַנְפֵי כֶּסֶף נֶחְפָּה{{ש}} {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד מֻרְעָפָה / '''הִנָּךְ יָפָה''' {{סי|חַ}}נּוּן מֵשִׂים פֶּה / {{סי|בְּ|1}}רֹגֶז רַחֵם מְצַפֶּה{{ש}} {{סי|חַ}}י סֵתֶר צוֹפֶה / '''הִנְּךָ יָפֶה''' {{סי|טִ}}ירַת מְצוּקֵי נֶעֱזָזִים / {{סי|תֹּ|1}}אַר אֵיתָנֵי חֲרוּזִים{{ש}} {{סי|טֶ}}כֶס זְרוֹעִי מֻפְזָזִים / '''קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים''' {{סי|טֹ}}רַח עוֹל סוֹבֶלֶת / {{סי|וְ|1}}לֹא נִכְזְבָה תּוֹחֶלֶת{{ש}} {{סי|טָ}}מוּן וְצָפוּן מְנַצֶּלֶת / '''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת''' {{סי|יָ}}קָר נֶעֱרָב כְּנִיחוֹחִים / {{סי|רַ|1}}חַשׁ תַּחַן נֶאֱנָחִים{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם בְּגֵיא כַּסְלוּחִים / '''כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים''' {{סי|י}}וֹרְשֵׁי הַר לַמִּצְעָר / {{סי|הִ|1}}כִּיר וְאָהַב מִנֹּעַר{{ש}} {{סי|יִ}}חֲדוּהוּ זָקֵן וָנָעַר / '''כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר''' {{סי|כִּ}}לְכְּלַנִי בְּצִיָּה מְסֻבֶּבֶת / {{סי|וְ|1}}נִפְרַע רִשְׁיוֹן מַגְבֵּית{{ש}} {{סי|כִּ}}נְּסַנִי לְאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת / '''הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית''' {{סי|כִּ}}לְּלַנִי בְּעוֹז מִדְרָשׁוֹת / {{סי|בְּ|1}}שִׁבְעִים פָּנִים נִדְרָשׁוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}בוֹדָם חֲקוֹר מִלַּחֲשׁוֹת / '''סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת''' {{סי|לֹ}}א עֲזָבַנִי לְנָטְשִׁי / {{סי|מָ|1}}גִנִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ש}} {{סי|ל}}וּדִים מֵרְרוּ בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי''' {{סי|לְ}}נַחֵץ קֵץ יִשְׁעֲכֶם / {{סי|צֵ|1}}את מֵאֹסֶר כַּבְלֵיכֶם{{ש}} {{סי|לְ}}הַמְתִּין בּוֹא עִתְּכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|מִ}}סֵּבֶל עוֹל רוֹדִי / {{סי|וִ|1}}עֲדַנִי צוּר פּוֹדִי{{ש}} {{סי|מְ}}מַהֵר יֶשַׁע בַּעֲדִי / '''קוֹל דּוֹדִי''' {{סי|מְ}}קַצֵּר זְמַן אָבִי / {{סי|תֵּ|1}}ת צֳרִי לְמַכְאוֹבִי{{ש}} {{סי|מְ}}דַלֵּג מְקַפֵּץ לְהַאֲהִיבִי / '''דּוֹמֶה דּוֹדִי לִצְבִי''' {{סי|נִ}}גְדְּשָׁה סְאַת שׁוֹדְדִי / {{סי|וְ|1}}הִגִּיעַ עֵת מוֹעֲדִי{{ש}} {{סי|נִ}}סְעִי נָא וְהִכָּבְדִי / '''עָנָה דּוֹדִי''' {{סי|נִ}}גְדַּע עֹל וְנִשְׁבַּר / {{סי|בְּ|1}}אֵין מַחְסוֹר דָּבָר{{ש}} {{סי|נֶ}}אֱמָן רוֹעֶה גָּבַר / '''כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר''' {{סי|שָׂ}}רֵי מוֹפֵת נִבְרָאוּ / {{סי|מְ|1}}לִיצֵי יֹשֶׁר נִקְרָאוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרְרִים תָּמְהוּ כְּרָאוּ / '''הַנִּצָּנִים נִרְאוּ''' {{סי|סֹ}}בּוּ עֶגְלָה הוֹרְגֶיהָ / {{סי|עָ|1}}בוֹתֶיהָ לְקַצֵּץ וְעוּגֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וּף לְהַשְׁבִּית סִיגֶיהָ / '''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ''' {{סי|עֹ}}ז תּוּשִׁיָּה מִלְּגַלַּע / {{סי|סְ|1}}בִיב הֻגְבְּלוּ בְּצֵלָע{{ש}} {{סי|עָ}}מְדָה בְּמִישׁוֹר מִלְּקַלַּע / '''יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע''' {{סי|עֲ}}וִילִים הֻצְּעוּ חֲלָלִים / {{סי|יְ|1}}צִיאֵי עַקְרַבֵּי אֻמְלָלִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹמְדִים לְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים / '''אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים''' {{סי|פָּ}}רַשׂ עָנָן לְהַאֲהִילִי / {{סי|מַ|1}}גִּיהַּ בְּלֵיל הִלִּי{{ש}} {{סי|פִּ}}נּוּקִים שָׁלֹשׁ הֶאֱכִילִי / '''דּוֹדִי לִי''' {{סי|פְּ}}עֻלַּת שָׂכָר קָפוּחַ / {{סי|טָ|1}}פַלְתִּי כְּנֹאד נָפוּחַ{{ש}} {{סי|פֻּ}}לַּצְתִּי בִּשְׂאֵת וְסָפוּחַ / '''עַד שֶׁיָּפוּחַ''' {{סי|צִ}}פִּיתִי עֹצֶב בִּי / {{סי|וָ|1}}תִיק רֻחַק מִקִּרְבִּי{{ש}} {{סי|צַ}}גְתִּי לְבַקֵּשׁ אוֹהֲבִי / '''עַל מִשְׁכָּבִי''' {{סי|צִ}}יר עֲלוֹת בִּתְחִנָּה / {{סי|בִּ|1}}קֵּשׁ כִּפּוּר לְמִי מָנָה{{ש}} {{סי|צְ}}עוֹק וְחַלּוֹת אָנָּא / '''אָקוּמָה נָּא''' {{סי|קֻ}}שְּׁרוּ לְוִיִּים קִשּׁוּרִים / {{סי|יֹ|1}}פִי תֻּמִּים וְאוּרִים{{ש}} {{סי|ק}}וּמָם לְהַכּוֹת בּוֹעֲרִים / '''מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים''' {{סי|קִ}}בֵּל מָרוֹם תְּפִלָּתִי / {{סי|מָ|1}}חַל פֶּשַׁע חַטָּאתִי{{ש}} {{סי|קִ}}רְבָתוֹ שָׁת בַּעֲדָתִי / '''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי''' {{סי|רְ}}אוּ בָּחַרְתִּי בָּכֶם / {{סי|אַ|1}}ל תְּנַחֲצוּ יְצִיאַתְכֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת עִתּוֹתֵיכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם''' {{סי|רָ}}מָה קֶרֶן סְגֻלָּה / {{סי|מִ|1}}מִּדְבָּר יָצְאָה נִדְגָּלָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹזְנִים נוֹסְדוּ לְמַלְּלָה / '''מִי זֹאת עֹלָה''' {{סי|שִׁ}}כֵּן בָּאָדָם שְׁכִינָתוֹ / {{סי|נִ|1}}כְלְלָה מִצִּיּוֹן יִפְעָתוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}תֵּת אֶבֶן שְׁתִיָּתוֹ / '''הִנֵּה מִטָּתוֹ''' {{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת לְקָרֵב / {{סי|סֵ|1}}דֶר בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|שָׁ}}ת כֹּהֲנַי לְהִתְקָרֵב / '''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב''' {{סי|תִּ}}כֵּן אָרוֹן מִכְלוּלוֹ / {{סי|ל|1}}וּחוֹת מֻנָּחוֹת בְּצִלּוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}בְנִית כְּרוּבִים לְהַאֲהִילוֹ / '''אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ''' <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}עוּדָה נְתוּנָה בְּחֹסֶף / {{סי|הֲ|1}}מוֹן עַם בְּהִתְאַסֵּף{{ש}} {{סי|תֵּ}}אֵר סִפְרָהּ בְּכֹסֶף / '''עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק בתורה אמן סלה'''}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''צְאֶנָה וּרְאֶינָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|שׁ}}וּר בַּעֲטָרָה הַמְעֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''הִנָּךְ יָפָה'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|מֹ}}ר וּלְבוֹנָה מְקֻטֶּרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''שִׁנַּיִךְ'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|ע}}וֹרְכֵי טַעֲמֵי מָסֹרֶת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּחוּט הַשָּׁנִי'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|וֶ}}תֶק שִׂפְתוֹתַיִךְ מְדַבֶּרֶת |- |<includeonly><includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>|| || '''כְּמִגְדַּל דָּוִיד'''|| ||<includeonly>{{הור|קו"ח:}}</includeonly>|| ||{{סי|נ}}וֹשְׁקֵי הַגִּבּוֹרִים נֶאֱזֶרֶת |- | || ||'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''|| || || ||{{סי|בְּ}}מַלְכוּת וּכְהֻנָּה מֻכְתֶּרֶת |- | || ||'''עַד שֶׁיָּפוּחַ'''|| || || ||{{סי|רֶ}}גֶשׁ הֲמֻלָּה עוֹבֶרֶת |- | || ||'''כֻּלָּךְ יָפָה'''|| || || ||{{סי|יָ}}פְיָפִית לִהְיוֹת גְּבֶרֶת |- | || ||'''אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה'''|| || || ||{{סי|צַ}}עֲדִי טוֹטֶפֶת מְקֻשֶּׁרֶת |- | || ||'''לִבַּבְתִּנִי'''|| || || ||{{סי|חֹ}}סֶן יְקָרִי מַזְכֶּרֶת |- | || ||'''מַה יָּפוּ'''|| || || ||{{סי|קִ}}שּׁוּטַיִךְ בְּעֹז וְתִפְאֶרֶת |- | || ||'''נֹפֶת'''|| || || ||{{סי|חִ}}כֵּךְ הָרִים עוֹקֶרֶת |- | || ||'''גַּן נָעוּל'''|| || || ||{{סי|ז}}וֹרַעַת חֶסֶד וְקוֹצֶרֶת |- | || ||'''שְׁלָחַיִךְ'''|| || || ||{{סי|קִ}}בּוּצֵי סִלְסוּל מַגְבֶּרֶת |- | || ||'''נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם'''|| || || ||{{סי|בְּ}}שׂוּמֵךְ בְּאַפִּי קְטֹרֶת |- | || ||'''מַעְיַן גַּנִּים'''|| || || ||{{סי|תְּ}}עוּדָה דּוֹרֶשֶׁת וְגוֹמֶרֶת |- | || ||'''עוּרִי צָפוֹן'''|| || || ||{{סי|וּ}}בוֹאִי לְהַעֲלוֹת תִּמֹרֶת |- | || ||'''בָּאתִי לְגַנִּי'''|| || || ||{{סי|רְ}}אוֹת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת |- | || ||'''אֲנִי יְשֵׁנָה'''|| || || ||{{סי|הַ}}לֵּב עֵר בְּמִשְׁמֶרֶת |- | || ||'''פִּשַּׁטְתִּי'''|| || || ||{{סי|אֶ}}דֶר כְּתֹנֶת מֻשְׁזֶרֶת |- | || ||'''דּוֹדִי'''|| || || ||{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ פְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת |- | || ||'''קַמְתִּי'''|| || || ||{{סי|נִ}}צּוּחַ קְדֻשָּׁתוֹ מְסַפֶּרֶת |- | || ||'''פָּתַחְתִּי'''|| || || ||{{סי|סִ}}גּוּב תְּהִלָּתוֹ מְזַמֶּרֶת |- | || ||'''מְצָאוּנִי'''|| || || ||{{סי|לְ}}יִשְׁעוֹ מְקַוָּה וּמְסַבֶּרֶת |- | || ||'''הִשְׁבַּעְתִּי'''|| || || ||{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת |} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַה דּוֹדֵךְ'''{{ש}} שְׁאָלוּנִי תָּמִיד מְחַטֶּבֶת וּמַאֲמֶרֶת{{ש}} נַעֲרָץ וְנִשְׂגָּב תִּכֵּן שְׁחָקִים בַּזֶּרֶת{{ש}} הַנַּעֲרָץ בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה הַמְאֻשֶּׁרֶת<קטע סוף=יוצר/><noinclude>{{ש}} {{הור|הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'}}</noinclude> ==אופן== <קטע התחלה=אופן/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק בר אבון; הקטן יזכה לחיי עד אמן'''}} '''דּוֹדִי'''{{ש}} {{סי|שַׁ}}לִּיט בְּכָל מִפְעָל / {{סי|הַ|1}}כֹּל לַמַּעֲנֵהוּ פָּעַל{{ש}} {{סי|מֵ}}רְבָבָה דָּגוּל וּמוּעַל / {{סי|קָ|1}}דוֹשׁ בְּמַטָּה וּבְמַעַל. '''רֹאשׁוֹ''' {{סי|עָ}}טוּר פָּז כֶּתֶר / {{סי|טָ|1}}הוֹר צוֹפֶה כָּל סֵתֶר{{ש}} {{סי|וּ}}מַאֲזִין לְקוֹל עֶתֶר / {{סי|נַ|1}}עֲרָץ בִּשְׂפַת יֶתֶר. '''עֵינָיו''' {{סי|נֶ}}גְדּוֹ יַיְשִׁירוּ חוֹזִים / {{סי|יָ|1}}הּ חֲכַם הָרָזִים{{ש}} {{סי|בָּ}}חוּר נָעִים כַּאֲרָזִים / {{סי|זַ|1}}ךְ עֹשֶׂה חֲזִיזִים. '''לְחָיָו''' {{סי|רֶ}}קַח מִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים / {{סי|כַּ|1}}בִּיר מֵשִׁיב טְעָמִים{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר אֲמָרָיו נְעִימִים / {{סי|הֶ|1}}גְיוֹנָיו בִּין מְחֻכָּמִים. '''יָדָיו''' {{סי|צֶ}}דֶק וּמִשְׁפָּט מֻפְלָאִים / {{סי|לִ|1}}גְלִילֵי תַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{ש}} {{סי|חֲ}}יָלֵי צְבָאָיו נוֹרָאִים / {{סי|חַ|1}}תִּים וּמִפָּנָיו יְרֵאִים. '''שׁוֹקָיו''' {{סי|ק}}וֹמַת עַמּוּדֵי שֵׁשׁ / {{סי|יְ|1}}סוֹד עוֹלָם לְהִתְאַשֵּׁשׁ{{ש}} {{סי|בַּ}}שְּׁבִיעִי לְמַעְלָה מִשֵּׁשׁ / יָפֶה כִּסְאוֹ לְיַשֵּׁשׁ. '''חִכּוֹ''' {{סי|רֻ}}בֵּי תּוֹרוֹת וְחֻקִּים / {{סי|יִ|1}}חוּדוֹ בְּתֵבֵל וּבִשְׁחָקִים{{ש}} {{סי|אַ}}דִּירֵי חַשְׁמַלֵּי בְּרָקִים / {{סי|עֹ|1}}צֶם קְדֻשָּׁתוֹ מְפִיקִים. <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''אָנָה''' {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ / {{סי|דּ|1}}וֹרְשִׁים אֶרְאֶלֵּי מְרוֹמוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}זֶה לָזֶה קוֹרֵא נָאֳמוֹ / {{סי|אֹ|1}}מֶר קָדוֹשׁ בְּשַׁלְּשֵׁמוֹ. <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>'''דּוֹדִי''' {{סי|נ}}וֹתֵן לְעַמּוֹ עֹז / {{סי|מִ|1}}פִּימוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמָעוֹז '''אֲנִי''' אַחַזֵּק תְּהִלָּה וָעֹז / {{סי|נֹ|1}}עַם לְשֵׁם מִגְדַּל עֹז.<קטע סוף=אופן/><noinclude>{{ש}} {{הור|והחיות}}</noinclude> ==מאורה== '''יָפָה אַתְּ''' שְׁאֵרִית אֲיֻמָּתִי{{ש}} '''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ''' לָשׁוּב לְתוֹרָתִי{{ש}} '''שִׁנַּיִךְ''' וּמַלְקוֹחַיִךְ שַׁתִּי בְּתוֹרָתִי{{ש}} '''כְּפֶלַח הָרִמּוֹן''' אַגִּיהֵךְ בִּזְרִיחָתִי :כַּכָּתוּב: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח׃{{ממס|ישעיהו ס א}} {{הור|יוצר}} ==אהבה== '''שִׁשִּׁים''' וּשְׁמוֹנִים מְאֹד רִחַקְתִּי{{ש}} '''אַחַת הִיא''' לְחֶלְקִי בָּחַרְתִּי{{ש}} '''מִי זֹאת''' הַמְּעִידָה אֵין זוּלָתִי{{ש}} '''אֶל''' עֲדָתָהּ אֵרֵד לְעוֹרֵר אַהֲבָתִי :כַּכָּתוּב: אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׃{{ממס|ירמיהו לא ב}} {{הור|הבוחר}} ==זולת== <קטע התחלה=זולת/>{{הור|'''א"ב'''; '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ אמן'''}} {{סי|אֵ}}לֶּה וְכָאֵלֶּה הִרְאִיתַנִי / {{סי|שָׁ|1}}מְעָה אָזְנִי וְהֵבַנְתַּנִי / '''לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי'''{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאֲךָ לְהָדִיץ דְּאֵבִי / {{סי|מֶ|1}}לֶל פַּצְתָּ לְהֵיטִיבִי / '''שׁוּבִי שׁוּבִי'''{{ש}} {{סי|גֵּ}}יא חִזָּיוֹן תְּחוּמַיִךְ / {{סי|עֲ|1}}לוֹתֵךְ לְהַגִּישׁ שְׁלָמַיִךְ / '''מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ'''{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלַיִךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר / {{סי|וּ|1}}כְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר / '''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר'''{{ש}} {{סי|הֲ}}דַר כִּהוּן אִפּוּדַיִךְ / {{סי|נֹ|1}}עַם מַלְכוּת כִּבּוּדַיִךְ / '''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ'''{{ש}} {{סי|וְ}}נַחַת שֻׁלְחָן דָּשֶׁן / {{סי|בְּ|1}}נֹכַח מְנוֹרָה לְדַשֵּׁן / '''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן'''{{ש}} {{סי|זְ}}בוּל קֹדֶשׁ הִלּוּלַיִךְ / {{סי|רֶ|1}}פֶד יֹפִי מִכְלוֹלַיִךְ / '''רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ'''{{ש}} {{סי|חַ}}יִל לִמְאֹד עָצַמְתְּ / {{סי|בְּ|1}}רֻבֵּי תּוֹרוֹת נִתְחַכַּמְתְּ / '''מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ'''{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיס נוֹי תְּהִלָּתֵךְ / {{סי|יִ|1}}תְאַוּוּ לְאֻמִּים לִרְאוֹתֵךְ / '''זֹאת קוֹמָתֵךְ'''{{ש}} {{סי|יְ}}דוּעַיִךְ נְטוּעִים כְּמַסְמָר / {{סי|צְ|1}}נוּעִים בְּכָל מִשְׁמָר / '''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר'''{{ש}} {{סי|כְּ}}תוּרָה בְּשֵׂכֶל טוֹב / {{סי|חֲ|1}}מוּדָה מִזָּהָב טוֹב / '''וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב'''{{ש}} {{סי|לָ}}אֵל אֲקַוֶּה לְסַעֲדִי / {{סי|קְ|1}}דוֹשִׁי פּוֹדִי וּכְבוֹדִי / '''אֲנִי לְדוֹדִי'''{{ש}} {{סי|מְ}}פֻזֶּרֶת מִקָּצֶה לְקָצֶה / {{סי|חַ|1}}נּוּן סְגוּרֶיהָ הַיְצֵא / '''לְכָה דּוֹדִי נֵצֵא'''{{ש}} {{סי|נַ}}הֵל מְעוּטֵי עַמִּים / {{סי|זָ|1}}רַח אוֹרְךָ לָעֲמוּמִים / '''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים'''{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹשׂ מְסִבָּה לְהַאֲרִיחַ / {{סי|ק|1}}וֹל קוֹרֵא לְהַצְרִיחַ / '''הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ'''{{ש}} {{סי|עִ}}מְּךָ בְּוַעַד לְהַאֲהִילִי / {{סי|וְ|1}}לָבוֹא בְּשִׂמְחַת גִּילִי / '''מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי'''{{ש}} {{סי|פַּ}}נּוֹת דֶּרֶךְ בְּבוֹאֲךָ / {{סי|אֶ|1}}ל מְכוֹנְךָ וּמִקְרָאֲךָ / '''אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ'''{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|מִ|1}}יָּד מַעֲבִידִי בְּקֹשִׁי / '''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי'''{{ש}} {{סי|קַ}}וּוֹת מוֹעֵד עִתְּכֶם / {{סי|צִ|1}}יּוֹן עֲלוֹת קִרְיַתְכֶם / '''הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם'''{{ש}} {{סי|ר}}וֹאֵי מוֹפְתֵי הַגְּאֻלָּה / {{סי|אֹ|1}}מֶר יַעֲנוּ בְּמִלָּה / '''מִי זֹאת עֹלָה'''{{ש}} <includeonly>{{הור|קו"ח:}} </includeonly>{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי בְּגֵיא גָּלוּתָם / {{סי|מַ|1}}הֵר מֵאִתְּךָ תְּהִלָּתָם / '''שִׂימֵנִי כַּחֹתָם'''{{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף עֹז אֲהָבִים / {{סי|נַ|1}}גֵּן שִׁירִים עֲרֵבִים / '''כְּעַל מַיִם רַבִּים''' {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>'''מַיִם רַבִּים''' / {{סי|שַׂ}}מְתָּ נְתִיבָה{{ש}} '''אָחוֹת''' / {{סי|מָ}}שַׁכְתָּ לְךָ בְּאַהֲבָה{{ש}} '''אִם''' / {{סי|עֻ}}נֵּיתִי וְנַפְשִׁי תְּאֵבָה{{ש}} '''אֲנִי חוֹמָה''' / {{סי|וְ}}שָׁדַי לְאֵין קִצְבָה{{ש}} '''כֶּרֶם''' / {{סי|נָ}}עִים וְנַחֲלָה חֲשׁוּבָה{{ש}} '''כַּרְמִי''' / {{סי|בָּ}}זְזוּ וְשָׂמוּנִי חָרְבָּה{{ש}} '''הַיּוֹשֶׁבֶת''' / {{סי|רְ}}בוּצָה וְיֶשַׁע מְקַוָּה{{ש}} '''בְּרַח''' / {{סי|יֶ}}שַׁע הַפְלֵא דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}} '''דּוֹדִי''' / {{סי|צ}}וּר נַעֲרָץ בְּאַלְפֵי רְבָבָה{{ש}} '''וּדְמֵה לְךָ''' / {{סי|חַ}}י כְּעַל מֵי תְּהוֹם רַבָּה{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שִׁבְּחוּךָ שִׁירָה עֲרֵבָה<קטע סוף=זולת/><noinclude>{{ש}} {{הור|עזרת אבותינו}}</noinclude> ==גאולה== <קטע התחלה=גאולה/>{{הור|סימן: '''שמעון'''}} {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|שַׁ}}אֲנָן נָוֶה :וְאִם הֶלְאִינוּ דֶּרֶךְ הַעֲוֵה :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מַדְוֶה :וְאַתָּה יְיָ מָעוֹז וּמִקְוֶה :עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם נְקַוֶּה :לְגָאֳלֵנוּ וּלְשִׁיתֵנוּ כְּגַן רָוֶה: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|מְ}}קוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ :וְאִם עֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ :הִנֵּה בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֵׁנוּ :וְאַתָּה יְיָ גּוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׂיחַ רַחֲשֵׁנוּ :לְגָאֳלֵנוּ מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ לְהַחְפִּישֵׁנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|עִ}}יר צִדְקֵנוּ :וְאִם לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל מַצְדִּיקֵנוּ :הִנֵּה אֲכָלוּנוּ בְּכָל פֶּה מְדִיקֵּינוּ :וְאַתָּה יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ מְחוֹקְקֵנוּ :עָלֶיךָ נַשְׁלִיךְ יַהַב חֶלְקֵנוּ :לְגָאֳלֵנוּ בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה לְהַחֲזִיקֵנוּ: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|וַ}}עַד הַזְּבוּל :וְאִם עֻלְּךָ שָׁבַרְנוּ בְּלִי סָבוּל :הִנֵּה לָקִינוּ בְּכָל מִינֵי חִבּוּל :וְאַתָּה יְיָ מְשַׂמֵּחַ אָבוּל :עָלֶיךָ נַסְבִּיר לְהַתִּיר כָּבוּל :לְגָאֳלֵנוּ לְהִתְגַּדֵּל מֵעַל לִגְבוּל: {{סי|בְּרַח דּוֹדִי אֶל|1}} :{{סי|נִ}}שָּׂא מִגְּבָעוֹת :וְאִם זַדְנוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת :הִנֵּה הִשִּׂיגוּנוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת :וְאַתָּה יְיָ אֵל לְמוֹשָׁעוֹת :עָלֶיךָ נִשְׁפֹּךְ שִׁיחַ שַׁוְעוֹת :לְגָאֳלֵנוּ וּלְעַטְּרֵנוּ כּוֹבַע יְשׁוּעוֹת:<קטע סוף=גאולה/> {{הור|'''בִּגְלַל אָבוֹת תּוֹשִׁיעַ בָּנִים, וְתָבִיא גְּאֻלָּה לִבְנֵי בְנֵיהֶם.'''{{ש}}גאל}} {{סוף}}<noinclude> ==קישורים והערות== {{מיזמים|ויקיפדיה=ברח דודי}} [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי מאורה]] [[קטגוריה:פיוטי אהבה]] [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי גאולה]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:יוצרות המיוסדים על שיר השירים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יוצרות]] <noinclude/> lup0q9vk96cvkv57dggrmfo1q9pvitn 0 1726720 3003936 2996830 2026-04-09T22:00:46Z Yack67 27395 3003936 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר לפי מנהג אשכנז המזרחי ביום ז'.}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] <noinclude/> my34cybp65dwlps8z0x9dwa7gatrjfw 3003937 3003936 2026-04-09T22:04:18Z Yack67 27395 3003937 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר לפי מנהג אשכנז המזרחי ביום ז'.}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{הור|והחיות}}<noinclude>{{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> e77auykj192wjgivy3o0w70g0ljoa6f 3003938 3003937 2026-04-09T22:04:50Z Yack67 27395 3003938 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר לפי מנהג אשכנז המזרחי ביום ז'.}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} <noinclude>{{הור|והחיות}}{{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 1695u7ohuf9c16t37tp1gjpgf35a4ul 3003943 3003938 2026-04-09T22:47:39Z Yack67 27395 3003943 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר לפי קצת קהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ז' כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} <noinclude>{{הור|והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> tsbgsj2o6gbaesfa5xy1q30xtih0uio 3003955 3003943 2026-04-10T01:17:49Z בן עדריאל 9444 3003955 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ז' כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} <noinclude>{{הור|והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 9abn47dd6e9wxgj8043g2qf6oy1k1ys 3003969 3003955 2026-04-10T08:02:13Z Yack67 27395 3003969 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|אופן לפסח מאת ר' יעקב, ויש שייחסוהו ל[[מחבר:רבנו תם|ר' תם]]. נאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} וביום ח' שחל במוצאי שבת.}}{{ש}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''; '''יעקוב'''}} {{סי|יְ|3}}דוּעֵי שֵׁם / בְּבוֹר נֶשֶׁם / וּבְנִקְיוֹן רַעְיוֹנִים{{ש}} {{סי|עֵ|2}}ת פֻּלְּטוּ / וְנִתְמַלְּטוּ / מִכּוּר בַּרְזֶל סְוֵנִים{{ש}} {{סי|ק|2}}וֹל נוֹפְפוּ / וְלֹא רוֹפְפוּ / כְּמוֹ אָבוֹת כֵּן בָּנִים{{ש}} {{סי|בְּ|2}}כֵן יַחַד / קוֹל אֶחָד / כִּי צוּר שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר1}} הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים.{{ממס|דברים י יז}} {{סי|עֲ}}דַת עֲנָמִים / עֲבוּר עֲגוּמִים / עֲלֵיהֶם מָרוֹם הִרְעִים{{ש}} וּשְׁפָטָם / וַחֲבָטָם / אֵל, בַּעֲשָׂרָה נְגָעִים{{ש}} וַיְשִׁמֵּם / וִישִׂימֵם / בְּלֵב יַמִּים נִטְבָּעִים{{ש}} וְנֻצְּלוּ / וְנִגְאֲלוּ / פְּלֵטֵי הֲמוֹן נוֹשָׁעִים{{ש}} אָז שׁוֹרְרוּ / וְאָז פֵּאֲרוּ / בִּזְמָרִים וּבִרְנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|קֳ}}בֵל מְרוֹמוֹ / יוֹם בְּיוֹמוֹ / כֵּן יְבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדוֹ{{ש}} וּכְשׇׁמְּעָם / כֵּן בְּרַעַם / מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹדוֹ{{ש}} יִקֹּדוּן / וְיִסְגֹּדוּן / מֵחֲזוֹת שְׁכִינַת הוֹדוֹ{{ש}} מִי יֶחֱזֶה / זֶה אוֹ זֶה / נִסְתְּרָה בַּעֲבִי עֲנָנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|וְ}}הַחַיּוֹת / בְּרוּם עֲלִיּוֹת / כֵּס יְקָרוֹ תִּשֶּׂאנָה{{ש}} בְּכַנְפֵיהֶן / גַּבֵּיהֶן / וּגְוִיּוֹתֵיהֶן תְּכַסֶּינָה{{ש}} בְּקוֹל נָשְׁקָן / בְּהַחְזִיקָן / כַּנְפֵיהֶם תְּרִימֶינָה{{ש}} וּבְעָמְדָם / בְּמַעֲמָדָם / כַּנְפֵיהֶם תְּרַפֶּינָה{{ש}} גַּם בְּלֶכְתָּם / לְעֻמָּתָם / יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{סי|בְּ}}נֵי סְגֻלָּה / מִתְּחִלָּה / הֵם יַקְדִּישׁוּ בְּמַטָּה{{ש}} בְּרוּם קוֹלָם / אֲדוֹן עוֹלָם / אֲשֶׁר אוֹר לָבַשׁ וְעָטָה{{ש}} וְאָז הֲמֻלָּה / מִלְּמַעְלָה / יַעֲרִיצוּהוּ בְּמִבְטָא{{ש}} חֲבוּרַת אֵל / כְּנֶגֶד אֵל / מְסֻדָּרִים כְּמוֹ שִׁיטָה{{ש}} אֵל מְפָאֲרִים / וּמְהַדְּרִים / וְהֵם אֹמְרִים וְגַם עוֹנִים {{רפרן|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} <noinclude>{{הור|והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> ru8ysibx2ts2o71brypxoq0seusczut 0 1726721 3003933 2980866 2026-04-09T21:01:04Z בן עדריאל 9444 3003933 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude> [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> qiwx9zdwi1uilwegqeszn90reojjfwf 3003935 3003933 2026-04-09T21:55:27Z Yack67 27395 3003935 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' (במגנצא ביום ח').}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude> {{הור|המאיר}} [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> nnn53urtikd7206ot0sxwebgj79fn2i 3003939 3003935 2026-04-09T22:11:57Z Yack67 27395 3003939 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' (במגנצא ביום ח') כשחל בחול.{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}}}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> 949df5vxuk4nlcww827ipobcnn19iyk 3003964 3003939 2026-04-10T07:54:54Z Yack67 27395 3003964 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת (במגנצא תמיד ביום ח').}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> sx9pgkupl2haacjmfmm4qbeygke8420 3003967 3003964 2026-04-10T07:56:29Z Yack67 27395 3003967 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת (במגנצא אומרים אותו תמיד ביום ח' חוץ מאם חל בשבת).}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> 1dciiueoa27ofd3o0fi6g8gwwcd384l 3004010 3003967 2026-04-10T09:11:45Z Yack67 27395 3004010 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת למנהג אשכנז המזרחי (במגנצא אומרים אותו תמיד ביום ח' חוץ מאם חל בשבת).}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> faoie5x8nfnqwpcmarkywh1u6cvnf6d 3004024 3004010 2026-04-10T09:51:57Z Yack67 27395 3004024 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת למנהג אשכנז המזרחי (במגנצא אומרים אותו תמיד ביום ח' חוץ מאם חל בשבת).}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<includeonly>{{הור|חזן}}</includeonly><b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<includeonly>{{הור|חזן}}</includeonly><b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> jhr6pqnowkllx45ixul60bjk2d7sxcj 3004025 3004024 2026-04-10T09:53:26Z Yack67 27395 3004025 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליום טוב אחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|ר' שמעון הגדול]], הנאמר לפי מנהג אשכנז ביום ז' כשחל בחול,{{הערה|אם חל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת למנהג אשכנז המזרחי (במגנצא אומרים אותו תמיד ביום ח' חוץ מאם חל בשבת).}} </noinclude>{{הור|מיוסד על ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]. סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''. בסופי המחרוזות מובאות מ[[תהלים קיד]], [[תהלים קטו|קטו]].}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|1}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁנֵּי פֶּרַח מַזְרִיחַ מְאוֹרַיִם / שְׁמָרָם כְּאִישׁוֹן כְּרֻדְּפוּ אֲחוֹרַיִם / בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|1}} {{סי|מְ}}שִׁסַּת מִסְתּוֹלֵל בּוֹ לְהַלְעֵז / מְמֻשָּׁךְ מִפֶּרֶךְ בְּיָד רָמָה לְהָעֵז / בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|1}} {{סי|עָ}}נָו וְסִיעָתוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ / עֱזוּז יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ / הָיָתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ :<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly><b>{{סי|שִׁ|2}}מְךָ עַל כֹּל יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ / {{סי|מ|2}}וֹשָׁבְךָ בָּרוּם וְהִלּוּכָךְ בַּקֹּדֶשׁ / {{סי|עֵ|2}}ד{{סי|וֹ|2}}תֶיךָ {{סי|נֶ|2}}אֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ. קָדוֹשׁ </b> "{{סי|עָזִּי|1}} {{סי|וְ}}זִמְרָת יָהּ" שׁוֹרְרוּ לוֹ מִקְהֲלוֹתָיו / וְשִׁוּוּ הוֹד וְהָדָר בִּתְהִלּוֹתָיו / יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|נִ}}גְלָה לְעַמּוֹ הֱיוֹת מָנוֹס / נוֹזְלִים צָגוּ כְּמוֹ נֵד לִכְנֹס / הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת|1}} {{סי|בּ}}וֹגֵד בֻּלְּעוּ בְּסוּף וְשִׁיחוֹר / בִּנְהָרִים חָרָה אַפּוֹ וְנֶהֶפְכוּ סְחַרְחוֹר / הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר {{סי|תְּהֹמֹת|1}} {{סי|רָ}}גְזוּ וַיֶּהֱמוּ גַּלִּים / רָאוּךָ מַּיִם מֵאֵימָתְךָ חָלִים / הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|1}} {{סי|יֶ}}שַׁע הָחִישָׁה בְּעֵת רָצוֹן / יִרְעֲשׁוּ הָרִים וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|1}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ מַפַּלְתָּם תִּקְנֹס / צוּלָה חָרְבָה וְנַהֲרוֹתֶיהָ תֶּאֱנֹס / מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס {{סי|וּבְרוּחַ|1}} {{סי|חָ}}זָק סֵעַרְתָּם בְּחַרְחוֹר / חוֹמָה וּמְסִלָּה לְעַמְּךָ תִּבְחֹר / הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר{{ש}} {{סי|אָמַר|1}}, {{סי|קִ}}בֵּץ כְּעָמִיר שָׂרֵי אֱוִילִים / קֻלַּע נַפְשׁוֹתָם חֶפְצוֹ לְהַשְׁלִים / הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|1}}, {{סי|חֲ}}מָתְךָ תִּבְעַר פְּנִימִי וְחִיצוֹן / חֶלֶד הִתְפּוֹרְרָה תָּוֶךְ וְקִיצוֹן / גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן {{סי|מִי כָמֹכָה|1}} {{סי|זְ}}מִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה בְּמֶרֶץ / זְרוֹעַ חָשַׂפְתָּ וְהִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ / מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|1}} {{סי|קַ}}שְׁתּוֹ רֹאשׁ פְּרָזִים לִנְקֹב / קְרִיּוֹת וּמִבְצָרִים נֶחְשְׁבוּ לִרְקֹב / מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|1}} {{סי|וְ}}נֵהַלְתָּ עַם עֲמוּסֵי מֵעַיִם / וְלֹא מָנַעְתְּ מִפִּיהֶם דְּגַן שָׁמַיִם / הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם {{סי|שָׁמְעוּ|1}} {{סי|אָ}}מְצָךְ כָּל אַפְסֵי תְּחוּמַים / אֶדֶר הוֹדְךָ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם{{ש}} {{סי|אָז|1}} {{סי|מָ}}צְאוּ אָבוֹת חֵן וּבְצִלְּךָ לָנוּ / אָנָּא הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ / לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|1}} {{סי|צָ}}רָה בַּעֲדִינָה מֵאֱנוֹשׁ לֶאֱבֹד / צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב, אוֹתְךָ לַעֲבֹד / כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד {{סי|תְּבִאֵמוֹ|1}} {{סי|אֲ}}גוּדִים יַחַד לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ / וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר צְבִי, קֹדֶשׁ נַחֲלָתֶךָ / עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ{{ש}} {{סי|יְיָ|1}} {{סי|מְ}}קַוֶּיךָ מְקַבְּלִים עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם / נָא הֱיֵה סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹלְלֵיהֶם / לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|כִּי בָא|1}} {{סי|נ}}וֹגֵשׂ וְכָל חֵילוֹ בַּמַּיִם / נָא שִׁית אֱדוֹם לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם / וְיֵדְעוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם :<includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly><b>כְּהִפְלֵאתָ לְדוֹר רִאשׁוֹן רַב נִסֶּיךָ / הַפְלֵא עִם אַחֲרוֹנִים, מְחַכֶּיךָ וְחוֹסֶיךָ / וְכָל פֶּה יְהַלֶּלְךָ, מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ. קָדוֹשׁ </b> <noinclude>{{הור|המאיר}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> 97o2y0zpdt93a6jxmnalixnw74iuyh9 0 1726722 3003941 2980906 2026-04-09T22:35:32Z Yack67 27395 3003941 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי כאופן לשביעי של פסח.{{הערה|כך ברוב מקומות}} לפי מבנהו סביר שנכתב במקור כפיוט יוצר.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 2x6f0ky6ix09j7roevrjxabz2t6tspb 3003942 3003941 2026-04-09T22:45:29Z Yack67 27395 3003942 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לפסח, הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי כאופן ליום ז'{{הערה|כך ברוב מקומות}} כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} לפי מבנהו סביר להניח שנכתב במקור כפיוט מסוג 'יוצר'.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> r9tj90tteppglenyiuqkl4wjx14bna9 3003945 3003942 2026-04-09T23:08:45Z מו יו הו 37729 3003945 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לפסח, הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי כאופן ליום ז'{{הערה|כך ברוב המקומות.}} כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} לפי מבנהו סביר להניח שנכתב במקור כפיוט מסוג 'יוצר'.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> 4usudu8dqzntwbmntdrczl5tyzypdw6 3003957 3003945 2026-04-10T01:20:27Z בן עדריאל 9444 לא מספיק ברור, לענ"ד 3003957 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לפסח, הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי כאופן ליום ז' כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} לפי מבנהו סביר להניח שנכתב במקור כפיוט מסוג 'יוצר'.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> qbhod5hceq9bp8v7sw219b39y3epoai 3003962 3003957 2026-04-10T07:20:40Z Yack67 27395 3003962 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לפסח, הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי{{הערה|כך מנהג ברונא (מורביה) ופולין. בשאר ארצות יש שאמרו [[ידועי שם בבור נשם]].}} כאופן ליום ז' כשחל בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} לפי מבנהו סביר להניח שנכתב במקור כפיוט מסוג 'יוצר'.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> aym4y42p915l27ypukkclyg10wgt053 3003968 3003962 2026-04-10T08:00:47Z Yack67 27395 3003968 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לפסח, הנאמר בחלק מקהילות מנהג אשכנז המזרחי{{הערה|כך מנהג ברונא (מורביה) ופולין. בשאר ארצות יש שאמרו [[ידועי שם בבור נשם]].}} כאופן ליום ז' כשחל בחול,{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}} וביום ח' החל במוצאי שבת.{{הערה|ובפוזנא אמרו אז אופן של יום ח' [[מחוללת מהוללת]].}} לפי מבנהו סביר להניח שנכתב במקור כפיוט מסוג 'יוצר'.}} </noinclude> {{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה אֲיֻמָּה אַחַת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}צָרָתָהּ וּמַפְרִיכָהּ יֵחַת{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּ}}אָלָהּ מִפֶּרֶךְ וְרוּחָהּ נִחַת. {{רפרן|וְצַח נֻצַּח נְצָחִים / וְצִחְצַח צַחְצוּחַ מְצַחְצְחִים / אָצוּ פּוֹצְחִים וּמְנַצְּחִים / לְמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}אָה כְּבָחוּר עַל יַמָּה{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|הַ}}מְּפֹאָר בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}חֵילוֹתָיו שִׁקַּע בִּתְהוֹמָהּ. {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זָ}}חֲלוּ וְחָלוּ מֵאֵימָתֶךָ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חִ}}לָּה בְּכֹחַ הַדְרָתֶךָ{{ש}} {{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נִהַגְתָּ רַעְיָתֶךָ. {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}הִיר זִעֲזַעְתָּ יַם סוּף{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כַּ}}בִּיר לְהֻמָּם לְשִׁסּוּף{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לְ}}מַעֲנִי בְּיָמִין חָשׂוּף. "{{סי|מִי כָמֹכָה|10}}" {{סי|מִ}}לְּלוּ בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נֶ}}גְדָּם פִּגְרָם לְחַלֵּל{{ש}} {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלִים עֻזְּךָ לְהַלֵּל. {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים וּבְרֶתֶת רוֹפְפוּ{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|פְּ}}לִילֵימוֹ בְּרַעַד זֻלְעָפוּ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|צְ}}וָחָה עֲלֵימוֹ וְיַחְדָּיו יָסוּפוּ. {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קִ}}רְיַת חָנָה דָּוִד{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא תַּרְבִּיד{{ש}} {{סי|יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שֵׁ}}ם {{סי|תִּ}}פְאַרְתֶּךָ, עֲדִינָה תַּאֲבִיד.<noinclude> {{הור|(וְצַח נֻצַּח נְצָחִים…){{ש}} והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] </noinclude> ao0ciqwggrf9gb7t5762orc81cz4b5l 0 1726723 3003947 3003524 2026-04-09T23:20:52Z Yack67 27395 3003947 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|זולת ליום טוב האחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|רבי שמעון הגדול]]. נאמר למנהג אשכנז בימי ז' וח' שחלים בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|אִ}}י פַתְרוֹס בְּעָבְרְךָ, רֹאשׁ תַּנִּין לְהָדֵשׁ{{ש}} בִּמְלֹאת סִפְקוֹ סְאוֹנוֹ מֹד בְּגֹדֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}אוֹכְלֵי פְּסָחִים נִתְקַדַּשְׁתָּ בְּשִׁיר לְחַדֵּשׁ{{ר1}} הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל חַג הִתְקַדֵּשׁ.{{ממס|ישעיהו ל כט}} {{סי|גָּ}}זוּ בְּעַזִּים צִבְאוֹת יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} הִפְלֵאתָ לָמוֹ צְדָקָה כְּהַרְרֵי אֵל {{ש}} {{סי|דּ}}וֹלְקֵימוֹ נִשְׁפַּטְתָּ תְּהוֹם רַבָּה לְהַתְאֵל{{ר1}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות טו א}} {{סי|הֵ}}ן עַל הַבְּאֵר שׁוֹרְרוּ בְּעַלִּיזוֹת{{ש}} בְּהַשָּׁקַת הָרִים אֶת וָהֵב לַחֲזוֹת {{ש}} {{סי|וּ}}בְסֵפֶר מִלְחָמוֹת רְשׁוּמָה בְּשִׁיטֵי חֲרוּזוֹת{{ר1}} אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.{{ממס|במדבר כא יז}} {{סי|זֹ}}הַר שֶׁמֶשׁ הִדְמִים דּוֹדִי וּמַאֲמִירִי{{ש}} וְיָרֵחַ הֶעֱמִיד כְּיוֹם תָּמִים תְּמוּרִי {{ש}} {{סי|חֲ}}קוּקָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר שִׁירַת מִזְמוֹרִי{{ר1}} אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַייָ בְּיוֹם תֵּת יְיָ אֶת הָאֱמֹרִי.{{ממס|יהושע י יב}} {{סי|טָ}}פְשׁוּ חָנֵף מָלְכוּ מִמּוֹקְשֵׁי עָם{{ש}} שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל, וְצִוָּה לְהוֹשִׁיעָם {{ש}} {{סי|יָ}}בִין וּנְגִיד חֲרֹשֶׁת לְמַפָּלָה הַכְנִיעָם{{ר1}} וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם.{{ממס|שופטים ה א}} {{סי|כֻּ}}לַּל וְהוּקַם עָל בַּמְּלָכִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} זְמִירוֹת הִנְעִים וְהִלַּךְ אֹרַח יְשָׁרָה {{ש}} {{סי|לְ}}עֵת זִקְנָתוֹ הוֹסִיף שֶׁבַח לְשׁוֹרְרָה{{ר1}} וַיְדַבֵּר דָּוִד לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה.{{ממס|ש"ב כב א}} {{סי|מָ}}סַר הָאָב לִבְנוֹ צָרְכֵי הַבַּיִת לְהַזְבִּיד{{ש}} לִמְצֹא מָקוֹם נַפְשׁוֹ בְּנֶדֶר הֶעֱבִיד {{ש}} {{סי|נִ}}קְרָא עַל שְׁמוֹ כִּי בְמַשָּׂאוֹ הִכְבִּיד{{ר1}} מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד.{{ממס|תהלים ל א}} {{סי|שְׂ}}מָחוֹת רַבּוּ, וְהֻגַּהּ כָּל מַאֲפֵל{{ש}} בִּיסוֹד הַבַּיִת, וְנִבְצַר בֹּחַן וָעֹפֶל {{ש}} {{סי|ע}}וֹלוֹת וּזְבָחִים לָרֹב וּשְׁלָמִים לְהִטָּפֵל{{ר1}} אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְיָ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.{{ממס|מלכים א ח יב}} {{סי|פֻּ}}גְּרוּ שֵׂעִיר וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וְחֵיל מְדָנַי{{ש}} בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ רְאוֹת יְשׁוּעַת יְיָ {{ש}} {{סי|צֹ}}רְבוּ לְמַשְׁחִית אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לְעֵינַי{{ר1}} נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרְכוּ אֶת יְיָ.{{ממס|דה"ב כ כו}} {{סי|ק}}וֹל שִׁירוֹת תֵּשַׁע שָׁמַעְנוּ בְּמֶרֶץ{{ש}} וְהָעֲשִׂירִית עוֹד נִשְׁמַע מִכְּנַף הָאָרֶץ {{ש}} {{סי|רָ}}נּוּ שָׁמַיִם וְהָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ{{ר1}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מב י}} {{סי|שִׁ}}ירוֹת אֵלֶּה לְשׁוֹן שִׁירָה מְיֻסָּדִים{{ש}} כִּי תְשׁוּעָתָם כַּיּוֹלֵדָה לָבוֹא צָרוֹת וּמִסְפְּדִים {{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שִׁיר אַחֲרוֹן כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים{{ר1}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים.{{ממס|תהלים קמט א}} {{סי|שִׁ}}עְבּוּד {{סי|מַ}}לְכֻיּוֹת {{סי|עִ}}קָּר {{סי|וְנִ}}סִּים מְרֻבִּים{{ש}} {{סי|בִּרְ}}אוֹת מַפַּלְתָּם יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים {{ש}} {{סי|יְצִ}}יאַת {{סי|חָ}}נֵס {{סי|קְ}}רֹא בְּטֶפֶל נֶאֱהָבִים{{ר1}} {{סי|חַזֵּק}} קְדֻשָּׁתְךָ, כְּעַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים.<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> tmcasal7g9q3hho5o8mo6c4he8vw9dq 3004027 3003947 2026-04-10T09:55:07Z Yack67 27395 3004027 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|זולת ליום טוב האחרון של פסח מאת [[מחבר:שמעון בר יצחק|רבי שמעון הגדול]]. נאמר למנהג אשכנז בימי ז' וח' שחלים בחול.{{הערה|ואילו כשחל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] כדי להתאים היוצר לקריאת שיר השירים בציבור.}}}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''שמעון בר יצחק חזק'''}} {{סי|אִ}}י פַתְרוֹס בְּעָבְרְךָ, רֹאשׁ תַּנִּין לְהָדֵשׁ{{ש}} בִּמְלֹאת סִפְקוֹ סְאוֹנוֹ מֹד בְּגֹדֶשׁ {{ש}} {{סי|בְּ}}אוֹכְלֵי פְּסָחִים נִתְקַדַּשְׁתָּ בְּשִׁיר לְחַדֵּשׁ{{ר1}} הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל חַג הִתְקַדֵּשׁ.{{ממס|ישעיהו ל כט}} {{סי|גָּ}}זוּ בְּעַזִּים צִבְאוֹת יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} הִפְלֵאתָ לָמוֹ צְדָקָה כְּהַרְרֵי אֵל {{ש}} {{סי|דּ}}וֹלְקֵימוֹ נִשְׁפַּטְתָּ תְּהוֹם רַבָּה לְהַתְאֵל{{ר1}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות טו א}} {{סי|הֵ}}ן עַל הַבְּאֵר שׁוֹרְרוּ בְּעַלִּיזוֹת{{ש}} בְּהַשָּׁקַת הָרִים אֶת וָהֵב לַחֲזוֹת {{ש}} {{סי|וּ}}בְסֵפֶר מִלְחָמוֹת רְשׁוּמָה בְּשִׁיטֵי חֲרוּזוֹת{{ר1}} אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.{{ממס|במדבר כא יז}} {{סי|זֹ}}הַר שֶׁמֶשׁ הִדְמִים דּוֹדִי וּמַאֲמִירִי{{ש}} וְיָרֵחַ הֶעֱמִיד כְּיוֹם תָּמִים תְּמוּרִי {{ש}} {{סי|חֲ}}קוּקָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר שִׁירַת מִזְמוֹרִי{{ר1}} אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַייָ בְּיוֹם תֵּת יְיָ אֶת הָאֱמֹרִי.{{ממס|יהושע י יב}} {{סי|טָ}}פְשׁוּ חָנֵף מָלְכוּ מִמּוֹקְשֵׁי עָם{{ש}} שָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל, וְצִוָּה לְהוֹשִׁיעָם {{ש}} {{סי|יָ}}בִין וּנְגִיד חֲרֹשֶׁת לְמַפָּלָה הַכְנִיעָם{{ר1}} וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם.{{ממס|שופטים ה א}} {{סי|כֻּ}}לַּל וְהוּקַם עָל בַּמְּלָכִים לְהִתְאַשְּׁרָה{{ש}} זְמִירוֹת הִנְעִים וְהִלַּךְ אֹרַח יְשָׁרָה {{ש}} {{סי|לְ}}עֵת זִקְנָתוֹ הוֹסִיף שֶׁבַח לְשׁוֹרְרָה{{ר1}} וַיְדַבֵּר דָּוִד לַייָ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה.{{ממס|ש"ב כב א}} {{סי|מָ}}סַר הָאָב לִבְנוֹ צָרְכֵי הַבַּיִת לְהַזְבִּיד{{ש}} לִמְצֹא מָקוֹם נַפְשׁוֹ בְּנֶדֶר הֶעֱבִיד {{ש}} {{סי|נִ}}קְרָא עַל שְׁמוֹ כִּי בְמַשָּׂאוֹ הִכְבִּיד{{ר1}} מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד.{{ממס|תהלים ל א}} {{סי|שְׂ}}מָחוֹת רַבּוּ, וְהֻגַּהּ כָּל מַאֲפֵל{{ש}} בִּיסוֹד הַבַּיִת, וְנִבְצַר בֹּחַן וָעֹפֶל {{ש}} {{סי|ע}}וֹלוֹת וּזְבָחִים לָרֹב וּשְׁלָמִים לְהִטָּפֵל{{ר1}} אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְיָ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל.{{ממס|מלכים א ח יב}} {{סי|פֻּ}}גְּרוּ שֵׂעִיר וְעַמּוֹן וּמוֹאָב וְחֵיל מְדָנַי{{ש}} בְּמַעֲלֵה הַצִּיץ רְאוֹת יְשׁוּעַת יְיָ {{ש}} {{סי|צֹ}}רְבוּ לְמַשְׁחִית אִישׁ בְּרֵעֵהוּ לְעֵינַי{{ר1}} נִקְהֲלוּ לְעֵמֶק בְּרָכָה כִּי שָׁם בֵּרְכוּ אֶת יְיָ.{{ממס|דה"ב כ כו}} {{סי|ק}}וֹל שִׁירוֹת תֵּשַׁע שָׁמַעְנוּ בְּמֶרֶץ{{ש}} וְהָעֲשִׂירִית עוֹד נִשְׁמַע מִכְּנַף הָאָרֶץ {{ש}} {{סי|רָ}}נּוּ שָׁמַיִם וְהָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ{{ר1}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ.{{ממס|ישעיהו מב י}} {{סי|שִׁ}}ירוֹת אֵלֶּה לְשׁוֹן שִׁירָה מְיֻסָּדִים{{ש}} כִּי תְשׁוּעָתָם כַּיּוֹלֵדָה לָבוֹא צָרוֹת וּמִסְפְּדִים {{ש}} {{סי|תֹּ}}קֶף שִׁיר אַחֲרוֹן כִּזְכָרִים לֹא יוֹלְדִים{{ר1}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים.{{ממס|תהלים קמט א}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{סי|שִׁ}}עְבּוּד {{סי|מַ}}לְכֻיּוֹת {{סי|עִ}}קָּר {{סי|וְנִ}}סִּים מְרֻבִּים{{ש}} {{סי|בִּרְ}}אוֹת מַפַּלְתָּם יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים {{ש}} {{סי|יְצִ}}יאַת {{סי|חָ}}נֵס {{סי|קְ}}רֹא בְּטֶפֶל נֶאֱהָבִים{{ר1}} {{סי|חַזֵּק}} קְדֻשָּׁתְךָ, כְּעַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים.<noinclude> {{הור|עזרת אבותינו}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> l5td1ph5z5912ugxc23x1u3a1pfsw1f 0 1726733 3003797 2997537 2026-04-09T15:43:50Z מו יו הו 37729 3003797 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> ===אופן=== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} <noinclude> [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> tgvfpgaj1tnr85nf8yk9927m9n3o760 3004003 3003797 2026-04-10T09:05:39Z Yack67 27395 3004003 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר{{הערה|או מערכת הכוללת יוצר ואופן, ראה להלן}} קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}</noinclude> ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> <noinclude>{{ש}}{{הור|המאיר}}</noinclude> ===אופן=== <noinclude>{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}<noinclude>{{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת אברהם פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}</noinclude> ({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים / לְהַלֵל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים / לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת / קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִים / לְעוּמַת שְׁרָפִים {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}) <noinclude>{{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> mmkmqcjd0oawbzmzsfa3g9w9j0wkipt 3004006 3004003 2026-04-10T09:09:08Z Yack67 27395 3004006 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר{{הערה|או מערכת הכוללת יוצר ואופן, ראה להלן}} קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}</noinclude> ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> <noinclude>{{ש}}{{הור|המאיר}}</noinclude> ===אופן=== <noinclude>{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}<noinclude> {{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת אברהם פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}</noinclude> ({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים / לְהַלֵל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים / לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת / קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִים / לְעוּמַת שְׁרָפִים {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}) <noinclude>{{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> 1026cxkbiedth59paf0oe4hexj2psw6 3004008 3004006 2026-04-10T09:11:09Z בן עדריאל 9444 3004008 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}</noinclude> ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} {{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> <noinclude>{{ש}}{{הור|המאיר}}</noinclude> ===אופן=== <noinclude>{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}<noinclude> {{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת אברהם פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}</noinclude> ({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים לְהַלֵּל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לְעֻמַּת שְׂרָפִים {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}) <noinclude>{{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> fbxl1uji71prfovkppkq26qbvyc5h3i 3004023 3004008 2026-04-10T09:48:22Z Yack67 27395 3004023 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}</noinclude> ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} <includeonly>{{הור|חזן}}</includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> <noinclude>{{ש}}{{הור|המאיר}}</noinclude> ===אופן=== <noinclude>{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}<noinclude> {{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת אברהם פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}</noinclude> ({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים לְהַלֵּל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לְעֻמַּת שְׂרָפִים {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}) <noinclude>{{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> 0pm98myurmmgoeylre2vpx3lkhqlzll 3004026 3004023 2026-04-10T09:53:36Z Yack67 27395 3004026 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר קדום אנונימי ליום טוב האחרון של פסח. למנהג אשכנז המזרחי הוא נאמר ביום ח' של פסח שחל בג' או ה' בשבת,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע שושני פרח]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ולמנהג אשכנז המערבי אף אם חל ביום א' בשבת (במגנצא אומרים אותו ביום ז' החל בחול).}}</noinclude> ===יוצר=== <קטע התחלה=יוצר/>{{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע, ראשי הפסוקים של [[שירת הים]]}} {{סי|אַ}}תָּה הֵאַרְתָּ יוֹמָם וָלַיְלָה לִפְנֵי מַחֲנָי{{ש}} {{סי|אַ}}חֲרַי רָדְפוּ מַרְכְּבוֹת מְעַנָּי{{ש}} {{סי|אֲ}}בֵדַת גּוּפָם עַל שְׂפַת הַיָּם רָאוּ עֵינָי{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים שׁוֹרְרוּ בַּיּוֹם הַהוּא {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|בְּ}}רִית בְּתָרִים הִזְהִיר דַּיָּן וְגוֹאֵל {{ש}} {{סי|בִּ}}נְטוֹתוֹ זְרוֹעוֹ וּגְדֻלַּת יָד כָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן עַם יְרֵאָיו הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי הוּא אֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}לוּעֵי גֵּיא יַם סוּף {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}אוּלִים כְּיָצְאוּ מִכּוּר לְחֵרוּת חֲפוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁוּ לְיַם סוּף וְלַמָּוֶת אֲנוּשֵׁי {{ש}} {{סי|גֵּ}}אִים רָדְפוּ וְאָבְדוּ בְּגַלֵּי יָם חֲלוּשֵׁי{{ש}} {{סי|גָּ}}אֹה גָּאָה שִׁיר יְשׁוּעָה {{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה|10}} {{סי|דָּ}}פַק פִּתְחֵי יְשֵׁנָה בְּנֶפֶשׁ בְּזוּיָה{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר נַחַת מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת עֲטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָהּ הוֹצִיאָהּ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יוֹנְקִים זֶה אֵלִי {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|הָ}}לְכוּ בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכִים בַּתְּהוֹמוֹת כְּבַבִּקְעָה אָדָם וּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|הַ}}בָּאִים אַחֲרֵיהֶם זֹעֲמוּ בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּרִים שִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ וְנָמוּ {{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|וַ}}יֶּחֱזַק לִבּוֹ לִרְדֹּף עִם כָּל צְבָא קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר לָקַח לוֹ{{ש}} {{סי|וַ}}יֹּרֵם בְּחִצֵּי אֵשׁ וְהָמָם וְהִבְהִילוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}טֻבְּעוּ בְיַם סוּף {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{סי|זָ}}מְמוּ פֶּן יַרְבֶּה יוֹעֲצֵי תוֹלָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}דוּ בְּפֶרֶךְ וְהִכְבִּידוּ עֻלֵּימוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן מַחְשְׁבוֹתָם נֶהְפַּךְ עָלֵימוֹ{{ש}} {{סי|ז}}וֹרְקֵי יְלוּד בַּמַּיִם {{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|חֻ}}תַּם עַל הָרֵי בָתֶר נִקְמַת דִּינָי{{ש}} {{סי|חִ}}בֵּל נוֹגְשַׂי וְדָן דִּינָי{{ש}} {{סי|חֻ}}לָּקוּ בְּגַלֵּי יָם פִּגְרֵי מְדָנַי{{ש}} {{סי|חִ}}זַּקְתַּנִי בְּכֹחַ נֶאְדָּרִי {{סי|יְמִינְךָ יְיָ|10}} {{סי|טֻ}}מְּנוּ בְּנֶגֶף בְּכוֹרֵי שׂוֹטְנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ פַּעֲמֵי רוֹדְפֵי הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}בְּעוּ בְּלִבּוֹתֵי יָם צוֹרְרֵי אֱמוּנֶיךָ{{ש}} {{סי|טֻ}}אֲטָאוּ קָמֶיךָ בַּחֲרוֹנְךָ {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|יָ}}רִיתָ בְאֵשׁ וְעָנָן חִצֵּי רְשָׁפֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}רְדוּ עַל מַחֲנוֹת צְבָא מְחָרְפֶיךָ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי רָדְפוּ אַחַר עַם מְצַפֶּיךָ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּפְתָּ תְּהוֹם כְּקֶרַח {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ|10}} {{סי|כִּ}}נֵּס כָּל עַמּוֹ יָהִיר חֲסַר לֵב{{ש}} {{סי|כַּ}}עֲסוֹ הֵעִיר לִרְדֹּף כְּדֹב אֹרֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}חָפַר בּוֹר לִנְפֹּל בּוֹ חֻיֵּב {{ש}} {{סי|כָּ}}לָה לְהוֹרִישׁ שׁוֹר וָשֶׂה {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|לִ}}שְׁפֹּט זֵדִים לַמַּבּוּל יָשַׁבְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}אַדִּירֵי מַיִם כְּדָגִים לְרֶשֶׁת אָסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}לוֹחֲצֵי עַמְּךָ מַכּוֹת עַל מַכּוֹת הוֹסַפְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם מֵי יַם סוּף בְּרוּחֲךָ {{סי|נָשָׁפְתָּ|10}} {{סי|מ}}וּשָׁעֵי יַם סוּף בְּשִׁירָה קִדְּמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}סַפְּרִים מַעֲשֶׂיךָ וְרֶנֶן הִנְעִימוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים כְּבוֹדְךָ בְּהִלּוּל רוֹמְמוּךָ{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁבְּחִים לְשִׁמְךָ וְנָמוּ יְיָ {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|נֶ}}אֱנָחוּ מֵעַבְדוּת וְאֹזֶן הִטִּיתָ{{ש}} {{סי|נְ}}קָמָה לָבַשְׁתָּ וְקִנְאָה עָטִיתָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹגְשֵׂימוֹ נִעַרְתָּ וְכֻלָּם טֵאטֵאתָ{{ש}} {{סי|נִ}}בְלָתָם לִבְלֹעַ גֵּיא יְמִינְךָ {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל כָּבֵד לַחֲצָם רָאִית{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כוּר בַּרְזֶל מִתּוֹכָם הוֹצֵאתָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹטְנֵימוֹ נִעַרְתָּ וְלִתְהוֹם דִּחִיתָ{{ש}} {{סי|סְ}}מוּכִים עַל שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּחַסְדְּךָ {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|ע}}וֹרֵר סְעָרָה בְּשַׁאֲגַת רְעָמִים{{ש}} {{סי|ע}}וֹכֵר זֵדִים בְּמִשְׁבְּרֵי יַמִּים{{ש}} {{סי|עָ}}רַץ גֵּאִים וְהִשְׁפִּיל רָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}לִילוֹת נִסֵּי נוֹרְאוֹתֶיךָ {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|פְּ}}דוּיִם כְּיָצְאוּ לְחֵרוּת לְגוֹאֲלָם הִלְלוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}זוּרֵי כְנַעַן רָגְזוּ וְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}אֲתֵי מוֹאָב רָעֲדוּ וְחֻלְחָלוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חֲתֵי אַלּוּפֵי אֱדוֹם {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צִ}}יר חִנֵּן לְהָנִיא עוֹבְדֵי פְסִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צְ}}וָחוֹת פִּימוֹ לִדֹּם כְּאַבְנֵי אֱלִילֵיהֶם{{ש}} {{סי|צֹ}}אנְךָ לְהַעֲבִיר עַד גְּבוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|צ}}וּקַת אֵימָתָה וָפַחַד {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת אִישׁ תָּם בִּרְכַּת אָב תַּשְׂבִיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}מֵיהֶם תַּפִּיל וּמִיָּדָם תּוֹשִׁיעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרִים וּבְמִרְעֶה טוֹב תַּרְעֵמוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת הַר נַחֲלָתְךָ {{סי|תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} {{סי|רַ}}חֲבַת יָדַיִם גְּעַר וְהַרְעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}פוֹת יָדַיִם לְהַעֲבִיר בָּהּ צוּר וִעֵד{{ש}} {{סי|רָ}}ז הַמְּלוּכָה יְשֻׁרוּן לְהָעֵד{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן וְשִׁירָה שׁוֹרְרוּ {{סי|יְיָ יִמְלֹך לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|שָׁ}}אַג אֵל כְּאַרְיֵה וְחָשַׂף זְרוֹעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}פְעַת יַם סוּף חָרַב וְהִבְקִיעוֹ{{ש}} {{סי|שִׁ}}דְּפוֹ בְּרוּחַ קָדִים וְהִכְרִיעוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב וַיְכַס רִכְבּוֹ וְחֵילוֹ {{סי|כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה|10}} <includeonly>{{הור|חזן:}}</includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף בֵּית יַעֲקֹב אַדֶּרֶת עֶטְיָם{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת בְּרֹאשָׁם וַעֲטֶרֶת עֶדְיָם{{ש}} {{סי|תּ}}וֹפְפוּ בִּמְחוֹלוֹת כְּיָצְאוּ מִן הַיָּם{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדָה שִׁירָה נָמָה {{סי|וַתִּקַּח מִרְיָם|10}}<קטע סוף=יוצר/> <noinclude>{{ש}}{{הור|המאיר}}</noinclude> ===אופן=== <noinclude>{{הור2|הפיוט הבא אינו נמצא במחזורי אשכנז, אבל הוא נמצא במחזורי רומא ורומניא, והחוקרים הסכימו שהוא ככל הנראה חלק מאותה מערכת, אבל נחלקו האם הוא באמת אופן כהוראה הנמצאת שם, או שהוא סילוק לגוף היוצר.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם|10}} {{סי|אָ}}סַר רִכְבּוֹ {{סי|בְּ}}שָׁלִישֵׁי חֵילוֹ / {{סי|גְּ}}מוּלוֹ לְהָשִׁיב לוֹ {{סי|דַּ}}יָּן הִבְהִילוֹ {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|הֵ}}עִיר חֵמָה {{סי|וְ}}נָאַם אֶרְדֹּף / {{סי|זְ}}עוּמֵי גַלֵּי יָם {{סי|חָ}}שַׁב לַהֲדֹף {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|טְ}}בִיעַת מְצוּלָה {{סי|יָ}}רְדוּ שָׁלִישָׁיו / {{סי|כַּ}}עוֹפֶרֶת צָלְלוּ {{סי|לִ}}גְיוֹנֵי פָּרָשָׁיו {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|מַ}}רְכְּבוֹת פַּרְעֹה {{סי|נִ}}עֲרוּ בְּתוֹךְ יָם / {{סי|סִ}}תְּמוּ תְֹּהֹמֹת {{סי|עֲ}}לֵיהֶם מֵי יָם {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|פְּ}}רִיצַת גְּזָרִים {{סי|צָ}}גוּ כְּחוֹמוֹת / {{סי|קָ}}פְאוּ בְּלֵב יָם {{סי|רִ}}בְיוֹנֵי תְהוֹמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים עָבְרוּ {{סי|שִׁ}}פְעַת בְּקִיעָה / {{סי|תְּ}}הוֹמוֹת דָּרְכוּ {{סי|תְּ}}מוּר גֵּיא רְקוּעָה {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}<noinclude> {{הור2|שני הבתים האחרונים נמצאים רק במחזור רומניא, ולדעת אברהם פרנקל נראה שהם הוספה כדי להתאים את הפיוט לשימושו כאופן.}}</noinclude> ({{סי|תְּ}}כוּנַת מְשׁוֹרְרִים לְהַלֵּל לְנוֹתֵן נְקָמוֹת / {{סי|תְּ}}שׁוּעָתוֹ רוֹאִים לִגְמוֹל אוֹיֵב נְקָמוֹת {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}} {{סי|תְּ}}מוּר כֵּס חַיּוֹת קֹדֶשׁ הַמְבָרְכִים / כְּחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים לְעֻמַּת שְׂרָפִים {{רפרן|סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם}}) <noinclude>{{הור|והחיות}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] </noinclude> sab7t8paub66pg69awgjeqdl7k69iqn 0 1726734 3004019 2996848 2026-04-10T09:43:20Z Yack67 27395 3004019 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|אופן מאת ר' משה בר יצחק. נאמר למנהג אשכנז המערבי ביום אחרון של פסח החל בימי ג' או ה' בשבת,{{הערה|אם חל בשבת אומרים [[אהוביך אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בציבור. וכשחל ביום א' אומרים [[ויושע אל אמונה]] או [[ידועי שם בבור נשם]] שלא אמרו אתמול מאותה סיבה.}} ובפוזנא אף אם חל ביום א' בשבת.}}{{ש}}</noinclude> {{הור|סימן: '''משה בר יצחק'''}} {{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת / מְהֻלֶּלֶת / נֶאְדָּרִי עַל מוֹקְדָם{{ש}} {{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת / מְהַבְהֶבֶת / מַחֲצֶבֶת כְּמוֹ נֶאֱדָם{{ש}} {{סי|הֲ}}מוֹן עָפִים / מִתְרוֹפְפִים / מִכֹּחָהּ בְּמַעֲמָדָם{{ש}} רוֹם טִפְּחָה / וְאַף בְּשִׂיחָה / נוֹטֵיהֶם וְתַפְקִידָם{{ש}} תִּמְצָא שְׂנֹא / טִבְּעָה נֹא / בְּעֵת רָפְתָה יָדָם{{ש}} וּבְאֵימָה / צְבָא רוֹמָה / מְשַׁלְּשִׁים קְדֻשָּׁה בְּמַעֲמָדָם{{ר1}} יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.{{ממס|תהלים קז ח}} וּמִתְחַדְּשִׁים / וּמִתְאַשְׁשִׁים / שׂוֹרְפִים כֹּל בְּלַפִּידָם{{ש}} {{סי|בִּ}}רְעָדוֹת / וּבְקִדּוֹת / מִשְׁתַּחֲוִים לְצוּר הוֹדָם{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת אֵל / יִשְׂרָאֵל / מַעֲרִיבִים בְּסִלּוּדָם{{ש}} {{סי|י}}וֹם שִׁירָה / וְלֵיל זִמְרָה / בְּגִילָה וּבְכָל מְאֹדָם {{רפרן|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}} {{סי|צִ}}בְאוֹת הֲדֹם / לְצַח וְאָדוֹם / יַעֲלִיצוּ נִפְלָאִים{{ש}} {{סי|חֵ}}קֶר אֵין / סְאוֹן סוֹאֵן / וְגַם מַעֲשָׂיו נוֹרָאִים{{ש}} {{סי|קָ}}רוֹב הוּא / לְקוֹרְאֵהוּ / וּמוֹשִׁיעַ לְנִדְכָּאִים{{ש}} תּוֹעֵי הֲמוֹן / בִּישִׁימוֹן / עִיר מוֹשָׁב לֹא מוֹצְאִים{{ש}} יוֹם שִׁירָה / וְלֵיל זִמְרָה / בְּגִילָה וּבְכָל מְאֹדָם {{רפרן|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}} יָמִין וּשְׂמֹאל / לְהָלְאָה מוֹל / צַד הוֹלְכִים וּבָאִים{{ש}} לֹא יָדְעוּ / מַה יִּרְעוּ / וּרְעֵבִים וְגַם צְמֵאִים{{ש}} וּבְחָזְקָה / מִמְּצוּקָה / קָרְאוּ לְשׂוֹנֵא גֵאִים{{ש}} וּבִמְהֵרָה / הָעֲתִירָה / נִתְקַבְּלָה פְּרֹס דָּאִים{{ש}} הִשְׂבִּיעָם / בַּל יִנְעָם / חֵלֶף יְסַפְּרוּ בְּעוֹדָם {{רפרן|יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם}}<noinclude> {{הור|והחיות}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אופן]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> esj64tigjheso5acqr8adfynavf1lir 0 1726735 3003798 2980867 2026-04-09T15:44:38Z מו יו הו 37729 3003798 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל אֲיֻמָּתוֹ מִיַּד כּוֹבְשִׁים / מִכּוּר הַבַּרְזֶל שְׁמָטָהּ מֵאֲדֹנִים קָשִׁים / כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים{{ממס|תהלים קכד ז}}{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת רָאֲתָה עִלּוּף כּוֹבְשָׁהּ / אֲמָנָה מֵהַקְטִין וְתוֹרֵי זָהָב חֲבוּשָׁה / וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּֽהָ בוּשָׁה{{ממס|מיכה ז י}}{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׁרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת גְּלִילִים מָאתַֽיִם וַחֲמִשִּׁים נִמְנִים / יְקָר רֽוּחַ הַקֹּֽדֶשׁ הֻלְבְּשׁוּ בְּחֶזְיוֹנִים / גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים{{ממס|ישעיהו כו ב}} :<b>{{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ {{סי|אֲ|2}}מָנָה {{סי|יָרַ|2}}שׁ יֵשׁ נַחֲלָתוֹ / {{סי|בְּרִבְי|2}}וֹנֵ{{סי|י|2}} {{סי|צֶ|2}}אֱצָאָיו {{סי|חָ|2}}תְמוּ {{סי|קְ|2}}דוֹשׁ מַעֲלָתוֹ / וַיַּאֲמִֽינוּ בִדְבָרָיו יָשִֽׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.{{ממס|תהלים קו יב}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|דֻּ}}גְמַת תֶּֽחִי וְעַל הַשְּׁמִינִית הוֹדוֹת / רְאוּיוֹת לְנָאֶה וּמְשֻׁבָּח מִדּוֹתָיו חֲמוּדוֹת / בְּמָשָׁל פִּי אַבִּֽיעָה חִידוֹת{{ממס|תהלים עח ב}}{{ש}} {{סי|הָ}}דוּר גֵּאַֽנִי וְגֵאִיתִיו שֶֽׁבַח נֶעֱדָף / בַּמִּתְגָּאִים נִתְגָּאֶה וְעָתִיד שָׂרָם נֶהֱדָף / וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף{{ממס|קהלת ג טו}}{{ש}} {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} הֶאֱמַרְתִּיו מַלְכוּת וְתִפְאֶֽרֶת מְרֻבָּה / יְקַרְתִּיו וְהִכַּרְתִּיו בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה / דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ממס|שה"ש ה י}} :<b>{{סי|מִ|2}}דַּת שֶֽׁבַח שִׁוִּיתִיו בְּמִצְוֹתָיו נְוִיתִיו / {{סי|אֵירְ|2}}שַֽׂנִי כְּבַת מְלָכִים נָוֵֽהוֹ לִוִּיתִיו / וְלֹא אַרְפֶּֽנוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו.{{ממס|שה"ש ג ד}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|יְיָ|10}} {{סי|זַֽ}}יִן עָטָה כְּגָאָה גֵיוְתָן נֶגְדּוֹ / לֹא שֶׁצָּרִיךְ כָּתוּב תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ממס|תהלים קמח יג}}{{ש}} {{סי|חִ}}בַּת יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה עִנְיַן הַדְּמוּיוֹת / וְהַשֵּׁם מוֹכִֽיחַ מִלְּהַרְהַר בִּשְׁתֵּי רָשֻיּוֹת / מִשּׁוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת{{ממס|ישעיהו מד ז}}{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי גְבוּרוֹתָיו נֶֽצַח בְּמִדּוֹת נָאוֹת / בַּמִּלְחָמָה בָּאוֹת מֵזִין וּמַסְפִּיק אַפְסַנְיָאוֹת / שֵׁם שֵׁם יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ש"ב ו ב}} :<b>{{סי|מִ|2}}י יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֵל שַׁדַּי / {{סי|אֵי|2}}ן הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֶאֱלָהוּתוֹ כְּדַי / בְּ{{סי|רָ|2}}כָה עַד בְּלִי דַי.{{ממס|מלאכי ג י}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|י}}וֹקֵשׁ מוֹטוֹת וּמִשְׁתַּמָּטוֹת מִלַּהַב מֵרוּץ / סִגְנָיוֹת עִרְבֵּב בְּשִׁרְבֵּב טְעוּנוֹת לָרוּץ / וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ{{ממס|משלי יב כז}}{{ש}} {{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|כִּ}}סּוּ כְּנִכְנְסוּ טֵרַקְתָּ כַּוֵּי גַלֶּיךָ / יָרִיתָ חֵץ בְּנֵץ הַחֲזֵר גַּלְגַּלֶּיךָ / צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ{{ממס|תהלים מב ח}}{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|לְ}}בָאֵי עוֹלָם פְּשׁוּטָה בְּחַסְדֵּי אוֹפַנֶּיךָ / אֵרְכָה תֵּת עֲשׂוֹת רְצוֹנֶיך צְפוּנֶיךָ / יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ{{ממס|תהלים מד ד}} :<b>לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין כְּקֶצַח / הָאוֹיֵב תִּרְעַץ וּתְעֻטָּר אַדִּיר בְּפֶצַח / הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח.{{ממס|דה"א כט יא}} לְקָדוֹשׁ</b> {{סי|וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|מְ}}שַׂנְאֶיךָ תַּהֲרֹס מוּל בָּנֶיךָ מִתְגַּבְּרִים / כְּאִלּוּ לְנֶגְדֶּךָ כְּבַיָּכֹל לְעֶזְרָתָם מִתְחַבְּרִים / בָּאוּ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ממס|שופטים ה כג}}{{ש}} {{סי|נִ}}מְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים כְּחַיּוֹת יַעַר עוֹלִים / יֵהָרְסוּ בַבָּא מֵהִבָּנוֹת כְּקַשׁ בְּעַלְעוֹלִים / יְדֵי חֶרֶב מְנָת שֻׁעָלִים{{ממס|תהלים סג יא}}{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|ס}}וּף הִרְתִּיחַ מְעֻלָּפִים עַרְמוּמִית נִלְקָחָה / וְלַעֲדַת קְדוֹשִׁים לְרֵיחָנֵי בְשָׂמִים נִפְקָחָה / מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה{{ממס|איוב מא כג}} :<b>לֶב־יָם כְּלֵב הָאֶבֶן עָשָׂה / {{סי|מְ|2}}לַבֵּב תּוֹכֵן לֵב בִּגְ{{סי|אֻ|2}}לָּתָם {{סי|יִ|2}}תְנַשָּׂא / {{סי|רָ|2}}נּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו מד כג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|ע}}וֹמֵד אַחֲרֵי פַלָּטִין נֶאָצוֹת לְהַרְבּוֹת / בֶּן הַמֶּלֶךְ לִתְפֹּשׂ לַהֲמִיתוֹ בִּקְרָבוֹת / הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת{{ממס|תהלים נט ח}}{{ש}} {{סי|פִּ}}יו לְכָדוֹ בִּשְׂפָתָיו כְּסִיל וְנֶאֱלָם / עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ לְהוֹרִישׁ עַמְּךָ כֻּלָּם / וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם{{ממס|נחמיה ט כ}}{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|צ}}וֹרֵר בְּגָאוֹן וְחָרוֹן מַיְמִינָיו לְנַקְּשָׁה / מֵחָמֵשׁ חָמֵשׁ בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ לְעַקְּשָׁה / תְּרִיבֶנָה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה{{ממס|ישעיהו כז ח}} :<b>{{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|אַ|2}}דִּיר לְאַדִּירָיו נִגְלָה מְסֻיָּם / {{סי|יָרָ|2}}ה אַדִּירִים רָמָה בְּצוּל דָּכְיָם / רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם.{{ממס|תהלים צג ד}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ קִלְּסוּךָ רְחֵקֶיךָ כָּפְרוּ בְּהֶבְלָם / וְלֶעָתִיד בִּרְאוֹתְךָ בְּעֶלְבּוֹן בָּנֶיךָ מֵהִתְעַלָּם / אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם{{ממס|תהלים סז ד}}{{ש}} {{סי|רַ}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּמִדּוֹת נוֹרָאוֹת / רַבּוֹת עָשִׂיתָ לְאָבוֹת וְלַבָּנִים לְמַלְּאוֹת / מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת{{ממס|מיכה ז טו}}{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|שְׁ}}בִיל דִּין מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ יָרְאָה / פְּרֹעַ לְחַיָּבִים שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה / קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה{{ממס|תהלים מח יא}} :<b>{{סי|מִ|2}}גַּעֲרַת {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב חַיִל וֶעֱזוּז / {{סי|רֶ|2}}כֶב וָסוּס נִרְדָּם אֶגְדָם מִלָּזוּז / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז.{{ממס|תהלים כד ח}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וָעֹז מְלֻוֶּה / עַל הָעֲבוֹדָה מָתַי יִתְבַּסֵּס בְּשָׁוֶה / עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה{{ממס|ישעיהו לג כ}}{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|מְ}}לָכִים הַגְבָּהַת קֶרֶן עַמְּךָ וְנִרְעָמִים / וּבְרוֹמֶמְךָ קַרְנוֹת צַדִּיקִים לָעַד נִזְעָמִים / יְיָ מֶלֶךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים{{ממס|תהלים צט א}}{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|אֱ}}דוֹם רָפְתָה אֲחָזַתָּה בַּהַל וְחִתִּית / כִּתִּית כְּנִשְׁבֶּרֶת כָּתִית הַשִּׁירָה עִתִּית / לַמְנַצֵחַ מִזְמוֹר עַל הַגִּתִּית{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ח א}} :<b>{{סי|מִ|2}}פְּנֵי {{סי|אֲ|2}}נִינוּת לוֹטִי וְלָטוּי נִמְעַד / {{סי|יֹ|2}}אחֲזֵמוֹ {{סי|רָ|2}}עַד וְנָמַסוּ עִמָּנוּ כְּנִתְוַעַד / רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד.{{ממס|ישעיהו נז טו}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|יִרְ}}אָה וָפַחַד כֹּחַ צָרִים לְהַעֲדִיר / בְּרִנָּה חֲסִידִים שִׁבְחֲךָ לְהַסְדִּיר / יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} מִפְּאַת יָם וָקֵדְמָה כְּשׁוּרוֹת כְּרָמִים / וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵהַר נַחֲלַת מְרוֹמִים / לְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים{{ממס|מ"א ח יג}}{{ש}} חִבַּת יְדִידוֹת זְכֹר יְדִיד לִידִידֶיךָ / קוֹל מֵהֵיכָל יְקַטְרֵג מַחֲרִיבָיו מוֹרְדֶיךָ / מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}} :<b>{{סי|מֵאַ|2}}חַת {{סי|יְ|2}}סוֹד עוֹלָם נִקְבַּע בְּמֶרֶץ / {{סי|ר|2}}וֹמֵם מִקְדָּשׁ בְּתוֹסֶפֶת שֵׁנִית לְתָרֵץ / מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.{{ממס|זכריה יד ט}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} בְּהֵיכָלְךָ פָּשְׁטָה בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ / בְּמָלֵא גְוִיּוֹת שָׁם תֵּשֵׁב וּתְחַפֵּשׂ / אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס{{ממס|תהלים סח לא}}{{ש}} אָז מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּכְבוֹדָהּ תִּוָּעֵד / יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְךָ מְיַחֲלֶיךָ לְהָעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} רוֹמֵם בְּמַלְכוּתְךָ זֶרַע אַבְרָהָם נֶאֱמָנֶךָ / בְּנֵי יִצְחָק יְחִידֶךָ וְיַעֲקֹב מַאֲמִינֶךָ / וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ{{ממס|תהלים פ טז}} :<b>{{סי|מְ|2}}פֹרָשׁ יִחוּד רָז שִׁמְךָ לִבְאוֹר / הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב יִתְיַחֵד {{סי|אַ|2}}דִּ{{סי|יר|2}} וְנָאוֹר / חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} קָדוֹשׁ</b><noinclude> [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> 7v9daqhb71ljh30qnbaszih7psch159 3004037 3003798 2026-04-10T10:52:30Z Yack67 27395 3004037 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|יוצר ליו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|ר' מאיר ש"ץ]]. נאמר בוורמייזא ביום ח' כשחל בחול,{{הערה|כשחל בשבת אומרים מערכת [[אהוביך אהבוך]] כדי להתאים את היוצר לקריאת שיר השירים בצבור.}} ולמנהג אשכנז המזרחי בשבת שאחרי פסח.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹר יִשְׂרָאֵל אֲיֻמָּתוֹ מִיַּד כּוֹבְשִׁים / מִכּוּר הַבַּרְזֶל שְׁמָטָהּ מֵאֲדֹנִים קָשִׁים / כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים{{ממס|תהלים קכד ז}}{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת רָאֲתָה עִלּוּף כּוֹבְשָׁהּ / אֲמָנָה מֵהַקְטִין וְתוֹרֵי זָהָב חֲבוּשָׁה / וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּֽהָ בוּשָׁה{{ממס|מיכה ז י}}{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׁרָאֵל|10}} {{סי|גְּ}}דֻלַּת גְּלִילִים מָאתַֽיִם וַחֲמִשִּׁים נִמְנִים / יְקָר רֽוּחַ הַקֹּֽדֶשׁ הֻלְבְּשׁוּ בְּחֶזְיוֹנִים / גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים{{ממס|ישעיהו כו ב}} :<b>{{סי|מֵ|2}}רֹאשׁ {{סי|אֲ|2}}מָנָה {{סי|יָרַ|2}}שׁ יֵשׁ נַחֲלָתוֹ / {{סי|בְּרִבְי|2}}וֹנֵ{{סי|י|2}} {{סי|צֶ|2}}אֱצָאָיו {{סי|חָ|2}}תְמוּ {{סי|קְ|2}}דוֹשׁ מַעֲלָתוֹ / וַיַּאֲמִֽינוּ בִדְבָרָיו יָשִֽׁירוּ תְּהִלָּתוֹ.{{ממס|תהלים קו יב}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|דֻּ}}גְמַת תֶּֽחִי וְעַל הַשְּׁמִינִית הוֹדוֹת / רְאוּיוֹת לְנָאֶה וּמְשֻׁבָּח מִדּוֹתָיו חֲמוּדוֹת / בְּמָשָׁל פִּי אַבִּֽיעָה חִידוֹת{{ממס|תהלים עח ב}}{{ש}} {{סי|הָ}}דוּר גֵּאַֽנִי וְגֵאִיתִיו שֶֽׁבַח נֶעֱדָף / בַּמִּתְגָּאִים נִתְגָּאֶה וְעָתִיד שָׂרָם נֶהֱדָף / וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף{{ממס|קהלת ג טו}}{{ש}} {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} הֶאֱמַרְתִּיו מַלְכוּת וְתִפְאֶֽרֶת מְרֻבָּה / יְקַרְתִּיו וְהִכַּרְתִּיו בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה / דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ממס|שה"ש ה י}} :<b>{{סי|מִ|2}}דַּת שֶֽׁבַח שִׁוִּיתִיו בְּמִצְוֹתָיו נְוִיתִיו / {{סי|אֵירְ|2}}שַֽׂנִי כְּבַת מְלָכִים נָוֵֽהוֹ לִוִּיתִיו / וְלֹא אַרְפֶּֽנוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו.{{ממס|שה"ש ג ד}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|יְיָ|10}} {{סי|זַֽ}}יִן עָטָה כְּגָאָה גֵיוְתָן נֶגְדּוֹ / לֹא שֶׁצָּרִיךְ כָּתוּב תְּשׁוּבָתוֹ בְצִדּוֹ / כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ{{ממס|תהלים קמח יג}}{{ש}} {{סי|חִ}}בַּת יִשְׂרָאֵל גָּרְמָה עִנְיַן הַדְּמוּיוֹת / וְהַשֵּׁם מוֹכִֽיחַ מִלְּהַרְהַר בִּשְׁתֵּי רָשֻיּוֹת / מִשּׁוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת{{ממס|ישעיהו מד ז}}{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי גְבוּרוֹתָיו נֶֽצַח בְּמִדּוֹת נָאוֹת / בַּמִּלְחָמָה בָּאוֹת מֵזִין וּמַסְפִּיק אַפְסַנְיָאוֹת / שֵׁם שֵׁם יְיָ צְבָאוֹת{{ממס|ש"ב ו ב}} :<b>{{סי|מִ|2}}י יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת אֵל שַׁדַּי / {{סי|אֵי|2}}ן הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֶאֱלָהוּתוֹ כְּדַי / בְּ{{סי|רָ|2}}כָה עַד בְּלִי דַי.{{ממס|מלאכי ג י}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|י}}וֹקֵשׁ מוֹטוֹת וּמִשְׁתַּמָּטוֹת מִלַּהַב מֵרוּץ / סִגְנָיוֹת עִרְבֵּב בְּשִׁרְבֵּב טְעוּנוֹת לָרוּץ / וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ{{ממס|משלי יב כז}}{{ש}} {{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|כִּ}}סּוּ כְּנִכְנְסוּ טֵרַקְתָּ כַּוֵּי גַלֶּיךָ / יָרִיתָ חֵץ בְּנֵץ הַחֲזֵר גַּלְגַּלֶּיךָ / צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ{{ממס|תהלים מב ח}}{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|לְ}}בָאֵי עוֹלָם פְּשׁוּטָה בְּחַסְדֵּי אוֹפַנֶּיךָ / אֵרְכָה תֵּת עֲשׂוֹת רְצוֹנֶיך צְפוּנֶיךָ / יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ{{ממס|תהלים מד ד}} :<b>לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין כְּקֶצַח / הָאוֹיֵב תִּרְעַץ וּתְעֻטָּר אַדִּיר בְּפֶצַח / הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח.{{ממס|דה"א כט יא}} לְקָדוֹשׁ</b> {{סי|וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|מְ}}שַׂנְאֶיךָ תַּהֲרֹס מוּל בָּנֶיךָ מִתְגַּבְּרִים / כְּאִלּוּ לְנֶגְדֶּךָ כְּבַיָּכֹל לְעֶזְרָתָם מִתְחַבְּרִים / בָּאוּ לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים{{ממס|שופטים ה כג}}{{ש}} {{סי|נִ}}מְשְׁלוּ כַּאֲרָזִים כְּחַיּוֹת יַעַר עוֹלִים / יֵהָרְסוּ בַבָּא מֵהִבָּנוֹת כְּקַשׁ בְּעַלְעוֹלִים / יְדֵי חֶרֶב מְנָת שֻׁעָלִים{{ממס|תהלים סג יא}}{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|ס}}וּף הִרְתִּיחַ מְעֻלָּפִים עַרְמוּמִית נִלְקָחָה / וְלַעֲדַת קְדוֹשִׁים לְרֵיחָנֵי בְשָׂמִים נִפְקָחָה / מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה{{ממס|איוב מא כג}} :<b>לֶב־יָם כְּלֵב הָאֶבֶן עָשָׂה / {{סי|מְ|2}}לַבֵּב תּוֹכֵן לֵב בִּגְ{{סי|אֻ|2}}לָּתָם {{סי|יִ|2}}תְנַשָּׂא / {{סי|רָ|2}}נּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו מד כג}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|ע}}וֹמֵד אַחֲרֵי פַלָּטִין נֶאָצוֹת לְהַרְבּוֹת / בֶּן הַמֶּלֶךְ לִתְפֹּשׂ לַהֲמִיתוֹ בִּקְרָבוֹת / הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת{{ממס|תהלים נט ח}}{{ש}} {{סי|פִּ}}יו לְכָדוֹ בִּשְׂפָתָיו כְּסִיל וְנֶאֱלָם / עָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ לְהוֹרִישׁ עַמְּךָ כֻּלָּם / וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם{{ממס|נחמיה ט כ}}{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|צ}}וֹרֵר בְּגָאוֹן וְחָרוֹן מַיְמִינָיו לְנַקְּשָׁה / מֵחָמֵשׁ חָמֵשׁ בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ לְעַקְּשָׁה / תְּרִיבֶנָה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה{{ממס|ישעיהו כז ח}} :<b>{{סי|מֶ|2}}לֶךְ {{סי|אַ|2}}דִּיר לְאַדִּירָיו נִגְלָה מְסֻיָּם / {{סי|יָרָ|2}}ה אַדִּירִים רָמָה בְּצוּל דָּכְיָם / רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם.{{ממס|תהלים צג ד}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|קְ}}רוֹבֶיךָ קִלְּסוּךָ רְחֵקֶיךָ כָּפְרוּ בְּהֶבְלָם / וְלֶעָתִיד בִּרְאוֹתְךָ בְּעֶלְבּוֹן בָּנֶיךָ מֵהִתְעַלָּם / אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם{{ממס|תהלים סז ד}}{{ש}} {{סי|רַ}}ב מְחוֹלֵל כֹּל בְּמִדּוֹת נוֹרָאוֹת / רַבּוֹת עָשִׂיתָ לְאָבוֹת וְלַבָּנִים לְמַלְּאוֹת / מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת{{ממס|מיכה ז טו}}{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|שְׁ}}בִיל דִּין מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ יָרְאָה / פְּרֹעַ לְחַיָּבִים שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה / קַצְוֵי אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה{{ממס|תהלים מח יא}} :<b>{{סי|מִ|2}}גַּעֲרַת {{סי|אֱ|2}}לֹהֵי {{סי|יַ|2}}עֲקֹב חַיִל וֶעֱזוּז / {{סי|רֶ|2}}כֶב וָסוּס נִרְדָּם אֶגְדָם מִלָּזוּז / מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְיָ עִזּוּז.{{ממס|תהלים כד ח}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|תָּ}}מַכְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחֶסֶד וָעֹז מְלֻוֶּה / עַל הָעֲבוֹדָה מָתַי יִתְבַּסֵּס בְּשָׁוֶה / עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה{{ממס|ישעיהו לג כ}}{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|מְ}}לָכִים הַגְבָּהַת קֶרֶן עַמְּךָ וְנִרְעָמִים / וּבְרוֹמֶמְךָ קַרְנוֹת צַדִּיקִים לָעַד נִזְעָמִים / יְיָ מֶלֶךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים{{ממס|תהלים צט א}}{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|אֱ}}דוֹם רָפְתָה אֲחָזַתָּה בַּהַל וְחִתִּית / כִּתִּית כְּנִשְׁבֶּרֶת כָּתִית הַשִּׁירָה עִתִּית / לַמְנַצֵחַ מִזְמוֹר עַל הַגִּתִּית{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ח א}} :<b>{{סי|מִ|2}}פְּנֵי {{סי|אֲ|2}}נִינוּת לוֹטִי וְלָטוּי נִמְעַד / {{סי|יֹ|2}}אחֲזֵמוֹ {{סי|רָ|2}}עַד וְנָמַסוּ עִמָּנוּ כְּנִתְוַעַד / רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד.{{ממס|ישעיהו נז טו}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|יִרְ}}אָה וָפַחַד כֹּחַ צָרִים לְהַעֲדִיר / בְּרִנָּה חֲסִידִים שִׁבְחֲךָ לְהַסְדִּיר / יְיָ אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ|10}} מִפְּאַת יָם וָקֵדְמָה כְּשׁוּרוֹת כְּרָמִים / וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵהַר נַחֲלַת מְרוֹמִים / לְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים{{ממס|מ"א ח יג}}{{ש}} חִבַּת יְדִידוֹת זְכֹר יְדִיד לִידִידֶיךָ / קוֹל מֵהֵיכָל יְקַטְרֵג מַחֲרִיבָיו מוֹרְדֶיךָ / מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ{{ממס|שמות טו יז}} :<b>{{סי|מֵאַ|2}}חַת {{סי|יְ|2}}סוֹד עוֹלָם נִקְבַּע בְּמֶרֶץ / {{סי|ר|2}}וֹמֵם מִקְדָּשׁ בְּתוֹסֶפֶת שֵׁנִית לְתָרֵץ / מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.{{ממס|זכריה יד ט}} קָדוֹשׁ</b> {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} בְּהֵיכָלְךָ פָּשְׁטָה בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ / בְּמָלֵא גְוִיּוֹת שָׁם תֵּשֵׁב וּתְחַפֵּשׂ / אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס{{ממס|תהלים סח לא}}{{ש}} אָז מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּכְבוֹדָהּ תִּוָּעֵד / יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ בְךָ מְיַחֲלֶיךָ לְהָעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}} רוֹמֵם בְּמַלְכוּתְךָ זֶרַע אַבְרָהָם נֶאֱמָנֶךָ / בְּנֵי יִצְחָק יְחִידֶךָ וְיַעֲקֹב מַאֲמִינֶךָ / וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ{{ממס|תהלים פ טז}} :<b>{{סי|מְ|2}}פֹרָשׁ יִחוּד רָז שִׁמְךָ לִבְאוֹר / הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב יִתְיַחֵד {{סי|אַ|2}}דִּ{{סי|יר|2}} וְנָאוֹר / חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ממס|תהלים לו י}} קָדוֹשׁ</b><noinclude> {{הור|המאיר}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי יוצר]] <noinclude/> 108crkt1csovcrlyf0qjys0ax4ixkrc 0 1726912 3003997 2987370 2026-04-10T08:53:15Z מו יו הו 37729 /* אך אומרים בחין לפניך */ 3003997 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} {{הור|חזן:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} {{הור|חזן:}} מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== {{הור|חו"ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חַיִּים לִי לָחֹק |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |{{הור|חזן:}} {{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |{{הור|חזן:}} {{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||{{הור|קהל:}} וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{הור|חזן:}} {{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |{{הור|חזן:}} אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' {{הור|חו"ק:}} '''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] fem04xngrnr53yesqamd1m0im9bunp4 0 1726921 3004038 3003644 2026-04-10T10:56:02Z Yack67 27395 3004038 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|שבעתת-טל של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. נאמרת למנהג אשכנז במוסף יום א' של פסח.}}</noinclude> ==בדעתו אביעה חידות== ====א==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: [[משלי ג כ]]; '''א"ב''', '''אלעזר'''}} {| |- |{{סי|בְּדַעְתּוֹ|10}}||{{סי|אַ}}בִּיעָה חִידוֹת |- | ||{{סי|בְּ}}עַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת |- |{{שמאל|<includeonly>{{הור|(חזן:)}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|גֵּ}}יא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדוֹת |- | ||{{סי|דָּ}}צִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת |- | ||{{סי|א|3}}וֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת. |}<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====ב==== <קטע התחלה=ב/> {| |- |{{סי|תְּהוֹמוֹת|10}}||{{סי|הֲ}}דֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים |- | ||{{סי|וְ}}כָל נְאוֹת דֶּשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים |- |{{שמאל|<includeonly>{{הור|(חזן:)}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|זִ}}כְרוֹ גְּבוּרוֹת מוֹסִיפִים |- | ||{{סי|חָ}}קוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים |- |{{שמאל|{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|לְ|3}}הַחֲיוֹת בּוֹ נְקוּקֵי סְעִיפִים. |}<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=הרחבות/> ====רשות==== {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} <includeonly>{{הור|(חזן:)}} </includeonly>{{סי|אֵ}}רָשֶׁה אֱרֹשׁ רַחֲשׁוֹן / בְּאֶרֶשׁ נִיב וְלָשׁוֹן {{ש}} {{סי|אַ}}תְחִין בְּחִין לַחֲשׁוֹן / דִּבְבִי מִלַּעֲשֹׁן {{ש}} {{סי|בְּ}}עַד נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן / אֶפְגְּעָה בְּלִי לִישׁוֹן {{ש}} {{סי|בַּ}}קָּשָׁה כְּשַׁי נַחְשׁוֹן / אֵרָצֶה בָּרִאשׁוֹן {{סי|גְּ}}רֹנִי בַּל יֻנְטַל / מִקְרֹא לְרָם וְנִטָּל {{ש}} {{סי|גֵּ}}וִי בַּל יֻטַּל / מֵהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת טַל {{ש}} {{סי|דֵּ}}עִי בַּל יֻבְטַל / רְשׁוּת מִלִּטַל {{ש}} {{סי|דּ}}וֹדִי יִתְנַטַּל / בְּשִׂיחַ תְּפִלַּת טַל {{סי|הֲ}}מוֹן לוֹ נִכְסָף / לַעֲדַת אֵל אֶאֱסַף {{ש}} {{סי|ה}}וּא אִתָּם יִתְאַסַּף / וּלְמַעֲשָׂיו יִכְסָף {{ש}} {{סי|וְ}}אֶתְיַצְּבָה בַּסַּף / לְחַלּוֹת פְּנֵי יָסַף {{ש}} {{סי|וְ}}אִמְרַת טַל אֶחֱסַף / לְחַבְּרֶנָּה בְּמוּסָף {{סי|זֶ}}בֶד מַשְׂאַת בָּר / וְאָבִיב נְשִׁיקוֹת בָּר {{ש}} {{סי|זַ}}עַק פִּי יֻכְבָּר / וְשִׂיחַ לְשׁוֹנִי יֻגְבָּר {{ש}} {{סי|חֵ}}ן וָחֶסֶד יְחֻבָּר / לְחַנְּנִי עַל דָּבָר {{ש}} {{סי|חַ}}שְׁרַת־מַיִם יָעֳבָר / כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר {{סי|טַ}}עַם רִנּוּן / וְשַׁאַג שִׁנּוּן {{ש}} {{סי|טַ}}לְתִּי בְּתַחֲנוּן / אֶת־פְּנֵי חַנּוּן {{ש}} {{סי|יְ}}שִׁישַׁי לַחֲנֹן / בְּזֵכֶר יֵין לְבָנוֹן {{ש}} {{סי|יְ}}דוּעַי לִגְנֹן / בְּפָסֹח וְגָנוֹן {{סי|כְּ}}שָׁרִים וְכַחוֹלְלִים / אֲהַלֵּל כְּבַחֲלִילִים {{ש}} {{סי|כְּ}}מִפִּי עוֹלְלִים / אֲשׁוֹרֵר הִלּוּלִים {{ש}} {{סי|לִ}}שָּׂא דֵּעַ פְּלִילִים / צַגְתִּי בְּמַסְלוּלִים {{ש}} {{סי|לְ}}הַזְכִּיר בְּפִלּוּלִים / שֶׁוַע גְּבוּרוֹת טְלָלִים {{סי|מִ}}טַּעם זְקֵנִים / אֶתְבּוֹנֵן עַד זְקוּנִים {{ש}} {{סי|מ}}וֹרִים תִּקּוּנִים / כַּדָּת מְתֻקָּנִים {{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת נְבוֹנִים / בִּינַת עַם מְבִינִים {{ש}} {{סי|נְ}}טִיעַת דָּרְבוֹנִים / תִּוְּכוּנִי בֵּין שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים {{סי|שְׂ}}פָתַי בְּשֶׁוַע אֶפְתַּח / כְּאוּלָם הַמְפֻתָּח {{ש}} {{סי|שִׂ}}יחוֹת פִּי אֶפְתַּח / כְּאִיתוֹן אֲשֶׁר נִפְתַּח {{ש}} {{סי|עֹ}}ז וָכֹחַ לִי יִמְתַּח / כַּדֹּק אֲשֶׁר מָתַח {{ש}} {{סי|עַ}}ב טַל יִפָּתַח / וְחֹרֶב לְבַל יֻרְתָּח {{סי|פְּ}}נֵי רָם וְנִשָּׂא / עַיִן בְּחִין אֶשָּׂא {{ש}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ לְנוֹסְסָה / כְּמוֹ בְּטַל נֻסָּה {{ש}} {{סי|צְ}}בָאָיו לוֹ אֲגַיְּסָה / וְאִתָּם אֶתְגַּיְּסָה {{ש}} {{סי|צְ}}עֹק בַּעֲדָם אֶתְנַגְּשָׂה / וְלֹא בְּרוּחַ גַּסָּה {{סי|קַ}}מְתִּי מִמִּשְׁפְּתַיִם / לְהַפְגִּיעַ בְּעַד לָנֵי שְׁפַתַּיִם {{ש}} {{סי|ק}}וֹל מָה אֶתֵּן בְּשִׂפְתוֹתַיִם / הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם {{ש}} {{סי|רֹ}}ן בְּלִי עֲצַלְתַּיִם / עָרַכְתִּי בְּמַחֲנוֹתַיִם {{ש}} {{סי|רָ}}חַשְׁתִּי גִּישׁוֹת שְׁתַּיִם / בְּעַד שְׁאֵלוֹת שְׁתַּיִם {{סי|שַׁ}}חֲרִית חַנּוֹתִי לַמָּטָר / בְּלָקְשׁוֹ גֵּיא לְעַטַּר {{ש}} {{סי|שַׁ}}בְתִּי לִקְחִי עוֹד לִנְטַר / מִתְּבֹעַ עֵרֶף מָטָר {{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}פִלַּת גְּבוּרוֹת טַל / חַלְתִּי בַצֹּהַר לִנְטַל {{ש}} {{סי|תִּ}}זַּל אִמְרָתִי כַּטַּל / לְקֹוֵי רְסִיסֵי טָל. ====אאגרה בני איש==== {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {| |- |{{סי|אֶ}}אֶגְרָה בְנֵי אִישׁ הַמֻּשְׂרָר ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|אִ}}וָּעֵד אִתָּם לְחַנֵּן בְּעַד ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|אֲ}}בַשֵּׂר בְּקָהָל רָב זֵכֶר גְּבוּרוֹת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|אֲ}}חַלֶּה פְנֵי צוּרָם בְּזִיל אִמְרַת ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|בְּ}}פִתְחוֹן פִּי אֲיַחְלֶנוּ עֲלֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|בְּ}}מַעֲנֵה לְשׁוֹנִי אֲפַתֶּנוּ עֲדֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|בַּ}}הֲפִיקִי מַעַן יֵרָצֶה כִּרְסִיס ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|בְּ}}גִשְׁתִּי צְקוּנִי יַעַל כְּשִׁכְבַת ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|גַּ}}ל בֵּינוֹ לְבֵינִי סִיּוּם אוֹת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|גָּ}}לוּי לַכֹּל כְּאֵשׁ אוֹכְלָה וְלִי כִּפְרִיחַת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|גָּ}}מַר מֵאָז אֹמֶר הֱיוֹת לִי ||{{שמאל|כַטַּל}} |- |{{סי|גַּ}}ם בְּהוֹפִיעוֹ בִי דָּפַק בְּרֹאשׁ נִמְלָא ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|דָּ}}רַשׁ וְחָקַר מֵאָז וְחֶלֶשׁ ||{{שמאל|הֵטַל}} |- |{{סי|דֹּ}}ק וָחֶלֶד לְכוֹנֵן בְּקֵץ עִתּוֹתֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|דָּ}}ת קְנוּיַת קֶדֶם רְשׁוּת מֶנָּה ||{{שמאל|נָטַל}} |- |{{סי|דֵּ}}עַ בָּהּ נוֹעַץ וּמְאוּם לֹא ||{{שמאל|בִטַּל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|הִ}}טְבִּיעַ אַדְנֵי נֶשִׁי הֲדֹם וְכֵס ||{{שמאל|הַמְנֻטָּל}} |- |{{סי|ה}}וֹלִיד בְּתוֹלְדוֹתָם תּוֹלְדוֹת אֶגְלֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|הִ}}שְׁתִּיל שְׁתִילֵי עֵדֶן בְּרִוּוּי עֲנִינַת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|הֵ}}כִין וְתִקֵּן בַּשַּׁחַק אֹסֶם אֹצְרוֹת ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|וּ}}מִשְּׁתִיַּת אֶבֶן מְקוֹם חֶרְמוֹן ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|וִ}}תֵּק לְהַשְׁתּוֹת שְׁתוֹתֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|וּ}}מִשָּׁם צָר חֹמֶר גֹּלֶם ||{{שמאל|מֻטָּל}} |- |{{סי|וְ}}נָפַח בּוֹ נֶשֶׁם חַיּוּת בְּחַיֵּי ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|זָ}}בַת מִקֶּדֶם אִשֵּׁשׁ בְּאֵד ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|זֶ}}רַע וָדֶשֶׁא וָפֶרַח לְפַרְנֵס בְּמַתַּן ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|זֶ}}רֶם עַד לֹא הִמְטִיר וְגֶשֶׁם ||{{שמאל|הֵטַל}} |- |{{סי|זְ}}בָדָהּ וְעִדְּנָהּ חֲיוֹת בְּטִפֵּי ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|חֲ}}בָלִים נָפְלוּ לָהּ אֲסָמֵי אֹרוֹת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|חַ}}יַּת יְשֵׁנֶיהָ לְהַחֲיוֹת בְּאוֹר ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|חַ}}שְׁרַת מֵי גֶשֶׁם עָלֶיהָ ||{{שמאל|לְהָטַל}} |- |{{סי|חָ}}זִיז לְאַרְבָּעִים שָׁנָה לְפָקְדָהּ ||{{שמאל|יֻטָּל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|טֹ}}רַח מִטְרוֹת עֹז עַד עַתָּה לֹא ||{{שמאל|הֻטַּל}} |- |{{סי|טֻ}}לְּלָה עַד דּוֹר עֲשִׂירִי מִתְנוֹבֶבֶת ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|טָ}}פְשׁוּ דָרֶיהָ וְגָאוּ בְּאֵד ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|טָ}}רְחוֹת גְּשָׁמִים מַה צֹּרֶךְ דַּיֵּנוּ ||{{שמאל|בְּטַל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|יַ}}עַן כַּאֲשֶׁר מַדּוּ מָדַד ||{{שמאל|וְהֵטַל}} |- |{{סי|יְ}}קוּמָם מָחָה וְזִכְרָם ||{{שמאל|בִּטַּל}} |- |{{סי|יָ}}קָר כַּעְסָם כַּחוֹל וְכָאֶבֶן ||{{שמאל|נֻטָּל}} |- |{{סי|יְ}}זֹרְבוּ נִצְמָתוּ בְּחֹרֶב וְחֹם ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|כְּ}}מוּס גֹּפֶר וּלִוּוּיָו מִכֹּל ||{{שמאל|נֻטַּל}} |- |{{סי|כִּ}}י מֵי נֹחַ זֹאת לִי לְעוֹלָם בְּלִי ||{{שמאל|לִבְטַל}} |- |{{סי|כָּ}}רַת לוֹ וּלְנֶשִׁי עוֹד בַּל ||{{שמאל|יֻבְטַל}} |- |{{סי|כָּ}}ל יְמֵי הָאָרֶץ לְהַקְוֹת בְּקִוּוּי מָטָר ||{{שמאל|וָטָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|לֹ}}א בָנוּ נוֹסְעֵי קֶדֶם מִשָּׁאוֹן ||{{שמאל|הַמְקֻטָּל}} |- |{{סי|לֹ}}הֲקוּ וְיָזְמוּ עֲלוֹת לְדֹק ||{{שמאל|הַמְנֻטָּל}} |- |{{סי|לִ}}בָּם חָלַק וַעֲצָתָם ||{{שמאל|בִּטַּל}} |- |{{סי|לְ}}נֶפֶץ וּלְזֶרֶם לְצוּל ||{{שמאל|לְהִטַּלְטַל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|מ}}וֹט הִתְמוֹטְטָה גֵּיא בְּחֹרֶב בְּלִי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|מֹ}}אֲסָה עַד צָץ אָב וְהִפְרִיחָהּ ||{{שמאל|כְּטַל}} |- |{{סי|מָ}}טֵי הֶרֶג הִסְלִיל וְהִטְלִילָם ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|מִ}}שָּׁם צָדַק נְחֹל לְיַלְדוֹתָיו ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|נֶ}}חֱצַב כְּצוּר אֹטֶם זֶרֶם ||{{שמאל|מִלְּהָטַל}} |- |{{סי|נֶ}}חְשַׁב אֶת עֶדְנוֹ לְהִפָּקֵד בְּעֵת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|נִ}}פְקְדוּ בְּמוֹעֵד זֶה בְּקֵץ זְכִירַת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|נֶ}}עֱקַד לְהַפְרִיחַ כְּשׁוֹשַׁנָּה ||{{שמאל|בְטָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|שִׂ}}דֵּד תֶּלֶם לְזֶרַע וּבִקְצִירוֹ לָן ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|שָׂ}}דֶה מְבֹרָךְ כְּהֵרִיחַ בֵּרְכוֹ בְּמַתַּן ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|סָ}}כַם אִתּוֹ צִיר חֲתֹם בְּבִרְכַּת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|שָׂ}}רִיגָיו לְהִתְבַּדֵּד בְּבֶטַח עֶרֶף שְׁמֵי ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|עֲ}}נָפָיו שֹׂרְדוּ הֱיוֹת בַּגּוֹיִם ||{{שמאל|כְּטַל}} |- |{{סי|עֲ}}לֵי עַיִן לְבָרֵךְ מִמֶּגֶד ||{{שמאל|וּמִטַּל}} |- |{{סי|עָ}}דָיו נָעוּ לוּדָה וְנָוָם ||{{שמאל|טֻלְטַל}} |- |{{סי|עֹ}}ל בַּרְזֶל שָׂם עָלֵימוֹ ||{{שמאל|לְהָטַל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|פָּ}}סַע וְדִלֵּג קֵץ כְּזֵכֶר בְּרִית ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|פְּ}}תָחַי דָּפַק בְּרֹאשׁ נִמְלָא ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|פְּ}}דוּת שָׁלַח לְיֶשַׁע בָּרִאשׁוֹן להַרְסִיס ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|פֶּ}}גַע בְּכֵן חַקְתִּי בָּרִאשׁוֹן לְהַזְכִּיר גְּבוּרוֹת ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|צֵ}}אתִי לְאָלוּשׁ עֻדַּנְתִּי בְּרֶדֶת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|צָ}}עַקְתִּי וְהֻזְכַּר לִי בְּרִית יַלְדוּת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|צְ}}בָאַי כֻּלְכְּלוּ בְּמַן אֵבוּר ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|צֵ}}דָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע כַּעֲלוֹת שִׁכְבַת ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|קֻ}}בַּצְתִּי לְהַר חֶמֶד נְחֹל אִמְרֵי ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|קְ}}הָלִי עַל אֶבְרַת נְשָׁרִים ||{{שמאל|נֻטַּל}} |- |{{סי|ק}}וֹל וּבָרָק וְנֶטֶף זִילַת ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|ק}}וֹנִי עָלַי הִזִּיל עֲיֵפוּת לְהָקֵר ||{{שמאל|בְּטָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|רִ}}שְׁפֵּי לַהַב וְקוֹל כֹּחַ הֵירַד לִי ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|רַ}}עַשׁ בְּשׁוּרִי חַלְתִּי וַיְעוֹרְרִי ||{{שמאל|בְטַל}} |- |{{סי|רֶ}}גֶשׁ שִׁבְעַת עַנְנֵי הוֹד מָסַךְ ||{{שמאל|וְהֵטַל}} |- |{{סי|רָ}}צִים לְפָנַי תּוּר אֶרֶץ שְׂבֵעַת מִשְׁמַנֵּי ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|שְׁ}}כִינָה אִהֵל צִיר בֵּין שָׁדַי בְּלִין ||{{שמאל|טַל}} |- |{{סי|שֶׁ}}מֶן מָשַׁח אָח שֶׁיֹּרֵד ||{{שמאל|כְּטַל}} |- |{{סי|שְׁ}}בָטַי בֵּרַךְ בְּעֵקֶב כְּעֵין נִתְבָּרַךְ ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|שִׁ}}ירָה שָׁר לָמוֹ בְּאֹמֶר זִיל ||{{שמאל|טָל}} {{פיסקה בטבלה}} |- |{{סי|תַּ}}חְתָּיו צָג נֵצֶר מִגֶּזַע מְבֹרָךְ ||{{שמאל|בְּטַל}} |- |{{סי|תֵּ}}בֵל עַם לְהַנְחִיל בְּתוֹךְ עֵינוֹת ||{{שמאל|טַל}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תִּ}}רְגְּלָם נְשָׂאָם בְּשֶׁכֶם כְּאֹמֵן בֵּן ||{{שמאל|נָטַל}} |- |{{סי|תְּ}}קוּפַת צָר וָאוֹר בְּשֶׁלָּם ||{{שמאל|בִּטַּל}} |} ====תחת אילת עופר==== {{הור|סימן: '''תשר"ק''', '''אלעזר בירבי קליר מקרית ספר'''}} {{סי|תַּ}}חַת אֵילַת עֹפֶר בֹּרַךְ מוֹשִׁיעַ בְּטַל :{{סי|אֻ|1}}מַּץ וְנֻסַּס כְּאֵיתָן בְּחֹרֶב בְּגִזַּת טַל {{סי|שֻׁ}}עַנְתִּי מֵאָז וְעַד אָז בְּהַבְטָחַת טַל :{{סי|לָ|1}}עַד בְּלִי לְהִמָּנַע מֵאִתִּי טַל {{סי|רָ}}גַז תִּשְׁבִּי כְּחָר וְעָצַר טַל :{{סי|עַ|1}}ל פַּת לֶחֶם וָטֶרֶף טֹרַף וְטֻלְטַל {{סי|קָ}}דוֹשׁ כְּהִבִּיט לְבַל תּוּפַר בְּרִית טַל :{{סי|זִ|1}}לְעַף רוּחַ לַיֶּלֶד וְנַפְשׁוֹ נָטַל {{סי|צָ}}רְפִית בְּצִיר רָגְנָה תְּנוּאוֹת לְהַטַּל :{{סי|רְ|1}}אוֹתוֹ כִּי פַס בֵּן הִתִּיר נֵדֶר טַל {{סי|פֶּ}}שַׁע אִם הֶעֱוָה עֲדֵי עֲצִירַת טַל :{{סי|בְּ|1}}כֵן עָרַךְ תַּחַן לְמוֹלִיד אֶגְלֵי טַל {{סי|עָ}}תַר לִפְנֵי חַי מְחַיֶּה כֹּל בְּטַל :{{סי|יְ|1}}חִידַת יֶלֶד הֵשִׁיב בְּהַתָּרַת טַל {{סי|סָ}}דַר וְחָשַׂף לַכֹּל כֹּחַ גְּבוּרוֹת טַל :{{סי|רָ|1}}מַז כִּי שְׁכוּנִים יָקִיצוּ בְטַל {{סי|נִ}}כְרְתָה זֹּאת לְהַרְרֵי קֶדֶם בְּמַתְּנַת טַל :{{סי|בְּ|1}}לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ לְיַחֵל לְטַל {{סי|מִ}}מָּחֳרַת הַפֶּסַח יְחַנְּנוּ בְּעַד טַל :{{סי|יָ|1}}נִיפוּ בְּמַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְהָנִיף רֹעַ טַל {{סי|לָ}}כֵן מִלִּפְנֵי עֹמֶר אַזְכִּיר בְּתַחַן טַל :{{סי|קְ|1}}דֹם לַיְלָה אֶחָד לְהָלִין בּוֹ טַל {{סי|כֹּ}}רְתָה לְחַיִּים מִחְיַת יְרִידַת טַל :{{סי|לַ|1}}מֵּתִים חָפְשִׁי הוּכְנָה תְּחִיַּת טַל {{סי|יְ}}עוֹרְרוּ יְזוֹרְרוּ יִחְיוּ בְּרֶדֶת טַל :{{סי|יַ|1}}עַמְדוּ יָקוּמוּ יַעֲלוּ כְּשִׁכְבַת טַל {{סי|טַ}}עַם זְמִירוֹת יַשְׁמִיעוּ בְּטַל אוֹרוֹת טַל :{{סי|רֹ|1}}ן יוֹשְבֵי סֶלַע אֲשֶׁר חָיוּ בְּטַל {{סי|חֲ}}בַצֶלֶת וַעֲרָבָה תָּגֵלְנָה בִּפְרִיחַת טַל :{{סי|מִ|1}}דְבָּר וְצִיָּה יְשֻׂשׂוּם בְּטִלּוּל טַל {{סי|זָ}}רָב וְשָׁרָב וְשֶׁמֶשׁ וָחֹרֶב וְחֻמַּת טַל :{{סי|קָ|1}}מוֹת לֹא יַקְדִּירוּ בְּגֵיא טְלוּלַת טַל {{סי|וְ}}סֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל קָרִים מִלְּהַטַּל :{{סי|רְ|1}}בוּצִים עַל כָּבוֹד חֻפַּת עָב טַל {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמֻלָּה יָנִיפוּ רְסִיסֵי טַל :{{סי|יִ|1}}פָּתְחוּ אֲסָמִים לְהַטִּיף נִזְלֵי טַל {{סי|דִּ}}דּוּי הָמוֹן חוֹגֵג שְׁאֵרִיתָם כְּטַל :{{סי|תַּ|1}}רְשִׁישִׁים יְנַהֲלוּם בְּמַרְפֵּא כְּנַף טַל {{סי|גִּ}}יל בְּקוֹל רִנָּה לַעֲבֹר בַּסָּךְ וְטַל :{{סי|סְ|1}}לוּלִים עֲלוֹת אֶל נָכוֹן נִשָּׂא וְנִטָָּל {{סי|בְּ}}שׁוּרָם מֵאֲמָנָה עַל חֶרְמוֹן טַל :{{סי|פָּ|1}}רוֹחַ יִפְרְחוּ כַּשּׁוֹשַׁנָּה בְטַל. <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}ל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל :{{סי|רְ|1}}אוֹתָם אֵשׁ אוֹכֶלֶת כִּי נִהְיֶה כְטָל. ====אלים ביום מחוסן==== <noinclude>{{הור2|הפסוקים אינם מופיעים במחזורים המאוחרים.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע. מוזכרים לסירוגין חודשי השנה והמזלות, והאבות והשבטים.}} {| |- | ||{{סי|אֵ}}לִים בְּיוֹם מְחֻסָּן / חִלּוּ פְּנֵי מְנוּסָן |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|א}}וֹרוֹת לְנוֹסְסָן / לְהַטְלִילָם בְּעֶצֶם '''נִיסָן''' |- | ||{{סי|אֶ}}שְׁאֲלָה בַעֲדָם מַעַן / גְּבוּרוֹת טַל לְהַעַן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|אָ}}ב הֻבְטַח לִשְׁעַן / יִתֵּן לְהַמְתִּיק לַעַן<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃{{ממס|בראשית כז כח}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ טַל אֶטָּלֶה / בְּיַלְדוּת טַל לְהִטָּלֶה|| ||rowspan="4" |{{ג|♈}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|בּ}}וֹ אֵיתָן מֻטְלֶה / בַּדָיו יִרְעוּ כְּמוֹ '''טָלֶה''' |- | ||{{סי|בְּ}}רִית כְּרוּתָה לְרֹאשׁ אָבוֹת / חֲיָלָיו בְּטַל לְהַרְבּוֹת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|בַּ}}ל יָזִיז מִבְּנֵי אָבוֹת / לְהַרְסִיס עַם נְדָבוֹת<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ׃{{ממס|תהלים קי ג}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|גֶּ}}זַע כִּרְבִיב טַל מְשֻׁיָּר / שִׁשִּׁים וְאַחַת אָרְחוּ בִמְשֻׁיָּר |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|גַּ}}ד לְצֵֵדָם תֻּיָּר / מֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּ'''אִיָּר''' |- | ||{{סי|גִּ}}יל טַל לְכָל יְגֵעִים / וְדוּדָאֵי בְכוֹר בּוֹ רוֹגְעִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|גְּ}}אוּלִים בּוֹ גֵּאִים / עַם כְּטַל נִשְׁאֲרוּ בַגּוֹיִם<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת יְיָ כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב, אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם׃{{ממס|מיכה ה ו}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|דּ}}וֹפְקֵי דְלָתֶיךָ לָשׁוּר / הַטְלִילֵם בְּמַעְגַּל מִישׁוֹר|| ||rowspan="4" |{{ג|♉}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|דֹּ}}ק לָמוֹ חֲשֹׁר / עַד קֵץ לְחִיכַת '''שׁוֹר''' |- | ||{{סי|דִּ}}גְלֵי אֲסוּר מֹף עֲנֵה / וְגֵיא וּדְגָנֶיהָ תַּעֲנֶה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|דְּ}}שָׁאֵימוֹ יַחֲנֶה / כְּטַל סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות טז יג}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|הַ}}פְגָּעַת טַל תְּכֻוָּן / מוּל מְכוֹן שֶׁבֶת כֻּוָּן |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|הֲ}}נָפַת עָב תִּתְכַּוָּן / בְּמַתְּנַת טַל '''סִיוָן''' |- | ||{{סי|הִ}}לּוּל קֹדֶשׁ תִּירוֹשִׁי / יַמְגִּיד בְּטַל קְדוֹשִׁי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|הֲ}}לָנַת קְצִיר שָׁרְשִׁי / יָלִין בְּטַל לְהַשְׁרִישִׁי<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: שׇׁרְשִׁי פָתוּחַ אֱלֵי מָיִם, וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי׃{{ממס|איוב כט יט}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|וְ}}אוֹת לַחֲשֹׂף חֲתוּמִים / וְרֶמֶז לְצַחְצֵחַ כְּתָמִים|| ||rowspan="4" |{{ג|♊}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|וַ}}תֵּר לִתְמִימִים / לְהֵאָחוֹת בּוֹ כִּ'''תְאוֹמִים''' |- | ||{{סי|וְ}}רָד עִם אֵל לְהָכֵן / וְנֵס מְנַשִּׁי לְתַכֵּן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|וִ}}עֵד צוּר לְשַׁכֵּן / אִתּוֹ כְּנָם לַעֲשׂוֹת כֵּן<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים כֵּן בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כׇּל הָאָרֶץ הָיָה טָל׃{{ממס|שופטים ו מ}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|זַ}}עֲקִי בַּל תָּבוּז / לְהַטְלִילִי מֵעוּץ וּמִבּוּז |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|זִ}}מַּנְתָּ לִרְמֹז / לְחַתֵּל כְּאֵב '''תַּמּוּז''' |- | ||{{סי|זֶ}}רַע בִּין עִתִּים חִפַּשׂ / לָעַד בְּלִי יֶאְפַּס |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|ז}}וֹרֵד עַל פַּס / כְּבַמִּדְבָּר דֹּק מְחֻסְפָּס<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃{{ממס|שמות טז יד}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|חַ}}בֵּא מִשֹּׁד שָׂטָן / פְּסוּחֶיךָ בְּלִי לִסְטַן|| ||rowspan="4" |{{ג|♋}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|חַ}}יִּים יֻרְטַן / לְהִפָּסֵחַ כְּגוֹן '''סַרְטָן''' |- | ||{{סי|ח}}וֹף יַמִּים בְּצַיְּנוֹ / מֵרְאִיַּת טַלְלֵי נִצָּנוֹ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|חֲ}}שֹׁר לְרֵבֶץ צֹאנוֹ / וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ׃{{ממס|משלי יט יב}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|טַ}}לְלֵי יֶשַׁע אֶשְׁאָב / בְּשׂוֹשׂ מִמַּשְׁאָב |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|טַ}}עַם אָב / יַטְעִימֵנוּ אֵל וָ'''אָב''' |- | ||{{סי|טִ}}לּוּל יְדִידוּת שִׁכְנִי / יִשְׁכֹּן לָבֶטַח לְשָׁכְנִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|טֹ}}הַר מִשְׁכָּנִי / יִשְׁקֹט כְּעָב טַל עַל מְכוֹנִי<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כִּי כֹה אָמַר יְיָ אֵלַי אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי, כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר׃{{ממס|ישעיהו יח ד}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|יַ}}לְדוּת טַל תָּאֳרִי / כְּמֵאָז בּוֹ לְפָאֲרִי|| ||rowspan="4" |{{ג|♌}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|יָ}}פִיק לְבֵית יַעְרִי / לִשְׁאָג בּוֹ כָּ'''אֲרִי''' |- | ||{{סי|י}}וֹם טוֹבָה בְּטוֹב אַבְלִילָה / בְּזִנּוּק בָּשָׁן לְהִתְהַלְלָה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|יְ}}בוּלִי אֵל הַטְלִילָה / כְּעַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה, יֵרֵד הַמָּן עָלָיו׃{{ממס|במדבר יא ט}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|כִּ}}רְסִיס רָד בְּרֹאשׁ תָּלוּל / בְּקֵץ רִאשׁוֹן לְטִלּוּל |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|כֵּ}}ן יְהֵא כָלוּל / לְהַדְשִׁיא פִּרְחֵי '''אֱלוּל''' |- | ||{{סי|כְּ}}מֵהִים שַׂבַּע רָצוֹן לְהַסְפֵּק / בְּלַחְלוּחַ נֶגֶב לְהַאְפֵּק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|כְּ}}נֶסֶת עַל דּוֹדָהּ תְּרַפֵּק / לְעוֹרְרָהּ בְּקוֹל דּוֹפֵק<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃{{ממס|שיר השירים ה ב}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|לְ}}אוֹת טוֹב טַל נִתְלָה / תֵּת לְעוֹלָם חֲתֻלָּה|| ||rowspan="4" |{{ג|♍}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|לְ}}נוֹבֵב תְּנוּב שְׁתוּלָה / לְהָגִיל בִּמְשׂוֹשׂ '''בְּתוּלָה''' |- | ||{{סי|לֵ}}יגוֹד גְּדוּד יֻשְׁפַּר / לְהַעֲצִים גְּדוּדָיו בְּלִי מִסְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|לְ}}הָקִיץ בְּקוֹל שׁוֹפָר / אֲטוּמִים שׁוֹכְנֵי עָפָר<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׃{{ממס|ישעיהו כו יט}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|מִ}}כָּל אֹם יְאַשְּׁרִי / וַאֲהוֹדֶנּוּ מִשִּׁירִי |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|מֵ}}אֶגְלוֹ יְעַשְּׁרִי / לְהַסְפִּיק עַד קֵץ '''תִּשְׁרִי''' |- | ||{{סי|מִ}}שְׁמַן לֶחֶם מַקָּחִי / מֵעֲסִיס יֵין רִקּוּחִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹת מַלְקוֹחִי / יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃{{ממס|דברים לב ב}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|נַ}}אַק נוֹשְׂאֵי לְךָ עֵינַיִם / לֶעֱנוּתָם הַט אָזְנַיִם|| ||rowspan="4" |{{ג|♎}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|נ}}וֹפֵף לִמְחוֹלַת מַחֲנַיִם / לְהַכְרִיעַ צִדְקָם בְּ'''מֹאזְנָיִם''' |- | ||{{סי|נִ}}תְבָּרַךְ מִמֶּגֶד וּמִטַּל / כִּבְאַחִים מְנֻשָּׂא וּמְנֻטָּל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|נֶ}}שֶׁב אֲגָלִים תִּטַּל / מוֹלִיד אֶגְלֵי טָל<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל׃{{ממס|איוב לח כח}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|שִׂ}}יחַ זוּ אֱזֹן לְיַשְּׁבָן / בֶּטַח לְהוֹשִׁיבָן |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|שְׂ}}עִירִים לְחַשְּׁבָן / מֵעֵת '''מַרְחֶשְׁוָן''' |- | ||{{סי|סִ}}דּוּר עָבִים לְהַטְלִילָם / כְּיֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים לְנַטְּלָם |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|שֹׂ}}בַע לְטַלְּלָם / צַו לַשָּׁמַיִם תֵּת טַלָּם<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כׇּל אֵלֶּה׃{{ממס|זכריה ח יב}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|עֲ}}תִירַת טַל תֶּעֱרַב / וּלְפָנֶיךָ תִקְרָב|| ||rowspan="4" |{{ג|♏}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|עֲ}}לֵי שָׁרָב / יִפְרַח כְּבִמְקוֹם '''עַקְרָב''' |- | ||{{סי|עֲ}}לוֹת שִׁכְבַת מַפְרַחַת / בְּאִבֵּי נַחַל מַאֲרַחַת |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|עֲ}}לֵי עַיִן לְבָרֵךְ מֵרוֹם וּמִתָּחַת / וּמִתְּהוֹם רוֹבֶצֶת תָּחַת<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת׃{{ממס|דברים לג יג}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|פִּ}}רְחֵי חֶלֶד תַּשְׁלֵו / בְּטַל שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵו |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|פֶּ}}רַח לְהַדְגִּיא וּלְהַשְׁלֵו / צִמְחֵי תְּנוּב '''כִּסְלֵו''' |- | ||{{סי|פְּ}}קֹד חֹרֶב בְּצָיוֹן / לְטַלְּלָם בְּחֹרֶב צַחֲיוֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|פֵּ}}רוֹת לְבָרֵךְ בְּצִבְיוֹן / כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם צִוָּה יְהֹוָה אֶת הַבְּרָכָה, חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלג ג}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|צִ}}יָּה אִם מֻלְקֶשֶׁת / וּמַלְקוֹשׁ אִם מְבַקֶּשֶׁת|| ||rowspan="4" |{{ג|♐}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|צ}}וּק עָבִים תְּהֵא מְאֻשֶּׁשֶׁת / כְּבַעֲנִינַת '''קָשֶׁת''' |- | ||{{סי|צִ}}מְאוֹן צָהֳרַיִם / בַּל יַשְׁזִיף עֲדָנִים אֲחוֹרָים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|צְ}}לִיחַת אֲתוּי נַהֲרַיִם / תַּצְלִיחַ בּוֹ יְהוּדָה וְאֶפְרָיִם<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ אֶפְרַיִם מָה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יְהוּדָה, וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ׃{{ממס|הושע ו ד}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|קָ}}לִי בַּל יֻצְבַּט / בְּלִי בְּחֹרֶב יֻלְבָּט |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|קֶ}}רַח בַּל יָחְבַּט / לְזֵרְעוֹנֵי '''טֵבֵת''' וּ'''שְׁבָט''' |- | ||{{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ לְטוֹב תִּקֹּב / לְהָסִיר מֵהֶם לֵב הֶעָקֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|קָ}}מוֹת בְּלִי לִרְקֹב / לִשְׁכֹּן בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל׃{{ממס|דברים לג כח}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|רֶ}}שַׁע מַר מִדְּלִי / מִצִּלָּם הַחֲדִילִי|| ||rowspan="4" |{{ג|♒}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|רְ}}סִיסִים תִּדְלִי / לְהַזִּיל לִ'''גְדָאַי''' כְּמִ'''דְּלִי''' |- | ||{{סי|רַ}}שֵּׁף נִיצוֹצִים בְּאוּר חֶדֶק / בְּצֵל צַלְמוֹן צוּרָם לְהָדֵק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|רַ}}חֵף עֲלֵי זוּ בְּצֶדֶק / וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טַל וְיִזְּלוּ צֶדֶק<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קׇדְשָׁךְ: בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל׃{{ממס|משלי ג כ}}}} </noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |- | ||{{סי|שַׁ}}פֵּר אֲסָמֵי טַל דָּר / בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר|| ||rowspan="4" |{{ג|♓}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|שְׁ}}תִילִים יְהֻדַּר / הַחֲנוּטִים מֵ'''אֲדָר''' |- | ||{{סי|תַּ}}דְגִּיא תְּנוּב שָׁנָה / בְּשַׁעַר '''דָּגִים''' מְדֻשָּׁנָה |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|תַּ}}שְׁרִישׁ אִבֵּי יְשֵׁנָה / לְהַפְרִיחַ כְּטַל שׁוֹשַׁנָּה.<noinclude> {{פיסקה בטבלה}} |{{רקע אפור|כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאָךְ: אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה, וְיַךְ שׇׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן׃{{ממס|הושע יד ו}}}}</noinclude> |} ==== טל תן לרצות ארצך ==== <קטע התחלה=טל תן/> <includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ {| |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תֵּ}}ן לִרְצוֹת אַרְצָךְ / {{סי|שִׁ}}יתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ |- | ||{{סי|רֹ}}ב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / {{סי|ק}}וֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צַ}}וֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּרֶת / {{סי|פְּ}}רִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת |- | ||{{סי|עִ}}יר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / {{סי|שִׂ}}ימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹפֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / {{סי|מִ}}מֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה |- | ||{{סי|לְ}}הָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / {{סי|כַּ}}נָּה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יַ}}עֲסִיס צוּף הָרִים / {{סי|טְ}}עֵם בִּמְאֹדֶךָ מֻבְחָרִים |- | ||{{סי|חֲ}}נוּנֶיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים / {{סי|זִ}}מְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וָ}}שֹׂבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / {{סי|הֲ}}כָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ |- | ||{{סי|ד}}וֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / {{סי|גַּ}}ן רָוֶה שִׂימֵנוּ||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |- |{{מילת קבע|טַל}}{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בּ}}וֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן / {{סי|בְּ}}מַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן |- | ||{{סי|אֲ}}יֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצֹּאן / {{סי|אָ}}נָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן||{{שמאל|{{מילת קבע|בְּטָל}}}} |}<קטע סוף=טל תן/><קטע סוף=הרחבות/> ====הכרזת הטל==== {| |- | colspan = "4"|שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל |- |{{ש-רווח|3em}}לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה||{{הור|אָמֵן}}{{ש-רווח|3em}} |- |{{ש-רווח|3em}}לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת||{{הור|אָמֵן}}{{ש-רווח|3em}} |- |{{ש-רווח|3em}}לְשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן||{{הור|אָמֵן}}{{ש-רווח|3em}} |} {{הור|מחיה המתים}} {{הור2|מכאן ואילך לא מופיע במחזורים.}} ====ג==== {| |- |{{סי|נִבְקְעוּ|10}}||{{סי|טַ}}ל כְּבֻשְּׂרוּ אָבוֹת |- | ||{{סי|יַ}}לְדוּת לְיַלְדֵּימוֹ בְּטַל לְהַרְבּוֹת |- |{{שמאל|{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|כִּ}}בְרַת הַר וַעֲרָבוֹת |- | ||{{סי|לְ}}לֹא צָמְאוּ בָּחֳרָבוֹת{{ש}} {{סי|עִ|3}}בֵּב נִקְדָּשׁ בְּאַלְפֵי רְבָבוֹת. |} {{הור|האל הקדוש}} ====ד==== …{{הערה|בכתבי היד לא נמצא פיוט לברכת קדושת היום, אולם חוקרים סבורים כי היה כזה במקור. ראה: פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה, עמ' 111-112.}} ====ה==== {| |- |{{סי|וּשְׁחָקִים|10}}||{{סי|מַ}}זִּילִים טַל שָׁמַיִם |- | ||{{סי|נ}}וֹבֵב שְׁתִילֵי פַּלְגֵי מַיִם |- |{{שמאל|{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|סַ}}עַד אֹרַח יוֹמַיִם |- | ||{{סי|עֲ}}רֹךְ לְמַתְמִידֵי פַעֲמַיִם |- | ||{{סי|זִ|3}}בְחֵי רָצוֹן לַיּוֹם שְׁנַיִם. |} {{הור|שאותך [המחזיר]}} ====ו==== {| |- |{{סי|יִרְעֲפוּ|10}}||{{סי|פְּ}}עֹל בְּיוֹם חֵילֶךָ |- | ||{{סי|צִ}}יקַת עָב טַל לְיַחֲלֶךָ |- |{{שמאל|{{מילת קבע|טַל}}}}||{{סי|קְ}}וֻצּוֹת טְלָלֶיךָ |- | ||{{סי|רַ}}סֵּס לְפִרְחֵי הִלּוּלֶךָ |- | ||{{סי|ר|3}}וֹנְנִים בְּרֶדֶת הַטַּל בְּלֵב טוֹב לְהַלְלֶךָ. |} {{הור|הטוב}} ====ז==== {| |- |{{סי|טַל|10}}||{{סי|שָׁ}}אַלְתִּי בְּאֹמֶר |- | ||נֹכַח יוֹצֵר חֹמֶר |- | ||{{סי|שֶׁ}}וַע עָרַכְתִּי בְּהַלֵּל וָזֶמֶר |- | ||לְהַקְדִּים טַל לִקְצִירַת הָעֹמֶר {{פיסקה בטבלה}} |- |{{מילת קבע|טַל}}||{{סי|תְּ}}רוּפָה לְרַעֲנַנִּים |- | ||{{סי|תַּ}}זִּיל לִתְהוֹמוֹת מֵעֲנָנִים |- | ||{{סי|תַּ}}טְלִיל לְמִתְחַנְנִים |- | ||{{סי|תַּ}}עֲצִים שָׁלוֹם עוֹד לְעַם בְּבִרְכַּת טַל מְרַנְּנִים. |} {{הור|עושה [המברך]}} {{סוף}} <noinclude> ==קישורים והערות== {{מיזמים|ויקיפדיה=בדעתו אביעה חידות}} [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] ey2v8iika00yn1rpws37pxbvyi72h5c 0 1726946 3004040 3003543 2026-04-10T11:21:20Z Yack67 27395 3004040 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|קדושתא לפסח שחיבר רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}}. למנהג עדות אשכנז אומרים אותה בחו"ל בחזרת הש"ץ לשחרית ביום טוב שני של פסח.}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} {{סי|אֲ}}סִירִים אֲשֶׁר בַּכּשֶׁר שִׁעְשַׁעְתָּ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲנָם שׁוּעַ צְקוֹנָם שַׁעְתָּ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי וֵאלֹהָיו יַחַד הוֹשַׁעְתָּ{{ש}} {{סי|דִּ}}לַּגְתָּ קֵץ וְאִתָּם נוֹשַׁעְתָּ {{סי|הֻ}}מְשָׁכוּ אַחֲרֶיךָ בַּמִּדְבָּר כִּבְהֵמָה{{ש}} {{סי|וְ}}צוֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּשִׁלּוּשׁ מְהוּמָה{{ש}} {{סי|זֹ}}עָמוּ בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|חֲ}}נוּנֶיךָ בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן לְרַחֵמָה {{סי|טֶ}}רֶם חֻמָּצָה חֲרָרָה חֻפָּזוּ לָצֵאת בְּכִישׁוֹר{{ש}} {{סי|יָ}}צְאוּ לְקֵץ רָץ דּוֹד רַךְ לִתְשֹׁר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|כִּ}}וַּנְתָּ בְּכֵן חַג בַּעֲבֹתוֹת קָשׁוֹר{{ש}} {{סי|לַ}}הֲגוֹת בּוֹ בְּקֵץ עֵרֶךְ עִנְיַן שׁוֹר :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲהֵבוּךָ אוֹהֲבֶיךָ אוֹתָם חֲנֹן :כְּהַר הַלְּבָנוֹן :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן :בַּעֲדָם תִּגְנֹן.<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{סי|מָ}}ה אִיְּלוּ פִלְאֵי נִסֶּיךָ{{ש}} {{סי|מִ}}תְנוֹסֵס בָּם אֶת מְנוּסֶיךָ{{ש}} {{סי|נָ}}אוֹר רַחֲמֶיךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָאִים יַתֵּר אֶת עֲמוּסֶיךָ {{סי|ס}}וֹךְ מֶסֶךְ רַעַל לְלוּדִים מָסַכְתָּ{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַ נוֹאֲקֶיךָ עֵת שָׁם הִסְכֵּיתָ{{ש}} {{סי|עִ}}בְרִים בְּאֶבְרָתְךָ סַכְתָּ{{ש}} {{סי|עִ}}וְרִים בְּעֶבְרָתְךָ חָשַׂכְתָּ {{סי|פַּ}}צְתָּ תְּנוּךְ הַטּוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ{{ש}} {{סי|פְּ}}סִילֵי פּוֹרְכִים לְעֻמָּם לֻהָטוּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|צֹ}}אן לַפֶּסַח מִשְׁכוּ וְשַׁחֲטוּ{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד בַּל תִּשְׁחָטוּ :<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ :מִפְעַלוֹתֶיךָ לְרוֹמְמֵנוּ :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְעוֹרֵר רְדוּמֵנוּ :מַרְעִיף מְרוֹמְמֵנוּ.<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{סי|קָ}}מֵי קְהָלָךְ{{ש}} {{סי|קִ}}צַּצְתָּ בְּחֵילָךְ{{ש}} {{סי|קָ}}פַצְתָּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}נוֹת לְךָ עַם מְיַחֲלָךְ {{סי|רִ}}שַּׁפְתָּ צָרִים{{ש}} {{סי|רִ}}בּוּעַ מַכּוֹת צוֹרְרִים{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה יִרְאוּ כֵּן צֹרִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹמֵם צוּרִים בְּשִׁלּוּחַ צִירִים {{סי|שַׁ}}חֵת מְשׁוּלֵי קַשׁ בְּאֹסֶר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּם קְרָנוֹת עֶשֶׂר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לְהֲבָם כְּאֻכְּלוּ קַשׁ בְּחֹסֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}טַר תַּכְלִית מַכּוֹת עֶשֶׂר {{סי|תַּ}}מּוּ בְּרוּחַ זִלְעָפוֹת{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים כְּיָצְאוּ בְּתוֹעֲפוֹת{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}חַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת{{ש}} {{סי|תִּ}}פְסֹחַ עָלֵינוּ כְּצִפֳּרִים עָפוֹת.<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=המשך/> ====ערב אשר עלה==== עֵרֶב אֲשֶׁר עָלָה אֶת עַם הִסְבַּבְתָּ{{ש}} בְּכָשְׁלוֹ נוּקָשׁוֹ עֲשׂוֹת זָרוּת תִּעַבְתָּ{{ש}} וּמִכִּסְלִי כּוּר הֵם לְךָ חָצַבְתָּ{{ש}} וּכְתוֹעַ הָאסַפְסֻף בְּלִי לִתְעוֹת צִוִּיתָ{{ש}} וּמֵאָז מַכְאוֹב כְּדַעְתָּהּ הִפְלַגְתָּ וְהִרְחַבְתָּ{{ש}} וּלְהַעֲלוֹת תַּעַל לְתַאַל תָּאַבְתָּ{{ש}} וּכְתַבְנִית אֲשֶׁר הֵמִירוּךָ לְעֵין כֹּל חִבַּבְתָּ{{ש}} שׁוֹר בְּעַד שׁוֹר לִתְשֹׁר הֵסַבְתָּ{{ש}} וְעַל כָּל תְּשׁוּרָה תְּשׁוּרוֹ שִׂגַּבְתָּ{{ש}} שִׁמְצָם הֶעֱבַרְתָּ / דַּפִּים הִצְלַלְתָּ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>קִצְפָּם הִשְׁבַּתָּ / לְחַתְּלָם חָשַׁבְתָּ{{ש}} וְיֶשְׁעָם קֵרַבְתָּ / בְּוַעֲדָם נִצַּבְתָּ{{ש}} וּבְקִרְבָּם נִשְׂגַּבְתָּ וְנִתְקַדַּשְׁתָּ{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}} ====אז על כל חיתו יער==== {{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}} {{סי|אָ}}ז עַל כָּל חַיְתוֹ יַעַר נִשֵּׁאתָ שׁוֹר / וְעַל כָּל נִיחֹחַ עִלִּיתָ תְּשׁוּרַת שׁוֹר{{ש}} {{סי|לִ}}יצִיר כַּף רָצִיתָ בַּהֲטָבַת פַר שׁוֹר / לְחַוּוֹת כִּי בְּחַרְרֵי אֶלֶף כֻּנַּן כֹּחַ שׁוֹר {{סי|עֻ}}לָּה וְיֻחַם שֵׁמוֹת חֲמִשָּׁה / עֵגֶל פַּר אָלֶף שׁוֹר בָּקָר בְּדַת חֲמִשָּׁה{{ש}} {{סי|זֻ}}מַּן כִּפּוּר בְּעַד נֶפֶשׁ נְקוּבַת חֲמִשָּׁה / נֶפֶשׁ רוּחַ חַיָּה נְשָׁמָה יְחִידָה מְחֻמָּשָׁה {{סי|רָ}}ץ אֶל בָּקָר אָב בְּזֶה מוֹעֵד / עֵת אֲשֶׁר גְּדוּדִים לְהַזְמִין וִעֵד{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן זִכְרוֹן שׁוֹר אֵהַג בְּזֶה מוֹעֵד / שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז לִהְיוֹת לִי לְעֵד {{סי|י}}וֹקְשִׁים כְּהִתְעוּ זוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל / רַבִּים עָלְצוּ וּפָצוּ אֵין יְשׁוּעָתָהּ לְסֶגֶל{{ש}} {{סי|רָ}}ם כְּחָפֵץ לְהַצְדִּיק מְלֻמֶּדֶת עֵגֶל / חַק בְּלֶדֶת שׁוֹר בְּלִי לְהַזְכִּיר עֵגֶל {{סי|בִּ}}טוּ מָרֵי דְלִי רֹעַ דִּבָּה קְשֹׁר / בְּעַם הַמְּמִירִים כָּבוֹד בְּתַבְנִית שׁוֹר{{ש}} {{סי|יָ}}הּ לְהוֹדִיעֲמוֹ כִּי נָחָם בְּאֹרַח מִישׁוֹר / לְכָל עוֹרְכֵי שַׁי הִקְדִּים קָרְבַּן שׁוֹר {{סי|ק}}וֹל צִפְצְפָה יוֹנַת אֵלֶם אֵיךְ בִּי יִבְחַר / בְּקוֹל עֲנוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי חַג לַייָ מָחָר{{ש}} {{סי|לְ}}פִידָהּ נָתַן שׁוּעַ בְּלִי עוֹד לְהַתְחַר / כִּי תְּמוּר חַג מָחָר חֲגִיגַת שׁוֹר לְחַג בָּחַר {{סי|יֹ}}קֶשׁ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תָּעוּ בִלְעָדַי / יְכֻפַּר אֵלֶּה בְּאֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רִ}}צּוּי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יַגִּישׁוּ עָדַי / וְאֶזְכְּרָה לָמוֹ בְּרִית שְׁלֹשֶׁת עֵדָי. ====אל נא לעולם תוערץ==== {{:אל נא לעולם תוערץ}} ====שור אשר מאז==== {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי מדלגים על פיוט זה ואומרים מיד {{צ|[[אסירים אשר בכושר שעשעת#אומץ גבורותיך|אומץ גבורותיך]]}}}} {{הור|סימן '''א"ב'''; סיומות מקראיות מ[[שמות יב כז]]}} וּבְכֵן, שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד: שׁוֹר {{סי|אֲ}}שֶׁר מֵאָז עֲלֵי עֹפֶר פָּסַח{{ש}} {{סי|בְּ}}מַקְרִין וּמַפְרִיס תֵּת כָּפְרוֹ שָׂח{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלָיו צוּר צַו עָלֵימוֹ לִפְסַח{{ר1}} בְּאֹמֶר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַייָ אֲשֶׁר פָּסַח: שׁוֹר {{סי|דָּ}}רַשׁ אָב לְהַאֲרִיחַ קְרִיאֵי אֵל{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין עוּגוֹת מֵאָז הֻמְשְׁכוּ אַחֲרֵי אֵל{{ש}} {{סי|וּ}}בְצִדְקוֹ חֻפְּשׁוּ יִשְׁרֵי אֵל{{ר1}} אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל: שׁוֹר {{סי|זִ}}עֵם יִחוּמֵי אֲרַם נַהֲרַיִם{{ש}} {{סי|חֻ}}יְּבוּ בְתַבְנִיתוֹ לָשׁוּב אֲחוֹרַיִם{{ש}} {{סי|ט}}וֹב זָכַר לָמוֹ יוֹשֵׁב כְּחֹם צָהֳרָיִם{{ר1}} בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם: שׁוֹר {{סי|יִ}}מַּן מַעֲשֶׂה שׁוֹר בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}} {{סי|כִּ}}וְּנוּ בְּמִלּוּאִים פְּסוּחִים בּוֹ לְהַצִּיל{{ש}} {{סי|לְ}}הָגֵן לְמַלֵּט לִפְסֹחַ וּלְהַצִּיל{{ר1}} כְּמוֹ בְּחָם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל: שׁוֹר {{סי|מְ}}כַפֵּר בֶּעָשׂוֹר מְשׁוּחִים בּוֹ כְּחֻיָּבוּ{{ש}} {{סי|נֶ}}עְלַם דָּבָר בָּעֵדָה בּוֹ יֵאָהֵבוּ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה מָצְאוּ שׁוֹבָבִים כְּהֶעֱווּ{{ר1}} וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ: שׁוֹר {{סי|עֲ}}לֵי מְשׁוֹרְרִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|פִּ}}שְׁעָם לִמְחֹל לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} {{סי|צָ}}דַק הֱיוֹת רֹאשׁ לְנִיחוֹחֵי קֹדֶשׁ{{ר1}} בְּאֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ: שׁוֹר {{סי|קָ}}צַב לְחֶגֶג כֶּשֶׂב וָעֵז בְּמֶלֶל{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן עָלֵימוֹ קְרִיאַת הַלֵּל{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹשׁ כִּתִּים גְּבוּרוֹת בָּם לְמַלֵּל{{ר1}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְקוֹל זִמְרָה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל:{{ש}} <noinclude>{{הור2|נוהגים להוסיף כאן קטע{{ש}} {{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}{{ש}}מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}}.}} <includeonly>{{הור2|הקטע הבא הובא מתוך הקרובה לשבת הגדול {{צ|[[אלהים בצעדך הכות פתרוס]]}} והמחבר חתם בו שמו [[מחבר:יוסף_טוב_עלם|יוסף (טוב עלם).]]}} {{#קטע:אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס|יוצאי חפזון}}</includeonly> ====אומץ גבורותיך==== <קטע התחלה=אומץ גבורותיך/>{{הור|סימן '''א"ב'''}} {| |- | colspan ="2" |{{מר|וּבְכֵן, וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח{{ממס|שמות יב כז}}}} |- |{{סי|אֹ}}מֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|בְּ}}רֹאשׁ כׇּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּׂאתָ||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|גִּ}}לִיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|דְּ}}לָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיּוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|הִ}}סְעִיד נוֹצְצִים עֻגוֹת מַצּוֹת||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|וְ}}אֵל הַבָּקָר רָץ זֵכֶר לְשׁוֹר עֵרֶךְ||{{שמאל|פֶּסַח}} |- | colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|ז}}וֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלוֹהֲטוּ בָּאֵשׁ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|חֻ}}לַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|טִ}}אטֵאתֶ אַדְמַת מֹף וְנֹף בְּעׇבְרְךָ||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|יָ}}הּ רֹאשׁ כׇּל אוֹן מָחַצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|כַּ}}בִּיר עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַחְתָּ בְּדַם||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|לְ}}בִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סֻגֶּרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּוֹתֵי||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|נִ}}שְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹמֶר||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|שֹׂ}}רְפוּ מִשְׁמַנֵּי פּוּל וְלוּד בִּיקַד יְקֹד||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|ע}}וֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד עַד גָּעָה עוֹנַת||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |{{סי|פַּ}}ס יָד כָּתְבָה לְקַעֲקֵעַ צוּל||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|צָ}}פֹה הַצָּפִית עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |- |{{סי|קָ}}הָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה לְשַׁלֵּשׁ צוֹם||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|רֹ}}אשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|שְׁ}}תֵּי אֵלֶּה רֶגַע תָּבִיא לְעוּצִית||{{שמאל|בַּפֶּסַח}} |- |{{סי|תָּ}}עֹז יָדְךָ וְתָרוּם יְמִינְךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג||{{שמאל|פֶּסַח}} |- |colspan ="2" | {{ק|{{מר|'''וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח'''}}}} |}<קטע סוף=אומץ גבורותיך/> ====סילוק==== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}} בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת פַּתְרֻסִים הִפְרַכְתָּ / וְאַרְכָה לָמוֹ הֶאֱרַכְתָּ / לְשַׁלַּח בְּלִי עִכּוּב עַם אֲשֶׁר בֵּרַרְתָּ / וְכַמֶּה פְּעָמִים בָּמוֹ הֵעַרְתָּ / וְכָאֵלֶּה כַמֶּה בָּם הִתְרֵיתָ / וְכִלָּיוֹן עֲלֵיהֶם לֹא גָּמַרְתָּ / עַד כִּי גָּמְרוּ רִשְׁעָם כַּאֲשֶׁר גָּזַרְתָּ / וְנִאֲצוּ לְמוּל צִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ / וְנָם: "מִי יְיָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ / לְשַׁלַּח אֶת הָעָם אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ?" / וְאַתָּה לְעֻמָּם קִנְאָה אָזַרְתָּ / וּכְגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִשֵּׁנָה הֵעַרְתָּ{{ש}} כְּלֵי קְרָב חָגַרְתָּ / בְּאַרְצָם עָבַרְתָּ / בְּכוֹרֵיהֶם פִּגַּרְתָּ / רְהָבֵיהֶם שִׁבַּרְתָּ / רֵאשִׁית אוֹנָם הִדְבַּרְתָּ / בְּשׁוֹפְטֵיהֶם שְׁפָטִים עָשִׂיתָ / לַיְלָה חַצְתָּ / רֹאשׁ מָחַצְתָּ / תַּנִּין רָעַצְתָּ / רֹאשׁ לִוְיָתָן רִצַּצְתָּ{{ש}} לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ עַצְתָּ / חֲמֵשׁ מֵאוֹת מַהֲלָךְ רַצְתָּ / וּלְסוֹף בַּסּוּף לְחוּמוֹ נִפַּצְתָּ / וְכָל שְׁאוֹנוֹ בְּסַאסְּאָה לָחַצְתָּ{{ש}} וְעַל הֶהָרִים קָפַצְתָּ / וּלְיֵשַׁע עַמְּךָ יָצָאתָ / וְאוֹתָם בִּזְרוֹעַ הוֹצֵאתָ{{ש}} וְכָל הֲמוֹנֵיהֶם כְּחוֹחִים הִצֵּיתָ / כִּי כְּמִדָּתָם לָמוֹ מָדַדְתָּ / וְכָל הַיְקוּם בָּם לָמַדְתָּ / וּכְמוֹ עִנּוּ עַם אֲשֶׁר חָמַדְתָּ / בָּהּ בְּמִדָּה אוֹתָם הִשְׁמַדְתָּ. הֵם שָׁפְכוּ כַמַּיִם דַּם עוֹלָלֵיהֶם / לְכֵן לְדָם נֶהֶפְכוּ נוֹזְלֵיהֶם{{ש}} הֵם מִעֲכוּם לְמַעַן הַשְׁחִיתָם / לָכֵן עָלְתָה צְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָּם{{ש}} הֵם לְחָצוּם בֶּעָפָר וָחֹמֶר לִלְבֹּן לְבֵנִים / לָכֵן הוּמָר עֲפָרָם לְכִנִּים{{ש}} הֵם הֶגְלוּם לְהָבִיא חַיּוֹת לְהַצְדָּאוֹת / לָכֵן עָרוֹב בָּא בִּגְבוּלָם לְהַצְדּוֹת{{ש}} הֵם הֱשִׁיתוּם כְּמוֹ חַלְלֵי קֶבֶר / לָכֵן חַיָּתָם סֻגְּרָה לַדֶּבֶר{{ש}} הֵם אֲסָרוּם לְהָרִיק רִבּוּעוֹת / לָכֵן מַס חֲמוּדָם בַּאֲבַעְבֻּעֹת{{ש}} הֵם הֶעֱבִידוּם בְּחֹם וָנֶשֶׁף / לָכֵן סֻגַּר מִקְנָם לְבָרָד וְגַם רֶשֶׁף{{ש}} הֵם גָּאוּ בְּמֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה / לָכֵן לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה{{ש}} הֵם הֶאֱפִילוּ בָּרָה כַּשֶּׁמֶשׁ / לָכֵן חָשַׁךְ אוֹרָם לָאֶמֶשׁ{{ש}} הֵם יָעֲצוּ לְאַבֵּד בֵּן בְּכוֹר / לָכֵן חֲצוֹת לַיְלָה נֻגַּף בָּם כָּל בְּכוֹר{{ש}} הֵם זָמְמוּ לְאַבְּדָם בַּמַּיִם / לָכֵן בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמָּיִם. וְאַתָּה פָּסַחְתָּ בַּחֲצִי לֵיל עַל פְּתָחִים / בְּאָכְלָם זִבְחֵי פְּסָחִים / וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הוֹצֵאתָם שְׂמֵחִים / לְעֵין פַּתְרֻסִים וְכַסְלֻחִים / וְהֻצָּתוּ כְּקוֹצִים כְּסוּחִים / וְשׁוֹשַׁנִּים כְּלֻקָּטוּ מִבֵּין הַחוֹחִים / רֶנֶן וְהַלֵּל וְשִׁיר מְשׂוֹחֲחִים / רְנָנוֹת לְךָ מְשִׂיחִים / תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה פּוֹצְחִים. וְאַתָּה בְּשִׂמְחָתָם שָׂמַחְתָּ / וּבִישׁוּעָתָם נוֹשַׁעְתָּ / וּבְכָל צָרָתָם צַרְתָּ / בְּכֵן קִצָּם קָצַרְתָּ. וּכְמוֹ הָיוּ בֵּין הַחוֹחִים / לְנֶאֱמַן בַּיִת נִגְלֵיתָ בַּסְּנֶה בְּחוֹחִים.{{ש}} וּכְמוֹ לֻחָצוּ בִּלְבֵנִים וָחֹמֶר / כֵּן נִגְלֵיתָ בְּלִבְנַת סַפִּיר בְּאֹמֶר. וּכְהוֹצֵאתָם מִתַּחַת סִבְלוֹת / אִתָּם הוּצֵאתָ מִסִּבְלוּת.{{ש}} וּכְהוּבָאוּ בָּבֶלָה / לְמַעֲנָם שֻׁלַּחְתָּ בָּבֶלָה.{{ש}} וּכְנָדוּ לְעֵילָם / כִּסְאֶךָ הוּשָׂם בְּעֵילָם.{{ש}} וּכְנָעוּ לְיָוָן / עוֹרַרְתָּ בּוֹא לְיָוָן.{{ש}} וּכְגָלוּתָם לְשֵׂעִיר / אֵלַי קוֹרֵא מִשֵּׂעִיר. וּבְשׁוּבָם מֵאֱדוֹם / אִתָּם תָּבוֹא אָדוֹם / כָּאָמוּר: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם:{{ש}} וּבְבוֹאֲךָ לְדַלְתֵי לְבָנוֹן / אִתְּךָ יָבוֹאוּ לַלְּבָנוֹן. כִּי מֵרֶחֶם אוֹתָם נָשָׁאתָ / וּמִבֶּטֶן אוֹתָם הֶעֱמַסְתָּ / כְּרֵעִים וְאַחִים הֵם לְךָ הִתְאַמְתָּ / בְּרִדְתָּם לְחָם עִמָּם רַדְתָּ / וְכָל מַחֲנֶיךָ הוֹרַדְתָּ / וּבַעֲלוֹתָם אִתָּם עָלִיתָ / וְכָל מְשָׁרְתֶיךָ הֶעֱלִיתָ / וּבְצֵאתָם יָצָאתָ / וּבְעִנּוּיָם נִמְצֵאתָ / וּבְנוּחָם מְנוּחָה מָצָאתָ / וְצִבְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר בְּמַעְלָה הוֹצֵאתָ / לְהוֹדִיעָם כִּי בָמוֹ נִתְרַצֵּיתָ / וּבִשְׁבִילָם גֵּיא וְדֹק יָצַרְתָּ / וּבְקִרְבָּם נִתְקַדַּשְׁתָּ וְנִשְׂגַּבְתָּ וְנֶעֱרַצְתָּ / וְנִתְהַדַּרְתָּ וְנֶאְדַּרְתָּ / וְכִפְאֵר מַעְלָה פְּאֵרָם אִמַּצְתָּ / וּכְשִׁירוֹת רוֹם שִׁירָתָם חָפַצְתָּ / וְכִקְדֻשַּׁת מָרוֹם קְדֻשָּׁתָם הֱיוֹת פַּצְתָּ / וּבְכִנּוּי שֵׁם גָּבוֹהַּ שְׁמוֹתָם חָצַצְתָּ. אֵלִים בְּשֵׁם אֵלִים{{ש}} אֱלֹהִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים{{ש}} בָּנִים בְּשֵׁם בָּנִים{{ש}} מַחֲנוֹת בְּשֵׁם מַחֲנוֹת{{ש}} שֵׁמוֹת בְּשֵׁם שֵׁמוֹת{{ש}} מְחִיצוֹת בְּשֵׁם מְחִיצוֹת אֵין כָּאֵל בְּשֵׁם מִיכָאֵל{{ש}} גִּבּוֹרֵי אֵל בְּשֵׁם גַּבְרִיאֵל{{ש}} בְּנֵי יַעֲקֹב בְּשֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב{{ש}} קְדוֹשׁ יַעֲקֹב בְּשֵׁם קְדוֹשׁ יַעֲקֹב{{ש}} מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ בְּשֵׁם מְשַׁלְּשֵׁי קָדוֹשׁ<קטע סוף=המשך/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] 7uqm1m6vy144cfkb6nrx8al9n6u71kg 0 1727701 3003793 2937576 2026-04-09T15:36:54Z מו יו הו 37729 3003793 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית לליל שביעי של פסח כמנהג צרפת, ממחזור ויטרי (מהדו' הורוויץ סימן תנג).}} {{הור|סימן: פסוקי [[שירת הים]], '''א"ב''', '''שלמה'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֶ}}בֶן יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בְּ}}בֹשֶׁת מִסְתּוֹלֵל{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} אֲבִי {{סי|גְ}}דוֹר שִׁיר וְהַלֵּל{{ש}} {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב יוֹם וְאוֹר גּוֹלֵל{{ש}} {{הור|המעריב}} [{{סי|יְיָ|10}}] {{סי|הֵ}}רִיעַ וְצָרַח בְּרַעְמוֹ{{ש}} {{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|וְ}}רוֹכְבִים לְהַשְׁחִית בְּזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|זֹ}}רְמוּ בְּמִפְקַד טַעְמוֹ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|ח}}וֹפְפָה אֲהוּבִים בְּזֹךְ אֵיתָנֵימוֹ{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|אֵ|3}}ת פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים |וְאוֹכְלָיו הִפִּיל בֵּין גַּלִּים |בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.{{ממס|שמות ו ו}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|בְּ|3}}יֵשַׁע יָמִין רוֹמֵמָה |נוֹגְשִׂים וְלוֹחֲצִים בִּמְהוּמָה |אָז הוֹדוּ: יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|גּ|3}}וֹרַל חֶבֶל דּוֹרְשָׁיו |וְטִבַּע בְּצוּל צָר וְחָרָשָׁיו |כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.{{ממס|שמות יד כג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|דִּ|3}}ין אֵל מְיֻחָד |בְּהִכָּשְׁלָם בְּפַח וּפַחַת וָפַחַד |וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.{{ממס|שמות יד כח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|ה|3}}וֹגֵי דָּת שַׁעֲשׁוּעֵי קְדוּמָה{{רווח|3}} |וְהֶעֱבִירָם בַּנְּעָלִים בַּיָּמָּה |וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה.{{ממס|שמות יד כב}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|וִ|3}}יהוּדָה יַד יָמִין בְּחָשְׂפוֹ |רֵאשִׁית אוֹנִים לְזֵדִים בְּקָטְפוֹ |יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ.{{ממס|תהלים עח מט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|זֶ|3}}רַע אֲתוּי נַהֲרַיִם |וְגָאַל יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם |וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יד כד}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|חֹ|3}}זֶק אוֹתוֹתָיו |וּמִלְחֶמֶת תַּחְבּוּלוֹתָיו |וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח ד}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|טְ|3}}לָאָיו מִנִּבְכֵי יָם |וְהֶחֱלִיק זֵדִים בְּגָזְרוֹ יָם{{רווח|3}} |יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם.{{ממס|ישעיהו כג יא}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|י|3}}וֹם אֲשֶׁר אִוָּה |בְּקִיעַת יָם כְּנִצְטַוָּה |וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה.{{ממס|ישעיהו מג טז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|כַּ|3}}נַּת גֶּפֶן שְׁתוּלָה |וְקִדְּשָׁהּ בְּמֹהַר חֲתוּלָה |כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה.{{ממס|ישעיהו סב ה}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|לְ|3}}יֵשַׁע אֲשֶׁר שִׂבַּר |אֵל מוֹצִיאוֹ בְּהִתְעַבָּר |וְעַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|מְ|3}}חֹלַת מַחֲנַיִם אֲיֻמָּה |וְהִנְסִיךְ בַּת נָדִיב מְשֻׁלָּמָה |יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה.{{ממס|שיר השירים ו י}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|נ|3}}וֹזְלִים עֲרֵמוֹת בַּיָּם |מִפֹּה וּמִפֹּה בְּתִלּוּיָם |קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.{{ממס|שמות טו ח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|סֶ|3}}גֶל דָּת דְּבוּשָׁה |וְהִכְרִיעַ נֹא בְּצוּל לְחָבְשָׁה |וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה.{{ממס|שמות יד כט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|עַ|3}}ל שְׂפַת יָם רְטוּשִׁים |וְעוֹרְרָה נְבִיאָה שִׁירִים חֲדָשִׁים{{רווח|3}} |וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים.{{ממס|שמות טו כ}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|פִּ|3}}רְחֵי סֻלָּם חָלַם |וְנִגְלָה בַיָּם בִּגְלָלָם |יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם.{{ממס|שמות טו יח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|צֶ|3}}דֶק צוּר מוֹשִׁיעוֹ |רֹאשׁ תַּנִּין בְּהַכְרִיעוֹ |כִּי בָא [סוּס] פַּרְעֹה.{{ממס|שמות טו יט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|קְ|3}}דוֹשָׁיו רוֹזְנָיו וְחוֹרָיו |וּמְשָׁכָם בַּעֲבוֹתוֹ אַחֲרָיו |בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|רָ|3}}זוֹת בְּרוּרוֹת |קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת |לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת.{{ממס|ישעיהו מב ז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|שְׁ|3}}עוּנִים מֵחֶלְאַת סִיר |וְכֵן עַתָּה מוֹטוֹת יָסִיר |לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר.{{ממס|ישעיהו מב ז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|תִּ|3}}קְוַת יְשׁוּעָה |תָּחִישׁ כֵּן לְצֹלֵעָה |מְבַשֵּׂר טוֹב מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו נב ז}} |} {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|טִ}}בַּעְתָּ צָרִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּךָ|10}} {{סי|יָ}}עָרְמוּ מֻגָּרִים{{ש}} {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|כֻּ}}לָּם אַחְרִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ|10}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם קָרִים{{ש}} {{סי|מִ}}{{סי|י כָמֹכָה|10}} אָז שִׁבְּחוּ הֲדוּרִים{{ש}} {{הור|בגילה}} {{סי|נָ}}{{סי|טִיתָ יְמִינְךָ|10}} לְבָלְעָם{{ש}} {{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלֵי עָם{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|עָ}}צְרוּ בְּטַעַם{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּיִם אָז הִדְּרוּ לְצוּר מוֹשִׁיעָם{{ש}} {{הור|זה צור ישענו}} {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צָ}}רִים מִגִּדּוּלוֹ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|ק}}וֹמָתָם מִבִּלְבּוּלוֹ{{ש}} {{סי|תְּבִיאֵ[מוֹ]|10}} {{סי|רֵ}}עִים לִמְקוֹם גְּבוּלוֹ{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|שַׁ}}לִּיט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{הור|גאל}} {{סי|שׁ}}וֹבֵב כְּקֶדֶם זְרוּיַי לְסוֹף{{ש}} {{סי|לְ}}כַנֵּס מֵאַרְבַּע נִדָּחִים וְלֶאֱסֹף{{ש}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָה זְרוֹעֲךָ חֲסֹף{{ש}} {{סי|הַ}}חֲסֵינוּ בִשְׁלוֹמְךָ וְאֹתָנוּ תִּכְסֹף{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] 9mg2w816h00vke9czw3st9ytrnzh9ma 3003794 3003793 2026-04-09T15:37:29Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003794 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית לליל שביעי של פסח כמנהג צרפת, ממחזור ויטרי (מהדו' הורוויץ סימן תנג).}} {{הור|סימן: פסוקי [[שירת הים]], '''א"ב''', '''שלמה'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֶ}}בֶן יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בְּ}}בֹשֶׁת מִסְתּוֹלֵל{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} אֲבִי {{סי|גְ}}דוֹר שִׁיר וְהַלֵּל{{ש}} {{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{סי|דּ}}וֹד מַעֲרִיב יוֹם וְאוֹר גּוֹלֵל{{ש}} {{הור|המעריב}} [{{סי|יְיָ|10}}] {{סי|הֵ}}רִיעַ וְצָרַח בְּרַעְמוֹ{{ש}} {{סי|מַרְכְּבֹת|10}} {{סי|וְ}}רוֹכְבִים לְהַשְׁחִית בְּזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|תְּהֹמֹת|10}} {{סי|זֹ}}רְמוּ בְּמִפְקַד טַעְמוֹ{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|ח}}וֹפְפָה אֲהוּבִים בְּזֹךְ אֵיתָנֵימוֹ{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|אֵ|3}}ת פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים |וְאוֹכְלָיו הִפִּיל בֵּין גַּלִּים |בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים.{{ממס|שמות ו ו}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|בְּ|3}}יֵשַׁע יָמִין רוֹמֵמָה |נוֹגְשִׂים וְלוֹחֲצִים בִּמְהוּמָה |אָז הוֹדוּ: יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.{{ממס|שמות טו ג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|גּ|3}}וֹרַל חֶבֶל דּוֹרְשָׁיו |וְטִבַּע בְּצוּל צָר וְחָרָשָׁיו |כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו.{{ממס|שמות יד כג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|דִּ|3}}ין אֵל מְיֻחָד |בְּהִכָּשְׁלָם בְּפַח וּפַחַת וָפַחַד |וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.{{ממס|שמות יד כח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|ה|3}}וֹגֵי דָּת שַׁעֲשׁוּעֵי קְדוּמָה{{רווח|3}} |וְהֶעֱבִירָם בַּנְּעָלִים בַּיָּמָּה |וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה.{{ממס|שמות יד כב}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|וִ|3}}יהוּדָה יַד יָמִין בְּחָשְׂפוֹ |רֵאשִׁית אוֹנִים לְזֵדִים בְּקָטְפוֹ |יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ.{{ממס|תהלים עח מט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|זֶ|3}}רַע אֲתוּי נַהֲרַיִם |וְגָאַל יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם |וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יד כד}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|חֹ|3}}זֶק אוֹתוֹתָיו |וּמִלְחֶמֶת תַּחְבּוּלוֹתָיו |וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו.{{ממס|תהלים עח ד}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|טְ|3}}לָאָיו מִנִּבְכֵי יָם |וְהֶחֱלִיק זֵדִים בְּגָזְרוֹ יָם{{רווח|3}} |יָדוֹ נָטָה עַל הַיָּם.{{ממס|ישעיהו כג יא}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|י|3}}וֹם אֲשֶׁר אִוָּה |בְּקִיעַת יָם כְּנִצְטַוָּה |וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה.{{ממס|ישעיהו מג טז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|כַּ|3}}נַּת גֶּפֶן שְׁתוּלָה |וְקִדְּשָׁהּ בְּמֹהַר חֲתוּלָה |כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה.{{ממס|ישעיהו סב ה}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|לְ|3}}יֵשַׁע אֲשֶׁר שִׂבַּר |אֵל מוֹצִיאוֹ בְּהִתְעַבָּר |וְעַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|מְ|3}}חֹלַת מַחֲנַיִם אֲיֻמָּה |וְהִנְסִיךְ בַּת נָדִיב מְשֻׁלָּמָה |יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה.{{ממס|שיר השירים ו י}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|נ|3}}וֹזְלִים עֲרֵמוֹת בַּיָּם |מִפֹּה וּמִפֹּה בְּתִלּוּיָם |קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם.{{ממס|שמות טו ח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|סֶ|3}}גֶל דָּת דְּבוּשָׁה |וְהִכְרִיעַ נֹא בְּצוּל לְחָבְשָׁה |וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה.{{ממס|שמות יד כט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|עַ|3}}ל שְׂפַת יָם רְטוּשִׁים |וְעוֹרְרָה נְבִיאָה שִׁירִים חֲדָשִׁים{{רווח|3}} |וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים.{{ממס|שמות טו כ}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|פִּ|3}}רְחֵי סֻלָּם חָלַם |וְנִגְלָה בַיָּם בִּגְלָלָם |יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם.{{ממס|שמות טו יח}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|צֶ|3}}דֶק צוּר מוֹשִׁיעוֹ |רֹאשׁ תַּנִּין בְּהַכְרִיעוֹ |כִּי בָא [סוּס] פַּרְעֹה.{{ממס|שמות טו יט}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|קְ|3}}דוֹשָׁיו רוֹזְנָיו וְחוֹרָיו |וּמְשָׁכָם בַּעֲבוֹתוֹ אַחֲרָיו |בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.{{ממס|תהלים קה מג}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|רָ|3}}זוֹת בְּרוּרוֹת |קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת |לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת.{{ממס|ישעיהו מב ז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|שְׁ|3}}עוּנִים מֵחֶלְאַת סִיר |וְכֵן עַתָּה מוֹטוֹת יָסִיר |לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר.{{ממס|ישעיהו מב ז}} |- |{{שמאל|{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|20}}}}||{{רווח|3}} |{{סי|תִּ|3}}קְוַת יְשׁוּעָה |תָּחִישׁ כֵּן לְצֹלֵעָה |מְבַשֵּׂר טוֹב מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה.{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו נב ז}} |} {{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ|10}} {{סי|טִ}}בַּעְתָּ צָרִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּךָ|10}} {{סי|יָ}}עָרְמוּ מֻגָּרִים{{ש}} {{סי|אָמַר אוֹיֵב|10}} {{סי|כֻּ}}לָּם אַחְרִים{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ|10}} {{סי|לְ}}כַסּוֹתָם קָרִים{{ש}} {{סי|מִ}}{{סי|י כָמֹכָה|10}} אָז שִׁבְּחוּ הֲדוּרִים{{ש}} {{הור|בגילה}} {{סי|נָ}}{{סי|טִיתָ יְמִינְךָ|10}} לְבָלְעָם{{ש}} {{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ|10}} {{סי|סְ}}גוּלֵי עָם{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים|10}} {{סי|עָ}}צְרוּ בְּטַעַם{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּיִם אָז הִדְּרוּ לְצוּר מוֹשִׁיעָם{{ש}} {{הור|זה צור ישענו}} {{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|צָ}}רִים מִגִּדּוּלוֹ{{ש}} {{סי|תִּפֹּל|10}} {{סי|ק}}וֹמָתָם מִבִּלְבּוּלוֹ{{ש}} {{סי|תְּבִיאֵ[מוֹ]|10}} {{סי|רֵ}}עִים לִמְקוֹם גְּבוּלוֹ{{ש}} {{סי|יְיָ|10}} {{סי|שַׁ}}לִּיט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{הור|גאל}} {{סי|שׁ}}וֹבֵב כְּקֶדֶם זְרוּיַי לְסוֹף{{ש}} {{סי|לְ}}כַנֵּס מֵאַרְבַּע נִדָּחִים וְלֶאֱסֹף{{ש}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בִּגְבוּרָה זְרוֹעֲךָ חֲסֹף{{ש}} {{סי|הַ}}חֲסֵינוּ בִשְׁלוֹמְךָ וְאֹתָנוּ תִּכְסֹף{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] 985d709isscp4ryl586c63nb3no7eoc 0 1727702 3003787 2976899 2026-04-09T15:29:27Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003787 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} ==ימות עולמים שנים קדמוניות== {{הור2|פיוט תוספת למערבית של שבועות ('ביכור'). מובא במחזור ויטרי (מהדו' הורוויץ סימן תנג) כתוספת למערבית [[וירד אביר יעקב]] עבור ליל ראשון של שבועות.}} {{הור|סימן: '''יצחק ברבי יצחק בר רבי מרדכי ברבי ישי בן מרדכי בן שלמה חזק ואמץ'''}} <poem> {{סי|יְ}}מוֹת עוֹלָמִים שָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת {{סי|צְ}}פִירָה תִּפְאֶרֶת בְּנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת {{סי|ח}}וֹמוֹתֶיהָ סַפִּיר וְאַבְנֵי כֻּדְכֹדִיּוֹת {{סי|קִ}}רְיָה מְלֵאָה גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת {{סי|בְּ}}תוֹכָהּ כֹּהֲנֶיהָ כְּמֵאָז בִּהְיוֹת {{סי|רָ}}צִים וְשָׁבִים מִפִּנּוֹת (לזיות) [לְזָוִיּוֹת] {{סי|בְּ}}יָדָם אוֹחֲזִים חֲרָבוֹת פִּיפִּיּוֹת {{סי|י}}וֹם יוֹם לְשָׁרֵת קַבָּלוֹת וַהֲזָיוֹת {{סי|יָ}}לוּשׁוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אַחַת אַחַת לְבַדָּהּ {{סי|צ}}וּרַת אֲפִיָּתָהּ כְּמוֹ כֵן בִּלְעֲדָהּ {{סי|חָ}}מֵץ תֵּאָפֶינָה לִפְנֵי מוֹעֲדָהּ {{סי|קֵ}}רַב וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית יְקוֹדָהּ {{סי|בִּ}}דְפוּס שְׁלִישִׁית רְחָבָה מַעֲמִידָהּ {{סי|רָ}}חְבָּהּ אַרְבָּעָה וְאָרְכָּהּ שִׁבְעָה בְּמוֹדְדָהּ {{סי|ר}}וּם קַרְנוֹתֶיהָ (אַרְבַּע) [אַרְבָּעָה] בַּעֲמִידָה {{סי|בִּ}}כְתָב מְפֹרָשׁ נִדְרָשׁ בְּלִמּוּדָהּ {{סי|י}}וֹשְׁבֵי שֶׁבֶת יוֹדְעֵי סוֹדָהּ {{סי|מ}}וֹלִיךְ וּמֵבִיא אָנֶאה וָאָנָאה {{סי|ר}}וּחוֹת רָעוֹת מִלָּבֹא לְשִׂטְנָה {{סי|דֶּ}}רֶךְ מַעְלָה וּמַטָּה [מַעֲלֶה] וּמוֹרִיד כָּהֵנָּה {{סי|כִּ}}בְשֵׂי עֲצֶרֶת שַׁלְמֵי שׁוֹשַׁנָּה {{סי|יַ}}חְדָּו מְנִיפָם וְיָדָיו תְּבִיאֶינָה {{סי|בִּ}}גְלָלָם (טלאים) [טְלָלִים] רָעִים לְמָאֵנָה {{סי|רָ}}צָה וְלֹא רָצָה אִם לֹא יְנִיפֶנָּה {{סי|בַּ}}עֲבוּרָם פֵּירוֹת הָאִילָן לְעַדְּנָה {{סי|יַ}}קְרִיבֻם רֵאשִׁית לְכָל קָרְבְּנוֹת הַשָּׁנָה {{סי|יְ}}בִיאוּם לְהַתִּיר עָמִיר גֹּרְנָה {{סי|שְׁ}}תֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְהָעֹמֶר בַּמְּדִינָה {{סי|יְ}}פֵה נוֹף מָשׂוֹשׂ לְכָל הַמְּדִינוֹת {{סי|בְּ}}אַשְׁמוֹתֵינוּ כִּי גָדְלוּ וְרַבּוּ עֲוֹנוֹת {{סי|נֶ}}הֱרַס הַבַּיִת וְנֶחֶרְבוּ מְעוֹנוֹת {{סי|מְ}}כַפֵּר אֲשָׁמוֹת וּמַעֲבִיר זְדוֹנוֹת {{סי|רָ}}גְגָה נַפְשִׁי בְּמִקְדָּשׁ מְעַט לַעֲנוֹת {{סי|דֶּ}}רֶךְ הָעִנְיָן סֵדֶר קָרְבָּנוֹת {{סי|כֹּ}}פֶר לִתֵּן לְכָל הַמַּחֲנוֹת {{סי|יְ}}רַצּוּ בַּעֲדָם דִּבְרֵי (חצות) חִנּוֹת {{סי|בְּ}}עַד הָאֶשְׁנָב בְּעַד הַחַלּוֹן {{סי|נְ}}שָׂא עֵינֶיךָ מִשְּׁמֵי וִילוֹן {{סי|שְׁ}}מֹר (עמלך) [עַמְּךָ] בְּכָל מָלוֹן {{סי|לְ}}עַמּוֹ וְלַחֲסִידָיו יְבַשֵּׂר שָׁלוֹם {{סי|מְ}}דַבֵּר בִּצְדָקָה וְרֹב שָׁלוֹם {{סי|הַ}}שָּׂם גְּבוּלֵך אֱמֶת מִשְׁפָּט וְשָׁלוֹם {{סי|חָ}}זֹה תֶחֱזֶה הָעָם הַזֶּה {{סי|זְ}}קֵנִים וּנְעָרִים הַיֹּשְׁבִים בָּזֶה {{סי|קַ}}יֵּם עָלֵימוֹ מַאֲמַר חוֹזֶה {{סי|וְ}}אָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{סי|אַ}}נְוֵהוּ וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ אָבִי זֶה {{סי|מְ}}בַשֵּׂר וְאוֹמֵר הִנֵּה זֶה {{סי|צַ}}ח וְאָדֹם (ונזכח) [וְנֶצַח] יַזֶּה לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם וּבַזְּמַן הַזֶּה {{הור|ופרוס}} </poem> [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] emh5u2a89l3hhanfm654tgqmw1t3jth 0 1727703 3003778 2937574 2026-04-09T15:22:22Z בן עדריאל 9444 3003778 wikitext text/x-wiki =אנכי אחת דיבר בקדשו= {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לליל שני של שבועות כמנהג צרפת, מובאת במחזור ויטרי (מהדור' הורוויץ סימן תנד).}} {{הור|סימן: [[עשרת הדברות]], '''א"ב'''}} {{סי|אָנֹכִי|1}} {{סי|אַ}}חַת דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר שִׁנָּה צוּר קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{סי|גִּ}}לּוּל לְדָרְשׁוֹ{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְהַקְדִּישׁוֹ{{ש}} {{הור|המעריב}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|1}} {{סי|הַ}}זְכָּרַת שֵׁם מְיֻחָד{{ש}} {{סי|וְ}}כָל הָאָרֶץ רָעֲשָׁה וַתִּפְחַד{{ש}} {{סי|זָכוֹר|1}} עִם {{סי|שָׁמוֹר|1}} {{סי|זִ}}מֵּן כְּאֶחָד{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדָה גְּנוּזָה לְהַנְחִיל לְגוֹי אֶחָד{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף'''}} {| |- |{{סי|אָ|2}}ז מֵרִאשׁוֹן בָּחַר לוֹ |סִינַי |- |{{סי|בִּ|2}}מְרוֹם הָרִים הֶעֱלָה לוֹ |סִינַי |- |{{סי|גַּ|2}}אֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ וְהוֹדוֹ שָׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|דְּ|2}}מוּת אֵשׁ אוֹכֶלֶת מַרְאֵהוּ |בְּסִינַי |- |{{סי|הַ|2}}ר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ |סִינַי |- |{{סי|וְ|2}}חַלּוֹן בָּרָקִיעַ פָּתַח נֶגֶד |סִינַי |- |{{סי|זִ|2}}מֵּן בְּקִרְבּוֹ רֹאשׁ הַר |סִינַי |- |{{סי|חֶ|2}}בְיוֹנוֹ בַּשַּׁחַק וְרַגְלָיו עַל הַר |סִינַי |- |{{סי|טְ|2}}הוֹרִים בְּלֵב אֶחָד נָתַן לָהֶם |בְּסִינַי |- |{{סי|יִ|2}}תְגַּדַּל הַר חוֹרֵב וְיִתְקַדַּשׁ |סִינַי |- |{{סי|כֹּ|2}}חַ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת הֶרְאָם |בְּסִינַי |- |{{סי|לִ|2}}סְבֹּל אֵשׁ בְּאֵשׁ מוֹרָשָׁה |מִסִּינַי |- |{{סי|מַ|2}}אֲמַר קוֹל רִאשׁוֹן הִשְׁמִיעַ |בְּסִינַי |- |{{סי|נֶ|2}}חֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּלְשִׁבְעִים{{רווח|3}} |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹבֵב לְאַרְבַּע פֵּאוֹת וּמִתְפּוֹצֵץ |בְּסִינַי |- |{{סי|עֵ|2}}ין כֹּל נִצָּבִים בְּתַחְתִּית |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ מִפָּנָיו זֶה |סִינַי |- |{{סי|צֵ|2}}את כָּל מִדַּבֵּר מַרְחִיקִים |סִינַי |- |{{סי|ק|2}}וֹמָתָם לְאָחוֹר בֵּית מָנוֹס |סִינַי |- |{{סי|רִ|2}}שְׁפֵּי אֵשׁ אוֹכֶלֶת מְדַדֵּיהֶם |סִינַי |- |{{סי|שׁ|2}}וֹשַׁנִּים שִׂפְתוֹתָיו זַלּוֹת בֹּשֶׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|שְׁ|2}}לִישׁוֹ נִתְיַשַּׁב לְמַלֹּאת כֹּל |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}תּוֹ בַּשֵּׁנִי קוֹל קוֹרֵא |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}כֵּן רוּחַ רִאשׁוֹן מַעֲבִיר |מִסִּינַי |- |{{סי|יִ|2}}דַּע דִּין מִמְּרוֹמוֹ בִּכְפוֹתוֹ |סִינַי |- |{{סי|וּ|2}}צְבָא דֹק וָחֶלֶד הִתְנָם |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹד גִּבּוֹרֵי כֹחַ רִבְבוֹת |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}צוּ בְּנֵי אֵלִים נְכוֹנִים |לְסִינַי |- |קוֹל וּמַרְאֶה הֶרְאָם |לְסִינַי |- |בְּיָד רָמָה הוֹצִיאָם וְסִבְּבָם |בְּסִינַי |} {{הור|בגילה}} {{סי|כַּבֵּד|1}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ בְּעֹז מְסַבְּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד עִמִּי בָּךְ נֶחְבָּרִים{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|1}} {{סי|כִּ}}דְמוּתִי נִגְבָּרִים{{ש}} {{סי|לְ}}הוֹדִיעַ אֲמִתִּי מְסַבְּרִים{{ש}} {{הור|זה צור}} {{סי|לֹא תִנְאָף|1}} {{סי|מָ}}רָה וּבְאֵר צָרָה{{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|1}} {{סי|שְׂ}}אֵת נֶפֶשׁ קְצָרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת אֲמָרַי גְּאַלְתִּיךָ לְנָצְרָה{{ש}} {{הור|גאל}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{סי|פִּ}}יךָ לְדַבֵּר כְּזָבִים{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמְּחִיצָתִי כִּי לֹא נִצָּבִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|1}} {{סי|קִ}}נְיָן לְ{{סי|רֵ}}עַ מְצֻוִּים{{ש}} {{סי|שִׁתּ}}וּפֵי שָׁלוֹם לִקְרַאת אַיֶּלֶת אֲהָבִים{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] ie8h0i0wxtgv364lolt2p2usk72j7sx 3003784 3003778 2026-04-09T15:28:16Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003784 wikitext text/x-wiki =אנכי אחת דיבר בקדשו= {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית לליל שני של שבועות כמנהג צרפת, מובאת במחזור ויטרי (מהדור' הורוויץ סימן תנד).}} {{הור|סימן: [[עשרת הדברות]], '''א"ב'''}} {{סי|אָנֹכִי|1}} {{סי|אַ}}חַת דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר שִׁנָּה צוּר קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|1}} {{סי|גִּ}}לּוּל לְדָרְשׁוֹ{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְהַקְדִּישׁוֹ{{ש}} {{הור|המעריב}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|1}} {{סי|הַ}}זְכָּרַת שֵׁם מְיֻחָד{{ש}} {{סי|וְ}}כָל הָאָרֶץ רָעֲשָׁה וַתִּפְחַד{{ש}} {{סי|זָכוֹר|1}} עִם {{סי|שָׁמוֹר|1}} {{סי|זִ}}מֵּן כְּאֶחָד{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדָה גְּנוּזָה לְהַנְחִיל לְגוֹי אֶחָד{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף'''}} {| |- |{{סי|אָ|2}}ז מֵרִאשׁוֹן בָּחַר לוֹ |סִינַי |- |{{סי|בִּ|2}}מְרוֹם הָרִים הֶעֱלָה לוֹ |סִינַי |- |{{סי|גַּ|2}}אֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ וְהוֹדוֹ שָׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|דְּ|2}}מוּת אֵשׁ אוֹכֶלֶת מַרְאֵהוּ |בְּסִינַי |- |{{סי|הַ|2}}ר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ |סִינַי |- |{{סי|וְ|2}}חַלּוֹן בָּרָקִיעַ פָּתַח נֶגֶד |סִינַי |- |{{סי|זִ|2}}מֵּן בְּקִרְבּוֹ רֹאשׁ הַר |סִינַי |- |{{סי|חֶ|2}}בְיוֹנוֹ בַּשַּׁחַק וְרַגְלָיו עַל הַר |סִינַי |- |{{סי|טְ|2}}הוֹרִים בְּלֵב אֶחָד נָתַן לָהֶם |בְּסִינַי |- |{{סי|יִ|2}}תְגַּדַּל הַר חוֹרֵב וְיִתְקַדַּשׁ |סִינַי |- |{{סי|כֹּ|2}}חַ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת הֶרְאָם |בְּסִינַי |- |{{סי|לִ|2}}סְבֹּל אֵשׁ בְּאֵשׁ מוֹרָשָׁה |מִסִּינַי |- |{{סי|מַ|2}}אֲמַר קוֹל רִאשׁוֹן הִשְׁמִיעַ |בְּסִינַי |- |{{סי|נֶ|2}}חֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּלְשִׁבְעִים{{רווח|3}} |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹבֵב לְאַרְבַּע פֵּאוֹת וּמִתְפּוֹצֵץ |בְּסִינַי |- |{{סי|עֵ|2}}ין כֹּל נִצָּבִים בְּתַחְתִּית |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ מִפָּנָיו זֶה |סִינַי |- |{{סי|צֵ|2}}את כָּל מִדַּבֵּר מַרְחִיקִים |סִינַי |- |{{סי|ק|2}}וֹמָתָם לְאָחוֹר בֵּית מָנוֹס |סִינַי |- |{{סי|רִ|2}}שְׁפֵּי אֵשׁ אוֹכֶלֶת מְדַדֵּיהֶם |סִינַי |- |{{סי|שׁ|2}}וֹשַׁנִּים שִׂפְתוֹתָיו זַלּוֹת בֹּשֶׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|שְׁ|2}}לִישׁוֹ נִתְיַשַּׁב לְמַלֹּאת כֹּל |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}תּוֹ בַּשֵּׁנִי קוֹל קוֹרֵא |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}כֵּן רוּחַ רִאשׁוֹן מַעֲבִיר |מִסִּינַי |- |{{סי|יִ|2}}דַּע דִּין מִמְּרוֹמוֹ בִּכְפוֹתוֹ |סִינַי |- |{{סי|וּ|2}}צְבָא דֹק וָחֶלֶד הִתְנָם |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹד גִּבּוֹרֵי כֹחַ רִבְבוֹת |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}צוּ בְּנֵי אֵלִים נְכוֹנִים |לְסִינַי |- |קוֹל וּמַרְאֶה הֶרְאָם |לְסִינַי |- |בְּיָד רָמָה הוֹצִיאָם וְסִבְּבָם |בְּסִינַי |} {{הור|בגילה}} {{סי|כַּבֵּד|1}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ בְּעֹז מְסַבְּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד עִמִּי בָּךְ נֶחְבָּרִים{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|1}} {{סי|כִּ}}דְמוּתִי נִגְבָּרִים{{ש}} {{סי|לְ}}הוֹדִיעַ אֲמִתִּי מְסַבְּרִים{{ש}} {{הור|זה צור}} {{סי|לֹא תִנְאָף|1}} {{סי|מָ}}רָה וּבְאֵר צָרָה{{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|1}} {{סי|שְׂ}}אֵת נֶפֶשׁ קְצָרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת אֲמָרַי גְּאַלְתִּיךָ לְנָצְרָה{{ש}} {{הור|גאל}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|1}} {{סי|פִּ}}יךָ לְדַבֵּר כְּזָבִים{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמְּחִיצָתִי כִּי לֹא נִצָּבִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|1}} {{סי|קִ}}נְיָן לְ{{סי|רֵ}}עַ מְצֻוִּים{{ש}} {{סי|שִׁתּ}}וּפֵי שָׁלוֹם לִקְרַאת אַיֶּלֶת אֲהָבִים{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] o0g2o6unm3olx77ya212027gmdoxij6 3003791 3003784 2026-04-09T15:35:50Z מו יו הו 37729 3003791 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|מערבית לליל שני של שבועות כמנהג צרפת, מובאת במחזור ויטרי (מהדור' הורוויץ סימן תנד).}} {{הור|סימן: [[עשרת הדברות]], '''א"ב'''}} {{סי|אָנֹכִי|10}} {{סי|אַ}}חַת דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֵּ}}אֵר שִׁנָּה צוּר קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|לֹא יִהְיֶה לְךָ|10}} {{סי|גִּ}}לּוּל לְדָרְשׁוֹ{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְהַקְדִּישׁוֹ{{ש}} {{הור|המעריב}} {{סי|לֹא תִשָּׂא|10}} {{סי|הַ}}זְכָּרַת שֵׁם מְיֻחָד{{ש}} {{סי|וְ}}כָל הָאָרֶץ רָעֲשָׁה וַתִּפְחַד{{ש}} {{סי|זָכוֹר|10}} עִם {{סי|שָׁמוֹר|10}} {{סי|זִ}}מֵּן כְּאֶחָד{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדָה גְּנוּזָה לְהַנְחִיל לְגוֹי אֶחָד{{ש}} {{הור|אוהב}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף'''}} {| |- |{{סי|אָ|2}}ז מֵרִאשׁוֹן בָּחַר לוֹ |סִינַי |- |{{סי|בִּ|2}}מְרוֹם הָרִים הֶעֱלָה לוֹ |סִינַי |- |{{סי|גַּ|2}}אֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ וְהוֹדוֹ שָׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|דְּ|2}}מוּת אֵשׁ אוֹכֶלֶת מַרְאֵהוּ |בְּסִינַי |- |{{סי|הַ|2}}ר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ |סִינַי |- |{{סי|וְ|2}}חַלּוֹן בָּרָקִיעַ פָּתַח נֶגֶד |סִינַי |- |{{סי|זִ|2}}מֵּן בְּקִרְבּוֹ רֹאשׁ הַר |סִינַי |- |{{סי|חֶ|2}}בְיוֹנוֹ בַּשַּׁחַק וְרַגְלָיו עַל הַר |סִינַי |- |{{סי|טְ|2}}הוֹרִים בְּלֵב אֶחָד נָתַן לָהֶם |בְּסִינַי |- |{{סי|יִ|2}}תְגַּדַּל הַר חוֹרֵב וְיִתְקַדַּשׁ |סִינַי |- |{{סי|כֹּ|2}}חַ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת הֶרְאָם |בְּסִינַי |- |{{סי|לִ|2}}סְבֹּל אֵשׁ בְּאֵשׁ מוֹרָשָׁה |מִסִּינַי |- |{{סי|מַ|2}}אֲמַר קוֹל רִאשׁוֹן הִשְׁמִיעַ |בְּסִינַי |- |{{סי|נֶ|2}}חֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּלְשִׁבְעִים{{רווח|3}} |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹבֵב לְאַרְבַּע פֵּאוֹת וּמִתְפּוֹצֵץ |בְּסִינַי |- |{{סי|עֵ|2}}ין כֹּל נִצָּבִים בְּתַחְתִּית |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}חֲדוּ וְרָעֲדוּ מִפָּנָיו זֶה |סִינַי |- |{{סי|צֵ|2}}את כָּל מִדַּבֵּר מַרְחִיקִים |סִינַי |- |{{סי|ק|2}}וֹמָתָם לְאָחוֹר בֵּית מָנוֹס |סִינַי |- |{{סי|רִ|2}}שְׁפֵּי אֵשׁ אוֹכֶלֶת מְדַדֵּיהֶם |סִינַי |- |{{סי|שׁ|2}}וֹשַׁנִּים שִׂפְתוֹתָיו זַלּוֹת בֹּשֶׂם |בְּסִינַי |- |{{סי|שְׁ|2}}לִישׁוֹ נִתְיַשַּׁב לְמַלֹּאת כֹּל |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}תּוֹ בַּשֵּׁנִי קוֹל קוֹרֵא |בְּסִינַי |- |{{סי|תִּ|2}}כֵּן רוּחַ רִאשׁוֹן מַעֲבִיר |מִסִּינַי |- |{{סי|יִ|2}}דַּע דִּין מִמְּרוֹמוֹ בִּכְפוֹתוֹ |סִינַי |- |{{סי|וּ|2}}צְבָא דֹק וָחֶלֶד הִתְנָם |בְּסִינַי |- |{{סי|ס|2}}וֹד גִּבּוֹרֵי כֹחַ רִבְבוֹת |סִינַי |- |{{סי|פָּ|2}}צוּ בְּנֵי אֵלִים נְכוֹנִים |לְסִינַי |- |קוֹל וּמַרְאֶה הֶרְאָם |לְסִינַי |- |בְּיָד רָמָה הוֹצִיאָם וְסִבְּבָם |בְּסִינַי |} {{הור|בגילה}} {{סי|כַּבֵּד|10}} {{סי|ט}}וֹעֲנֶיךָ בְּעֹז מְסַבְּרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד עִמִּי בָּךְ נֶחְבָּרִים{{ש}} {{סי|לֹא תִרְצָח|10}} {{סי|כִּ}}דְמוּתִי נִגְבָּרִים{{ש}} {{סי|לְ}}הוֹדִיעַ אֲמִתִּי מְסַבְּרִים{{ש}} {{הור|זה צור}} {{סי|לֹא תִנְאָף|10}} {{סי|מָ}}רָה וּבְאֵר צָרָה{{ש}} {{סי|נֹ}}פֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה{{ש}} {{סי|לֹא תִגְנֹב|10}} {{סי|שְׂ}}אֵת נֶפֶשׁ קְצָרָה{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת אֲמָרַי גְּאַלְתִּיךָ לְנָצְרָה{{ש}} {{הור|גאל}} {{סי|לֹא תַעֲנֶה|10}} {{סי|פִּ}}יךָ לְדַבֵּר כְּזָבִים{{ש}} {{סי|צֵ}}את מִמְּחִיצָתִי כִּי לֹא נִצָּבִים{{ש}} {{סי|לֹא תַחְמֹד|10}} {{סי|קִ}}נְיָן לְ{{סי|רֵ}}עַ מְצֻוִּים{{ש}} {{סי|שִׁתּ}}וּפֵי שָׁלוֹם לִקְרַאת אַיֶּלֶת אֲהָבִים{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] m0sf0f5gaov8jufzqyzocoqrjvh06se 14 1727760 3003848 2936006 2026-04-09T17:51:30Z Yack67 27395 3003848 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר|אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:ראשונים]] it6xg32rpfah9i7m6ahtio436bzfqmo 0 1727854 3003795 2990578 2026-04-09T15:40:20Z מו יו הו 37729 3003795 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==אותותיך ראינו== {{הור2|קדושתא של {{קישור למחבר|רבי שמעון הגדול}} לשביעי של פסח.}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''; '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|א}}וֹתוֹתֶיךָ רָאִינוּ אָז בְּעַיִן{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲטוֹתְךָ כַּמְעִיל תִּלְבֹּשֶׁת זַיִן{{ש}} {{סי|גּ}}וֹיִם נֶגְדְּךָ הָיוּ כְּאַיִן{{ש}} {{סי|דֹּ}}חוּ וְנָפְלוּ כְּשִׁכּוֹרֵי יַיִן {{סי|הַ}}נָּאוָה הוֹצֵאתָ מֵאִסּוּר כֶּבֶל{{ש}} {{סי|וְ}}שִׁכְמָהּ הוּסַר מֵעִנּוּי סֵבֶל{{ש}} {{סי|זֵ}}ד תַּנִּין מְנָאֵץ וּמְנַבֵּל{{ש}} {{סי|חֲ}}פֹז אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁחִית וּלְחַבֵּל {{סי|טָ}}סוּ אֲגַפָּיו כְּנֶשֶׁר לְמַהֵר{{ש}} {{סי|יָ}}עֲצוּ אַבִּירָיו בְּחַיִל לְדַהֵר{{ש}} {{סי|כְּ}}סִיל בְּאִוֶּלֶת שָׁנָה לְהִתְיַהֵר{{ש}} {{סי|לֹ}}א יָדַע לְהָבִין וּלְהִזָּהֵר {{סי|מַ}}חֲנֵהוּ קִבֵּץ וְכָל יוֹעֲצָיו{{ש}} {{סי|נִ}}כְבָּדָיו שָׂרָיו וְגַם מְלִיצָיו{{ש}} {{סי|סָ}}עוּ כְאַחַת בְּהַשָּׁאַת מִפְלָצָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רוּכֵי מִלְחָמָה נוֹסְפוּ נִקְבָּצָיו {{סי|פָּ}}חֲזוּ כַמַּיִם בְּלִי לְהוֹתִיר{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹת קֹדֶשׁ לִרְדֹּף וּלְהַכְתִּיר{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ סִבַּבְתָּם דֶּרֶךְ לְהַאֲתִיר{{ש}} {{סי|רִ}}חַפְתָּם בְּצִלְּךָ וּבְמָגִנְּךָ לְהַסְתִּיר {{סי|שִׁ}}לַּחְתָּ בְּצָרִים חֳרִי וָזַעַם{{ש}} {{סי|שָׁ}}מַרְתְּ בְאֶבְרָתְךָ יְפֵיפֵי פַעַם{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף פְּלָאוֹת הִפְלֵאתָ בְּנֹעַם{{ש}} {{סי|תַּ}}נִּין בְּעֵת שִׁלַּח אֶת הָעָם :אָזְנַי {{סי|שָׁ|1}}מְעוּ {{סי|מ|1}}וֹפְתֵי {{סי|עִ|1}}נְיָנֶיךָ{{ש}} :{{סי|וְנֶ|1}}צַח {{סי|בִּרְ|1}}כָתְךָ {{סי|יַ|1}}זְכִּירוּ {{סי|צְ|1}}פוּנֶיךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|חָ|1}}פַצְתָּ לִפְסֹחַ וּלְהָגֵן הֲמוֹנֶיךָ{{ש}} :{{סי|קָ|1}}דוֹשׁ הֵן חֲפֹץ לְגוֹנְנִי בְּמָגִנֶּךָ<קטע סוף=א/> {{הור|מגן אברהם}} ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''תשר"ק'''; '''שמעון'''}} {{סי|תִּ}}רְגַּלְתָּ עֲמוּסִים מִמִּצְרַיִם בְּצֵאתָם{{ש}} {{סי|שָׁ}}רִים כְּחוֹלְלִים וּמְבָרְכִים בְּמִקְהֲלוֹתָם{{ש}} {{סי|ר}}וֹדְפֵיהֶם בִּמְצוּלוֹת יָם הֶאֱבַדְתָּם{{ש}} {{סי|קְ}}נוּיֶיךָ קַחְתָּ עַל זְרוֹעֹתָם {{סי|צ}}וֹעֲנִים אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ לַמִּלְחָמָה{{ש}} {{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הָמַמְתָּ וְנִגְרְפוּ הַיַּמָּה{{ש}} {{סי|עֶ}}שֶׂר מַכּוֹת הֻכּוּ בְמִצְרַיְמָה{{ש}} {{סי|סָ}}פוּ בְאַחַת עֶשֶׂר בְּיַד הָרָמָה {{סי|נָ}}בְקָה רוּחָם וְנִבְלְעָה עֲצָתָם{{ש}} {{סי|מֶ}}סֶךְ עִוְעִים נִמְסְכוּ לְהַתְעוֹתָם{{ש}} {{סי|לִ}}בָּם נָמַס וְנָמַקּוּ גְּוִיָּתָם{{ש}} {{סי|כָּ}}לוּ בַּבֶּהָלוֹת הֲמוֹן שְׁאֵרִיתָם {{סי|יָ}}זְמוּ לִרְדֹּף וּלְהָסִיר כֶּתֶר{{ש}} {{סי|טֹ}}רַח עֲבוֹדָה וְנִצּוּל חֶתֶר{{ש}} {{סי|חָ}}זְקָה לְהוֹסִיף שְׁבוּעַת בֶּתֶר{{ש}} {{סי|זְ}}הָבֵי תוֹרִים וּנְקֻדַּת יֶתֶר {{סי|וְ}}טֶרֶם הַגָּעַת עִתּוֹתֵי דוֹדִים{{ש}} {{סי|הָ}}פְכוּ בַּקְרָב אֶפְרָתִים יְדִידִים{{ש}} {{סי|דִּ}}גְלָם כְּחָפַז גְּאֻלָּתָם לְהַקְדִּים{{ש}} {{סי|גְּ}}דָעוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים {{סי|בַּ}}עֲבוּר זֹאת הוּסַבּוּ מִדֶּרֶךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}מַפַּלְתָּם מֵרְאוֹת לְיָרְאָם בְּמֹרֶךְ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אִ}}מַּצְתָּ וְחִזַּקְתָּ כּוֹשְׁלֵי בֶרֶךְ{{ש}} {{סי|אֲ}}שׁוּרֵינוּ כּוֹנַנְתָּ בַּהֲסָבַת דֶּרֶךְ :אֲשֻׁרַי {{סי|שָׁמַ|1}}רְתָּ {{סי|עֵ|1}}קֶב צִדְקָתֶךָ{{ש}} :{{סי|וְנֹ|1}}גַהּ כָּאוֹר פֵּאַרְתָּנוּ בְּאַהֲבָתֶךָ{{ש}} :<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>בַּעֲבוּר אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹמְרֵי בְרִיתֶךָ{{ש}} :תִּשְׁמְרֵנוּ וּתְחַיֵּנוּ בְּטַל תְּחִיָּתֶךָ<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה המתים}} ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק''' (מרובע)}} {{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ הוֹצֵאתָ לְפִדְיוֹם{{ש}} {{סי|שְׁ}}לֵמִים כַּצָּהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּמוֹ כֵן הָחִישׁ בְּצִבְיוֹן{{ר1}} {{סי|שְׁ}}נַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.{{ממס|ישעיהו לד ח}} {{סי|מִ}}גַּרְתָּ וְנֵאַרְתָּ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע{{ש}} {{סי|מַ}}כְבִּיד אָזְנָיו וְעֵינָיו הָשַׁע{{ש}} {{סי|מַ}}הֲלֻמּוֹת וִכַּחְתָּ לְגֵו נִפְשָׁע{{ר1}} {{סי|מָ}}חַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע.{{ממס|חבקוק ג יג}} {{סי|ע}}וּרִי עוּרִי זְרוֹעַ יָד הַגְּדוֹלָה{{ש}} {{סי|עֲ}}דִינָה תִּמְחַץ וְשִׁיתָהּ כָּלָה{{ש}} {{סי|עֶ}}רְיָה תֵּעוֹר מֵאֱנוֹשׁ לְחַלְלָה{{ר1}} {{סי|עָ}}רוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה.{{ממס|חבקוק ג יג}} {{סי|וּ}}בְצֵאתְךָ לְיֶשַׁע בְּעֹז אָזוּר{{ש}} {{סי|וְ}}צֹאן יָדְךָ בַּעֲדִי נָזוּר{{ש}} {{סי|וְ}}עוֹיְנִים נִפְרְדוּ כְּאֵפֶר פָּזוּר{{ר1}} {{סי|וְ}}כָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.{{ממס|ישעיהו לא ג}} {{סי|נָ}}אוֹר בִּרְאֹתְךָ דָּם מִתְבּוֹסֵס{{ש}} {{סי|נָ}}גַפְתָּ פּוֹרְכִים פִּרְיָם לְקוֹסֵס{{ש}} {{סי|נֶ}}פֶשׁ וּבָשָׂר כִּמְסוֹס נוֹסֵס{{ר1}} {{סי|נָ}}תַתָּ לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס.{{ממס|תהלים ס ו}} {{סי|בִּ}}יטָה וּמַהֵר שְׁנַת גְּאוּלִים{{ש}} {{סי|בַּ}}גֵּד בּוֹגְדִים וְחַלֵּף אֱלִילִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מַלְכוּת זָדוֹן הַפֵּל חֲלָלִים{{ר1}} {{סי|בְּ}}יוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.{{ממס|ישעיהו ל כה}} {{סי|רַ}}חֵם וַחֲמֹל בֵּן יַקִּיר{{ש}} {{סי|רַ}}וֵּה נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה לְהָקִיר{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה כִּי גָּבְרָה יַד הַמַּדְקִיר{{ר1}} {{סי|ר}}וּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר.{{ממס|ישעיהו כה ד}} {{סי|י}}וֹם יוֹם נְצַפֶּה גְּאֻלָּתֵנוּ{{ש}} {{סי|יָ}}גַעְנוּ בְּקָרְאֵנוּ נִחַר גְּרוֹנֵנוּ{{ש}} {{סי|יָ}}ד אָזְלָה וְתַשׁ כֹּחֵנוּ{{ר1}} {{סי|יְ}}יָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.{{ממס|ישעיהו לג ב}} {{סי|צֹ}}אנְךָ פְּקֹד וְהָשֵׁב תְּפוּצָתוֹ{{ש}} {{סי|צְ}}פֵה כִּי שֻׁדְּדָה מַרְעִיתוֹ{{ש}} {{סי|צַ}}מֵּת עוֹיֵן בָּתָה לַהֲשִׁיתוֹ{{ר1}} {{סי|צִ}}יצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ.{{ממס|ישעיהו כח ד}} {{סי|חֻ}}פָּשׁוּ עַם מִפֶּרֶךְ בְּכֹסֶף{{ש}} {{סי|חֲ}}שׁוּקֵי חֶמֶד זָהָב וָכֶסֶף{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת הַמְצִיא וְהַשְׁמִיעֵנוּ בְּחֹסֶף{{ר1}} {{סי|חִ}}נָּם נִמְכַּרְתֶּם תִּגָּאֲלוּ וְלֹא בְּכֶסֶף.{{ממס|ישעיהו נב ג}} {{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב בְּשֵׁם יִקְרָאוּךָ{{ש}} {{סי|קִ}}וִּינוּ לוֹ לָז לְלָז יַרְאוּךָ{{ש}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁתְךָ יַעֲרִיצוּ וּבְרוֹן יְנַשְּׂאוּךָ{{ר1}} {{סי|קִ}}רְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.{{ממס|ישעיהו כה ג}}<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}} <קטע התחלה=המשך/> ====קיקלר==== {{הור|סימן: '''אני שמעון בר יצחק בר אבון חזק בתורה'''}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם. קָדוֹשׁ. {{סי|אִ}}מְרוּ לֵאלֹהִים אַדִּירִים / מְאֹד מַעֲשָׂיו נָאִים וַהֲדוּרִים / בְּתִתּוֹ אוֹת וּמוֹפֵת בְּצָרִים{{ש}} {{סי|נֶ}}הֱרָגִים הוֹרְגִים אֶת הוֹרְגֵיהֶם / וְנִצְלָבִים צוֹלְבִים אֶת צוֹלְבֵיהֶם / וְנִשְׁקָעִים שׁוֹקְעִים אֶת שׁוֹקְעֵיהֶם{{ש}} {{סי|יְ}}הִירִים אֲשֶׁר זָדוּ בְּזָדוֹן / נִמְדְּדוּ בְסַאסְּאָה כְּפָעֳלָם לִדּוֹן / וְהוּרַד גְּאוֹנָם שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן {{סי|שְׁ}}טוּפֵי זַעַם נִשְׁכְּחֵי רֶגֶל / הָהְפַּךְ עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת לְגַלְגֵּל / כְּהוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל וּלְרַגֵּל{{ש}} {{סי|מָ}}רוֹם קָרָא לְמֵי הַיָּם / וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם פָּתַח בַּעְיָם / וַיִּמַח יְקוּמָם בְּשֶׁטֶף דָּכְיָם{{ש}} {{סי|עֲ}}לֵיהֶם סִדְרֵי בְרֵאשִׁית נִשְׁתַּנּוּ / בְּשַׁחֲתָם אֶת דַּרְכָּם נִתְגַּנּוּ / בָּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבָרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ {{סי|וּ}}בִנְסֹעַ מִקֶּדֶם יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר / בְּבִנְיַן הַמִּגְדָּל לִבָּם נִבְעָר / וְיָזְמוּ לְהַגְבִּיהוֹ לְאֵין מִשְׁעַר{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֲצוּ לֵב וְנוֹסְדוּ מְזִמּוֹת / אִם נִצְטָרֵךְ לְטִפֵּי מֵימוֹת / נַעֲלֶה לָרָקִיעַ וְנַכֶּנּוּ בְּקַרְדֻּמּוֹת{{ש}} {{סי|בָּ}}לַל לְשׁוֹנָם וְחִלְּשָׁם וְהִתִּישָׁם / וּבִנְיָנָם הִשְׁחִית עֲבוּר לְבַיְּשָׁם / וַיָּפֶץ יְיָ אֹתָם מִשָּׁם {{סי|רָ}}עִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בִּמְאוֹדָם / גְּאוֹן שְׂבֵעַת לֶחֶם הָיָה יְסוֹדָם / וְעָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה יָדָם{{ש}} {{סי|יָ}}הּ בִּרְאוֹת כְּנִתְמַלֵּא סִפְקָם / פַּחִים וְרוּחַ זִלְעָפוֹת הִשִּׁיקָם / תַּחַת רְשָׁעִים סְפָקָם{{ש}} {{סי|צִ}}דְקַת אֶזְרָח אָדוֹן זָכַר / וּבֶן אָחִיו נִמְלַט מִלְּהִתְמַכַּר / בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר {{סי|חֵ}}רְפוּ וְגִדְּפוּ מַלְאֲכֵי תִלְגָּת / בְּצִוּוּי אֲדוֹנֵיהֶם לְגַדֵּל לַעֲגָת / וּמַלְאָךְ יָצָא וּבְעָטָם כַּגָּת{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא גִּלַּח בְּתַעַר הַשְּׂכִירָה / בְּעֶבְרֵי נָהָר מֶלֶךְ אַשּׁוּרָה / וְלֹא נוֹתַר בָּם כִּי אִם עֲשָׂרָה{{ש}} {{סי|בְּ}}הִשְׁתְּחוֹתוֹ לְנִסְרוֹךְ דַּרְכּוֹ יָרַט / וּבָנָיו הִכּוּהוּ בְּזַיִן מְמֹרָט / וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט {{סי|רָ}}ם וְנִתְגַּדַּל מַשּׂוֹר עַל מְנִיפוֹ / וְאָמַר לַעֲלוֹת עַל מְרוֹמֵי גַפּוֹ / כִּי פָקַד עָלָיו חֲרוֹן אַפּוֹ{{ש}} {{סי|אָ}}דוֹן הֱסִירוֹ מִמְּלוֹךְ בִּמְלוּכָה / וּמִבְּנֵי אָדָם טְרָדוֹ לְשַׁלְּכָה / עִם בְּהֵמוֹת שֶׁבַע לַהַלְּכָה{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹא פְקֻדָּתוֹ נִסְחַף פִּגְרוֹ / וּכְנֵצֶר נִתְעָב הֻשְׁלַךְ מִקִּבְרוֹ / כְּפֶגֶר מוּבָס הֻבְאַשׁ בְּשָׂרוֹ {{סי|וּ}}בְעַזּוֹת פָּנִים הֵעִיז בֵּלְשַׁאצַּר / וְצִוָּה וְהוֹצִיאוּ מִן הָאוֹצָר / כֵּלִים אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר{{ש}} {{סי|נִ}}תְגָּאָה לִשְׁתּוֹת בָּם תִּירוֹשָׁיו / הוּא וְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו וְנָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו / וּפִסַּת יָד כָּתְבָה פֵרוּשָׁיו{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדוֹת בֵּאֵר לוֹ הָאוֹתִיּוֹת / כִּי קָצַף עָלָיו רַב הָעֲלִילִיּוֹת / וּבוֹ בַלַּיְלָה נֶהֱרַג בִּשְׁאִיּוֹת {{סי|זָ}}ד אֲגָגִי לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד / בָּנִים אֲשֶׁר בָּם אָב מִתְכַּבֵּד / פִּתְאֹם הָיָה כִּכְלִי אוֹבֵד{{ש}} {{סי|קָ}}צַץ עֵץ מִשְׁנֶה לִתְלוֹת / וּלְעַצְמוֹ הֱכִינוֹ עָלָיו לְהִתָּלוֹת / וִיהוּדִי עָשׁ מִלְחָמָה בְּתַחְבּוּלוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}בְגֻמָּץ אֲשֶׁר חָפַר נִשְׁדָּד / וּבִסְאָה אֲשֶׁר מָדַד הׇמְדָּד / וְעָנוּ עָלָיו הֵידָד הֵידָד {{סי|אָ}}מְנָם כָּל אֵלּוּ הַמַּכְעִיסִים / הָיָה לָהֶם עַל לֵב לְהָשִׂים / לְהַעֲרִים וּלְהִוָּסֵר מִמֶּלֶךְ חֲנֵסִים{{ש}} {{סי|מֵ}}אֵן לְשַׁלַּח עַם הֲמוֹנָי / וְשָׁאַג וְאָמַר מִי יְיָ / לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ{{ש}} {{סי|צ}}וּר נְגָפוֹ בְּעֶשֶׂר לְהַכּוֹ / וּבַעֲבוּר זֹאת הֶעְמִידוֹ וְהֶאֱרִיכוֹ / לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מָה הִגִּיעוֹ בְכֹה {{סי|בַּ}}חֲבוּרוֹת וּפְצָעִים אוֹתוֹ אִלַּח / וּבִירִיַּת חֶצְיוֹ כְּבֵדוֹ פִלַּח / וְאַחֲרֵי כֵן חָזְקָה יָדוֹ לְשַׁלַּח{{ש}} {{סי|תְּ}}חוּם מִצְרַיִם עַד לֹא הִרְחִיקוּ / הוּא וַעֲבָדָיו עֵצָה הֶעֱמִיקוּ / לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם מָגֵן הֶחֱזִיקוּ{{ש}} {{סי|וְ}}צוּר נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה / שָׁת אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה / בַּיָּם נָתַן דֶּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה {{סי|רֶ}}סֶן מַתְעֶה הִרְסִין עֲנָמִים / וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְגַלֵּי הוֹמִים / וְצָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּעִמְקִי יַמִּים{{ש}} {{סי|ה}}וֹלְכֵי נְתִיבוֹת בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם / שַׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמַיִם / אֲשֶׁר נִלְחַם לָהֶם בְּמִצְרַיִם{{ש}} מֵאָז וָהָלְאָה הׇקְבַּע לַדּוֹרוֹת / לְסַפֵּר לָעַד כֹּחַ וּגְבוּרוֹת / וּלְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּשִׁירוֹת. {{רפרן|כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם / לְחֵיק זֵדִים לֹא יָדְעוּ הִכָּלֵם / לָאִיִּים גְּמוּל יְשַׁלֵּם / קָדוֹשׁ}} ====סדר==== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ילֵי הַצֶּדֶק יְדוּעִים{{ש}} {{סי|בָּ}}נִים מְגֻדָּלִים כִּנְטִיעִים{{ש}} {{סי|גֶּ}}זַע תִּפְאֶרֶת מַטָּעִים{{ש}} {{סי|דְּ}}בוּקִים וַחֲשׁוּקִים דַּרְדַּעִים{{ש}} {{סי|הֲ}}גוּיִם הֲגוּנִים וְנִשְׁמָעִים{{ש}} {{סי|וָ}}תִיקִים נִבְחָרִים מִשִּׁבְעִים{{ש}} {{סי|זַ}}רְעָם בַּגּוֹיִם נוֹדָעִים{{ש}} {{סי|חֲ}}מוּדִים וּמַעֲשֵׂיהֶם נָעִים{{ש}} {{סי|ט}}וֹבִים בָּאֲרָצוֹת מוּדָעִים{{ש}} {{סי|יֹ}}דְעִים יְדוּעִים וּמְיֻדָּעִים{{ש}} {{סי|כַּ}}חוֹתָם בִּזְרוֹעַ נִקְבָּעִים{{ש}} {{סי|לִ}}מּוּדֵי נִסִּים וְנוֹשָׁעִים :נוֹשָׁעִים מִבֵּין קִצְרֵי יָד :תַּתָּה לָמוֹ שֵׁם וָיָד :{{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד|1}} {{סי|מְ}}חוֹלֶלֶת תַּנִּין בִּגְעָרָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹתֶנֶת בַּיָּם מַעְבָּרָה{{ש}} {{סי|ס}}וֹעֶרֶת גַּלִּים בִּסְעָרָה{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֶכֶת מְסִלָּה יְשָׁרָה{{ש}} {{סי|פְּ}}לָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מַאְדִּירָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹלֶלֶת קָמִים בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}נְאַת מִלְחֶמֶת מְעִירָה{{ש}} {{סי|רַ}}הַב מַחֲצֶבֶת כְּעֶבְרָה{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹלֶפֶת חֶרֶב מִתַּעֲרָהּ{{ש}} {{סי|תַּ}}מָּתוֹ לְהוֹשִׁיעַ מִצָּרָה :מִצָּרָה נֻצָּלוּ עַם אֵל :וְהִגִּידוּ צִדְקָתוֹ כְּהַרְרֵי אֵל :{{סי|אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל|10}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְהוֹדָאָה מְעֻלָּה{{ש}} {{סי|מַ}}לְכוּת שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה{{ש}} {{סי|עֹ}}ז וְתַעֲצוּמוֹת לְאַיְלָה{{ש}} {{סי|וְ}}רוֹמֵמוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח גְּבוּרָה וּגְדֻלָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}רָכָה וְשִׁירָה מְהֻלָּלָה{{ש}} {{סי|רִ}}נָּה וְזִמְרָה וְצָהֳלָה{{ש}} {{סי|יִ}}חוּד קְדֻשָּׁה וּתְהִלָּה{{ש}} {{סי|צְ}}פִירָה וְתִפְאֶרֶת לְסַלְסְלָה{{ש}} {{סי|חָ}}סִיד לִמְאֹד נַעֲלָה{{ש}} {{סי|ק}}וֹל תּוֹדָה לְצַלְצְלָה{{ש}} {{סי|נֶ}}זֶר וַעֲטֶרֶת לְכַלְלָה :לְכַלְלָה בְּרֹן וְהוֹדָיָה :לְצוּר הָעֹנָה בַּמֶּרְחַבְיָה :{{סי|עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ|10}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תָּ}}מַךְ בְּמַעְגְּלוֹתָיו אֲשׁוּרַי{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֵת בַּחֲמָתוֹ צוֹרְרַי{{ש}} {{סי|רָ}}אֲתָה עֵינִי בְּשׁוּרַי{{ש}} {{סי|קָ}}מַי הֻכְרְעוּ וְשׁוֹרְרַי{{ש}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּעֹזְרַי{{ש}} {{סי|פִּ}}תַּח מִמַּסְגֵּר אֲסִירַי{{ש}} {{סי|ע}}וֹיְנַי וּמַפְרִיכַי וְצוֹרְרַי{{ש}} {{סי|סֻ}}גָּרוּ הֱיוֹתָם בְּעֹכְרַי{{ש}} {{סי|נֶ}}צַח יְנַצְּחוּהוּ אַדִּירַי{{ש}} {{סי|מְ}}לַמְּדַי וּמַשְׂכִּילַי וְסוֹפְרָי :וְסוֹפְרַי רוֹמְמוּ יְמִין רוֹמֵמָה :כִּי לַייָ הַמִּלְחָמָה :{{סי|יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה|10}} {{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן{{ש}} {{סי|כֹּ}}חַ וּגְבוּרָה מְזֻיָּן{{ש}} {{סי|י}}וֹדֵעַ וְעֵד וְדַיָּן{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי מַלְכוּת מְצֻיָּן{{ש}} {{סי|חָ}}צָה וְדִלֵּג מִנְיָן{{ש}} {{סי|זְ}}מַן שִׁעְבּוּד תִּנְיָן{{ש}} {{סי|וּ}}בִרְכוּשׁ מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}} {{סי|ה}}וֹצִיא צִבְאוֹתָיו בְּמִנְיָן{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ חוֹמוֹת בִּנְיָן{{ש}} {{סי|גְּ}}זָרִים הִסְלִיל בְּעִנְיָן{{ש}} {{סי|בְּ}}שׂוּמוֹ מַעֲמַקֵּי יָם{{ש}} {{סי|אֹ}}רַח וּמַסְלוּל מְסֻיָּם :מְסֻיָּם לְהַעֲבִיר כָּל חֵילוֹ :וַיְנַעֵר בְּאֹמֶץ גָּדְלוֹ :{{סי|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ|10}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אִ}}בַּד וְשִׁבַּר וְכִלָּם{{ש}} {{סי|בָּ}}אֵשׁ וּבְמַהֲמֹרוֹת הִפִּילָם{{ש}} {{סי|גַּ}}לִּים כִּסּוּ קְהָלָם{{ש}} {{סי|דֹּ}}עֲכוּ כַפִּשְׁתָּה כֻּלָּם{{ש}} {{סי|הֵ}}סִיר אוֹפַנֵּי גִלְגַּלָם{{ש}} {{סי|וְ}}נִהֲגָם בִּכְבֵדוּת לְהַכְשִׁילָם{{ש}} {{סי|זֹ}}רְמוּ עָבוֹת לְמוּלָם{{ש}} {{סי|חֲ}}צָצֶיךָ הָלְכוּ לְשַׁכְּלָם{{ש}} {{סי|טָ}}בְעוּ בַבּוֹץ רַגְלָם{{ש}} {{סי|יָ}}שׁוּב בְּרֹאשׁם עֲמָלָם{{ש}} {{סי|כָּ}}רְעוּ קָרְסוּ בְּנָפְלָם{{ש}} {{סי|לְ}}הָסִיר מֵעֲלֵיהֶם צִלָּם :צִלָּם הוּסָר וְנִזְעָמוּ :וּבוֹשׁוּ וְגַם נִכְלָמוּ :{{סי|תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ|10}} {{סי|מִ}}שְּׁבָרִים נִתְחַטְּאוּ וְגַלִּים{{ש}} {{סי|נֶ}}גֶד שָׂרֵי אֱוִילִים{{ש}} {{סי|סֹ}}עֲרִים הוֹמִים וּמִתְנַטְּלִים{{ש}} {{סי|עֹ}}זְרֵי רַהַב מַפִּילִים{{ש}} {{סי|פִּ}}גְרֵיהֶם הֻצָּעוּ חֲלָלִים{{ש}} {{סי|צָ}}לְלוּ כַּעוֹפֶרֶת מִסְתּוֹלְלִים{{ש}} {{סי|קְ}}נוּיִם עָבְרוּ גְאוּלִים{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹת יְמִינְךָ מַגְדִּילִים{{ש}} {{סי|שָׁ}}רִים מְתוֹפְפִים כַּחוֹלְלִים{{ש}} {{סי|תִּ}}שְׁבָּחוֹת וְשִׁירִים וְהִלּוּלִים :וְהִלּוּלִים לְתוֹחַלְתִּי וְסִבְרִי :וְעַל מְשַׂנְאַי לְהַגְבִּירִי :{{סי|יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי|10}} {{הור|סימן: שמעון בר יצחק}} {{סי|שִׁ}}תְּתָה עוֹלָם בְּבִנְיָנֶיךָ{{ש}} {{סי|מָ}}לְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶיךָ{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ{{ש}} {{סי|וְ}}הוֹד וְהָדָר לְפָנֶיךָ{{ש}} {{סי|נְ}}עִמוֹת נֶצַח בִּימִינֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}צֵאתְךָ לְיֵשַׁע בָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}עֲשׁוּ הָרִים מִפָּנֶיךָ{{ש}} {{סי|יָ}}חִילוּ מַיִם מֵחֲרוֹנֶךָ{{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ{{ש}} {{סי|חַ}}יִל וְיֶשַׁע לַהֲמוֹנֶיךָ{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם לְשֹׂטְנֶיךָ{{ש}} בִּי תָמְכָה יְמִינֶךָ :יְמִינְךָ הֻגְבָּרָה שֹׂנְאֶיךָ לַהֲרֹס :וְאוֹתִי בֶּאֱמוּנָה לֶאֱרֹס :{{סי|וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס|10}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תַּ}}לְמִיד לוֹמֵד וּמְלַמְּדוֹ{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹטֵר וּמוֹשֵׁל וּפְקִידוֹ{{ש}} {{סי|רַ}}כָּב סוּסוֹ וּפִרְדּוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רוֹב וְגֹאֲלוֹ וְדוֹדוֹ{{ש}} {{סי|צָ}}עִיר וְיָשִׁישׁ ומְכַבְּדוֹ{{ש}} {{סי|פּ}}וֹעֵל וְאִכָּר וְצִמְדּוֹ{{ש}} {{סי|עָ}}שִׁיר וְרֵעוֹ וִידִידוֹ{{ש}} {{סי|שָׂ}}כִיר וְשׂוֹכֵר וּמְשַׁחֲדוֹ{{ש}} {{סי|נָ}}דִיב וְנִינוֹ וְנֶכְדּוֹ{{ש}} {{סי|מְ}}שָׁרֵת אֲדוֹנוֹ וְעַבְדּוֹ{{ש}} {{סי|לַ}}אֲבַדּוֹן הוּרַד כְּבוֹדוֹ{{ש}} הָפְרַע וְכָל הַבָּא בְיָדוֹ :בְּיָדוֹ כָּל חֵיל מִצְרַיִם :בָּאוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם :{{סי|וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם|10}} {{סי|לֻ}}כָּדוּ פְּנֵי תְהֹמוֹת{{ש}} {{סי|כָּ}}אֶבֶן נִתְחַבְּאוּ מֵימוֹת{{ש}} {{סי|יָ}}שְׁרוּ מְסִלּוֹת רָמוֹת{{ש}} {{סי|טִ}}ירוֹת גְּבֹהוֹת כַּחֹמוֹת{{ש}} {{סי|חָ}}זוּם מַלְכֵי אֲדָמוֹת{{ש}} {{סי|זָ}}עוּ וְנִתְפַּלָּצוּ בְּאֵימוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}נָתְנוּ לָאֵל רוֹמֵמוֹת{{ש}} {{סי|הַ}}נּוֹתֵן עֹז וְתַעֲצוּמוֹת{{ש}} {{סי|דִּ}}קְדַּק בַּצָּרִים נְקָמוֹת{{ש}} {{סי|גָּ}}בַר וְהִשְׁבִּית מִלְחָמוֹת{{ש}} {{סי|בָּ}}אָרֶץ שָׂם שַׁמּוֹת{{ש}} {{סי|אִ}}דְּרוּהוּ שִׁירוֹת נְעִימוֹת :נְעִימוֹת לְשַׁבֵּחַ וְלַעֲדֹף :בְּהַפִּילוֹ צַר לִנְדֹּף :{{סי|אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף|10}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֹ}}יְבִים נֶחֶלְקוּ לְכִתּוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}הַשָּׁאַת פֶּתֶן לְפַתּוֹת{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר הַמַּפְלִיא אוֹתוֹת{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכָם וּבְעָטָם כַּגִּתּוֹת{{ש}} {{סי|הִ}}כָּם בְּתַחֲלוּאֵי מִיתוֹת{{ש}} {{סי|וְ}}כִלָּם בְּנֶגֶף לְכַתּוֹת{{ש}} {{סי|זֵ}}דִים עֹרְכֵי חֲנִיתוֹת{{ש}} {{סי|חֲ}}גוּרֵי חֲרָבוֹת וּקְשָׁתוֹת{{ש}} {{סי|טֹ}}רָפוּ בְּמַכְמוֹרֵי רְשָׁתוֹת{{ש}} {{סי|יֵ}}ין הַחֵמָה לִשְׁתּוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}זָכְרָךְ שְׁבוּעַת בְּרִיתוֹת{{ש}} {{סי|לְ}}צָרָה נִשְׂגַּבְתְּ לְעִתּוֹת :לְעִתּוֹת בַּצָּרָה נִמְצֵאתָ לָמוֹ :וּבְעַזִּים הֻשְׁלְכוּ צָרֵימוֹ :{{סי|נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ|10}} {{סי|מֵ}}י יַם סוּף הוּצְפוּ{{ש}} {{סי|נִ}}בְכֵיהֶם לְרֹאשָׁם צָפוּ{{ש}} {{סי|סִ}}לִּיתָ צָרִים וְנִשְׁטָפוּ{{ש}} {{סי|עֶ}}בְרָה וָזַעַם נֶאֱפָפוּ{{ש}} {{סי|פַּ}}חִים לְרַגְלָם הֻקָּפוּ{{ש}} {{סי|צִ}}רִים אֲחָזוּם וְנֶהְדָּפוּ{{ש}} {{סי|קֻ}}לְּעָה נַפְשָׁם וְנֻגָּפוּ{{ש}} {{סי|רָ}}אוּ וּפְנֵיהֶם חָפוּ{{ש}} {{סי|שֻׁ}}בְּרוּ עַצְמוֹתָם וְשֻׁפּוּ{{ש}} {{סי|תְּ}}נוּפַת שָׁוְא הוּנָפוּ :הוּנְפוּ וְהוּמְכוּ חֲלָלִים :וְקוֹל הִשְׁמִיעוּ גְאוּלִים :{{סי|מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם|10}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק'''}} {{סי|שַׁ}}לִּיט חָסִין וְנוֹרָא {{ש}} {{סי|מְ}}אֹד סְבִיבָיו נִשְׂעָרָה{{ש}} {{סי|עֲ}}לִיּוֹת בַּמַּיִם קֵרָה{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין עֲתִירָה{{ש}} {{סי|נַ}}עֲרָץ בִּקְדוֹשֵׁי טָהֳרָה{{ש}} {{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ נֶאְדָּר לְפָאֲרָה{{ש}} {{סי|ר}}וֹפֵף עַמּוּדִים בִּגְעָרָה{{ש}} {{סי|יָ}}רוּץ דְּבָרוֹ מְהֵרָה{{ש}} {{סי|צִ}}בְאוֹתָיו אֵין לְשַׁעֲרָה{{ש}} {{סי|חָ}}שִׁים בְּמִשְׁלַחְתּוֹ לְמַהֲרָה{{ש}} {{סי|קַ}}נּוֹא וְנֹקֵם בְּעֶבְרָה{{ש}} וּמֵחִישׁ עֶזְרָה בַּצָּרָה :בַּצָּרָה גְנַנְתָּם וַתְּפַלְּטֵמוֹ :וּבְפוֹרְכֵיהֶם רָאוּ עֵינֵמוֹ :{{סי|נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ|10}} {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תְּ}}הוֹם זְרָקָן לְיַבֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|שׁ}}וּר זוּ בְּפִגְרֵי חֲשׂוּפַי שֵׁת {{ש}} {{סי|רֹ}}עֶדֶת תֵּבֵל וּמַרְגֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|קָ}}בְרָם אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|צָ}}וְחָה וּפָתְחָה בַּאֲרֶשֶׁת{{ש}} {{סי|פָּ}}חֲדָה מֵהִכָּלֵם בְּבֹשֶׁת{{ש}} {{סי|עֵ}}ת לָדִין מִתְבַּקֶּשֶׁת{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַ מָה רוֹחֶשֶׁת{{ש}} {{סי|נִ}}זְכֶּרֶת הֶבֶל וְנִרְעֶשֶׁת{{ש}} {{סי|מִ}}קֶּדֶם נֶאֱרֶרֶת וְנֶחֱלֶשֶׁת{{ש}} בִּרְאוֹתָהּ יְמִינְךָ מְאֻשֶּׁשֶׁת{{ש}} אָז עָרְבָה לָגֶשֶׁת :לָגֶשֶׁל לִבְלֹעַ אֹם הַלֵּזוּ :וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ :{{סי|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ|10}} {{סי|לֹ}}א כְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם {{ש}} {{סי|כִּ}}י אִם בְּחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}} {{סי|יִ}}דַּעְתָּ לְכָל אֹיְבֵיהֶם{{ש}} {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עֲלֵיהֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}ק שְׁבוּעַת אֲבוֹתֵיהֶם{{ש}} {{סי|זָ}}כַרְתָּ לִפְדוֹתָם מִמְּעַנֵּיהֶם{{ש}} {{סי|וּ}}בְעַמּוּד עָנָן לִפְנֵיהֶם{{ש}} {{סי|הָ}}לַכְתָּ וְנֵהַלְתָּ שִׁבְטֵיהֶם{{ש}} {{סי|דָּ}}תְךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּרוֹת פָּעַלְתָּ לְמַעֲנֵיהֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לְעֵינֵיהֶם{{ש}} {{סי|אָ}}פְפוּ חֲתַת כָּל שֹׁמְעֵיהֶם :שֹׁמְעֵיהֶם מִשְׁמַנָּם יֵרָזוּן :וּבְעָתָה וּפַלָּצוּת יֹאחֵזוּן :{{סי|שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן|10}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (עד ל')}} {{סי|אֹ}}תוֹת וּמֹפְתִים וְנִסִּים{{ש}} {{סי|בְּ}}הוֹצִיאֲךָ מִפֶּרֶךְ אֲנוּסִים{{ש}} {{סי|גָּ}}אַלְתָּ בִּזְרוֹעַ חוֹסִים{{ש}} {{סי|דְּ}}רוֹר קָרָאתָ לַעֲמוּסִים{{ש}} {{סי|ה}}וֹצֵאתָם בִּרְכוּשׁ שָׂשִׂים{{ש}} {{סי|וַ}}יְנַצְּלוּ אֶת אֶרֶץ חֲנֵסִים{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹנִים וְשָׂרֵי מִסִּים {{ש}} {{סי|חֵ}}לָם בְּרַגְלָם רְמוּסִים{{ש}} {{סי|טָ}}בְעוּ וְצָלְלוּ פַּתְרֻסִים{{ש}} {{סי|יַ}}מִּים עֲלֵיהֶם מְכַסִּים{{ש}} {{סי|כִּ}}קְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים{{ש}} {{סי|לָ}}בְשׁוּ חֲרָדוֹת מַכְעִיסִים :מַכְעִיסִים יָשְׁבוּ בָדָד לִדֹּם :כִּי נִכְרְתוּ צָרִים מֵהֲדֹם :{{סי|אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם|10}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}}{{ש}} {{סי|אַ}}לּוּפֵי אֱדוֹמִים וּמוֹאָבִים {{ש}} {{סי|בִּ}}רְעָדָה וּבִדְאָגָה כֹּאֲבִים{{ש}} {{סי|גָּ}}רֵי כְנַעַן הַיֹּשְׁבִים{{ש}} {{סי|דֹּ}}מּוּ בְּמַפֹּלֶת לְהָבִים{{ש}} {{סי|הַ}}גּוֹי הָעַז הַחֲשׁוּבִים{{ש}} {{סי|וּ}}מַמְלָכוֹת אֶשְׁכָּרִים מְשִׁיבִים{{ש}} {{סי|זְ}}עוּכִים רְמוּסִים וְנִסְחָבִים{{ש}} {{סי|חֲ}}שׂוּכִים וְכַפִּשְׁתָּה כָבִים{{ש}} {{סי|טְ}}בוּעִים בְּגַלֵּי רְהָבִים{{ש}} {{סי|יִ}}מְתְּקוּ לָמוֹ רְגָבִים{{ש}} {{סי|כְּ}}מוֹ כֵן גַּם הֵם נֶחֱרָבִים{{ש}} {{סי|לְ}}יוֹם תּוֹכֵחָה קְרוֹבִים :קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים אָחֲזוּ בְעָתָה :וְצוּר עִתְּדָם לִמְחִתָּה :{{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה|10}} {{סי|מֵ}}רוֹמְמוּתֶךָ נָדְדוּ עַמִּים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲלוּ שָׂרִים וחֲכָמִים{{ש}} {{סי|שָׂ}}מִים יָד לְפֶה וְנֶאֱלָמִים{{ש}} {{סי|עֲ}}גוּמִים בְּפָנִים נִזְעָמִים{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יִקְרְאֵם כָּעֲנָמִים{{ש}} {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם מִמִּתְקוֹמְמִים{{ש}} {{סי|קְ}}רוּאִים וּלְקוּחִים מֵעֲמָמִים{{ש}} {{סי|רָ}}צוּ וְנִמְשְׁכוּ מֻשְׁלָמִים{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי הוֹלִיכָם שְׁלֵמִים{{ש}} {{סי|תִּ}}רְגְּלָם נְשָׂאָם לְבֵית עוֹלָמִים :עוֹלָמִים הִנְחַלְתָּ לִסְגֻלָּתְךָ :וְכַנֶּשֶׁר נְשָׂאתָם בְּאֶבְרָתְךָ :{{סי|תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ|10}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אַ}}רְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה{{ש}} {{סי|בְּ}}חֵפֶץ וּבְאַהֲבָה כְלוּלָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל אֶרֶץ הַמְעֻלָּה{{ש}} {{סי|דִּ}}ירַת בִּנְיַן זְבוּלָה{{ש}} {{סי|הַ}}נְּתוּנָה מִימִין הַגְּדוֹלָה{{ש}} {{סי|וּ}}מְקַבְּלֶיהָ בְּרֶתֶת וְחִילָה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה הַיּוֹם נָגִילָה{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת הִמְצִיא לִסְגֻלָּה{{ש}} {{סי|טְ}}רוּדִים עַתָּה בַגּוֹלָה{{ש}} {{סי|יֻ}}זְמְנוּ לְיוֹם גְּאֻלָּה{{ש}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר שֵׁמַע לְעֶגְלָה{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱדוֹם יַעֲשֶׂה כָלָה :כָּלָה וְנֶחֱרָצָה לְהַרְעֵד :בְּיוֹם כִּי אֶקַּח מוֹעֵד :{{סי|יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד|10}} {{סי|מְ}}לוּכָה וּגְבוּרָה שֶׁלּוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלוֹ{{ש}} {{סי|שִׂ}}מְחַת עוֹלָם בְּהַגְדִּילוֹ {{ש}} {{סי|עָ}}לַי בְּאַהַב בְּהַדְגִּילוֹ{{ש}} {{סי|פַּ}}נּוֹת אוֹיֵב וּלְהַשְׁפִּילוֹ{{ש}} {{סי|צֹ}}אנוֹ לִרְאוֹת בְּצִלּוֹת{{ש}} {{סי|קַ}}רְנוֹת רְשָׁעִים בְּהַפִּילוֹ{{ש}} {{סי|ר}}וֹמְמוֹתָיו לְהַגִּיד וְחֵילוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}כֶם אֶחָד לַעֲבֹד לוֹ{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל וּמְלוֹאָהּ לְהַלְלוֹ :לְהַלְלוֹ יִחוּדוֹ לְהַעֲרֵץ :יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ :{{סי|וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ|10}} {{הור|סימן: '''שמעון בר יצחק חזק ואמץ'''}} {{סי|שֵׁ}}ם יִקָּרֵא כִּכְתִיבָתוֹ{{ש}} {{סי|מֵ}}חֶצְיוֹ תִּתְמַלֵּא תֵיבָתוֹ{{ש}} {{סי|ע}}וֹד תִּתְנַשֵּׂא מַלְכוּתוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}כִסְּאוֹ יִכּוֹן בִּמְלֵאָתוֹ{{ש}} {{סי|נֶ}}כְדֵּי שֵׂעִיר בְּהַכּוֹתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֹיְבָיו יִתֵּן נִקְמָתוֹ{{ש}} {{סי|רְ}}בוֹת מוֹפְתֵי גְבוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}תְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּסַעֲרָתוֹ{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן יְקַנֵּא בְּקִנְאָתוֹ{{ש}} {{סי|חַ}}יַּת קָנֶה בְּגַעֲרָתוֹ{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת מֶלְךְ בִּבְנוֹתוֹ{{ש}} {{סי|חֶ}}בְיוֹן עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|זְ}}רוּיִם בְּקַצְוֵי אַדְמָתוֹ{{ש}} {{סי|קְ}}בוּצִים בְּבֵית תִּפְאַרְתּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}שָׁם נְשׁוֹרֵר תְּהִלָּתוֹ{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרֶה {{סי|צֶ}}דֶק לַעֲדָתוֹ{{ש}} בְּתוֹכָם יַצִּיב שְׁכִינָתוֹ :שְׁכִינָתוֹ עִמָּנוּ לְהַתְאַחַד :וְאוֹתָנוּ יַעֲשֶׂה לְגוֹי אֶחָד :{{סי|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד|10}} ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}''' חַסְדֵּי יְיָ אַזְכִּיר תְּהִלּוֹת יְיָ{{ש}} כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְיָ{{ש}} וְרַב טוּב לְבֵית אֵיתָנַי{{ש}} אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו לְעֵינַי{{ש}} וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה וּבָנַי{{ש}} בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ נֶאֱמָנַי{{ש}} בְּנֵי אֱמוּנַי בְּנֵי בְחוּנַי{{ש}} וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ מִיגוֹנַי{{ש}} בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּעִנְיָנַי{{ש}} וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעַ הֲמוֹנַי{{ש}} בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ גְּאָלָם מִמְּעַנַּי{{ש}} וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְיָ וְלֹא הֵסִיר חַסְדּוֹ מֵהֶם בְּכָל מְקוֹם גָּלוּתָם{{ש}} וְלֹא מְאָסָם וְלֹא גְעָלָם לְכַלּוֹתָם{{ש}} גָּלוּ תְּחִלָּה לְמִצְרַיִם בְּשִׁבְעִים נַפְשׁוֹתָם{{ש}} וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ בִּמְאֹד מְאֹד לְהַרְבּוֹתָם{{ש}} וַיִּתְחַכְּמוּ עֲלֵיהֶם פּוּטִים לְהַשְׁחִיתָם{{ש}} הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹאתָם{{ש}} וּלְהִתְנַכֵּל בְּסִבְלוֹתָם{{ש}} וַיַּעֲבִידוּם בְּפֶרֶךְ בְּכָל עֲבֹדָתָם{{ש}} וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים לְעַנּוֹתָם{{ש}} וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְיָ בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתָם{{ש}} וְלִמְעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיְמָה עָלְתָה שַׁוְעָתָם{{ש}} וַיָּקֶם לָהֶם מוֹשִׁיעִים לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם{{ש}} שָׁלַח מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם וּבִשְׁלִיחוּתָם{{ש}} וְשָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו וּמוֹפְתָיו לְהַרְאוֹתָם{{ש}} וַיַּהֲפֹךְ לְדָם יְאֹרֵיהֶם וְכָל נַהֲרוֹתָם{{ש}} הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם{{ש}} אָמַר וַיָּבֹא עָרוֹב וְכִנִּים בְּכָל עַפְרוֹתָם{{ש}} וְשִׁלַּח בָּם עָרוֹב וַיֹּאכְלֵם וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתָם{{ש}} וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וּלְאַרְבֶּה תְּבוּאָתָם{{ש}} וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וְכָל פְּרִי אַדְמָתָם{{ש}} וַיַּהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וּבַחֲנָמָל שִׁקְמוֹתָם{{ש}} וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם וְלָרְשָׁפִים בְּהֶמְתָּם{{ש}} וְשִׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה לְהַבְעִיתָם{{ש}} וּמַלְאֲכֵי רָעִים הָיוּ בְּמִשְׁלַחְתָּם{{ש}} וְלֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם{{ש}} וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְאוֹנֵי רֵאשִׁיתָם{{ש}} וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין כּוֹשֵׁל בְּמַחֲנוֹתָם{{ש}} נָפַל פַּחְדָּם עַל מִצְרַיִם וְשָׂמְחוּ בְּצֵאתָם{{ש}} פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר אֲפֵלָתָם{{ש}} וַיּוֹצִיא עַמּוֹ בְּשָׂשׂוֹן בְּחִירָיו בְּרִנָּתָם{{ש}} וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת וּמִסֻּכּוֹת לְאֵיתָם{{ש}} וּמֵאֵיתָם לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת הָיְתָה חֲנָיָתָם{{ש}} בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם בְּאֶמְצָעִיתָם{{ש}} לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן הַנִּשְׁאָר מִכָּל אֱלִילֵי פַחֲזוּתָם{{ש}} וְלָמָּה נִשְׁאַר הוּא כְּדֵי לְהַשִּׁיאָם וּלְהַטְעוֹתָם{{ש}} שֶׁיֹּאמְרוּ קָשָׁה יִרְאָתָם{{ש}} שֶׁלֹּא לָקְתָה כְּמוֹתָם{{ש}} שָׁם חָנוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִנְסִיעָתָם{{ש}} וּבָרְבִיעִי מְתַקְּנִים כְּלֵיהֶם וּמַצִּיעִין בְּהֶמְתָּם{{ש}} וְאָמְרוּ לָהֶם הָאוֹקְטוֹרִין בְּמִלָּתָם{{ש}} הִגַּעְתֶּם תְּחוּם אֲשֶׁר קָבְעוּ לָכֶם צֹעֲנִים בְּטוֹבוֹתָם{{ש}} אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ וְנָשׁוּב לְעַבְדוּתָם{{ש}} וּגְאוּלִים הֵשִׁיבוּ לֹא יָצָאנוּ בִּרְשׁוּתָם{{ש}} כִּי אִם בְּיָד רָמָה בְּעַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם{{ש}} וְהֵם עָנוּ רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים אִישׁ כְּפִי שִׂיחָתָם{{ש}} סוֹפְכֶם לְקַיֵּם דְּבַר מַלְכוּת וְלֹא לַעֲבֹר עַל דַּעְתָּם{{ש}} וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְהִכּוּם וּפְצָעוּם וְהָרְגוּ מִקְצָתָם{{ש}} וְהֵם הָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה כָּל קוֹרוֹתָם{{ש}} וַיֵּהָפֵךְ לִבּוֹ וּלְבַב עֲבָדָיו לִרְדֹּף אֹתָם{{ש}} וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ וַיָּשֹׂמּוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם{{ש}} וְאָמְרוּ נְבוּכִים הֵם וְעָבְטוּ אֹרְחוֹתָם{{ש}} נִרְדְּפָה אַחֲרֵיהֶם וְנִרְאֶה בְּרָעָתָם{{ש}} וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ בְּעַצְמוֹ כְּדֵי לְזָרְזָם וּלְפַתּוֹתָם{{ש}} וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ בִּדְבָרִים לְרַמּוֹתָם{{ש}} דֶּרֶךְ מְלָכִים לְהִתְנַהֵג אַחֲרֵי חֲיָלוֹתָם{{ש}} וַאֲנִי אַקְדִּים רִאשׁוֹן לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּם{{ש}} דֶּרֶךְ מְלָכִים לִטּוֹל חֵלֶק רֵאשִׁית בִּזָּתָם{{ש}} וַאֲנִי אֶשְׁוֶה עִמָּכֶם בִּשְׁלַל צִבְעֵי רִקְמָתָם{{ש}} עוֹד אֶפְתַּח אוֹצְרוֹתַי וּקְחוּ כָּל שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתָם{{ש}} מִיָּד יָצְאוּ כֻלָּם בְּלֵב שָׁלֵם וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתָם{{ש}} וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר עִם כָּל כְּלֵי מַשְׁחִיתָם{{ש}} וְכָל רֶכֶב מִצְרַיִם עִמָּהֶם בְּעֶזְרָתָם{{ש}} וַיַּשִּיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם בְּמַקְהֲלוֹתָם{{ש}} וְנָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ צָרֵיהֶם בְּקָרְבָתָם{{ש}} חִיל וְרֶתֶת שָׁם אֲחָזָתַם{{ש}} וְזָעֲקוּ בִּתְפִלָּה וְתָפְשׂוּ אֻמְּנוּת אֲבוֹתָם{{ש}} וְגֹאֲלָם חָזָק וְנֹקֵם נִקְמָתָם{{ש}} וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם{{ש}} וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ וַיִּגְאָלֵם מִצָּרָתָם{{ש}} מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְאֵשׁ גַּחֲלָתָם{{ש}} וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם וּבְרָקִים רָב לְהַמּוֹתָם{{ש}} וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בִּתְהוֹמוֹת בִּמְסִלָּתָם{{ש}} וְשִׁבְטֵי יָהּ עָמְדוּ עַל הַיָּם לֵירֵד בִּירִידָתָם{{ש}} וְשָׁם בִּנְיָמִין צָעִיר רֹדֵם וְשָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם{{ש}} וְכֻלָּם עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּמַיִם עַזִּים נְתִיבָתָם{{ש}} וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּמֹאלָם בַּהֲלִיכָתָם{{ש}} וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עֲנָמִים לַהֲבִיאָם בַּמַּיִם לְכַלּוֹתָם{{ש}} וְנִהֲגָם בִּכְבֵדוּת וַיָּסַר אֶת אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָם{{ש}} וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים בִּשְׁטִיפָתָם{{ש}} וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף וְכָל צִבְאוֹתָם{{ש}} וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר בִּשְׁאֵרִיתָם{{ש}} וִידִידִים עָבְרוּ וְגָזוּ וְרָאוּ פִּגְרֵי שֹׂנְאֵיהֶם בְּמַפַּלְתָּם{{ש}} וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרוֹ וַיָּשִׁירוּ תְהִלָּתוֹ בִּישׁוּעָתָם וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קוֹלְמוֹסִים{{ש}} וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִים וִירִיעוֹת אֲרָצוֹת פְּרוּסִים{{ש}} וְכָל שַׂעֲרוֹת אָדָם פִּיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים{{ש}} אֵינָן מַסְפִּיקִין לַחֲקֹר פְּלָאוֹת וְנִסִּים{{ש}} אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת הַנַּעֲשִׂים{{ש}} אֲשֶׁר פָּעַל אָדוֹן לְעַם מִבֶּטֶן עֲמוּסִים{{ש}} כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר בְּנִסִּים מִתְנוֹסְסִים{{ש}} אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב שׁוֹסִים{{ש}} בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה נֶהֱרָסִים{{ש}} כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ{{ש}} וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ{{ש}} יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ{{ש}} הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}} בְּמִצְרַיִם נִגְלָה עֲבוּר לְגָאֲלֵנוּ{{ש}} וּבְכָל צָרָה עִמָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}} לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְעָלָנוּ לְכַלּוֹתֵינוּ{{ש}} וְלֹא עָשָׂה עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטֹּאתֵינוּ{{ש}} וּבְכָל עֵת יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ{{ש}} בְּגָלוּת שִׁנְעָר שֻׁלַּח לְמַעֲנֵנוּ{{ש}} וּבְעֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְרַחֲמֵנוּ{{ש}} וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ{{ש}} וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי שׁוֹבֵינוּ{{ש}} לָתֶת לָנוּ מִחְיָה וּלְרוֹמֵם בֵּית מַאֲוַיֵּנוּ{{ש}} גַּרְנוּ מֶשֶׁךְ עִם קֵדָר לִשְׁכֵנֵינוּ{{ש}} וְלֹא עָשָׂה כָּלָה עִם שְׁאֵרִיתֵנוּ{{ש}} וּבֶאֱדוֹם כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשֵׁנוּ{{ש}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה בְּעֶזְרָתֵנוּ{{ש}} כִּי בְכָל פֶּה אֲכָלוּנוּ לְהַדִּיקֵנוּ{{ש}} וְעֻלָּם הַכָּבֵד מַכְבִּידִים עָלֵינוּ{{ש}} עַד יֵעָרֶה מִמָּרוֹם רוּחַ לְנַחֲמֵנוּ{{ש}} [וּבֶאֱדוֹם יִתֵּן נִקְמָתוֹ בְּיָדֵינוּ{{ש}} כִּי אֵיד עֵשָׂו יָבֹא עָלָיו עֵת יִפְקְדֵנוּ{{ש}} קָטֹן בַּגּוֹיִם בָּזוּי בָאָדָם יִתְּנֶנּוּ{{ש}} וְאִם יַגְבִּיהַּ קִנּוֹ כַּנֶּשֶׁר מִשָּׁם יוֹרִידֶנּוּ{{ש}} בְּדֶבֶר וּבְדָם יִשְׁפְּטֶנּוּ{{ש}} כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה יַהַפְכֶנּוּ{{ש}} נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ{{ש}} וְשִׁבְעָתַיִם יָשִׁיב אֶל חֵיקָם לִשְׁכֵנֵינוּ]{{ש}} כִּי יְיָ שׁוֹפְטֵנוּ יְיָ מְחוֹקְקֵנוּ{{ש}} יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}} (קוֹל גְּאוּלָה יִשָּׁמַע בְּאַרְצֵנוּ){{ש}} [כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם יַשְׁמִיעַ לְאֹיְבֵנוּ{{ש}} בְּיִשְׁמָעֵאל וּבֶאֱדוֹם וּבְכָל צָרֵינוּ]{{ש}} יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ{{ש}} הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ{{ש}} וְלֹא נָסוֹג אָחוֹר מִמְּךָ וּתְחַיֵּינוּ{{ש}} תְּמַהֵר לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ{{ש}} וְיָבֹא מְבַשֵּר שָׁלוֹם לְבַשְּרֵנוּ{{ש}} וְיִשְׂאוּ קוֹל לְרַנֵּן כָּל צוֹפֵינוּ{{ש}} בַּבֹּקֶר חַסְדְּךָ שַׂבְּעֵנוּ{{ש}} וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה כָּל יָמֵינוּ{{ש}} וְכִימוֹת עִנִּיתָנוּ שַׂמְּחֵנוּ{{ש}} וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ{{ש}} הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ{{ש}} וּמִתְּהוֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ{{ש}} יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ{{ש}} וּנְהַלְלָה שִׁמְךָ בְּשִׁיר וּנְגַדְּלֶנּוּ{{ש}} כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן בְּיָמֵינוּ{{ש}} וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה וּבָהֶם יוֹשִׁיבֵנוּ{{ש}} וְזֶרַע עֲבָדָיו וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ בָּהֶם יִשְׁכָּנוּ{{ש}} וּמִבָּשָׁן וּמִמְּצוּלוֹת יָם עֵת תַּעֲלֵנוּ{{ש}} עֻזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ{{ש}} הַשָּם בַּחַיִּים נַפְשֵׁנוּ{{ש}} וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ{{ש}} כִּי בְחַנְתָּנוּ כַּכֶּסֶף לְצָרְפֵנוּ{{ש}} הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְּמָתְנֵינוּ{{ש}} הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ{{ש}} בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם לָרְוָיָה תוֹצִיאֵנוּ{{ש}} תְּחָנֵּנוּ וּתְבָרְכֵנוּ וְתָאִיר פָּנֶיךָ אֵלֵינוּ{{ש}} תָּאִיר נֵרֵינוּ וְתַגִּיהַּ חָשְׁכֵּנוּ{{ש}} חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}} חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם יִפְצְחוּ רִנּוּנֵינוּ{{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ{{ש}} חָשַׂף זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לִנְקֹם נִקְמָתֵינוּ{{ש}} וְרָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ{{ש}} בְּשׁוּבוֹ עִמָּנוּ מִגָּלוּתֵנוּ{{ש}} וְיִצְמַח צֶמַח צַדִּיק לַעֲדָתֵינוּ{{ש}} וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְיָ ׀ צִדְקֵנוּ וְאָז תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ{{ש}} אֵלִי מַלְכִּי בַקֹּדֶשׁ{{ש}} נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדַּשׁ קֹדֶשׁ{{ש}} אֱלֹהִים דַּרְכְּךָ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} הַנַּעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}} וִיהַלְלוּךָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} וְיִשְׁתַּחֲווּ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} אֶרְאֶלִּים וְחַשְׁמַלֵּי קֹדֶשׁ{{ש}} יַקְדִּישׁוּ וְיַעֲרִיצוּ בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} וְקוֹל כַּנְפֵי חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ{{ש}} כְּקוֹל מַיִם רַבִּים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} וְקוֹל אוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ{{ש}} לְעֻמָּתָם מְנַשְּאִים בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בַּקֹּדֶשׁ{{ש}} וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה בַּקֹּדֶשׁ קוֹרְאִים זֶה לָזֶה{{ש}} וְשׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה{{ש}} וְנִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ש}} וְזֶה לְעמַּת זֶה{{ש}} וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה{{ש}} וְזֶה מוּל זֶה{{ש}} מִזֶּה וּמִזֶּה{{ש}} מְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ<קטע סוף=המשך/>{{ש}} {{הור|ככתוב…}} <noinclude> [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> kosuryuckckx22ej2p9oeoircd53wdw 106 1728582 3003737 3003725 2026-04-09T12:21:59Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003737 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף סח עמוד ב] ניתיב מר בדוכתיה, וניבטיל להו לדידהו, וניהדרו אינהו וניבטלו ליה למר. דהא אמר רב: מבטלין וחוזרין ומבטלין! - אנא בהא כשמואל סבירא לי, דאמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. {{הל"מ-רק-גמרא|ולאו חד טעמא הוא? מאי טעמא אין מבטלין וחוזרין ומבטלין - לאו משום דכיון דבטליה לרשותיה, אסתלק ליה מהכא לגמרי, והוה ליה כבן חצר אחרת, ואין ביטול רשות מחצר לחצר. מר נמי - לא ניבטיל! - התם }}היינו טעמא כי היכי דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא{{הל"מ-ריף-ראש|. ואף על גב דאמר רבא אנא כשמואל סבירא לי דאמר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין קיימא לן כרב דהא רב אשי דהוא בתרא אסקה להא דרב ושמואל דבפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמיפלגי דרב כרבנן ושמואל כרבי אליעזר ושמעינן מינה דהלכתא כרב דאמר מבטלין וחוזרין ומבטלין }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה:}}{{הל"מ-רק-ראש| ורבא דסבר כשמואל לטעמיה דאמר אליבא דשמואל פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין ואוקי מילתא דשמואל כרבנן ולית הלכתא כוותיה אלא כרב אשי דהוא בתראה ואיהו מוקי רב כרבנן ושמואל כרבי אליעזר:}} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רב אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מבטלין וחוזרין ומבטלין, ושמואל אמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. לימא רב ושמואל בפלוגתא דרבנן ורבי אליעזר קא מיפלגי; דרב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי אליעזר! - אמר לך רב: אנא דאמרי - אפילו לרבי אליעזר, עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל - משום דבבית בלא חצר לא דיירי אינשי, אבל לענין איסתלוקי - מי אמר? ושמואל אמר: אנא דאמרי - אפילו כרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא מאי דבטיל - בטיל, ודלא בטיל לא בטיל. אבל מאי דבטיל - מיהא איסתלק לגמרי. אמר רב אחא בר חנא אמר רב ששת: כתנאי; מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. מאי לאו, בהא קמיפלגי, דמר סבר: מבטלין וחוזרין ומבטלין, ומר סבר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. אמר רב אחא בר תחליפא משמיה דרבא: לא, דכולי עלמא: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי: מר סבר: קנסו שוגג אטו מזיד, ומר סבר: לא קנסו שוגג אטו מזיד. רב אשי אמר: רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קא מיפלגי. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד }}{{הל"מ-רק-ראש|שהיה דר עמנו במבוי ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם. רבי יהודה אומר בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם פירוש צדוקי זה נתן רשות לבני מבוי וצריכין בני מבוי להוציא כליהם למבוי להחזיק במבוי קודם שיוציא הצדוקי כליו במבוי ויבטל נתינתו כדתנן מי שנתן רשות והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר דברי רבי מאיר וכו' ולפיכך אמר להם אביו של ר"ג מהרו והוציאו את הכלים עד שלא יוציא ויאסור עליכם. כתב ר"מ ז"ל ונראה דהכי הלכתא דצדוקי הרי הוא כנכרי שעובר אמילי דרבנן בפרהסיא כיון דת"ק סבירא ליה הכי. ואף על גב דר"מ אליבא דר"ג סבירא ליה דאינו כנכרי. הא רבי יהודה פליג עליה ואמר דאפילו לר"ג צדוקי כנכרי. ואפילו‍ לפי מה שפירש רש"י לקמן בשמעתין דר"מ כר"ג סבירא ליה ר' מאיר ור' יהודה‍ הלכה כר' יהודה. ואף על גב דהלכה כדברי המיקל בעירובין. הא לא חשיב קולא אי אמר צדוקי אין כנכרי דאיכא קולא וחומרא‍ דאי כנכרי הוא אין מבטל רשות אבל שוכרין ממנו ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין הימנו עכ"ל. ואין דבריו נראין לי מה שכתב צדוקי הרי הוא כנכרי משום דעובר על מילי דרבנן בפרהסיא. דהא אמר בפרק בנות כותי' (דף לג ב)‍ אף על פי שנשי צדוקין הן מתייראות (אנו) מן הפרושים. וכן פי' ר"י אהא דקאמר רבי יהודה דמתניתין צדוקי אין כנכרי ושמעינן ליה לרבי יהודה דעבריין לחלל שבתות בפרהסיא אפי' במילי דרבנן כגון שהוציא כליו לחצר שאין מתערבת לרש"י אינו מבטל רשות וצדוקי קעבר אכל מילי דרבנן ותירץ דאין עוברין בפרהסיא דמתייראין מן הפרושים הלכך לא חשיב רבי יהודה צדוקי כנכרי. וגם מה שכתב דרבי יהודה פליג עליה וסבר דלר"ג צדוקי כנכרי הא ליתא אליבא דמתני' דאף רבי יהודה סבר דצדוקי מבטל רשות אלא דסבר דאין חזקה מועלת. ואף על גב דמשני בחד שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום אלמא צדוקי הרי הוא כנכרי אף לרבי יהודה דמתני'. הא איכא שינויא אחרינא דמחלק בין בצינעא ובין בפרהסיא והאי שינויא עיקר לפי שאין צריך להגיה המשנה. ומה שכתב דאיכא כאן קולא וחומרא דאי כנכרי הוא הרי אין מבטל רשות ושוכרין ממנו. ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין ממנו. דבריו אינן מובנים דודאי קולא הוא דאינו כנכרי ומבטל רשותו בדיבור ואין צריך שכירות. ומה שכתב דאם אינו כנכרי דמבטל רשות ואין שוכרין ממנו‍ הא ליתא דישראל שלא רצה לבטל אלא לשכור שוכרין ממנו. ונראה לי דהלכה כר"ג דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב‍. וגם מדפליגי רבי מאיר ורבי יהודה אליבא דר"ג‍ מכלל דסבירא להו כוותיה. ועוד ראיה מרבי אמי ורבי אסי‍ שגזרו על הכותיים שלא לבטל רשות (חולין דף ו א) אלמא עד ימיהם היו מבטלין רשות. ועל כרחך צריכים למימר כמו שפרש"י בריש פירקין שהיו סוברים כר"ג‍ דצדוקי וכותי אינו כנכרי:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|צדוקי מאן דכר שמיה? - חסורי מיחסרא והכי קתני: צדוקי הרי הוא כנכרי. ורבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|צדוקי אינו כנכרי. ואמר רבן גמליאל: מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים, ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם. והתניא: הדר עם נכרי צדוקי וביתוסי הרי אלו אוסרין עליו, (רבן גמליאל אומר: צדוקי וביתוסי אינן אוסרין). ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל במבוי בירושלים, ואמר להם רבן גמליאל לבניו: בני, מהרו והוציאו מה שאתם מוציאין, והכניסו מה שאתם מכניסין, עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם, שהרי ביטל רשותו לכם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אמר מר הוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה שאתם מכניסין עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם. למימרא דכי מפקי אינהו, והדר מפיק איהו לא אסר? }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ניתיב מר אדוכתיה''' - דמדקאמרת פנו לי מאני גלית אדעתך דמאחר שתבטל רשותך אין לך היום היתר בחצר והיינו כשמואל דאמר לקמן אין מבטלין וחוזרין ומבטלין דאי לאו כשמואל סבירא לך ליתיב מר אדוכתיה ובטל להם רשות חצרך שעה אחת עד שיקחו החמין ויחזרו הם ויבטלו לך אותו הרשות ויחזירו לך חצרך: '''דהא אמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין''' - שנים הדרין בחצר אחת ולא עירבו מבטל זה רשותו לזה עד שיעשה צרכיו ויחזור זה ויבטל לזה: '''מר נמי לא ליבטיל''' - דהא מחצר לחצר הוא: '''התם''' - דאין חוזרין ומבטלין טעמא לאו משום דה"ל כבן חצר אחרת אלא משום דלא ליהוי מילי דרבנן: '''כחוכא''' - שחוק: '''ואטלולא''' - ליצנות: '''רב דאמר כרבנן''' - דאמרי במתני' ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם דאמרי המבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו אלמא לא מסתלק ליה לגמרי ולא הוה ליה כבן חצר אחרת: '''ושמואל כרבי אליעזר''' - דאמר בפרק עושין פסין (לעיל דף כו:) ביתו מותר להכניס ולהוציא להם מאחר שביטל רשותו דרשות ביתו נמי ביטל: '''אבל לענין איסתלוקי''' - לשוויה נפשיה כבן חצר אחרת דלא לימצי למהדר וקבולי רשותיה מי אמר: '''אבל מאי דבטיל מיהא איסתלק לגמרי''' - מן החצר שביטל בפירוש ודאי איסתלק וה"ל כבן חצר אחרת: '''מי שנתן רשותו''' - לבני חצר מפני ששכח ולא עירב ולאחר שביטל הוציא מביתו לחצר אוסר על בני חצר דהדר שקליה לרשותיה: '''ר"מ''' - דאמר אפילו בשוגג הדרא ליה רשותיה סבר לא מסולק הוא וגבי ביטול נמי חוזרין ומבטלין והדרא ליה: '''לא דכ"ע אין חוזרין ומבטלין''' - דאיסתלק ליה ובדין הוא דבשוגג לא הדרא ליה אלא ר"מ קניס שוגג אטו מזיד ובמזיד כולהו מודו דאף על גב דאיסתלק ליה כיון דהדר הדר דהא לא זבניה וכגון שלא החזיקו בני מבוי במבוי לאחר ביטול קודם חזרה: '''צדוקי מאן דכר שמיה''' - מי קאמר ת"ק דבעי למיגר דפליג רבן גמליאל ואמר דיכול לבטל: '''הרי הוא כנכרי''' - דאינו יכול לבטל בלא שכירות: '''והוציאו את הכלים''' - והחזיקו במבוי ושוב לא יוכל לחזור מביטולו וכשקדש היום עסקינן דחזקה דמבעוד יום לא מוכחא: '''והתניא''' - בניחותא דפליגי רבנן בצדוקי: '''עד שלא יוציא''' - כליו במבוי ויחזור ויטול את רשותו: '''ועשו צורכיכם''' - מבעוד יום עד שלא תחשך קסבר ר' יהודה דלא פליג רבן גמליאל אלא צדוקי כנכרי ס"ל ואין יכול לבטל ולקמן פריך והתנן לרבי יהודה עד שלא יוציא אלמא לר' יהודה אליבא דרבן גמליאל יכול הוא לבטל ובהא הוא דפליג רבי יהודה דקסבר לאחר חזקה נמי יכול לחזור בו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סח ב אנא דאמרי אפילו כרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_אנא דאמרי אפילו כרבנן]] '''אנא''' דאמרי אפילו כרבנן. הוה מצי למימר טעמא דלעיל דלא ליהוו מילי דרבנן כי חוכא ואטלולא: [[File:תוס עירובין 6 סח ב קנסו שוגג אטו מזיד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_קנסו שוגג אטו מזיד]] ''' קנסו''' שוגג אטו מזיד. לא שייך לקנסו שוגג אטו מזיד דעלמא דהכא לא קנסי' לדידיה מידי דבלאו הכי הוה אסיר אלא כלומר גזרו שוגג אטו מזיד: [[File:תוס עירובין 6 סח ב רב אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_רב אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר]] ''' רב''' אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר כו'. לית ליה לרב אשי הא דאמר רבא לעיל אליבא דשמואל פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין דהא מסיק לעיל. כי קאמר לרבנן והכא לרב אשי הוה שמואל כרבי אליעזר: ''' אמר''' רבן גמליאל מעשה בצדוקי כו'. פירשתי במשנתנו: [[File:תוס עירובין 6 סח ב והתניא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_והתניא]] ''' והתניא.''' בניחותא ומייתי סיועא דפליגי רבנן בצדוקי אבל מכל מקום בברייתא זו צ"ל חסורי מיחסרא שלא יהא מעשה לסתור ואינו נראה כלל לחלק משום דמתני' סתמא קתני אבל בברייתא מסיים בה דברי ר"מ שהיה שונה דברי רבותיו: [[File:תוס עירובין 6 סח ב והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה]] ''' והוציאו''' מה שאתם מוציאין והכניסו מה כו'. פירוש או הכניסו דבחד מינייהו הוי חזקה כשעושה דבר שהיה נאסר בלא ביטול והא דקתני בסמוך מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר לאו דוקא הוציא אלא אפילו הכניס: ''' למימרא''' דכי מפקי אינהו כו'. מתוך הלשון משמע דמסיק אדעתיה שפיר לחלק בין מפיק אינהו והדר מפיק איהו למפיק איהו ברישא ותימה דאם כן מאי קא קשיא ליה הא איכא לאוקומי מתני' דמי שנתן רשותו כו' כגון דמפיק איהו ברישא כדמשני אביי כאן שהחזיקו ואין לומר דמי שנתן רשותו והוציא משמע ליה בכל ענין שהוציא אפילו דמפקי ליה אינהו ברישא דהא כי משני רב יוסף אימא אינו אוסר ע"כ לאו בכל ענין קתני דהא בעי למימר כי מפיק איהו ברישא אוסר ומפרש ר"י דמי שנתן רשותו משמע ליה שנגמרה לגמרי מתנתו דהיינו כי החזיקו דאפקי אינהו ברישא מדלא קתני מי שביטל דמשמע אמירה בעלמא כדקתני לעיל שהרי ביטל לכם רשותו ואביי דמוקי לה בשלא החזיקו קא סבר דשייך למיתני מי שנתן אף על גב דאיירי בלא החזיקו ומייתי סייעתא מברייתא דקתני מי שנתן וקתני סיפא בד"א בשלא החזיקו אבל להא לא אצטריכא ליה לאביי לאתויי ראיה לחלק בין החזיקו ללא החזיקו דמברייתא דלעיל שמעי' ליה דקתני מהרו והוציאו כו' עד שלא יוציא הוא כו' ומאי אולמיה דהא מהאי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סח|ב}} 9gm50pimbs5ekj9a9leazt6ml5afsnl 3003750 3003737 2026-04-09T13:09:41Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003750 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סח|ב|סח א|סט א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף סח עמוד ב] ניתיב מר בדוכתיה, וניבטיל להו לדידהו, וניהדרו אינהו וניבטלו ליה למר. דהא אמר רב: מבטלין וחוזרין ומבטלין! - אנא בהא כשמואל סבירא לי, דאמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. {{הל"מ-רק-גמרא|ולאו חד טעמא הוא? מאי טעמא אין מבטלין וחוזרין ומבטלין - לאו משום דכיון דבטליה לרשותיה, אסתלק ליה מהכא לגמרי, והוה ליה כבן חצר אחרת, ואין ביטול רשות מחצר לחצר. מר נמי - לא ניבטיל! - התם }}היינו טעמא כי היכי דלא ליהוי מילתא דרבנן כחוכא ואטלולא{{הל"מ-ריף-ראש|. ואף על גב דאמר רבא אנא כשמואל סבירא לי דאמר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין קיימא לן כרב דהא רב אשי דהוא בתרא אסקה להא דרב ושמואל דבפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמיפלגי דרב כרבנן ושמואל כרבי אליעזר ושמעינן מינה דהלכתא כרב דאמר מבטלין וחוזרין ומבטלין }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה:}}{{הל"מ-רק-ראש| ורבא דסבר כשמואל לטעמיה דאמר אליבא דשמואל פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין ואוקי מילתא דשמואל כרבנן ולית הלכתא כוותיה אלא כרב אשי דהוא בתראה ואיהו מוקי רב כרבנן ושמואל כרבי אליעזר:}} {{הל"מ-רק-גמרא|גופא, רב אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מבטלין וחוזרין ומבטלין, ושמואל אמר: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. לימא רב ושמואל בפלוגתא דרבנן ורבי אליעזר קא מיפלגי; דרב דאמר כרבנן ושמואל דאמר כרבי אליעזר! - אמר לך רב: אנא דאמרי - אפילו לרבי אליעזר, עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל - משום דבבית בלא חצר לא דיירי אינשי, אבל לענין איסתלוקי - מי אמר? ושמואל אמר: אנא דאמרי - אפילו כרבנן; עד כאן לא קאמרי רבנן התם - אלא מאי דבטיל - בטיל, ודלא בטיל לא בטיל. אבל מאי דבטיל - מיהא איסתלק לגמרי. אמר רב אחא בר חנא אמר רב ששת: כתנאי; מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. מאי לאו, בהא קמיפלגי, דמר סבר: מבטלין וחוזרין ומבטלין, ומר סבר אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. אמר רב אחא בר תחליפא משמיה דרבא: לא, דכולי עלמא: אין מבטלין וחוזרין ומבטלין. והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי: מר סבר: קנסו שוגג אטו מזיד, ומר סבר: לא קנסו שוגג אטו מזיד. רב אשי אמר: רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קא מיפלגי. }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד }}{{הל"מ-רק-ראש|שהיה דר עמנו במבוי ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם. רבי יהודה אומר בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם פירוש צדוקי זה נתן רשות לבני מבוי וצריכין בני מבוי להוציא כליהם למבוי להחזיק במבוי קודם שיוציא הצדוקי כליו במבוי ויבטל נתינתו כדתנן מי שנתן רשות והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר דברי רבי מאיר וכו' ולפיכך אמר להם אביו של ר"ג מהרו והוציאו את הכלים עד שלא יוציא ויאסור עליכם. כתב ר"מ ז"ל ונראה דהכי הלכתא דצדוקי הרי הוא כנכרי שעובר אמילי דרבנן בפרהסיא כיון דת"ק סבירא ליה הכי. ואף על גב דר"מ אליבא דר"ג סבירא ליה דאינו כנכרי. הא רבי יהודה פליג עליה ואמר דאפילו לר"ג צדוקי כנכרי. ואפילו‍ לפי מה שפירש רש"י לקמן בשמעתין דר"מ כר"ג סבירא ליה ר' מאיר ור' יהודה‍ הלכה כר' יהודה. ואף על גב דהלכה כדברי המיקל בעירובין. הא לא חשיב קולא אי אמר צדוקי אין כנכרי דאיכא קולא וחומרא‍ דאי כנכרי הוא אין מבטל רשות אבל שוכרין ממנו ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין הימנו עכ"ל. ואין דבריו נראין לי מה שכתב צדוקי הרי הוא כנכרי משום דעובר על מילי דרבנן בפרהסיא. דהא אמר בפרק בנות כותי' (דף לג ב)‍ אף על פי שנשי צדוקין הן מתייראות (אנו) מן הפרושים. וכן פי' ר"י אהא דקאמר רבי יהודה דמתניתין צדוקי אין כנכרי ושמעינן ליה לרבי יהודה דעבריין לחלל שבתות בפרהסיא אפי' במילי דרבנן כגון שהוציא כליו לחצר שאין מתערבת לרש"י אינו מבטל רשות וצדוקי קעבר אכל מילי דרבנן ותירץ דאין עוברין בפרהסיא דמתייראין מן הפרושים הלכך לא חשיב רבי יהודה צדוקי כנכרי. וגם מה שכתב דרבי יהודה פליג עליה וסבר דלר"ג צדוקי כנכרי הא ליתא אליבא דמתני' דאף רבי יהודה סבר דצדוקי מבטל רשות אלא דסבר דאין חזקה מועלת. ואף על גב דמשני בחד שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום אלמא צדוקי הרי הוא כנכרי אף לרבי יהודה דמתני'. הא איכא שינויא אחרינא דמחלק בין בצינעא ובין בפרהסיא והאי שינויא עיקר לפי שאין צריך להגיה המשנה. ומה שכתב דאיכא כאן קולא וחומרא דאי כנכרי הוא הרי אין מבטל רשות ושוכרין ממנו. ואי לאו כנכרי הוא מבטל רשות ואין שוכרין ממנו. דבריו אינן מובנים דודאי קולא הוא דאינו כנכרי ומבטל רשותו בדיבור ואין צריך שכירות. ומה שכתב דאם אינו כנכרי דמבטל רשות ואין שוכרין ממנו‍ הא ליתא דישראל שלא רצה לבטל אלא לשכור שוכרין ממנו. ונראה לי דהלכה כר"ג דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב‍. וגם מדפליגי רבי מאיר ורבי יהודה אליבא דר"ג‍ מכלל דסבירא להו כוותיה. ועוד ראיה מרבי אמי ורבי אסי‍ שגזרו על הכותיים שלא לבטל רשות (חולין דף ו א) אלמא עד ימיהם היו מבטלין רשות. ועל כרחך צריכים למימר כמו שפרש"י בריש פירקין שהיו סוברים כר"ג‍ דצדוקי וכותי אינו כנכרי:}}. {{הל"מ-רק-גמרא|צדוקי מאן דכר שמיה? - חסורי מיחסרא והכי קתני: צדוקי הרי הוא כנכרי. ורבן גמליאל אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|צדוקי אינו כנכרי. ואמר רבן גמליאל: מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים, ואמר לנו אבא: מהרו והוציאו את הכלים למבוי, עד שלא יוציא ויאסר עליכם. והתניא: הדר עם נכרי צדוקי וביתוסי הרי אלו אוסרין עליו, (רבן גמליאל אומר: צדוקי וביתוסי אינן אוסרין). ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל במבוי בירושלים, ואמר להם רבן גמליאל לבניו: בני, מהרו והוציאו מה שאתם מוציאין, והכניסו מה שאתם מכניסין, עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם, שהרי ביטל רשותו לכם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אמר מר הוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה שאתם מכניסין עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם. למימרא דכי מפקי אינהו, והדר מפיק איהו לא אסר? }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ניתיב מר אדוכתיה''' - דמדקאמרת פנו לי מאני גלית אדעתך דמאחר שתבטל רשותך אין לך היום היתר בחצר והיינו כשמואל דאמר לקמן אין מבטלין וחוזרין ומבטלין דאי לאו כשמואל סבירא לך ליתיב מר אדוכתיה ובטל להם רשות חצרך שעה אחת עד שיקחו החמין ויחזרו הם ויבטלו לך אותו הרשות ויחזירו לך חצרך: '''דהא אמר רב מבטלין וחוזרין ומבטלין''' - שנים הדרין בחצר אחת ולא עירבו מבטל זה רשותו לזה עד שיעשה צרכיו ויחזור זה ויבטל לזה: '''מר נמי לא ליבטיל''' - דהא מחצר לחצר הוא: '''התם''' - דאין חוזרין ומבטלין טעמא לאו משום דה"ל כבן חצר אחרת אלא משום דלא ליהוי מילי דרבנן: '''כחוכא''' - שחוק: '''ואטלולא''' - ליצנות: '''רב דאמר כרבנן''' - דאמרי במתני' ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם דאמרי המבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו אלמא לא מסתלק ליה לגמרי ולא הוה ליה כבן חצר אחרת: '''ושמואל כרבי אליעזר''' - דאמר בפרק עושין פסין (לעיל דף כו:) ביתו מותר להכניס ולהוציא להם מאחר שביטל רשותו דרשות ביתו נמי ביטל: '''אבל לענין איסתלוקי''' - לשוויה נפשיה כבן חצר אחרת דלא לימצי למהדר וקבולי רשותיה מי אמר: '''אבל מאי דבטיל מיהא איסתלק לגמרי''' - מן החצר שביטל בפירוש ודאי איסתלק וה"ל כבן חצר אחרת: '''מי שנתן רשותו''' - לבני חצר מפני ששכח ולא עירב ולאחר שביטל הוציא מביתו לחצר אוסר על בני חצר דהדר שקליה לרשותיה: '''ר"מ''' - דאמר אפילו בשוגג הדרא ליה רשותיה סבר לא מסולק הוא וגבי ביטול נמי חוזרין ומבטלין והדרא ליה: '''לא דכ"ע אין חוזרין ומבטלין''' - דאיסתלק ליה ובדין הוא דבשוגג לא הדרא ליה אלא ר"מ קניס שוגג אטו מזיד ובמזיד כולהו מודו דאף על גב דאיסתלק ליה כיון דהדר הדר דהא לא זבניה וכגון שלא החזיקו בני מבוי במבוי לאחר ביטול קודם חזרה: '''צדוקי מאן דכר שמיה''' - מי קאמר ת"ק דבעי למיגר דפליג רבן גמליאל ואמר דיכול לבטל: '''הרי הוא כנכרי''' - דאינו יכול לבטל בלא שכירות: '''והוציאו את הכלים''' - והחזיקו במבוי ושוב לא יוכל לחזור מביטולו וכשקדש היום עסקינן דחזקה דמבעוד יום לא מוכחא: '''והתניא''' - בניחותא דפליגי רבנן בצדוקי: '''עד שלא יוציא''' - כליו במבוי ויחזור ויטול את רשותו: '''ועשו צורכיכם''' - מבעוד יום עד שלא תחשך קסבר ר' יהודה דלא פליג רבן גמליאל אלא צדוקי כנכרי ס"ל ואין יכול לבטל ולקמן פריך והתנן לרבי יהודה עד שלא יוציא אלמא לר' יהודה אליבא דרבן גמליאל יכול הוא לבטל ובהא הוא דפליג רבי יהודה דקסבר לאחר חזקה נמי יכול לחזור בו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סח ב אנא דאמרי אפילו כרבנן.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_אנא דאמרי אפילו כרבנן]] '''אנא''' דאמרי אפילו כרבנן. הוה מצי למימר טעמא דלעיל דלא ליהוו מילי דרבנן כי חוכא ואטלולא: [[File:תוס עירובין 6 סח ב קנסו שוגג אטו מזיד.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_קנסו שוגג אטו מזיד]] ''' קנסו''' שוגג אטו מזיד. לא שייך לקנסו שוגג אטו מזיד דעלמא דהכא לא קנסי' לדידיה מידי דבלאו הכי הוה אסיר אלא כלומר גזרו שוגג אטו מזיד: [[File:תוס עירובין 6 סח ב רב אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_רב אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר]] ''' רב''' אשי אמר רב ושמואל בפלוגתא דרבי אליעזר כו'. לית ליה לרב אשי הא דאמר רבא לעיל אליבא דשמואל פעמים מבטלין ופעמים אין מבטלין דהא מסיק לעיל. כי קאמר לרבנן והכא לרב אשי הוה שמואל כרבי אליעזר: ''' אמר''' רבן גמליאל מעשה בצדוקי כו'. פירשתי במשנתנו: [[File:תוס עירובין 6 סח ב והתניא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_והתניא]] ''' והתניא.''' בניחותא ומייתי סיועא דפליגי רבנן בצדוקי אבל מכל מקום בברייתא זו צ"ל חסורי מיחסרא שלא יהא מעשה לסתור ואינו נראה כלל לחלק משום דמתני' סתמא קתני אבל בברייתא מסיים בה דברי ר"מ שהיה שונה דברי רבותיו: [[File:תוס עירובין 6 סח ב והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה]] ''' והוציאו''' מה שאתם מוציאין והכניסו מה כו'. פירוש או הכניסו דבחד מינייהו הוי חזקה כשעושה דבר שהיה נאסר בלא ביטול והא דקתני בסמוך מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר לאו דוקא הוציא אלא אפילו הכניס: [[File:תוס עירובין 6 סח ב למימרא דכי מפקי אינהו.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סח_ב_למימרא דכי מפקי אינהו]] ''' למימרא''' דכי מפקי אינהו כו'. מתוך הלשון משמע דמסיק אדעתיה שפיר לחלק בין מפיק אינהו והדר מפיק איהו למפיק איהו ברישא ותימה דאם כן מאי קא קשיא ליה הא איכא לאוקומי מתני' דמי שנתן רשותו כו' כגון דמפיק איהו ברישא כדמשני אביי כאן שהחזיקו ואין לומר דמי שנתן רשותו והוציא משמע ליה בכל ענין שהוציא אפילו דמפקי ליה אינהו ברישא דהא כי משני רב יוסף אימא אינו אוסר ע"כ לאו בכל ענין קתני דהא בעי למימר כי מפיק איהו ברישא אוסר ומפרש ר"י דמי שנתן רשותו משמע ליה שנגמרה לגמרי מתנתו דהיינו כי החזיקו דאפקי אינהו ברישא מדלא קתני מי שביטל דמשמע אמירה בעלמא כדקתני לעיל שהרי ביטל לכם רשותו ואביי דמוקי לה בשלא החזיקו קא סבר דשייך למיתני מי שנתן אף על גב דאיירי בלא החזיקו ומייתי סייעתא מברייתא דקתני מי שנתן וקתני סיפא בד"א בשלא החזיקו אבל להא לא אצטריכא ליה לאביי לאתויי ראיה לחלק בין החזיקו ללא החזיקו דמברייתא דלעיל שמעי' ליה דקתני מהרו והוציאו כו' עד שלא יוציא הוא כו' ומאי אולמיה דהא מהאי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סח ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סח|ב}} 8npxydn6uhnnmbjvpdjj222a4c62iys 106 1728583 3003842 2938985 2026-04-09T17:43:34Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003842 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] והתנן: מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר! - אמר רב יוסף: אימא אינו אוסר. אביי אמר: לא קשיא; כאן - שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן - שלא החזיקו בני מבוי במבוי. והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד - יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג - יכול לבטל, במזיד - אינו יכול לבטל. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. במה דברים אמורים - בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי - בין בשוגג ובין במזיד אינו אוסר. }}{{הל"מ-רק-ראש|פרש"י האי במה דברים אמורים ארבי מאיר קאי דלרבי יהודה דמתני' לא מהניא חזקה. אבל לרבי יהודה דברייתא אפשר לפרש האי במה דברים אמורים אף לר' יהודה. והר"ז הלוי כתב דסמכי' אהאי שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום ומהניא חזקה לרבי יהודה. ולי נראה דשינויא אחרינא עיקר שאין צריך להגיה המשנה ולא מהניא חזקה לר' יהודה.‍ ואפשר דהלכה כדברי המיקל בעירוב ומהניא חזקה וכן נראה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא: נכרי הוא. והא אנן עד שלא יוציא תנן: - אימא עד שלא יוציא היום. ואיבעית אימא: לא קשיא; כאן - במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן - במומר לחלל שבתות בפרהסיא. כמאן אזלא הא דתניא: מומר וגילוי פנים - הרי זה אינו מבטל רשות. גילוי פנים מומר הוי? - אלא: מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות, כמאן - כרבי יהודה. ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר: כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב הונא: איזהו ישראל מומר - זה המחלל שבתות בפרהסיא. אמר ליה רב נחמן: כמאן? אי כרבי מאיר דאמר: חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה - אפילו באחד מכל איסורין שבתורה נמי! אי כרבנן - האמרי: חשוד לדבר אחד לא הוי חשוד לכל התורה כולה,}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אימא אינו אוסר''' - לר"מ: '''והתניא''' - בניחותא: '''עד שלא נתן כו'''' - אישראל שלא עירב קאי: '''יכול לבטל''' - אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל: '''במזיד אין יכול לבטל''' - קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות: '''אוסר''' - דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד: '''במה דברים אמורים''' - ר"מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא: '''והא אנן תנן''' - לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא: '''ואיבעית אימא''' - מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא: '''גילוי פנים''' - חצוף: '''מומר הוי''' - בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר: '''מומר בגילוי פנים''' - בפרהסיא: '''כר' יהודה''' - דלר"מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|נט|ב}} היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת {{הפניה-גמ|שבת|סב|א}} דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם: '''כגון זה''' - שמחלל שבת בצנעא: '''איזהו ישראל מומר''' - דחשבינן ליה מומר לכל מילי: '''ר' מאיר ורבנן''' - במס' בכורות בפר' עד כמה (דף ל:):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סט א והא תנן מי שנתן רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_והא תנן מי שנתן רשות]] '''והא''' תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר"מ: ''' הוציא''' בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ"ה לר"מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר"מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר"מ וי"ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר"מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר"מ דר"מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר"ג ואפשר דסבר כר"ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר"מ ור' יהודה אליבא דר"ג משמע נמי דכר"ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר"י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור"מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק: ''' כאן''' במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי"ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (דף לג: אע"פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים: '''כיון''' דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא"ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב:) ותירץ ר"ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מו|ב}} אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ"ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע"פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שם דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור"י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה"ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|יב|ב}} דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ"ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור"ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה"ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה"ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך. לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר"י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נז|א}} דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש"מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו: ''' אי''' כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה"נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ ותימה דבפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|כז|א}} גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סט|א}} bskm0umrn89tnceps5z5kiyv8nqfeed 3003860 3003842 2026-04-09T18:21:50Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003860 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] והתנן: מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר! - אמר רב יוסף: אימא אינו אוסר. אביי אמר: לא קשיא; כאן - שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן - שלא החזיקו בני מבוי במבוי. והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד - יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג - יכול לבטל, במזיד - אינו יכול לבטל. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. במה דברים אמורים - בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי - בין בשוגג ובין במזיד אינו אוסר. }}{{הל"מ-רק-ראש|פרש"י האי במה דברים אמורים ארבי מאיר קאי דלרבי יהודה דמתני' לא מהניא חזקה. אבל לרבי יהודה דברייתא אפשר לפרש האי במה דברים אמורים אף לר' יהודה. והר"ז הלוי כתב דסמכי' אהאי שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום ומהניא חזקה לרבי יהודה. ולי נראה דשינויא אחרינא עיקר שאין צריך להגיה המשנה ולא מהניא חזקה לר' יהודה.‍ ואפשר דהלכה כדברי המיקל בעירוב ומהניא חזקה וכן נראה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא: נכרי הוא. והא אנן עד שלא יוציא תנן: - אימא עד שלא יוציא היום. ואיבעית אימא: לא קשיא; כאן - במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן - במומר לחלל שבתות בפרהסיא. כמאן אזלא הא דתניא: מומר וגילוי פנים - הרי זה אינו מבטל רשות. גילוי פנים מומר הוי? - אלא: מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות, כמאן - כרבי יהודה. ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר: כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב הונא: איזהו ישראל מומר - זה המחלל שבתות בפרהסיא. אמר ליה רב נחמן: כמאן? אי כרבי מאיר דאמר: חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה - אפילו באחד מכל איסורין שבתורה נמי! אי כרבנן - האמרי: חשוד לדבר אחד לא הוי חשוד לכל התורה כולה,}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אימא אינו אוסר''' - לר"מ: '''והתניא''' - בניחותא: '''עד שלא נתן כו'''' - אישראל שלא עירב קאי: '''יכול לבטל''' - אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל: '''במזיד אין יכול לבטל''' - קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות: '''אוסר''' - דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד: '''במה דברים אמורים''' - ר"מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא: '''והא אנן תנן''' - לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא: '''ואיבעית אימא''' - מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא: '''גילוי פנים''' - חצוף: '''מומר הוי''' - בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר: '''מומר בגילוי פנים''' - בפרהסיא: '''כר' יהודה''' - דלר"מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|נט|ב}} היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת {{הפניה-גמ|שבת|סב|א}} דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם: '''כגון זה''' - שמחלל שבת בצנעא: '''איזהו ישראל מומר''' - דחשבינן ליה מומר לכל מילי: '''ר' מאיר ורבנן''' - במס' בכורות בפר' עד כמה (דף ל:):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סט א והא תנן מי שנתן רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_והא תנן מי שנתן רשות]] '''והא''' תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר"מ: [[File:תוס עירובין 6 סט א הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל]] ''' הוציא''' בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ"ה לר"מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר"מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר"מ וי"ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר"מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר"מ דר"מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר"ג ואפשר דסבר כר"ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר"מ ור' יהודה אליבא דר"ג משמע נמי דכר"ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר"י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור"מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק: ''' כאן''' במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי"ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (דף לג: אע"פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים: '''כיון''' דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא"ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב:) ותירץ ר"ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מו|ב}} אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ"ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע"פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שם דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור"י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה"ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|יב|ב}} דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ"ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור"ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה"ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה"ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך. לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר"י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נז|א}} דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש"מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו: ''' אי''' כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה"נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ ותימה דבפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|כז|א}} גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סט|א}} a4k43r86rbumxxgy45ikql2d06l1319 3003886 3003860 2026-04-09T19:01:03Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003886 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] והתנן: מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר! - אמר רב יוסף: אימא אינו אוסר. אביי אמר: לא קשיא; כאן - שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן - שלא החזיקו בני מבוי במבוי. והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד - יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג - יכול לבטל, במזיד - אינו יכול לבטל. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. במה דברים אמורים - בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי - בין בשוגג ובין במזיד אינו אוסר. }}{{הל"מ-רק-ראש|פרש"י האי במה דברים אמורים ארבי מאיר קאי דלרבי יהודה דמתני' לא מהניא חזקה. אבל לרבי יהודה דברייתא אפשר לפרש האי במה דברים אמורים אף לר' יהודה. והר"ז הלוי כתב דסמכי' אהאי שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום ומהניא חזקה לרבי יהודה. ולי נראה דשינויא אחרינא עיקר שאין צריך להגיה המשנה ולא מהניא חזקה לר' יהודה.‍ ואפשר דהלכה כדברי המיקל בעירוב ומהניא חזקה וכן נראה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא: נכרי הוא. והא אנן עד שלא יוציא תנן: - אימא עד שלא יוציא היום. ואיבעית אימא: לא קשיא; כאן - במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן - במומר לחלל שבתות בפרהסיא. כמאן אזלא הא דתניא: מומר וגילוי פנים - הרי זה אינו מבטל רשות. גילוי פנים מומר הוי? - אלא: מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות, כמאן - כרבי יהודה. ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר: כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב הונא: איזהו ישראל מומר - זה המחלל שבתות בפרהסיא. אמר ליה רב נחמן: כמאן? אי כרבי מאיר דאמר: חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה - אפילו באחד מכל איסורין שבתורה נמי! אי כרבנן - האמרי: חשוד לדבר אחד לא הוי חשוד לכל התורה כולה,}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אימא אינו אוסר''' - לר"מ: '''והתניא''' - בניחותא: '''עד שלא נתן כו'''' - אישראל שלא עירב קאי: '''יכול לבטל''' - אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל: '''במזיד אין יכול לבטל''' - קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות: '''אוסר''' - דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד: '''במה דברים אמורים''' - ר"מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא: '''והא אנן תנן''' - לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא: '''ואיבעית אימא''' - מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא: '''גילוי פנים''' - חצוף: '''מומר הוי''' - בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר: '''מומר בגילוי פנים''' - בפרהסיא: '''כר' יהודה''' - דלר"מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|נט|ב}} היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת {{הפניה-גמ|שבת|סב|א}} דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם: '''כגון זה''' - שמחלל שבת בצנעא: '''איזהו ישראל מומר''' - דחשבינן ליה מומר לכל מילי: '''ר' מאיר ורבנן''' - במס' בכורות בפר' עד כמה (דף ל:):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סט א והא תנן מי שנתן רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_והא תנן מי שנתן רשות]] '''והא''' תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר"מ: [[File:תוס עירובין 6 סט א הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל]] ''' הוציא''' בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ"ה לר"מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר"מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר"מ וי"ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר"מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר"מ דר"מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר"ג ואפשר דסבר כר"ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר"מ ור' יהודה אליבא דר"ג משמע נמי דכר"ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר"י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור"מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק: [[File:תוס עירובין 6 סט א כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא]] ''' כאן''' במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי"ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (דף לג: אע"פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים: '''כיון''' דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא"ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב:) ותירץ ר"ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מו|ב}} אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ"ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע"פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שם דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור"י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה"ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|יב|ב}} דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ"ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור"ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה"ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה"ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך. לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר"י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נז|א}} דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש"מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו: ''' אי''' כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה"נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ ותימה דבפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|כז|א}} גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סט|א}} e0x00kjcsh5thmy1u7frnewcz62psd2 3003903 3003886 2026-04-09T19:54:51Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3003903 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] והתנן: מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר! - אמר רב יוסף: אימא אינו אוסר. אביי אמר: לא קשיא; כאן - שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן - שלא החזיקו בני מבוי במבוי. והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד - יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג - יכול לבטל, במזיד - אינו יכול לבטל. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. במה דברים אמורים - בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי - בין בשוגג ובין במזיד אינו אוסר. }}{{הל"מ-רק-ראש|פרש"י האי במה דברים אמורים ארבי מאיר קאי דלרבי יהודה דמתני' לא מהניא חזקה. אבל לרבי יהודה דברייתא אפשר לפרש האי במה דברים אמורים אף לר' יהודה. והר"ז הלוי כתב דסמכי' אהאי שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום ומהניא חזקה לרבי יהודה. ולי נראה דשינויא אחרינא עיקר שאין צריך להגיה המשנה ולא מהניא חזקה לר' יהודה.‍ ואפשר דהלכה כדברי המיקל בעירוב ומהניא חזקה וכן נראה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא: נכרי הוא. והא אנן עד שלא יוציא תנן: - אימא עד שלא יוציא היום. ואיבעית אימא: לא קשיא; כאן - במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן - במומר לחלל שבתות בפרהסיא. כמאן אזלא הא דתניא: מומר וגילוי פנים - הרי זה אינו מבטל רשות. גילוי פנים מומר הוי? - אלא: מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות, כמאן - כרבי יהודה. ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר: כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב הונא: איזהו ישראל מומר - זה המחלל שבתות בפרהסיא. אמר ליה רב נחמן: כמאן? אי כרבי מאיר דאמר: חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה - אפילו באחד מכל איסורין שבתורה נמי! אי כרבנן - האמרי: חשוד לדבר אחד לא הוי חשוד לכל התורה כולה,}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אימא אינו אוסר''' - לר"מ: '''והתניא''' - בניחותא: '''עד שלא נתן כו'''' - אישראל שלא עירב קאי: '''יכול לבטל''' - אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל: '''במזיד אין יכול לבטל''' - קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות: '''אוסר''' - דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד: '''במה דברים אמורים''' - ר"מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא: '''והא אנן תנן''' - לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא: '''ואיבעית אימא''' - מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא: '''גילוי פנים''' - חצוף: '''מומר הוי''' - בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר: '''מומר בגילוי פנים''' - בפרהסיא: '''כר' יהודה''' - דלר"מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|נט|ב}} היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת {{הפניה-גמ|שבת|סב|א}} דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם: '''כגון זה''' - שמחלל שבת בצנעא: '''איזהו ישראל מומר''' - דחשבינן ליה מומר לכל מילי: '''ר' מאיר ורבנן''' - במס' בכורות בפר' עד כמה (דף ל:):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סט א והא תנן מי שנתן רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_והא תנן מי שנתן רשות]] '''והא''' תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר"מ: [[File:תוס עירובין 6 סט א הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל]] ''' הוציא''' בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ"ה לר"מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר"מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר"מ וי"ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר"מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר"מ דר"מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר"ג ואפשר דסבר כר"ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר"מ ור' יהודה אליבא דר"ג משמע נמי דכר"ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר"י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור"מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק: [[File:תוס עירובין 6 סט א כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא]] ''' כאן''' במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי"ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (דף לג: אע"פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים: [[File:תוס עירובין 6 סט א כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה]] '''כיון''' דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא"ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב:) ותירץ ר"ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מו|ב}} אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ"ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע"פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שם דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור"י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה"ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|יב|ב}} דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ"ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור"ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה"ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה"ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך. לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר"י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נז|א}} דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש"מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו: ''' אי''' כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה"נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ ותימה דבפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|כז|א}} גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סט|א}} bqscs655m542b46avz86igic0ncmxvi 3004047 3003903 2026-04-10T11:40:46Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3004047 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|סט|א|סח ב|סט ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף סט עמוד א] והתנן: מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר! - אמר רב יוסף: אימא אינו אוסר. אביי אמר: לא קשיא; כאן - שהחזיקו בני מבוי במבוי, כאן - שלא החזיקו בני מבוי במבוי. והתניא: עד שלא נתן רשותו, הוציא בין בשוגג בין במזיד - יכול לבטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בשוגג - יכול לבטל, במזיד - אינו יכול לבטל. }}{{הל"מ-גמרא-ראש|מי שנתן רשותו והוציא, בין בשוגג בין במזיד - אוסר, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-גמרא-ראש|במזיד - אוסר, בשוגג - אינו אוסר. במה דברים אמורים - בשלא החזיקו בני מבוי במבוי, אבל החזיקו בני מבוי במבוי - בין בשוגג ובין במזיד אינו אוסר. }}{{הל"מ-רק-ראש|פרש"י האי במה דברים אמורים ארבי מאיר קאי דלרבי יהודה דמתני' לא מהניא חזקה. אבל לרבי יהודה דברייתא אפשר לפרש האי במה דברים אמורים אף לר' יהודה. והר"ז הלוי כתב דסמכי' אהאי שינויא מאי עד שלא יוציא עד שלא יצא היום ומהניא חזקה לרבי יהודה. ולי נראה דשינויא אחרינא עיקר שאין צריך להגיה המשנה ולא מהניא חזקה לר' יהודה.‍ ואפשר דהלכה כדברי המיקל בעירוב ומהניא חזקה וכן נראה: }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר רבי יהודה אומר בלשון אחרת: מהרו ועשו צורכיכם במבוי עד שלא תחשך ויאסר עליכם. אלמא: נכרי הוא. והא אנן עד שלא יוציא תנן: - אימא עד שלא יוציא היום. ואיבעית אימא: לא קשיא; כאן - במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן - במומר לחלל שבתות בפרהסיא. כמאן אזלא הא דתניא: מומר וגילוי פנים - הרי זה אינו מבטל רשות. גילוי פנים מומר הוי? - אלא: מומר בגילוי פנים אינו יכול לבטל רשות, כמאן - כרבי יהודה. ההוא דנפק בחומרתא דמדושא, כיון דחזייה לרבי יהודה נשיאה כסייה. אמר: כגון זה מבטל רשות לרבי יהודה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר רב הונא: איזהו ישראל מומר - זה המחלל שבתות בפרהסיא. אמר ליה רב נחמן: כמאן? אי כרבי מאיר דאמר: חשוד לדבר אחד חשוד לכל התורה כולה - אפילו באחד מכל איסורין שבתורה נמי! אי כרבנן - האמרי: חשוד לדבר אחד לא הוי חשוד לכל התורה כולה,}} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אימא אינו אוסר''' - לר"מ: '''והתניא''' - בניחותא: '''עד שלא נתן כו'''' - אישראל שלא עירב קאי: '''יכול לבטל''' - אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל: '''במזיד אין יכול לבטל''' - קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות: '''אוסר''' - דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד: '''במה דברים אמורים''' - ר"מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא: '''והא אנן תנן''' - לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא: '''ואיבעית אימא''' - מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא: '''גילוי פנים''' - חצוף: '''מומר הוי''' - בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר: '''מומר בגילוי פנים''' - בפרהסיא: '''כר' יהודה''' - דלר"מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל: '''בחומרתא דמדושא''' - טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת {{הפניה-גמ|שבת|נט|ב}} היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת {{הפניה-גמ|שבת|סב|א}} דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם: '''כגון זה''' - שמחלל שבת בצנעא: '''איזהו ישראל מומר''' - דחשבינן ליה מומר לכל מילי: '''ר' מאיר ורבנן''' - במס' בכורות בפר' עד כמה (דף ל:):<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 6 סט א והא תנן מי שנתן רשות.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_והא תנן מי שנתן רשות]] '''והא''' תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר"מ: [[File:תוס עירובין 6 סט א הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל]] ''' הוציא''' בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע"ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ"ה לר"מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר"מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר"מ וי"ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר"מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר"מ דר"מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר"ג ואפשר דסבר כר"ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר"מ ור' יהודה אליבא דר"ג משמע נמי דכר"ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר"י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור"מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק: [[File:תוס עירובין 6 סט א כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא]] ''' כאן''' במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ"ק דחולין {{הפניה-גמ|חולין|ו|ב}} הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי"ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (דף לג: אע"פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים: [[File:תוס עירובין 6 סט א כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה]] '''כיון''' דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא"ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (דף יב:) ותירץ ר"ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|מו|ב}} אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ"ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע"פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שם דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה"ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור"י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה"ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן {{הפניה-גמ|מועד קטן|יב|ב}} דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ"ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור"ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה"ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה"ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך. לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר"י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|נז|א}} דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש"מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו: [[File:תוס עירובין 6 סט א אי כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי.ogg|thumb|תוס_עירובין_6_סט_א_אי כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי]] ''' אי''' כר"מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה"נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר"מ ותימה דבפ' זה בורר {{הפניה-גמ|מסכת=כן|סנהדרין|כז|א}} גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ו|סט א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ו|סט|א}} d2dp6epu7q5k38hsrhqb85hsmi8c0n1 0 1731138 3004011 2958871 2026-04-10T09:12:09Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3004011 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} ==רשות לסדר העבודה== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |בֵּ{{סי|א}}וּר דִּבְרֵי נְכוֹחוֹת. לַמְּדֵנִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. וְתַרְגִּילֵנִי לְדַבֵּר צָחוֹת.{{רווח|3}}||וְלֹא אֵ{{סי|אָ}}לֵם׃ |- |בְּ{{סי|בִ}}ינָה תְבִינֵנִי. בְּדַעַת תְּיַשְּׁרֵנִי. בְּחָכְמָה תִסְעָדֵנִי. ||וְלֹא אֵ{{סי|ב}}וֹשׁ׃ |- |בָּ{{סי|גֹ}}ד לֹא אֶבְגֹּד. כִּי לְךָ לְבַדְּךָ אֶסְגֹּד. בְּטוּבְךָ אוֹתִי תִפְקֹד. ||וְלֹא אָ{{סי|ג}}וּר׃ |- |בַּ{{סי|ד}} בְּבַד אֲמַלֵּל. בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלֵּל. וְאֵלֶיךָ אֶתְפַּלֵּל. ||וְלֹא אֶ{{סי|דְ}}אָג׃ |- |בְּ{{סי|הֶ}}גְיוֹן גְּרוֹנִי. אֲהַלֶּלְךָ גְאוֹנִי. חֵן וָחֶסֶד חַזְּקֵנִי. ||וְלֹא אֵ{{סי|הָ}}מֵם׃ |- |בּ{{סי|וֹ}}שֶׁת אַל תְּבוֹאֵנִי. כְּלִמָּה אַל תֶּאֱתֵנִי. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּנִי. ||וְלֹא א{{סי|וֹ}}בַד׃ |- |בָּ{{סי|ז}}וּי כְּטִפֵּשׁ. אַל אֵרָאֶה בְּיוֹם קֹדֶשׁ. הָסֵר מֶנִּי דְּבַר מוֹקֵשׁ. ||וְלֹא אֶ{{סי|זָּ}}עֵף׃ |- |בְּ{{סי|חִ}}ין תְּחָנֵּנִי. וּבִדְבָרַי תִּרְצֵנִי. בַּעַדְךָ תִסְמְכֵנִי. ||וְלֹא אֵ{{סי|חָ}}פֵר׃ |- |בִּ{{סי|טּ}}וּי אֲמָרַי. יְהִי חִזּוּק אֵבָרַי. הֱיוֹתְךָ בְעוֹזְרַי. ||וְלֹא אֶ{{סי|טָּ}}רֵף׃ |- |בֵּ{{סי|י}}ת תִּפְאַרְתֶּךָ. אֶעֱמֹד לְבָרֵר תֻּשְׁבְּחוֹתֶיךָ. חַזְּקֵנִי בְאִמְרָתֶךָ. ||וְלֹא אִ{{סי|י}}עַף׃ |- |בִּ{{סי|כְ}}רָה קַלָּה. אַל יְהִי בְמִלָּה. נְכוֹחוֹת אַעַן בִּתְפִלָּה. ||וְלֹא אֶ{{סי|כָּ}}שֵׁל׃ |- |בַּ{{סי|ל}} אֶכָּשֵׁל בְּמִלַּי. וּבַל יִמְעֲדוּ קַרְסֻלַּי. תָּכִין בְּצֶדֶק רַגְלַי. ||וְלֹא אֶ{{סי|לָּ}}חֵץ׃ |- |בַּ{{סי|מָּ}}ה אֶשָּׁעֵן וְאֶתְחַזָּק. לְהַלְּלָךְ גִּבּוֹר וְחָזָק. עֲוֹן נְעוּרַי הַרְחַק. ||וְלֹא אֶ{{סי|מְ}}עַד׃ |- |בְּ{{סי|נֵ}}י אֱמוּנֶיךָ. הֶעֱמִידוּנִי לְפָנֶיךָ. אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ. ||וְלֹא אֶ{{סי|נָּ}}גֵף׃ |- |בְּ{{סי|שָׂ}}פָה בְרוּרָה. אֲהַלְּלָךְ נוֹרָא. וְתַכְתִּירֵנִי אוֹרָה. ||וְלֹא אֶ{{סי|סָּ}}פֶה׃ |- |בְּ{{סי|עַ}}ת אֲבַקֵּשׁ מִמָּךְ. רַחֲמִים עַל עַמָּךְ. תַּעַשׂ שְׁאֵלַת עָנִי וָמָךְ. ||וְלֹא אֵ{{סי|עָ}}נֵשׁ׃ |- |בְּ{{סי|פִ}}תְחוֹן פֶּה תְּגַדְּלֵנִי. וּבְמַאֲמָר תְּעַטְּרֵנִי. בְּטוּבְךָ תַעֲנֵנִי. ||וְלֹא אֶ{{סי|פְ}}חָד׃ |- |בְּ{{סי|צַ}}עֲקִי אֵלֶיךָ שִׂיחָה. בְּיוֹם קֹדֶשׁ לְשׂוֹחֲחָה. תּוֹצִיאֵנִי לִרְוָחָה. ||וְלֹא אֵ{{סי|צַ}}ר׃ |- |בְּ{{סי|ק}}וּמִי לַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ. סֵדֶר מִפְעָלֶךָ. תִּסְמְכֵנִי בְּמַעַן מִלֶּיךָ. ||וְלֹא אֶ{{סי|קְ}}שֶׁה׃ |- |בַּ{{סי|ר}} וְיָשָׁר. הַרְאֵנִי לְאֶזְרָח וְגַם גָּר. פְּנֵה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר. ||וְלֹא אֶ{{סי|רְ}}שַׁע׃ |- |בְּ{{סי|שָׁ}}לוֹם תַּכְנִיסֵנִי. וּבְמִישׁוֹר תּוֹצִיאֵנִי. עֲנֵנִי כְּנָאַם עֲנֵנִי. ||וְלֹא אֶ{{סי|שּׁ}}וֹמֵם׃ |- |בְּ{{סי|תַ}}לְמוּד אֲהַלְּלָךְ. רְצֵנִי עִם קְהָלָךְ. וּבְמַעֲנֵה לָשׁוֹן אֲיַחֵל לָךְ.{{רווח|3}}||וְלֹא אֶ{{סי|תְ}}עֶה׃ |} כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשָׁךְ: לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן׃{{ממס|משלי טז א}} {{:אוחילה לאל}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃{{ממס|תהלים קיט יב}} ==סדר עבודה== {| |- |colspan ="2" |{{סי|אֶ}}זָּכֵר סֶלָה. לְשָׂם פֶּה לָאָדָם. |- |{{רווח|10}}{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְצֶדֶק. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא אֵאָלֵם: |- |colspan ="2" |{{סי|אֶ}}ת מִי נוֹעָץ. אָז וַיִּפְעָל. |- |{{רווח|10}}{{סי|אֵ}}ל מְלַמֵּד הוּא. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִתְלַמָּד: |- |colspan ="2" |{{סי|א}}וֹ מִי הִרְקִיעַ. עִמּוֹ שְׁחָקִים. |- |{{רווח|10}}{{סי|אֲ}}שֶׁר מְתָחָם כָּאֹהֶל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִתְמוֹטָטוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|אֲ}}דָמָה יִסֵּד. וְאֵין אִישׁ אִתּוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|אִ}}מְּצָהּ עַל מַיִם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תִתְפּוֹרָר: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|בִּ}}הֵק נֹגַהּ. לְיַדַּע יוֹם לְפֹעַל. |- |{{רווח|10}}{{סי|בֹּ}}הוּ סָגַר לְנֶשֶׁף. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַחֲלִיפֵם: |- |colspan ="2" |{{סי|בֵּ}}ין מַיִם לָמַיִם. הֶחֱזִיק רָקִיע. |- |{{רווח|10}}{{סי|בּ}}וֹ צָרַר חֶצְיָם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִבָּקַע: |- |colspan ="2" |{{סי|בְּ}}נִבְכֵי מְצוּלָה. עוֹד הִקְוָה מָיִם. |- |{{רווח|10}}{{סי|בְּ}}רִיחַ גְּבוּלָם שָׂם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַעֲבֹרוּן: |- |colspan ="2" |{{סי|בְּ}}שִׂיחַ וְעֵשֶׂב מַזְרִיעַ. כִּלֵּל אֲדָמָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|בַּ}}קַּיִץ וּבַחֹרֶף תַּעַשׂ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תָמוּשׁ: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}בְהֵי שַׁחַק הֶעֱטִיר. מְאוֹרוֹת וְצָבָא. |- |{{רווח|10}}{{סי|גְּ}}בוּלָם וְדָבְרָם כַּחֹק. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא נֶעְדָּרוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|גִּ}}דֵּל מִמַּיִם. רֶמֶשׂ עִם תַּנִּין. |- |{{רווח|10}}{{סי|גַּ}}ם עַיִט לָרֹב. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִסָּפֵרוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}חוּ מִמְּעֵי חֶלֶד. גְּוִיּוֹת וּנְשָׁמוֹת. |- |{{רווח|10}}{{סי|גָּ}}אוּ וְעָצְמוּ מְאֹד. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִמָּנוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|גָּ}}מַר אֹמֶר. וְאָז יָעַץ בְּשֶׂכֶל. |- |{{רווח|10}}{{סי|גֹּ}}לֶם לְרַקֵּם בְּצֶלֶם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא אֵחַר: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}בֶּר וְיָצַר. שָׂח וַיְהִי כֵן. |- |{{רווח|10}}{{סי|דִּ}}לֵּק חֲדָרָיו בְּנֵר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִכְבֶּה: |- |colspan ="2" |{{סי|דֶּ}}רֶךְ גַּן עֵדֶן. מְשָׁכוֹ אֱלֹהִים לְבוֹחֲנוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|דָּ}}בָר הֲיוּכַל נְצֹר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יָמוּת: |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}בֶּר לוֹ חֲדַל. מֵעֵץ תַּאֲוָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|דָּ}}אֲבָה נַפְשׁוֹ לֶאֱכֹל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא שָׁמַר: |- |colspan ="2" |{{סי|דִּ}}מָּה יוֹצְרוֹ. לְכוֹנֵן לוֹ עֵזֶר. |- |{{רווח|10}}{{סי|דָּ}}רֹשׁ דְּרָשׁוֹ לְבַדּוֹ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא טוֹב: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|הִ}}מְתִּיק לוֹ רֶדֶם. וְנָתַץ גֶּוְיוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|הֶ}}עֱלָה בָּשָׂר כָּמֹהוּ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא הֵבִין: |- |colspan ="2" |{{סי|הֶ}}רְאָה לוֹ. כְּלִילַת יֹפִי וְאָמַר. |- |{{רווח|10}}{{סי|הֲ}}לֹא בְּשָׂרִי זֹאת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא נָכְרִיָּה: |- |colspan ="2" |{{סי|ה}}וֹצִיא לָהּ שֵׁם. וְכֵן לִיצוּרִים. |- |{{רווח|10}}{{סי|הֻ}}עֲלַס עִמָּהּ בַּחֻפָּה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לָן: |- |colspan ="2" |{{סי|הִ}}לְעִיטָהּ רֶמֶשׂ. וְהִיא מָשְׁכָה לְעֹפֶר. |- |{{רווח|10}}{{סי|הֻ}}עֲרָמוּ וְעָטוּ עָלִים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא עֶדִי: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}נֶאֶרְרָה אֵם לְעֶצֶב. וְאָב לְעִצָּבוֹן. |- |{{רווח|10}}{{סי|וְ}}עָרוּם לְמַאֲכָלוֹ עָפָר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא רֶגֶל: |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}גֹרְשׁוּ מִגַּן. וְיָרְשׁוּ נְקִיק סֶלַע. |- |{{רווח|10}}{{סי|וְ}}הוּמַר כְּבוֹדָם לְמָוֶת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא כֵאלֹהִים: |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}יֵצֶר צוּר הִתְאִיב. יְצוּר לְרֶבַע. |- |{{רווח|10}}{{סי|וְ}}זֹאת תְּשׁוּקָתָם בָּשָׂר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא אֵל: |- |colspan ="2" |{{סי|וְ}}הִזְרִיעַ עוֹבֵד. וְגַם רֹעֵה עֵדֶר. |- |{{רווח|10}}{{סי|וּ}}פָעֳלָם לְבוֹרֵא עוֹלָם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְאִישׁ: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}רַע פּוֹתֵחַ רֶחֶם. וּמִלָּא סִפְקוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|זָ}}בַד בְּיִתְרוֹן לְקֹנֵהוּ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא שָׁע: |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}בַח בְּכֹרוֹת צֹאנוֹ. וְטוּב חֶלְבֵהֶן. |- |{{רווח|10}}{{סי|זָ}}בַד שָׁפָל לָרָם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא הֱשִׁיבוֹ: |- |colspan ="2" |{{סי|זָ}}עַם רַב. אֶת צָעִיר בְּרֶצַח. |- |{{רווח|10}}{{סי|זָ}}עַק דָּמוֹ לָאֵל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בִזָּהוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|זְ}}עָפוֹ לְנָע וָנָד עַד הִתְוַדָּה. |- |{{רווח|10}}{{סי|זִ}}מֵּן לוֹ אוֹת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֵהָרֵג: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|חַ}}י קָרָא לַיָּם. וְהֶאֱבִיד בּוֹגְדִים. |- |{{רווח|10}}{{סי|חֵ}}לֶף קָרְאוּ לֶאֱלִיל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לָאֵל: |- |colspan ="2" |{{סי|חָ}}מְסוּ חָמָס. עַם מֹרְדֵי אוֹר. |- |{{רווח|10}}{{סי|חָ}}זוּ מַכַּת אֱנוֹשׁ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לָמָדוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|חִ}}בְּלוּם קָרִים. וְקָם תְּמִים דּוֹרוֹת. |- |{{רווח|10}}{{סי|חִ}}תֵּל וְנִחַם אֶרֶץ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא הוּשַׁמָּה: |- |colspan ="2" |{{סי|חָ}}שְׁבוּ עֲלוֹת לַשַּׁחַק. חֲלוּקִים וְנֻפָּצוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|חִ}}לֵּק אֱלֹהִים עֲצָתָם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא קֻיָּמָה: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|ט}}וֹב לָמַד. מֵאֵלָיו אִישׁ תָּם. |- |{{רווח|10}}{{סי|טִ}}הֲרוֹ צְרָפוֹ בְּחָנוֹ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא אָט: |- |colspan ="2" |{{סי|טָ}}רַף לְפָנָיו. זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. |- |{{רווח|10}}{{סי|טֶ}}רֶם הֶחֱזִיקוֹ בָאֵשׁ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא נִכְוָה: |- |colspan ="2" |{{סי|טֶ}}נֶא בִכּוּרִים. נֶחְנַן בֶּן מְאַת. |- |{{רווח|10}}{{סי|טָ}}הוֹר חֲשָׁקוֹ לְנִיחֹחַ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא חָס: |- |colspan ="2" |{{סי|טָ}}לֶה בַמִּישׁוֹר. נִמְשַׁךְ לְמוֹ חָרֶב. |- |{{רווח|10}}{{סי|טָ}}בוּחַ יִרְאֵהוּ חַי. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא נָמוּת: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|יִ}}פָּה מְנָת תָּם. וְנָעִים חֶלְקוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|יְ}}שִׁיבַת אֹהָלִים חִבֵּק. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא מָשׁ: |- |colspan ="2" |{{סי|יִ}}קֵּר שְׁמוֹ לְמַעְלָה. בְּעֹלִים וְיֹרְדִים. |- |{{רווח|10}}{{סי|יָ}}רַד כְּנֶגְדּוֹ שָׂר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יָכֹל: |- |colspan ="2" |{{סי|יְ}}דֵי יוֹרֵשׁ חֶרֶב. שָׁר וַיִּדְאַג. |- |{{רווח|10}}{{סי|יָ}}הּ צֵל יְמִינוֹ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא הִזְנִיחוֹ: |- |colspan ="2" |{{סי|יַ}}חַד הִקִּיפוּהוּ. שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. |- |{{רווח|10}}{{סי|יְ}}דִידִים תְּמִימִים קְדוֹשִׁים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא דֹפִי: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|כָּ}}בוֹד נֶצַח נִשְׁמַר. לְמַטֵּה לֵוִי. |- |{{רווח|10}}{{סי|כְּ}}קָרְבָם בְּרִחוּק עֵגֶל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תָעוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}רִיתוּת בְּרִית מֶלַח. נִכְרְתָה לְקָדוֹשׁ. |- |{{רווח|10}}{{סי|כִּ}}י לְמַקְדִּישָׁיו יְכַהֵן. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לַזָּר: |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}הֻנַּת עֲמוּסָיו. נֶצַח לְפָנַי מֶלֶךְ. |- |{{רווח|10}}{{סי|כְּ}}שָׁמְרָם פִּתְחֵי אֹהָלָיו. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא סָרוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|כְּ}}מוֹ כֵן יַבְדִּילוּ. אִישׁ קֹדֶם לֶעָשׂוֹר. |- |{{רווח|10}}{{סי|כָּ}}מוּס בְּלִשְׁכָּה שָׁבוּעַ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִטַּמָּא: |} כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה יְיָ לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃{{ממס|ויקרא ח לד}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|לָ}}מַד זְרִיקַת דָּם. וְרֶקַח וְנֵרוֹת. |- |{{רווח|10}}{{סי|לְ}}מַהֵר בְּרֹאשׁ וָרֶגֶל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בַעֲצַלְתַּיִם: |- |colspan ="2" |{{סי|לִ}}וְיַת כְּבוֹדוֹ. בֵּין זִקְנֵי שֶׁבֶת. |- |{{רווח|10}}{{סי|לַ}}הֲגוֹת לְפָנָיו בַּסֵּדֶר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִשְׁגֶּה: |- |colspan ="2" |{{סי|לְ}}פֶתַח הַקָּדִים. בְּעֶרֶב צוֹם יְלַוּוּהוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|לְ}}רַגְּלוֹ בְּזִבְחֵי יוֹם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֶחֱטָא: |- |colspan ="2" |{{סי|לְ}}עֵת עֶרֶב יַמְעִיטוּ. אָכְלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|לְ}}בַל יֵרָדֵם וְיֵקַר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַעֲבֹר: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|מְ}}הִירִי מַטֵּהוּ. הֵם חֻבְּרוּ לוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|מַ}}זְהִירָיו בְּאֹמֶר חֲיֵה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תָמוּת: |- |colspan ="2" |{{סי|מְ}}קוֹם קְטֹרֶת יְבִיאוּהוּ. וְעוֹד יַשְׁבִּיעוּהוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|מִ}}צְוַת סַמִּים שְׁמֹר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תָפֵר: |- |colspan ="2" |{{סי|מַ}}זִּילִים בֶּכִי. כִּי לָכֵן הֻצְרָכוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|מְ}}תַמְּרֵי עָשָׁן בַּחוּץ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא כַדָּת: |- |colspan ="2" |{{סי|מִ}}דְרָשׁ יְשַׁנֵּן. אוֹ יְשַׁנְּנוּ לוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|מֵ}}פִיג בְּכִתְבֵי קֹדֶשׁ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֵצַר: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹגְנֵי דוּכָן. גַּם הֵם יַשְׁמִיעוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|נְ}}עִימַת צְרֵדָה בַּפֶּה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בְכִנּוֹר: |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹדְדִים עֲדֵי נֶשֶׁף. מֵעִיר יַשְׁמִיעוּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|נ}}וֹהֲמִים בְּאָזְנָיו קוֹל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִישָׁן: |- |colspan ="2" |{{סי|נ}}וֹעֲדוּ חֲצוֹת לַיְלָה. מַעֲבִירֵי דֶשֶׁן. |- |{{רווח|10}}{{סי|נִ}}צְּבוּ תֵּת פַּיִס. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֶהְדָּפוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|נִ}}צְבְּעוּ שֵׁנִית. לְצֹרֶךְ מִזְבֵּחַ חוּצָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|נִ}}קּוּי פְּנִימִי וְנֵרוֹת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יָמִירוּ: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|סָ}}ח פָּקִיד. גֹּשוּ חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת. |- |{{רווח|10}}{{סי|ס}}וֹד מַצְבִּיעִים בַּפַּיִס. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִשְׁנוּ. |- |colspan ="2" |{{סי|סִ}}לּוּק נְתָחִים בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. |- |{{רווח|10}}{{סי|סִ}}דּוּרָם בְּפַיִס כַּדָּת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יְאַחֵרוּ: |- |colspan ="2" |{{סי|סֶ}}גֶן יִשְׁאַל. אִם בָּרַק נֹגַהּ. |- |{{רווח|10}}{{סי|שֶׂ}}ה לִקְרֹץ בַּשַּׁחַר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בְאִישׁוֹן: |- |colspan ="2" |{{סי|סְ}}בָבוּהוּ חֲנִיכָיו. לְבֵית טְבִילַת חוּצָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|סִ}}דֵּר מְחִיצָה בַּתָּוֶךְ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֵרָאֶה: |- | |- |colspan ="2" |{{סי|עֵ}}רַם שְׁאֵרוֹ. וְטָבַל וְלָבַשׁ שְׁמֹנָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|ע}}וֹד יִתְקַדַּשׁ כַּחֹק. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יָמוּשׁ: |- |colspan ="2" |{{סי|עָ}}רַף כֶּבֶשׂ. וְזָרַק וְהִקְטִיר וְהֵיטִיב. |- |{{רווח|10}}{{סי|עֶ}}רְכּוֹ וְנִסְכּוֹ בְּכֹשֶׁר. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בִפְסוּל: |- |colspan ="2" |{{סי|ע}}וֹד בָּא לַפַּרְוָה. וְקִדֵּשׁ וְטָבַל. |- |{{רווח|10}}{{סי|עָ}}טָה בְהִתְקַדְּשׁוֹ בַּדִּים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא פָז: |- |colspan ="2" |{{סי|עַ}}ל פָּרוֹ בְּכֹבֶד. יָדֵהוּ סָמַךְ. |- |{{רווח|10}}{{סי|עֲ}}וֹנוֹ וְנָוֵהוּ הוֹדָה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בוֹשׁ: |- |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|פָּ}}נָה לְשַׁעַר תָּוֶךְ. תָּמַךְ לִצְפוֹן מִזְבֵּחַ. |- |{{רווח|10}}{{סי|פְּ}}רָחִים מִזֶּה וּמִזֶּה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְבַד: |- |colspan ="2" |{{סי|פָּ}}גַע שְׂעִירִים. וְגַם לְגוֹרָלוֹת פָּז. |- |{{רווח|10}}{{סי|פִּ}}לְּשָׁם וְהִתְוָם בְּגוֹרָל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בַפֶּה: |- |colspan ="2"|{{סי|פָּ}}צַח בְּקוֹל לַייָ. זֶה לַטֶּבַח. |- |{{רווח|10}}{{סי|פּ}}וּר שֵׁנִי לְמַדְחֵפוֹת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְזָבַח: |- |colspan ="2"|{{סי|פְּ}}שָׁעָיו וּמַטֵּהוּ. עוֹד יוֹדֶה בְּפָר. |- |{{רווח|10}}{{סי|פַּ}}עַם שֵׁנִית בִּסְמִיכָה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בְדָם: |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לְשֵׁבֶט מְשָׁרְתֶיךָ, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}יר יִטְבָּחֶנּוּ. וְיִקַּח דָּם בַּכֶּלִי. |- |{{רווח|10}}{{סי|צְ}}עִירוֹ יִמְרְסֶנּוּ בַיָּד. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִקְפֶּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צָ}}לַח לַמִּזְבֵּחַ. תְּפֹשׂ מַחְתַּת אֹדֶם. |- |{{רווח|10}}{{סי|צְ}}בָרָהּ וּמְלָאָהּ רְשָׁפִים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא אֵפֶר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}וָּה וְהוֹצִיאוּ. כַּף וּכְלִי קְטֹרֶת. |- |{{רווח|10}}{{סי|צָ}}בַט לְכַף בְּחָפְנָיו. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יָמֹד׃ |- |colspan ="2" |{{סי|צִ}}דֵּד בְּיַד שְׂמֹאל. וּמַחְתָּה בְיָמִין. |- |{{רווח|10}}{{סי|צִ}}עֵד לְפָנָיו בְּצִדּוֹ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְנֹכַח׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קָ}}דַם לְאִטּוֹ. בֵּין שְׁתֵּי פַּרְכוֹת. |- |{{רווח|10}}{{סי|קָ}}ם בֵּין שָׁדַיִם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַבִּיטֵם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קְ}}טֹרֶת הִכְרָה. שָׁר עֲשָׁנָהּ וְיָצָא. |- |{{רווח|10}}{{סי|קְ}}צָרָה יַפְגִּיעַ בַּהֵיכָל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְאֹרֶךְ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קֵ}}רַב דַּם פָּר. לַכַּפֹּרֶת, וְהִצְלִיף. |- |{{רווח|10}}{{סי|קֵ}}דְמָה יַזֶּה בְאֶצְבַּע. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בַכֶּלִי׃ |- |colspan ="2" |{{סי|קִ}}יֵּם אַחַת לְמַעְלָה. וְשֶׁבַע לְמַטָּה. |- |{{רווח|10}}{{סי|קִ}}דֵּם לְדַרְכּוֹ לְפָנִים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְעֹרֶף׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רָ}}ץ וְשָׂמוֹ בַכָּן. וְזָבַח שָׂעִיר. |- |{{רווח|10}}{{סי|רִ}}גֵּל וְהִצְלִיף כַּדָּת. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא שִׁנָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רָ}}מַס וְנִצָּב. מוּל אָרוֹן חוּצָה. |- |{{רווח|10}}{{סי|רְ}}צוֹת שָׁם מִשְּׁנֵיהֶם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יֵסְטְ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רְ}}בִיעֵי מִזְבַּח פָּז. יְחַטֵּא בְּתַעֲרֹבֶת. |- |{{רווח|10}}{{סי|ר}}וּם טָהֳרוֹ בְּשֶׁבַע. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַמְעִיט׃ |- |colspan ="2" |{{סי|רִ}}צָּה וְכִלָּה. וּבָא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר חָי. |- |{{רווח|10}}{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ יוֹדֶה לָאֵל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַרְשִׁיעַ׃ |} {{רקע אפור}}וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָּא הַשֵּׁם, חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲו‍ֹנוֹת וּלַפְּשָׁעִים, שֶׁחָטְאוּ, וְשֶׁעָווּ, וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדָּךְ לֵאמֹר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}} וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹהֵן גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִגְמֹר אֶת הַשֵּׁם כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים, וְאוֹמֵר לָהֶם תִּטְהָרוּ. וְאַתָּה בְּרֹב טוּבְךָ תְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ, וְתִסְלַח לַעֲדַת יְשֻׁרוּן, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.{{סוף}} {| |- |colspan ="2" |{{סי|שִׁ}}לְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. וְהִקְטִיר חֲלָבִים. |- |{{רווח|10}} {{סי|שְׁ}}חוּטִים יִשְׂרְפוּ בְמִפְקָד. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בָעִיר׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שִׁ}}נֵּן סִדְרֵי יוֹם. וְקִדֵּשׁ וְטָבַל. |- |{{רווח|10}}{{סי|שְׁ}}מֹנָה יַעַט וְיִתְקַדַּשׁ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בְגֹדֶל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שַׁ}}י יַעַל. אֵילִים עִם מוּסָפִין. |- |{{רווח|10}}{{סי|שׁ}}וּב יִתְקַדַּשׁ וְיִטְבֹּל. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בַחוּץ׃ |- |colspan ="2" |{{סי|שְׁ}}אֵרוֹ הֶעֱטָה. כְּלֵי בַד, וְקִדֵּשׁ. |- |{{רווח|10}}{{סי|שָׁ}}ב לְפָנִים לָעֲבוֹדָה. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לָרִיק׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}מַךְ כְּלֵי קְטֹרֶת. וְיָצָא וְקִדֵּשׁ. |- |{{רווח|10}}{{סי|תִּ}}לְבֹּשֶׁת בַּד יִפְשֹׁט. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יִלְבָּשֶׁנָּה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תַּ}}כְלִית יִטְבֹּל. וְעָט שְׁמֹנָה וְקִדֵּשׁ. |- |{{רווח|10}}{{סי|תָּ}}מִיד יַגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בָעֶרֶב׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}כַף לוֹ קְטֹרֶת. וּנְסָכִים וְנֵרוֹת. |- |{{רווח|10}}{{סי|תֹּ}}כֶן קִדּוּשָׁיו יַשְׁלִים. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בַּחֹל׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תַּ}}מּוּ הָעֲבוֹדוֹת. וּבָא שְׂאֵת כַּפַּיִם. |- |{{רווח|10}}{{סי|תֵּ}}ת בְּרָכָה לִישֻׁרוּן. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תְּ}}אֵבָיו יַפְשִׁיטוּ מִמֶּנּוּ. בִּגְדֵי קֹדֶשׁ. |- |{{רווח|10}}{{סי|תַּ}}חְתָּם יַעַט מֵעָשְׁרוֹ. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא יַעֲנִי׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תָּ}}אֳרוֹ הִקְרִין. כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בְּתָקְפוֹ. |- |{{רווח|10}}{{סי|תֵּ}}ת חֻקּוֹ בְשָׁלוֹם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא בְּפֶגַע׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תְּ}}חִלָּה יְבַשֵּׂר. צִיר אֱמֶת וְיֹאמַר. |- |{{רווח|10}}{{סי|תַּ}}מּוּ חַטֹּאת עָם. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא תִמָּצֶאנָה׃ |- |colspan ="2" |{{סי|תּ}}וֹדָה יִתְּנוּ. כִּי שָׁרוּ מוֹפֵת. |- |{{רווח|10}}{{סי|תֹּ}}אַר חֲטָאֵיהֶם כַּשֶּׁלֶג. |align=left|{{רווח|2}}וְלֹא כַשָּׁנִי׃ |} וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְכָל אֹהֲבָיו, שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לסדר העבודה]] [[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]] 0rv309rirkokyl2q3xbq78puq7v402j 2 1732477 3003975 3002100 2026-04-10T08:18:05Z מו יו הו 37729 /* שבת לפני שבועות */ 3003975 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===[[שושן עמק|קדושתא]]=== *רשות: מתני אחזו חלחלה *מגן: שושן עמק *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש מה יזכה *משלש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אשפכה לפניו שיחה *אל שת מאז מעונו *אשר אימתך באראלי אומן *מעשה אלהינו אדיר בויעודו *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו *אמיצי שחקים ממעל *כי אמרתך לא תפיל *אך אומרים לפניך *באנף לא תאניפנו *המכירים את המון רחמיך המכירים תהלות תעצומיך *אלי מרום אומרים הלולו *סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]:''' **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן **אליך ועדיך *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===[[אשען במעש אזרח|קדושתא]]=== *מגן: אשען במעש אזרח *מחיה: תמה בלוית עדנה *משלש: אהלך אץ תם *אליך נשאתי את עיני *אות קדושיך אמנתי *אנא אזון שועת חנון *אשר אימתך בחצי שחקים *אמרו לאלהים אמת פעלו *אשר יראתך באומץ מלכים *בתגרת שור לא תריבנו *המכירים את המון רחמיך המזכירים אומצך *אור נוגה עטית מעילו *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: באור דברי נכוחות *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===[[אודך בקול ערב|קדושתא]]=== *מגן: אודך בקול ערב *מחיה: הקשיבה לקול משוועך *משלש: טהר עם עולם *אדר בתאר נכון *אנא חון בטי תפילה *אתה אל רחום וחנון *אל אדיר רב חילו *סילוק: ובבא אהרן *קדושה: וחיות ארבע נושאות כסא *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===[[אב ידעך|קדושתא]]=== *מגן: אב ידעך *מחיה: הנקרא לאב זרע *משלש: טבע זיו תוארה *מערב ועד ערב אנצחה *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 0rtlks7trwvrbnttqque33cj8q8euxs 3003991 3003975 2026-04-10T08:38:04Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3003991 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===[[שושן עמק|קדושתא]]=== *רשות: מתני אחזו חלחלה *מגן: שושן עמק *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש מה יזכה *משלש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אשפכה לפניו שיחה *אל שת מאז מעונו *אשר אימתך באראלי אומן *מעשה אלהינו אדיר בויעודו *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו *אמיצי שחקים ממעל *כי אמרתך לא תפיל *אך אומרים לפניך *באנף לא תאניפנו *המכירים את המון רחמיך המכירים תהלות תעצומיך *אלי מרום אומרים הלולו *סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]:''' **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן **אליך ועדיך *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===[[אשען במעש אזרח|קדושתא]]=== *מגן: אשען במעש אזרח *מחיה: תמה בלוית עדנה *משלש: אהלך אץ תם *אליך נשאתי את עיני *אות קדושיך אמנתי *אנא אזון שועת חנון *אשר אימתך בחצי שחקים *אמרו לאלהים אמת פעלו *אשר יראתך באומץ מלכים *בתגרת שור לא תריבנו *המכירים את המון רחמיך המזכירים אומצך *אור נוגה עטית מעילו *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: באור דברי נכוחות *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===[[אב ידעך|קדושתא]]=== *מגן: אב ידעך *מחיה: הנקרא לאב זרע *משלש: טבע זיו תוארה *מערב ועד ערב אנצחה *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 7c0msto7vbfj3zjbqgx4fq1679bcyds 3003992 3003991 2026-04-10T08:39:27Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3003992 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===[[שושן עמק|קדושתא]]=== *רשות: מתני אחזו חלחלה *מגן: שושן עמק *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש מה יזכה *משלש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אשפכה לפניו שיחה *אל שת מאז מעונו *אשר אימתך באראלי אומן *מעשה אלהינו אדיר בויעודו *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו *אמיצי שחקים ממעל *כי אמרתך לא תפיל *אך אומרים לפניך *באנף לא תאניפנו *המכירים את המון רחמיך המכירים תהלות תעצומיך *אלי מרום אומרים הלולו *סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]:''' **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן **אליך ועדיך *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===[[אשען במעש אזרח|קדושתא]]=== *מגן: אשען במעש אזרח *מחיה: תמה בלוית עדנה *משלש: אהלך אץ תם *אליך נשאתי את עיני *אות קדושיך אמנתי *אנא אזון שועת חנון *אשר אימתך בחצי שחקים *אמרו לאלהים אמת פעלו *אשר יראתך באומץ מלכים *בתגרת שור לא תריבנו *המכירים את המון רחמיך המזכירים אומצך *אור נוגה עטית מעילו *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: באור דברי נכוחות *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] fu25xby2p10k7ucx3uf2lvvpmnjiktw 3003996 3003992 2026-04-10T08:45:43Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3003996 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===[[שושן עמק|קדושתא]]=== *רשות: מתני אחזו חלחלה *מגן: שושן עמק *מחיה: יום מימים הוחס *אנוש מה יזכה *משלש: צפה בבת תמותה *אשא דעי למרחוק *אין ערוך אליך *אשפכה לפניו שיחה *אל שת מאז מעונו *אשר אימתך באראלי אומן *מעשה אלהינו אדיר בויעודו *אמרו לאלהים אל מלך בעולמו *אמיצי שחקים ממעל *כי אמרתך לא תפיל *אך אומרים לפניך *באנף לא תאניפנו *המכירים את המון רחמיך המכירים תהלות תעצומיך *אלי מרום אומרים הלולו *סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר *'''[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]:''' **אל ברוב עצות **תמיד תתלונן **אליך ועדיך *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: באור דברי נכוחות *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 46uld254wxpdaj0nlsowvodpn26lq9i 3003999 3003996 2026-04-10T08:56:53Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3003999 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: באור דברי נכוחות *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 174zkvsz0w6bucxo7wegkj8cplsvykw 3004000 3003999 2026-04-10T08:58:33Z מו יו הו 37729 /* אזכר סלה לשם פה לאדם */ 3004000 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===אזכר סלה לשם פה לאדם=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] ajc5ne74aqup03y3tx97cfxi7s3u6is 3004001 3004000 2026-04-10T08:58:54Z מו יו הו 37729 /* אזכר סלה לשם פה לאדם */ 3004001 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== [[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] h1hay4n49shvilm4n38zm6xl5vcwyua 3004002 3004001 2026-04-10T08:59:35Z מו יו הו 37729 /* נעילה */ 3004002 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 1oeb4dq428sg77t5uqr0y7sduy2y25m 3004005 3004002 2026-04-10T09:06:29Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3004005 wikitext text/x-wiki הערות: *הרשימה נערכה בעיקר על פי מחזור ליוורנו תרט"ז והמבוא של שד"ל למחזור זה, מלבד הפיוטים <small>{{סימון אפור|המסומנים}}</small> שנוספו על פי מהדורת בולוניא ש'-ש"א, ואינם נמצאים במחזור שד"ל. *נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *(בהבדלה: [[אליהו הנביא]]) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *'''סליחות:''' **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *'''תחנונים:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **<small>{{סימון אפור|תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]]}}</small> **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *'''סליחות:''' **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *'''תחינות:''' **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *<small>{{סימון אפור|מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}</small> *'''פיוטים לליל הסדר:''' **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה{{ש}}אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים}}{{ש}}{{סימון אפור|אופן: גן נעול אוספו אראלים}}{{ש}}{{סימון אפור|זולת: אתיית יום גאלתני}}</small> *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]'''{{ש}}סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים{{ש}}<small>{{סימון אפור|אופן: ראשו כתם פז}}</small> *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]]}}</small> *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]'''{{ש}}סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **תאיר נוגה תאיר נוגה **אלהי האלהים הושיעה נא **מי כמוך אומר ומקים **יתרומם זה אלי ואנוהו **אהבתו יודיע לכם ** ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] **[[בצל שדי אחסה]] **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *<small>{{סימון אפור|יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]]{{ש}}אופן: [[אורחות אראלים]]}}</small> *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *'''סליחות:''' **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] *זולת: [[איך לזמר הגיון]] ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *'''קינות:''' **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *'''נחמה:''' **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *'''תחנונים:''' **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *'''שחרית:''' **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]{{ש}}סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]{{ש}}אופן: [[כבודו אהל כהיום]]{{ש}}[[מלך אמיץ ואיום]] **<small>{{סימון אפור|זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]}}</small> **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *'''מוסף:''' **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *'''סליחות:''' **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *'''תחינות:''' **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *לפני כל נדרים: [[שמע קולי]] *'''פתיחה:''' **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *'''סליחות:''' **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *<small>{{סימון אפור|(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]])}}</small> *<small>{{סימון אפור|(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]])}}</small> ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערך לך ואצפה]] *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] *[[בעשור יום גילות]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[ביום שבתון עינוי יונה]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] / [[שכולה גלמודה]] * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *'''הקפות:''' **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *'''אחרי ההקפות:''' **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: [[תאיר נוגה תאיר נוגה]]] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *'''פיוטים לסיום התורה:''' **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] **[[ויעל משה (פיוט)]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אז מרחם אמי]] **[[אז כל בריות]] **[[לא אמות לא אמות]] **[[שח ציר נאמן]] **[[איש אשר הוקרן]] **[[אורח זו אלך]] **[[אזלת יוכבד]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *'''תחינות:''' **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] 0cfzmjlrlkeuhbnkg8mho5n8z58osvf 0 1732478 3003796 3003598 2026-04-09T15:42:55Z Yack67 27395 3003796 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ידועי שם בבור נשם]] {{ש}} <small>[או: [[ויושע אל אמונה]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) n20uz2qwc9xmz4nw682x8pamavjybou 3003940 3003796 2026-04-09T22:31:31Z Yack67 27395 /* יוצרות */ למרות שמדברי מהרא"ט נראה שרק בברונא אומרים אותו, כבר בכ"י אחד כתוב "בפולין", וכתב בהגה"מ שכן נוהגים ולמעשה הוא כתוב כעיקר במחזורים. 3003940 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} [גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) qjb0v1w0d6mxuq2ts8jgaqjtxeysfqh 3003954 3003940 2026-04-10T01:17:04Z בן עדריאל 9444 למה להקטין את הזולת? (ולגבי היחס בין האופנים במנהג פולין במחזורי מזרח אירופה ויושע הוא העיקרי, אבל במחזורי רוו"ה להפך – ראה מש"נ ב[[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז]]) 3003954 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) 70rh6u0mkgi8iw433a6859jj10j3l7n 3003961 3003954 2026-04-10T07:13:15Z Yack67 27395 כפל היוצר. {{א|בן עדריאל}} גם הלבוש כתב שאומרים ויושע, וברור שבפולין זה מה שאמרו. רוו"ה בדרך כלל מתייחס יותר למנהגי פיהם ברלין והמבורג, אולי הם אמרו ידועי שם אבל זה ממש לא הרוב. 3003961 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים_בחין_לפניך|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) q9sydk9kpvicx0m6bmg0mxo3y0mo96v 3003998 3003961 2026-04-10T08:53:28Z מו יו הו 37729 /* מוסף ליום כיפור */ 3003998 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *[[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] (תוכחה) *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) bu810iot0738su9mwr8d4vz8pwp5qgw 3004004 3003998 2026-04-10T09:06:13Z מו יו הו 37729 /* שחרית ליום כיפור */ 3004004 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) swo90rxjfpjw6iwuk4dpr4ovd0i3sqg 3004035 3004004 2026-04-10T10:38:15Z Yack67 27395 כך מופיע במחזור 3004035 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו בקצת קהילות: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון בקצת קהילות: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} <small>[או: [[ידועי שם בבור נשם]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן בק"ק: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק:[[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק:[[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] / ([[אתה כוננת]]) **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח יש מקדימים אותו למוסף שבת שקדם לו. *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#אמרו_לאלהים_אדירים|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/אלהיכם לשבת חול המועד|אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/אלהיכם לשבת שובה|אלהיכם שופט צדק]] ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) puiscobg60tsa4faxewq82qkrnee6bd 2 1732495 3003815 3003253 2026-04-09T16:52:18Z מו יו הו 37729 /* שמחת תורה */ 3003815 wikitext text/x-wiki ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע"מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי"ה{{רווח|9}}}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(תחינה לנפילת אפיים: ***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] ***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[בדיל ויעבור]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אתוודה על עבירות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[עננו אבינו]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביונך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: אבן בוחן * פזמון: יענה בבור אבות * מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]] * פזמון: יום צדו צעדי * משלש: איש תם יושב אהלי תושיה * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: מרום וקדוש שעה {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת]] **תפילתו של כ"ג: [[תפילתו של כהן גדול|יה"ר… שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: שולמית יספה * פזמון: יוספים שנית * מחיה: אבני קודש * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: ה' מה אדם * פזמון: החרשים שמעו * פזמון: כל המיחלים * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: לכו ונפילה פנינו * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: יעירוני סעיפי {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה *פזמון: לאבות ראשונים *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *יה אשר אשפוך לפניו *עינינו לך צופיה *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *מדמי הלבבות *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: מצעק מעלות השחר *פזמון: ידידיך מאמש *פזמון: סלח נא לעוון *פזמון: תענו ותעתרו מן השמים בשר נא *פזמון: בנשף קדמתי *פזמון: המבדיל בין קדש לחול {{סוף}} ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] *[[יה איום זכור היום]] *[[בדיל ויעבור]] *[[אלהינו שבשמים]] *אחרי ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *'''[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם|תיקון הגשם]]''' **מגן: שפעת רביבים **פזמון: מכסה שמים בעבים **כרוג: לשוני כוננת **מחיה: ישבעון ידידיך **פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים **או"א בגשמי אורה תאיר אדמה ==שמחת תורה== {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] * פזמון: [[יה השב לבצרון]] * פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] * פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]] * פזמון: [[אשריך הר העברים]] * פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]] * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]''' **רשות: אמון יום זה **אזהרות: שמור לבי מענה ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]] *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===חזרת הש"ץ לשחרית=== *רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי *מגן: בחודש החמישי אנו *רשות: ירדתי לתחתיות *מחיה: בחודש החמישי נתק *קינה: דוק וחוג *קינה: שכינה צועקת *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *אופן: דממו שרפים *משלש: בחודש החמישי יעצו *בחודש החמישי ירו *בחודש החמישי הו הו *פתיחה: אך זה היום *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: איכה צאן ההרגה *קינה: שאי קינה במגינה *קינה: גרושים מבית תענוגיהם *קינה: איך נוי שודד ===קינות=== *אליכם עדה נאמנה *פתיחה: אש תוקד בקרבי *אלי עדתי והילילי *איך ידידות נפש *שכורה ולא מיין *יום אכפי הכבדתי *בת עמי תייליל *איך נוי חטאתי השמימה *אבכה ועל שוד זבולי *יהודה וישראל דעו מר לי מאד {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *יום קינה היום *אחזיק נא לי *ארים על שפיים *אל ים גלותנו *יה שור אם נטושה *על הר המוריה *שתה ימי גלותי *מתי נשמה דלה *אפתח בחידה *אבל יחיד אעשה *ברוב יגוני ארים *לשאת על ירושלים מספד *נחר בקראי גרוני *אביר ישראל *למה לנצח תאבד תקותי *יונה הומיה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך *אחות רעיה הגלי *יום מאורי חשך *חלפו ימי *גולת ספרד *יום הגליתי *עד מתי הצור *קל מרירא מחצפא *על שבר בת עמי *הילילי בבכיה *שור ה' וראה *ימי חלדי והבלי *זרים צרים *מר לי כי חזות קשה *הן מאד מר לי *שכינתא קדישתא *כנישתך במרירו בכיא *אסדר נהי וקינה *אללי לי ואויה לי *אצרח במר נפשי *שומרון כלביא צעקתה *בבי מלא יגון *מי זה במר יפצה פיהו *אל יום זה יאות קינה *מרפא אל ציר נאמן *ראש מרומים *היום אשכח נגינתי *אזור שק אחגרה *יום עמי הגלה *רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה *רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה *היך שפירתא בכולא *עת נפתחו *אוי לי כי שקי המר לי *אהה אזעק *פנה בעוד יום *הודי נהפך *ארים בקול בכיה *גוזל נגזל *מנודדיך מזעיר בניך *מהלל שם הקל *אננו ספדו *אבינו, הגמול הזה *על שוד היכלנו {{סוף}} *יתומים היינו בארץ נכריה *עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים *הרגת ביום אפך *זאבי ערב *שומרון קול תתן *קול יללה אשמיעה *אלה אזכרה *אמרה ציון מצאוני עווני *לשכינה עלתה *אללי לי אללי ===בהוצאת ס"ת=== *אקום במר נפש *ספר אמרי שפר *בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי *בהוצאת ס"ת: קומי וספדי תורה *במקום אשרי העם *במקום ישמחו השמים ===מנחה=== *פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי *פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים הסרתי את הטור השלישי ("מקור") מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים "שם השיר" ו"ייעוד" בלבד: ==בקשות ופזמונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אגדלך]] || <!-- בקשות --> |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || <!-- בקשות --> |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר |- | [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה |- | [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה |- | [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה |- |[[אודה לאל]] || <!-- בקשות --> |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || <!-- בקשות --> |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- | [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי עז תהלתי]] || <!-- בקשות --> |- | [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || <!-- בקשות --> |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- | [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה |- |[[ארץ הקדושה]] || <!-- בקשות --> |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[דיינו]] || ליל הסדר |- |[[דודי ירד לגנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- | [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- | [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חד גדיא]] || ליל הסדר |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || <!-- בקשות --> |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידיד נפש]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידידי השכחת]] || <!-- לכל עת --> |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- | [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || <!-- בקשות --> |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || <!-- בקשות --> |- |[[יוצר מידו]] || <!-- בקשות --> |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || <!-- בקשות --> |- |[[יעלה יעלה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || <!-- בקשות --> |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || <!-- בקשות --> |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || <!-- בקשות --> |- |[[מה נאוו עלי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- | [[מפי אל]] || שמחת תורה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- | [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה |- |[[עובדי האל באמונה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || <!-- בקשות --> |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שחר אבקשך]] || <!-- בקשות --> |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום לך דודי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- | [[שמחו נא]] || שמחת תורה |- |[[שמע קולי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שפל רוח]] || <!-- בקשות --> |- | [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] 0fi2pqzkb0hrtkso62t4m1ix986liys 3003829 3003815 2026-04-09T17:13:18Z מו יו הו 37729 /* שמיני עצרת */ 3003829 wikitext text/x-wiki ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע"מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי"ה{{רווח|9}}}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(תחינה לנפילת אפיים: ***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] ***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[בדיל ויעבור]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אתוודה על עבירות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[עננו אבינו]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביונך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: אבן בוחן * פזמון: יענה בבור אבות * מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]] * פזמון: יום צדו צעדי * משלש: איש תם יושב אהלי תושיה * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: מרום וקדוש שעה {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת]] **תפילתו של כ"ג: [[תפילתו של כהן גדול|יה"ר… שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: שולמית יספה * פזמון: יוספים שנית * מחיה: אבני קודש * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: ה' מה אדם * פזמון: החרשים שמעו * פזמון: כל המיחלים * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: לכו ונפילה פנינו * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: יעירוני סעיפי {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה *פזמון: לאבות ראשונים *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *יה אשר אשפוך לפניו *עינינו לך צופיה *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *מדמי הלבבות *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: מצעק מעלות השחר *פזמון: ידידיך מאמש *פזמון: סלח נא לעוון *פזמון: תענו ותעתרו מן השמים בשר נא *פזמון: בנשף קדמתי *פזמון: המבדיל בין קדש לחול {{סוף}} ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] *[[יה איום זכור היום]] *[[בדיל ויעבור]] *[[אלהינו שבשמים]] *אחרי ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *תיקון הגשם: **מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]] **פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]] **כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]] **מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]] **פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]] **[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]] ==שמחת תורה== {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] * פזמון: [[יה השב לבצרון]] * פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] * פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]] * פזמון: [[אשריך הר העברים]] * פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]] * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]''' **רשות: אמון יום זה **אזהרות: שמור לבי מענה ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]] *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===חזרת הש"ץ לשחרית=== *רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי *מגן: בחודש החמישי אנו *רשות: ירדתי לתחתיות *מחיה: בחודש החמישי נתק *קינה: דוק וחוג *קינה: שכינה צועקת *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *אופן: דממו שרפים *משלש: בחודש החמישי יעצו *בחודש החמישי ירו *בחודש החמישי הו הו *פתיחה: אך זה היום *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: איכה צאן ההרגה *קינה: שאי קינה במגינה *קינה: גרושים מבית תענוגיהם *קינה: איך נוי שודד ===קינות=== *אליכם עדה נאמנה *פתיחה: אש תוקד בקרבי *אלי עדתי והילילי *איך ידידות נפש *שכורה ולא מיין *יום אכפי הכבדתי *בת עמי תייליל *איך נוי חטאתי השמימה *אבכה ועל שוד זבולי *יהודה וישראל דעו מר לי מאד {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *יום קינה היום *אחזיק נא לי *ארים על שפיים *אל ים גלותנו *יה שור אם נטושה *על הר המוריה *שתה ימי גלותי *מתי נשמה דלה *אפתח בחידה *אבל יחיד אעשה *ברוב יגוני ארים *לשאת על ירושלים מספד *נחר בקראי גרוני *אביר ישראל *למה לנצח תאבד תקותי *יונה הומיה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך *אחות רעיה הגלי *יום מאורי חשך *חלפו ימי *גולת ספרד *יום הגליתי *עד מתי הצור *קל מרירא מחצפא *על שבר בת עמי *הילילי בבכיה *שור ה' וראה *ימי חלדי והבלי *זרים צרים *מר לי כי חזות קשה *הן מאד מר לי *שכינתא קדישתא *כנישתך במרירו בכיא *אסדר נהי וקינה *אללי לי ואויה לי *אצרח במר נפשי *שומרון כלביא צעקתה *בבי מלא יגון *מי זה במר יפצה פיהו *אל יום זה יאות קינה *מרפא אל ציר נאמן *ראש מרומים *היום אשכח נגינתי *אזור שק אחגרה *יום עמי הגלה *רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה *רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה *היך שפירתא בכולא *עת נפתחו *אוי לי כי שקי המר לי *אהה אזעק *פנה בעוד יום *הודי נהפך *ארים בקול בכיה *גוזל נגזל *מנודדיך מזעיר בניך *מהלל שם הקל *אננו ספדו *אבינו, הגמול הזה *על שוד היכלנו {{סוף}} *יתומים היינו בארץ נכריה *עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים *הרגת ביום אפך *זאבי ערב *שומרון קול תתן *קול יללה אשמיעה *אלה אזכרה *אמרה ציון מצאוני עווני *לשכינה עלתה *אללי לי אללי ===בהוצאת ס"ת=== *אקום במר נפש *ספר אמרי שפר *בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי *בהוצאת ס"ת: קומי וספדי תורה *במקום אשרי העם *במקום ישמחו השמים ===מנחה=== *פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי *פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים הסרתי את הטור השלישי ("מקור") מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים "שם השיר" ו"ייעוד" בלבד: ==בקשות ופזמונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אגדלך]] || <!-- בקשות --> |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || <!-- בקשות --> |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר |- | [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה |- | [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה |- | [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה |- |[[אודה לאל]] || <!-- בקשות --> |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || <!-- בקשות --> |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- | [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי עז תהלתי]] || <!-- בקשות --> |- | [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || <!-- בקשות --> |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- | [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה |- |[[ארץ הקדושה]] || <!-- בקשות --> |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[דיינו]] || ליל הסדר |- |[[דודי ירד לגנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- | [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- | [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חד גדיא]] || ליל הסדר |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || <!-- בקשות --> |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידיד נפש]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידידי השכחת]] || <!-- לכל עת --> |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- | [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || <!-- בקשות --> |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || <!-- בקשות --> |- |[[יוצר מידו]] || <!-- בקשות --> |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || <!-- בקשות --> |- |[[יעלה יעלה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || <!-- בקשות --> |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || <!-- בקשות --> |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || <!-- בקשות --> |- |[[מה נאוו עלי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- | [[מפי אל]] || שמחת תורה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- | [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה |- |[[עובדי האל באמונה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || <!-- בקשות --> |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שחר אבקשך]] || <!-- בקשות --> |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום לך דודי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- | [[שמחו נא]] || שמחת תורה |- |[[שמע קולי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שפל רוח]] || <!-- בקשות --> |- | [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] idot6d23o7usfzwzoecb80wtvumih1x 3003830 3003829 2026-04-09T17:21:10Z מו יו הו 37729 /* נעילה */ 3003830 wikitext text/x-wiki ברשימה דלהלן מוצגים הפיוטים הכלולים בסידורים ובמחזורים נוסח עדות המזרח הנפוצים כיום, באופן שמשמר בדרך כלל את הייעוד המקורי של הפיוטים במחזור ספרד ההיסטורי, עד היכן שידי מגעת. אם יש עורך שמסוגל ומעוניין לשפר את הלוח באופן שייצג בצורה שלמה ומדוייקת יותר את מנהגי ספרד וע"מ בעבר ובהווה, יבורך.{{שמאל|מי"ה{{רווח|9}}}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(תחינה לנפילת אפיים: ***שני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] ***חמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[בדיל ויעבור]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אתוודה על עבירות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[עננו אבינו]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביונך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) (ל) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: אריד בשיחי}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: אבן בוחן * פזמון: יענה בבור אבות * מחיה: [[אז בהר מור|אזי בהר המור]] * פזמון: יום צדו צעדי * משלש: איש תם יושב אהלי תושיה * פזמון: יום צעקו שבים * פזמון: מרום וקדוש שעה {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת]] **תפילתו של כ"ג: [[תפילתו של כהן גדול|יה"ר… שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: שולמית יספה * פזמון: יוספים שנית * מחיה: אבני קודש * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: ה' מה אדם * פזמון: החרשים שמעו * פזמון: כל המיחלים * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: לכו ונפילה פנינו * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: יעירוני סעיפי {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: עת שערי רצון - באחרית נוסה *פזמון: לאבות ראשונים *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *יה אשר אשפוך לפניו *עינינו לך צופיה *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *מדמי הלבבות *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]{{ש}}סילוק: אמת בספרך בראת עולמך *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: [[מצעק מעלות השחר]] *פזמון: [[ידידיך מאמש]] *פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]] *פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]] *פזמון: [[בנשף קדמתי]] *פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] {{סוף}} ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] *[[יה איום זכור היום]] *[[בדיל ויעבור]] *[[אלהינו שבשמים]] *אחרי ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *תיקון הגשם: **מגן: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]] **פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#מכסה שמים|מכסה שמים]] **כרוג': [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#לשוני כוננת|לשוני כוננת]] **מחיה: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#ישבעון ידידיך|ישבעון ידידיך]] **פזמון: [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]] **[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]] ==שמחת תורה== {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שמחת תורה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] * פזמון: [[יה השב לבצרון]] * פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] * פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]] * פזמון: [[אשריך הר העברים]] * פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]] * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==שבת זכור== *[[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: [[סידור/נוסח עדות המזרח/פסח/תיקון הטל|שזופת שמש]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *'''[[אזהרות אבן גבירול|אזהרות]]''' **רשות: אמון יום זה **אזהרות: שמור לבי מענה ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[הלילה אלכה שולל]] *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===חזרת הש"ץ לשחרית=== *רשות: וארץ שפל רומי ונקלה כבודי *מגן: בחודש החמישי אנו *רשות: ירדתי לתחתיות *מחיה: בחודש החמישי נתק *קינה: דוק וחוג *קינה: שכינה צועקת *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *אופן: דממו שרפים *משלש: בחודש החמישי יעצו *בחודש החמישי ירו *בחודש החמישי הו הו *פתיחה: אך זה היום *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: איכה צאן ההרגה *קינה: שאי קינה במגינה *קינה: גרושים מבית תענוגיהם *קינה: איך נוי שודד ===קינות=== *אליכם עדה נאמנה *פתיחה: אש תוקד בקרבי *אלי עדתי והילילי *איך ידידות נפש *שכורה ולא מיין *יום אכפי הכבדתי *בת עמי תייליל *איך נוי חטאתי השמימה *אבכה ועל שוד זבולי *יהודה וישראל דעו מר לי מאד {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *יום קינה היום *אחזיק נא לי *ארים על שפיים *אל ים גלותנו *יה שור אם נטושה *על הר המוריה *שתה ימי גלותי *מתי נשמה דלה *אפתח בחידה *אבל יחיד אעשה *ברוב יגוני ארים *לשאת על ירושלים מספד *נחר בקראי גרוני *אביר ישראל *למה לנצח תאבד תקותי *יונה הומיה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה *ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך *אחות רעיה הגלי *יום מאורי חשך *חלפו ימי *גולת ספרד *יום הגליתי *עד מתי הצור *קל מרירא מחצפא *על שבר בת עמי *הילילי בבכיה *שור ה' וראה *ימי חלדי והבלי *זרים צרים *מר לי כי חזות קשה *הן מאד מר לי *שכינתא קדישתא *כנישתך במרירו בכיא *אסדר נהי וקינה *אללי לי ואויה לי *אצרח במר נפשי *שומרון כלביא צעקתה *בבי מלא יגון *מי זה במר יפצה פיהו *אל יום זה יאות קינה *מרפא אל ציר נאמן *ראש מרומים *היום אשכח נגינתי *אזור שק אחגרה *יום עמי הגלה *רוחי נדהמה הומה עגומה נקטטה *רוחי נדהמה איך ציון תהיה שמה *היך שפירתא בכולא *עת נפתחו *אוי לי כי שקי המר לי *אהה אזעק *פנה בעוד יום *הודי נהפך *ארים בקול בכיה *גוזל נגזל *מנודדיך מזעיר בניך *מהלל שם הקל *אננו ספדו *אבינו, הגמול הזה *על שוד היכלנו {{סוף}} *יתומים היינו בארץ נכריה *עיני עיני יורדה מים על חורבן ירושלים *הרגת ביום אפך *זאבי ערב *שומרון קול תתן *קול יללה אשמיעה *אלה אזכרה *אמרה ציון מצאוני עווני *לשכינה עלתה *אללי לי אללי ===בהוצאת ס"ת=== *אקום במר נפש *ספר אמרי שפר *בפתיחת ההיכל: אל תדום בת עינך *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: ספדי והילילי *בהוצאת ס"ת: קומי וספדי תורה *במקום אשרי העם *במקום ישמחו השמים ===מנחה=== *פזמון: נחמו נחמו – על חללי בת עמי *פזמון אחר: נחמו נחמו – אשא נס לגוים הסרתי את הטור השלישי ("מקור") מהקוד. כעת הטבלה מכילה את הטורים "שם השיר" ו"ייעוד" בלבד: ==בקשות ופזמונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אגדלך]] || <!-- בקשות --> |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || <!-- בקשות --> |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר |- | [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה |- | [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה |- | [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה |- |[[אודה לאל]] || <!-- בקשות --> |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || <!-- בקשות --> |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- | [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי עז תהלתי]] || <!-- בקשות --> |- | [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || <!-- בקשות --> |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- | [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה |- |[[ארץ הקדושה]] || <!-- בקשות --> |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[דיינו]] || ליל הסדר |- |[[דודי ירד לגנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- | [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- | [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חד גדיא]] || ליל הסדר |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || <!-- בקשות --> |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידיד נפש]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידידי השכחת]] || <!-- לכל עת --> |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- | [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || <!-- בקשות --> |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || <!-- בקשות --> |- |[[יוצר מידו]] || <!-- בקשות --> |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || <!-- בקשות --> |- |[[יעלה יעלה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || <!-- בקשות --> |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || <!-- בקשות --> |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || <!-- בקשות --> |- |[[מה נאוו עלי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- | [[מפי אל]] || שמחת תורה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- | [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה |- |[[עובדי האל באמונה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || <!-- בקשות --> |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שחר אבקשך]] || <!-- בקשות --> |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום לך דודי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- | [[שמחו נא]] || שמחת תורה |- |[[שמע קולי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שפל רוח]] || <!-- בקשות --> |- | [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] ea4rvb8c86wmrp2fqg5i3xvxa24w3su 0 1732627 3003976 3002499 2026-04-10T08:19:27Z מו יו הו 37729 /* אזהרות */ 3003976 wikitext text/x-wiki ==תפילות חול== *שחרית: [[אדון העולמים]] *לשני וחמישי: **[[אל תעש עמנו כלה]] **לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] **לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]] ==תפילות שבת== *קבלת שבת: **[[לכה דודי]] **[[בר יוחאי]] **[[יגדל]] **לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]] *[[אל אדון]] *להכנסת ס"ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]] *לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]] *[[אדון עולם]] *למוצ"ש: [[אליהו הנביא]] *לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] ==ראש חודש== *לליל ר"ח: [[שער הרחמים]] ==ד' צומות== *עשירי בטבת: **[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] **[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] **[[שעה עליון לקול אביון]] **[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] **תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] *שבעה עשר בתמוז: **[[וארץ שפל רומי יום דימה]] **[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]] **[[שעה נאסר]] **[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] **תחינה: [[ה' שטופה חטופה]] *צום גדליה: **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **[[יוקם דם עבדיך]] **תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]] *צום אסתר: **[[אגגי בהעמיקו]] **[[יחלת עבדיך]] **[[יהירים קמו]] **[[איך זרים אכזרים]] **תחינה: [[ה' אויב גבר]] *לד' צומות: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **[[אשמנו מכל עם]] **[[אשמנו באומר ובפועל]] ==תשעה באב== *ליל תשעה באב: **פתיחה: על נהרות בבל חשכה **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה *קינות: **זכור ה' מה היה לנו **בליל זה יבכיון **מדי שנה קינה **על זה היה דוה לבנו **על יום חרבן היכל מקודש **אוי כי ירד אש **זכור ה' ליהודה ואפרים **אליכם עדה קדושה **[[אז בבית שביינו]] **[[לכן אנשי לבב שמעו]] **עורה נא ימינך רמה **על היכלי חבלי *קינות לשחרית: **וארץ שפל רומי **ירדתי לתחתיות **דוק וחוג רעשו **שכינה צועקת בהרע **בת ציון שמעתי **דממו שרפים מזמר **בחודש החמישי יעצו הרים **אך זה היום יום פקודת חובי **עד מתי ה' יום זה לעומתך **איכה צאן ההרגה **שאי קינה במגינה **גרושים מבית תענוגיהם **איך נוי שודד **אש תוקד בקרבי **אלי עדתי והילילי **[[שאו קינה בקול מרה]] **איך ידידות נפשי **שכורת ולא מיין **[[יונה מה לך מקוננת]] **יום אכפי הכבדתי **[[אומללה יולדת השבעה]] **איך נוי חטאתי השמימה **אבכה ועל שוד זבולי **יתומים היינו **עיני עיני יורדה מים **הרגת ביום אפך **שומרון קול תתן **קול יללה אשמיעה **אלה אזכרה **על נהרות בבל (שלם) **[[יום חובי ענה בי]] **[[אמרה ציון איך יצאוני בני]] **[[אח ועבד הדימוני]] **[[ארץ צבי תפרש כפיה]] **זכור ה' מה היה לאבותינו **[[אהה ידועת מכאובות]] **אמרה ציון מצאוני עווני **לשכינה כי עלתה **אללי לי אללי *להוצאת ס"ת: **[[על היכלי אבכה]] **על שוד היכלנו **ספר אמרי שפר **ספדי והילילי **קינה על הספר: קומי וספדי תורה **במקום אשרי העם **במקום ישמחו השמים *סיום: **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה **אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]] **נחמה: [[תרומם שפלה]] *פיוטי נחמה אחרי מנחה: **נחמו נחמו – על חללי בת עמי **נחמו נחמו – אשא נס לגוים **[[אנא אב הרחמן אל עליון]] ==חופה== *[[אהוב מהר המור]] ==הצדקת הדין== *הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת *נצדיק דין אהוב *הצור תמים… אהוב ירחמו *[[רחם נא עליו]] *צור ממעונו ==מספדות== *אהובי וחמודי נסע וילך *בזכרי יום הדין *אהוב ירחמו שוכן ערבות *אהוב ירחמו שוכן שמי שפר *אבכה ואקונן קינה אחר קינה *אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה *אהוב ירחמו מרעיף מטרים *אהוב הוא ה' אלהים *אהוב ירחמו שוכן מרומים *נעימה בנשים ==רגלים== *בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס"ת: [[אצולה לפנים]] ===ליל הסדר=== *בקידוש: [[תרומה הבדילנו]] *[[דיינו]] *בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]] ==='''[[תיקון הטל]]'''=== *שזופת שמש *לשוני כוננת *או"א בטללי אורה ===אזהרות=== *פתיחה: [[אמון יום זה]] *מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]] *מצוות ל"ת: [[בצל שדי אחסה]] ==='''[[הושענות/נוסח תימן|הושענות]]'''=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *ליום א: **[[למענך אדיר באדירים]] **[[ענה אתויים]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *ליום ב: **[[למען אב עקד בן]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *ליום ג: **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[אנא האל הנקדש]] *ליום ד: **[[למען אב ידעך]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *ליום ה: **[[למענך תקיף]] **[[ענה איומה]] **[[אנא המיחד לכבודו]] *ליום ו: **<nowiki>[</nowiki>[[למען אב נם יוקח נא]]<nowiki>]</nowiki> **<nowiki>[</nowiki>[[ענה איומים בעוז]]<nowiki>]</nowiki> **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *להושענא רבה: **(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים) **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[יה איום זכור היום]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[אלהינו שבשמים]] ===[[תיקון הגשם]]=== *שפעת רביבים *אל חי יפתח אוצרות שמים *או"א בגשמי אורה ===שמחת תורה=== *[[מברך רחמנא]] *[[אמונה יצרה]] *[[אשר בגלל אבות]] *[[שמחו בשמחת תורת משה]] *[[אנה משה רחימא]] *[[שמחו בשמחת תורה]] *[[חדו חדו רבנן]] *[[אשמחה בדודי]] *[[סימן טוב יהיה לכל]] *[[מפי אל]] (קצר) *[[מפי אל]] (ארוך) *[[כי בשם אדיר תצאון]] ==אשמורות== *[[ישן אל תרדם]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *[[קמתי ותדד שנתי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *[[בעת רצון תחנתי]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אנא כעב זדוני תמחהו]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[אשמנו באומר ובפועל]] *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אבינו]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] *[[ה' איה חסדיך הראשונים]] *[[ה' שארית פליטת אריאל]] *[[ה' מושיב יחידים]] *[[אם אשמנו כתולע האדים]] *מרנות: **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **מתרצה ברחמים **[[שומר ישראל]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] *[[אראלי מרומים]] *[[הושיענו למען שמך]] *[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]] *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *[[אם תאהב דרך]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] *י"א בשחרית: [[שופט כל הארץ]] *לתקיעת שופר: **[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]] **[[המלך ה']] *סליחות לליל ב': **[[יעלו לאלף ולרבבה]] **[[רומה אלהים שמך לקדש]] **[[בליל זה בראש השנה]] **[[מנומם בעת קומם]] **[[שירו לאל שיר חדש]] **[[יום זה למול מלך ישפר]] **[[ישראל עם קדוש]] ==יום כיפור== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *[[יראים שלחוני]] *סדר העבודה: **פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]] **[[אתה כוננת]] **[[תפילתו של כהן גדול|שנת אורה וברכה]] **[[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **([[אבל בחטאינו]]) **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] **([[תתמוך גורלנו]]) *[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]] *[[אל נורא עלילה]] *סליחות לנעילה: **[[ידידיך מאמש]] **[[את גומל מערבות]] **[[בנשף קדמתי]] **[[עם ה' השלחה]] **[[עב קל ממרומיך]] **[[אשר לו כל תפילה]] **[[בני ישראל שמחו]] ===סליחות=== * פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] *ליל יום כיפור: ** [[משתחוים להדרת קודש]] ** [[ירצה עם אביון]] ** [[דלתיך הלילה]] ** [[ישראל בחירי אל]] ** [[יצורים וצפון]] ** [[אשר לו ים וחרבה]] ** [[אלהים שחרתיך]] ** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]] *ליום: ** [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]] ** [[רחמיך שאלתי]] ** [[יצו האל לדל שואל]] ** [[ילוד יעקב יצעק]] ** [[ימינך נושא עווני]] ** [[ידידי אל ברכוהו]] ** [[ביום זה כפור עוונינו]] ** [[ישראל עמך שמך במו קדש]] ** [[בעשור לחדש ביום בוא]] ** [[לשערי חסדיך]] ** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]] ** [[לכו נפיל פנינו]] ** [[יקירים אדירים]] ** [[שנאנים שאננים]] ** [[ידי דלים נחשלים]] ** [[יה שמך ארוממך]] ** [[יה למתי צפנת]] ** [[יצרי ראשית צרי]] ** [[יחו לשון חזות אישון]] ** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]] ** [[יונה פותה]] ** [[יה אנה אמצאך]] ** [[אל איום שלח פדיום]] ** [[שטפוני דמעותי]] ** [[יעזוב רשע נתיבו]] ** [[מלך במעונך נשגב]] ** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] ** [[אם עוונות יענו בנו]] ** [[לאט האל בעם נדכה]] ** [[אליך אלכה]] ** [[ליום להיטיב תקרא]] ** [[ירושלים למוגיך השקי]] ** [[ירושלים האנחי]] ** [[יונה נשאתה]] ** [[אלהי קדם מעונה]] ** [[יונות הושתו שכם]] ** [[יונה מה תהגי]] ** [[לכם בני ציון הכואבים]] ** [[יה מלאך שמך בקרבו]] ** [[יוני גאיות הומות בפחדן]] ** [[שבועה קבועה]] ** [[שכולה עכורה]] ** [[שנותינו ספו]] ** [[שולחה אמי בעוונותי]] ** [[שדודים נדודים]] ** [[שחורה ונאוה]] ** [[צור ישראל קדושו]] ** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]] ** [[צורנו הקשיבה]] ** [[צהלי יונה בתולת ישראל]] ** [[צר ומצוק מצאוני]] ** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]] ** [[צמח בימינו תביא אלהינו]] ** [[צדקות אלהי אזכירה]] ** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]] ** [[צוחתנו תשמעה]] ** סליחות מסידור רס"ג: *** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] *** [[תפן להקשיב ממעונים]] *** [[אזון שלש עשרה מדות]] *** [[תאחר מיום זכרון]] *** [[אשחר תשועתך]] *** [[תהום השוטף על ראשי צפה]] *** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] *** [[אל תתעלם מתחנתי]] *** [[אביר יום העשור]] *** [[אערוץ ביום צומי]] *** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]] *** [[אחננה לך רחום]] *** [[אמרתי נגזרתי]] *** [[הרבינו לפשוע]] ** [[דרכי שבעה רועים]] ===נצ'ד אלרחמים=== *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]] *[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]] *[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]] *[[הביטה וראה את אנחתינו]] *[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]] *[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]] *[[רחמנא דא היא אוריתך]] *[[אב הרחמן מלא רחמים]] *[[רחמנא חטינן]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]] *[[כשענית לאברהם]] *[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]] *[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]] *מרנות: **[[תורתא דמרביא]] **[[ה' את הוא אלהא מלך]] **[[אסתכל בעמך]] **[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]] **[[ה' דבידיה אסו]] **[[ה' דסגיאין רחמוהי]] **[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]] **[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]] **[[את הוא אלהא דגלן]] **[[ה' אלהא דכל דמטמר]] **[[מלך עלמין דגלגלוהי]] **[[אכן אתה אל]] **[[במאי פומא נפתח]] **[[הא כעיני עבדיא]] **[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]] **[[שלמא לכון שארא דישראל]] **[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]] **[[אנא אלהי הנאדר]] *[[אראלי מרומים]] *[[מכניסי רחמים]] rfxeqhhgdyu01qmzq8fb6m5dtfnx2ms 3003977 3003976 2026-04-10T08:19:47Z מו יו הו 37729 /* הושענות */ 3003977 wikitext text/x-wiki ==תפילות חול== *שחרית: [[אדון העולמים]] *לשני וחמישי: **[[אל תעש עמנו כלה]] **לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] **לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]] ==תפילות שבת== *קבלת שבת: **[[לכה דודי]] **[[בר יוחאי]] **[[יגדל]] **לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]] *[[אל אדון]] *להכנסת ס"ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]] *לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]] *[[אדון עולם]] *למוצ"ש: [[אליהו הנביא]] *לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] ==ראש חודש== *לליל ר"ח: [[שער הרחמים]] ==ד' צומות== *עשירי בטבת: **[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] **[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] **[[שעה עליון לקול אביון]] **[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] **תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] *שבעה עשר בתמוז: **[[וארץ שפל רומי יום דימה]] **[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]] **[[שעה נאסר]] **[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] **תחינה: [[ה' שטופה חטופה]] *צום גדליה: **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **[[יוקם דם עבדיך]] **תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]] *צום אסתר: **[[אגגי בהעמיקו]] **[[יחלת עבדיך]] **[[יהירים קמו]] **[[איך זרים אכזרים]] **תחינה: [[ה' אויב גבר]] *לד' צומות: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **[[אשמנו מכל עם]] **[[אשמנו באומר ובפועל]] ==תשעה באב== *ליל תשעה באב: **פתיחה: על נהרות בבל חשכה **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה *קינות: **זכור ה' מה היה לנו **בליל זה יבכיון **מדי שנה קינה **על זה היה דוה לבנו **על יום חרבן היכל מקודש **אוי כי ירד אש **זכור ה' ליהודה ואפרים **אליכם עדה קדושה **[[אז בבית שביינו]] **[[לכן אנשי לבב שמעו]] **עורה נא ימינך רמה **על היכלי חבלי *קינות לשחרית: **וארץ שפל רומי **ירדתי לתחתיות **דוק וחוג רעשו **שכינה צועקת בהרע **בת ציון שמעתי **דממו שרפים מזמר **בחודש החמישי יעצו הרים **אך זה היום יום פקודת חובי **עד מתי ה' יום זה לעומתך **איכה צאן ההרגה **שאי קינה במגינה **גרושים מבית תענוגיהם **איך נוי שודד **אש תוקד בקרבי **אלי עדתי והילילי **[[שאו קינה בקול מרה]] **איך ידידות נפשי **שכורת ולא מיין **[[יונה מה לך מקוננת]] **יום אכפי הכבדתי **[[אומללה יולדת השבעה]] **איך נוי חטאתי השמימה **אבכה ועל שוד זבולי **יתומים היינו **עיני עיני יורדה מים **הרגת ביום אפך **שומרון קול תתן **קול יללה אשמיעה **אלה אזכרה **על נהרות בבל (שלם) **[[יום חובי ענה בי]] **[[אמרה ציון איך יצאוני בני]] **[[אח ועבד הדימוני]] **[[ארץ צבי תפרש כפיה]] **זכור ה' מה היה לאבותינו **[[אהה ידועת מכאובות]] **אמרה ציון מצאוני עווני **לשכינה כי עלתה **אללי לי אללי *להוצאת ס"ת: **[[על היכלי אבכה]] **על שוד היכלנו **ספר אמרי שפר **ספדי והילילי **קינה על הספר: קומי וספדי תורה **במקום אשרי העם **במקום ישמחו השמים *סיום: **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה **אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]] **נחמה: [[תרומם שפלה]] *פיוטי נחמה אחרי מנחה: **נחמו נחמו – על חללי בת עמי **נחמו נחמו – אשא נס לגוים **[[אנא אב הרחמן אל עליון]] ==חופה== *[[אהוב מהר המור]] ==הצדקת הדין== *הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת *נצדיק דין אהוב *הצור תמים… אהוב ירחמו *[[רחם נא עליו]] *צור ממעונו ==מספדות== *אהובי וחמודי נסע וילך *בזכרי יום הדין *אהוב ירחמו שוכן ערבות *אהוב ירחמו שוכן שמי שפר *אבכה ואקונן קינה אחר קינה *אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה *אהוב ירחמו מרעיף מטרים *אהוב הוא ה' אלהים *אהוב ירחמו שוכן מרומים *נעימה בנשים ==רגלים== *בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס"ת: [[אצולה לפנים]] ===ליל הסדר=== *בקידוש: [[תרומה הבדילנו]] *[[דיינו]] *בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]] ==='''[[תיקון הטל]]'''=== *שזופת שמש *לשוני כוננת *או"א בטללי אורה ===אזהרות=== *פתיחה: [[אמון יום זה]] *מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]] *מצוות ל"ת: [[בצל שדי אחסה]] ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *ליום א: **[[למענך אדיר באדירים]] **[[ענה אתויים]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *ליום ב: **[[למען אב עקד בן]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *ליום ג: **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[אנא האל הנקדש]] *ליום ד: **[[למען אב ידעך]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *ליום ה: **[[למענך תקיף]] **[[ענה איומה]] **[[אנא המיחד לכבודו]] *ליום ו: **<nowiki>[</nowiki>[[למען אב נם יוקח נא]]<nowiki>]</nowiki> **<nowiki>[</nowiki>[[ענה איומים בעוז]]<nowiki>]</nowiki> **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *להושענא רבה: **(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים) **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[יה איום זכור היום]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[אלהינו שבשמים]] ===[[תיקון הגשם]]=== *שפעת רביבים *אל חי יפתח אוצרות שמים *או"א בגשמי אורה ===שמחת תורה=== *[[מברך רחמנא]] *[[אמונה יצרה]] *[[אשר בגלל אבות]] *[[שמחו בשמחת תורת משה]] *[[אנה משה רחימא]] *[[שמחו בשמחת תורה]] *[[חדו חדו רבנן]] *[[אשמחה בדודי]] *[[סימן טוב יהיה לכל]] *[[מפי אל]] (קצר) *[[מפי אל]] (ארוך) *[[כי בשם אדיר תצאון]] ==אשמורות== *[[ישן אל תרדם]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *[[קמתי ותדד שנתי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *[[בעת רצון תחנתי]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אנא כעב זדוני תמחהו]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[אשמנו באומר ובפועל]] *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אבינו]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] *[[ה' איה חסדיך הראשונים]] *[[ה' שארית פליטת אריאל]] *[[ה' מושיב יחידים]] *[[אם אשמנו כתולע האדים]] *מרנות: **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **מתרצה ברחמים **[[שומר ישראל]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] *[[אראלי מרומים]] *[[הושיענו למען שמך]] *[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]] *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *[[אם תאהב דרך]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] *י"א בשחרית: [[שופט כל הארץ]] *לתקיעת שופר: **[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]] **[[המלך ה']] *סליחות לליל ב': **[[יעלו לאלף ולרבבה]] **[[רומה אלהים שמך לקדש]] **[[בליל זה בראש השנה]] **[[מנומם בעת קומם]] **[[שירו לאל שיר חדש]] **[[יום זה למול מלך ישפר]] **[[ישראל עם קדוש]] ==יום כיפור== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *[[יראים שלחוני]] *סדר העבודה: **פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]] **[[אתה כוננת]] **[[תפילתו של כהן גדול|שנת אורה וברכה]] **[[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **([[אבל בחטאינו]]) **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] **([[תתמוך גורלנו]]) *[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]] *[[אל נורא עלילה]] *סליחות לנעילה: **[[ידידיך מאמש]] **[[את גומל מערבות]] **[[בנשף קדמתי]] **[[עם ה' השלחה]] **[[עב קל ממרומיך]] **[[אשר לו כל תפילה]] **[[בני ישראל שמחו]] ===סליחות=== * פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] *ליל יום כיפור: ** [[משתחוים להדרת קודש]] ** [[ירצה עם אביון]] ** [[דלתיך הלילה]] ** [[ישראל בחירי אל]] ** [[יצורים וצפון]] ** [[אשר לו ים וחרבה]] ** [[אלהים שחרתיך]] ** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]] *ליום: ** [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]] ** [[רחמיך שאלתי]] ** [[יצו האל לדל שואל]] ** [[ילוד יעקב יצעק]] ** [[ימינך נושא עווני]] ** [[ידידי אל ברכוהו]] ** [[ביום זה כפור עוונינו]] ** [[ישראל עמך שמך במו קדש]] ** [[בעשור לחדש ביום בוא]] ** [[לשערי חסדיך]] ** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]] ** [[לכו נפיל פנינו]] ** [[יקירים אדירים]] ** [[שנאנים שאננים]] ** [[ידי דלים נחשלים]] ** [[יה שמך ארוממך]] ** [[יה למתי צפנת]] ** [[יצרי ראשית צרי]] ** [[יחו לשון חזות אישון]] ** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]] ** [[יונה פותה]] ** [[יה אנה אמצאך]] ** [[אל איום שלח פדיום]] ** [[שטפוני דמעותי]] ** [[יעזוב רשע נתיבו]] ** [[מלך במעונך נשגב]] ** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] ** [[אם עוונות יענו בנו]] ** [[לאט האל בעם נדכה]] ** [[אליך אלכה]] ** [[ליום להיטיב תקרא]] ** [[ירושלים למוגיך השקי]] ** [[ירושלים האנחי]] ** [[יונה נשאתה]] ** [[אלהי קדם מעונה]] ** [[יונות הושתו שכם]] ** [[יונה מה תהגי]] ** [[לכם בני ציון הכואבים]] ** [[יה מלאך שמך בקרבו]] ** [[יוני גאיות הומות בפחדן]] ** [[שבועה קבועה]] ** [[שכולה עכורה]] ** [[שנותינו ספו]] ** [[שולחה אמי בעוונותי]] ** [[שדודים נדודים]] ** [[שחורה ונאוה]] ** [[צור ישראל קדושו]] ** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]] ** [[צורנו הקשיבה]] ** [[צהלי יונה בתולת ישראל]] ** [[צר ומצוק מצאוני]] ** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]] ** [[צמח בימינו תביא אלהינו]] ** [[צדקות אלהי אזכירה]] ** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]] ** [[צוחתנו תשמעה]] ** סליחות מסידור רס"ג: *** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] *** [[תפן להקשיב ממעונים]] *** [[אזון שלש עשרה מדות]] *** [[תאחר מיום זכרון]] *** [[אשחר תשועתך]] *** [[תהום השוטף על ראשי צפה]] *** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] *** [[אל תתעלם מתחנתי]] *** [[אביר יום העשור]] *** [[אערוץ ביום צומי]] *** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]] *** [[אחננה לך רחום]] *** [[אמרתי נגזרתי]] *** [[הרבינו לפשוע]] ** [[דרכי שבעה רועים]] ===נצ'ד אלרחמים=== *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]] *[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]] *[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]] *[[הביטה וראה את אנחתינו]] *[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]] *[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]] *[[רחמנא דא היא אוריתך]] *[[אב הרחמן מלא רחמים]] *[[רחמנא חטינן]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]] *[[כשענית לאברהם]] *[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]] *[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]] *מרנות: **[[תורתא דמרביא]] **[[ה' את הוא אלהא מלך]] **[[אסתכל בעמך]] **[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]] **[[ה' דבידיה אסו]] **[[ה' דסגיאין רחמוהי]] **[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]] **[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]] **[[את הוא אלהא דגלן]] **[[ה' אלהא דכל דמטמר]] **[[מלך עלמין דגלגלוהי]] **[[אכן אתה אל]] **[[במאי פומא נפתח]] **[[הא כעיני עבדיא]] **[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]] **[[שלמא לכון שארא דישראל]] **[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]] **[[אנא אלהי הנאדר]] *[[אראלי מרומים]] *[[מכניסי רחמים]] egc0wohqy45jt5pk4yr86gmed4k2a2v 3003980 3003977 2026-04-10T08:21:06Z מו יו הו 37729 /* תיקון הגשם */ 3003980 wikitext text/x-wiki ==תפילות חול== *שחרית: [[אדון העולמים]] *לשני וחמישי: **[[אל תעש עמנו כלה]] **לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]] **לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]] ==תפילות שבת== *קבלת שבת: **[[לכה דודי]] **[[בר יוחאי]] **[[יגדל]] **לשבת ור"ח: [[שירו לאל נבוני]] *[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]] *[[אל אדון]] *להכנסת ס"ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]] *לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]] *[[אדון עולם]] *למוצ"ש: [[אליהו הנביא]] *לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] ==ראש חודש== *לליל ר"ח: [[שער הרחמים]] ==ד' צומות== *עשירי בטבת: **[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] **[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] **[[שעה עליון לקול אביון]] **[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] **תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]] *שבעה עשר בתמוז: **[[וארץ שפל רומי יום דימה]] **[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]] **[[שעה נאסר]] **[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] **תחינה: [[ה' שטופה חטופה]] *צום גדליה: **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **[[יוקם דם עבדיך]] **תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]] *צום אסתר: **[[אגגי בהעמיקו]] **[[יחלת עבדיך]] **[[יהירים קמו]] **[[איך זרים אכזרים]] **תחינה: [[ה' אויב גבר]] *לד' צומות: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **[[אשמנו מכל עם]] **[[אשמנו באומר ובפועל]] ==תשעה באב== *ליל תשעה באב: **פתיחה: על נהרות בבל חשכה **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה *קינות: **זכור ה' מה היה לנו **בליל זה יבכיון **מדי שנה קינה **על זה היה דוה לבנו **על יום חרבן היכל מקודש **אוי כי ירד אש **זכור ה' ליהודה ואפרים **אליכם עדה קדושה **[[אז בבית שביינו]] **[[לכן אנשי לבב שמעו]] **עורה נא ימינך רמה **על היכלי חבלי *קינות לשחרית: **וארץ שפל רומי **ירדתי לתחתיות **דוק וחוג רעשו **שכינה צועקת בהרע **בת ציון שמעתי **דממו שרפים מזמר **בחודש החמישי יעצו הרים **אך זה היום יום פקודת חובי **עד מתי ה' יום זה לעומתך **איכה צאן ההרגה **שאי קינה במגינה **גרושים מבית תענוגיהם **איך נוי שודד **אש תוקד בקרבי **אלי עדתי והילילי **[[שאו קינה בקול מרה]] **איך ידידות נפשי **שכורת ולא מיין **[[יונה מה לך מקוננת]] **יום אכפי הכבדתי **[[אומללה יולדת השבעה]] **איך נוי חטאתי השמימה **אבכה ועל שוד זבולי **יתומים היינו **עיני עיני יורדה מים **הרגת ביום אפך **שומרון קול תתן **קול יללה אשמיעה **אלה אזכרה **על נהרות בבל (שלם) **[[יום חובי ענה בי]] **[[אמרה ציון איך יצאוני בני]] **[[אח ועבד הדימוני]] **[[ארץ צבי תפרש כפיה]] **זכור ה' מה היה לאבותינו **[[אהה ידועת מכאובות]] **אמרה ציון מצאוני עווני **לשכינה כי עלתה **אללי לי אללי *להוצאת ס"ת: **[[על היכלי אבכה]] **על שוד היכלנו **ספר אמרי שפר **ספדי והילילי **קינה על הספר: קומי וספדי תורה **במקום אשרי העם **במקום ישמחו השמים *סיום: **לפני איכה: למי אבכה וכף אכה **אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]] **נחמה: [[תרומם שפלה]] *פיוטי נחמה אחרי מנחה: **נחמו נחמו – על חללי בת עמי **נחמו נחמו – אשא נס לגוים **[[אנא אב הרחמן אל עליון]] ==חופה== *[[אהוב מהר המור]] ==הצדקת הדין== *הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת *נצדיק דין אהוב *הצור תמים… אהוב ירחמו *[[רחם נא עליו]] *צור ממעונו ==מספדות== *אהובי וחמודי נסע וילך *בזכרי יום הדין *אהוב ירחמו שוכן ערבות *אהוב ירחמו שוכן שמי שפר *אבכה ואקונן קינה אחר קינה *אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה *אהוב ירחמו מרעיף מטרים *אהוב הוא ה' אלהים *אהוב ירחמו שוכן מרומים *נעימה בנשים ==רגלים== *בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס"ת: [[אצולה לפנים]] ===ליל הסדר=== *בקידוש: [[תרומה הבדילנו]] *[[דיינו]] *בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]] ==='''[[תיקון הטל]]'''=== *שזופת שמש *לשוני כוננת *או"א בטללי אורה ===אזהרות=== *פתיחה: [[אמון יום זה]] *מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]] *מצוות ל"ת: [[בצל שדי אחסה]] ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *ליום א: **[[למענך אדיר באדירים]] **[[ענה אתויים]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *ליום ב: **[[למען אב עקד בן]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *ליום ג: **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[אנא האל הנקדש]] *ליום ד: **[[למען אב ידעך]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *ליום ה: **[[למענך תקיף]] **[[ענה איומה]] **[[אנא המיחד לכבודו]] *ליום ו: **<nowiki>[</nowiki>[[למען אב נם יוקח נא]]<nowiki>]</nowiki> **<nowiki>[</nowiki>[[ענה איומים בעוז]]<nowiki>]</nowiki> **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *להושענא רבה: **(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים) **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[יה איום זכור היום]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[אלהינו שבשמים]] ===תיקון הגשם=== *[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#שפעת רביבים|שפעת רביבים]] *[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#אל חי יפתח|אל חי יפתח]] *[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם#בגשמי אורה|בגשמי אורה]] ===שמחת תורה=== *[[מברך רחמנא]] *[[אמונה יצרה]] *[[אשר בגלל אבות]] *[[שמחו בשמחת תורת משה]] *[[אנה משה רחימא]] *[[שמחו בשמחת תורה]] *[[חדו חדו רבנן]] *[[אשמחה בדודי]] *[[סימן טוב יהיה לכל]] *[[מפי אל]] (קצר) *[[מפי אל]] (ארוך) *[[כי בשם אדיר תצאון]] ==אשמורות== *[[ישן אל תרדם]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *[[קמתי ותדד שנתי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *[[בעת רצון תחנתי]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[אנא כעב זדוני תמחהו]] *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[אשמנו באומר ובפועל]] *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[אלהינו שבשמים]] *[[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אבינו]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] *[[ה' איה חסדיך הראשונים]] *[[ה' שארית פליטת אריאל]] *[[ה' מושיב יחידים]] *[[אם אשמנו כתולע האדים]] *מרנות: **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **מתרצה ברחמים **[[שומר ישראל]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] *[[אראלי מרומים]] *[[הושיענו למען שמך]] *[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]] *[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *[[אם תאהב דרך]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] *י"א בשחרית: [[שופט כל הארץ]] *לתקיעת שופר: **[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]] **[[המלך ה']] *סליחות לליל ב': **[[יעלו לאלף ולרבבה]] **[[רומה אלהים שמך לקדש]] **[[בליל זה בראש השנה]] **[[מנומם בעת קומם]] **[[שירו לאל שיר חדש]] **[[יום זה למול מלך ישפר]] **[[ישראל עם קדוש]] ==יום כיפור== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *[[יראים שלחוני]] *סדר העבודה: **פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]] **[[אתה כוננת]] **[[תפילתו של כהן גדול|שנת אורה וברכה]] **[[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **([[אבל בחטאינו]]) **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] **([[תתמוך גורלנו]]) *[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]] *[[אל נורא עלילה]] *סליחות לנעילה: **[[ידידיך מאמש]] **[[את גומל מערבות]] **[[בנשף קדמתי]] **[[עם ה' השלחה]] **[[עב קל ממרומיך]] **[[אשר לו כל תפילה]] **[[בני ישראל שמחו]] ===סליחות=== * פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] *ליל יום כיפור: ** [[משתחוים להדרת קודש]] ** [[ירצה עם אביון]] ** [[דלתיך הלילה]] ** [[ישראל בחירי אל]] ** [[יצורים וצפון]] ** [[אשר לו ים וחרבה]] ** [[אלהים שחרתיך]] ** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]] *ליום: ** [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]] ** [[רחמיך שאלתי]] ** [[יצו האל לדל שואל]] ** [[ילוד יעקב יצעק]] ** [[ימינך נושא עווני]] ** [[ידידי אל ברכוהו]] ** [[ביום זה כפור עוונינו]] ** [[ישראל עמך שמך במו קדש]] ** [[בעשור לחדש ביום בוא]] ** [[לשערי חסדיך]] ** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]] ** [[לכו נפיל פנינו]] ** [[יקירים אדירים]] ** [[שנאנים שאננים]] ** [[ידי דלים נחשלים]] ** [[יה שמך ארוממך]] ** [[יה למתי צפנת]] ** [[יצרי ראשית צרי]] ** [[יחו לשון חזות אישון]] ** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]] ** [[יונה פותה]] ** [[יה אנה אמצאך]] ** [[אל איום שלח פדיום]] ** [[שטפוני דמעותי]] ** [[יעזוב רשע נתיבו]] ** [[מלך במעונך נשגב]] ** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]] ** [[אם עוונות יענו בנו]] ** [[לאט האל בעם נדכה]] ** [[אליך אלכה]] ** [[ליום להיטיב תקרא]] ** [[ירושלים למוגיך השקי]] ** [[ירושלים האנחי]] ** [[יונה נשאתה]] ** [[אלהי קדם מעונה]] ** [[יונות הושתו שכם]] ** [[יונה מה תהגי]] ** [[לכם בני ציון הכואבים]] ** [[יה מלאך שמך בקרבו]] ** [[יוני גאיות הומות בפחדן]] ** [[שבועה קבועה]] ** [[שכולה עכורה]] ** [[שנותינו ספו]] ** [[שולחה אמי בעוונותי]] ** [[שדודים נדודים]] ** [[שחורה ונאוה]] ** [[צור ישראל קדושו]] ** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]] ** [[צורנו הקשיבה]] ** [[צהלי יונה בתולת ישראל]] ** [[צר ומצוק מצאוני]] ** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]] ** [[צמח בימינו תביא אלהינו]] ** [[צדקות אלהי אזכירה]] ** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]] ** [[צוחתנו תשמעה]] ** סליחות מסידור רס"ג: *** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] *** [[תפן להקשיב ממעונים]] *** [[אזון שלש עשרה מדות]] *** [[תאחר מיום זכרון]] *** [[אשחר תשועתך]] *** [[תהום השוטף על ראשי צפה]] *** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] *** [[אל תתעלם מתחנתי]] *** [[אביר יום העשור]] *** [[אערוץ ביום צומי]] *** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]] *** [[אחננה לך רחום]] *** [[אמרתי נגזרתי]] *** [[הרבינו לפשוע]] ** [[דרכי שבעה רועים]] ===נצ'ד אלרחמים=== *[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]] *[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]] *[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]] *[[הביטה וראה את אנחתינו]] *[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]] *[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]] *[[רחמנא דא היא אוריתך]] *[[אב הרחמן מלא רחמים]] *[[רחמנא חטינן]] *[[אל רחום שמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]] *[[כשענית לאברהם]] *[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]] *[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]] *[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]] *מרנות: **[[תורתא דמרביא]] **[[ה' את הוא אלהא מלך]] **[[אסתכל בעמך]] **[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]] **[[ה' דבידיה אסו]] **[[ה' דסגיאין רחמוהי]] **[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]] **[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]] **[[את הוא אלהא דגלן]] **[[ה' אלהא דכל דמטמר]] **[[מלך עלמין דגלגלוהי]] **[[אכן אתה אל]] **[[במאי פומא נפתח]] **[[הא כעיני עבדיא]] **[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]] **[[שלמא לכון שארא דישראל]] **[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]] **[[אנא אלהי הנאדר]] *[[אראלי מרומים]] *[[מכניסי רחמים]] k51987yuqbivixilkdx93m0m91c8sjb 0 1732717 3003994 2950752 2026-04-10T08:42:36Z מו יו הו 37729 /* אות קדושיך האמנתי */ 3003994 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קדושתא למוסף של יום כיפור במנהג איטליה (ורומניא)}} ===מגן=== {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוחנן'''}} {{סי|אֶ}}שָּׁעֵן בְּמַעַשׂ אֶזְרָח{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ לְצַדְּקִי תִּזְרַח{{ש}} {{סי|גִּ}}שְׁתּוֹ אֵלֶיךָ מִמִּזְרָח{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ לִשְׁמֹר זָרַח {{סי|הָ}}לַךְ לְאוֹרָךְ וַיָּבֹא{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמָן מָצָאתָ לְבָבוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}נַח נִסְבָּל וְתִעֲבוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בְּסוֹבֵל וַיֶּאֱהָבוֹ {{סי|ט}}וֹעִים מֵעִקּוּמָם הִשְׁוָה{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם פֶּתַח הַתְּשׁוּבָה{{ש}} {{סי|כִּ}}וֵּן בְּלֵב וּמַחֲשָׁבָה{{ש}} {{סי|לָ}}בֹא בְצִלְּךָ לֵישֵׁבָה {{סי|מ}}וֹבָאוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר{{ש}} {{סי|נְ}}שִׁיָּה הִבְהִיקָה וַתֻּנְהַר{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת זֶמֶר וַתֻּמְהַר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת לָגוּר בָּהּ מִהַר {{סי|פִּ}}לַּטְתּוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים{{ש}} {{סי|צַ}}צְתָּ וְשִׂגַּבְתּוֹ בַשִּׂדִּים{{ש}} {{סי|קְ}}בַעְתּוֹ בְּבֵרוּר יְסוֹדִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְאָבוֹת חֲסִידִים {{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ בְצִדְקוֹ בְּלִי לִיסוֹר{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע לְעָבְדָךְ בְּכֵן אֶאֱסֹר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹשִׁיעַ בְּלִי מַחְסוֹר {{ש}} {{סי|תְּ}}כַפֵּר לַמִּתְעַנִּים בֶּעָשׂוֹר {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃{{ממס|במדבר כט ז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃{{ממס|בראשית כו ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}} {{סוף}} לְעֹלָם {{סי|יִ|1}}סְלַח {{סי|וִ|1}}יכַפֵּר{{ש}} {{סי|חֲ|1}}טָאֵינוּ מִכְּתֹב בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹעַדְנוּ וִדּוּי עֲלֵי פְשָׁעֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} {{סי|נִ|1}}מְצָא פְּנֵי מָגֵן סְלִיחָה וָכֹפֶר{{ש}} {{הור|זכרנו}} ===מחיה=== {{הור|סימן: '''תשר"ק''', '''הכהן'''}} {{סי|תַּ}}מָּה בְּלוּיַת עֶדְנָה {{ש}} {{סי|שִׁ}}עֲשַׁעְתָּ בְּהֵרָיוֹן לְעַדְּנָהּ{{ש}} {{סי|רַ}}חְמָהּ הָעֲצוּרָה עֻדָּנָה{{ש}} {{סי|קְ}}נוֹת בֵּן נִתְעַדְּנָה {{סי|צ}}וּר פָּנֶיךָ חִלַּת{{ש}} {{סי|פְּ}}קַדְתָּהּ וְהָרָה לָלַת{{ש}} {{סי|עַ}}ל כָּל בָּנוֹת נִתְעַלַּת{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְהָנִיק בְּנֵיהֶם וְלֹא נִכְלָת {{סי|נִ}}סִּיתָ אָב לְבָחֳנוֹ בוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה הַעֲלֵהוּ לְהַקְרִיבוֹ{{ש}} {{סי|לֹ}}א אֵחַר לְקָרְבוֹ{{ש}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר נִתְפַּקַּד בּוֹ {{סי|יַ}}חְדָּו בְּהִתְהַלְּכָם שְׁנֵיהֶם {{ש}} {{סי|ט}}וֹב, לָךְ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם{{ש}} {{סי|חֵ}}טְא אִם חֻיְּבוּ בְנֵיהֶם{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר וּסְלַח לְמַעֲנֵיהֶם {{סי|וְ}}הַבֵּן צַוָּאר בְּפָשְׁטֵהוּ{{ש}} {{סי|הֶ}}חֱזִיק אָב בַּחֶרֶב לְשָׁחֳטֵהוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}מְעוּ אֶרְאֶלִּים כְּתָכַף לְשָׁחֳטֵהוּ{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁ כָּפְרוֹ אַיִל וַיִּשְׁחֳטֵהוּ {{סי|בְּ}}נֵיהֶם בִּהְיוֹת דָּת מְפִירִים {{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקָם יִהְיוּ חֲטָאֵימוֹ מִתְכַּפְּרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}תוֹתָם הַיּוֹם תְּחִנָּה מְסַפְּרִים{{ש}} {{סי|אָ}}ז יֵרָצוּ כְּהַקְרָבַת פָּרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט ח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְיָ עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו׃{{ממס|בראשית יח יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} {{סוף}} חַטָּאתוֹ {{סי|הַ|1}}יּוֹם תַּעֲבִיר{{ש}} {{סי|כְּ|1}}רַחוּם חַסְדְּךָ עָלֵינוּ לְהַגְבִּיר{{ש}} {{סי|הַ|1}}דַּרְכָּךְ מְגַלְגֵּל וּמַעֲבִיר{{ש}} {{סי|נְ|1}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ וּתְחַיֵּנוּ בְטַל לְהַסְבִּיר{{ש}} {{הור|מי כמוך}} ===משלש=== {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אָ}}הֳלְךָ אָץ תָּם לֵישֵׁב{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹתָיו אַתָּה יוֹשֵׁב{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּרוֹ חֵטְא עִמָּנוּ אַל תְּחַשֵּׁב{{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ אַתָּה תַקְשֵׁב {{סי|גֶּ}}וְיוֹ בְּמִילַת הַבְּרִית{{ש}} {{סי|רָ}}שׁוּם נִמְצָא בִבְרִית{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלָיו שִׂים לִשְׁאֵרִית{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם לְתִקְוָה וְאַחֲרִית {{סי|הִ}}צַּבְתָּ סֻלָּם עָלָיו{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּיוֹרְדָיו וְעוֹלָיו{{ש}} {{סי|וְ}}הָעוֹלִים הָיוּ דְגָלָיו{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׁעִים חָז יוֹרְדִים מֵעָלָיו {{סי|זִ}}יו תָּאֳרוֹ חָקַקְתָּ בְכִסְאֶךָ{{ש}} {{סי|עָ}}מוּס עַל גַּבֵּי נוֹשְׂאוֹת כִּסְאֶךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}טָאֵינוּ הַיּוֹם בְּנָשְׂאֶךָ{{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּל קְדֻשָּׁתוֹ אַעֲרִיץ לְנַשְּׂאֶךָ {{סי|טִ}}כַּסְתָּ שִׁמְךָ בִּשְׁמוֹ{{ש}} {{סי|נ}}וֹהֵג עֲשׂוֹת חֶסֶד מִלְּהַאֲשִׁימוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}וָּשְׁעוּ יְחִידִים בְּשֵׁם הַכָּלוּל בִּשְׁמוֹ{{ש}} {{סי|מְ}}כֻנִּים יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמוֹ {{סי|כְּ}}הִכָּשְׁלָם בְּחֵטְא וְעָוֹן{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר יִמְצְאוּ בְּעִנּוּי רַעֲבוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹמְרֵי סְלַח נָא לַעֲוֹן{{ש}} {{סי|לָ}}הֶם רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{סוף}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|נוסף במחזור רומניא:}} {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{סוף}} הֵמָּה {{סי|יְ|1}}דִידֶיךָ חֲמָל נָא וְחוּסָה נָא{{ש}} {{סי|וְ|1}}חֶטְאֵנוּ יֻשָּׂא נָא {{ש}} {{סי|חֲ|1}}שָׁב {{סי|נָ|1}}א וְעַתָּה שָׂא נָא {{ש}} {{סי|נ|1}}וֹאֲקֶיךָ לְהַצְדִּיק בְּתַחֲנוּן סְלַח נָא {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד, יט-כ}} {{סוף}} כִּדְבָרְךָ {{סי|הַ|1}}צְדֵק חַנּוּן{{ש}} {{סי|כּ|1}}וֹרְעִים לְפָנֶיךָ בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|הַ|1}}סְכֵּת וְקַבֵּל תַּחֲנוּן{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹאֲמִים יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}} {{סוף}} לָהֶם {{סי|בְּ|1}}גִשְׁתָּם לְשׂוֹחֲחָה{{ש}} {{סי|יִ|1}}תְעוֹרֵר חֶסֶד וְיִמְצְאוּ סְלִיחָה{{ש}} {{סי|רַ|1}}ב עִמְּךָ הִיא הַסְּלִיחָה {{ש}} {{סי|בְּ|1}}זֹאת {{סי|יִ|1}}תְכַּפֵּר לָאוֹמְרִים שְׁמָעָה סְלָחָה {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}} {{סוף}} {{הור|עד כאן ממחזור רומניא}} {{סוף}} {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃ כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט#כט כב|ישעיהו כט כב-כג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{סוף}} ===אליך נשאתי את עיני=== וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}אֵל נָא {{הור|סימן: '''א"ב'''; '''יוחנן הכהן'''}} {{סי|אֵ}}לֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי / {{סי|אֱ}}לֹהַי בְּצֶדֶק הוֹצֵא דִינַי / '''מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ'''.{{ממס|תהלים קל א}}{{ש}} {{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְנוּ כְּהוּחַק לִי / {{סי|בַּ}}ל תֵּפֶן בְּיֹקֶשׁ עִקּוּלִי / {{סי|בְּ}}קָרְאִי '''אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי'''.{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבוֹת / {{סי|גָּ}}שִׁים לְחַנְּנָךְ בְּכָל מוֹשָׁבוֹת / {{סי|גְּ}}עוֹתָם '''תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת'''.{{ממס|תהלים קל ב}} {{רפרן|{{סי|י|1}}וּפָרוּ {{סי|וְ|1}}יֻסְלָחוּ {{סי|חֲ|1}}טָאֵינוּ / {{סי|נַ|1}}עֵר {{סי|נַ|1}}קֵּשׁ {{סי|הַ|1}}מַּחֲטִיאֵנוּ / {{סי|כֹּ|1}}פֶר {{סי|הַ|1}}מְצִיאֵנוּ {{סי|נָ|1}}א וְחַטְּאֵנוּ. קָדוֹשׁ}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ לִשְׁמֹר הוֹרֵנִי יְיָ / {{סי|דָּ}}פַקְתִּי חֲצֵרֶיךָ לִשְׁפֹּךְ חִנּוּנַי / {{סי|דַּ}}רְכְּךָ לְהַקְשִׁיב '''קוֹל תַּחֲנוּנָי'''.{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{סי|הַ}}דְרִיכֵנִי בַאֲמִתְּךָ נוֹאֶקֶת בְּקִוּוּיָהּ / {{סי|ה}}וֹגָה אֵיךְ יֻסְלַח לְעִוּוּיָהּ / {{סי|הַ}}'''אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ'''.{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}} {{סי|וְ}}לַמְּדֵנִי אָרְחוֹתֶיךָ בְּצֶדֶק לִתְמֹד / {{סי|וּ}}כְמִדּוֹתֵינוּ נָא אַל תָּמוֹד / {{סי|וְ}}אִם תּוֹכִיחַ אֲ'''דֹנָי מִי יַעֲמֹד'''.{{ממס|תהלים קל ג}} קָדוֹשׁ {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ לְסָלְחָה / {{סי|זַ}}עְקָתֵנוּ שְׁמָעָה וּסְלָחָה / {{סי|זַ}}כֵּנוּ '''כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה'''.{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} {{סי|חַ}}טֹּאת נְעוּרַי הַיּוֹם אוֹרֶה / {{סי|חַ}}נּוּן לִפְשָׁעַי סִלְחָה תִּוָּרֵא / {{סי|חָ}}נֵּנִי כְּחַסְדְּךָ '''לְמַעַן תִּוָּרֵא'''.{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וְסַלָּח נִקְרֵאתָ לְחַפְּשִׁי / {{סי|טָ}}הוֹר לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|ט}}וּבְךָ '''קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי'''.{{ממס|תהלים קל ה}} {{סי|יַ}}דְרֵךְ עֲנָוִים וּלְיִשְׁעוֹ הוֹחַלְתִּי / {{סי|יָ}}זַמְתִּי כִּי הוּא סִבְרִי וְתוֹחַלְתִּי / {{סי|יְ}}דַעְתִּיו '''וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי'''.{{ממס|תהלים קל ה}}{{ש}} {{סי|כָּ}}ל אָרְחוֹת יְיָ / {{סי|כְּ}}רַחוּם לְרַחֵם הֲמוֹנַי / {{סי|כֵּ}}ן חִכְּתָה '''נַפְשִׁי לַאדֹנָי'''.{{ממס|תהלים קל ו}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן שִׁמְךָ יְיָ כְּלָיוֹת חוֹקֵר / {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ לַחְשֹׂךְ מֵרִיב תְּבַקֵּר / {{סי|לְ}}'''מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר'''.{{ממס|תהלים קל ו}} {{סי|מִ}}י זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ / {{סי|מְ}}כֻנֶּה יִכְתֹּב יָדוֹ לַייָ / {{סי|מֻ}}בְטָח '''יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ'''.{{ממס|תהלים קל ז}}{{ש}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹ בְּטוֹב יְרַוֶּה נוֹצֵר חֶסֶד / {{סי|נ}}וֹשַׁע בּוֹ אָב מֵאוּר כֶּשֶׂד / {{סי|נִ}}שְׁעָן '''כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד'''.{{ממס|תהלים קל ז}}{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְיָ לִקְנוּיֵי מֵעַבְדוּת / {{סי|סְ}}לִיחָה הֵכִין יוֹם עָשׂוֹר לְעֵדוּת / {{סי|ס}}וֹלֵחַ '''וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת'''.{{ממס|תהלים קל ז}} {{סי|עֵ}}ינַי לְמוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי אֵל / {{סי|ע}}וֹנֶה וְצִדְקוֹתָיו כְּהַרְרֵי אֵל / {{סי|עִ}}זּוּז '''וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל'''.{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה אֵלַי שִׁוַּעְתִּי בִּמְעוֹנוֹתָיו / {{סי|פְּ}}שָׁעַי לִמְחוֹת כְּעָב עֲנָנוֹתָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה '''מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת יַעֲבִיר מִיצִירוֹתָיו / {{סי|צְ}}מוּדִים יוֹם וָלֵיל בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|צ}}וֹעֲקִים לִפְדוֹתָם '''מִכֹּל צָרוֹתָיו'''.{{ממס|תהלים כה כב}} {{סי|קָ}}רוֹב הוּא אֱלֹהִים אֱמֶת / {{סי|קְ}}חוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים לְרוֹמְמוֹ בֶּאֱמֶת / {{סי|ק}}וֹשֵׁב '''לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת'''.{{ממס|תהלים קמה יח}}{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה רֹגֶז אַרְבַּע מַחֲטִיאוֹתַי / {{סי|רְ}}אֵה הוֹסִיפוּ עֹל מוֹטוֹתַי / {{סי|רַ}}חוּם '''וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי'''.{{ממס|תהלים כה יח}}{{ש}} {{סי|שָׁ}}מְרָה נַפְשׁוֹת עַיִן תּוֹלוֹת לָךְ / {{סי|שׁ}}וֹמֵר פְּתָאִים לַחֲסוֹת בְּצִלָּךְ / {{סי|שָׁ}}'''מְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ'''.{{ממס|תהלים טז א}} {{רפרן|{{סי|תֹּ}}ם וָיֹשֶׁר יַחַד בְּהַרְבּוֹתֶךָ / {{סי|תִּ}}זְכֹּר לְהַרְבּוֹת טוֹבוֹתֶיךָ / {{סי|תָּ}}מִיד לְרַחֲמֵנוּ כִּי קִוִּיתִיךָ.{{ממס|תהלים כה כא}} קָדוֹשׁ}} ===אות קידושיך אימנתי=== {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|א}}וֹת קִדּוּשֶׁיךָ {{סי|אִ}}מַּנְתִּי / {{סי|אֹ}}ם לְהַקְדִּישְךָ {{סי|אֻ}}מַּנְתִּי {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|בִּ}}טִּיתִי לְחַלּוֹת {{סי|בֶּ}}עָשׂוֹר / {{סי|בָּ}}רוּךְ {{סי|בְּ}}לִי מַחֲסוֹר {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|גְּ}}אוּת גַּם {{סי|גְּ}}דֻלָּה / {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ גָּשִׁים לְ{{סי|גַ}}דְּלָה {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|דְּ}}לָתֶיךָ הַיּוֹם {{סי|דָּ}}פַקְנוּ / {{סי|דְּ}}חֵה אֶת {{סי|דּ}}וֹחֲקֵינוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|הֲ}}לֹא לְךָ {{סי|הַ}}צֶּדֶק / {{סי|הַ}}יּוֹם זוֹעֲקֶיךָ {{סי|הַ}}צְדֵּק {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|וּ}}לְקוֹרְאֶיךָ טוֹב {{סי|וְ}}סַלָּח / {{סי|וַ}}תֵּר פִּשְׁעָם {{סי|וּ}}סְלַח {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ {{סי|זָ}}עַקְנוּ / {{סי|זַ}}כֵּנוּ וּשְׁמַע {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|חָ}}טָאנוּ לְךָ {{סי|חָ}}נֵּנוּ / {{סי|חֲ}}טָאֵינוּ לִסְלֹחַ {{סי|חִ}}לִּינוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|ט}}וֹב מִדְּרָכֶיךָ {{סי|טָ}}עִינוּ / {{סי|ט}}וּבְךָ לְהוֹדִיעַ {{סי|טְ}}עֵנוּ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|יָ}}הּ רִשְׁעֵנוּ {{סי|יָ}}דַעְנוּ / {{סי|י}}וֹם רַחֲמֶיךָ {{סי|יַ}}דְּעֵנוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|כְּ}}בוֹאֵנוּ לִמְצֹא {{סי|כֹ}}פֶר / {{סי|כְּ}}רַחוּם לְעַמְּךָ {{סי|כַּ}}פֵּר {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|לַ}}עֲוֹנוֹתֵינוּ מַה {{סי|לַּ}}עֲשׂוֹת / {{סי|לְ}}בַד בְּךָ {{סי|לַ}}חֲסוֹת {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי צְבָא {{סי|מְ}}רוֹמִים / {{סי|מַ}}לְכוּת מַלְכָּם {{סי|מְ}}רוֹמְמִים {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|נְ}}טוֹתוֹ דִּין {{סי|נֶ}}גְדָּם / {{סי|נ}}וֹי תָּאֳרָם {{סי|נֶ}}הְדָּם {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|סְ}}מֹךְ מְבַקְשֵׁי {{סי|סְ}}לִיחָה / {{סי|שׂ}}וֹחֲחֵי שְׁמָעָה וּ{{סי|סְ}}לָחָה {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|עֵ}}ת יִשְׂאוּ {{סי|עֵ}}ינָם / {{סי|עֲ}}נֵם וְשָׂא {{סי|עֲ}}וֹנָם {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּתַחַן {{סי|פִּ}}יהֶם / {{סי|פְּ}}נֵה וְהָאֵר {{סי|פְּ}}נֵיהֶם {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|צ}}וּר לְפַתּוֹתְךָ {{סי|צָ}}מִים / {{סי|צ}}וֹעֲקִים רְעֵבִים וּ{{סי|צְ}}מֵאִים {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים מְכֻנִּים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ לְשַׁלֵּשׁ {{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|רַ}}חוּם רַבִּים {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ / {{סי|רַ}}חֵם לְמַעַן {{סי|רְ}}חוּמֶיךָ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|שִׁ}}בְעָה אַתָּה {{סי|שׁ}}וֹכֵן / {{סי|שְׁ}}עֵנוּ בְּכָל {{סי|שֶׁ}}כֶן {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|תִּ}}סְלַח לִמְיַחֲלֶיךָ {{סי|תָּ}}מִיד / {{סי|תְּ}}דַבֵּר וְצִדְקָם {{סי|תַּ}}עֲמִיד {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} ===אנא אזון שועת חנון=== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} '''וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ''' {{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן / {{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן / יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה / {{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה / אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הֵ}}עָתֶר לָנוּ בְּצוֹם הֲלֹא זֶה / {{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה / סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ / {{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ וּכְרֹב רַחֲמֶיךָ / חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ / {{סי|יְ}}יָ אֱלֹהֵי תוֹחַלְתֵּנוּ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל / {{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתְךָ אֵל / כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ / {{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶךָ / גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹן עָם בְּךָ נוֹשַׁע / {{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע / נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן / {{סי|צְ}}לֹל בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ק}}וֹלֵנוּ תַאֲזִין מִשְּׁמֵי שַׁחַק / {{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחַק / וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ / {{סי|תַּ}}חַן עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ / וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ===אשר אימתך=== '''לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ''' <poem> {{סי|אֲ}}שֶׁר {{סי|אֵ}}ימָתֶךָ {{סי|בְּ}}חִצִּי {{סי|בְ}}רָקִים {{סי|גֵּ}}אוּת {{סי|גְּ}}דוּדִים {{סי|דְּ}}מָמָה {{סי|דַ}}קָּה {{סי|הֲ}}מוֹנֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה {{סי|וְ}}יִרְאָה {{סי|וָ}}רַעַד {{סי|זִ}}קִּי {{סי|זֹ}}הֲרִים {{סי|חֲ}}גוּרֵי {{סי|חֵ}}מָה {{סי|ט}}וֹעֲנֵי {{סי|טַ}}הֲרָה {{סי|יְ}}שָׁרָה {{סי|יְ}}הַלֵּכוּ {{סי|כְּ}}סוּיֵי {{סי|כְ}}נָפַיִם {{סי|לְ}}מוּדֵי {{סי|לְ}}עוֹפֵף {{סי|מְ}}שָׁרְתָיו {{סי|מ}}וֹקֵד {{סי|נ}}וֹצְצָיו {{סי|נְ}}כוֹחוֹת {{סי|סְ}}בוּבֵי {{סי|שְׂ}}רָפִים {{סי|עֲ}}גֻלֵּי {{סי|עֵ}}ינַיִם {{סי|פְּ}}נֵיהֶם {{סי|פְּ}}חָדִים {{סי|צ}}וֹרוֹתָם {{סי|צ}}וּרוֹת {{סי|קַ}}וָּם {{סי|ק}}וֹלוֹת {{סי|רִ}}גְשָׁתָם {{סי|רַ}}עַשׁ {{סי|שִׁ}}מְעָם {{סי|שָׁ}}אוֹן {{סי|תָּ}}קְפָּם {{סי|תְּ}}הִלּוֹת </poem> ===אמרו לאלהים=== {{הור|סימן: '''א"ב'''. במחזור בני רומא חסרות אותיות מ-ר, והן נמצאות במחזור רומניא}} '''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ''' אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֱ}}מֶת פָּעֳלוֹ{{ר1}} אַלְפֵי אֲלָפִים חֵילוֹ{{ר1}} שֹׁבֵר אֲרָזִים בְּקוֹלוֹ{{ר1}} וּמִתְגַּבֵּר בְּהֵיכָלוֹ{{ר1}} וְכָבוֹד בְּהֵיכָלוֹ{{ר1}} צִבְאוֹת צְבָאוֹת מְיַחֲלוֹ{{ר1}} וּבִקְדֻשָּׁה נְהַלְלוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בּ}}וֹנֶה עֲלִיּוֹת בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בְּלוּלֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ר1}} שִׁבְתּוֹ בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} סְבִיבוֹתָיו שֶׁלֶג וּמַיִם{{ר1}} נֶאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ר1}} וְטָרַף אֵשׁ וּמַיִם{{ר1}} וְיִחוּדוֹ פַּעֲמַיִם{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גִּ}}בּוֹר בִּגְבוּרוֹת{{ר1}} גְּדוֹל נוֹרָאוֹת{{ר1}} קוֹרֵא דוֹרוֹת{{ר1}} וּמַשְׁמִיעִים לוֹ זְמִירוֹת{{ר1}} חַיּוֹת בְּכִסְאוֹ בְּאוּרוֹת{{ר1}} וְכֶתֶר לוֹ מַכְתִּירוֹת{{ר1}} חוֹמֵל חוּג כְּתוֹרוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}ר בָּעֲרָבוֹת{{ר1}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת{{ר1}} אֲלָפִים וּרְבָבוֹת{{ר1}} כְּבוֹדוֹ לְהַרְבּוֹת{{ר1}} אֵשׁ וְחֹשֶׁךְ סְבִיבוֹת{{ר1}} כֵּס חַי מְסוֹבְבוֹת{{ר1}} חֲבִיבוֹת וְנֶאֱהָבוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הָ}}דוּר בְּמַעֲלוֹתָם{{ר1}} קַלִּים בְּרִיצָתָם{{ר1}} שְׁבִיבִין דִּי נוּר בְּמַחֲנוֹתָם{{ר1}} וְגַלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק בִּמְקוֹמוֹתָם{{ר1}} כְּאֵשׁ מַבְהֶקֶת דְּמוּתָם{{ר1}} שִׁיר וָשֶׁבַח קְרִיאָתָם{{ר1}} לְאֵל שׁוֹכֵן עַל אַרְבַּעְתָּם{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים{{ר1}} כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ מֻבְחָנִים{{ר1}} וּדְמוּת כְּאַחַת מְכֻוָּנִים{{ר1}} עוֹמְדִים וּמוּכָנִים{{ר1}} לְהַמְלִיךְ לְמַלְכָּם מִתְכַּוְּנִים{{ר1}} רִבֵּי רְבָבוֹת נְכוֹנִים{{ר1}} וְכֶתֶר לַגָּדוֹל נוֹתְנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זִ}}קִּים בּוֹעֲרוֹת{{ר1}} עֵינַיִם מְאִירוֹת{{ר1}} מִתְחַלְּפוֹת מַרְאוֹת מִמַּרְאוֹת{{ר1}} וְנֹגַהּ לַפִּידוֹת מְבֹעֲרוֹת{{ר1}} מְהַלְּכוֹת בֵּין חַיּוֹת נִבְעָרוֹת{{ר1}} וְנֵזֶר לְאָיֹם קוֹשְׁרוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}שְׁמַלֵּי מַלְאָכִים{{ר1}} לְפָנָיו מְהַלְּכִים{{ר1}} גֶּחָלִים לוֹחֲכִים{{ר1}} זֶה בָּזֶה נִמְלָכִים{{ר1}} עַל נְהַר דִּינוּר הוֹלְכִים{{ר1}} עוֹלִים וּמַמְלִיכִים{{ר1}} לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי פָנִים{{ר1}} יְקָרִים מִפְּנִינִים{{ר1}} אֲשֶׁר לָהֶם אַרְבָּעָה פָנִים{{ר1}} לְכָל צַד פּוֹנִים{{ר1}} שִׁיר לְמַלְכָּם נוֹתְנִים{{ר1}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ עוֹנִים{{ר1}} לְעֵינָיו כְּיוֹנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|יָ}}הּ בִּמְעוֹנוֹ{{ר1}} עֹז בִּימִינוֹ{{ר1}} וּמְשָׁרְתֵי מַחֲנוֹ{{ר1}} עוֹמְדִים לְהַאֲמִינוֹ{{ר1}} הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים לְחַסְּנוֹ{{ר1}} בְּשִׁירוֹת לְנַגְּנוֹ{{ר1}} לְשׁוֹאֵג מִמְּעוֹנוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כְּ}}רוּבֵי אֵשׁ{{ר1}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ{{ר1}} חֲצוּבֵי אֵשׁ{{ר1}} טְבוּלֵי בְּנַהֲרֵי אֵשׁ{{ר1}} וְרוֹגְשִׁים מֵאֵשׁ{{ר1}} וּדְמוּת מַרְאָם אֵשׁ{{ר1}} מַבְהִיקִים בְּלַפִּידֵי אֵשׁ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ל}}וֹהֲטֵי בְּרָקִים{{ר1}} אֵשׁ מַבְרִיקִים{{ר1}} כְּזָהָב מְזֻקָּקִים{{ר1}} כְּלַפִּידִים מַבְהִיקִים{{ר1}} וְנוּר מֵאַפֵּיהוֹן דּוֹלְקִים{{ר1}} מְשַׁלְּחִים זִקִּים{{ר1}} מַרְאוֹת שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי חִצִּים{{ר1}} שָׁבִים וְרָצִים{{ר1}} כְּעֵין קָלָל נֹצְצִים{{ר1}} בּוֹהֲקִים קוֹרְצִים{{ר1}} וּשְׁכִינָה חוֹצְצִים{{ר1}} בְּמַלְכָּם חֲפֵצִים{{ר1}} וּדְמוּתוֹ לֹא צָצִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נֹ}}קֵם וּבַעַל חֵמָה{{ר1}} וּמַלְאֲכֵי רוּמָה{{ר1}} עוֹמְדִים בְּאֵימָה{{ר1}} חֲגוּרֵי חֵמָה{{ר1}} בְּמַחֲנָם דְּמָמָה{{ר1}} גְּבוֹהֵי קוֹמָה{{ר1}} מַקְדִישִׁין לִימִין רוֹמֵמָה{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים{{ר1}} בְּרֹאשׁוֹ כֶּתֶר רְנָנִים{{ר1}} שְׂרָפָיו וְגַלְגִּלָּיו חֲסוּנִים{{ר1}} אוֹפַנָּיו וּכְרוּבִים הֶגְיוֹנִים{{ר1}} שִׁירִים מְנַגְּנִים{{ר1}} שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים{{ר1}} לְשׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עָ}}שִׁים וְרוֹגְשִׁים{{ר1}} גְּוִיָּתָם כְּתַרְשִׁישִׁים{{ר1}} עוֹלָם מַרְעִישִׁים{{ר1}} לְהַמְלִיכוֹ חָשִׁים{{ר1}} גְּדוּדִים גּוֹעֲשִׁים{{ר1}} רֶנֶן רוֹחֲשִׁים{{ר1}} לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פְּ}}לִיאֵי רֶגֶל יְשָׁרָה{{ר1}} כְּעֵין קֶרַח הַנּוֹרָא{{ר1}} עֲשׂוּיוֹת בִּגְבוּרָה{{ר1}} בְּרֹאשָׁם כֶּתֶר תִּפְאָרָה{{ר1}} בְּפִיהֶם שִׁירָה{{ר1}} בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה{{ר1}} לְאַדִּיר וְנוֹרָא{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר דּוֹדִי צַח{{ר1}} צִדְקָתוֹ לָנֶצַח{{ר1}} צִלְצוּלוֹ בְּפֶצַח{{ר1}} גְּבוּרָתוֹ לְצַחְצַח{{ר1}} שׁוֹכֵן מְרוֹמֵי נֶצַח{{ר1}} עִזּוּזוֹ לְהַפְצַח{{ר1}} צִדְקָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ק}}וֹלָם כַּמַּיִם רַבִּים{{ר1}} אֲפוּדֵי לְהָבִים{{ר1}} סוּסֵי אֵשׁ רְכוּבִים{{ר1}} הִלּוּל מַרְבִּים{{ר1}} בְּאֵשׁ מִתְלַהֲבִים{{ר1}} שׁוֹאֲגִים כְּלָבִים{{ר1}} לְסִתְרוֹ בְּעָבִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רְ}}צוֹנוֹ בְגַלְגַלִּים{{ר1}} בְּרָקָיו קַלִּים{{ר1}} גְּדוּדָיו נִסְגָלִים{{ר1}} חַשְׁמַלָּיו מְסַלְסְלִים{{ר1}} מְרוֹמְמִים וּמְהַלְלִים{{ר1}} תְּהִלּוֹת וְהִלּוּלִים{{ר1}} מַשְׁמִיעִים לְאֵל אֵלִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{סוף}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי יוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ{{ר1}} אוֹר זִיו כִּתְרוֹ{{ר1}} בְּמוֹשַׁב הֲדָרוֹ{{ר1}} מַבְהִיק אוֹרוֹ{{ר1}} יוֹפִיעַ מֵחֲדָרוֹ{{ר1}} עַל עַם בְּחִירוֹ{{ר1}} בְּחֹסֶן וּבְשֶׁבַח נְהַדְּרוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}קְפּוֹ בַּשַּׁלִּיטִים{{ר1}} עֵינָיו מְשׁוֹטְטִים{{ר1}} מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֲטִים{{ר1}} צוֹפִים וּמַבִּיטִים{{ר1}} מַרְבִּים שִׁיר וְלֹא מַמְעִיטִים{{ר1}} וְאַחַר הִרְהוּר לֹא מַטִּים{{ר1}} תְּהִלָּה לְשׁוֹפֵט עַל כָּל הַשּׁוֹפְטִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ ===אשר יראתך=== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בְּ{{סי|אֹ}}מֶץ מַלְאָכִים{{ר1}} {{סי|בְּ}}ךָ נִמְלָכִים{{ר1}} {{סי|גֹּ}}הֲצִים וּמַמְלִיכִים{{ר1}} {{סי|דֹּ}}הַר לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מֵ{{סי|הֶ}}בֶל חֲשׁוּבִים{{ר1}} {{סי|וְ}}לֶעָפָר שָׁבִים{{ר1}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת מִתְחַשְּׁבִים{{ר1}} {{סי|ח}}וֹטְאִים וְשָׁבִים{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי עֲרָבוֹת{{ר1}} {{סי|יְ}}דוֹדֵי לֶהָבוֹת{{ר1}} {{סי|כִּ}}תֵּי רְבָבוֹת{{ר1}} {{סי|לְ}}אֵין סוֹף לְהַרְבּוֹת{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מִ{{סי|מּ}}וֹאֲסֵי עֲרָבוֹת{{ר1}} {{סי|נֶ}}אָצוֹת לְהַרְבּוֹת{{ר1}} {{סי|סְ}}פוּפֵי מְרִיבוֹת {{ר1}} {{סי|עֲ}}וֹנוֹת רַבּוֹת{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי אֶרְאֶלִּים{{ר1}} {{סי|צִ}}בְאוֹת אֵלִים{{ר1}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה מְעַלִּים{{ר1}} {{סי|ר}}וֹנְנִים וּמְהַלְלִים{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מִ{{סי|שְּׁ}}נוֹתָם קַלּוֹת{{ר1}} {{סי|שׁ}}וּרוֹתָם עֲקַלְקָלוֹת{{ר1}} {{סי|תּ}}וֹכְנֵי מְעֻקּלוֹת{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִיד לְהַלְלָךְ בְּמַקְהֵלוֹת{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ ===בתגרת שוד=== {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל <poem> בְּ{{סי|תִ}}גְרַת {{סי|שׁ}}וֹד לֹא תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ בְּ{{סי|קַ}}דְרוּת {{סי|צְ}}פוֹנִי לֹא תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ בְּ{{סי|עֹ}}רֶף {{סי|ס}}וֹרֶרֶת לֹא תְ{{סי|נַ}}גְּפֵנוּ בְּ{{סי|מַ}}עַל {{סי|לִ}}מְעֹל לֹא תַ{{סי|כְ}}אִיבֵנוּ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר {{סי|טָ}}מוּן לֹא תְ{{סי|חַ}}יְּבֵנוּ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן {{סי|וּ}}מֶרֶד לֹא תַ{{סי|חְ}}בִּילֵנוּ בְּ{{סי|דַ}}אֲבוֹן {{סי|גִּ}}לּוּל לֹא תְ{{סי|בִ}}יאֵנוּ בְּ{{סי|אַ}}שְׁמַת {{סי|עָ}}וֹן לֹא תְ{{סי|אַ}}בְּדֵנוּ </poem> ===המכירים=== וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ <poem> הַמַּכִּירִים {{סי|אָ}}מְצָךְ {{סי|בֶּ}}אֱמוּנֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|גְּ}}בוּרוֹת {{סי|דִּ}}ינֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|וּ}}מַנְעִימֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|זֹ}}הַר {{סי|ח}}וֹתָמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|טַ}}הֲרַת {{סי|יְ}}דִידֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|מַ}}לְכוּת {{סי|נָ}}עֳמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|ס}}וֹד {{סי|עַ}}מֶּךָ הַמַּכִּירִים {{סי|פְּ}}דוּת {{סי|צְ}}בָאֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|קְ}}דֻשַּׁת {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|שִׁ}}לְטוֹן {{סי|תְּ}}מִימֶיךָ </poem> ===אור נוגה=== וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ {{סי|א}}וֹר נֹגַהּ עֲטִיַּת מְעִילוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ שֵׁם כְּבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר כֹּחַ וְשַׂגִּיא חֵילוֹ :שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|דָּ}}ר שִׁבְעָה וְהוּא בְאֶחָד{{ש}} {{סי|ה}}וּא לְבַדּוֹ בְּיִחוּד נִתְיַחַד{{ש}} {{סי|וְ}}עִמּוֹ צְבָא הַמְשֵׁל וָפַחַד :שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|זָ}}הֳרֵי שְׁבִיבֵי אוֹר בִּפְנִינָיו{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנָיו{{ש}} {{סי|טְ}}כוּסֵי גַלְגַּל הֵם אוֹפַנָּיו :בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|יְ}}קֹד סוּפָה וּסְעָרָה מַעְגָּלָיו{{ש}} {{סי|כִּ}}לְכּוּל עָנָן אֲבַק רַגְלָיו{{ש}} {{סי|לַ}}הֲטַת אֵשׁ בֹּעֶרֶת גַּלְגִּלָּיו :וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|מַ}}לְאָךְ בְּתֻפֵּי לַהַב מְתוֹפֵף{{ש}} {{סי|נְ}}גִינוֹת חֲדָשׁוֹת לְחַדֵּשׁ וּלְנוֹפֵף{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַ כַּנֶּשֶׁר יַשְׁמִיעַ וִיצַפְצֵף :וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|עִ}}מּוֹ כָל מִינֵי זְמָר{{ש}} {{סי|פֶּ}}לִאי הוּא שְׁמוֹ נֶאֱמַר{{ש}} {{סי|צִ}}לְצוּל קְדֻשָּׁתוֹ לַעֲנוֹת וְלוֹמַר :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|ק}}וֹל יַשְׁמִיעַ מֵאַרְבַּע תּוֹצָאוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}בוּעִים וּמְרֻבָּעִים לְכָל תּוֹצָאוֹת{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בְּקוֹל צָבָא וְאוֹת :קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|תַּ}}חַת וּמַעְלָה יָסְדָה יָדוֹ{{ש}} {{סי|תֹּ}}לֶה תֵבֵל בִּזְרֹעַ יָדוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}קִּיף וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} ===סילוק=== {{הור2|למנהג איטליה אומרים את הסילוק {{צ|[[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל]]}} (ויש שאומרים רק את הקטע הראשון שלו), ומוסיפים {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}; ולמנהג רומניא אומרים את הסילוק {{צ|[[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך]]}}.}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] lrn2ng9itmuwi3ml33ek7bb9kgvxx9r 3004009 3003994 2026-04-10T09:11:43Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3004009 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|קדושתא למוסף של יום כיפור במנהג איטליה (ורומניא)}} ===מגן=== {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוחנן'''}} {{סי|אֶ}}שָּׁעֵן בְּמַעַשׂ אֶזְרָח{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ לְצַדְּקִי תִּזְרַח{{ש}} {{סי|גִּ}}שְׁתּוֹ אֵלֶיךָ מִמִּזְרָח{{ש}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ לִשְׁמֹר זָרַח {{סי|הָ}}לַךְ לְאוֹרָךְ וַיָּבֹא{{ש}} {{סי|וְ}}נֶאֱמָן מָצָאתָ לְבָבוֹ{{ש}} {{סי|זָ}}נַח נִסְבָּל וְתִעֲבוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בְּסוֹבֵל וַיֶּאֱהָבוֹ {{סי|ט}}וֹעִים מֵעִקּוּמָם הִשְׁוָה{{ש}} {{סי|יִ}}דְּעָם פֶּתַח הַתְּשׁוּבָה{{ש}} {{סי|כִּ}}וֵּן בְּלֵב וּמַחֲשָׁבָה{{ש}} {{סי|לָ}}בֹא בְצִלְּךָ לֵישֵׁבָה {{סי|מ}}וֹבָאוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר{{ש}} {{סי|נְ}}שִׁיָּה הִבְהִיקָה וַתֻּנְהַר{{ש}} {{סי|שְׂ}}אֵת זֶמֶר וַתֻּמְהַר{{ש}} {{סי|עֵ}}ת לָגוּר בָּהּ מִהַר {{סי|פִּ}}לַּטְתּוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים{{ש}} {{סי|צַ}}צְתָּ וְשִׂגַּבְתּוֹ בַשִּׂדִּים{{ש}} {{סי|קְ}}בַעְתּוֹ בְּבֵרוּר יְסוֹדִים{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן לְאָבוֹת חֲסִידִים {{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ בְצִדְקוֹ בְּלִי לִיסוֹר{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע לְעָבְדָךְ בְּכֵן אֶאֱסֹר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹשִׁיעַ בְּלִי מַחְסוֹר {{ש}} {{סי|תְּ}}כַפֵּר לַמִּתְעַנִּים בֶּעָשׂוֹר {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃{{ממס|במדבר כט ז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃{{ממס|בראשית כו ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}} {{סוף}} לְעֹלָם {{סי|יִ|1}}סְלַח {{סי|וִ|1}}יכַפֵּר{{ש}} {{סי|חֲ|1}}טָאֵינוּ מִכְּתֹב בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹעַדְנוּ וִדּוּי עֲלֵי פְשָׁעֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} {{סי|נִ|1}}מְצָא פְּנֵי מָגֵן סְלִיחָה וָכֹפֶר{{ש}} {{הור|זכרנו}} ===מחיה=== {{הור|סימן: '''תשר"ק''', '''הכהן'''}} {{סי|תַּ}}מָּה בְּלוּיַת עֶדְנָה {{ש}} {{סי|שִׁ}}עֲשַׁעְתָּ בְּהֵרָיוֹן לְעַדְּנָהּ{{ש}} {{סי|רַ}}חְמָהּ הָעֲצוּרָה עֻדָּנָה{{ש}} {{סי|קְ}}נוֹת בֵּן נִתְעַדְּנָה {{סי|צ}}וּר פָּנֶיךָ חִלַּת{{ש}} {{סי|פְּ}}קַדְתָּהּ וְהָרָה לָלַת{{ש}} {{סי|עַ}}ל כָּל בָּנוֹת נִתְעַלַּת{{ש}} {{סי|סֻ}}יְּמָה לְהָנִיק בְּנֵיהֶם וְלֹא נִכְלָת {{סי|נִ}}סִּיתָ אָב לְבָחֳנוֹ בוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹרִיָּה הַעֲלֵהוּ לְהַקְרִיבוֹ{{ש}} {{סי|לֹ}}א אֵחַר לְקָרְבוֹ{{ש}} {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר נִתְפַּקַּד בּוֹ {{סי|יַ}}חְדָּו בְּהִתְהַלְּכָם שְׁנֵיהֶם {{ש}} {{סי|ט}}וֹב, לָךְ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם{{ש}} {{סי|חֵ}}טְא אִם חֻיְּבוּ בְנֵיהֶם{{ש}} {{סי|זְ}}כֹר וּסְלַח לְמַעֲנֵיהֶם {{סי|וְ}}הַבֵּן צַוָּאר בְּפָשְׁטֵהוּ{{ש}} {{סי|הֶ}}חֱזִיק אָב בַּחֶרֶב לְשָׁחֳטֵהוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}מְעוּ אֶרְאֶלִּים כְּתָכַף לְשָׁחֳטֵהוּ{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁ כָּפְרוֹ אַיִל וַיִּשְׁחֳטֵהוּ {{סי|בְּ}}נֵיהֶם בִּהְיוֹת דָּת מְפִירִים {{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקָם יִהְיוּ חֲטָאֵימוֹ מִתְכַּפְּרִים{{ש}} {{סי|אֲ}}תוֹתָם הַיּוֹם תְּחִנָּה מְסַפְּרִים{{ש}} {{סי|אָ}}ז יֵרָצוּ כְּהַקְרָבַת פָּרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט ח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְיָ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְיָ עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו׃{{ממס|בראשית יח יט}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} {{סוף}} חַטָּאתוֹ {{סי|הַ|1}}יּוֹם תַּעֲבִיר{{ש}} {{סי|כְּ|1}}רַחוּם חַסְדְּךָ עָלֵינוּ לְהַגְבִּיר{{ש}} {{סי|הַ|1}}דַּרְכָּךְ מְגַלְגֵּל וּמַעֲבִיר{{ש}} {{סי|נְ|1}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ וּתְחַיֵּנוּ בְטַל לְהַסְבִּיר{{ש}} {{הור|מי כמוך}} ===משלש=== {{הור|סימן: '''אתב"ש'''}} {{סי|אָ}}הֳלְךָ אָץ תָּם לֵישֵׁב{{ש}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹתָיו אַתָּה יוֹשֵׁב{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּרוֹ חֵטְא עִמָּנוּ אַל תְּחַשֵּׁב{{ש}} {{סי|שַׁ}}וְעָתֵנוּ אַתָּה תַקְשֵׁב {{סי|גֶּ}}וְיוֹ בְּמִילַת הַבְּרִית{{ש}} {{סי|רָ}}שׁוּם נִמְצָא בִבְרִית{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלָיו שִׂים לִשְׁאֵרִית{{ש}} {{סי|קַ}}יֵּם לְתִקְוָה וְאַחֲרִית {{סי|הִ}}צַּבְתָּ סֻלָּם עָלָיו{{ש}} {{סי|צְ}}פוֹת בְּיוֹרְדָיו וְעוֹלָיו{{ש}} {{סי|וְ}}הָעוֹלִים הָיוּ דְגָלָיו{{ש}} {{סי|פּ}}וֹשְׁעִים חָז יוֹרְדִים מֵעָלָיו {{סי|זִ}}יו תָּאֳרוֹ חָקַקְתָּ בְכִסְאֶךָ{{ש}} {{סי|עָ}}מוּס עַל גַּבֵּי נוֹשְׂאוֹת כִּסְאֶךָ{{ש}} {{סי|חֲ}}טָאֵינוּ הַיּוֹם בְּנָשְׂאֶךָ{{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּל קְדֻשָּׁתוֹ אַעֲרִיץ לְנַשְּׂאֶךָ {{סי|טִ}}כַּסְתָּ שִׁמְךָ בִּשְׁמוֹ{{ש}} {{סי|נ}}וֹהֵג עֲשׂוֹת חֶסֶד מִלְּהַאֲשִׁימוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}וָּשְׁעוּ יְחִידִים בְּשֵׁם הַכָּלוּל בִּשְׁמוֹ{{ש}} {{סי|מְ}}כֻנִּים יִשְׂרָאֵל בִּשְׁמוֹ {{סי|כְּ}}הִכָּשְׁלָם בְּחֵטְא וְעָוֹן{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר יִמְצְאוּ בְּעִנּוּי רַעֲבוֹן{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹמְרֵי סְלַח נָא לַעֲוֹן{{ש}} {{סי|לָ}}הֶם רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{סוף}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} {{הור|נוסף במחזור רומניא:}} {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{סוף}} הֵמָּה {{סי|יְ|1}}דִידֶיךָ חֲמָל נָא וְחוּסָה נָא{{ש}} {{סי|וְ|1}}חֶטְאֵנוּ יֻשָּׂא נָא {{ש}} {{סי|חֲ|1}}שָׁב {{סי|נָ|1}}א וְעַתָּה שָׂא נָא {{ש}} {{סי|נ|1}}וֹאֲקֶיךָ לְהַצְדִּיק בְּתַחֲנוּן סְלַח נָא {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד, יט-כ}} {{סוף}} כִּדְבָרְךָ {{סי|הַ|1}}צְדֵק חַנּוּן{{ש}} {{סי|כּ|1}}וֹרְעִים לְפָנֶיךָ בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|הַ|1}}סְכֵּת וְקַבֵּל תַּחֲנוּן{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹאֲמִים יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד#לד ו|שמות לד ו-ז}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}} {{סוף}} לָהֶם {{סי|בְּ|1}}גִשְׁתָּם לְשׂוֹחֲחָה{{ש}} {{סי|יִ|1}}תְעוֹרֵר חֶסֶד וְיִמְצְאוּ סְלִיחָה{{ש}} {{סי|רַ|1}}ב עִמְּךָ הִיא הַסְּלִיחָה {{ש}} {{סי|בְּ|1}}זֹאת {{סי|יִ|1}}תְכַּפֵּר לָאוֹמְרִים שְׁמָעָה סְלָחָה {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}} {{סוף}} {{הור|עד כאן ממחזור רומניא}} {{סוף}} {{רקע אפור}} וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃ כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט#כט כב|ישעיהו כט כב-כג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{סוף}} ===אליך נשאתי את עיני=== וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}אֵל נָא {{הור|סימן: '''א"ב'''; '''יוחנן הכהן'''}} {{סי|אֵ}}לֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי / {{סי|אֱ}}לֹהַי בְּצֶדֶק הוֹצֵא דִינַי / '''מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ'''.{{ממס|תהלים קל א}}{{ש}} {{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְנוּ כְּהוּחַק לִי / {{סי|בַּ}}ל תֵּפֶן בְּיֹקֶשׁ עִקּוּלִי / {{סי|בְּ}}קָרְאִי '''אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי'''.{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{סי|גַּ}}ם כָּל בַּעֲלֵי תְשׁוּבוֹת / {{סי|גָּ}}שִׁים לְחַנְּנָךְ בְּכָל מוֹשָׁבוֹת / {{סי|גְּ}}עוֹתָם '''תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת'''.{{ממס|תהלים קל ב}} {{רפרן|{{סי|י|1}}וּפָרוּ {{סי|וְ|1}}יֻסְלָחוּ {{סי|חֲ|1}}טָאֵינוּ / {{סי|נַ|1}}עֵר {{סי|נַ|1}}קֵּשׁ {{סי|הַ|1}}מַּחֲטִיאֵנוּ / {{סי|כֹּ|1}}פֶר {{סי|הַ|1}}מְצִיאֵנוּ {{סי|נָ|1}}א וְחַטְּאֵנוּ. קָדוֹשׁ}} {{סי|דְּ}}רָכֶיךָ לִשְׁמֹר הוֹרֵנִי יְיָ / {{סי|דָּ}}פַקְתִּי חֲצֵרֶיךָ לִשְׁפֹּךְ חִנּוּנַי / {{סי|דַּ}}רְכְּךָ לְהַקְשִׁיב '''קוֹל תַּחֲנוּנָי'''.{{ממס|תהלים קל ב}}{{ש}} {{סי|הַ}}דְרִיכֵנִי בַאֲמִתְּךָ נוֹאֶקֶת בְּקִוּוּיָהּ / {{סי|ה}}וֹגָה אֵיךְ יֻסְלַח לְעִוּוּיָהּ / {{סי|הַ}}'''אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ'''.{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}} {{סי|וְ}}לַמְּדֵנִי אָרְחוֹתֶיךָ בְּצֶדֶק לִתְמֹד / {{סי|וּ}}כְמִדּוֹתֵינוּ נָא אַל תָּמוֹד / {{סי|וְ}}אִם תּוֹכִיחַ אֲ'''דֹנָי מִי יַעֲמֹד'''.{{ממס|תהלים קל ג}} קָדוֹשׁ {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ לְסָלְחָה / {{סי|זַ}}עְקָתֵנוּ שְׁמָעָה וּסְלָחָה / {{סי|זַ}}כֵּנוּ '''כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה'''.{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} {{סי|חַ}}טֹּאת נְעוּרַי הַיּוֹם אוֹרֶה / {{סי|חַ}}נּוּן לִפְשָׁעַי סִלְחָה תִּוָּרֵא / {{סי|חָ}}נֵּנִי כְּחַסְדְּךָ '''לְמַעַן תִּוָּרֵא'''.{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} {{סי|ט}}וֹב וְסַלָּח נִקְרֵאתָ לְחַפְּשִׁי / {{סי|טָ}}הוֹר לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי / {{סי|ט}}וּבְךָ '''קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי'''.{{ממס|תהלים קל ה}} {{סי|יַ}}דְרֵךְ עֲנָוִים וּלְיִשְׁעוֹ הוֹחַלְתִּי / {{סי|יָ}}זַמְתִּי כִּי הוּא סִבְרִי וְתוֹחַלְתִּי / {{סי|יְ}}דַעְתִּיו '''וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי'''.{{ממס|תהלים קל ה}}{{ש}} {{סי|כָּ}}ל אָרְחוֹת יְיָ / {{סי|כְּ}}רַחוּם לְרַחֵם הֲמוֹנַי / {{סי|כֵּ}}ן חִכְּתָה '''נַפְשִׁי לַאדֹנָי'''.{{ממס|תהלים קל ו}}{{ש}} {{סי|לְ}}מַעַן שִׁמְךָ יְיָ כְּלָיוֹת חוֹקֵר / {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ לַחְשֹׂךְ מֵרִיב תְּבַקֵּר / {{סי|לְ}}'''מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר'''.{{ממס|תהלים קל ו}} {{סי|מִ}}י זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ / {{סי|מְ}}כֻנֶּה יִכְתֹּב יָדוֹ לַייָ / {{סי|מֻ}}בְטָח '''יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ'''.{{ממס|תהלים קל ז}}{{ש}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹ בְּטוֹב יְרַוֶּה נוֹצֵר חֶסֶד / {{סי|נ}}וֹשַׁע בּוֹ אָב מֵאוּר כֶּשֶׂד / {{סי|נִ}}שְׁעָן '''כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד'''.{{ממס|תהלים קל ז}}{{ש}} {{סי|ס}}וֹד יְיָ לִקְנוּיֵי מֵעַבְדוּת / {{סי|סְ}}לִיחָה הֵכִין יוֹם עָשׂוֹר לְעֵדוּת / {{סי|ס}}וֹלֵחַ '''וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת'''.{{ממס|תהלים קל ז}} {{סי|עֵ}}ינַי לְמוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי אֵל / {{סי|ע}}וֹנֶה וְצִדְקוֹתָיו כְּהַרְרֵי אֵל / {{סי|עִ}}זּוּז '''וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל'''.{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}} {{סי|פְּ}}נֵה אֵלַי שִׁוַּעְתִּי בִּמְעוֹנוֹתָיו / {{סי|פְּ}}שָׁעַי לִמְחוֹת כְּעָב עֲנָנוֹתָיו / {{סי|פּ}}וֹדֶה '''מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו'''.{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}} {{סי|צָ}}רוֹת יַעֲבִיר מִיצִירוֹתָיו / {{סי|צְ}}מוּדִים יוֹם וָלֵיל בְּחַצְרוֹתָיו / {{סי|צ}}וֹעֲקִים לִפְדוֹתָם '''מִכֹּל צָרוֹתָיו'''.{{ממס|תהלים כה כב}} {{סי|קָ}}רוֹב הוּא אֱלֹהִים אֱמֶת / {{סי|קְ}}חוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים לְרוֹמְמוֹ בֶּאֱמֶת / {{סי|ק}}וֹשֵׁב '''לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת'''.{{ממס|תהלים קמה יח}}{{ש}} {{סי|רְ}}אֵה רֹגֶז אַרְבַּע מַחֲטִיאוֹתַי / {{סי|רְ}}אֵה הוֹסִיפוּ עֹל מוֹטוֹתַי / {{סי|רַ}}חוּם '''וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי'''.{{ממס|תהלים כה יח}}{{ש}} {{סי|שָׁ}}מְרָה נַפְשׁוֹת עַיִן תּוֹלוֹת לָךְ / {{סי|שׁ}}וֹמֵר פְּתָאִים לַחֲסוֹת בְּצִלָּךְ / {{סי|שָׁ}}'''מְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ'''.{{ממס|תהלים טז א}} {{רפרן|{{סי|תֹּ}}ם וָיֹשֶׁר יַחַד בְּהַרְבּוֹתֶךָ / {{סי|תִּ}}זְכֹּר לְהַרְבּוֹת טוֹבוֹתֶיךָ / {{סי|תָּ}}מִיד לְרַחֲמֵנוּ כִּי קִוִּיתִיךָ.{{ממס|תהלים כה כא}} קָדוֹשׁ}} ===אות קידושיך אימנתי=== {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|א}}וֹת קִדּוּשֶׁיךָ {{סי|אִ}}מַּנְתִּי / {{סי|אֹ}}ם לְהַקְדִּישְךָ {{סי|אֻ}}מַּנְתִּי {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|בִּ}}טִּיתִי לְחַלּוֹת {{סי|בֶּ}}עָשׂוֹר / {{סי|בָּ}}רוּךְ {{סי|בְּ}}לִי מַחֲסוֹר {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|גְּ}}אוּת גַּם {{סי|גְּ}}דֻלָּה / {{סי|גְּ}}אוּלֶיךָ גָּשִׁים לְ{{סי|גַ}}דְּלָה {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|דְּ}}לָתֶיךָ הַיּוֹם {{סי|דָּ}}פַקְנוּ / {{סי|דְּ}}חֵה אֶת {{סי|דּ}}וֹחֲקֵינוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|הֲ}}לֹא לְךָ {{סי|הַ}}צֶּדֶק / {{סי|הַ}}יּוֹם זוֹעֲקֶיךָ {{סי|הַ}}צְדֵּק {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|וּ}}לְקוֹרְאֶיךָ טוֹב {{סי|וְ}}סַלָּח / {{סי|וַ}}תֵּר פִּשְׁעָם {{סי|וּ}}סְלַח {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|זְ}}כֹר רַחֲמֶיךָ {{סי|זָ}}עַקְנוּ / {{סי|זַ}}כֵּנוּ וּשְׁמַע {{סי|זַ}}עֲקָתֵנוּ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|חָ}}טָאנוּ לְךָ {{סי|חָ}}נֵּנוּ / {{סי|חֲ}}טָאֵינוּ לִסְלֹחַ {{סי|חִ}}לִּינוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|ט}}וֹב מִדְּרָכֶיךָ {{סי|טָ}}עִינוּ / {{סי|ט}}וּבְךָ לְהוֹדִיעַ {{סי|טְ}}עֵנוּ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|יָ}}הּ רִשְׁעֵנוּ {{סי|יָ}}דַעְנוּ / {{סי|י}}וֹם רַחֲמֶיךָ {{סי|יַ}}דְּעֵנוּ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|כְּ}}בוֹאֵנוּ לִמְצֹא {{סי|כֹ}}פֶר / {{סי|כְּ}}רַחוּם לְעַמְּךָ {{סי|כַּ}}פֵּר {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|לַ}}עֲוֹנוֹתֵינוּ מַה {{סי|לַּ}}עֲשׂוֹת / {{סי|לְ}}בַד בְּךָ {{סי|לַ}}חֲסוֹת {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי צְבָא {{סי|מְ}}רוֹמִים / {{סי|מַ}}לְכוּת מַלְכָּם {{סי|מְ}}רוֹמְמִים {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|נְ}}טוֹתוֹ דִּין {{סי|נֶ}}גְדָּם / {{סי|נ}}וֹי תָּאֳרָם {{סי|נֶ}}הְדָּם {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|סְ}}מֹךְ מְבַקְשֵׁי {{סי|סְ}}לִיחָה / {{סי|שׂ}}וֹחֲחֵי שְׁמָעָה וּ{{סי|סְ}}לָחָה {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|עֵ}}ת יִשְׂאוּ {{סי|עֵ}}ינָם / {{סי|עֲ}}נֵם וְשָׂא {{סי|עֲ}}וֹנָם {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּתַחַן {{סי|פִּ}}יהֶם / {{סי|פְּ}}נֵה וְהָאֵר {{סי|פְּ}}נֵיהֶם {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|צ}}וּר לְפַתּוֹתְךָ {{סי|צָ}}מִים / {{סי|צ}}וֹעֲקִים רְעֵבִים וּ{{סי|צְ}}מֵאִים {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים מְכֻנִּים {{סי|קְ}}רוּאֶיךָ / {{סי|קָ}}דוֹשׁ לְשַׁלֵּשׁ {{סי|ק}}וֹרְאֶיךָ {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|רַ}}חוּם רַבִּים {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ / {{סי|רַ}}חֵם לְמַעַן {{סי|רְ}}חוּמֶיךָ {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|שִׁ}}בְעָה אַתָּה {{סי|שׁ}}וֹכֵן / {{סי|שְׁ}}עֵנוּ בְּכָל {{סי|שֶׁ}}כֶן {{רפרן|אֵל טוֹב וְסַלָּח / בְּרַחֲמֶיךָ תִסְלַח לְעַמְּךָ. קָדוֹשׁ}} {{סי|תִּ}}סְלַח לִמְיַחֲלֶיךָ {{סי|תָּ}}מִיד / {{סי|תְּ}}דַבֵּר וְצִדְקָם {{סי|תַּ}}עֲמִיד {{רפרן|אֵל נוֹשֵׂא עָוֹן / סְלַח נָא לַעֲוֹן / מְיַחֲלֶיךָ. קָדוֹשׁ}} ===אנא אזון שועת חנון=== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} '''וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ''' {{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן / {{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן / יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה / {{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה / אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הֵ}}עָתֶר לָנוּ בְּצוֹם הֲלֹא זֶה / {{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה / סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ / {{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ וּכְרֹב רַחֲמֶיךָ / חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ / {{סי|יְ}}יָ אֱלֹהֵי תוֹחַלְתֵּנוּ / וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל / {{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתְךָ אֵל / כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ / {{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶךָ / גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|סְ}}לַח לַעֲוֹן עָם בְּךָ נוֹשַׁע / {{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע / נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן / {{סי|צְ}}לֹל בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל עָוֹן / וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ק}}וֹלֵנוּ תַאֲזִין מִשְּׁמֵי שַׁחַק / {{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחַק / וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ / {{סי|תַּ}}חַן עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ / וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}} {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ===אשר אימתך=== '''לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ''' <poem> {{סי|אֲ}}שֶׁר {{סי|אֵ}}ימָתֶךָ {{סי|בְּ}}חִצִּי {{סי|בְ}}רָקִים {{סי|גֵּ}}אוּת {{סי|גְּ}}דוּדִים {{סי|דְּ}}מָמָה {{סי|דַ}}קָּה {{סי|הֲ}}מוֹנֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה {{סי|וְ}}יִרְאָה {{סי|וָ}}רַעַד {{סי|זִ}}קִּי {{סי|זֹ}}הֲרִים {{סי|חֲ}}גוּרֵי {{סי|חֵ}}מָה {{סי|ט}}וֹעֲנֵי {{סי|טַ}}הֲרָה {{סי|יְ}}שָׁרָה {{סי|יְ}}הַלֵּכוּ {{סי|כְּ}}סוּיֵי {{סי|כְ}}נָפַיִם {{סי|לְ}}מוּדֵי {{סי|לְ}}עוֹפֵף {{סי|מְ}}שָׁרְתָיו {{סי|מ}}וֹקֵד {{סי|נ}}וֹצְצָיו {{סי|נְ}}כוֹחוֹת {{סי|סְ}}בוּבֵי {{סי|שְׂ}}רָפִים {{סי|עֲ}}גֻלֵּי {{סי|עֵ}}ינַיִם {{סי|פְּ}}נֵיהֶם {{סי|פְּ}}חָדִים {{סי|צ}}וֹרוֹתָם {{סי|צ}}וּרוֹת {{סי|קַ}}וָּם {{סי|ק}}וֹלוֹת {{סי|רִ}}גְשָׁתָם {{סי|רַ}}עַשׁ {{סי|שִׁ}}מְעָם {{סי|שָׁ}}אוֹן {{סי|תָּ}}קְפָּם {{סי|תְּ}}הִלּוֹת </poem> ===אמרו לאלהים=== {{הור|סימן: '''א"ב'''. במחזור בני רומא חסרות אותיות מ-ר, והן נמצאות במחזור רומניא}} '''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ''' אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֱ}}מֶת פָּעֳלוֹ{{ר1}} אַלְפֵי אֲלָפִים חֵילוֹ{{ר1}} שֹׁבֵר אֲרָזִים בְּקוֹלוֹ{{ר1}} וּמִתְגַּבֵּר בְּהֵיכָלוֹ{{ר1}} וְכָבוֹד בְּהֵיכָלוֹ{{ר1}} צִבְאוֹת צְבָאוֹת מְיַחֲלוֹ{{ר1}} וּבִקְדֻשָּׁה נְהַלְלוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בּ}}וֹנֶה עֲלִיּוֹת בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בְּלוּלֵי אֵשׁ וּמַיִם{{ר1}} שִׁבְתּוֹ בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} סְבִיבוֹתָיו שֶׁלֶג וּמַיִם{{ר1}} נֶאְדָּר מִקּוֹלוֹת מַיִם{{ר1}} וְטָרַף אֵשׁ וּמַיִם{{ר1}} וְיִחוּדוֹ פַּעֲמַיִם{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גִּ}}בּוֹר בִּגְבוּרוֹת{{ר1}} גְּדוֹל נוֹרָאוֹת{{ר1}} קוֹרֵא דוֹרוֹת{{ר1}} וּמַשְׁמִיעִים לוֹ זְמִירוֹת{{ר1}} חַיּוֹת בְּכִסְאוֹ בְּאוּרוֹת{{ר1}} וְכֶתֶר לוֹ מַכְתִּירוֹת{{ר1}} חוֹמֵל חוּג כְּתוֹרוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}ר בָּעֲרָבוֹת{{ר1}} חוֹצֵב לֶהָבוֹת{{ר1}} אֲלָפִים וּרְבָבוֹת{{ר1}} כְּבוֹדוֹ לְהַרְבּוֹת{{ר1}} אֵשׁ וְחֹשֶׁךְ סְבִיבוֹת{{ר1}} כֵּס חַי מְסוֹבְבוֹת{{ר1}} חֲבִיבוֹת וְנֶאֱהָבוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הָ}}דוּר בְּמַעֲלוֹתָם{{ר1}} קַלִּים בְּרִיצָתָם{{ר1}} שְׁבִיבִין דִּי נוּר בְּמַחֲנוֹתָם{{ר1}} וְגַלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק בִּמְקוֹמוֹתָם{{ר1}} כְּאֵשׁ מַבְהֶקֶת דְּמוּתָם{{ר1}} שִׁיר וָשֶׁבַח קְרִיאָתָם{{ר1}} לְאֵל שׁוֹכֵן עַל אַרְבַּעְתָּם{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים{{ר1}} כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ מֻבְחָנִים{{ר1}} וּדְמוּת כְּאַחַת מְכֻוָּנִים{{ר1}} עוֹמְדִים וּמוּכָנִים{{ר1}} לְהַמְלִיךְ לְמַלְכָּם מִתְכַּוְּנִים{{ר1}} רִבֵּי רְבָבוֹת נְכוֹנִים{{ר1}} וְכֶתֶר לַגָּדוֹל נוֹתְנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זִ}}קִּים בּוֹעֲרוֹת{{ר1}} עֵינַיִם מְאִירוֹת{{ר1}} מִתְחַלְּפוֹת מַרְאוֹת מִמַּרְאוֹת{{ר1}} וְנֹגַהּ לַפִּידוֹת מְבֹעֲרוֹת{{ר1}} מְהַלְּכוֹת בֵּין חַיּוֹת נִבְעָרוֹת{{ר1}} וְנֵזֶר לְאָיֹם קוֹשְׁרוֹת{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}שְׁמַלֵּי מַלְאָכִים{{ר1}} לְפָנָיו מְהַלְּכִים{{ר1}} גֶּחָלִים לוֹחֲכִים{{ר1}} זֶה בָּזֶה נִמְלָכִים{{ר1}} עַל נְהַר דִּינוּר הוֹלְכִים{{ר1}} עוֹלִים וּמַמְלִיכִים{{ר1}} לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי פָנִים{{ר1}} יְקָרִים מִפְּנִינִים{{ר1}} אֲשֶׁר לָהֶם אַרְבָּעָה פָנִים{{ר1}} לְכָל צַד פּוֹנִים{{ר1}} שִׁיר לְמַלְכָּם נוֹתְנִים{{ר1}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ עוֹנִים{{ר1}} לְעֵינָיו כְּיוֹנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|יָ}}הּ בִּמְעוֹנוֹ{{ר1}} עֹז בִּימִינוֹ{{ר1}} וּמְשָׁרְתֵי מַחֲנוֹ{{ר1}} עוֹמְדִים לְהַאֲמִינוֹ{{ר1}} הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים לְחַסְּנוֹ{{ר1}} בְּשִׁירוֹת לְנַגְּנוֹ{{ר1}} לְשׁוֹאֵג מִמְּעוֹנוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כְּ}}רוּבֵי אֵשׁ{{ר1}} וּמַלְאֲכֵי אֵשׁ{{ר1}} חֲצוּבֵי אֵשׁ{{ר1}} טְבוּלֵי בְּנַהֲרֵי אֵשׁ{{ר1}} וְרוֹגְשִׁים מֵאֵשׁ{{ר1}} וּדְמוּת מַרְאָם אֵשׁ{{ר1}} מַבְהִיקִים בְּלַפִּידֵי אֵשׁ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ל}}וֹהֲטֵי בְּרָקִים{{ר1}} אֵשׁ מַבְרִיקִים{{ר1}} כְּזָהָב מְזֻקָּקִים{{ר1}} כְּלַפִּידִים מַבְהִיקִים{{ר1}} וְנוּר מֵאַפֵּיהוֹן דּוֹלְקִים{{ר1}} מְשַׁלְּחִים זִקִּים{{ר1}} מַרְאוֹת שׁוֹכֵן שְׁחָקִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מַ}}לְאֲכֵי חִצִּים{{ר1}} שָׁבִים וְרָצִים{{ר1}} כְּעֵין קָלָל נֹצְצִים{{ר1}} בּוֹהֲקִים קוֹרְצִים{{ר1}} וּשְׁכִינָה חוֹצְצִים{{ר1}} בְּמַלְכָּם חֲפֵצִים{{ר1}} וּדְמוּתוֹ לֹא צָצִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נֹ}}קֵם וּבַעַל חֵמָה{{ר1}} וּמַלְאֲכֵי רוּמָה{{ר1}} עוֹמְדִים בְּאֵימָה{{ר1}} חֲגוּרֵי חֵמָה{{ר1}} בְּמַחֲנָם דְּמָמָה{{ר1}} גְּבוֹהֵי קוֹמָה{{ר1}} מַקְדִישִׁין לִימִין רוֹמֵמָה{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ס}}וֹבֵל עֶלְיוֹנִים{{ר1}} בְּרֹאשׁוֹ כֶּתֶר רְנָנִים{{ר1}} שְׂרָפָיו וְגַלְגִּלָּיו חֲסוּנִים{{ר1}} אוֹפַנָּיו וּכְרוּבִים הֶגְיוֹנִים{{ר1}} שִׁירִים מְנַגְּנִים{{ר1}} שָׁרִים אַחַר נוֹגְנִים{{ר1}} לְשׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עָ}}שִׁים וְרוֹגְשִׁים{{ר1}} גְּוִיָּתָם כְּתַרְשִׁישִׁים{{ר1}} עוֹלָם מַרְעִישִׁים{{ר1}} לְהַמְלִיכוֹ חָשִׁים{{ר1}} גְּדוּדִים גּוֹעֲשִׁים{{ר1}} רֶנֶן רוֹחֲשִׁים{{ר1}} לְנַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פְּ}}לִיאֵי רֶגֶל יְשָׁרָה{{ר1}} כְּעֵין קֶרַח הַנּוֹרָא{{ר1}} עֲשׂוּיוֹת בִּגְבוּרָה{{ר1}} בְּרֹאשָׁם כֶּתֶר תִּפְאָרָה{{ר1}} בְּפִיהֶם שִׁירָה{{ר1}} בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה{{ר1}} לְאַדִּיר וְנוֹרָא{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר דּוֹדִי צַח{{ר1}} צִדְקָתוֹ לָנֶצַח{{ר1}} צִלְצוּלוֹ בְּפֶצַח{{ר1}} גְּבוּרָתוֹ לְצַחְצַח{{ר1}} שׁוֹכֵן מְרוֹמֵי נֶצַח{{ר1}} עִזּוּזוֹ לְהַפְצַח{{ר1}} צִדְקָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|ק}}וֹלָם כַּמַּיִם רַבִּים{{ר1}} אֲפוּדֵי לְהָבִים{{ר1}} סוּסֵי אֵשׁ רְכוּבִים{{ר1}} הִלּוּל מַרְבִּים{{ר1}} בְּאֵשׁ מִתְלַהֲבִים{{ר1}} שׁוֹאֲגִים כְּלָבִים{{ר1}} לְסִתְרוֹ בְּעָבִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רְ}}צוֹנוֹ בְגַלְגַלִּים{{ר1}} בְּרָקָיו קַלִּים{{ר1}} גְּדוּדָיו נִסְגָלִים{{ר1}} חַשְׁמַלָּיו מְסַלְסְלִים{{ר1}} מְרוֹמְמִים וּמְהַלְלִים{{ר1}} תְּהִלּוֹת וְהִלּוּלִים{{ר1}} מַשְׁמִיעִים לְאֵל אֵלִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{סוף}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי יוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ{{ר1}} אוֹר זִיו כִּתְרוֹ{{ר1}} בְּמוֹשַׁב הֲדָרוֹ{{ר1}} מַבְהִיק אוֹרוֹ{{ר1}} יוֹפִיעַ מֵחֲדָרוֹ{{ר1}} עַל עַם בְּחִירוֹ{{ר1}} בְּחֹסֶן וּבְשֶׁבַח נְהַדְּרוֹ{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}קְפּוֹ בַּשַּׁלִּיטִים{{ר1}} עֵינָיו מְשׁוֹטְטִים{{ר1}} מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֲטִים{{ר1}} צוֹפִים וּמַבִּיטִים{{ר1}} מַרְבִּים שִׁיר וְלֹא מַמְעִיטִים{{ר1}} וְאַחַר הִרְהוּר לֹא מַטִּים{{ר1}} תְּהִלָּה לְשׁוֹפֵט עַל כָּל הַשּׁוֹפְטִים{{ר2}} מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ ===אשר יראתך=== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בְּ{{סי|אֹ}}מֶץ מַלְאָכִים{{ר1}} {{סי|בְּ}}ךָ נִמְלָכִים{{ר1}} {{סי|גֹּ}}הֲצִים וּמַמְלִיכִים{{ר1}} {{סי|דֹּ}}הַר לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מֵ{{סי|הֶ}}בֶל חֲשׁוּבִים{{ר1}} {{סי|וְ}}לֶעָפָר שָׁבִים{{ר1}} {{סי|זְ}}דוֹנוֹת מִתְחַשְּׁבִים{{ר1}} {{סי|ח}}וֹטְאִים וְשָׁבִים{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בְּ{{סי|טַ}}פְסְרֵי עֲרָבוֹת{{ר1}} {{סי|יְ}}דוֹדֵי לֶהָבוֹת{{ר1}} {{סי|כִּ}}תֵּי רְבָבוֹת{{ר1}} {{סי|לְ}}אֵין סוֹף לְהַרְבּוֹת{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מִ{{סי|מּ}}וֹאֲסֵי עֲרָבוֹת{{ר1}} {{סי|נֶ}}אָצוֹת לְהַרְבּוֹת{{ר1}} {{סי|סְ}}פוּפֵי מְרִיבוֹת {{ר1}} {{סי|עֲ}}וֹנוֹת רַבּוֹת{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ אֲשֶׁר יִרְאָתָךְ{{ר1}} בִּ{{סי|פְ}}לִיאֵי אֶרְאֶלִּים{{ר1}} {{סי|צִ}}בְאוֹת אֵלִים{{ר1}} {{סי|קְ}}דֻשָּׁה מְעַלִּים{{ר1}} {{סי|ר}}וֹנְנִים וּמְהַלְלִים{{ר2}} וְהִלּוּלָךְ בְּפִיהֶם וְחָשַׁקְתָּ לְהִתְהַלֵּל{{ר1}} מִ{{סי|שְּׁ}}נוֹתָם קַלּוֹת{{ר1}} {{סי|שׁ}}וּרוֹתָם עֲקַלְקָלוֹת{{ר1}} {{סי|תּ}}וֹכְנֵי מְעֻקּלוֹת{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִיד לְהַלְלָךְ בְּמַקְהֵלוֹת{{ר2}} וְהִיא גְדֻלָּתֶךָ ===בתגרת שוד=== {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל <poem> בְּ{{סי|תִ}}גְרַת {{סי|שׁ}}וֹד לֹא תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ בְּ{{סי|קַ}}דְרוּת {{סי|צְ}}פוֹנִי לֹא תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ בְּ{{סי|עֹ}}רֶף {{סי|ס}}וֹרֶרֶת לֹא תְ{{סי|נַ}}גְּפֵנוּ בְּ{{סי|מַ}}עַל {{סי|לִ}}מְעֹל לֹא תַ{{סי|כְ}}אִיבֵנוּ בְּ{{סי|יֵ}}צֶר {{סי|טָ}}מוּן לֹא תְ{{סי|חַ}}יְּבֵנוּ בְּ{{סי|זָ}}דוֹן {{סי|וּ}}מֶרֶד לֹא תַ{{סי|חְ}}בִּילֵנוּ בְּ{{סי|דַ}}אֲבוֹן {{סי|גִּ}}לּוּל לֹא תְ{{סי|בִ}}יאֵנוּ בְּ{{סי|אַ}}שְׁמַת {{סי|עָ}}וֹן לֹא תְ{{סי|אַ}}בְּדֵנוּ </poem> ===המכירים=== וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ <poem> הַמַּכִּירִים {{סי|אָ}}מְצָךְ {{סי|בֶּ}}אֱמוּנֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|גְּ}}בוּרוֹת {{סי|דִּ}}ינֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|וּ}}מַנְעִימֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|זֹ}}הַר {{סי|ח}}וֹתָמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|טַ}}הֲרַת {{סי|יְ}}דִידֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|מַ}}לְכוּת {{סי|נָ}}עֳמֶךָ הַמַּכִּירִים {{סי|ס}}וֹד {{סי|עַ}}מֶּךָ הַמַּכִּירִים {{סי|פְּ}}דוּת {{סי|צְ}}בָאֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|קְ}}דֻשַּׁת {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|שִׁ}}לְטוֹן {{סי|תְּ}}מִימֶיךָ </poem> ===אור נוגה=== וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ {{סי|א}}וֹר נֹגַהּ עֲטִיַּת מְעִילוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ שֵׁם כְּבוֹד גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|גִּ}}בּוֹר כֹּחַ וְשַׂגִּיא חֵילוֹ :שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|דָּ}}ר שִׁבְעָה וְהוּא בְאֶחָד{{ש}} {{סי|ה}}וּא לְבַדּוֹ בְּיִחוּד נִתְיַחַד{{ש}} {{סי|וְ}}עִמּוֹ צְבָא הַמְשֵׁל וָפַחַד :שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|זָ}}הֳרֵי שְׁבִיבֵי אוֹר בִּפְנִינָיו{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנָיו{{ש}} {{סי|טְ}}כוּסֵי גַלְגַּל הֵם אוֹפַנָּיו :בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|יְ}}קֹד סוּפָה וּסְעָרָה מַעְגָּלָיו{{ש}} {{סי|כִּ}}לְכּוּל עָנָן אֲבַק רַגְלָיו{{ש}} {{סי|לַ}}הֲטַת אֵשׁ בֹּעֶרֶת גַּלְגִּלָּיו :וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|מַ}}לְאָךְ בְּתֻפֵּי לַהַב מְתוֹפֵף{{ש}} {{סי|נְ}}גִינוֹת חֲדָשׁוֹת לְחַדֵּשׁ וּלְנוֹפֵף{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַ כַּנֶּשֶׁר יַשְׁמִיעַ וִיצַפְצֵף :וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|עִ}}מּוֹ כָל מִינֵי זְמָר{{ש}} {{סי|פֶּ}}לִאי הוּא שְׁמוֹ נֶאֱמַר{{ש}} {{סי|צִ}}לְצוּל קְדֻשָּׁתוֹ לַעֲנוֹת וְלוֹמַר :וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|ק}}וֹל יַשְׁמִיעַ מֵאַרְבַּע תּוֹצָאוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}בוּעִים וּמְרֻבָּעִים לְכָל תּוֹצָאוֹת{{ש}} {{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בְּקוֹל צָבָא וְאוֹת :קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} {{סי|תַּ}}חַת וּמַעְלָה יָסְדָה יָדוֹ{{ש}} {{סי|תֹּ}}לֶה תֵבֵל בִּזְרֹעַ יָדוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}קִּיף וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ :מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ {{רפרן|אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / וְאֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְּלִים / אָנָּא שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ וּלְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים}} ===סילוק=== {{הור2|למנהג איטליה אומרים את הסילוק {{צ|[[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל]]}} (ויש שאומרים רק את הקטע הראשון שלו), ומוסיפים {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}; ולמנהג רומניא אומרים את הסילוק {{צ|[[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך]]}}.}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:יוחנן הכהן בירבי יהושע]] prbwazm2sg4fq1bay3h03a9l5hvwifv 0 1734413 3003813 3003310 2026-04-09T16:51:53Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות/המקור הכהני]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות/המקור הכהני]] 3003310 wikitext text/x-wiki <div class="mw-content-ltr"></div>מקור הכהני מבוסס על ספרו של מרטין נות' (Martin Noth); היסטוריה מסורות של התורה (Überlieferungsgeschichte des Pentateuch) (1948) בראשית '''א'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|א|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי.<קטע סוף=לא/> '''ב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויכלו השמים והארץ וכל צבאם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אלה תולדות השמים והארץ בהבראם.<קטע סוף=ד/> '''ה'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת.<קטע סוף=לב/> '''ו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה.<קטע סוף=כב/> '''ז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום.<קטע סוף=כד/> '''ח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וידבר אלהים אל נח לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ {{כתיב וקרי|הוצא|היצא}} אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה.<קטע סוף=יט/> '''ט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת.<קטע סוף=כט/> '''י'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול.<קטע סוף=לב/> '''יא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן.<קטע סוף=לב/> '''יב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען.<קטע סוף=ה/> '''יג'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפרדו איש מעל אחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט.<קטע סוף=כט/> '''טז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ושרי אשת אברם לא ילדה לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם.<קטע סוף=טז/> .<קטע סוף=פרק טז/> '''יז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו.<קטע סוף=כז/> .<קטע סוף=פרק יז/> '''כא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעש יהוה לשרה כאשר דבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו.<קטע סוף=ה/> '''כג'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויענו בני חת את אברהם לאמר לו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישתחו אברהם לפני עם הארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויען עפרון את אברהם לאמר לו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת.<קטע סוף=כ/> '''כה'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ומשמע ודומה ומשא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>חדד ותימא יטור נפיש וקדמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם.<קטע סוף=כו/> '''כו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה.<קטע סוף=לה/> .<קטע סוף=פרק כו/> '''כז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים.<קטע סוף=מו/> '''כח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} '''לא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>את כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען.<קטע סוף=יח/> '''לג'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם.<קטע סוף=יח/> '''לה'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויעל מעליו אלהים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהיו בני יעקב שנים עשר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>בני רחל יוסף ובנימן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו.<קטע סוף=כט/> .<קטע סוף=פרק לה/> '''לו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואלה תלדות עשו הוא אדום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואהליבמה ילדה את {{כתיב וקרי|יעיש|יעוש|אחרי מקף=1}} ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את {{כתיב וקרי|יעיש|יעוש|אחרי מקף=1}} ואת יעלם ואת קרח.<קטע סוף=יד/> '''לז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם.<קטע סוף=ב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} '''מא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים.<קטע סוף=מו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} '''מו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ובני לוי גרשון קהת ומררי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובני דן חשים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים.<קטע סוף=כז/> '''מז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה.<קטע סוף=כח/> '''מח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם.<קטע סוף=ו/> '''מט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויקרא יעקב אל בניו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו.<קטע סוף=לג/> '''נ'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויעשו בניו לו כן כאשר צום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא.<קטע סוף=יג/> שמות '''א'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ראובן שמעון לוי ויהודה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>יששכר זבולן ובנימן.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>דן ונפתלי גד ואשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך.<קטע סוף=יד/> '''ב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים.<קטע סוף=כה/> '''ו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ובני יצהר קרח ונפג וזכרי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה.<קטע סוף=ל/> '''ז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי הדם בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=כב/>... '''ח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=טו/> '''ט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה.<קטע סוף=יב/> '''יא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו.<קטע סוף=י/> '''יב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר.<קטע סוף=א/> (<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה.<קטע סוף=ב/>) <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>תושב ושכיר לא יאכל בו.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>כל עדת ישראל יעשו אתו.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם.<קטע סוף=נא/> '''יד'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ופרעה הקריב וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויט משה את ידו על הים ויבקעו המים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויט משה את ידו על הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם.<קטע סוף=כט/> '''טו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסע משה את ישראל מים סוף.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים.<קטע סוף=כז/> .<קטע סוף '''טז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{כתיב וקרי|וילינו|וילונו}} כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי {{כתיב וקרי|תלונו|תלינו}} עלינו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת.<קטע סוף=לד/> '''יז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''--}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים.<קטע סוף=א/> '''יט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני.<קטע סוף=א/> '''כד'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס הענן את ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יח/> '''כה'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כה|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר.<קטע סוף=מ/> '''כו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כו|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת.<קטע סוף=לז/> '''כז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך {{כתיב וקרי|ועמדו|ועמודיו}} עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל.<קטע סוף=כא/> '''כח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ועשית משבצת זהב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והטור השני נפך ספיר ויהלם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>והטור השלישי לשם שבו ואחלמה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וירכסו את החשן {{כתיב וקרי|מטבעתו|מטבעתיו}} אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כח|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו.<קטע סוף=מב/> '''כט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כט|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם.<קטע סוף=מו/> '''ל'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו.<קטע סוף=לח/> '''לא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים.<קטע סוף=יח/> '''לה'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לה|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת.<קטע סוף=לה/> '''לו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר.<קטע סוף=ז/> '''לז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני {{כתיב וקרי|קצוותו|קצותיו}}<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח.<קטע סוף=כט/> '''לו'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לו|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת.<קטע סוף=לח/> '''לח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>כל קלעי החצר סביב שש משזר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב.<קטע סוף=לא/> '''לט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כתפת עשו לו חברת על שני {{כתיב וקרי|קצוותו|קצותיו}} חבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והטור השני נפך ספיר ויהלם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והטור השלישי לשם שבו ואחלמה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו {{כתיב וקרי|בריחו|בריחיו}} ועמדיו ואדניו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לט|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה.<קטע סוף=מג/> '''מ'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישם את מסך הפתח למשכן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|מ|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם.<קטע סוף=לח/> ויקרא (כל הספר הוא ממקור כהני מובא כאן רק הקטעים שהם חלק מרצף הסיפור) '''ח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ח|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה.<קטע סוף=לו/> '''ט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקרב את העלה ויעשה כמשפט.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישא אהרן את {{כתיב וקרי|ידו|ידיו|אחרי מקף=1}} אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם.<קטע סוף=כד/> '''י'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר יהוה אל אהרן לאמר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישמע משה וייטב בעיניו.<קטע סוף=כ/> '''טז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וסמך אהרן את שתי {{כתיב וקרי|ידו|ידיו}} על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=לד/> במדבר '''א'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לשמעון שלמיאל בן צורישדי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ליהודה נחשון בן עמינדב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ליששכר נתנאל בן צוער.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לזבולן אליאב בן חלן.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לבנימן אבידן בן גדעני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>לדן אחיעזר בן עמישדי.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לאשר פגעיאל בן עכרן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לגד אליסף בן דעואל.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לנפתלי אחירע בן עינן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אלה {{כתיב וקרי|קריאי|קרואי}} העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|א|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו.<קטע סוף=נד/> '''ב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו.<קטע סוף=לד/> '''ג'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ג|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=נא/> '''ד'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=מט/> '''ז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>שעיר עזים אחד לחטאת<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדה צור.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סח/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=סח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|סט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סט/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=סט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|ע}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ע/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=ע/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עא/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי.<קטע סוף=עא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עב/>ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן.<קטע סוף=עב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עג/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=עג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עד/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=עד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עה/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=עה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עו/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=עו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עז/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן.<קטע סוף=עז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עח/>ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן.<קטע סוף=עח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|עט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עט/>קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה.<קטע סוף=עט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פ/>כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת.<קטע סוף=פ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פא/>פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה.<קטע סוף=פא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פב/>שעיר עזים אחד לחטאת.<קטע סוף=פב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פג/>ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן.<קטע סוף=פג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פד/>זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה.<קטע סוף=פד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פה/>שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש.<קטע סוף=פה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פו/>כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה.<קטע סוף=פו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פז/>כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת.<קטע סוף=פז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פח/>וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו.<קטע סוף=פח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ז|פט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פט/>ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו.<קטע סוף=פט/> '''ח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם.<קטע סוף=כו/> '''ט'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה.<קטע סוף=כג/> '''י'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדה צור.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו.<קטע סוף=כח/> '''יג'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>למטה שמעון שפט בן חורי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>למטה יהודה כלב בן יפנה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>למטה יששכר יגאל בן יוסף.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>למטה אפרים הושע בן נון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>למטה בנימן פלטי בן רפוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>למטה זבולן גדיאל בן סודי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>למטה דן עמיאל בן גמלי.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>למטה אשר סתור בן מיכאל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>למטה נפתלי נחבי בן ופסי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>למטה גד גאואל בן מכי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ושם ראינו את הנפילים (בני ענק מן הנפלים) ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם.<קטע סוף=לג/> '''יד'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותשא כל העדה ויתנו את קולם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו {{כתיב וקרי|וילונו|וילינו}} עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ.<קטע סוף=לח/> '''טז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישמע משה ויפל על פניו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי {{כתיב וקרי|תלונו|תלינו}} עליו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>דבר אל העדה לאמר העלו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעלו מעל קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> '''יז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע.<קטע סוף=כח/> '''יח'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כל חרם בישראל לך יהיה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו.<קטע סוף=לב/> '''כ'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל.<קטע סוף=כט/> '''כא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר.<קטע סוף=ד/> '''כב'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו.<קטע סוף=א/> '''כז'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וידבר משה אל יהוה לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה.<קטע סוף=כג/> '''לא'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וידבר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו.<קטע סוף=יב/> <small><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר יהוה אל משה לאמר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ובקר שנים ושבעים אלף.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וחמרים אחד וששים אלף.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ובקר ששה ושלשים אלף.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וחמרים שלשים אלף וחמש מאות.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ונפש אדם ששה עשר אלף.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אנשי הצבא בזזו איש לו.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לא|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה.<קטע סוף=נד/></small> ''' דברים לד'''<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה.<קטע סוף=ט/> [[קטגוריה:תנך]] [[קטגוריה:חקר המקרא]] 9o2db7n9ge0x077i6om5ohrnck4kt78 0 1734415 3003810 2962458 2026-04-09T16:50:23Z AdoniTzedek 36465 3003810 wikitext text/x-wiki # [[/המקור הכהני/]] # [[/המקור היהוויסטי/]] [[קטגוריה:מקרא]] o7nwlnmuv2s0qw5k9nh70znco5d6o33 3003811 3003810 2026-04-09T16:51:08Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות]] 3003810 wikitext text/x-wiki # [[/המקור הכהני/]] # [[/המקור היהוויסטי/]] [[קטגוריה:מקרא]] o7nwlnmuv2s0qw5k9nh70znco5d6o33 3003818 3003811 2026-04-09T16:53:21Z AdoniTzedek 36465 3003818 wikitext text/x-wiki # [[/המקור היהוויסטי/]] # [[/המקור הכהני/]] [[קטגוריה:מקרא]] fijzrqbi6qccdr5uf2f0r2km6youltl 2 1736199 3003792 3002170 2026-04-09T15:36:36Z בן עדריאל 9444 /* קרובות */ גם היא ליוסף בר יעקב 3003792 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== d4cwcl4odlook5v9tqhm6w73paw70ch 3003800 3003792 2026-04-09T15:51:48Z בן עדריאל 9444 /* פסח */ 3003800 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== cf5p254q0mnuoesasacx1x7e692x3m3 3003803 3003800 2026-04-09T16:17:34Z בן עדריאל 9444 /* קרובות */ המספרים מתייחסים למגן-מחיה-משלש. לחלקים אחרים בקרובה סימונים משלהם 3003803 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== 3d5wa9zfk6uekhxg0yir2gh8imwhbip 3003805 3003803 2026-04-09T16:24:55Z בן עדריאל 9444 /* מערביות */ 3003805 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== g9qopwsbeg40es5ejnj6tkuyr0qxzrx 3003808 3003805 2026-04-09T16:48:45Z בן עדריאל 9444 /* תעניות מקומיות */ 3003808 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאני מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[אבדנו מארץ טובה|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== bos3pa1wwlnxqyc7b7n890wgaopr3a1 3003809 3003808 2026-04-09T16:49:26Z בן עדריאל 9444 /* תעניות מקומיות */ 3003809 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו יש לשים במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאני מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== q7yloz9p55v1u6ak9n2p21ok73i3pls 3003946 3003809 2026-04-09T23:16:06Z מו יו הו 37729 /* תעניות מקומיות */ 3003946 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *[[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===מערביות=== ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== snzsu32sw1wgbg1qzklrxhklyzzcp05 3003948 3003946 2026-04-09T23:23:37Z מו יו הו 37729 /* שבועות */ 3003948 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== 7edhk68jsogxqswmwtd25lue5k1mf5p 3003949 3003948 2026-04-09T23:23:56Z מו יו הו 37729 /* מערביות */ 3003949 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] *[[אל אלהים ה' כמקראו]] *[[יושבי קצוות יראו]] *[[ימים מקדם אזכרה]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== gojmtq8bfl6oi0le4zdb4bjb1t7xg6e 3003950 3003949 2026-04-09T23:25:32Z מו יו הו 37729 /* מערביות */ 3003950 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== f8uke9mprm32idhcto0x0oj1oabux3y 3003951 3003950 2026-04-09T23:28:17Z מו יו הו 37729 /* מערביות */ 3003951 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== psbe1usmsrwtnhdoydzzwmrbvmfxz5z 3003952 3003951 2026-04-09T23:30:58Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3003952 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] ehrrds3zaa95ci7j2pwa5gvifzni5uc 3003956 3003952 2026-04-10T01:19:28Z בן עדריאל 9444 /* מערביות */ 3003956 wikitext text/x-wiki =נספח ללוח הסליחות= ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * ישראל אין מלך * אלהים באו גוים בקרב מחניך * חטאנו: אלהים באו גוים בנחלתך * קינה: ציון אל ירפי ידיך * קינה: ארים קול ילך כנחש * קינה: ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * אמרתי נא אספרה * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ==שובבי"ם ת"ת== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} {{הור2|מנהג נוסף בקונ' מנהג של פוזנא.}} ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *[[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תפילה לבית העלמין:{{ש}}[[רבון כל העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *[[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *[[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]] *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] |- |י"ד חשוון||פראג|| (חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר) * אנוסה לעזרה * ארכו הימים ותלאה רבתה * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: את ה' נודה בפינו |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- |כ"ט שבט||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |- |ב' אדר||פראג|| (חיבר רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) * אלה אזכרה ואשפכה * תולעת יעקב אל תיראי * פזמון: אלה במגן וצינה |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרא | * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * פזמון: [[הלוא עיניך לאמונה|אדני שמעה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * מי יודע ישוב * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי|משוד עניים]] |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |- |כ"ו סיון||אליק|| (ייסדן הט"ז) * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[יום זה לנו לזכרון|יום זה לנו]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (בתקופות מסוימות) (בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום) |} ==סליחות על הקדושים== (בדרך כלל נוספו בתפילות יו"כ) ===על גזירות פראג=== {{הור2|ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.}} * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] ===על קדושי גומבין (שנ"ו)=== * מסליחות פוזנא: אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי (תוספת למוסף יו"כ) * מסליחות ליטא: אלהים למדתני מנעורי ועד הנה (תוספת למוסף יו"כ) * ממעמקים אקרא (נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, כנראה נאמרה במוסף יו"כ בפוזנא) * ממנו רחק מנחם (נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז, וכתוב בכותרת שנועדה לא' באייר) ===על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א)=== (נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א) * אלהים באו גוים בנחלתך * פזמון: אם עוונינו ענו בנו ===על קדושי ראזינאי (ת"כ)=== (נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים) * אנא אדון העולמים ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת|מושל בעליונים]] * [[אם אבות אכלו בוסר|אם אבות]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** אלהים עליון גדול גבור ונורא ** פזמון: אין לנו פה ולא מצח * לרעב וליוקר המים: ** אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה|טוב לחסות]] * לשלום המלכות: ** אנא האל הנותן עוז ותעצומות ** פזמון: ה' בעזך ישמח מלך * למצוא חן בעיני המלך: ** אל מלך יושב על כסא רם ונשא ** פזמון: מלך מלכים ה' ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם באוצר השירה והפיוט (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (אשכנז המזרחי) ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי]] *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] nkzyhs1xmze7mfbb21mfcab5gsir4y9 0 1736212 3003785 2976901 2026-04-09T15:29:01Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003785 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|תוספת ('ביכור') למעריב לשבת חול המועד סוכות ממחזור ויטרי (במהדו' הורוויץ סימן תסא)}} {{הור|סימן: '''יצחק ברבי יצחק בן בת רבי יצחק החבר ברבי בנימין רבי שמואל'''… '''חזק ואמץ בתורה אמן'''}} {{סי|יָ}}מִים מִקֶּדֶם אֶזְכְּרָה וַאֲסַפְּרָה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי קֹדֶשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאָרָה{{ש}} {{סי|ח}}וֹמוֹתֶיהָ סַפִּיר וְאֶבֶן יְקָרָה{{ש}} {{סי|קִ}}רְיַת מֶלֶךְ עִיר לֹא נֶעֱדָרָה{{ש}} {{סי|בְּ}}קִרְבָּהּ צֶדֶק וּשְׁכִינָה שׁוֹרָה{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי אָבוֹת כֹּהֲנֵי מִשְׁמָרָה{{ש}} {{סי|בֹּ}}קֶר וָעֶרֶב בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|י}}וֹם יוֹם יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא {{סי|יַ}}קְרִיבוּ וְיָבִיאוּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה{{ש}} {{סי|צָ}}רְכֵי צִבּוּר וַעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה{{ש}} {{סי|חֶ}}לְבְּנָה וּשְׁחֵלֶת וְצִפֹּרֶן אֲרֻכָּה{{ש}} {{סי|קָ}}נֶה וְקִדָּה וּלְבוֹנָה זַכָּה{{ש}} {{סי|בַּ}}שַּׁחַר מֵבִיא מִנְחָה רְבוּכָה{{ש}} {{סי|נ}}וֹתֵן וּמַקְדִּישׁ וְקוֹצֶה כַּהֲלָכָה{{ש}} {{סי|בָּ}}עֶרֶב מַחֲצִיתָהּ שֵׁנִית לְעָרְכָה{{ש}} {{סי|תָּ}}מִיד לְרָצוֹן לְלוֹ הַמְּלוּכָה {{סי|רָ}}אשֵׁי בֵּית אַבְטִינַס עַל מַעַשׂ הַקְּטֹרֶת{{ש}} {{סי|בְּ}}יַד בֵּית גַּרְמוּ לֶחֶם פָּנִים לְמָסֹרֶת{{ש}} {{סי|יָ}}לוּשׁוּ כְּחֶפְצָם בִּכְלֵי שָׁרֵת{{ש}} {{סי|יַ}}עֲשׂוּ שְׁלֹשָׁה דְפוּסִים כְּמִין כַּוָּרֶת{{ש}} {{סי|צ}}וּרַת הָאֶחָד כְּמִדָּתָהּ מְצֻיָּרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}לַל שְׁנִיָּה רְחָבָה וְהַשְּׁלִישִׁי מְיֻתָּרֶת{{ש}} {{סי|ק}}וֹמוֹת הַחַלָּה כְּמִין סְפִינָה דּוֹקָרֶת{{ש}} {{סי|הֶ}}עֱמִידָהּ בְּטֹפַח הַשֻּׁלְחָן לַמִּסְגָּרֶת{{ש}} {{סי|חֲ}}מִשְׁתָּן לְמַעְלָה הֵימֶנָּה סוֹדָרֶת{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדָּן צְנִיפֵי זָהָב לְמִשְׁמָרֶת{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי מְפֻצָּלִין וַעֲלֵיהֶם קְנֵי זָהָב לְתִפְאָרֶת{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין אַחַת לְאֶחָת רוּחַ עוֹבָרֶת {{סי|רֹ}}חַב הַשֻּׁלְחָן לְאֹרֶךְ לֶחֶם [הַפָּנִים]{{ש}} {{סי|בֵּ}}ין הַסְּדָרִים בְּזִכֵּי לְבוֹנָה נְתוּנִים{{ש}} {{סי|יֵ}}שׁ אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם נִשְׁעָנִים{{ש}} {{סי|בִּ}}כְתָב מְפֹרָשׁ פֵּרְשׁוּהוּ נְבוֹנִים{{ש}} {{סי|נִ}}כְתָּב וּמוֹכִיחִים עִנְיָנִים{{ש}} {{סי|יְ}}קַדְּמוּ לִפְנֵיהֶם אַרְבָּעָה כֹהֲנִים{{ש}} {{סי|מִ}}קְצָתָן לְהַעֲבִיר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבְּזִכִּים יְשָׁנִים{{ש}} {{סי|נִ}}כְנָסִים אַחֲרֵימוֹ אַרְבָּעָה מְמֻנִּים{{ש}} {{סי|רֵ}}עֵיהֶם שְׁנַיִם אֶת הַלֶּחֶם מְכַוְּנִין{{ש}} {{סי|בַּ}}צָּפוֹן עוֹמְדִים וְלַדָּרוֹם פּוֹנִין {{סי|יְ}}כַוְּנוּ אִישׁ אִישׁ לְמַתַּת אֲרוּחוֹ{{ש}} {{סי|שָׁ}}ם יַעַמְדוּ זֶה לָזֶה לְנָכְחוֹ{{ש}} {{סי|מ}}וֹשֵׁךְ הַלָּה בְּטִפְחוֹ וְהַלָּה מֵנִיחוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}לְעוֹלֵי רְגָלִים מַרְאִים אִשֵּׁי רֵיחוֹ{{ש}} {{סי|אַ}}שְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה נָאֶה נִיחֹחוֹ{{ש}} {{סי|לֶ}}חֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ קִטְּרוּ הַבְּזִכִּים וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים{{ש}} לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא חָמֵשׁ נוֹתְנִים{{ש}} וְלַנִּכְנָס שֶׁבַע מֵהֶם חוֹנְנִים{{ש}} בִּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת שְׁתַּיִם מֵהֶן נֶהֱנִים{{ש}} נְבוֹנִים תִּקְּנוּ כֵן מִלְּפָנִים{{ש}} וּבָרְגָלִים {{תיקון גירסה|שבים|שָׁוִים}} בְּאֵמוּרֵי עִנְיָנִים {{סי|חִ}}בָּה גְדוֹלָה עַד שְׁמֵי אֲרֻבָּה{{ש}} {{סי|זֶ}}ה כַּמֶּה בְּלִי סִבָּה{{ש}} {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף בְּאַשְׁמָה רַבָּה{{ש}} {{סי|וְ}}לֹא שָׁמַעְנוּ לְקוֹל נִבָּא{{ש}} {{סי|אָ}}כֵן קִרְיַת מוֹעֲדֵינוּ חָרְבָה{{ש}} {{סי|מַ}}ה נְּדַבֵּר וְלָנוּ הַדִּבָּה{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה עַל כָּל הַבָּא {{סי|בְּ}}רַחֲמִים שׁוּב וְשַׁכֵּךְ זַעְמֶךָ{{ש}} {{סי|תַּ}}טֶּה אֹזֶן עוֹרֵר תְּמִימֶיךָ{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְבַּח צֶדֶק בֵּית אוּלָמֶךָ{{ש}} {{סי|ר}}וּחַ נִשְׁבָּרָה יַחֲשֹב לְעֻמֶּךָ{{ש}} {{סי|הָ}}שֵׁב כְּקֶדֶם רִבְבוֹת עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|אֶ}}ל {{סי|מְ}}כוֹן שֶׁבֶת {{סי|נְ}}עִימֶיךָ{{ש}} וִיהִי כַנָּהָר שְׁלוֹמֶךָ{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] 582d3brojiiw1q2j1poufhlqqrr9cnc 0 1736218 3003789 2976908 2026-04-09T15:29:37Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003789 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב לליל שמיני עצרת ממחזור ויטרי (מהדו' הורוויץ סימן תסג)}} {{הור|סימן: '''יצחק בן בת יצחק בר צילמאן בר מרדכי בר שלמה אברהם'''}} {{סי|יָ}}סַפְתָּ יְיָ לַגּוֹי נִכְבַּדְתָּ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה וְצַדֵּק אָהַבְתָּ{{ש}} {{סי|חַ}}גִּים וּמוֹעֲדִים לְעַמְּךָ הִנְחַלְתָּ{{ש}} {{סי|קִ}}דַּשְׁתָּם וְרוֹמַמְתָּם וּבָמוֹ נִתְפָּאַרְתָּ{{ש}} {{סי|בְּ}}נֵי נֵכָר גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂית{{ש}} {{סי|נְ}}תַתָּם שַׁלְוָה וּבָמוֹ קָצַפְתָּ{{ש}} {{סי|בְּ}}נֵי מְגַדְּלֵי בְלוֹרִית וְעָרְלָה מָאַסְתָּ{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימֶיךָ מוֹחֲלִים וּפוֹרְעִים כְּמִשְׁפָּט צִוִּיתָ {{סי|יְ}}יָ חָפֵץ לְמַעַן גָּדְלוֹ{{ש}} {{סי|צַ}}וּוֹת לִבְנֵי עַם קְהָלוֹ{{ש}} {{סי|חַ}}גִּים וּמוֹעֲדִים בְּכָל יֶרַח יְהוּלוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}ם הָרְבִיעִי וּבְתַבְנִית שׁוֹר בִּטְּלוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}א הַשְּׁבִיעִי וּפָרַע לְמוּלוֹ{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ הַשָּׁנָה לְתַמּוּז גּוֹרָלוֹ{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר לְאָב חֶבְלוֹ{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי סֻכָּה לְיֶרַח אֱלוּלוֹ{{ש}} {{סי|לַ}}אֲחֵרִים הוּא פּוֹרֵעַ יוֹם הַשְּׁמִינִי תֵּן לוֹ {{סי|מַ}}ה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בִּשְׁתֵּי נְעִילוֹת{{ש}} {{סי|אָ}}בִיב יֶרַח לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת{{ש}} {{סי|נְ}}עִימִים לָצֵאת וְלִקְצֹר מְלִילוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}יֶרַח הָאֵיתָנִים עֲצֶרֶת לִבְנֵי מַקְהֵלוֹת{{ש}} {{סי|ר}}וּחוֹת וּגְשָׁמִים לָבֹא יָמִים וְלֵילוֹת{{ש}} {{סי|מְ}}גַדְּלֵי צְמָחִים וּמַעֲלֵי שִׁבֹּלוֹת{{ש}} {{סי|רָ}}מַז לָמוֹ בְּשִׁלּוּשׁ תֵּבוֹת מֻכְלָלוֹת{{ש}} {{סי|דַּ}}רְכּוֹ לֵידַע עַל מֵי נוֹזְלוֹת{{ש}} {{סי|כְּ}}מִשְׁפָּטָם וּנְסָכֶיהָ וְנִסְכֵּיהֶם לַעֲלוֹת{{ש}} {{סי|י}}וֹם הַשְּׁמִינִי לַחְגֹּג לַחֲזִיז קֹלוֹת {{סי|בֶּ}}חָג מַקְרִיבִים בְּעַד בְּנֵי עַוְלָה{{ש}} {{סי|רִ}}אשׁוֹנִים בְּנֹעַם סְגֻלָּה{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְעִים פָּרִים כֻּלָּם לְעֹלָה{{ש}} {{סי|לָ}}בְשׁוּ גְּאוֹנִים וְעָשׂוּ כָלָה{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁלֵּם רָעָה בְּטוֹבָה יְבֹאֵהוּ קְלָלָה{{ש}} {{סי|הֵ}}מָּה יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְּפִלָּה {{סי|אָ}}דוֹן יִמְשֹׁל אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם{{ש}} {{סי|בִּ}}דַּלְתָּ קְרוֹבֶיךָ וּרְחֵקֶיךָ בְּכָל מָלוֹן{{ש}} {{סי|רַ}}חֵק רְחֵקֶיךָ וּמַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן{{ש}} {{סי|הָ}}שֵׁב קְרוֹבֶיךָ עַל יְדֵי שַׂר שָׁלוֹם{{ש}} {{סי|מְ}}בַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם{{ש}} {{הור|ופרוס}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] 94z2nm6xdr4bg98ir9blfewvzhajmd2 0 1736232 3003730 3003705 2026-04-09T12:07:53Z Yack67 27395 3003730 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת הקרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ: {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: <noinclude> {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> bniypfxgoym9lqmnwnhydhk1a719250 3003732 3003730 2026-04-09T12:17:10Z Yack67 27395 3003732 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת הקרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ{{ש}}<noinclude> {{הור2|במחזור ויטרי מופיעה כאן 'תוספת לתוספת' פיוט [[אומר אף אני]]:}}{{ש}}</noinclude> {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: <noinclude> {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> 1wdv46fwoub1thsz9ouq4lyeywy876c 3003735 3003732 2026-04-09T12:20:11Z Yack67 27395 3003735 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת הקרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ{{ש}}<noinclude> {{הור2|במחזור ויטרי מופיעה כאן 'תוספת לתוספת' פיוט [[אומר אף אני]]:}}{{ש}}</noinclude> {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה#ביכור}} {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> 45y1bgbtkckdjdmm1uipfema2ip3r3p 3003739 3003735 2026-04-09T12:25:44Z Yack67 27395 3003739 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ{{ש}}<noinclude> {{הור2|במחזור ויטרי מופיעה כאן 'תוספת לתוספת' פיוט [[אומר אף אני]]:}}{{ש}}</noinclude> {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה#ביכור}} {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> i5vgx58if44j9ll1lpj0wdsf5p02o5u 3003740 3003739 2026-04-09T12:36:32Z Yack67 27395 3003740 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ:{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ{{ש}} <noinclude>{{הור2|במחזור ויטרי מופיעה כאן 'תוספת לתוספת' פיוט [[אומר אף אני]]:}}{{ש}}</noinclude> {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה#ביכור}} {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> giavvcgbqhkxqfb3yo4qu20815i5mfr 3003741 3003740 2026-04-09T12:38:38Z Yack67 27395 3003741 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|פיוט תוספת ('ביכור') למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) , שחיבר [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]]. נאמר בהרבה קהילות אשכנז אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אותו אל חצה]]}}, ובמחזור ויטרי נמצא אחרי המערבית {{צ|[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]}}.}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי אין אומרים פיוט זה וממשיכים {{צ|ברוך… הפורש}}.}} (לֵיל שִׁמֻּרִים לְשׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל) </includeonly> {{הור|סימן: '''א"ב''', '''מאיר ברבי יצחק'''}} {{סי|אֶ}}זְכְּרָה שְׁנוֹת עוֹלָמִים יָמִים מִקֶּדֶם{{ש}} {{סי|בַּ}}נְּעָלִים יָפְיָפִית בַּת נָדִיב הַקּוֹדֵם{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל גָּבוֹהַּ תְּחוּם צָעִיר רוֹדֵם{{ש}} {{סי|דֻּ}}גְמַת מְלָכִים בֵּית אֱלֹהִים אֶדַּדֵּם{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת בַּעֲזָרָה בְּקָרְבַּן פָּנִים לְקַדֵּם{{ש}} {{סי|וּ}}בִדְמֵי פְּסָחַי מִזְבַּח הַקֹּדֶשׁ לְאַדֵּם: {{סי|זֶ}}בַח הַמְּיֻחָד לַשֵּׁם בֹּקֶר וָעֶרֶב{{ש}} {{סי|חֹ}}ק הֲלִיכָתוֹ כָּל הַשָּׁנָה קָרֵב{{ש}} {{סי|טָ}}עוּן הַקְדָּמָה עֶרֶב פְּסָחִים לְהִתְקָרֵב{{ש}} {{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה צֶדֶק יָלִין בָּהּ בְּקֶרֶב{{ש}} {{סי|כְּ}}אֵין אַחֲרֶיהָ הֶתֵּר וְהַמִּקְדָּשׁ חָרֵב{{ש}} {{סי|לַ}}עֲבֹד בַּפֶּה נִכְסַפְתִּי לְרֵיחַ עָרֵב: {{סי|מִ}}דְבָּר נָוֶה מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ וְעִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁחַט בָּהּ הַפֶּסַח בְּשִׁלּוּשׁ אֻכְלוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֶרֶת עֲנִיַּת הַלֵּל לְוִיָּה בְּקִלּוּסֶיהָ{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי אַהֲרֹן עוֹמְדִים בְּשׁוּרוֹת פִּלּוּסֶיהָ:{{ש}} {{סי|צִ}}דֵּי הַיְּסוֹד זְרוֹק דְּמֵי מְקֻלָּסֶיהָ{{ש}} {{סי|קַ}}טֵּר אֵמוּרִין עַל מִזְבַּח מִלּוּסֶיהָ:{{ש}} <noinclude>{{הור2|במחזור ויטרי מופיעה כאן 'תוספת לתוספת' פיוט [[אומר אף אני]]:}}{{ש}}</noinclude> {{סי|רֵ}}עִים מְנוּיָיו בַּלַּיְלָה נֶאֱכַל צָלִיל{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים מִצְווֹת טָעוּן וְרִבּוּעַ חַכְלִיל{{ש}} {{סי|תֹּ}}ף וַחֲלִיל יִשְׂאוּ יְהוּדָה וְגָלִיל{{ש}} {{סי|מֵ}}קִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצָתוֹ בַּעֲלִיל{{ש}} {{סי|א}}וֹמֵר לִ{{סי|יר}}וּשָׁלַיִם תּוּשָׁב וְחָרְבוֹתֶיהָ אַתְלִיל{{ש}} {{סי|בְּרִבְי}}וֹן {{סי|יֹ}}פִי {{סי|צִ}}יּוֹן {{סי|חֹק}} תַּכְלִיל{{ש}} חֵילָהּ וְאַרְמְנוֹתֶיהָ בְּסֻכַּת שָׁלֵם תַּטְלִיל{{ש}} אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל: {{סוף}} <noinclude> ==קישורים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ליל שמורים אותו אל חצה#ביכור}} {{הור|הפורש}} [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] </noinclude> 58kw51opw8tficf28ona1h4qg1nzb44 0 1736242 3003819 2977154 2026-04-09T16:53:36Z Yack67 27395 3003819 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב"ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי.{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא (שאחר הגירוש), פיורדא, מיץ.}}}} <noinclude/><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}} {{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}} {{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}} {{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}} {{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}} {{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול)}} שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}} {{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}} וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 976m6zwzwxqp55nbj73j21ju1fxic8m 3003821 3003819 2026-04-09T16:56:01Z Yack67 27395 3003821 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב"ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא (שאחר הגירוש), פיורדא, מיץ.}} בליל אחרון.}} <noinclude/><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}} {{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}} {{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}} {{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}} {{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}} {{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול)}} שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}} {{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}} וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> dhnzskq0ar2mya362j5fwuspep97l6v 3003835 3003821 2026-04-09T17:37:37Z Yack67 27395 3003835 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב"ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא, פיורדא, מיץ. אבל בראשונים מבואר שפעם אמרו במגנצא [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]}} בליל אחרון.}} <noinclude/><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}} {{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}} {{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}} {{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}} {{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}} {{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול)}} שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}} {{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}} וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 9l3bhndfejaizgdqpgi4wqequeuvcfl 3003836 3003835 2026-04-09T17:37:55Z Yack67 27395 3003836 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט אחרון של פסח מאת [[מחבר:רבי אליעזר בר נתן|ראב"ן]]. נאמרת בכמה קהילות מנהג אשכנז המערבי{{הערה|כך מנהג האשכנזים באיטליה, מגנצא, פיורדא, מיץ. אבל בראשונים מבואר שפעם אמרו במגנצא [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]].}} בליל אחרון.}} <noinclude/><קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (עד ח), '''אליעזר ברבי נתן חזק ואמץ'''}} {{סי|א}}וֹר לַשְּׁבִיעִי גָּשׁ אוֹיֵב לְהִלָּחֲמָה{{ש}} {{סי|בְּ}}בָנִים חֲבִיבִים כְּיָצְאוּ בְּיָד רָמָה{{ש}} {{סי|גִּ}}יהוֹ הֵאִיר לָהֶם וּלְמִצְרַיִם חֹשֶׁךְ וְשַׁמָּה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדָם עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה בְּחָכְמָה.<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|הֲ}}לֹא מֵאָז חִבֵּב שְׁבִיעִיּוֹת וְכִלְּלָם{{ש}} {{סי|וְ}}קִדְּשָׁם לְשַׁבָּת לִשְׁבּוֹת בָּהֶם מֵעוֹלָם{{ש}} {{סי|זִ}}מֵּן שְׁבִיעִי לַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן לְעַלָּם{{ש}} {{סי|חֲ}}שָׁקָם וְחִבְּבָם בְּאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם.<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''' (כפול)}} שְׁבִיעִי {{סי|אָ}}מַר לִרְדֹּף מַחֲנַי / {{סי|א}}וֹיֵב וְכָל מְדָנַי / וַיּוֹשַׁע יְיָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|בְּ}}אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר צֻיַּד / {{סי|בִּ}}פְנוֹת בֹּקֶר גֻּיַּד / וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|גֻּ}}לְגַּל בְּרָעָה לִבּוֹ מַקְשֶׁה / {{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַרְכְּבוֹתָיו לְהִנָּשֶׁה / אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|דֻּ}}כְּאָה עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה / {{סי|דּ}}וֹבְבוּ יְדִידִים בַּהֲנָיָה / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|הַ}}מַּיִם לִגְאוּלִים חוֹמָה / {{סי|הֵ}}שִׁיב עֲלֵי רוֹדְפִים בְּחֵמָה / יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|וְ}}קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ / {{סי|וַ}}יְהֻמֵּם וַיַּרְעֵם בְּקוֹלוֹ / מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|זֵ}}דִים אֲשֶׁר זָמָמוּ / {{סי|זֹ}}רוּ וּבָאַחֲרִית נָהֲמוּ / תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|חֻ}}סַּן תֵּת שְׂכָרִי / {{סי|חֶ}}זְקַת תֵּת לְהוֹרִי / יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|טִ}}בַּעְתָּ רוֹן פְּרוֹס / {{סי|טִ}}לַּקְתּוֹ בַּיָּם לֶאֱרֹס / וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|יְ}}דִידִים סִכַּכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ / {{סי|יְ}}הִירִים שִׁקַּעְתָּ בְּזַעְפְּךָ / וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|כְּ}}זָמַם וְחָשַׁב לִרְדֹּף / {{סי|כְּ}}הִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף / אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|לֶ}}ב יָם לִחֲמוֹ / {{סי|לְ}}שׁוֹן יָם הֶחֱרִימוֹ / נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|מִ}}דָּה בְּמִדָּה הֶאֱלִים / {{סי|מִ}}זְמוֹר שָׁרוּ גְּאוּלִים / מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|נ}}וֹרָא תְּהִלּוֹת לְרוֹמְמוֹ / {{סי|נְ}}פָצָם עַל פְּנֵי הֲדוֹמוֹ / נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|סֹ}}עֲרוּ צָרַי וְנֶחְפָּזוּ / {{סי|שָׂ}}שׂוּ צוּרִים כְּחָזוּ / נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}בְרוּ יָם וְגָזוּן / {{סי|עַ}}מִּים חֲבָלִים אֲחָזוּן / שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|פְּ}}לֶשֶׁת וְלוֹטִי חָלוּ / {{סי|פַּ}}אֲתֵי אֱדוֹם נִתְחַלְחָלוּ / אָז נִבְהֲלוּ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|צִ}}יץ לְמוֹאָב נִכְרָתָה / {{סי|צִ}}ירִים אֲחָזוּם בְּעָתָה / תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|ק}}וֹל נָפַל בְּפִימוֹ / {{סי|קִ}}נְיַן אָרֶץ לְבָנֵימוֹ / תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|רֹ}}אשָׁהּ וְסוֹפָהּ לָעֵד / {{סי|רָ}}שׁוּם לֶעָתִיד לְהִוָּעֵד / יְיָ' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}} שְׁבִיעִי {{סי|שַׂ}}ר יָם לְשַׂר נוֹא הִכְרִיעוֹ / {{סי|תַּ}}גִּיד עָלָיו רֵעוֹ / כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה פַּרְעֹה {{סי|אֶ}}ל תּוֹךְ הַיָּם בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו הִצְלִילָם{{ש}} {{סי|לֹ}}א נִשְׁאַר כִּי אִם הוּא מִכֻּלָּם{{ש}} {{סי|יַ}}עַן הִצְדִּיק צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם{{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם.<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>שְׁבִיעִי {{סי|עָ}}נָו הִסִּיעָם וּמַעְבָּרָה עָבְרוּ{{ש}} {{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הֶרְאָם בָּאֶצְבַּע וְזִמְּרוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אִינוּהוּ שְׂדֵה צֹעַן נִמְנוּ וְשׁוֹרְרוּ{{ש}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ.<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>שְׁבִיעִי {{סי|בֵּרְ}}כוּהוּ בְּמַקְהֵלוֹת עַמּוֹ וּקְהָלוֹ{{ש}} {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ{{ש}} {{סי|יֹ}}אמְרוּ גְּאוּלֵי יְיָ לְשַׁבְּחוֹ וּלְהַלְּלוֹ{{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת עַמּוֹ וּגְאָלוֹ.<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>שְׁבִיעִי {{סי|נֻ}}צְּלוּ וְנִגְאֲלוּ עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|תִּנָּ}}תֵן גַּם עַתָּה שֵׁנִית כְּנָאֳמֶךָ{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ{{ש}} וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ.<קטע סוף=ו/>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} <noinclude> ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> k11dj3q1sztptja3siuqutbhobiibbv 0 1736468 3004042 2996916 2026-04-10T11:22:48Z בן עדריאל 9444 3004042 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|זולת לשבת שירה ע"פ מחזור נירנברג}} {{הור|סימן '''שמעון הקטן חזק'''; '''שמעון'''}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ / {{סי|שִׁ}}חֲתוּנוּ שׂוֹטְנִים{{ש}} בְּעֵת אֲשֶׁר הָיִינוּ בְּאַדְמַת סְוֵנִים{{ש}} {{סי|מְ}}רָרוּנוּ בַּפֶּרֶךְ בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים{{ר1}} אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.{{ממס|תהלים קכד ה}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ / {{סי|עֲ}}קָרוּנוּ בִמְזִמּוֹתֵיהֶם{{ש}} רָחֲשׁוּ הָבָה נִתְחַכְּמָה נֶגֶד אֱלֹהֵיהֶם{{ש}} {{סי|וְ}}לֹא הוֹעִילוּם נִכְלֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם{{ר1}} {{מילת קבע|בָּרוּךְ יְיָ}} שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם.{{ממס|תהלים קכד ו|שם פסוק ו}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ / {{סי|נִ}}גְפוּנוּ צוֹרְרֵינוּ{{ש}} יוֹם אֲשֶׁר כָּל הַבֵּן גָּזְרוּ עָלֵינוּ{{ש}} {{סי|הָ}}יָה אָז סְחַרְחַר לִבֵּנוּ{{ר1}} אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ.{{ממס|תהלים קכד ד|שם פסוק ד}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ {{סי|קָ}}מֵינוּ לִבְצֹר{{ש}} צָרוֹת לְהָבִיא עֲלֵיהֶם חֶזְקַת מָצוֹר{{ש}} {{סי|טֹ}}רְפִים מְלָלוּנוּ כְּרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת לִקְצֹר{{ר1}} {{מילת קבע|בָּרוּךְ יְיָ}} כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר.{{ממס|תהלים לא כב}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ / {{סי|נְ}}שָׁכוּנוּ [וַ]הֲמָמוּנוּ{{ש}} חֵיל פַּרְעֹה וַהֲמוֹנוֹ בְּרָדְפָם אַחֲרֵינוּ{{ש}} {{סי|חָ}}בְרוּ יַחַד בְּלֹעַ רַהַב לְבָלְעֵנוּ{{ר1}} אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ.{{ממס|תהלים קכד ג}} לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ / {{סי|זֵ}}דִים (הִבְרִיחוּנוּ) [הִכְרִיחוּנוּ] {{ש}} קַבֵּל נִיר עֻלָּם עַל צַוָּארֵנוּ{{ש}} {{סי|קֻ}}בַּעַת כּוֹס רַעַל הֻשְּׁקוּ צָרֵינוּ{{ר1}} {{מילת קבע|בָּרוּךְ יְיָ}} יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה.{{ממס|תהלים סח כ}} {{סי|שָׁ}}{{סי|מַעְ|2}}תִּי {{סי|וַ|2}}תִּרְגַּז בִּטְנִי לְקוֹל הוֹמִיָּה{{ש}} {{סי|נִ|2}}פְלָאוֹת אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ רַב הָעֲלִילִיָּה{{ש}} {{סי|מַ|3}}דּוּעַ הָיִיתִי עַתָּה בְּזוּיָה{{ש}} וְנִגְלֵיתִי וְנִשְׁבֵּיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה{{ש}} {{סי|עַ|3}}תָּה קַבֵּץ פְּזוּרִים בַּשִּׁבְיָה{{ש}} {{סי|וַ|3}}הֲבִיאֵם לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַבְּנוּיָה{{ש}} {{סי|נְ|3}}גִינוֹת שִׁיר לְשׁוֹרֵר כְּאָז עָזִּי וְזִמְרַת יָהּ{{ר1}} {{מילת קבע|בָּרוּךְ יְיָ}} מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ.{{ממס|תהלים קלה כא}} [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 9o0e6vgcvt90xqb3bfse76y12wmjbla 828 1737239 3003839 2996288 2026-04-09T17:40:30Z Ori229 476 תבנית:ב במקום title= 3003839 Scribunto text/plain local p = {} -- מילון טעמי כ"א ספרים (ברירת מחדל) local taamDataProse = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 1, name = "אתנחתא"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x0593] = {level = 2, name = "שלשלת"}, [0x0596] = {level = 2, name = "טפחא"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביעי"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "זרקא"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059C] = {level = 4, name = "גרש"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "ירח בן יומו"}, [0x05AB] = {level = 5, name = "עולה"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "עילוי"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } -- מילון טעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים) local taamDataEmet = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 2, name = "אתנחתא"}, [0x05AB] = {level = 2, name = "עולה ויורד"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "צינור"}, [0x05AD] = {level = 3, name = "דחי"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביע"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "שופר עילוי"}, [0x05A2] = {level = 5, name = "אתנח הפוך"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "גלגל"}, [0x0596] = {level = 5, name = "טרחא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x0598] = {level = 5, name = "צינורית"}, [0x0593] = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x059C] = {level = 3, name = "גרש"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } local levelColors = { [1] = "#000000", [2] = "#555555", [3] = "#777777", [4] = "#999999", [5] = "#bbbbbb", [6] = "#cccccc" } local levelTitles = { [1] = "קיסר", [2] = "מלך", [3] = "משנה", [4] = "שליש", [5] = "משרת", [6] = "לא מנוגן" } local function getWordData(word, treatMetegAsSilluq, taamData, isEmet, nextWord, prevWord) local minLevel = 7 local taamNamesList = {} -- בדיקה לתרי קדמין (פשטא כפולה) local countPashtaKadma = 0 for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do if codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8 then countPashtaKadma = countPashtaKadma + 1 end end local isDoublePashta = (countPashtaKadma >= 2) local hasMunach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A3)) local hasPaseqInside = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseqNext = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseq = hasPaseqInside or hasPaseqNext local isProseLegarmeh = (not isEmet) and hasMunach and hasPaseq local isReviaMugrash, isShalsheletGedola, isShalsheletQetana = false, false, false local isAzlaLegarmeh, isMahpachLegarmeh = false, false local isMerchaMutsnar, isMahpachMutsnar = false, false local isReviaKatan, isReviaGadol = false, false local isStandalonePaseqForLegarmeh = false if hasPaseqInside and prevWord then if not isEmet and mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A3)) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true elseif isEmet and (mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A8)) or mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A4))) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true end end if isEmet then local hasRevia = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0597)) local hasGeresh = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x059C)) local hasShalshelet = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0593)) local hasAzla = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A8)) local hasMahpach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A4)) local hasMercha = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A5)) local hasTsinorit = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0598)) if hasRevia and hasGeresh then isReviaMugrash = true end if hasShalshelet then if hasPaseq then isShalsheletGedola = true else isShalsheletQetana = true end end if hasAzla and hasPaseq then isAzlaLegarmeh = true end if hasMahpach and hasPaseq then isMahpachLegarmeh = true end if hasMercha and hasTsinorit then isMerchaMutsnar = true end if hasMahpach and hasTsinorit then isMahpachMutsnar = true end if hasRevia and not hasGeresh then if nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05AB)) then isReviaKatan = true else isReviaGadol = true end end end local hasTaam = false for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if data and data.level <= 5 then hasTaam = true break end end for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if isEmet and data then if isReviaMugrash and (codepoint == 0x0597 or codepoint == 0x059C) then data = {level = 2, name = "רביע מוגרש"} elseif isShalsheletGedola and (codepoint == 0x0593 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 2, name = "שלשלת גדולה"} elseif isShalsheletQetana and codepoint == 0x0593 then data = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"} elseif isAzlaLegarmeh and (codepoint == 0x05A8 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "אזלא לגרמה"} elseif isMahpachLegarmeh and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "מהפך לגרמה"} elseif isReviaKatan and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע קטן"} elseif isReviaGadol and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע גדול"} elseif isMerchaMutsnar and (codepoint == 0x05A5 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מרכא מוצנר"} elseif isMahpachMutsnar and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מהפך מוצנר"} end end -- דריסה עבור תרי קדמין (פשטא כפולה) if data and isDoublePashta and (codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8) then data = {level = 3, name = "פשטא"} end if data then if codepoint == 0x05BD then if hasTaam then data = nil elseif treatMetegAsSilluq then data = {level = 1, name = "סוף פסוק\\סילוק"} end end end if data then if data.level < minLevel then minLevel = data.level end if data.name ~= "מקף" then local isDuplicate = false for _, name in ipairs(taamNamesList) do if name == data.name then isDuplicate = true break end end if not isDuplicate then table.insert(taamNamesList, data.name) end end end end local taamName = "" if isProseLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "מונח לגרמה" elseif isStandalonePaseqForLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "פסיק (לגרמה)" else taamName = table.concat(taamNamesList, ", ") end local color = levelColors[minLevel] or "#9d8352" if taamName ~= "" and levelTitles[minLevel] then taamName = string.format("%s (%s, דרגא %d)", taamName, levelTitles[minLevel], minLevel) end return color, taamName end function p.colorText(frame) local args = frame.args[1] and frame.args or frame:getParent().args local text = args[1] or "" if text == "" then return "" end local isEmet = (args["סוג"] == "אמת") local currentTaamData = isEmet and taamDataEmet or taamDataProse local words = {} for w in mw.ustring.gmatch(text, "(%S+)") do table.insert(words, w) end local wordIndex = 0 local sofPasuqChar = mw.ustring.char(0x05C3) local coloredText = mw.ustring.gsub(text, "(%S+)", function(word) wordIndex = wordIndex + 1 local isLastWord = (wordIndex == #words) local nextWord = words[wordIndex + 1] local prevWord = words[wordIndex - 1] local isNextSofPasuq = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, sofPasuqChar) local hasSofPasuqInside = mw.ustring.find(word, sofPasuqChar) local treatMetegAsSilluq = isLastWord or hasSofPasuqInside or isNextSofPasuq local color, taamName = getWordData(word, treatMetegAsSilluq, currentTaamData, isEmet, nextWord, prevWord) if taamName ~= "" then return string.format('{{ב|1=<span style="color:%s">%s</span>|2=%s|ללא קו=כן}}', color, word, taamName) else return string.format('<span style="color: %s;">%s</span>', color, word) end end) return coloredText end return p 5z3xiwvvqp756tmx231dwtkf0eqay82 3003840 3003839 2026-04-09T17:41:55Z Ori229 476 שחזור 3003840 Scribunto text/plain local p = {} -- מילון טעמי כ"א ספרים (ברירת מחדל) local taamDataProse = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 1, name = "אתנחתא"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x0593] = {level = 2, name = "שלשלת"}, [0x0596] = {level = 2, name = "טפחא"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביעי"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "זרקא"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059C] = {level = 4, name = "גרש"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "ירח בן יומו"}, [0x05AB] = {level = 5, name = "עולה"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "עילוי"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } -- מילון טעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים) local taamDataEmet = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 2, name = "אתנחתא"}, [0x05AB] = {level = 2, name = "עולה ויורד"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "צינור"}, [0x05AD] = {level = 3, name = "דחי"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביע"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "שופר עילוי"}, [0x05A2] = {level = 5, name = "אתנח הפוך"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "גלגל"}, [0x0596] = {level = 5, name = "טרחא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x0598] = {level = 5, name = "צינורית"}, [0x0593] = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x059C] = {level = 3, name = "גרש"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } local levelColors = { [1] = "#000000", [2] = "#555555", [3] = "#777777", [4] = "#999999", [5] = "#bbbbbb", [6] = "#cccccc" } local levelTitles = { [1] = "קיסר", [2] = "מלך", [3] = "משנה", [4] = "שליש", [5] = "משרת", [6] = "לא מנוגן" } local function getWordData(word, treatMetegAsSilluq, taamData, isEmet, nextWord, prevWord) local minLevel = 7 local taamNamesList = {} -- בדיקה לתרי קדמין (פשטא כפולה) local countPashtaKadma = 0 for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do if codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8 then countPashtaKadma = countPashtaKadma + 1 end end local isDoublePashta = (countPashtaKadma >= 2) local hasMunach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A3)) local hasPaseqInside = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseqNext = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseq = hasPaseqInside or hasPaseqNext local isProseLegarmeh = (not isEmet) and hasMunach and hasPaseq local isReviaMugrash, isShalsheletGedola, isShalsheletQetana = false, false, false local isAzlaLegarmeh, isMahpachLegarmeh = false, false local isMerchaMutsnar, isMahpachMutsnar = false, false local isReviaKatan, isReviaGadol = false, false local isStandalonePaseqForLegarmeh = false if hasPaseqInside and prevWord then if not isEmet and mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A3)) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true elseif isEmet and (mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A8)) or mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A4))) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true end end if isEmet then local hasRevia = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0597)) local hasGeresh = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x059C)) local hasShalshelet = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0593)) local hasAzla = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A8)) local hasMahpach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A4)) local hasMercha = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A5)) local hasTsinorit = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0598)) if hasRevia and hasGeresh then isReviaMugrash = true end if hasShalshelet then if hasPaseq then isShalsheletGedola = true else isShalsheletQetana = true end end if hasAzla and hasPaseq then isAzlaLegarmeh = true end if hasMahpach and hasPaseq then isMahpachLegarmeh = true end if hasMercha and hasTsinorit then isMerchaMutsnar = true end if hasMahpach and hasTsinorit then isMahpachMutsnar = true end if hasRevia and not hasGeresh then if nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05AB)) then isReviaKatan = true else isReviaGadol = true end end end local hasTaam = false for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if data and data.level <= 5 then hasTaam = true break end end for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if isEmet and data then if isReviaMugrash and (codepoint == 0x0597 or codepoint == 0x059C) then data = {level = 2, name = "רביע מוגרש"} elseif isShalsheletGedola and (codepoint == 0x0593 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 2, name = "שלשלת גדולה"} elseif isShalsheletQetana and codepoint == 0x0593 then data = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"} elseif isAzlaLegarmeh and (codepoint == 0x05A8 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "אזלא לגרמה"} elseif isMahpachLegarmeh and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "מהפך לגרמה"} elseif isReviaKatan and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע קטן"} elseif isReviaGadol and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע גדול"} elseif isMerchaMutsnar and (codepoint == 0x05A5 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מרכא מוצנר"} elseif isMahpachMutsnar and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מהפך מוצנר"} end end -- דריסה עבור תרי קדמין (פשטא כפולה) if data and isDoublePashta and (codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8) then data = {level = 3, name = "פשטא"} end if data then if codepoint == 0x05BD then if hasTaam then data = nil elseif treatMetegAsSilluq then data = {level = 1, name = "סוף פסוק\\סילוק"} end end end if data then if data.level < minLevel then minLevel = data.level end if data.name ~= "מקף" then local isDuplicate = false for _, name in ipairs(taamNamesList) do if name == data.name then isDuplicate = true break end end if not isDuplicate then table.insert(taamNamesList, data.name) end end end end local taamName = "" if isProseLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "מונח לגרמה" elseif isStandalonePaseqForLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "פסיק (לגרמה)" else taamName = table.concat(taamNamesList, ", ") end local color = levelColors[minLevel] or "#9d8352" if taamName ~= "" and levelTitles[minLevel] then taamName = string.format("%s (%s, דרגא %d)", taamName, levelTitles[minLevel], minLevel) end return color, taamName end function p.colorText(frame) local args = frame.args[1] and frame.args or frame:getParent().args local text = args[1] or "" if text == "" then return "" end local isEmet = (args["סוג"] == "אמת") local currentTaamData = isEmet and taamDataEmet or taamDataProse local words = {} for w in mw.ustring.gmatch(text, "(%S+)") do table.insert(words, w) end local wordIndex = 0 local sofPasuqChar = mw.ustring.char(0x05C3) local coloredText = mw.ustring.gsub(text, "(%S+)", function(word) wordIndex = wordIndex + 1 local isLastWord = (wordIndex == #words) local nextWord = words[wordIndex + 1] local prevWord = words[wordIndex - 1] local isNextSofPasuq = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, sofPasuqChar) local hasSofPasuqInside = mw.ustring.find(word, sofPasuqChar) local treatMetegAsSilluq = isLastWord or hasSofPasuqInside or isNextSofPasuq local color, taamName = getWordData(word, treatMetegAsSilluq, currentTaamData, isEmet, nextWord, prevWord) if taamName ~= "" then return string.format('<span style="color: %s;" title="%s">%s</span>', color, taamName, word) else return string.format('<span style="color: %s;">%s</span>', color, word) end end) return coloredText end return p 3j55jvmxs1hxdox1w8lljbvay288yrf 3003847 3003840 2026-04-09T17:46:35Z Ori229 476 ניסיון נוסף 3003847 Scribunto text/plain local p = {} -- מילון טעמי כ"א ספרים (ברירת מחדל) local taamDataProse = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 1, name = "אתנחתא"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x0593] = {level = 2, name = "שלשלת"}, [0x0596] = {level = 2, name = "טפחא"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביעי"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "זרקא"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059C] = {level = 4, name = "גרש"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "ירח בן יומו"}, [0x05AB] = {level = 5, name = "עולה"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "עילוי"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } -- מילון טעמי אמ"ת (איוב, משלי, תהילים) local taamDataEmet = { [0x05C3] = {level = 1, name = "סוף פסוק"}, [0x0591] = {level = 2, name = "אתנחתא"}, [0x05AB] = {level = 2, name = "עולה ויורד"}, [0x05AE] = {level = 3, name = "צינור"}, [0x05AD] = {level = 3, name = "דחי"}, [0x0597] = {level = 3, name = "רביע"}, [0x05A1] = {level = 4, name = "פזר"}, [0x05A5] = {level = 5, name = "מרכא"}, [0x05A3] = {level = 5, name = "מונח"}, [0x05A4] = {level = 5, name = "מהפך"}, [0x05AC] = {level = 5, name = "שופר עילוי"}, [0x05A2] = {level = 5, name = "אתנח הפוך"}, [0x05AA] = {level = 5, name = "גלגל"}, [0x0596] = {level = 5, name = "טרחא"}, [0x05A8] = {level = 5, name = "קדמא"}, [0x0598] = {level = 5, name = "צינורית"}, [0x0593] = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"}, [0x0594] = {level = 2, name = "זקף קטן"}, [0x0595] = {level = 2, name = "זקף גדול"}, [0x0592] = {level = 2, name = "סגול"}, [0x059C] = {level = 3, name = "גרש"}, [0x0599] = {level = 3, name = "פשטא"}, [0x059A] = {level = 3, name = "יתיב"}, [0x059B] = {level = 3, name = "תביר"}, [0x059F] = {level = 4, name = "קרני פרה"}, [0x05A0] = {level = 4, name = "תלישא גדולה"}, [0x059E] = {level = 4, name = "גרשיים"}, [0x059D] = {level = 4, name = "גרש מוקדם"}, [0x05A6] = {level = 5, name = "מרכא כפולה"}, [0x05A7] = {level = 5, name = "דרגא"}, [0x05A9] = {level = 5, name = "תלישא קטנה"}, [0x05BE] = {level = 6, name = "מקף"}, [0x05C0] = {level = 6, name = "פסיק"}, [0x05BD] = {level = 6, name = "מתג"} } local levelColors = { [1] = "#000000", [2] = "#555555", [3] = "#777777", [4] = "#999999", [5] = "#bbbbbb", [6] = "#cccccc" } local levelTitles = { [1] = "קיסר", [2] = "מלך", [3] = "משנה", [4] = "שליש", [5] = "משרת", [6] = "לא מנוגן" } local function getWordData(word, treatMetegAsSilluq, taamData, isEmet, nextWord, prevWord) local minLevel = 7 local taamNamesList = {} -- בדיקה לתרי קדמין (פשטא כפולה) local countPashtaKadma = 0 for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do if codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8 then countPashtaKadma = countPashtaKadma + 1 end end local isDoublePashta = (countPashtaKadma >= 2) local hasMunach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A3)) local hasPaseqInside = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseqNext = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05C0)) local hasPaseq = hasPaseqInside or hasPaseqNext local isProseLegarmeh = (not isEmet) and hasMunach and hasPaseq local isReviaMugrash, isShalsheletGedola, isShalsheletQetana = false, false, false local isAzlaLegarmeh, isMahpachLegarmeh = false, false local isMerchaMutsnar, isMahpachMutsnar = false, false local isReviaKatan, isReviaGadol = false, false local isStandalonePaseqForLegarmeh = false if hasPaseqInside and prevWord then if not isEmet and mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A3)) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true elseif isEmet and (mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A8)) or mw.ustring.find(prevWord, mw.ustring.char(0x05A4))) then isStandalonePaseqForLegarmeh = true end end if isEmet then local hasRevia = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0597)) local hasGeresh = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x059C)) local hasShalshelet = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0593)) local hasAzla = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A8)) local hasMahpach = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A4)) local hasMercha = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x05A5)) local hasTsinorit = mw.ustring.find(word, mw.ustring.char(0x0598)) if hasRevia and hasGeresh then isReviaMugrash = true end if hasShalshelet then if hasPaseq then isShalsheletGedola = true else isShalsheletQetana = true end end if hasAzla and hasPaseq then isAzlaLegarmeh = true end if hasMahpach and hasPaseq then isMahpachLegarmeh = true end if hasMercha and hasTsinorit then isMerchaMutsnar = true end if hasMahpach and hasTsinorit then isMahpachMutsnar = true end if hasRevia and not hasGeresh then if nextWord and mw.ustring.find(nextWord, mw.ustring.char(0x05AB)) then isReviaKatan = true else isReviaGadol = true end end end local hasTaam = false for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if data and data.level <= 5 then hasTaam = true break end end for codepoint in mw.ustring.gcodepoint(word) do local data = taamData[codepoint] if isEmet and data then if isReviaMugrash and (codepoint == 0x0597 or codepoint == 0x059C) then data = {level = 2, name = "רביע מוגרש"} elseif isShalsheletGedola and (codepoint == 0x0593 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 2, name = "שלשלת גדולה"} elseif isShalsheletQetana and codepoint == 0x0593 then data = {level = 5, name = "שלשלת קטנה"} elseif isAzlaLegarmeh and (codepoint == 0x05A8 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "אזלא לגרמה"} elseif isMahpachLegarmeh and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x05C0) then data = {level = 4, name = "מהפך לגרמה"} elseif isReviaKatan and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע קטן"} elseif isReviaGadol and codepoint == 0x0597 then data = {level = 3, name = "רביע גדול"} elseif isMerchaMutsnar and (codepoint == 0x05A5 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מרכא מוצנר"} elseif isMahpachMutsnar and (codepoint == 0x05A4 or codepoint == 0x0598) then data = {level = 5, name = "מהפך מוצנר"} end end -- דריסה עבור תרי קדמין (פשטא כפולה) if data and isDoublePashta and (codepoint == 0x0599 or codepoint == 0x05A8) then data = {level = 3, name = "פשטא"} end if data then if codepoint == 0x05BD then if hasTaam then data = nil elseif treatMetegAsSilluq then data = {level = 1, name = "סוף פסוק\\סילוק"} end end end if data then if data.level < minLevel then minLevel = data.level end if data.name ~= "מקף" then local isDuplicate = false for _, name in ipairs(taamNamesList) do if name == data.name then isDuplicate = true break end end if not isDuplicate then table.insert(taamNamesList, data.name) end end end end local taamName = "" if isProseLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "מונח לגרמה" elseif isStandalonePaseqForLegarmeh then minLevel = 4 taamName = "פסיק (לגרמה)" else taamName = table.concat(taamNamesList, ", ") end local color = levelColors[minLevel] or "#9d8352" if taamName ~= "" and levelTitles[minLevel] then taamName = string.format("%s (%s, דרגא %d)", taamName, levelTitles[minLevel], minLevel) end return color, taamName end function p.colorText(frame) local args = frame.args[1] and frame.args or frame:getParent().args local text = args[1] or "" if text == "" then return "" end local isEmet = (args["סוג"] == "אמת") local currentTaamData = isEmet and taamDataEmet or taamDataProse local words = {} for w in mw.ustring.gmatch(text, "(%S+)") do table.insert(words, w) end local wordIndex = 0 local sofPasuqChar = mw.ustring.char(0x05C3) local coloredText = mw.ustring.gsub(text, "(%S+)", function(word) wordIndex = wordIndex + 1 local isLastWord = (wordIndex == #words) local nextWord = words[wordIndex + 1] local prevWord = words[wordIndex - 1] local isNextSofPasuq = nextWord and mw.ustring.find(nextWord, sofPasuqChar) local hasSofPasuqInside = mw.ustring.find(word, sofPasuqChar) local treatMetegAsSilluq = isLastWord or hasSofPasuqInside or isNextSofPasuq local color, taamName = getWordData(word, treatMetegAsSilluq, currentTaamData, isEmet, nextWord, prevWord) if taamName ~= "" then return frame:expandTemplate{ title = 'ב', args = { ['1'] = string.format('<span style="color: %s;">%s</span>', color, word), ['2'] = taamName, ['ללא קו'] = 'כן' } } else return string.format('<span style="color: %s;">%s</span>', color, word) end end) return coloredText end return p 6dbff09xl8s4239zwwub31m4dmvne80 104 1738718 3003772 3003726 2026-04-09T15:14:34Z Nahum 68 3003772 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>===‫משבצות זהב‬=== <קטע התחלה=טז תלא א/>ואחר כך בשעה: '''{{ק|(ב)}} ואפילו.''' עיין ט"ז. עיין ב"ח הקשה כן. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרנב|סימן תרנ"ב]] ט"ז ד ומ"א כאן ח. ואם כן יש לומר אמתניתין אור לי"ד יש לומר זמן מן התורה כקושיית הגמרא ואימא ליל י"ד, וכל מן התורה ופעם אחת בשנה אף התחיל בהיתר פוסק, מה שאין כן עתה דמדרבנן הזמן לא ליפתח כבאות ג"ד. אלא דקשיא ליש אומרים דאפילו בהיתר פוסק. ובחידושינו כתבנו בזה. וכתב הט"ז ז"ל דבין השמשות אסור להתחיל אף קבע, רק פרק א' דלמא ימשך קצת ויעבור על התחלה מיד בצאת הכוכבים, מה שאין כן קריאת שמע אין איסור ברגיל לשנות פרק א' וכדומה, אבל בלא קביעות אף קריאת שמע אסור. ובזה תירץ למהרי"ו מה שהקשה הב"ח. ומשמע בין השמשות אסור, הא קודם בין השמשות שרי פרק א', ועיין מ"א אות ג חצי שעה אסור ואי"ה שם יבואר. והמעיין ברש"י [[פסחים ד א]] ד"ה באורתא דתליסר נגהי ארביסר. ליל יציאת שלשה עשר שהוא כניסת ארבעה עשר והוא ליל בדיקת חמץ. בגמרא '''ד'''נגה"י ארביסר בדלי"ת, כוונתו דלא תימא אורתא בלשון חז"ל בין השמשות ואסור בין השמשות של י"ג ושל י"ד כי בין השמשות שייך לכאן וכאן. לזה אמר דאינו כן, רק אורתא ליל ממש, וכאילו אמר נגהי בלא דלי"ת שהוא ליל בדיקת חמץ, ובין השמשות אין בודקין, וכן תני דבי שמואל ליל י"ד בודקין חמץ (עיין מ"א א ה). אבל בר"מ ז"ל פ"ב מחו"מ ה"ג ואין קובעין מדרש בו בסוף יום י"ג, ועיין מגיד משנה ולחם משנה וב"ח בזה: ובקריאת שמע אם רגיל לקרות שונה. לרבינו יונה בברכות שכתב הצריכוהו לקרות, יש לומר קריאת שמע קודם, הא צאת הכוכבים יש לומר גם בקריאת שמע אסור דזמנה מיד בצאת הכרוכבים לכתחילה. ולרא"ש יש ליישב, ובחידושי ברכות כתבנו מזה עיין סימן רל"ה ס"ג ובמ"א ט' ופריי שם. ועיין א"ר ז, ואי"ה במ"א גד"ה יבואר עוד, ועיין ח"י בזה: '''{{ק|(ג)}} ואם.''' עיין ט"ז. אף לרבינו יונה באין קבוע מודה, כמו שמחלק בקריאת שמע בין קבוע לאין קבוע באות ב. ומה שכתב לאכילה אין קבע, ובמ"א ו, דבר הרשות אף דלאו אכילה וכדומה פוסק גם לר"י. ומיהו אנן קיימא לן כהרב בהג"ה אף ללמוד פוסק, ובמ"א אי"ה יבואר. ובקריאת שמע אם התחיל בהיתר אף אכילה וכדומה אין פוסק, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלה|סימן רל"ה]]: '''{{ק|(ד)}} וי"א.''' עיין ט"ז. רבותא קאמר, אע"ג דפתח בהשיעור ונותן לב על הבדיקה אסור, מכל שכו אם פתח כבר ולא עלה על דעתו הבדיקה פשיטא שפוסק. ולא דמי למנחה [[שולחן ערוך אורח חיים רלג|רל"ג]] אפילו לקריאת שמע ערבית דמצוה מיד בצאת הכוכבים, אפילו הכי החמירו כאן טפי, עיין מ"א ח. ועיין סימן תרמ"ב בט"ז ד. וכאן יש לומר דעובר על גבול חז"ל והחמירו בחמץ טפי, מה שאין כן לולב כל היום זמנו. [[שולחן ערוך אורח חיים פט|ופ"ט]] יש לומר אסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם, עיין אליה רבה שם אות ט ובט"ז פ"ט ד. ומה שכתב [[ט"ז על אורח חיים תרנב|הט"ז בתרנ"ב]] דלא הכריע השולחן ערוך בפ"ט, הא כתב דיעה א' בסתם ומשום לאו דלא תאכלו על הדם כו'. ואי"ה בתרנ"ב ומ"א כאן ח יבואר עוד בזה. '''אמר ההדיוט הכותב:''' ראיתי להב"ח ז"ל בכאן דברים אשר יש בהם מהעיון לאיש ההמוני כמוני, אמרתי אעיר בהם בעזה"י. '''הנה''' הרי"ף השמיט הא דאימא ליל ט"ו, וכתב: ואימא ליל י"ד כו', וכאביי. אבל הר"מ ז"ל פ"ב ה"א והרא"ש בהא דכולי עלמא חמץ משש ולמעלה אסור (הוסיף: צריך לבערו מבית) מנלן, הביא דברי רבא, וכן הוא ברש"י פרשת בא, משום דתניא כוותיה דרבא, ואביי ורבא הלכתא כרבא. ואמנם הר"מ ז"ל כתב מפי השמועה: וראיה לדבר כו'. ורש"י בחומש: ראשון דמעיקרא, ורבא כו', ועיין תוס' שם. ומרא"ש משמע כמו שכתב רש"י בגמרא, זמן שחיטה לא חלק התורה, משמע דלא תשחט קאי קביעות זמן לכל ישראל להיות עובר בבל יראה מו' ולמעלה. ומשום הכי כתב רש"י כמה פעמים כן, [[פסחים ד א#רש"י|בדף ד' א']] ד"ה בין לר"מ ור"י בל יראה מ"אך חלק" ו"לא תשחט", וב"ק כ"ט (עיין ח"י), ועיין רש"י ומהרש"א ז"ל בהא דלא בדק תוך המועד. ומתניתין דהשוחט פסח על חמץ עובר בל"ת, דקרא תרווייהו בכלל. ומיהו באין שוחט אין לוקה אף במעשה דניתוק הוא, עיין [[פסחים צה א#רש"י|רש"י צ"ה א']] ופסח לא ניתוק הוא. ואף ברא"ש משמע כך, דלא הביא מה שכתבו [[פסחים ה א#תוספות|התוס' ה' א']] ד"ה זמן יע"ש. מה שאין כן לאביי לית כי אם עשה משש ולמעלה. ויש נפקא מינה בקנה חמץ באותה שעה אם מפסל לעדות מן התורה להר"מ ז"ל פ"א מחמץ ומצה, דסובר דלא הוה ניתק יע"ש. ומה שהשמיט הרי"ף ההיקש יש לומר דפסק כר' שמעון ויש היקש אחר כדאיתא [[פסחים כח ב|בדף כ"ח ב']]: לא תאכל עליו שבעת ימים תאכל עליו, היינו אכילת פסח, מה שאין כן בגמרא לרב יהודה הוצרך לומר לא תאכל כו' לומר על כל פנים איתקש מזמן, ואין הכי נמי לר"י אכילת חמץ משש נמי והבן. ואמנם מה דמשמע מב"ח ז"ל דאי מעשה תשביתו יש בו איסור עשה גם כן לאכילה, והנאה מותר מן התורה, וזה כתוס' כ"ח ב' ד"ה ר"ש, ואי מלא תשחט והיה לאו בראיה הוא הדין דאסור בהנאה מן התורה, והעמיד זה במגיד משנה פ"א הלכה ח' יע"ש היטב, קשה, דאם כן למה לן קרא חמץ [ב]פסח דאסור בהנאה, הא כתיב לא יראה חמץ וממילא הנאה אסור, שמע מינה דאין ראיה מבל יראה להנאה. ועיין במלחמות משמע לר"ש אכילה והנאה מדרבנן, ובמניין המצוות קצ"ט משמע אכילה מן התורה והנאה מדרבנן. וכי תימא מניין לחמץ [ב]פסח בהנאה אנוקשה ותערובת דאין בל ייראה בהם לרבינו תם, ומיושב קושיית התוס' נימא איכא בינייהו נוקשה ותערובת בין ר"א לחזקיה, דדוחק הוא. ודברי המגיד משנה יש לומר דלר"ש מותר מן התורה באכילה מעשה ואין להאריך. אם לקי אהנאת חמץ, כתבנו בפתיחה שיש דיעות בזה. ואם לקי אבל ייראה בקנה חמץ או החמיצו, יש דיעות כמו שכתבתי בפתיחה, עיין משנה למלך פרק א מחמץ ומצה הלכה ג. ואם דעתו לבערו אם עובר בשהייה על כל פנים איסורא, בתוס' [[פסחים כט ב#תוספות|כ"ט ב]] ד"ה ר"א משמע דאף איסורא ליכא, עיין משנה למלך שם. ולא הבינותי מה שכתב הב"ח שם יע"ש, הארכנו קצת. ועיין מ"א, ואי"ה שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תלא א/> ===‫אשל אברהם‬=== ‫<noinclude></noinclude> eoekvqac976xeofdw3mcjhurznfv6xe 3003782 3003772 2026-04-09T15:26:30Z Nahum 68 3003782 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>===‫משבצות זהב‬=== <קטע התחלה=טז תלא א/>ואחר כך בשעה:<קטע סוף=טז תלא א/> <קטע התחלה=טז תלא ב/>'''{{ק|(ב)}} ואפילו.''' עיין ט"ז. עיין ב"ח הקשה כן. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרנב|סימן תרנ"ב]] ט"ז ד ומ"א כאן ח. ואם כן יש לומר אמתניתין אור לי"ד יש לומר זמן מן התורה כקושיית הגמרא ואימא ליל י"ד, וכל מן התורה ופעם אחת בשנה אף התחיל בהיתר פוסק, מה שאין כן עתה דמדרבנן הזמן לא ליפתח כבאות ג"ד. אלא דקשיא ליש אומרים דאפילו בהיתר פוסק. ובחידושינו כתבנו בזה. וכתב הט"ז ז"ל דבין השמשות אסור להתחיל אף קבע, רק פרק א' דלמא ימשך קצת ויעבור על התחלה מיד בצאת הכוכבים, מה שאין כן קריאת שמע אין איסור ברגיל לשנות פרק א' וכדומה, אבל בלא קביעות אף קריאת שמע אסור. ובזה תירץ למהרי"ו מה שהקשה הב"ח. ומשמע בין השמשות אסור, הא קודם בין השמשות שרי פרק א', ועיין מ"א אות ג חצי שעה אסור ואי"ה שם יבואר. והמעיין ברש"י [[פסחים ד א]] ד"ה באורתא דתליסר נגהי ארביסר. ליל יציאת שלשה עשר שהוא כניסת ארבעה עשר והוא ליל בדיקת חמץ. בגמרא '''ד'''נגה"י ארביסר בדלי"ת, כוונתו דלא תימא אורתא בלשון חז"ל בין השמשות ואסור בין השמשות של י"ג ושל י"ד כי בין השמשות שייך לכאן וכאן. לזה אמר דאינו כן, רק אורתא ליל ממש, וכאילו אמר נגהי בלא דלי"ת שהוא ליל בדיקת חמץ, ובין השמשות אין בודקין, וכן תני דבי שמואל ליל י"ד בודקין חמץ (עיין מ"א א ה). אבל בר"מ ז"ל פ"ב מחו"מ ה"ג ואין קובעין מדרש בו בסוף יום י"ג, ועיין מגיד משנה ולחם משנה וב"ח בזה: ובקריאת שמע אם רגיל לקרות שונה. לרבינו יונה בברכות שכתב הצריכוהו לקרות, יש לומר קריאת שמע קודם, הא צאת הכוכבים יש לומר גם בקריאת שמע אסור דזמנה מיד בצאת הכרוכבים לכתחילה. ולרא"ש יש ליישב, ובחידושי ברכות כתבנו מזה עיין סימן רל"ה ס"ג ובמ"א ט' ופריי שם. ועיין א"ר ז, ואי"ה במ"א גד"ה יבואר עוד, ועיין ח"י בזה: '''{{ק|(ג)}} ואם.''' עיין ט"ז. אף לרבינו יונה באין קבוע מודה, כמו שמחלק בקריאת שמע בין קבוע לאין קבוע באות ב. ומה שכתב לאכילה אין קבע, ובמ"א ו, דבר הרשות אף דלאו אכילה וכדומה פוסק גם לר"י. ומיהו אנן קיימא לן כהרב בהג"ה אף ללמוד פוסק, ובמ"א אי"ה יבואר. ובקריאת שמע אם התחיל בהיתר אף אכילה וכדומה אין פוסק, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלה|סימן רל"ה]]: '''{{ק|(ד)}} וי"א.''' עיין ט"ז. רבותא קאמר, אע"ג דפתח בהשיעור ונותן לב על הבדיקה אסור, מכל שכו אם פתח כבר ולא עלה על דעתו הבדיקה פשיטא שפוסק. ולא דמי למנחה [[שולחן ערוך אורח חיים רלג|רל"ג]] אפילו לקריאת שמע ערבית דמצוה מיד בצאת הכוכבים, אפילו הכי החמירו כאן טפי, עיין מ"א ח. ועיין סימן תרמ"ב בט"ז ד. וכאן יש לומר דעובר על גבול חז"ל והחמירו בחמץ טפי, מה שאין כן לולב כל היום זמנו. [[שולחן ערוך אורח חיים פט|ופ"ט]] יש לומר אסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם, עיין אליה רבה שם אות ט ובט"ז פ"ט ד. ומה שכתב [[ט"ז על אורח חיים תרנב|הט"ז בתרנ"ב]] דלא הכריע השולחן ערוך בפ"ט, הא כתב דיעה א' בסתם ומשום לאו דלא תאכלו על הדם כו'. ואי"ה בתרנ"ב ומ"א כאן ח יבואר עוד בזה. '''אמר ההדיוט הכותב:''' ראיתי להב"ח ז"ל בכאן דברים אשר יש בהם מהעיון לאיש ההמוני כמוני, אמרתי אעיר בהם בעזה"י. '''הנה''' הרי"ף השמיט הא דאימא ליל ט"ו, וכתב: ואימא ליל י"ד כו', וכאביי. אבל הר"מ ז"ל פ"ב ה"א והרא"ש בהא דכולי עלמא חמץ משש ולמעלה אסור (הוסיף: צריך לבערו מבית) מנלן, הביא דברי רבא, וכן הוא ברש"י פרשת בא, משום דתניא כוותיה דרבא, ואביי ורבא הלכתא כרבא. ואמנם הר"מ ז"ל כתב מפי השמועה: וראיה לדבר כו'. ורש"י בחומש: ראשון דמעיקרא, ורבא כו', ועיין תוס' שם. ומרא"ש משמע כמו שכתב רש"י בגמרא, זמן שחיטה לא חלק התורה, משמע דלא תשחט קאי קביעות זמן לכל ישראל להיות עובר בבל יראה מו' ולמעלה. ומשום הכי כתב רש"י כמה פעמים כן, [[פסחים ד א#רש"י|בדף ד' א']] ד"ה בין לר"מ ור"י בל יראה מ"אך חלק" ו"לא תשחט", וב"ק כ"ט (עיין ח"י), ועיין רש"י ומהרש"א ז"ל בהא דלא בדק תוך המועד. ומתניתין דהשוחט פסח על חמץ עובר בל"ת, דקרא תרווייהו בכלל. ומיהו באין שוחט אין לוקה אף במעשה דניתוק הוא, עיין [[פסחים צה א#רש"י|רש"י צ"ה א']] ופסח לא ניתוק הוא. ואף ברא"ש משמע כך, דלא הביא מה שכתבו [[פסחים ה א#תוספות|התוס' ה' א']] ד"ה זמן יע"ש. מה שאין כן לאביי לית כי אם עשה משש ולמעלה. ויש נפקא מינה בקנה חמץ באותה שעה אם מפסל לעדות מן התורה להר"מ ז"ל פ"א מחמץ ומצה, דסובר דלא הוה ניתק יע"ש. ומה שהשמיט הרי"ף ההיקש יש לומר דפסק כר' שמעון ויש היקש אחר כדאיתא [[פסחים כח ב|בדף כ"ח ב']]: לא תאכל עליו שבעת ימים תאכל עליו, היינו אכילת פסח, מה שאין כן בגמרא לרב יהודה הוצרך לומר לא תאכל כו' לומר על כל פנים איתקש מזמן, ואין הכי נמי לר"י אכילת חמץ משש נמי והבן. ואמנם מה דמשמע מב"ח ז"ל דאי מעשה תשביתו יש בו איסור עשה גם כן לאכילה, והנאה מותר מן התורה, וזה כתוס' כ"ח ב' ד"ה ר"ש, ואי מלא תשחט והיה לאו בראיה הוא הדין דאסור בהנאה מן התורה, והעמיד זה במגיד משנה פ"א הלכה ח' יע"ש היטב, קשה, דאם כן למה לן קרא חמץ [ב]פסח דאסור בהנאה, הא כתיב לא יראה חמץ וממילא הנאה אסור, שמע מינה דאין ראיה מבל יראה להנאה. ועיין במלחמות משמע לר"ש אכילה והנאה מדרבנן, ובמניין המצוות קצ"ט משמע אכילה מן התורה והנאה מדרבנן. וכי תימא מניין לחמץ [ב]פסח בהנאה אנוקשה ותערובת דאין בל ייראה בהם לרבינו תם, ומיושב קושיית התוס' נימא איכא בינייהו נוקשה ותערובת בין ר"א לחזקיה, דדוחק הוא. ודברי המגיד משנה יש לומר דלר"ש מותר מן התורה באכילה מעשה ואין להאריך. אם לקי אהנאת חמץ, כתבנו בפתיחה שיש דיעות בזה. ואם לקי אבל ייראה בקנה חמץ או החמיצו, יש דיעות כמו שכתבתי בפתיחה, עיין משנה למלך פרק א מחמץ ומצה הלכה ג. ואם דעתו לבערו אם עובר בשהייה על כל פנים איסורא, בתוס' [[פסחים כט ב#תוספות|כ"ט ב]] ד"ה ר"א משמע דאף איסורא ליכא, עיין משנה למלך שם. ולא הבינותי מה שכתב הב"ח שם יע"ש, הארכנו קצת. ועיין מ"א, ואי"ה שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תלא ב/> ===‫אשל אברהם‬=== ‫<noinclude></noinclude> oyg5x0owh5f2ywe08lwl4fpw5gtv0zx 3003788 3003782 2026-04-09T15:29:31Z Nahum 68 3003788 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>===‫משבצות זהב‬=== <קטע התחלה=טז תלא א/>ואחר כך בשעה:<קטע סוף=טז תלא א/> <קטע התחלה=טז תלא ב/>'''{{ק|(ב)}} ואפילו.''' עיין ט"ז. עיין ב"ח הקשה כן. ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תרנב|סימן תרנ"ב]] ט"ז ד ומ"א כאן ח. ואם כן יש לומר אמתניתין אור לי"ד יש לומר זמן מן התורה כקושיית הגמרא ואימא ליל י"ד, וכל מן התורה ופעם אחת בשנה אף התחיל בהיתר פוסק, מה שאין כן עתה דמדרבנן הזמן לא ליפתח כבאות ג"ד. אלא דקשיא ליש אומרים דאפילו בהיתר פוסק. ובחידושינו כתבנו בזה. וכתב הט"ז ז"ל דבין השמשות אסור להתחיל אף קבע, רק פרק א' דלמא ימשך קצת ויעבור על התחלה מיד בצאת הכוכבים, מה שאין כן קריאת שמע אין איסור ברגיל לשנות פרק א' וכדומה, אבל בלא קביעות אף קריאת שמע אסור. ובזה תירץ למהרי"ו מה שהקשה הב"ח. ומשמע בין השמשות אסור, הא קודם בין השמשות שרי פרק א', ועיין מ"א אות ג חצי שעה אסור ואי"ה שם יבואר. והמעיין ברש"י [[פסחים ד א]] ד"ה באורתא דתליסר נגהי ארביסר. ליל יציאת שלשה עשר שהוא כניסת ארבעה עשר והוא ליל בדיקת חמץ. בגמרא '''ד'''נגה"י ארביסר בדלי"ת, כוונתו דלא תימא אורתא בלשון חז"ל בין השמשות ואסור בין השמשות של י"ג ושל י"ד כי בין השמשות שייך לכאן וכאן. לזה אמר דאינו כן, רק אורתא ליל ממש, וכאילו אמר נגהי בלא דלי"ת שהוא ליל בדיקת חמץ, ובין השמשות אין בודקין, וכן תני דבי שמואל ליל י"ד בודקין חמץ (עיין מ"א א ה). אבל בר"מ ז"ל פ"ב מחו"מ ה"ג ואין קובעין מדרש בו בסוף יום י"ג, ועיין מגיד משנה ולחם משנה וב"ח בזה: ובקריאת שמע אם רגיל לקרות שונה. לרבינו יונה בברכות שכתב הצריכוהו לקרות, יש לומר קריאת שמע קודם, הא צאת הכוכבים יש לומר גם בקריאת שמע אסור דזמנה מיד בצאת הכרוכבים לכתחילה. ולרא"ש יש ליישב, ובחידושי ברכות כתבנו מזה עיין סימן רל"ה ס"ג ובמ"א ט' ופריי שם. ועיין א"ר ז, ואי"ה במ"א גד"ה יבואר עוד, ועיין ח"י בזה: '''{{ק|(ג)}} ואם.''' עיין ט"ז. אף לרבינו יונה באין קבוע מודה, כמו שמחלק בקריאת שמע בין קבוע לאין קבוע באות ב. ומה שכתב לאכילה אין קבע, ובמ"א ו, דבר הרשות אף דלאו אכילה וכדומה פוסק גם לר"י. ומיהו אנן קיימא לן כהרב בהג"ה אף ללמוד פוסק, ובמ"א אי"ה יבואר. ובקריאת שמע אם התחיל בהיתר אף אכילה וכדומה אין פוסק, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רלה|סימן רל"ה]]: '''{{ק|(ד)}} וי"א.''' עיין ט"ז. רבותא קאמר, אע"ג דפתח בהשיעור ונותן לב על הבדיקה אסור, מכל שכו אם פתח כבר ולא עלה על דעתו הבדיקה פשיטא שפוסק. ולא דמי למנחה [[שולחן ערוך אורח חיים רלג|רל"ג]] אפילו לקריאת שמע ערבית דמצוה מיד בצאת הכוכבים, אפילו הכי החמירו כאן טפי, עיין מ"א ח. ועיין סימן תרמ"ב בט"ז ד. וכאן יש לומר דעובר על גבול חז"ל והחמירו בחמץ טפי, מה שאין כן לולב כל היום זמנו. [[שולחן ערוך אורח חיים פט|ופ"ט]] יש לומר אסמכוה אקרא דלא תאכלו על הדם, עיין אליה רבה שם אות ט ובט"ז פ"ט ד. ומה שכתב [[ט"ז על אורח חיים תרנב|הט"ז בתרנ"ב]] דלא הכריע השולחן ערוך בפ"ט, הא כתב דיעה א' בסתם ומשום לאו דלא תאכלו על הדם כו'. ואי"ה בתרנ"ב ומ"א כאן ח יבואר עוד בזה. '''אמר ההדיוט הכותב:''' ראיתי להב"ח ז"ל בכאן דברים אשר יש בהם מהעיון לאיש ההמוני כמוני, אמרתי אעיר בהם בעזה"י. '''הנה''' הרי"ף השמיט הא דאימא ליל ט"ו, וכתב: ואימא ליל י"ד כו', וכאביי. אבל הר"מ ז"ל פ"ב ה"א והרא"ש בהא דכולי עלמא חמץ משש ולמעלה אסור (הוסיף: צריך לבערו מבית) מנלן, הביא דברי רבא, וכן הוא ברש"י פרשת בא, משום דתניא כוותיה דרבא, ואביי ורבא הלכתא כרבא. ואמנם הר"מ ז"ל כתב מפי השמועה: וראיה לדבר כו'. ורש"י בחומש: ראשון דמעיקרא, ורבא כו', ועיין תוס' שם. ומרא"ש משמע כמו שכתב רש"י בגמרא, זמן שחיטה לא חלק התורה, משמע דלא תשחט קאי קביעות זמן לכל ישראל להיות עובר בבל יראה מו' ולמעלה. ומשום הכי כתב רש"י כמה פעמים כן, [[פסחים ד א#רש"י|בדף ד' א']] ד"ה בין לר"מ ור"י בל יראה מ"אך חלק" ו"לא תשחט", וב"ק כ"ט (עיין ח"י), ועיין רש"י ומהרש"א ז"ל בהא דלא בדק תוך המועד. ומתניתין דהשוחט פסח על חמץ עובר בל"ת, דקרא תרווייהו בכלל. ומיהו באין שוחט אין לוקה אף במעשה דניתוק הוא, עיין [[פסחים צה א#רש"י|רש"י צ"ה א']] ופסח לא ניתוק הוא. ואף ברא"ש משמע כך, דלא הביא מה שכתבו [[פסחים ה א#תוספות|התוס' ה' א']] ד"ה זמן יע"ש. מה שאין כן לאביי לית כי אם עשה משש ולמעלה. ויש נפקא מינה בקנה חמץ באותה שעה אם מפסל לעדות מן התורה להר"מ ז"ל פ"א מחמץ ומצה, דסובר דלא הוה ניתק יע"ש. ומה שהשמיט הרי"ף ההיקש יש לומר דפסק כר' שמעון ויש היקש אחר כדאיתא [[פסחים כח ב|בדף כ"ח ב']]: לא תאכל עליו שבעת ימים תאכל עליו, היינו אכילת פסח, מה שאין כן בגמרא לרב יהודה הוצרך לומר לא תאכל כו' לומר על כל פנים איתקש מזמן, ואין הכי נמי לר"י אכילת חמץ משש נמי והבן. ואמנם מה דמשמע מב"ח ז"ל דאי מעשה תשביתו יש בו איסור עשה גם כן לאכילה, והנאה מותר מן התורה, וזה כתוס' כ"ח ב' ד"ה ר"ש, ואי מלא תשחט והיה לאו בראיה הוא הדין דאסור בהנאה מן התורה, והעמיד זה במגיד משנה פ"א הלכה ח' יע"ש היטב, קשה, דאם כן למה לן קרא חמץ [ב]פסח דאסור בהנאה, הא כתיב לא יראה חמץ וממילא הנאה אסור, שמע מינה דאין ראיה מבל יראה להנאה. ועיין במלחמות משמע לר"ש אכילה והנאה מדרבנן, ובמניין המצוות קצ"ט משמע אכילה מן התורה והנאה מדרבנן. וכי תימא מניין לחמץ [ב]פסח בהנאה אנוקשה ותערובת דאין בל ייראה בהם לרבינו תם, ומיושב קושיית התוס' נימא איכא בינייהו נוקשה ותערובת בין ר"א לחזקיה, דדוחק הוא. ודברי המגיד משנה יש לומר דלר"ש מותר מן התורה באכילה מעשה ואין להאריך. אם לקי אהנאת חמץ, כתבנו בפתיחה שיש דיעות בזה. ואם לקי אבל ייראה בקנה חמץ או החמיצו, יש דיעות כמו שכתבתי בפתיחה, עיין משנה למלך פרק א מחמץ ומצה הלכה ג. ואם דעתו לבערו אם עובר בשהייה על כל פנים איסורא, בתוס' [[פסחים כט ב#תוספות|כ"ט ב]] ד"ה ר"א משמע דאף איסורא ליכא, עיין משנה למלך שם. ולא הבינותי מה שכתב הב"ח שם יע"ש, הארכנו קצת. ועיין מ"א, ואי"ה שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תלא ב/> ===‫אשל אברהם‬=== ‫<קטע התחלה=מא תלא א/><noinclude></noinclude> jmjf3dlkcmi4zzl009gp1bv6er69jc1 0 1738921 3003924 2999351 2026-04-09T20:28:10Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003924 wikitext text/x-wiki {{רן|אוֹי כִּי קִינָה רַבַּת מִפִּי בֶן וּמִפִּי בַת וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת: וּבְשְׁעַת הַהַבְדָּלָה הַרְעָשָׁה וְקוֹל יְלָלָה אִיךְ חַתָּה וְאֻמְלְלָה צִיּוֹן הַהֻלָּלָה אֵיךְ בְּפֶתַע נִבְהָלָה וְשֻׁלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ לַבָּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת: אֵיךְ נֶהֱפַךְ לָאוֹי כָּל שֵׂיךָ, וּלְאֵבֶל כָּל מָחוֹל וּמִסְפֵּד מַר חוֹל תָּחוֹל וְאֵין מַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל בִּיּוֹם זָחַלְתִּי זָחוֹל זָרִים נָחֲלוּ נָחוֹל מִקְדָּשִׁי נַחֲלַת חַבַּת: וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת: וְחָלִילָה לַעֲגוּמִים אֲבֵלִים הַשׁוֹמְמִים בְּלֵיל זֶה פָּקוֹד אֲשָׁמִים לְהָרִיחַ עֲצֵי בְּשָׂמִים עֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בּוֹסְסוּ יְהִירִי לָאוּמִים וּבְיוֹם זֶה מִיָּמִים לִבְכִי עֲדֵי עַד סִבַּת: וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת: חָלַף וִיהִי נוֹעַם כָּל פֶּה יֵילִיל בְּרַעַם אֵיכָה יָשְׁבָה בְּזַעַם הָעִיר רַבָּתִי עָם יוֹם סָרוּ מִמִּרְעָם יְדִידִים נְצוּרִים כְּבָבַת: וִיהִי נֹעַם נִשְׁבָּת בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת.}}<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש]] rudt1hbbmtsgu2cs20g66wsythqenpu 0 1738922 3003925 2999353 2026-04-09T20:28:26Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]; הוספת [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003925 wikitext text/x-wiki אֲנִי הַגְבֵר אֲקוֹנֵן. בְּליל זה במר ואתאונן. ותחת ויהי נועם. אֵיכָה זָהָב יוּעַם: שַׁבָּת זֶה לִיל תשעה באב. בצאתו איליל ואדאב. ואמצה כוס תַּרְעֲלָה. תחת כוס ההבדלה: לַדּוֹרוֹת קָבַעְתִּי. נְהִי בְּלֵיל זֶה וְקוֹנַנְתִּי. ואבכה וְאַשַׁב מַשְׁמִים. וְלֹא אָרִיחַ עָצִי בְּשָׂמִים: מַר לִי מַר בַּעֲוֹנִי. וְגְבְרוּ עָלַי מֵעַנָּי. בִּשְׂרוֹף עִיר הַקְדֶשׁ. בּוֹרֵא מְאוֹרִי הָאֵשׁ: הָהּ בְּמוֹצְאֵי שַׁבָּת. אַף גִיל לְבָבִי שָׁבַת. וְהִרְבָּה יְגוֹנִי כַּחוֹל. הַמַּבְדִיל בֵּין קְדֶשׁ לָחוֹל: רְאֵה כִּי אֵין מְנַחֵם. וְאַכְזָר שָׁב מֵרַחֵם. וּמֵעֵת תִּשׁעָה בְּאָב. יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב: מִיּוֹם נָתְנוּ קוֹלָם. אֲבוֹת בְּלֵיל זֶה חָטָאוּ בְּמַעֲלָם. קְבַעַתִּי לִי בְּכִיה. תאניה ואניה: אָבוֹת חָטָאוּ וְאֵינָם. וְאֵיךְ אֶסְבּל אֲנִי עֲוֹנָם. הָאִם שׁוֹכֵן עֶרְבוֹת. יוּמְתוּ בְּנִים עַל אָבוֹת: קוּם בְּרַחֲמִיךְ אֱלֹהֵינוּ. וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהפך אַבְלָנוּ לְשָׂשׂוֹן. בְּכָל לֵב יִשְׁעַךְ אָדוֹן: נחם אבלי צִיּוֹן. מִיחֲלִים יִשַׁע וּפִדְיוֹן. בשׁוּב שבוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל:<noinclude> [[קטגוריה:קינות לתשעה באב שחל במוצ"ש]] qjumjs5kwd5kjeqe7dibqbbn5th6v8n 2 1738969 3003897 3002993 2026-04-09T19:43:20Z בן עדריאל 9444 /* סדר עבודה */ 3003897 wikitext text/x-wiki =חכמת המסכן= ==עד פסח== ===שבת פורים=== *רשות: אל חי משוש לבי *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: אלהים על שבח רמת *ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה ====למנחה==== *אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה *גאולה: אם קמי לחרדתי *ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי *זולת: אומר לצפון תני ===ד' מרחשוון פורים אדום=== *זולת: עושה נפלאות בורא נוראות *לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר *ברכו: השתחווי וברכי *מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה *מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק *קדיש: אל יחיד ומיוחד *ברכו: צור לבבי רב חסדים ===שקלים=== *מגן: יונה בצלמון *פזמון: ירד צווה אז מענה *כרוג: עדר נפוץ *מחיה: ידך נשאת *פזמון: יוסיף לקנות *כרוג: ה' יחיה *משלש: זיו כבודך *פזמון: זבוד יה *קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה *עסטריותא: ילבש צדקה כשריון *פזמון: יושב תהילות מאין תחילות *סילוק: כי אתה יוצר נגוהים ===זכור=== *רשות: דורשי ומצילי *מחרך: תרומה הרמנו *נשמת: נשמת ידועי חלאים *רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] *קדיש: שיר אה<!-- % -->בה חדש *ברכו: סודך לא נחקר *מגן: את מלחמות ה' *פזמון: יעץ הצר תחבולות *כרוג: ירים הוד המוניו *מחיה: מכנף הארץ *כרוג: לפניו ילין בכי *משלש: לוכד חכמים בערמם *פזמון: יאמר נא ישראל *פזמון: יושב תהילות *סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה ===פורים=== *ביום לפני המגילה: *יסוד הכול אשר אין לו תחילה *פזמון: על אודות ימי הפורים *פזמון: קומה אלהים עזרתה לי *מאורה: איומה נאוה ושחורה *פזמון: זכר פורים לא יעבור *פזמון: יום פוריא יומא דנן *פזמון: [[קוראי מגילה]] *פזמון: יום שאת ויתר *פזמון: המן נלחץ ===שבת פרה=== *מגן: אספרה אל חוק *פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים *כרוג: ישראל יושיע אל *מחיה: טהור עינים בצוותו *כרוג: הפרה עוד יגל אל *משלש: פדות שלח מראש *פזמון: יושב תהלות *סילוק: אלפתנו להטהר ===שבת החודש=== *מגן: ירח למועדים *פזמון: יה אור מסות *כרוג: יעקב יתר צור *מחיה: יצאת לישע *פזמון: יודעי דעת אלהיכם *כרוג: ה' יואל צפות *משלש: יוסף ידו *פזמון: יוצק יום יום לחשו *פזמון: יושב תהלות *סילוק: כי אתה אל עולם ===שבת הגדול=== *אזהרות: **[[בנים שמעו לי ילדי איתני]] **פזמון: ימינך אל נגלתה ==פסח== ===ליל פסח=== *[[ליל שמורים אותו אל חצה]] ===א' של פסח=== *רשות: יונה מעונה מה *מחרך: כיום ולחי *נשמת: נשמת חוגגי חג המצות *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: [[האל העירה וראה]] *מאורה: ירוחם בך *ברכו: יבורך גואלי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אופן: יקרו להלל ===טל=== *מגן: שזופת שמש *מחיה: שלח רוחך *סדר הטל: **בטל אצור לברר וללבן **פזמון: יום הפילי תחינתי **גאולה: יום פדותי **פזמון: לך שלום גשם ===ב' של פסח=== *רשות: בצר פקדנוך *מחרך: יקרו נסיך *אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים *נשמת: נשמת ישראל עמך *קדיש: שעה ניב דל *מאורה: יזכרו פלאך *ברכו: שחק וכל המון זבול *גאולה: אמרו בני אלהים *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===שבת חוה"מ פסח=== *רשות: שאל להודות לך *מחרך: אערוך בשבחי *נשמת: נשמת שומרי משמרת *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: ברום גלגל *אופן: מחנות עליונים *ברכו: צור לבבי רב חסדים *אהבה: יונה נכספה *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===יום שירה=== *רשות: יקרה תהלתך *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך *שבח: אתה נורא *קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך *אופן: יחיד בגאונו וחסדו *ברכו: השתחווי וברכי *גאולה: [[יום ליבשה]] *יצאו בני ישראל חמושים ===אחרון של פסח=== *רשות: שורש בנו ישי *מחרך: נגדך אשים מגמתי *אופן: יה שכינתך *נשמת: נשמת שזופת שמש *קדיש: אל שמחת גילי *מאורה: כל פה צח *ברכו: זמירות אפצחה *אהבה: אהבה נוססה בי *גאולה: אני יום פדותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *גאולה: כי ימי צבאי *זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים ==שבועות== ===א' שבועות=== *רשות: יום מעמד סיני *מחרך: דת אלהים צלך *מאורה: השכל והדת *נשמת: נשמת ידידים זרע איתני *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: קול מהלל יגדל *אהבה: אם תאהב דרך אמת *ברכו: נעים שמך להודות *זולת: אומר לצפון תני *פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות *פזמון: בצר מנוסי אשימה *רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]] *פזמון: יום יצאה כלת עדנים *אזהרות: אי זה מקום בינה ===ב' שבועות=== *רשות: יעירוני בשמך רעיוני *מחרך: אל אלהים נצחי *פזמון: בצר מנוסי אשימה *נשמת: נשמת ישורון ממטיף *קדיש: ה' אלהי גדלת *מאורה: כימי הנעורים *ברכו: עם בחרתם *אהבה: אל בדתך האמרתנו *גאולה: ישעך אקו בגלותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *פזמון: אמת עלי לספר מאמרות *רשות למל"ת: כמה ירדפני *מל"ת: בצל שדי אחסה *פזמון: אלוה מתימן יבוא *אזהרות מל"ת: איסרה אתכם אמוני ==סוכות== ===א' של סוכות=== *רשות: יצב גבול שמם *מחרך: שם אל אשר אין לו ערך *אופן: מחנות עליונים *נשמת: נשמת ישורון החוגג *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: יחד קרבי *מאורה: שאלו ידידי בעדי *ברכו: השתחווי וברכי *אהבה: חופף עלינו כל היום *גאולה: יהמה לבבי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות ליום א=== *[[למענך אלהינו]] *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ===ב' של סוכות=== *רשות: לשובב נות בית *מחרך: אל חי בקרבי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יחד בני עליון *ברכו: אפצחה רינה ותודה *אופן: יעריצון אלי *מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני *אהבה: יונה איך תדמי *גאולה: אחשוק ולא אדע מקום ===הושענות יום ב=== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ===הושענות יום ג=== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *כהושעת יפה נוף ===הושענות יום ד=== *אנא השם בכסאו *[[אנא צור מושיעי]] *[[כהושעת יקיר]] ===הושענות יום ה=== *אנא האל המיחד *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ===הושענות יום ו=== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ===שבת חוה"מ=== *רשות: יסוד הכל והוא בכל *מחרך: נגדך אשים מגמתי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יה לרוב חסדך *אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש *ברכו: ידך אלהים יסדה *מאורה: אל אלהים חילי *אהבה: בעלת אוב וקסם *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות לשבת=== *אלהים אזון בטובך *אנא הנראה בלבת *[[כהושעת יהודה ואפרים]] ===הו"ר=== *נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות *הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות *צריך לבדוק שוב *סיום: נא חתמנו לחיים ==שמיני עצרת ושמחת תורה== ===שמיני עצרת=== *רשות: ידועת אמונות *מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו *אופן: אל אשר מעשיו עצומים *נשמת: נשמת מחנות מקהלות *קדיש: ישראל בחירי אל *ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני *אהבה: ימי קדם לבן רודם *מאורה: יום תאוה ===תקון הגשם=== *מגן: אל חי יפתח אוצר *מחיה: אל חי יפתח ידו *עסטריותא: אל מעלה נשיאים *פזמון: אל בשמים *פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים *בגשמי אורה תאיר אדמה ===שמחת תורה=== *רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] *מחרך: מנחה טהורה *נשמת להקת עם אל *ברכו: אל פעליו גברו *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] *אהבה: נודע בכל המון ===פזמונים על פטירת מרע"ה=== *יצורי כצל כולם *למי נתן צור מתן *[[אשריך הר העברים]] *אז איש עניו כשעלה אל הר העברים *קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]] *גאולה: אסכלה נדודי *פזמון: [[צעקה יוכבד]] =מחזור קטן= ==ראש השנה== ===שחרית יום א'=== *פתיחה: אקום לשורר *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת: נשמת ידידי עליון *אופן: [[ידי רשים]] *זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] *מגן: אתה כוננת מישרים *פזמון: ירצה צור אין כערכו *כרוג: יחזו פנימו *מחיה: מגדל עז שם ה' *פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו *פזמון: שני ימים מקויימים *כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: יעלו לאלף ולרבבה *ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול *סלוק: יראי ה' הללוהו ===שחרית יום ב'=== *פתיחה: סמר גבי צור משגבי *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] *נשמת: נשמת יראיך *אופן: [[יה שמך ארוממך]] *זולת: שב מן הפסילים *רשות למגן: וארץ אתנפל *פזמון: יחיד אלהי אמן *מגן: אב המון גוים *פזמון: יום לריב תעמוד *כרוג: יאזין צורי *מחיה: איתן אוהבך *פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה *כרוג: יחיה צבאיו אל דעות *משלש: אהוב מבטן *עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום *ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול *סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה ==יום כיפור== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות ליל כיפור=== *פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *סליחה: בליל עשור להתכפר *סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] *מי אל כמוך: אשמינו תבלע ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== *פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג *פתיחה: סלח רשעתי *בקשה: שעה שוועי *רשות: אקום להודות לך *נשמת: נשמת אסירי עוונות *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אחלה פניך באימתה *כרוג: אמרים עמכם קחו *רשות למגן: מארץ שפלנו *מגן: אזרח רענן *פזמון: מדמי הלבבות *כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות *מחיה: אלוה פקד גפן פוריה *פזמון: חרדים לבית תפלתם *כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו *משלש: תם אהל צדק *עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי *(רהיט): החרשים שמעו *פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא *פזמון: מרום וקדוש שעה *ה' מלך: בטרם אמון *סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ====סליחות לשחרית==== *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]] *רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו *מי אל כמוך: אשמנו תבלע ===מוסף=== *מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום *פזמון: נאור מקור חיים *כרוג: משמים עוונימו *מחיה: אילת אהבים *פזמון: יוספים שנית לעמוד *כרוג: מקשיב מענה *משלש: תמהים מחובם *תוכחה: ימי האדם צבא *(רהיט): אנא אדון עולם *פזמון: [[ישן אל תרדם]] *סלוק: אתה אלהי האלהים ====סדר עבודה==== *רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]] *[[שנת אורה שנת ברכה]] *[[כמראה השמש באדר וזוהר]] *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ====סליחות למוסף==== *[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]] *מסתגאב: אומר אני מעשי למלך *רהוטה: אדני חזקי ארחמך *מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מנחה=== *תוכחה: [[בן אדמה]] *פזמון: אשם זע מזדונהו *פזמון: [[יה שמע אביוניך]] *מגן: אנושי לב כארי *כרוג': ישע יעטרהו *מחיה: מפרי שפתיו *כרוג': קדש תפארתנו *משלש: אתיתי מתחנן *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *פזמון: מושכי עול עוונים *היום יוודע *סילוק: אדיר אשר עולם בראת ====סליחות למנחה==== *יה אשר אשפוך לפניו *קראתי מצרה *מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]] ===נעילה=== רשות לאשרי: מלכי עולם בורא *מגן: אדון היושב על חוג הארץ *כרוג': כחגבים נחשבו *מחיה: בבכי יונת אלם *כרוג': ענך בחמלתו *משלש: אילי הצדק *תוכחה: מצעק מעלות שחר *אדירי ישורון יברכו בקול *סילוק: אנשי חסד ====סליחות לנעילה==== *בנשף קדמתי *[[אל נורא עלילה]] *[[המבדיל בין קודש לחול – יצוה ה' חסדו]] 5o0lxppwwqu5jb63d4f2oi49yggvqcr 3003907 3003897 2026-04-09T19:58:26Z מו יו הו 37729 /* סליחות לנעילה */ 3003907 wikitext text/x-wiki =חכמת המסכן= ==עד פסח== ===שבת פורים=== *רשות: אל חי משוש לבי *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: אלהים על שבח רמת *ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה ====למנחה==== *אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה *גאולה: אם קמי לחרדתי *ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי *זולת: אומר לצפון תני ===ד' מרחשוון פורים אדום=== *זולת: עושה נפלאות בורא נוראות *לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר *ברכו: השתחווי וברכי *מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה *מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק *קדיש: אל יחיד ומיוחד *ברכו: צור לבבי רב חסדים ===שקלים=== *מגן: יונה בצלמון *פזמון: ירד צווה אז מענה *כרוג: עדר נפוץ *מחיה: ידך נשאת *פזמון: יוסיף לקנות *כרוג: ה' יחיה *משלש: זיו כבודך *פזמון: זבוד יה *קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה *עסטריותא: ילבש צדקה כשריון *פזמון: יושב תהילות מאין תחילות *סילוק: כי אתה יוצר נגוהים ===זכור=== *רשות: דורשי ומצילי *מחרך: תרומה הרמנו *נשמת: נשמת ידועי חלאים *רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] *קדיש: שיר אה<!-- % -->בה חדש *ברכו: סודך לא נחקר *מגן: את מלחמות ה' *פזמון: יעץ הצר תחבולות *כרוג: ירים הוד המוניו *מחיה: מכנף הארץ *כרוג: לפניו ילין בכי *משלש: לוכד חכמים בערמם *פזמון: יאמר נא ישראל *פזמון: יושב תהילות *סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה ===פורים=== *ביום לפני המגילה: *יסוד הכול אשר אין לו תחילה *פזמון: על אודות ימי הפורים *פזמון: קומה אלהים עזרתה לי *מאורה: איומה נאוה ושחורה *פזמון: זכר פורים לא יעבור *פזמון: יום פוריא יומא דנן *פזמון: [[קוראי מגילה]] *פזמון: יום שאת ויתר *פזמון: המן נלחץ ===שבת פרה=== *מגן: אספרה אל חוק *פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים *כרוג: ישראל יושיע אל *מחיה: טהור עינים בצוותו *כרוג: הפרה עוד יגל אל *משלש: פדות שלח מראש *פזמון: יושב תהלות *סילוק: אלפתנו להטהר ===שבת החודש=== *מגן: ירח למועדים *פזמון: יה אור מסות *כרוג: יעקב יתר צור *מחיה: יצאת לישע *פזמון: יודעי דעת אלהיכם *כרוג: ה' יואל צפות *משלש: יוסף ידו *פזמון: יוצק יום יום לחשו *פזמון: יושב תהלות *סילוק: כי אתה אל עולם ===שבת הגדול=== *אזהרות: **[[בנים שמעו לי ילדי איתני]] **פזמון: ימינך אל נגלתה ==פסח== ===ליל פסח=== *[[ליל שמורים אותו אל חצה]] ===א' של פסח=== *רשות: יונה מעונה מה *מחרך: כיום ולחי *נשמת: נשמת חוגגי חג המצות *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: [[האל העירה וראה]] *מאורה: ירוחם בך *ברכו: יבורך גואלי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אופן: יקרו להלל ===טל=== *מגן: שזופת שמש *מחיה: שלח רוחך *סדר הטל: **בטל אצור לברר וללבן **פזמון: יום הפילי תחינתי **גאולה: יום פדותי **פזמון: לך שלום גשם ===ב' של פסח=== *רשות: בצר פקדנוך *מחרך: יקרו נסיך *אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים *נשמת: נשמת ישראל עמך *קדיש: שעה ניב דל *מאורה: יזכרו פלאך *ברכו: שחק וכל המון זבול *גאולה: אמרו בני אלהים *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===שבת חוה"מ פסח=== *רשות: שאל להודות לך *מחרך: אערוך בשבחי *נשמת: נשמת שומרי משמרת *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: ברום גלגל *אופן: מחנות עליונים *ברכו: צור לבבי רב חסדים *אהבה: יונה נכספה *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===יום שירה=== *רשות: יקרה תהלתך *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך *שבח: אתה נורא *קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך *אופן: יחיד בגאונו וחסדו *ברכו: השתחווי וברכי *גאולה: [[יום ליבשה]] *יצאו בני ישראל חמושים ===אחרון של פסח=== *רשות: שורש בנו ישי *מחרך: נגדך אשים מגמתי *אופן: יה שכינתך *נשמת: נשמת שזופת שמש *קדיש: אל שמחת גילי *מאורה: כל פה צח *ברכו: זמירות אפצחה *אהבה: אהבה נוססה בי *גאולה: אני יום פדותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *גאולה: כי ימי צבאי *זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים ==שבועות== ===א' שבועות=== *רשות: יום מעמד סיני *מחרך: דת אלהים צלך *מאורה: השכל והדת *נשמת: נשמת ידידים זרע איתני *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: קול מהלל יגדל *אהבה: אם תאהב דרך אמת *ברכו: נעים שמך להודות *זולת: אומר לצפון תני *פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות *פזמון: בצר מנוסי אשימה *רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]] *פזמון: יום יצאה כלת עדנים *אזהרות: אי זה מקום בינה ===ב' שבועות=== *רשות: יעירוני בשמך רעיוני *מחרך: אל אלהים נצחי *פזמון: בצר מנוסי אשימה *נשמת: נשמת ישורון ממטיף *קדיש: ה' אלהי גדלת *מאורה: כימי הנעורים *ברכו: עם בחרתם *אהבה: אל בדתך האמרתנו *גאולה: ישעך אקו בגלותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *פזמון: אמת עלי לספר מאמרות *רשות למל"ת: כמה ירדפני *מל"ת: בצל שדי אחסה *פזמון: אלוה מתימן יבוא *אזהרות מל"ת: איסרה אתכם אמוני ==סוכות== ===א' של סוכות=== *רשות: יצב גבול שמם *מחרך: שם אל אשר אין לו ערך *אופן: מחנות עליונים *נשמת: נשמת ישורון החוגג *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: יחד קרבי *מאורה: שאלו ידידי בעדי *ברכו: השתחווי וברכי *אהבה: חופף עלינו כל היום *גאולה: יהמה לבבי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות ליום א=== *[[למענך אלהינו]] *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ===ב' של סוכות=== *רשות: לשובב נות בית *מחרך: אל חי בקרבי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יחד בני עליון *ברכו: אפצחה רינה ותודה *אופן: יעריצון אלי *מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני *אהבה: יונה איך תדמי *גאולה: אחשוק ולא אדע מקום ===הושענות יום ב=== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ===הושענות יום ג=== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *כהושעת יפה נוף ===הושענות יום ד=== *אנא השם בכסאו *[[אנא צור מושיעי]] *[[כהושעת יקיר]] ===הושענות יום ה=== *אנא האל המיחד *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ===הושענות יום ו=== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ===שבת חוה"מ=== *רשות: יסוד הכל והוא בכל *מחרך: נגדך אשים מגמתי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יה לרוב חסדך *אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש *ברכו: ידך אלהים יסדה *מאורה: אל אלהים חילי *אהבה: בעלת אוב וקסם *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות לשבת=== *אלהים אזון בטובך *אנא הנראה בלבת *[[כהושעת יהודה ואפרים]] ===הו"ר=== *נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות *הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות *צריך לבדוק שוב *סיום: נא חתמנו לחיים ==שמיני עצרת ושמחת תורה== ===שמיני עצרת=== *רשות: ידועת אמונות *מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו *אופן: אל אשר מעשיו עצומים *נשמת: נשמת מחנות מקהלות *קדיש: ישראל בחירי אל *ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני *אהבה: ימי קדם לבן רודם *מאורה: יום תאוה ===תקון הגשם=== *מגן: אל חי יפתח אוצר *מחיה: אל חי יפתח ידו *עסטריותא: אל מעלה נשיאים *פזמון: אל בשמים *פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים *בגשמי אורה תאיר אדמה ===שמחת תורה=== *רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] *מחרך: מנחה טהורה *נשמת להקת עם אל *ברכו: אל פעליו גברו *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] *אהבה: נודע בכל המון ===פזמונים על פטירת מרע"ה=== *יצורי כצל כולם *למי נתן צור מתן *[[אשריך הר העברים]] *אז איש עניו כשעלה אל הר העברים *קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]] *גאולה: אסכלה נדודי *פזמון: [[צעקה יוכבד]] =מחזור קטן= ==ראש השנה== ===שחרית יום א'=== *פתיחה: אקום לשורר *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת: נשמת ידידי עליון *אופן: [[ידי רשים]] *זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] *מגן: אתה כוננת מישרים *פזמון: ירצה צור אין כערכו *כרוג: יחזו פנימו *מחיה: מגדל עז שם ה' *פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו *פזמון: שני ימים מקויימים *כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: יעלו לאלף ולרבבה *ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול *סלוק: יראי ה' הללוהו ===שחרית יום ב'=== *פתיחה: סמר גבי צור משגבי *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] *נשמת: נשמת יראיך *אופן: [[יה שמך ארוממך]] *זולת: שב מן הפסילים *רשות למגן: וארץ אתנפל *פזמון: יחיד אלהי אמן *מגן: אב המון גוים *פזמון: יום לריב תעמוד *כרוג: יאזין צורי *מחיה: איתן אוהבך *פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה *כרוג: יחיה צבאיו אל דעות *משלש: אהוב מבטן *עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום *ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול *סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה ==יום כיפור== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות ליל כיפור=== *פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *סליחה: בליל עשור להתכפר *סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] *מי אל כמוך: אשמינו תבלע ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== *פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג *פתיחה: סלח רשעתי *בקשה: שעה שוועי *רשות: אקום להודות לך *נשמת: נשמת אסירי עוונות *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אחלה פניך באימתה *כרוג: אמרים עמכם קחו *רשות למגן: מארץ שפלנו *מגן: אזרח רענן *פזמון: מדמי הלבבות *כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות *מחיה: אלוה פקד גפן פוריה *פזמון: חרדים לבית תפלתם *כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו *משלש: תם אהל צדק *עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי *(רהיט): החרשים שמעו *פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא *פזמון: מרום וקדוש שעה *ה' מלך: בטרם אמון *סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ====סליחות לשחרית==== *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]] *רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו *מי אל כמוך: אשמנו תבלע ===מוסף=== *מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום *פזמון: נאור מקור חיים *כרוג: משמים עוונימו *מחיה: אילת אהבים *פזמון: יוספים שנית לעמוד *כרוג: מקשיב מענה *משלש: תמהים מחובם *תוכחה: ימי האדם צבא *(רהיט): אנא אדון עולם *פזמון: [[ישן אל תרדם]] *סלוק: אתה אלהי האלהים ====סדר עבודה==== *רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]] *[[שנת אורה שנת ברכה]] *[[כמראה השמש באדר וזוהר]] *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ====סליחות למוסף==== *[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]] *מסתגאב: אומר אני מעשי למלך *רהוטה: אדני חזקי ארחמך *מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מנחה=== *תוכחה: [[בן אדמה]] *פזמון: אשם זע מזדונהו *פזמון: [[יה שמע אביוניך]] *מגן: אנושי לב כארי *כרוג': ישע יעטרהו *מחיה: מפרי שפתיו *כרוג': קדש תפארתנו *משלש: אתיתי מתחנן *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *פזמון: מושכי עול עוונים *היום יוודע *סילוק: אדיר אשר עולם בראת ====סליחות למנחה==== *יה אשר אשפוך לפניו *קראתי מצרה *מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]] ===נעילה=== רשות לאשרי: מלכי עולם בורא *מגן: אדון היושב על חוג הארץ *כרוג': כחגבים נחשבו *מחיה: בבכי יונת אלם *כרוג': ענך בחמלתו *משלש: אילי הצדק *תוכחה: מצעק מעלות שחר *אדירי ישורון יברכו בקול *סילוק: אנשי חסד ====סליחות לנעילה==== *בנשף קדמתי *[[אל נורא עלילה]] *[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] aozxagwy0g5aiho2nm9v3jdxd0mjljp 3003908 3003907 2026-04-09T19:59:53Z מו יו הו 37729 /* נעילה */ 3003908 wikitext text/x-wiki =חכמת המסכן= ==עד פסח== ===שבת פורים=== *רשות: אל חי משוש לבי *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: אלהים על שבח רמת *ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה ====למנחה==== *אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך) *מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה *גאולה: אם קמי לחרדתי *ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי *זולת: אומר לצפון תני ===ד' מרחשוון פורים אדום=== *זולת: עושה נפלאות בורא נוראות *לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר *ברכו: השתחווי וברכי *מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה *מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק *קדיש: אל יחיד ומיוחד *ברכו: צור לבבי רב חסדים ===שקלים=== *מגן: יונה בצלמון *פזמון: ירד צווה אז מענה *כרוג: עדר נפוץ *מחיה: ידך נשאת *פזמון: יוסיף לקנות *כרוג: ה' יחיה *משלש: זיו כבודך *פזמון: זבוד יה *קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה *עסטריותא: ילבש צדקה כשריון *פזמון: יושב תהילות מאין תחילות *סילוק: כי אתה יוצר נגוהים ===זכור=== *רשות: דורשי ומצילי *מחרך: תרומה הרמנו *נשמת: נשמת ידועי חלאים *רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] *קדיש: שיר אה<!-- % -->בה חדש *ברכו: סודך לא נחקר *מגן: את מלחמות ה' *פזמון: יעץ הצר תחבולות *כרוג: ירים הוד המוניו *מחיה: מכנף הארץ *כרוג: לפניו ילין בכי *משלש: לוכד חכמים בערמם *פזמון: יאמר נא ישראל *פזמון: יושב תהילות *סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה ===פורים=== *ביום לפני המגילה: *יסוד הכול אשר אין לו תחילה *פזמון: על אודות ימי הפורים *פזמון: קומה אלהים עזרתה לי *מאורה: איומה נאוה ושחורה *פזמון: זכר פורים לא יעבור *פזמון: יום פוריא יומא דנן *פזמון: [[קוראי מגילה]] *פזמון: יום שאת ויתר *פזמון: המן נלחץ ===שבת פרה=== *מגן: אספרה אל חוק *פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים *כרוג: ישראל יושיע אל *מחיה: טהור עינים בצוותו *כרוג: הפרה עוד יגל אל *משלש: פדות שלח מראש *פזמון: יושב תהלות *סילוק: אלפתנו להטהר ===שבת החודש=== *מגן: ירח למועדים *פזמון: יה אור מסות *כרוג: יעקב יתר צור *מחיה: יצאת לישע *פזמון: יודעי דעת אלהיכם *כרוג: ה' יואל צפות *משלש: יוסף ידו *פזמון: יוצק יום יום לחשו *פזמון: יושב תהלות *סילוק: כי אתה אל עולם ===שבת הגדול=== *אזהרות: **[[בנים שמעו לי ילדי איתני]] **פזמון: ימינך אל נגלתה ==פסח== ===ליל פסח=== *[[ליל שמורים אותו אל חצה]] ===א' של פסח=== *רשות: יונה מעונה מה *מחרך: כיום ולחי *נשמת: נשמת חוגגי חג המצות *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: [[האל העירה וראה]] *מאורה: ירוחם בך *ברכו: יבורך גואלי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *אופן: יקרו להלל ===טל=== *מגן: שזופת שמש *מחיה: שלח רוחך *סדר הטל: **בטל אצור לברר וללבן **פזמון: יום הפילי תחינתי **גאולה: יום פדותי **פזמון: לך שלום גשם ===ב' של פסח=== *רשות: בצר פקדנוך *מחרך: יקרו נסיך *אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים *נשמת: נשמת ישראל עמך *קדיש: שעה ניב דל *מאורה: יזכרו פלאך *ברכו: שחק וכל המון זבול *גאולה: אמרו בני אלהים *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===שבת חוה"מ פסח=== *רשות: שאל להודות לך *מחרך: אערוך בשבחי *נשמת: נשמת שומרי משמרת *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: ברום גלגל *אופן: מחנות עליונים *ברכו: צור לבבי רב חסדים *אהבה: יונה נכספה *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===יום שירה=== *רשות: יקרה תהלתך *מחרך: כל הנשמה תהלל במליה *נשמת: נשמת ישראל עמך *שבח: אתה נורא *קדיש: שבעה שחקים לא יכלכלוך *אופן: יחיד בגאונו וחסדו *ברכו: השתחווי וברכי *גאולה: [[יום ליבשה]] *יצאו בני ישראל חמושים ===אחרון של פסח=== *רשות: שורש בנו ישי *מחרך: נגדך אשים מגמתי *אופן: יה שכינתך *נשמת: נשמת שזופת שמש *קדיש: אל שמחת גילי *מאורה: כל פה צח *ברכו: זמירות אפצחה *אהבה: אהבה נוססה בי *גאולה: אני יום פדותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *גאולה: כי ימי צבאי *זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים ==שבועות== ===א' שבועות=== *רשות: יום מעמד סיני *מחרך: דת אלהים צלך *מאורה: השכל והדת *נשמת: נשמת ידידים זרע איתני *שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך *קדיש: קול מהלל יגדל *אהבה: אם תאהב דרך אמת *ברכו: נעים שמך להודות *זולת: אומר לצפון תני *פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות *פזמון: בצר מנוסי אשימה *רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]] *פזמון: יום יצאה כלת עדנים *אזהרות: אי זה מקום בינה ===ב' שבועות=== *רשות: יעירוני בשמך רעיוני *מחרך: אל אלהים נצחי *פזמון: בצר מנוסי אשימה *נשמת: נשמת ישורון ממטיף *קדיש: ה' אלהי גדלת *מאורה: כימי הנעורים *ברכו: עם בחרתם *אהבה: אל בדתך האמרתנו *גאולה: ישעך אקו בגלותי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] *פזמון: אמת עלי לספר מאמרות *רשות למל"ת: כמה ירדפני *מל"ת: בצל שדי אחסה *פזמון: אלוה מתימן יבוא *אזהרות מל"ת: איסרה אתכם אמוני ==סוכות== ===א' של סוכות=== *רשות: יצב גבול שמם *מחרך: שם אל אשר אין לו ערך *אופן: מחנות עליונים *נשמת: נשמת ישורון החוגג *שבח: אתה נורא אתה *קדיש: יחד קרבי *מאורה: שאלו ידידי בעדי *ברכו: השתחווי וברכי *אהבה: חופף עלינו כל היום *גאולה: יהמה לבבי *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות ליום א=== *[[למענך אלהינו]] *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ===ב' של סוכות=== *רשות: לשובב נות בית *מחרך: אל חי בקרבי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יחד בני עליון *ברכו: אפצחה רינה ותודה *אופן: יעריצון אלי *מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני *אהבה: יונה איך תדמי *גאולה: אחשוק ולא אדע מקום ===הושענות יום ב=== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ===הושענות יום ג=== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *כהושעת יפה נוף ===הושענות יום ד=== *אנא השם בכסאו *[[אנא צור מושיעי]] *[[כהושעת יקיר]] ===הושענות יום ה=== *אנא האל המיחד *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ===הושענות יום ו=== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ===שבת חוה"מ=== *רשות: יסוד הכל והוא בכל *מחרך: נגדך אשים מגמתי *נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני *קדיש: יה לרוב חסדך *אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש *ברכו: ידך אלהים יסדה *מאורה: אל אלהים חילי *אהבה: בעלת אוב וקסם *[[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות לשבת=== *אלהים אזון בטובך *אנא הנראה בלבת *[[כהושעת יהודה ואפרים]] ===הו"ר=== *נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות *הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות *צריך לבדוק שוב *סיום: נא חתמנו לחיים ==שמיני עצרת ושמחת תורה== ===שמיני עצרת=== *רשות: ידועת אמונות *מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו *אופן: אל אשר מעשיו עצומים *נשמת: נשמת מחנות מקהלות *קדיש: ישראל בחירי אל *ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני *אהבה: ימי קדם לבן רודם *מאורה: יום תאוה ===תקון הגשם=== *מגן: אל חי יפתח אוצר *מחיה: אל חי יפתח ידו *עסטריותא: אל מעלה נשיאים *פזמון: אל בשמים *פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים *בגשמי אורה תאיר אדמה ===שמחת תורה=== *רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] *מחרך: מנחה טהורה *נשמת להקת עם אל *ברכו: אל פעליו גברו *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] *אהבה: נודע בכל המון ===פזמונים על פטירת מרע"ה=== *יצורי כצל כולם *למי נתן צור מתן *[[אשריך הר העברים]] *אז איש עניו כשעלה אל הר העברים *קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]] *גאולה: אסכלה נדודי *פזמון: [[צעקה יוכבד]] =מחזור קטן= ==ראש השנה== ===שחרית יום א'=== *פתיחה: אקום לשורר *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת: נשמת ידידי עליון *אופן: [[ידי רשים]] *זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] *מגן: אתה כוננת מישרים *פזמון: ירצה צור אין כערכו *כרוג: יחזו פנימו *מחיה: מגדל עז שם ה' *פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו *פזמון: שני ימים מקויימים *כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: יעלו לאלף ולרבבה *ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול *סלוק: יראי ה' הללוהו ===שחרית יום ב'=== *פתיחה: סמר גבי צור משגבי *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] *נשמת: נשמת יראיך *אופן: [[יה שמך ארוממך]] *זולת: שב מן הפסילים *רשות למגן: וארץ אתנפל *פזמון: יחיד אלהי אמן *מגן: אב המון גוים *פזמון: יום לריב תעמוד *כרוג: יאזין צורי *מחיה: איתן אוהבך *פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה *כרוג: יחיה צבאיו אל דעות *משלש: אהוב מבטן *עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום *ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול *סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה ==יום כיפור== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות ליל כיפור=== *פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *סליחה: בליל עשור להתכפר *סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] *תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] *[[רחמנא אידכר לן]] *[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] *מי אל כמוך: אשמינו תבלע ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== *פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג *פתיחה: סלח רשעתי *בקשה: שעה שוועי *רשות: אקום להודות לך *נשמת: נשמת אסירי עוונות *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אחלה פניך באימתה *כרוג: אמרים עמכם קחו *רשות למגן: מארץ שפלנו *מגן: אזרח רענן *פזמון: מדמי הלבבות *כרוג: מחבש עצבות שרידי פאות *מחיה: אלוה פקד גפן פוריה *פזמון: חרדים לבית תפלתם *כרוג: מרפא יהיה דבר פי ועניניו *משלש: תם אהל צדק *עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי *(רהיט): החרשים שמעו *פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא *פזמון: מרום וקדוש שעה *ה' מלך: בטרם אמון *סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ====סליחות לשחרית==== *סליחה: [[שופט כל הארץ]] *סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]] *רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו *מי אל כמוך: אשמנו תבלע ===מוסף=== *מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום *פזמון: נאור מקור חיים *כרוג: משמים עוונימו *מחיה: אילת אהבים *פזמון: יוספים שנית לעמוד *כרוג: מקשיב מענה *משלש: תמהים מחובם *תוכחה: ימי האדם צבא *(רהיט): אנא אדון עולם *פזמון: [[ישן אל תרדם]] *סלוק: אתה אלהי האלהים ====סדר עבודה==== *רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]] *[[שנת אורה שנת ברכה]] *[[כמראה השמש באדר וזוהר]] *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ====סליחות למוסף==== *[[ישראל עבדיך|ישראל עבדיך לפניך נאספים]] *מסתגאב: אומר אני מעשי למלך *רהוטה: אדני חזקי ארחמך *מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מנחה=== *תוכחה: [[בן אדמה]] *פזמון: אשם זע מזדונהו *פזמון: [[יה שמע אביוניך]] *מגן: אנושי לב כארי *כרוג': ישע יעטרהו *מחיה: מפרי שפתיו *כרוג': קדש תפארתנו *משלש: אתיתי מתחנן *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *פזמון: מושכי עול עוונים *היום יוודע *סילוק: אדיר אשר עולם בראת ====סליחות למנחה==== *יה אשר אשפוך לפניו *קראתי מצרה *מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]] ===נעילה=== *רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]] *מגן: אדון היושב על חוג הארץ *כרוג': כחגבים נחשבו *מחיה: בבכי יונת אלם *כרוג': ענך בחמלתו *משלש: אילי הצדק *תוכחה: מצעק מעלות שחר *אדירי ישורון יברכו בקול *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] ====סליחות לנעילה==== *[[בנשף קדמתי]] *[[אל נורא עלילה]] *[[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] 67xtenswjzfjhm9ldxgzzvbqlh8g0vu 0 1739202 3003912 3003654 2026-04-09T20:17:32Z The duke 91 הרחבה 3003912 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=יון אאורטנאסון |שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים |שם נוסף=האחים מבאהקי |הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר |רישום הקודם=ארנליוטור הנסתר |הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון |רישום הבא=האחים והגליון |סוגה=אגדות }} {{בעבודה}} לפני שנים רבות בחווה ששמה [[:w:is:Bakki í Svarfaðardal|בַּאהְקִי]] ב[[:w:en:Svarfaðardalur|סְוָורְפָדָ'רְטָלוּר]]{{הערה|כנראה ישנה חוות באהקי ב[[:w:en:Fljót|פליוט]] כפי שניתן להסיק מ"[[:w:is:Ármann á Alþingi|אאורמן באלת'ינגי]]". [[:is:Baldvin Einarsson|בלדווין איינרסון]] שבעצמו היה מפליוט מעיד שם על בן ארצו סיקוואט: "אף אחד לא יכול להגיד על סיקוואט שהוא טיפש למרות שנאמר עליו שהוא יליד פליוט שבסקגפיורד שתמיד השמועות מתייחסות אליה כמקום של טיפשות כמו [[:w:is:Flóinn|פלויין]], כפי שמראה השיר:<br>''שניים הם המחוזות, פלויין ופליוט,<br>שרוב האנשים דומים שם, וכו' ''"<br><small>הערת המתרגם: סיקוואט היה דמות בדיונית במגזין "אאורמן באלת'ינגי" של איינרסון שייצגה דווקא את אלו המשתמשים בשכל הישר, כך שאולי היה כאן נסיון של איינרסון לנער את הסטיגמה שדבקה במולדתו. בכל מקרה החלק המעניין הוא שסטיגמה החלמאית על באהקי היתה כל כך חזקה שברגע שהוצגה סטיגמה כזו לגבי פליוט הסיק אאורטנסון שחוות באהקי נמצאת בה.</small>}} חי איכר. היו לו שלושה בנים: קִיסְטְלַה, אֶיְרִיק והֶלְגַה. הם נחשבו לטיפשים וישנם סיפורים רבים על טיפשותם, ורק מעטים מהם מופיעים כאן. פעם אחת כשהיו האחים כבר גדולים, הם שטו בים עם אביהם כדי לדוג דגים. במהרה חש הזקן ברע עד כדי כך שנשכב שם. הם הביאו איתם חבית קטנה של בלנדה {{הערה|<small>הערת המתרגם: בלנדה, הגירסה האיסלנדית ל[[:w:en:blaand|בלאנד הסקוטי]], הוא משקה עשוי מי גבינה או חלב מהולים במים שמשתמר היטב בגלל החומציות ומזין יותר ממים רגילים. דייגים היו נוהגים לקחת חבית קטנה של בלנדה לשיט כדי להתחזק ולהתרענן.</small>}} ובתוך זמן קצר האיש קרא לבניו וביקש מהם את החבית. אמר אחד מהם: "קיסטלה-איריק-הלגה" (ככה הם תמיד היו אומרים כשאחד מהם היה מדבר עם האחרים, כי הם ידעו שאלו השמות של כולם,) "אבא מבקש את החבית." ואחר ענה לו: "קיסטלה-אריק-הלגה, אבא מבקש את החבית" גם השלישי אמר אותו דבר, וכך הם חזרו על זה עד שהזקן מת, כי אף אחד מהם לא הבין מה האיש רוצה מהחבית. מאז נוצר הכינוי "מבקש את החבית" למי שגוסס. לאחר מכן חזרו האחים ליבשה, הכינו את גופתו של האיש לקבורה וקשרו אותה לסוסה החומה שהיתה בבעלותו ואז שילחו אותה משם ונתנו לה להחליט לאן היא הולכת. הם אמרו שברונקה{{הערה|<small>הערת המתרגם: "ברונה" באיסלנדית משמעו "חומה", מכאן השם "ברונקה" לסוסה.</small>}} הזקנה תמצא את דרכה. בסוף הם מצאו את ברונקה בלי שום דבר קשור אליה בחצר האחורית שלהם וידעו שהיא אכן מצאה את דרכה, אבל לא שמו לב למה שקרה לאיש. לאחר מות אביהם חיו האחים בבאהקי ונקראו על שם החווה וכינויים היה האחים מבאהקי או האידיוטים מבהאקי. הם ירשו את הסוסה החומה מהזקן ודאגו לה היטב. יום אחד נשבה רוח חזקה והם פחדו שברונקה תעוף, לכן הם החליטו לשים עליה משהו כבד, והעמיסו עליה הרבה סלעים שיחזיקו אותה במקום. אחרי זה היא גם לא עפה וגם לא קמה יותר. כשברונקה עדיין היתה ברשותם של האחים הם טיילו פעם בחורף על הקרח לאור הירח כשאחד מהם רוכב על הסוסה והאחרים הולכים לידה. הם שמו לב שהיה בחור שתמיד רכב לצד האח שרכב, ונראה להם תמוה שהוא לא הוציא מילה מפיו, אך הם שמעו שעם כל צעד של הסוסה הוא אמר: "קאורי, קאורי." זה נראה להם חשוד כי זה לא היה השם של אף אחד מהם. האח שרכב חשב לעבור ברכיבה את הבחור הנלווה. אך ככל שהתאמץ יותר ברכיבה שמע אותו אומר בקצב גבוה יותר "קאורי, קאורי." והאחים האחרים ראו שהבחור רכב תמיד לצד אחיהם, בין אם רכב לאט או מהר. לבסוף הם הגיעו הביתה ואז ראו שכשהאח שרכב ירד מהסוסה ירד גם הבחור הנלווה והכניס את סוסו באותו זמן כמו אח שלהם, אך הוא נעלם מעיניהם לחלוטין כשהם נכנסו והשאירו את אור הירח מאחור.{{הערה|<small>הערת המתרגם: הסיפור ידוע בשם "הצל על הקרח".</small>}} אם אחד האחים היה צריך ללכת למקום כלשהו תמיד הם הלכו כולם. pעם אחת הם הלכו למסע ארוך של בערך שלושה תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר{{הערה|תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ' (ברבים: תִ'ינְגְמַנָלֶיְדִ'יר) משמעה "דרך של חבר פרלמנט", מדובר ביחידת מרחק סטנדרטית שמוגדרת כמרחק שאדם היה אמור לעבור ביום אחד בדרכו להתכנסות של ההנהגה ואורכה כ37.5 ק"מ. כך שמסע האחים היה למרחק של כ-112 ק"מ.}}. לאחר שעברו שני שליש מן הדרך הם נזכרו שהם התכוונו להשאיל סוס למסע. אז הם פנו חזרה הביתה, השיגו את הסוס ויצאו שוב למסע. פעם אחת הלכו האחים כמו תמיד להביא לבעלת האדמות שלהם את דמי השכירות על באהקי. בעלת אדמות היתה אלמנה. הם שילמו לה את חובם ונשארו אצלה ללילה. -- התרגום בעבודה -- == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]] 2y6jc2nqxypwrbxtzc4dgiqungrjlxi 2 1739281 3003993 3002883 2026-04-10T08:41:25Z בן עדריאל 9444 /* מוסף ליום כיפור */ 3003993 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== *קרובות: **מגן: [[אשען במעש אזרח]] () **מחיה: תמה בלויה () **משלש אהלך אץ תם () **אליך נשאתי את עיני () **אשר יראתך באומץ מלכים () **אור נוגה עטיית מעילו () **בקצף לא תשפוט () **סילוק: מי יערוך אליך מענה לספר () *סדר עבודה: **[[אוחילה לאל]] () **עבודה: [[אדרת תלבושת]] () **תפילת כ"ג: שנת אוצרך הטוב תפתח לנו () **מראה כהן: דומה לארז גדול () **בהיות ארון הבית על כנו () *סליחות: **פתיחה: תען לשוני אמרתך () **פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים () **אשרי עין ראתה מכהן () **אתיו אמונים בפחד () **ישראל חלו פני אל () **אהרן ישר () **יה למתי צפנת () **אמרה גולה וסורה () **תחנון: יוספים שנית לעמוד () **הודו אדיר נורא () **תחנון: בני ציון היקרים () **את חטאי אני מזכיר () **יעירוני רעיוני () **השמים אישש () **תחנון: ישני חברון מערת () **אזון שלש עשרה () **תחנון: שארית בר וכל נשבר () **אל הקדש פנימה () **תחנון: יום זה למרום שאו () **בשבת: יום שבת וכפורים () **תחנון: חסדך בל תמש () **היום אתנה לפניכם () **חטאנו: אשא לבבי בכפים () **חטאנו: יחיד טרם היות עולם () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה () **אמרתי לפושעים () **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] () **אלוה הסליחות אזון שיחות () ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) 9gaicsa86ma8j0gmzp0a02bw36939u3 3004012 3003993 2026-04-10T09:19:58Z מו יו הו 37729 /* מוסף ליום כיפור */ 3004012 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] () *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] () *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] () *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] () *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] () *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] () *[[בקצף לא תשפוט]] () *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] () ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] () *עבודה: [[אדרת תלבושת]] () *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] () *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] () *[[בהיות ארון הבית על כנו]] () ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך () *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים () *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] () *אתיו אמונים בפחד () *ישראל חלו פני אל () *אהרן ישר () *[[יה למתי צפנת]] () *אמרה גולה וסורה () *תחנון: יוספים שנית לעמוד () *הודו אדיר נורא () *תחנון: בני ציון היקרים () *את חטאי אני מזכיר () *[[יעירוני רעיוני]] () *השמים אישש () *תחנון: ישני חברון מערת () *אזון שלש עשרה () *תחנון: שארית בר וכל נשבר () *אל הקדש פנימה () *תחנון: יום זה למרום שאו () *בשבת: יום שבת וכפורים () *תחנון: חסדך בל תמש () *היום אתנה לפניכם () *חטאנו: אשא לבבי בכפים () *חטאנו: יחיד טרם היות עולם () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה () **אמרתי לפושעים () **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] () **אלוה הסליחות אזון שיחות () ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) t1en5zk1cr28r8ptgo0c5gjo2lxv7vp 3004013 3004012 2026-04-10T09:30:27Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3004013 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] () *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] () *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] () *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] () *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] () *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] () *[[בקצף לא תשפוט]] () *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] () ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] () *עבודה: [[אדרת תלבושת]] () *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] () *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] () *[[בהיות ארון הבית על כנו]] () ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) 939txmnpxnv7zwuji9eitf5809s37wp 3004014 3004013 2026-04-10T09:34:01Z מו יו הו 37729 /* קרובות */ 3004014 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] () *עבודה: [[אדרת תלבושת]] () *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] () *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] () *[[בהיות ארון הבית על כנו]] () ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) niz0p2gyncn4qxxi1nfmjsp2v4dbo7v 3004015 3004014 2026-04-10T09:35:21Z מו יו הו 37729 /* סדר עבודה */ 3004015 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () *קרובות: **מגן: [[שושן עמק]] () **מחיה: יום מימים () **משלש: צפה בבת תמותה () **אשא דעי () **אין ערוך אליך () **אל שת מאז מעונו () **אשר אימתו בחצי ברקים () **מעשה אלהינו אדיר בויעודו () **מעשה אנוש תחרות רחמיו () **אמרו לאלהים אמת פעלו () **אלוה סליחות אתה () **אבירי לב לטייבך () **המכירים תהלות תעצומיך () **אילי מרום אומרים גדלו () **וקרא אופן לכרוב () **וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () **סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () **קדושה: כבודו אמוניו ינקה () *סליחות: **פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () **שחר מפלט לי אחישה () **אלהים אלי אתה אשחרך () **בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () **היום מלכי מקדם () **מעוני אלהי קדם בך בטחתי () **תחנון: שופט כל הארץ () **אז דברת בחזון () **בקר ייחד שמך עמך () **תחנון: שחר קמתי להודות () **סליחה: אדון לאב המון () **תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () **תחנון: חנות אתכם יחזה () **תחנון: אלהי עוז היה מעוז () **אלהים אתה צוית דרשוני () **תחנון: לטהר אתכם יזה () **אליכם אישים אדבר דברי () **תחנון: ידי דלים ונחשלים () **ה' נסי ומחסי () **תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () **אז בהר המור () **תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () **חיים אשאלה ממך לי מלכי () **אשא עיני אל ה' בתחנוני () **יערבו לפניך תהלות ושבחות () **תחנון: יערב חין ערכנו () **תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () **חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () **אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **אתה מבין סרעפי לב () **אעשה למען שמי כי אתם עמי () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) bsv9fv8hiukpf0m5v2c1a9xku37ml17 3004016 3004015 2026-04-10T09:37:32Z מו יו הו 37729 /* שחרית יום כיפור */ 3004016 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה () ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () *שחר מפלט לי אחישה () *אלהים אלי אתה אשחרך () *בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () *היום מלכי מקדם () *מעוני אלהי קדם בך בטחתי () *תחנון: שופט כל הארץ () *אז דברת בחזון () *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: שחר קמתי להודות () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *אופל אלמנה תאיר () ===בסדר הוידוי=== *תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () *[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () *סליחות: **פתיחה: דלתי שמי שחק () **משאת כפי מנחת ערב () **ה' שמעה תפילת המנחה () **מנחת מרחשת ארשת שפתי () **תחנון: מערכות ישראל בשירה () **אשלש תפילות () **תחנון: ידידיך מאמש () **אנשי לבב עוצו () **תחנון: שדי הזכרתני () **תחנון: קראתי מצרה () **חיים מול ישראל () **אנא שא נא לעוון מייחליך () **חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () **חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) r6cjy1lhikvj5mqdxcvov133m9rr2yf 3004017 3004016 2026-04-10T09:39:05Z מו יו הו 37729 /* מנחה ליום כיפור */ 3004017 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה () ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () *שחר מפלט לי אחישה () *אלהים אלי אתה אשחרך () *בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () *היום מלכי מקדם () *מעוני אלהי קדם בך בטחתי () *תחנון: שופט כל הארץ () *אז דברת בחזון () *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: שחר קמתי להודות () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *אופל אלמנה תאיר () ===בסדר הוידוי=== *תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () *[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *משאת כפי מנחת ערב () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) qp3va8u4k6iuw2zokganclg0le76637 3004018 3004017 2026-04-10T09:39:37Z מו יו הו 37729 /* בסדר הוידוי */ 3004018 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): ויבא ארז ראש קצינים (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): פרה אמרה קשה (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **בזכרי על משכבי () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה () ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו () *שחר מפלט לי אחישה () *אלהים אלי אתה אשחרך () *בקר מפלטי אלי סתרי ומגני () *היום מלכי מקדם () *מעוני אלהי קדם בך בטחתי () *תחנון: שופט כל הארץ () *אז דברת בחזון () *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: שחר קמתי להודות () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *אופל אלמנה תאיר () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: כי רכובו בערבות () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *משאת כפי מנחת ערב () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: אב ידעך () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: עב קל ממרומיך () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: שפל רוח שפל ברך וקומה () *יוצר: אכתיר זר תהילה () *אופן: אאמיר אותך סלה () *זולת: אנא הושיעה נא () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: אוחזי בידם ארבעה מינים () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *למען אמיתך () *אל למושעות () *אדם ובהמה () *אדון המושיע () *אערוך שועי () *אבן שתיה () *למען איתן נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *כהושעת אלים () *למען תמים בדורותיו () *אל נא תעינו () *אנא רחום אל תפן () *אז כעיני עבדים () *אומן ישעך בא () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: אום כאישון ננצרת () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: אמונים אשר נאספו () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *אף ברי אותת () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: אעניד לך תפארה והלל () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: מרשות האל הגדול הגבור והנורא () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) 2nksqeb47k9kic5jpio6vf8v8gngybw 0 1739536 3003747 3003716 2026-04-09T13:07:00Z AdoniTzedek 36465 3003747 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.<קטע סוף=כד/><קטע סוף=פרק ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונח מצא חן בעיני יהוה.<קטע סוף=ח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לחיות זרע על פני כל הארץ.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול.(?)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויסגר יהוה בעדו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכלא הגשם מן השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.<קטע סוף=יג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחל נח איש האדמה ויטע כרם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותהי שרי עקרה אין לה ולד.<קטע סוף=ל/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט.<קטע סוף=ד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם {{קו"כ-אם|אהלה|2=ל-קרי=אהלו}} בתחלה בין בית אל ובין העי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאהל עד סדם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.)<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם ''אנכי מגן לך''.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והנה בן ביתי יורש אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולה שפחה מצרית ושמה הגר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו.)<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אל נא אחי תרעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>(ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר לוט אלהם אל נא אדני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.)<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום.<קטע סוף=לח/> קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע משם אברהם ארצה הנגב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהוה פקד את שרה כאשר אמר.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון.)<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקד האיש וישתחו ליהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>(ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין.)<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{כו"ק|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר עבד אברהם אנכי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך (ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי).<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>(ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש) ויקח העבד את רבקה וילך.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (והוא יושב בארץ הנגב).<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישב יצחק עם באר לחי ראי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה לה שני {{כו"ק|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אליו יהוה ויאמר (אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך).<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישב יצחק בגרר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר.)<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעל משם באר שבע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו) ויכרו שם עבדי יצחק באר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש להם משתה ויאכלו וישתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו"ק|צידה|ציד}}.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>יעבדוך עמים {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (ואולם לוז שם העיר לראשנה).<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב .<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואבנה גם אנכי ממנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותהר בלהה ותלד ליעקב בן.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותאמר לאה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/(ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר לבן הן לו יהי כדברך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולבן הלך לגזז את צאנו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברח הוא וכל אשר לו וישם את פניו הר הגלעד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן ליעקב מה עשית .<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ל'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויחר ליעקב וירב בלבן <?ויען יעקב ויאמר ללבן?/>.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>([ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.]<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד.)<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>(והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו.)<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילן שם בלילה ההוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות.<קטע סוף=יז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחן את פני העיר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב (לראות בבנות הארץ.)<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא חמור אבי שכם (אל יעקב לדבר אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואתנו תשבו (והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה.)<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם (ואשר תאמרו אלי אתן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(אך בזאת נאות לכם [אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (והוא נכבד מכל בית אביו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם) <וידברו אל אנשי עירם?> לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם (את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר (ואת אשר בשדה לקחו).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת כל חילם ואת כל טפם (ואת נשיהם שבו) ויבזו ואת כל אשר בבית.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל.<קטע סוף=כב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{קו"כ|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה (ויצא יוסף על ארץ מצרים).<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>(והרעב היה על כל פני הארץ) ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים (ויחזק הרעב בארץ מצרים).<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יעקב לבניו למה {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} לראות את ערות הארץ באתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כלנו בני איש אחד נחנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות.<קטע סוף=יב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי.<קטע סוף=כח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והרעב כבד בארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ואני כאשר שכלתי שכלתי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}}.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת (ושים כסף איש בפי אמתחתו).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן (ואת כסף שברו) ויעש כדבר יוסף אשר דבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע ישראל וכל אשר לו,<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה אל יוסף לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד.<קטע סוף=י/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו (אחרי קברו את אביו).<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==ספר שמות== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרהֿ בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה) ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וישמע פרעה את הדבר הזה) ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וארד להצילו מיד מצרים (ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אליו יהוה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>(למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>(והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>(ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>(ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>(ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו.)<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>[וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו.]<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים (אשר ביאר).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וירם במטה ויך את המים (אשר ביאר) לעיני פרעה ולעיני עבדיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך (רק ביאר תשארנה).<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירא פרעה כי היתה הרוחה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא פרעה אל משה ולאהרן (ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת) העתירו בעדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדהֿ ועד עתה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.<קטע סוף=כא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים (על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי ברד (ואש מתלקחת בתוך הברד) כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה (מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה) הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>(והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה.)<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה.)<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה (כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה.)<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם.)<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם.<קטע סוף=ג/> {{סס}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה) כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקד העם וישתחוו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.)<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים.<קטע סוף=כה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישבתו העם ביום השבעי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והעמר עשרית האיפה הוא.<קטע סוף=לו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואין מים לשתת העם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר כי יד על כס-יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויחן שם ישראל נגד ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו (כל הנגע בהר מות יומת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים (אל תגשו אל אשה).<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויהי ביום השלישי בהית הבקר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>(וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>(ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירד משה אל העם ויאמר אלהם.)<קטע סוף=כה/> [<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם משה ויהושע משרתו (ויעל משה אל הר האלהים).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעל משה אל ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך {{קו"כ-אם|מידו|2=ל-קרי=מידיו}} את הלחת וישבר אתם תחת ההר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (הנה מלאכי ילך לפניך) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}}] <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים (וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר יהוה על פניו ויקרא (יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימהר משה ויקד ארצה וישתחו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|י|}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שמר לך את אשר אנכי מצוך היום (הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(פן תכרת ברית ליושב הארץ [וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלהי מסכה לא תעשה לך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל פטר רחם לי (וכל מקנך תזכר פטר שור ושה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה) ולא יראו פני ריקם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת (בחריש ובקציר תשבת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.<קטע סוף=כו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית (עשרת הדברים).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה (ברדתו מן ההר) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא אלהם משה (וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואחרי כן נגשו כל בני ישראל) ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>(ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו.)<קטע סוף=לה/> ==במדבר== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>(וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה.)<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז|סדר=י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם.<קטע סוף=כב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג|סדר=יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=בהעלתך|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והאיש משה {{קו"כ-אם|ענו|2=ל-קרי=עניו}} מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחר אף יהוה בם וילך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.)<קטע סוף=כו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו (וגם זבת חלב ודבש הוא) וזה פריה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>(עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבכו העם בלילה ההוא.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה (ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה סלחתי כדברך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם) {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} וכל מנאצי לא יראוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(והעמלקי והכנעני יושב בעמק) מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף.<קטע סוף=כה/> {<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה.<קטע סוף=מה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ודתן ואבירם בני אליאב (ואון בן פלת בני ראובן).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקמו לפני משה.<קטע סוף=ב/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם (ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש).<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ (ויאבדו מתוך הקהל).<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסעו מקדש.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>[וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה.]<קטע סוף=ג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום (ותקצר נפש העם בדרך.<קטע סוף=ד/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>[וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל.]<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי.)<קטע סוף=ט/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=ג/>ויקץ מואב מפני בני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח מלאכים אל בלעם בן בער{{מ:הערה|בספרי ספרד ואשכנז בעור|שם=בספרי ספרד ואשכנז בעור}} פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם.<קטע סוף=ח/><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה.<קטע סוף=לח/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן.<קטע סוף=כח/> kw592u20ehdggv2c75vxqwrhuyeiclz 3003799 3003747 2026-04-09T15:49:54Z AdoniTzedek 36465 3003799 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.<קטע סוף=כד/><קטע סוף=פרק ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונח מצא חן בעיני יהוה.<קטע סוף=ח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לחיות זרע על פני כל הארץ.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול.(?)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויסגר יהוה בעדו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכלא הגשם מן השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.<קטע סוף=יג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחל נח איש האדמה ויטע כרם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותהי שרי עקרה אין לה ולד.<קטע סוף=ל/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט.<קטע סוף=ד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם {{קו"כ-אם|אהלה|2=ל-קרי=אהלו}} בתחלה בין בית אל ובין העי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאהל עד סדם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.)<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם ''אנכי מגן לך''.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והנה בן ביתי יורש אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולה שפחה מצרית ושמה הגר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו.)<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אל נא אחי תרעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>(ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר לוט אלהם אל נא אדני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.)<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום.<קטע סוף=לח/> קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע משם אברהם ארצה הנגב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהוה פקד את שרה כאשר אמר.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון.)<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקד האיש וישתחו ליהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>(ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין.)<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{כו"ק|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר עבד אברהם אנכי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך (ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי).<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>(ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש) ויקח העבד את רבקה וילך.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (והוא יושב בארץ הנגב).<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישב יצחק עם באר לחי ראי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה לה שני {{כו"ק|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אליו יהוה ויאמר (אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך).<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישב יצחק בגרר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר.)<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעל משם באר שבע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו) ויכרו שם עבדי יצחק באר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש להם משתה ויאכלו וישתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו"ק|צידה|ציד}}.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>יעבדוך עמים {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (ואולם לוז שם העיר לראשנה).<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב .<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואבנה גם אנכי ממנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותהר בלהה ותלד ליעקב בן.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותאמר לאה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/(ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר לבן הן לו יהי כדברך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולבן הלך לגזז את צאנו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברח הוא וכל אשר לו וישם את פניו הר הגלעד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן ליעקב מה עשית .<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ל'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויחר ליעקב וירב בלבן <?ויען יעקב ויאמר ללבן?/>.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>([ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.]<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד.)<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>(והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו.)<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילן שם בלילה ההוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות.<קטע סוף=יז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחן את פני העיר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב (לראות בבנות הארץ.)<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא חמור אבי שכם (אל יעקב לדבר אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואתנו תשבו (והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה.)<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם (ואשר תאמרו אלי אתן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(אך בזאת נאות לכם [אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (והוא נכבד מכל בית אביו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם) <וידברו אל אנשי עירם?> לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם (את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר (ואת אשר בשדה לקחו).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת כל חילם ואת כל טפם (ואת נשיהם שבו) ויבזו ואת כל אשר בבית.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל.<קטע סוף=כב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{קו"כ|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה (ויצא יוסף על ארץ מצרים).<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>(והרעב היה על כל פני הארץ) ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים (ויחזק הרעב בארץ מצרים).<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יעקב לבניו למה {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} לראות את ערות הארץ באתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כלנו בני איש אחד נחנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות.<קטע סוף=יב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי.<קטע סוף=כח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והרעב כבד בארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ואני כאשר שכלתי שכלתי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}}.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת (ושים כסף איש בפי אמתחתו).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן (ואת כסף שברו) ויעש כדבר יוסף אשר דבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע ישראל וכל אשר לו,<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה אל יוסף לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד.<קטע סוף=י/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו (אחרי קברו את אביו).<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==ספר שמות== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרהֿ בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה) ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וישמע פרעה את הדבר הזה) ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וארד להצילו מיד מצרים (ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אליו יהוה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>(למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>(והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>(ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>(ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>(ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו.)<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>[וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו.]<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים (אשר ביאר).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וירם במטה ויך את המים (אשר ביאר) לעיני פרעה ולעיני עבדיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך (רק ביאר תשארנה).<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירא פרעה כי היתה הרוחה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא פרעה אל משה ולאהרן (ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת) העתירו בעדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדהֿ ועד עתה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.<קטע סוף=כא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים (על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי ברד (ואש מתלקחת בתוך הברד) כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה (מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה) הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>(והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה.)<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה.)<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה (כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה.)<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם.)<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם.<קטע סוף=ג/> {{סס}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה) כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקד העם וישתחוו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.)<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים.<קטע סוף=כה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישבתו העם ביום השבעי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והעמר עשרית האיפה הוא.<קטע סוף=לו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואין מים לשתת העם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר כי יד על כס-יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויחן שם ישראל נגד ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו (כל הנגע בהר מות יומת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים (אל תגשו אל אשה).<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויהי ביום השלישי בהית הבקר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>(וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>(ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירד משה אל העם ויאמר אלהם.)<קטע סוף=כה/> [<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם משה ויהושע משרתו (ויעל משה אל הר האלהים).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעל משה אל ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך {{קו"כ-אם|מידו|2=ל-קרי=מידיו}} את הלחת וישבר אתם תחת ההר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (הנה מלאכי ילך לפניך) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}}] <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים (וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר יהוה על פניו ויקרא (יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימהר משה ויקד ארצה וישתחו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|י|}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שמר לך את אשר אנכי מצוך היום (הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(פן תכרת ברית ליושב הארץ [וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלהי מסכה לא תעשה לך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל פטר רחם לי (וכל מקנך תזכר פטר שור ושה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה) ולא יראו פני ריקם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת (בחריש ובקציר תשבת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.<קטע סוף=כו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית (עשרת הדברים).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה (ברדתו מן ההר) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא אלהם משה (וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואחרי כן נגשו כל בני ישראל) ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>(ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו.)<קטע סוף=לה/> ==במדבר== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>(וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה.)<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם.<קטע סוף=כב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג }}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והאיש משה {{קו"כ-אם|ענו|2=ל-קרי=עניו}} מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחר אף יהוה בם וילך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.)<קטע סוף=כו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו (וגם זבת חלב ודבש הוא) וזה פריה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>(עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבכו העם בלילה ההוא.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה (ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה סלחתי כדברך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם) {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} וכל מנאצי לא יראוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(והעמלקי והכנעני יושב בעמק) מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף.<קטע סוף=כה/> {<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה.<קטע סוף=מה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ודתן ואבירם בני אליאב (ואון בן פלת בני ראובן).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקמו לפני משה.<קטע סוף=ב/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם (ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש).<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ (ויאבדו מתוך הקהל).<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסעו מקדש.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>[וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה.]<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום (ותקצר נפש העם בדרך.<קטע סוף=ד/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>[וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל.]<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי.)<קטע סוף=ט/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=ג/>ויקץ מואב מפני בני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם.<קטע סוף=ח/><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה.<קטע סוף=לח/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל (ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים) וישת אל המדבר פניו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך (זה שלש פעמים).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וירד מיעקב והאביד שריד מעיר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(וישב ישראל בשטים) ויחל העם לזנות אל בנות מואב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה (ויורש את האמרי אשר בה).<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>(ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה) וישב בה.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא להֿ נבח בשמו.<קטע סוף=מב/> 1vlehanpkpjzb6f6012p57pa6g51y7f 3003807 3003799 2026-04-09T16:45:57Z AdoniTzedek 36465 3003807 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.<קטע סוף=כד/><קטע סוף=פרק ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונח מצא חן בעיני יהוה.<קטע סוף=ח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לחיות זרע על פני כל הארץ.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול.(?)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויסגר יהוה בעדו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכלא הגשם מן השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.<קטע סוף=יג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחל נח איש האדמה ויטע כרם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותהי שרי עקרה אין לה ולד.<קטע סוף=ל/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט.<קטע סוף=ד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם {{קו"כ-אם|אהלה|2=ל-קרי=אהלו}} בתחלה בין בית אל ובין העי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאהל עד סדם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.)<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם ''אנכי מגן לך''.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והנה בן ביתי יורש אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולה שפחה מצרית ושמה הגר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו.)<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אל נא אחי תרעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>(ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר לוט אלהם אל נא אדני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.)<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום.<קטע סוף=לח/> קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע משם אברהם ארצה הנגב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהוה פקד את שרה כאשר אמר.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון.)<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקד האיש וישתחו ליהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>(ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין.)<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{כו"ק|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר עבד אברהם אנכי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך (ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי).<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>(ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש) ויקח העבד את רבקה וילך.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (והוא יושב בארץ הנגב).<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישב יצחק עם באר לחי ראי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה לה שני {{כו"ק|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אליו יהוה ויאמר (אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך).<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישב יצחק בגרר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר.)<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעל משם באר שבע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו) ויכרו שם עבדי יצחק באר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש להם משתה ויאכלו וישתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו"ק|צידה|ציד}}.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>יעבדוך עמים {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (ואולם לוז שם העיר לראשנה).<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב .<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואבנה גם אנכי ממנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותהר בלהה ותלד ליעקב בן.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותאמר לאה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/(ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר לבן הן לו יהי כדברך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולבן הלך לגזז את צאנו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברח הוא וכל אשר לו וישם את פניו הר הגלעד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן ליעקב מה עשית .<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ל'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויחר ליעקב וירב בלבן <?ויען יעקב ויאמר ללבן?/>.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>([ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.]<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד.)<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>(והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו.)<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילן שם בלילה ההוא.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות.<קטע סוף=יז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחן את פני העיר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב (לראות בבנות הארץ.)<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא חמור אבי שכם (אל יעקב לדבר אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואתנו תשבו (והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה.)<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם (ואשר תאמרו אלי אתן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(אך בזאת נאות לכם [אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (והוא נכבד מכל בית אביו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם) <וידברו אל אנשי עירם?> לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם (את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר (ואת אשר בשדה לקחו).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת כל חילם ואת כל טפם (ואת נשיהם שבו) ויבזו ואת כל אשר בבית.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל.<קטע סוף=כב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{קו"כ|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה (ויצא יוסף על ארץ מצרים).<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>(והרעב היה על כל פני הארץ) ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים (ויחזק הרעב בארץ מצרים).<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יעקב לבניו למה {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} לראות את ערות הארץ באתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כלנו בני איש אחד נחנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות.<קטע סוף=יב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי.<קטע סוף=כח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והרעב כבד בארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ואני כאשר שכלתי שכלתי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}}.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת (ושים כסף איש בפי אמתחתו).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן (ואת כסף שברו) ויעש כדבר יוסף אשר דבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע ישראל וכל אשר לו,<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה אל יוסף לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד.<קטע סוף=י/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו (אחרי קברו את אביו).<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==ספר שמות== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרהֿ בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה) ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וישמע פרעה את הדבר הזה) ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וארד להצילו מיד מצרים (ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אליו יהוה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>(למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>(והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>(ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>(ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>(ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו.)<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>[וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו.]<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים (אשר ביאר).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וירם במטה ויך את המים (אשר ביאר) לעיני פרעה ולעיני עבדיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך (רק ביאר תשארנה).<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירא פרעה כי היתה הרוחה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא פרעה אל משה ולאהרן (ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת) העתירו בעדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדהֿ ועד עתה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.<קטע סוף=כא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים (על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי ברד (ואש מתלקחת בתוך הברד) כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה (מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה) הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>(והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה.)<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה.)<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה (כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה.)<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם.)<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם.<קטע סוף=ג/> {{סס}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה) כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקד העם וישתחוו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.)<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים.<קטע סוף=כה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישבתו העם ביום השבעי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והעמר עשרית האיפה הוא.<קטע סוף=לו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואין מים לשתת העם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר כי יד על כס-יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויחן שם ישראל נגד ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו (כל הנגע בהר מות יומת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים (אל תגשו אל אשה).<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויהי ביום השלישי בהית הבקר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>(וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>(ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירד משה אל העם ויאמר אלהם.)<קטע סוף=כה/> [<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם משה ויהושע משרתו (ויעל משה אל הר האלהים).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעל משה אל ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך {{קו"כ-אם|מידו|2=ל-קרי=מידיו}} את הלחת וישבר אתם תחת ההר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (הנה מלאכי ילך לפניך) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}}] <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים (וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר יהוה על פניו ויקרא (יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימהר משה ויקד ארצה וישתחו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|י|}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שמר לך את אשר אנכי מצוך היום (הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(פן תכרת ברית ליושב הארץ [וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלהי מסכה לא תעשה לך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל פטר רחם לי (וכל מקנך תזכר פטר שור ושה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה) ולא יראו פני ריקם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת (בחריש ובקציר תשבת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.<קטע סוף=כו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית (עשרת הדברים).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה (ברדתו מן ההר) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא אלהם משה (וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואחרי כן נגשו כל בני ישראל) ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>(ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==במדבר== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>(וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה.)<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם.<קטע סוף=כב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג }}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והאיש משה {{קו"כ-אם|ענו|2=ל-קרי=עניו}} מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחר אף יהוה בם וילך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.)<קטע סוף=כו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו (וגם זבת חלב ודבש הוא) וזה פריה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>(עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבכו העם בלילה ההוא.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה (ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה סלחתי כדברך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם) {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} וכל מנאצי לא יראוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(והעמלקי והכנעני יושב בעמק) מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף.<קטע סוף=כה/> {<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה.<קטע סוף=מה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ודתן ואבירם בני אליאב (ואון בן פלת בני ראובן).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקמו לפני משה.<קטע סוף=ב/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם.<קטע סוף=טו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם (ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש).<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ (ויאבדו מתוך הקהל).<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסעו מקדש.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>[וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה.]<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום (ותקצר נפש העם בדרך.<קטע סוף=ד/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>[וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל.]<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי.)<קטע סוף=ט/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/> <קטע התחלה=ג/>ויקץ מואב מפני בני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם.<קטע סוף=ח/><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה.<קטע סוף=לח/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל (ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים) וישת אל המדבר פניו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך (זה שלש פעמים).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וירד מיעקב והאביד שריד מעיר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(וישב ישראל בשטים) ויחל העם לזנות אל בנות מואב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה (ויורש את האמרי אשר בה).<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>(ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה) וישב בה.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא להֿ נבח בשמו.<קטע סוף=מב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} svw6u6kpjam9bmxi064r3af6s98g6w6 3003816 3003807 2026-04-09T16:52:29Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות/המקור היהוויסטי]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות/המקור היהוויסטי]] 3003807 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.<קטע סוף=כד/><קטע סוף=פרק ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונח מצא חן בעיני יהוה.<קטע סוף=ח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לחיות זרע על פני כל הארץ.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול.(?)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויסגר יהוה בעדו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכלא הגשם מן השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.<קטע סוף=יג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחל נח איש האדמה ויטע כרם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותהי שרי עקרה אין לה ולד.<קטע סוף=ל/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט.<קטע סוף=ד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם {{קו"כ-אם|אהלה|2=ל-קרי=אהלו}} בתחלה בין בית אל ובין העי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאהל עד סדם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.)<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם ''אנכי מגן לך''.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והנה בן ביתי יורש אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולה שפחה מצרית ושמה הגר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו.)<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אל נא אחי תרעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>(ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר לוט אלהם אל נא אדני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.)<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום.<קטע סוף=לח/> קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע משם אברהם ארצה הנגב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהוה פקד את שרה כאשר אמר.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון.)<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקד האיש וישתחו ליהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>(ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין.)<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{כו"ק|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר עבד אברהם אנכי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך (ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי).<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>(ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש) ויקח העבד את רבקה וילך.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (והוא יושב בארץ הנגב).<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישב יצחק עם באר לחי ראי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה לה שני {{כו"ק|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אליו יהוה ויאמר (אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך).<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישב יצחק בגרר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר.)<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעל משם באר שבע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו) ויכרו שם עבדי יצחק באר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש להם משתה ויאכלו וישתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו"ק|צידה|ציד}}.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>יעבדוך עמים {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (ואולם לוז שם העיר לראשנה).<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב .<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואבנה גם אנכי ממנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותהר בלהה ותלד ליעקב בן.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותאמר לאה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/(ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר לבן הן לו יהי כדברך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולבן הלך לגזז את צאנו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברח הוא וכל אשר לו וישם את פניו הר הגלעד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן ליעקב מה עשית .<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ל'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויחר ליעקב וירב בלבן <?ויען יעקב ויאמר ללבן?/>.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>([ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.]<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד.)<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>(והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו.)<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילן שם בלילה ההוא.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות.<קטע סוף=יז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחן את פני העיר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב (לראות בבנות הארץ.)<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא חמור אבי שכם (אל יעקב לדבר אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואתנו תשבו (והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה.)<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם (ואשר תאמרו אלי אתן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(אך בזאת נאות לכם [אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (והוא נכבד מכל בית אביו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם) <וידברו אל אנשי עירם?> לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם (את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר (ואת אשר בשדה לקחו).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת כל חילם ואת כל טפם (ואת נשיהם שבו) ויבזו ואת כל אשר בבית.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל.<קטע סוף=כב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{קו"כ|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה (ויצא יוסף על ארץ מצרים).<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>(והרעב היה על כל פני הארץ) ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים (ויחזק הרעב בארץ מצרים).<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יעקב לבניו למה {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} לראות את ערות הארץ באתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כלנו בני איש אחד נחנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות.<קטע סוף=יב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי.<קטע סוף=כח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והרעב כבד בארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ואני כאשר שכלתי שכלתי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}}.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת (ושים כסף איש בפי אמתחתו).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן (ואת כסף שברו) ויעש כדבר יוסף אשר דבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע ישראל וכל אשר לו,<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה אל יוסף לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד.<קטע סוף=י/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו (אחרי קברו את אביו).<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==ספר שמות== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרהֿ בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה) ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וישמע פרעה את הדבר הזה) ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וארד להצילו מיד מצרים (ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אליו יהוה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>(למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>(והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>(ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>(ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>(ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו.)<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>[וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו.]<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים (אשר ביאר).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וירם במטה ויך את המים (אשר ביאר) לעיני פרעה ולעיני עבדיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך (רק ביאר תשארנה).<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירא פרעה כי היתה הרוחה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא פרעה אל משה ולאהרן (ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת) העתירו בעדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדהֿ ועד עתה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.<קטע סוף=כא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים (על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי ברד (ואש מתלקחת בתוך הברד) כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה (מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה) הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>(והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה.)<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה.)<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה (כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה.)<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם.)<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם.<קטע סוף=ג/> {{סס}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה) כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקד העם וישתחוו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.)<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים.<קטע סוף=כה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישבתו העם ביום השבעי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והעמר עשרית האיפה הוא.<קטע סוף=לו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואין מים לשתת העם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר כי יד על כס-יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויחן שם ישראל נגד ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו (כל הנגע בהר מות יומת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים (אל תגשו אל אשה).<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויהי ביום השלישי בהית הבקר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>(וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>(ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירד משה אל העם ויאמר אלהם.)<קטע סוף=כה/> [<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם משה ויהושע משרתו (ויעל משה אל הר האלהים).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעל משה אל ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך {{קו"כ-אם|מידו|2=ל-קרי=מידיו}} את הלחת וישבר אתם תחת ההר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (הנה מלאכי ילך לפניך) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}}] <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים (וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר יהוה על פניו ויקרא (יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימהר משה ויקד ארצה וישתחו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|י|}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שמר לך את אשר אנכי מצוך היום (הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(פן תכרת ברית ליושב הארץ [וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלהי מסכה לא תעשה לך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל פטר רחם לי (וכל מקנך תזכר פטר שור ושה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה) ולא יראו פני ריקם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת (בחריש ובקציר תשבת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.<קטע סוף=כו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית (עשרת הדברים).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה (ברדתו מן ההר) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא אלהם משה (וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואחרי כן נגשו כל בני ישראל) ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>(ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==במדבר== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>(וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה.)<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם.<קטע סוף=כב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג }}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והאיש משה {{קו"כ-אם|ענו|2=ל-קרי=עניו}} מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחר אף יהוה בם וילך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.)<קטע סוף=כו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו (וגם זבת חלב ודבש הוא) וזה פריה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>(עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבכו העם בלילה ההוא.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה (ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה סלחתי כדברך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם) {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} וכל מנאצי לא יראוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(והעמלקי והכנעני יושב בעמק) מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף.<קטע סוף=כה/> {<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה.<קטע סוף=מה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ודתן ואבירם בני אליאב (ואון בן פלת בני ראובן).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקמו לפני משה.<קטע סוף=ב/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם.<קטע סוף=טו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם (ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש).<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ (ויאבדו מתוך הקהל).<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסעו מקדש.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>[וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה.]<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום (ותקצר נפש העם בדרך.<קטע סוף=ד/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>[וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל.]<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי.)<קטע סוף=ט/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/> <קטע התחלה=ג/>ויקץ מואב מפני בני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם.<קטע סוף=ח/><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה.<קטע סוף=לח/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל (ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים) וישת אל המדבר פניו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך (זה שלש פעמים).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וירד מיעקב והאביד שריד מעיר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(וישב ישראל בשטים) ויחל העם לזנות אל בנות מואב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה (ויורש את האמרי אשר בה).<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>(ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה) וישב בה.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא להֿ נבח בשמו.<קטע סוף=מב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} svw6u6kpjam9bmxi064r3af6s98g6w6 3003825 3003816 2026-04-09T17:03:46Z AdoniTzedek 36465 3003825 wikitext text/x-wiki מקור היהוויסטי מבוסס על ספרו של מרטין נות' (Martin Noth); היסטוריה מסורות של התורה (Überlieferungsgeschichte des Pentateuch) (1948) ==ספר בראשית== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו.<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים.<קטע סוף=כד/><קטע סוף=פרק ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ונח מצא חן בעיני יהוה.<קטע סוף=ח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לחיות זרע על פני כל הארץ.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול.(?)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויסגר יהוה בעדו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ז|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וימח את כל היקום אשר על פני האדמה וישאר אך נח ואשר אתו בתבה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי מקץ ארבעים יום.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויכלא הגשם מן השמים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום.<קטע סוף=ג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|יג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה.<קטע סוף=יג/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלת במזבח.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו.<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויחל נח איש האדמה ויטע כרם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו.<קטע סוף=כז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ.<קטע סוף=ט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותהי שרי עקרה אין לה ולד.<קטע סוף=ל/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט.<קטע סוף=ד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם {{קו"כ-אם|אהלה|2=ל-קרי=אהלו}} בתחלה בין בית אל ובין העי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאהל עד סדם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.)<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם ''אנכי מגן לך''.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והנה בן ביתי יורש אתי.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולה שפחה מצרית ושמה הגר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>(כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו.)<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יח|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אל נא אחי תרעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>(ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר לוט אלהם אל נא אדני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.)<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|יט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום.<קטע סוף=לח/> קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע משם אברהם ארצה הנגב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהוה פקד את שרה כאשר אמר.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון.)<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויקד האיש וישתחו ליהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>(ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין.)<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{כו"ק|ויישם|ויושם}} לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר עבד אברהם אנכי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך (ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי).<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה.<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו.<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב.<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני.<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני.<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך.<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו.<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו.<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>(ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש) ויקח העבד את רבקה וילך.<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>ויצחק בא מבוא באר לחי ראי (והוא יושב בארץ הנגב).<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל.<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס.<קטע סוף=סה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה.<קטע סוף=סו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כד|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.<קטע סוף=סז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישב יצחק עם באר לחי ראי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה לה שני {{כו"ק|גיים|גוים}} בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כה|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אליו יהוה ויאמר (אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך).<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל (והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישב יצחק בגרר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר.)<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויעל משם באר שבע.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו) ויכרו שם עבדי יצחק באר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויעש להם משתה ויאכלו וישתו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי {{כו"ק|צידה|ציד}}.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>יעבדוך עמים {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}} לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כז|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד.<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויקרא את שם המקום ההוא בית אל (ואולם לוז שם העיר לראשנה).<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|כט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב .<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואבנה גם אנכי ממנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותהר בלהה ותלד ליעקב בן.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ותאמר לאה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|בגד|בא גד}} ותקרא את שמו גד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/(ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה.)<קטע סוף=כא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר לבן הן לו יהי כדברך.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|ל|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולבן הלך לגזז את צאנו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויברח הוא וכל אשר לו וישם את פניו הר הגלעד.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר לבן ליעקב מה עשית .<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|ל'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויחר ליעקב וירב בלבן <?ויען יעקב ויאמר ללבן?/>.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>([ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד.]<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד.)<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>(והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו.)<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך.<קטע סוף=נא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה.<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לא|נג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם.<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילן שם בלילה ההוא.<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות.<קטע סוף=יז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לג|יח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויחן את פני העיר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב (לראות בבנות הארץ.)<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצא חמור אבי שכם (אל יעקב לדבר אתו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ואתנו תשבו (והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה.)<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם (ואשר תאמרו אלי אתן.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(אך בזאת נאות לכם [אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב (והוא נכבד מכל בית אביו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם) <וידברו אל אנשי עירם?> לאמר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם (את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר (ואת אשר בשדה לקחו).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ואת כל חילם ואת כל טפם (ואת נשיהם שבו) ויבזו ואת כל אשר בבית.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו.<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לה|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל.<קטע סוף=כב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לז|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לח|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר {{קו"כ|אסורי|אסירי}} המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|לט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה (ויצא יוסף על ארץ מצרים).<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר.<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו.<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>(והרעב היה על כל פני הארץ) ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים (ויחזק הרעב בארץ מצרים).<קטע סוף=נו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מא|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ.<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יעקב לבניו למה {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} לראות את ערות הארץ באתם.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כלנו בני איש אחד נחנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות.<קטע סוף=יב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|כח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי.<קטע סוף=כח/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>והרעב כבד בארץ.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ואני כאשר שכלתי שכלתי.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו {{כו"ק|וישתחו|וישתחוו}}.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מג|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת (ושים כסף איש בפי אמתחתו).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן (ואת כסף שברו) ויעש כדבר יוסף אשר דבר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מה|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויסע ישראל וכל אשר לו,<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה אל יוסף לאמר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|מז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד.<קטע סוף=י/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|בראשית|נ|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו (אחרי קברו את אביו).<קטע סוף=יד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==ספר שמות== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרהֿ בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>(ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה) ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(וישמע פרעה את הדבר הזה) ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ב|כג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וארד להצילו מיד מצרים (ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר אליו יהוה {{מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין|מזה|מה זה}} בידך ויאמר מטה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>(למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.)<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>(והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>(ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>(ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>(ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו.)<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>[וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו.]<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>(ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם.)<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים (אשר ביאר).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כ'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וירם במטה ויך את המים (אשר ביאר) לעיני פרעה ולעיני עבדיו.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.<קטע סוף=כט/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך (רק ביאר תשארנה).<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וירא פרעה כי היתה הרוחה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא פרעה אל משה ולאהרן (ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת) העתירו בעדי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ח|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>(כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדהֿ ועד עתה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה.<קטע סוף=כא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים (על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי ברד (ואש מתלקחת בתוך הברד) כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה (מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה) הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>(והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה.)<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|ט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה.)<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה (כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה.)<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם.)<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם.<קטע סוף=ג/> {{סס}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר משה) כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויקד העם וישתחוו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים.)<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד.<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|י'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד עולם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|יט'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כא'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טו|כה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים.<קטע סוף=כה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וישבתו העם ביום השבעי.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש.<קטע סוף=לא/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לה'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|טז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>והעמר עשרית האיפה הוא.<קטע סוף=לו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ואין מים לשתת העם.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר כי יד על כס-יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויחן שם ישראל נגד ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו (כל הנגע בהר מות יומת.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים (אל תגשו אל אשה).<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|טז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויהי ביום השלישי בהית הבקר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב.)<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>(וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>(ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.)<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|יט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירד משה אל העם ויאמר אלהם.)<קטע סוף=כה/> [<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם משה ויהושע משרתו (ויעל משה אל הר האלהים).<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|כד|טו'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויעל משה אל ההר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ד'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך {{קו"כ-אם|מידו|2=ל-קרי=מידיו}} את הלחת וישבר אתם תחת ההר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך (הנה מלאכי ילך לפניך) וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>(ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}}] <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים (וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויעבר יהוה על פניו ויקרא (יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים.)<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וימהר משה ויקד ארצה וישתחו.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>(ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו.)<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|י|}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>שמר לך את אשר אנכי מצוך היום (הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>[כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון.])<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>(פן תכרת ברית ליושב הארץ [וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו].<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן.)<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אלהי מסכה לא תעשה לך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>(את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים.)<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>כל פטר רחם לי (וכל מקנך תזכר פטר שור ושה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה) ולא יראו פני ריקם.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת (בחריש ובקציר תשבת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה.)<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>(כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו.<קטע סוף=כו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית (עשרת הדברים).<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה (ברדתו מן ההר) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויקרא אלהם משה (וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ואחרי כן נגשו כל בני ישראל) ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>(ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמות|לד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו.)<קטע סוף=לה/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} ==במדבר== <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>(וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה.)<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|י|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי.<קטע סוף=טו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם.<קטע סוף=כב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כג }}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יא|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>והאיש משה {{קו"כ-אם|ענו|2=ל-קרי=עניו}} מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויחר אף יהוה בם וילך.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת.<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל.<קטע סוף=כד/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>(וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ.)<קטע סוף=כו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו (וגם זבת חלב ודבש הוא) וזה פריה.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>(עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן.)<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יג|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ויבכו העם בלילה ההוא.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה (ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר יהוה סלחתי כדברך.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם) {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} וכל מנאצי לא יראוה.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>(והעמלקי והכנעני יושב בעמק) מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף.<קטע סוף=כה/> {<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם.<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה.<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה.<קטע סוף=מה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ודתן ואבירם בני אליאב (ואון בן פלת בני ראובן).<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ויקמו לפני משה.<קטע סוף=ב/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם.<קטע סוף=טו/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כז'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם (ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש).<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ (ויאבדו מתוך הקהל).<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|טז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|א'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ותמת שם מרים ותקבר שם.<קטע סוף=א/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה.<קטע סוף=כ/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כ|כב'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויסעו מקדש.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>[וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה.]<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום (ותקצר נפש העם בדרך.<קטע סוף=ד/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>[וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל.]<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי.)<קטע סוף=ט/>{{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ג'''*'''}}<קטע סוף=סימן/> <קטע התחלה=ג/>ויקץ מואב מפני בני ישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם.<קטע סוף=ח/><קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול.<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי.<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי.<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי.<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק.<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול.<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לח'''*'''}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה.<קטע סוף=לח/>? <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות.<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן.<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל (ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים) וישת אל המדבר פניו.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך (זה שלש פעמים).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד.<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר.<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל.<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וירד מיעקב והאביד שריד מעיר.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>(וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד.)<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו.<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>(וישב ישראל בשטים) ויחל העם לזנות אל בנות מואב.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.<קטע סוף=ה/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה.<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו.<קטע סוף=טז/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה (ויורש את האמרי אשר בה).<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>(ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה) וישב בה.<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר.<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|לב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא להֿ נבח בשמו.<קטע סוף=מב/> {{ציטוט|תוכן=קטע חסר}} m7qf8va4amegvb9yy7uc81s2or1w48e 1 1739582 3003727 3003720 2026-04-09T12:01:40Z Yack67 27395 /* זמירות? */ תגובה 3003727 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) neryuhkiv4v4riw4jm9vbrmcng45c2o 3003743 3003727 2026-04-09T12:49:08Z בן עדריאל 9444 /* זמירות? */ 3003743 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) br2sxl390hexl6zyolj5rp4gynlkscb 3003748 3003743 2026-04-09T13:08:46Z Yack67 27395 3003748 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) 2jvw88rqd9jddlrp31hd8hafptz3p05 3003749 3003748 2026-04-09T13:09:01Z Yack67 27395 3003749 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) 4p65gi62hrmya54ruazhpsd9guhjzo1 3003767 3003749 2026-04-09T14:28:13Z Nahum 68 /* זמירות? */ תגובה למשתמש Yack67 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3003767 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) 2mecnahlg0xvj41b72orys7z3w2lxb9 3003768 3003767 2026-04-09T15:02:23Z מו יו הו 37729 /* זמירות? */ תגובה 3003768 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::::אני אשאר באי-התנגדותי לדף ואפילו להכללה שלו במפתח של [[סידור/נוסח אשכנז]]. לגבי [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|לוח הפיוטים]], מאחר שאני רואה אותו כממלא תפקיד חשוב בתור רשימה קאנונית של פיוטי מנהג אשכנז, אני סבור שכדאי להקפיד בו יותר על כללים מחמירים יותר ולא להכליל בו כל מנהג עממי או שיר שנדפס בברכון כלשהו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:02, 9 באפריל 2026 (IDT) 169td0ajeohi1odlu4mi2lp25vehz8k 3003773 3003768 2026-04-09T15:14:38Z בן עדריאל 9444 3003773 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::::אני אשאר באי-התנגדותי לדף ואפילו להכללה שלו במפתח של [[סידור/נוסח אשכנז]]. לגבי [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|לוח הפיוטים]], מאחר שאני רואה אותו כממלא תפקיד חשוב בתור רשימה קאנונית של פיוטי מנהג אשכנז, אני סבור שכדאי להקפיד בו יותר על כללים מחמירים יותר ולא להכליל בו כל מנהג עממי או שיר שנדפס בברכון כלשהו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::אני מצטרף למו יו הו, שבלי קשר לשאלת הדף הזה (שאין לי עמדה לגביו), עדיף כנראה להשמיט זאת מן הלוח. ::::::::::::אם מחליטים למחוק את הדף הזה, אפשר יהיה ליצור דף פירושונים בשם [[ברח דודי]] שיפנה לפיוטים הרלוונטיים בסוף מערכות היוצר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:14, 9 באפריל 2026 (IDT) pjflqucjqqf5d7w1alu0vlwo57ayalr 3003779 3003773 2026-04-09T15:24:26Z Nahum 68 /* זמירות? */ תגובה למשתמש בן עדריאל ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3003779 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::::אני אשאר באי-התנגדותי לדף ואפילו להכללה שלו במפתח של [[סידור/נוסח אשכנז]]. לגבי [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|לוח הפיוטים]], מאחר שאני רואה אותו כממלא תפקיד חשוב בתור רשימה קאנונית של פיוטי מנהג אשכנז, אני סבור שכדאי להקפיד בו יותר על כללים מחמירים יותר ולא להכליל בו כל מנהג עממי או שיר שנדפס בברכון כלשהו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::אני מצטרף למו יו הו, שבלי קשר לשאלת הדף הזה (שאין לי עמדה לגביו), עדיף כנראה להשמיט זאת מן הלוח. ::::::::::::אם מחליטים למחוק את הדף הזה, אפשר יהיה ליצור דף פירושונים בשם [[ברח דודי]] שיפנה לפיוטים הרלוונטיים בסוף מערכות היוצר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::: ואני עדיין סבור שהדף הנוכחי צריך להיקרא [[ברח דודי]]. את יום ליבשה יש להפריד מתוכו לדף נפרד. את שני הדפים הללו יש לכלול בקט' [[:קטגוריה:זמירות לפסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:24, 9 באפריל 2026 (IDT) oyhdm8o6d892yyq8idvm1zmy2b5rzdp 3003780 3003779 2026-04-09T15:25:26Z מו יו הו 37729 /* זמירות? */ תגובה 3003780 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::::אני אשאר באי-התנגדותי לדף ואפילו להכללה שלו במפתח של [[סידור/נוסח אשכנז]]. לגבי [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|לוח הפיוטים]], מאחר שאני רואה אותו כממלא תפקיד חשוב בתור רשימה קאנונית של פיוטי מנהג אשכנז, אני סבור שכדאי להקפיד בו יותר על כללים מחמירים יותר ולא להכליל בו כל מנהג עממי או שיר שנדפס בברכון כלשהו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::אני מצטרף למו יו הו, שבלי קשר לשאלת הדף הזה (שאין לי עמדה לגביו), עדיף כנראה להשמיט זאת מן הלוח. ::::::::::::אם מחליטים למחוק את הדף הזה, אפשר יהיה ליצור דף פירושונים בשם [[ברח דודי]] שיפנה לפיוטים הרלוונטיים בסוף מערכות היוצר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::: ואני עדיין סבור שהדף הנוכחי צריך להיקרא [[ברח דודי]]. את יום ליבשה יש להפריד מתוכו לדף נפרד. את שני הדפים הללו יש לכלול בקט' [[:קטגוריה:זמירות לפסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:24, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::::קיים [[יום ליבשה]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:25, 9 באפריל 2026 (IDT) ckdna0aqz0yh3nnqa5tjwwj99e2ovh3 3003790 3003780 2026-04-09T15:30:27Z Nahum 68 /* זמירות? */ תגובה למשתמש מו יו הו ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3003790 wikitext text/x-wiki == זמירות? == אכן פיוטים אלו מודפסים בכמה סידורים, אבל למיטב הבנתי הסיבה היא משום שיש קהילות שלמרות שאינם אומרים יוצרות, את הפיוטים האלו הם אומרים לאחר התפילה (בדומה לדרך אמירת הקרובות של ד' פרשיות בכמה קהילות). לפי הכתוב בספרי המנהגים זהו 'מנהג ירושלים' (ואכן הם מובאים גם בסידור וילנא שמזוהה עם מנהג הפרושים). אם זה כך, הם גם לא אמורים להופיע בנפרד ב[[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] כי זה רק מנהג אחר של אמירת ה'גאולה' (אם כי יום ליבשה לא נמצא ביוצרות באחרון של פסח). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:31, 9 באפריל 2026 (IDT) :הרבה נוהגים לשיר אותם בסעודות החג. כן זה מנהג אחר כמו שיש שרים אותו בסעודת ברית-מילה, ולמנהג זה יותר נוח שיהיו כולם בדף אחד נפרד מהיוצר. אני מתקשה להבין מה ההבדל בין זה לבין לדוגמא "אומץ גבורותיך" שמופיע ב"פיוטי הגדה של פסח". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מאחר שלפי עדותך קיים מנהג רווח לשיר אותם כזמירות, אני מסכים להחשיב אותם ככאלה. אם כי לא הייתי משווה ל"אומץ גבורותיך" שמזה דורות רבים כבר '''נדפס כזמירות'''. יש הרבה ששרים "אתה בחרתנו" או "קדשנו במצוותיך" בסעודות הרגלים, ולמרות זאת אף אחד לא יחשיב קטעים אלו כ"זמירות לרגלים". הסידורים שהדפיסו את הגאולות לא נמצאים כרגע לנגד עיני, אבל למיטב זכרוני הן מופיעות בהם כ'גאולות' ולא כ'זמירות'. (הדוגמה של 'יום ליבשה' בברית מילה קצת יותר מוצלחת ואכמ"ל.) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::בסדר. ולעניין יום ליבשה אכן המנהג לא לאמרו באחרון של פסח בתוך היוצר ולא כמו שכתב הלבוש לאמרו בשני הימים, ועיין גם בא"ר שכתב לאמרו לפחות אם יש ברית מילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::בברכון מצוי שיש לי בבית (ספר הקידוש, הוצאת יהלום) יש 'זמירות לשמיני עצרת ולליל שמחת תורה' ונדפסו הפיוטים [[אמונים אשר נאספו]] ו[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]. נדמה לי שבחצרות חסידים נהוג לשיר הרבה מפיוטי היוצרות והמערביות של רגלים (ואולי גם של שבתות השנה) בתור זמירות על השולחן. אני לא בטוח שצריך בכל פעם לציין את אלה גם כ'זמירות'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:11, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני הייתי שם, מה החיסרון? ואם תחליטו שלא, נוריד גם את זה. אולי פיתרון אחר הוא לכללול את כל סוג זה בדף אחד של פיוטי תפילה המשמשים גם כן כזמירות החג (יש גם "אז שש מאות" ו"אום אני חומה" ואולי עוד אחרים).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 14:39, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::: אלה לא בדיוק "זמירות". עוד מעט תגיד לי שגם קטעי גמרא מולחנים הם "זמירות". שרים אותם בשולחן השבת והחג אבל הם אינם "זמירות". כל הזמן מלחינים עוד ועוד קטעים מהפיוטים, זה לא הופך אותם ל"זמירות". זמירות זה מה שחובר מתחילה לשיר בשבת או בחג בסעודה, או מה שנתקבל בתפוצה רחבה כחלק מהקנון של זמירות השבת והחג, לא כל מה ששרים בהם. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::גם אם נגיד שקטעי גמרא מולחנים הינם זמירות, הם בודאי לא פיוטים. אני רואה שיש כאן התנגדות, אבל לא מצליח להבינה. בכל אופן אם אני המיעוט לא אלחם על זה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:01, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אין לי התנגדות לדף הזה (בהחלט נשמע סביר ששירת ברח דודי כזמירות נפוצה יותר מיוצרות אחרים), אני פשוט לא כל כך רואה את הצורך. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:49, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::תדמיינו מי שמחפש את ברח דודי לא בהחלט יידע למצאו בסוף מערכת היוצר של היום הספציפי.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::: אפשר לעשות דף לפיוט ברח דודי, ולהכליל בו את הקטע הרלוונטי מדף היוצר. אני לא רואה שום צורך בדף שייקרא "זמירות לפסח" במרחב הראשי (זאת בניגוד לקטגוריה שהיא אפשרית אם רוצים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:28, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::::::::אני אשאר באי-התנגדותי לדף ואפילו להכללה שלו במפתח של [[סידור/נוסח אשכנז]]. לגבי [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים|לוח הפיוטים]], מאחר שאני רואה אותו כממלא תפקיד חשוב בתור רשימה קאנונית של פיוטי מנהג אשכנז, אני סבור שכדאי להקפיד בו יותר על כללים מחמירים יותר ולא להכליל בו כל מנהג עממי או שיר שנדפס בברכון כלשהו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:02, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::אני מצטרף למו יו הו, שבלי קשר לשאלת הדף הזה (שאין לי עמדה לגביו), עדיף כנראה להשמיט זאת מן הלוח. ::::::::::::אם מחליטים למחוק את הדף הזה, אפשר יהיה ליצור דף פירושונים בשם [[ברח דודי]] שיפנה לפיוטים הרלוונטיים בסוף מערכות היוצר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:14, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::: ואני עדיין סבור שהדף הנוכחי צריך להיקרא [[ברח דודי]]. את יום ליבשה יש להפריד מתוכו לדף נפרד. את שני הדפים הללו יש לכלול בקט' [[:קטגוריה:זמירות לפסח]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:24, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::::קיים [[יום ליבשה]] [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:25, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::::::: אם כך הרי שאין טעם להכלילו בדף אחד עם "ברח דודי". די בדף קטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 18:30, 9 באפריל 2026 (IDT) 0dgr7kqtxsb1vr6xbz09sttknihvua6 104 1739585 3003728 3003665 2026-04-09T12:05:50Z יעקב 15222 3003728 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪730 ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ואחת מהדברים האלה בא לפנעו במס' מעילה ד׳ י״ז: ״שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות הלך ר׳ ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום '''אמרו''' (חכמי הדור) מי ילך ויבטל הגזירות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ואחריו מי ילך ר' אלעזר בר׳ יוסי אמר להם ר' יוסי ואלו הי' אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להם ר׳ שמעון אלו הי׳ יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להו ר׳ יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר׳ שמעון וכו׳ קביל עליה דלא ליענשיה וכו׳ יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלשה פעמים ואני לא פעם אחת יבא הנס מכל מקום וכו׳ אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה.״ והחוקרים האחרונים כולם לא ידעו מה לעשות עם הדברים האלה. ללכת דרך ישר ולאמר שהיי זה בשלפי השמד והשתדלות לבטל גזירותיו של אדריאנוס אשר בודאי לא נתבטלו מאליהן ככל אשר יבואר לפנינו בכל ענין הדבר, זה לא הי' אפשר להם כי איך ילכו בדברי ימי ישראל בדרכי מישרים בלי פלפולים זרים ודרכי תהו. ועל כן בחרו להם כל אחד על פי דרכו ארחות עקלקלות ודברים פורחים באויר אשר נשתומם למראה עינינו. ויאמר לנו פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪ 169‬בדברו מר' שמעון: ״וככלות עת הצרה שב עמהם ונכנס לאושא, ואחר איזה זמן ישב עם ר׳ יהודה ור׳ יוסי וכו' וכאשר נשמעו חבריו למלכות נזר עליו‪ .‬מיתה ונחבא ר׳ שמעון‬ ‫במערה וכו׳ ולאחר י*ב שנה שמע שנתבטלה הנזירה ויצא מהמע־ה‪ ,‬ובמתוך הימים‬ ‫אחר צאתו מהמערה נזרה המלבות נזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את‬ ‫בניהם ושיבעלו נדות ואז נסע ר׳ שמעון לרומי אל הקים־ להתחנן לו ולבקש‪.‬‬ ‫מפניו להעביר הנזרה ושמע המלך לדברוו‪ ,‬ו ל א י ד ע נ> ע ת ה נ ס י ע ה ו א ל‬ ‫א י ז ה מ ה ק י ס ר כ י ו ו נ ו ‪ ,‬כי הקיסרים אשר קמו אח־ אדריאנום‪ ,‬אנטאנינוס‬ ‫פיוס ואחריו מארקוס אוירעליום אנטאנינוס היו מלבי הסד וכו׳ א ך ב ה ק ‪ .‬ך נ ו‬ ‫בדתי הרומיים'אשר נתנו בעת ־־*א• יבורר לנו שדינזרה זאת היתד■ תחת ממשלת‪,‬‬ ‫אנטאנינוס פיוס ואף שלא ננז־ו מאתו‪ ,‬הנד‪ .‬ימים רבים קודם הקים־ הזה 'נהקק‬ ‫חוק בענין רציחות וחבלות וכו׳ ואדריאנום ה־היב החוק הד‪.‬וא נם על הסירוס וכו׳‪,‬‬ ‫ובאמצעות החוק הזה נזר הפראקאנזול אשר בסוריא ‪.‬על 'יש־אל שלא ימולו את’‬ ‫בניהם וכיון שניתן רשות למשחית נו־ נם כן על השבת ‘ ו על הנדד‪..‬״‬ ‫‪,‬ומה אפשר לאפר ‘ לפלפולים זרים ומוזרים כאלה בדברי הימים‪.‬‬ ‫י‬ ‫חוקרי העמים אשר ירצו להצדיק את הרומיים ולרבי‪ .‬תו ע ה על בני ישראל‬ ‫במצאם אצל ‪ -‬שפארטיאניס בי אדריאנום נזר על המילה ומזה בא־■ המ׳רידד‪.‬‬ ‫וד‪.‬מלחמד״■ המציאו להם‪; ,‬י חם ושלום ■שהאיש הטיוב הזה אדריאנוס גזר על‬ ‫‪,‬‬ ‫המילד‪ ■,.‬כי ׳אם שד‪.‬וא נזר על הסירוס ומזי‪ .‬סבלו בני'י שראל במילה‪.‬‬ ‫״ ’ וכבר‪,‬הראנו טעותם ‪.1‬גדול שם וד‪.‬־‪.‬טיובים שבהחוקרים הד‪.‬ם כמינטיעי והביריו‬ ‫בטלו זד‪ .‬בעצמם‪ .‬י '‬<noinclude></noinclude> n3cd3ckoucrocj7jgw2x8xavhizvpcn 3003733 3003728 2026-04-09T12:19:11Z יעקב 15222 3003733 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪730 ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ואחת מהדברים האלה בא לפנעו במס' [[מעילה יז א|מעילה ד׳ י״ז]]: ״שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות הלך ר׳ ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום '''אמרו''' (חכמי הדור) מי ילך ויבטל הגזירות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים ואחריו מי ילך ר' אלעזר בר׳ יוסי אמר להם ר' יוסי ואלו הי' אבא חלפתא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להם ר׳ שמעון אלו הי׳ יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה אמר להו ר׳ יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה ר׳ שמעון וכו׳ קביל עליה דלא ליענשיה וכו׳ יצא לקראתו בן תמליון רצונכם אבוא עמכם בכה ר' שמעון ואמר מה שפחה של בית אבא נזדמן לה מלאך שלשה פעמים ואני לא פעם אחת יבא הנס מכל מקום וכו׳ אמר להון שאילו כל מה דאית לכון למישאל ועיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו ההוא איגרא שקלוה וקרעוה.״ והחוקרים האחרונים כולם לא ידעו מה לעשות עם הדברים האלה. ללכת דרך ישר ולאמר שהיי זה בשלפי השמד והשתדלות לבטל גזירותיו של אדריאנוס אשר בודאי לא נתבטלו מאליהן ככל אשר יבואר לפנינו בכל ענין הדבר, זה לא הי' אפשר להם כי איך ילכו בדברי ימי ישראל בדרכי מישרים בלי פלפולים זרים ודרכי תהו. ועל כן בחרו להם כל אחד על פי דרכו ארחות עקלקלות ודברים פורחים באויר אשר נשתומם למראה עינינו. ויאמר לנו פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪ 169‬בדברו מר' שמעון: ״וככלות עת הצרה שב עמהם ונכנס לאושא, ואחר איזה זמן ישב עם ר׳ יהודה ור׳ יוסי וכו' וכאשר נשמעו חבריו למלכות גזר עליו מיתה ונחבא ר׳ שמעון במערה וכו׳ ולאחר י"ב שנה שמע שנתבטלה הגזירה ויצא מהמערה, ובמשך הימים אחר צאתו מהמערה גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו נדות ואז נסע ר׳ שמעון לרומי אל הקיסר להתחנן לו ולבקש מפניו להעביר הגזרה ושמע המלך לדבריו, '''ולא ידענו עת הנסיעה ואל''' '''איזה מהקיסר כיוונו, כי הקיסרים אשר קמו אחר אדריאנוס, אנטאנינוס פיוס ואחריו מארקוס אוירעליוס אנטאנינוס היו מלכי חסד וכו׳ '''אך בחקרנו''' בדתי הרומיים אשר נתנו בעת ההיא יבורר לנו שהגזרה זאת היתה תחת ממשלת אנטאנינוס פיוס ואף שלא נגזרו מאתו, הנה ימים רבים קודם הקיסר הזה נחקק חוק בענין רציחות וחבלות וכו׳ ואדריאנוס הרחיב החוק ההוא גם על הסירוס וכו׳, ובאמצעות החוק הזה גזר הפראקאנזול אשר בסוריא על ישראל שלא ימולו את בניהם וכיון שניתן רשות למשחית גזר גם כן על השבת ועל הנדה.״ ומה אפשר לאמר לפלפולים זרים ומוזרים כאלה בדברי הימים. חוקרי העמים אשר ירצו להצדיק את הרומיים ולדבר תועה על בני ישראל במצאם אצל שפארטיאניס כי אדריאנוס גזר על המילה ומזה באה המרידה והמלחמה, המציאו להם כי חס ושלום שהאיש הטוב הזה אדריאנוס גזר על המילה, כי אם שהוא גזר על הסירוס ומזה סבלו בני ישראל במילה. וכבר הראנו טעותם הגדול שם והטובים שבהחוקרים ההם כמינטער וחביריו בטלו זה בעצמם. <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> jfd10xsy0nanek6umdvy99hoz5064nu 0 1739589 3003729 2026-04-09T12:06:41Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת הקרבן הפסח) , שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}} </noinclude>:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}} :{{סי|א|1}}וֹמַר..." 3003729 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת הקרבן הפסח) , שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}} </noinclude>:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}} :{{סי|א|1}}וֹמַר אַף אֲנִי כְּשׁוֹמֵע וְלֹא כְמוֹרֶה :{{סי|נֶ|1}}גֶד זְקֵנֵינוּ בִּכְתָב קוֹרֵא :{{סי|י|1}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְבִיאוּהוּ לִמְבַקְּרֵי :{{סי|יְ|1}}בַקְּרוּהוּ מִכָּל קְבוּעִים וְעוֹבְרֵי :{{סי|צִ|1}}לְלֵי עֶרֶב אדע [אַרְבַּע] עֶשְׂרֵה :{{סי|חָ|1}}שִׁים לַהֲבִיאוֹ בַּעֲזָרַת בְּחִירֵי :{{סי|קְ|1}}רָצוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן מְעָרֶה :{{סי|בְּ|1}}שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת קָהָל וְעֵדָה וִישָׁרִים :{{סי|נִ|1}}שְׂחַט בָּהּ הַפֶּסַח כְּנִצְטַוּוּ הוֹרִים :{{סי|רִ|1}}אשׁוֹנָה נִכְנְסָה וְנִנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים :{{סי|בַּ|1}}חֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים וּמְרִיעִים וּמְשׁוֹרְרִים :{{סי|יִ|1}}קְרֵי כְהֻנָּה מִפֹּה וּמִפֹּה סְדוּרִים :{{סי|יֹ|1}}אחֲזוּ בָּזִכֵּי כֶסֶף וְזָהָב יְקָרִים :{{סי|צ|1}}וֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הַלֵּל אוֹמְרִים וְגוֹמְרִים :{{סי|חָ|1}}לְפָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים :{{סי|קִ|1}}בֵּל הַכֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ :{{סי|מָ|1}}לֵא מְקַבֵּל וְרֵיקָם מַחֲזִירוֹ :{{סי|שׁ|1}}וּלַיִם לֹא הָיוּ לוֹ פֶּן יַנִּיחוֹ וִיקָרְרוֹ :{{סי|וְ|1}}עַל הַיְסוֹד בִּזְרִיקָה אַחַת מְעָרוֹ :{{סי|א|1}}וֹחֲזוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּפִדְרוֹ :{{סי|בַּ|1}}מָּגֵס מוֹלִיכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירוֹ :{{סי|יָ|1}}צָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן פִּסְחוֹ בְּעוֹרוֹ :{{סי|מַ|1}}פְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם :{{סי|יָ|1}}צְאוּ חֲשֵׁכָה וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם :{{סי|מִ|1}}חוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם :{{סי|יַ|1}}קְרִיב לַמָּרוֹם מִזִּבְחֵי תְמִידֵיהֶם :{{סי|וְ|1}}עַד חֲצוֹת נֶאֱכָל לִמְנוּיֵיהֶם <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 1xmcntlvdoh2xw9uqoehqh9augjmz5z 3003738 3003729 2026-04-09T12:25:27Z Yack67 27395 3003738 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) , שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}} </noinclude>:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}} :{{סי|א|1}}וֹמַר אַף אֲנִי כְּשׁוֹמֵע וְלֹא כְמוֹרֶה :{{סי|נֶ|1}}גֶד זְקֵנֵינוּ בִּכְתָב קוֹרֵא :{{סי|י|1}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְבִיאוּהוּ לִמְבַקְּרֵי :{{סי|יְ|1}}בַקְּרוּהוּ מִכָּל קְבוּעִים וְעוֹבְרֵי :{{סי|צִ|1}}לְלֵי עֶרֶב אדע [אַרְבַּע] עֶשְׂרֵה :{{סי|חָ|1}}שִׁים לַהֲבִיאוֹ בַּעֲזָרַת בְּחִירֵי :{{סי|קְ|1}}רָצוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן מְעָרֶה :{{סי|בְּ|1}}שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת קָהָל וְעֵדָה וִישָׁרִים :{{סי|נִ|1}}שְׂחַט בָּהּ הַפֶּסַח כְּנִצְטַוּוּ הוֹרִים :{{סי|רִ|1}}אשׁוֹנָה נִכְנְסָה וְנִנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים :{{סי|בַּ|1}}חֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים וּמְרִיעִים וּמְשׁוֹרְרִים :{{סי|יִ|1}}קְרֵי כְהֻנָּה מִפֹּה וּמִפֹּה סְדוּרִים :{{סי|יֹ|1}}אחֲזוּ בָּזִכֵּי כֶסֶף וְזָהָב יְקָרִים :{{סי|צ|1}}וֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הַלֵּל אוֹמְרִים וְגוֹמְרִים :{{סי|חָ|1}}לְפָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים :{{סי|קִ|1}}בֵּל הַכֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ :{{סי|מָ|1}}לֵא מְקַבֵּל וְרֵיקָם מַחֲזִירוֹ :{{סי|שׁ|1}}וּלַיִם לֹא הָיוּ לוֹ פֶּן יַנִּיחוֹ וִיקָרְרוֹ :{{סי|וְ|1}}עַל הַיְסוֹד בִּזְרִיקָה אַחַת מְעָרוֹ :{{סי|א|1}}וֹחֲזוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּפִדְרוֹ :{{סי|בַּ|1}}מָּגֵס מוֹלִיכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירוֹ :{{סי|יָ|1}}צָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן פִּסְחוֹ בְּעוֹרוֹ :{{סי|מַ|1}}פְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם :{{סי|יָ|1}}צְאוּ חֲשֵׁכָה וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם :{{סי|מִ|1}}חוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם :{{סי|יַ|1}}קְרִיב לַמָּרוֹם מִזִּבְחֵי תְמִידֵיהֶם :{{סי|וְ|1}}עַד חֲצוֹת נֶאֱכָל לִמְנוּיֵיהֶם <noinclude> [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> pvx3cl7lh0anyfi2sf7cbzcvp908t4p 3003751 3003738 2026-04-09T13:24:47Z Yack67 27395 3003751 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|ביכור למעריב ללילה הראשון של פסח (המתאר טכס הקרבת קרבן הפסח) מאת [[מחבר:יצחק ברבי יצחק|רבי יצחק ב"ר יצחק]], שנמצא במחזור ויטרי כתוספת לביכור של [[מחבר:רבי מאיר ש"ץ|רבי מאיר ש"ץ]] [[אזכרה שנות עולמים]]:}} </noinclude>:{{הור|סימן: '''אני יצחק בן רבי יצחק משואבי מימיו'''}} :{{סי|א|1}}וֹמַר אַף אֲנִי כְּשׁוֹמֵע וְלֹא כְמוֹרֶה :{{סי|נֶ|1}}גֶד זְקֵנֵינוּ בִּכְתָב קוֹרֵא :{{סי|י|1}}וֹם הֶעָשׂוֹר יְבִיאוּהוּ לִמְבַקְּרֵי :{{סי|יְ|1}}בַקְּרוּהוּ מִכָּל קְבוּעִים וְעוֹבְרֵי :{{סי|צִ|1}}לְלֵי עֶרֶב אדע [אַרְבַּע] עֶשְׂרֵה :{{סי|חָ|1}}שִׁים לַהֲבִיאוֹ בַּעֲזָרַת בְּחִירֵי :{{סי|קְ|1}}רָצוֹ יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן מְעָרֶה :{{סי|בְּ|1}}שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת קָהָל וְעֵדָה וִישָׁרִים :{{סי|נִ|1}}שְׂחַט בָּהּ הַפֶּסַח כְּנִצְטַוּוּ הוֹרִים :{{סי|רִ|1}}אשׁוֹנָה נִכְנְסָה וְנִנְעֲלוּ הַשְּׁעָרִים :{{סי|בַּ|1}}חֲצוֹצְרוֹת תּוֹקְעִים וּמְרִיעִים וּמְשׁוֹרְרִים :{{סי|יִ|1}}קְרֵי כְהֻנָּה מִפֹּה וּמִפֹּה סְדוּרִים :{{סי|יֹ|1}}אחֲזוּ בָּזִכֵּי כֶסֶף וְזָהָב יְקָרִים :{{סי|צ|1}}וֹעֲרֵי הַלְוִיִּם הַלֵּל אוֹמְרִים וְגוֹמְרִים :{{סי|חָ|1}}לְפָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כְּהֵן הֵן הַדְּבָרִים :{{סי|קִ|1}}בֵּל הַכֹּהֵן וְנוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ :{{סי|מָ|1}}לֵא מְקַבֵּל וְרֵיקָם מַחֲזִירוֹ :{{סי|שׁ|1}}וּלַיִם לֹא הָיוּ לוֹ פֶּן יַנִּיחוֹ וִיקָרְרוֹ :{{סי|וְ|1}}עַל הַיְסוֹד בִּזְרִיקָה אַחַת מְעָרוֹ :{{סי|א|1}}וֹחֲזוֹ וְקוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא קְרָבָיו וּפִדְרוֹ :{{סי|בַּ|1}}מָּגֵס מוֹלִיכוֹ לַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִירוֹ :{{סי|יָ|1}}צָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְנוֹתֵן פִּסְחוֹ בְּעוֹרוֹ :{{סי|מַ|1}}פְשִׁילוֹ לַאֲחוֹרָיו וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם :{{סי|יָ|1}}צְאוּ חֲשֵׁכָה וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם :{{סי|מִ|1}}חוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו דּוֹחֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֵיהֶם :{{סי|יַ|1}}קְרִיב לַמָּרוֹם מִזִּבְחֵי תְמִידֵיהֶם :{{סי|וְ|1}}עַד חֲצוֹת נֶאֱכָל לִמְנוּיֵיהֶם {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:יצחק ברבי יצחק]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 3ajdgbaj53wsasu6o3i2y37dqdzywd2 104 1739590 3003734 2026-04-09T12:20:03Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס שסו <קטע התחלה=פרק כג/> והנה בא פראנקעל ויביא זה בכלי חדש על סוף ימי אנטונינוס פיוס אשר הוא לא חידש בזה דבר והחוק הי׳ כבר ישן נושן מימי דאמיט־אן‪ ,‬ואדריאנוס‬ ‫חיזק אותו ביאשית ימי ממשלתו‪ ,‬וכבר עברו מאז כארבעים שנה ובכ..." 3003734 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס שסו <קטע התחלה=פרק כג/> והנה בא פראנקעל ויביא זה בכלי חדש על סוף ימי אנטונינוס פיוס אשר הוא לא חידש בזה דבר והחוק הי׳ כבר ישן נושן מימי דאמיט־אן‪ ,‬ואדריאנוס‬ ‫חיזק אותו ביאשית ימי ממשלתו‪ ,‬וכבר עברו מאז כארבעים שנה ובכל ימי‬ ‫’‬ ‫‘‬ ‫אנטונינוס פיוס לא נתחדש בזה דבר‪.‬‬ ‫והוקרי־ העמים חלמו להם הדבר הזה בנוגע לאדריאנוס לפני המדידה מפני‬ ‫שאצל שפאדטיאנוס נזכר שם רק מילה לבד‪ ,‬ועליכן יכלו לעשות להם פלפולים‬ ‫כאלה שהדבר בא מאיסור הסירוס ולא נזזרה על ישראל ביחוד‪.‬ן‬ ‫אבל פראנקעל הלא ידבר על מקור ישראל במס׳ מעילה שם אשר לא‬ ‫ידובר במילה לבד כי אם שנזר ״שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם‬ ‫ושיבעלו את הנדות׳׳ ואיזה ענין יכול להיות לזה עם הענין הכללי של חק הסירוס‬ ‫לבל העמים בממשלת רומי אשר ניתן בימי דאמיטיאן ואדריאנוס‪.‬‬ ‫אבל לא יבצר ©זה אצל המפולפלים האלה ויאמר לנו פראנקעל ״ובאמצעות‬ ‫החוק הזה• נזר הפראקאנזול אשר בסוריא על ישראל שלא ימולו את בניהם וכיון‬ ‫^‬ ‫שניתן רשות למשחית נזר גם בן על השבת ועל הנדה‪".‬‬ ‫י והנם רק דברים שאין להם שחר‪ ,‬איזה רשות למשחית ניתן בזה‪^,‬ומי נתן‬ ‫לו הרשות הזה‪ ,‬והלא אנטדנינוס סיום לא לבד שלא אסר המילה כי אם שנם‬ ‫בחוק הסירוס לא עשה מאומה‪.‬‬ ‫והנה יאמר פראנקעל ״ולכן הלך ר׳ שמעון לרומי אל הקיסר עצמו׳ והראה‬ ‫לו ב ב י ר ו ר כי החוק של הסירוס אין לו ענין כלל עם המילה״‪.‬‬ ‫אבל הלא יותר טוב הי׳ לו ללכת לסוריען אצל ההגמון עצמו ״ולהראות‬ ‫לו בבירור כי החוק של הסירוס אין לו ענין בלל עם המילה״‪.‬‬ ‫וכמה מיעוט חקירה ומיעוט ידיעה נדרש לזה לאמר כי בימים ‪-‬ההם ה־ש* בני‬ ‫ישראל לעצמם ללכת ישר לרומא להביא שם משפטם‪,‬ודינם ננד ההגמון מסוי־יא‪.‬‬ ‫דבר אשר לא הרשו להם בניי ישראל נם ביטים היותר טובים‪.‬‬ ‫ואמנם כי ^גם לא ראה פראנקעל את אשר בין עיניו 'כי הדבר מפורש‬ ‫• ■‬ ‫במקומו כי הי׳ זה כתב הדת‪ ,‬של הקיסר עצמו‪.‬‬ ‫כתב הדת אשר הי׳ מונח בננזי המלכות ברומי‪ ,‬ועל פי׳ השתדלותם נתבטל‪,‬‬ ‫ובא שם ״עיילינהו לגנזיה לשקול בל דבעו אשכחו ה ה ו א א י גדיא שקלוה‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫וקרעיוהו‪.‬״‬ ‫ואם כ׳ הדברים באו בסננון של אנדה‪ ,‬אבל הדבר ידוע כי בכל הדברים‬ ‫האלה העיקר הוא יסוד הדבר עצמו‪.‬‬ ‫ויסוד הדבר מבואר ומפורש^ שהי׳ זה ‪.‬פקודת הקיסר‪ ,‬וכתב הדת ממנו‪.‬‬ ‫ואם פראנקעל ירחיק הדברים לסוף זמנו של אנטונינום פיוס‪ ,‬יעשה הרב‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ראפאפודט מהברייתא הזאת שני זמנים שונים‪■ .‬‬ ‫ובלי בל חקירה ובלי בל טעם לדבריו יאמר לו בערך מלין עמוד ‪19‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪■ ,‬‬ ‫^‬ ‫כנמר אומר‪:‬‬ ‫״השנאה גברה מאד משני הצדדים‪ ,‬פפוס ולוליינוס ראשי המתאמצים תחלה‬ ‫כבנין בית המקדש נהרנו אחר כך וכו׳ והקיסר )אדריאנום( הוסיף כפעם בפעם‬ ‫פקודות נגר היהודים היורדות הדרי דתם‪ ,‬ומהם שלא ישמרו את השבת ולא ימולו‬ ‫את בניהם‪ ,‬נזרה זו האחרונה נתיחסה נם־ כן לאדריאנוס מהסופר !שפארטיינוס‬ ‫י‬<noinclude></noinclude> 3qfpl3en7mx4465cmgcwv6dqlok91km 3003755 3003734 2026-04-09T13:34:55Z יעקב 15222 3003755 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס שסו <קטע התחלה=פרק כג/> והנה בא פראנקעל ויביא זה בכלי חדש על סוף ימי אנטונינוס פיוס אשר הוא לא חידש בזה דבר והחוק הי׳ כבר ישן נושן מימי דאמיטיאן, ואדריאנוס חיזק אותו בראשית ימי ממשלתו, וכבר עברו מאז כארבעים שנה ובכל ימי אנטונינוס פיוס לא נתחדש בזה דבר. וחוקרי העמים חלמו להם הדבר הזה בנוגע לאדריאנוס לפני המרידה מפני שאצל שפארטיאנוס נזכר שם רק מילה לבד, ועל כן יכלו לעשות להם פלפולים כאלה שהדבר בא מאיסור הסירוס ולא גזירה על ישראל ביחוד. אבל פראנקעל הלא ידבר על מקור ישראל במס׳ מעילה שם אשר לא ידובר במילה לבד כי אם שגזר ״שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות׳׳ ואיזה ענין יכול להיות לזה עם הענין הכללי של חק הסירוס לכל העמים בממשלת רומי אשר ניתן בימי דאמיטיאן ואדריאנוס. אבל לא יבצר ©זה אצל המפולפלים האלה ויאמר לנו פראנקעל ״ובאמצעות‬ ‫החוק הזה• נזר הפראקאנזול אשר בסוריא על ישראל שלא ימולו את בניהם וכיון‬ ‫^‬ ‫שניתן רשות למשחית נזר גם בן על השבת ועל הנדה‪".‬‬ ‫י והנם רק דברים שאין להם שחר‪ ,‬איזה רשות למשחית ניתן בזה‪^,‬ומי נתן‬ ‫לו הרשות הזה‪ ,‬והלא אנטדנינוס סיום לא לבד שלא אסר המילה כי אם שנם‬ ‫בחוק הסירוס לא עשה מאומה‪.‬‬ ‫והנה יאמר פראנקעל ״ולכן הלך ר׳ שמעון לרומי אל הקיסר עצמו׳ והראה‬ ‫לו ב ב י ר ו ר כי החוק של הסירוס אין לו ענין כלל עם המילה״‪.‬‬ ‫אבל הלא יותר טוב הי׳ לו ללכת לסוריען אצל ההגמון עצמו ״ולהראות‬ ‫לו בבירור כי החוק של הסירוס אין לו ענין בלל עם המילה״‪.‬‬ ‫וכמה מיעוט חקירה ומיעוט ידיעה נדרש לזה לאמר כי בימים ‪-‬ההם ה־ש* בני‬ ‫ישראל לעצמם ללכת ישר לרומא להביא שם משפטם‪,‬ודינם ננד ההגמון מסוי־יא‪.‬‬ ‫דבר אשר לא הרשו להם בניי ישראל נם ביטים היותר טובים‪.‬‬ ‫ואמנם כי ^גם לא ראה פראנקעל את אשר בין עיניו 'כי הדבר מפורש‬ ‫• ■‬ ‫במקומו כי הי׳ זה כתב הדת‪ ,‬של הקיסר עצמו‪.‬‬ ‫כתב הדת אשר הי׳ מונח בננזי המלכות ברומי‪ ,‬ועל פי׳ השתדלותם נתבטל‪,‬‬ ‫ובא שם ״עיילינהו לגנזיה לשקול בל דבעו אשכחו ה ה ו א א י גדיא שקלוה‬ ‫'‬ ‫‪,‬‬ ‫•‬ ‫וקרעיוהו‪.‬״‬ ‫ואם כ׳ הדברים באו בסננון של אנדה‪ ,‬אבל הדבר ידוע כי בכל הדברים‬ ‫האלה העיקר הוא יסוד הדבר עצמו‪.‬‬ ‫ויסוד הדבר מבואר ומפורש^ שהי׳ זה ‪.‬פקודת הקיסר‪ ,‬וכתב הדת ממנו‪.‬‬ ‫ואם פראנקעל ירחיק הדברים לסוף זמנו של אנטונינום פיוס‪ ,‬יעשה הרב‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫ראפאפודט מהברייתא הזאת שני זמנים שונים‪■ .‬‬ ‫ובלי בל חקירה ובלי בל טעם לדבריו יאמר לו בערך מלין עמוד ‪19‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪■ ,‬‬ ‫^‬ ‫כנמר אומר‪:‬‬ ‫״השנאה גברה מאד משני הצדדים‪ ,‬פפוס ולוליינוס ראשי המתאמצים תחלה‬ ‫כבנין בית המקדש נהרנו אחר כך וכו׳ והקיסר )אדריאנום( הוסיף כפעם בפעם‬ ‫פקודות נגר היהודים היורדות הדרי דתם‪ ,‬ומהם שלא ישמרו את השבת ולא ימולו‬ ‫את בניהם‪ ,‬נזרה זו האחרונה נתיחסה נם־ כן לאדריאנוס מהסופר !שפארטיינוס‬ ‫י‬<noinclude></noinclude> mm1y49zua0hdipzfh4xliik37dubdy2 3003833 3003755 2026-04-09T17:34:32Z יעקב 15222 3003833 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס שסו <קטע התחלה=פרק כג/> והנה בא פראנקעל ויביא זה בכלי חדש על סוף ימי אנטונינוס פיוס אשר הוא לא חידש בזה דבר והחוק הי׳ כבר ישן נושן מימי דאמיטיאן, ואדריאנוס חיזק אותו בראשית ימי ממשלתו, וכבר עברו מאז כארבעים שנה ובכל ימי אנטונינוס פיוס לא נתחדש בזה דבר. וחוקרי העמים חלמו להם הדבר הזה בנוגע לאדריאנוס לפני המרידה מפני שאצל שפארטיאנוס נזכר שם רק מילה לבד, ועל כן יכלו לעשות להם פלפולים כאלה שהדבר בא מאיסור הסירוס ולא גזירה על ישראל ביחוד. אבל פראנקעל הלא ידבר על מקור ישראל במס׳ מעילה שם אשר לא ידובר במילה לבד כי אם שגזר ״שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את הנדות׳׳ ואיזה ענין יכול להיות לזה עם הענין הכללי של חק הסירוס לכל העמים בממשלת רומי אשר ניתן בימי דאמיטיאן ואדריאנוס. אבל לא יבצר מזה אצל המפולפלים האלה ויאמר לנו פראנקעל ״ובאמצעות החוק הזה גזר הפראקאנזול אשר בסוריא על ישראל שלא ימולו את בניהם וכיון שניתן רשות למשחית גזר גם כן על השבת ועל הנדה." והנם רק דברים שאין להם שחר, איזה רשות למשחית ניתן בזה, ומי נתן לו הרשות הזה, והלא אנטונינוס פיוס לא לבד שלא אסר המילה כי אם שגם בחוק הסירוס לא עשה מאומה. והנה יאמר פראנקעל ״ולכן הלך ר׳ שמעון לרומי אל הקיסר עצמו והראה לו '''בבירור''' כי החוק של הסירוס אין לו ענין כלל עם המילה״. אבל הלא יותר טוב הי׳ לו ללכת לסוריען אצל ההגמון עצמו ״ולהראות לו בבירור כי החוק של הסירוס אין לו ענין כלל עם המילה״. וכמה מיעוט חקירה ומיעוט ידיעה נדרש לזה לאמר כי בימים ההם הרשו בני ישראל לעצמם ללכת ישר לרומא להביא שם משפטם, ודינם נגד ההגמון מסוריא. דבר אשר לא הרשו להם בני ישראל גם בימים היותר טובים. ואמנם כי גם לא ראה פראנקעל את אשר בין עיניו כי הדבר מפורש במקומו כי הי׳ זה כתב הדת של הקיסר עצמו. כתב הדת אשר הי׳ מונח בגנזי המלכות ברומי, ועל פי השתדלותם נתבטל, ובא שם ״עיילינהו לגנזיה לשקול כל דבעו אשכחו '''ההוא איגרא''' שקלוה וקרעוהו.״ ואם כי הדברים באו בסגנון של אגדה, אבל הדבר ידוע כי בכל הדברים האלה העיקר הוא יסוד הדבר עצמו. ויסוד הדבר מבואר ומפורש שהי׳ זה פקודת הקיסר, וכתב הדת ממנו. ואם פראנקעל ירחיק הדברים לסוף זמנו של אנטונינוס פיוס, יעשה הרב ראפאפורט מהברייתא הזאת שני זמנים שונים. ובלי כל חקירה ובלי כל טעם לדבריו יאמר לו בערך מלין עמוד ‪19‬ כגוזר אומר: ״השנאה גברה מאד משני הצדדים, פפוס ולוליינוס ראשי המתאמצים תחלה בבנין בית המקדש נהרגו אחר כך וכו׳ והקיסר (אדריאנוס) הוסיף כפעם בפעם פקודות נגד היהודים היורדות חדרי דתם, ומהם שלא ישמרו את השבת ולא ימולו את בניהם, גזרה זו האחרונה נתיחסה גם כן לאדריאנוס מהסופר שפארטיינוס <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> nmahmetdy8ppulqes803lpg32mojfr9 1 1739591 3003744 2026-04-09T12:51:12Z בן עדריאל 9444 יצירת דף עם התוכן "במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. ~~~~" 3003744 wikitext text/x-wiki במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:51, 9 באפריל 2026 (IDT) qk5xcmqasncgf3ukajvhvm3lct00hm9 3003746 3003744 2026-04-09T12:57:14Z Yack67 27395 תגובה 3003746 wikitext text/x-wiki במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:51, 9 באפריל 2026 (IDT) ::זה בדיוק כמו [[יראתי בפצותי שיח]] שיש לו דף נפרד. :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:57, 9 באפריל 2026 (IDT) 6u4b1ezt5tr69rptvlfvx07upckdpgo 3003771 3003746 2026-04-09T15:10:10Z בן עדריאל 9444 3003771 wikitext text/x-wiki במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:51, 9 באפריל 2026 (IDT) :זה בדיוק כמו [[יראתי בפצותי שיח]] שיש לו דף נפרד. :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:57, 9 באפריל 2026 (IDT) ::אני שומע, אבל לענ"ד אינו לגמרי דומה. יראתי בפצותי הוא פיוט שלם, שנועד להקדים לקרובה את חיל, כאן מדובר על מישהו שהחליט להוסיף כמה בתים לפיוט קיים, זה לא ממש טקסט שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:10, 9 באפריל 2026 (IDT) qj1sju4j4my6duyc2hr9xeyxl4gr5u5 3003801 3003771 2026-04-09T15:58:02Z Yack67 27395 3003801 wikitext text/x-wiki במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:51, 9 באפריל 2026 (IDT) :זה בדיוק כמו [[יראתי בפצותי שיח]] שיש לו דף נפרד. :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:57, 9 באפריל 2026 (IDT) ::אני שומע, אבל לענ"ד אינו לגמרי דומה. יראתי בפצותי הוא פיוט שלם, שנועד להקדים לקרובה את חיל, כאן מדובר על מישהו שהחליט להוסיף כמה בתים לפיוט קיים, זה לא ממש טקסט שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:10, 9 באפריל 2026 (IDT) :::אני אפילו לא בטוח שזה נכון. המחבר כתב עוד לפחות מערבית אחת לסוכות וביכור לשמיני עצרת, כך שאין ברור שזה לא ביכור העומד בפני עצמו (גם אם מהתחלתו וחתימתו נראה קצת שאכן הוא נכתב להשתלב כאן), יש בו את כל השתלשלות הקרבת הפסח, כולל רוב הדברים שר' מאיר ש"ץ כבר הזכירם.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:58, 9 באפריל 2026 (IDT) 0decd7qq2uyce4wlthggut7qg0jlsmv 3003802 3003801 2026-04-09T15:59:26Z Yack67 27395 3003802 wikitext text/x-wiki במקרה הזה לא נראה לי כל כך דחוף להפריד את הקטע לדף נפרד. באופן מובהק מדובר ב'תוספת' לפיוט הראשי, ולא במשהו שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:51, 9 באפריל 2026 (IDT) :זה בדיוק כמו [[יראתי בפצותי שיח]] שיש לו דף נפרד. :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:57, 9 באפריל 2026 (IDT) ::אני שומע, אבל לענ"ד אינו לגמרי דומה. יראתי בפצותי הוא פיוט שלם, שנועד להקדים לקרובה את חיל, כאן מדובר על מישהו שהחליט להוסיף כמה בתים לפיוט קיים, זה לא ממש טקסט שעומד בפני עצמו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:10, 9 באפריל 2026 (IDT) :::אני אפילו לא בטוח שזה נכון. המחבר כתב עוד לפחות מערבית אחת לסוכות וביכור לשמיני עצרת (מחזור פרנקל לסוכות), כך שאין ברור שזה לא ביכור העומד בפני עצמו (גם אם מהתחלתו וחתימתו נראה קצת שאכן הוא נכתב להשתלב כאן), יש בו את כל השתלשלות הקרבת הפסח, כולל רוב הדברים שר' מאיר ש"ץ כבר הזכירם.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:58, 9 באפריל 2026 (IDT) 04kk56s36f4pc1ae745zpost6sq4490 14 1739592 3003752 2026-04-09T13:27:59Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]" 3003752 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:שירים לפי מחבר]] 7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l 3003756 3003752 2026-04-09T13:36:59Z Yack67 27395 3003756 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto 14 1739593 3003753 2026-04-09T13:30:18Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:שירים לפי מחבר]]" 3003753 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:שירים לפי מחבר]] 7itfv9skzn4xsh7u4zir1pbyjqgh30l 3003757 3003753 2026-04-09T13:37:51Z Yack67 27395 3003757 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto 14 1739594 3003758 2026-04-09T13:44:41Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]]" 3003758 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יצירות לפי מחבר]] lrxuu8yi3r9tc4jn4l6snz6t9iywtto 2 1739595 3003769 2026-04-09T15:04:22Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3003769 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 108 1739596 3003775 2026-04-09T15:16:21Z מו יו הו 37729 דף מחבר 3003775 wikitext text/x-wiki {{דף של מחבר |תואר=רבי |שם פרטי=מאיר |שם משפחה=בן יצחק שליח ציבור |ויקיטקסט=רבי מאיר ש"ץ |ויקיפדיה=מאיר ש"ץ |ויקיציטוט= |ויקישיתוף= |שפה=עברית |שפה שניה= |תמונה= |יום לידה עברי= |חודש לידה עברי= |שנת לידה עברית= |יום לידה לועזי= |חודש לידה לועזי= |שנת לידה לועזית= |ארץ לידה= |עיר לידה= |תקופה= |יום פטירה עברי= |חודש פטירה עברי= |שנת פטירה עברית= |יום פטירה לועזי= |חודש פטירה לועזי= |שנת פטירה לועזית= |ארץ פטירה= |עיר פטירה= |תיאור ברשימת מחברים= |תיאור בדף מחבר= }} r6izp4nbg3rdk4sgcslsar9zduyokaj 0 1739597 3003812 2026-04-09T16:51:08Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות]] 3003812 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התורה על פי השערת התעודות]] rq37f2aerg5hqcol9lth0ks2btjlm66 0 1739598 3003814 2026-04-09T16:51:55Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות/המקור הכהני]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות/המקור הכהני]] 3003814 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התורה על פי השערת התעודות/המקור הכהני]] io9b1ixzre8jplpum98jocupnuriom4 0 1739599 3003817 2026-04-09T16:52:30Z AdoniTzedek 36465 AdoniTzedek העביר את הדף [[התורה על פי תורת המקורות/המקור היהוויסטי]] לשם [[התורה על פי השערת התעודות/המקור היהוויסטי]] 3003817 wikitext text/x-wiki #הפניה [[התורה על פי השערת התעודות/המקור היהוויסטי]] 0890lowbfq5358mnadwtkf35vgog2kf 0 1739600 3003820 2026-04-09T16:54:23Z מו יו הו 37729 סידור ספרדים ונציה רפ"ד, חופת חתנים ליוורנו, שירי רננות בומביי ועוד ועוד 3003820 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} אֵל רָם בַּכֹּל נוֹדַעַת{{ש}} תְּהִי תְפִלָּתִי נִשְׁמַעַת{{ש}} בְּקָרְאִי לָךְ בְּמַדַּעַת{{ר1}} אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת.{{ממס|דברים ד לה}} בַּשֵּׂר קְהָלֵנוּ{{ש}} לָשׁוּב אֶת גְמוּלֵנוּ{{ש}} בְּרַחֲמִים פְּנֵה אֵלֵינוּ{{ר1}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ.{{ממס|מ"א ח נז}} [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] 3z86m1jgq2fs6ova6jr48ertjtrumr5 0 1739601 3003822 2026-04-09T16:56:38Z מו יו הו 37729 סידור ספרדים ונציה רפ"ד, חופת חתנים ליוורנו, שירי רננות בומביי ועוד ועוד 3003822 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}הּ הָשֵׁב לְבִצָּרוֹן {{ש}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ש}} אֲזַי אַהֲרֹן בְּשִׁיר יָרֹן{{ר1}} בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן {{סי|צְ}}פִיעֵי יְהוּדָה הַמְשֵׁה{{ש}} חִישׁ יֶשַׁע וְאַל תִּנְשֶׁה{{ש}} כְּיוֹם וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה{{ש}} קוּמָה אַדִּירִירוֹן {{רפרן|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} {{סי|חֲ}}מֹל עַל עַם קְרוֹבֶךָ{{ש}} וְשִׂימֵם עַל לִבֶּךָ{{ש}} וְיַעַלְצוּ אוֹהֲבֶיךָ{{ש}} וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ{{ש}} וְכֻלָּם בְּחֵמָה וְחָרוֹן {{רפרן|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} {{סי|קָ}}רֵב נִחוּמֶיךָ{{ש}} וְחִישׁ יֶשַׁע לְעַמְּךָ{{ש}} הַמְיַחֲדִים לִשְׁמֶךָ{{ש}} וְיַעֲלוּ לְךָ לְזִכְרוֹן {{רפרן|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:חתימה]] prowh7phcfgqm5oujsgdr7v70rncg8l 3003823 3003822 2026-04-09T16:57:50Z מו יו הו 37729 3003823 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}הּ הָשֵׁב לְבִצָּרוֹן {{ש}} חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן{{ש}} אֲזַי אַהֲרֹן בְּשִׁיר יָרֹן{{ר1}} בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן {{סי|צְ}}פִיעֵי יְהוּדָה הַמְשֵׁה{{ש}} חִישׁ יֶשַׁע וְאַל תִּנְשֶׁה{{ש}} כְּיוֹם וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה{{ר1}} קוּמָה אַדִּירִירוֹן {{רפרן|הזחה=2|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} {{סי|חֲ}}מֹל עַל עַם קְרוֹבֶךָ{{ש}} וְשִׂימֵם עַל לִבֶּךָ{{ש}} וְיַעַלְצוּ אוֹהֲבֶיךָ{{ש}} וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ{{ר1}} וְכֻלָּם בְּחֵמָה וְחָרוֹן {{רפרן|הזחה=2|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} {{סי|קָ}}רֵב נִחוּמֶיךָ{{ש}} וְחִישׁ יֶשַׁע לְעַמְּךָ{{ש}} הַמְיַחֲדִים לִשְׁמֶךָ{{ר1}} וְיַעֲלוּ לְךָ לְזִכָּרוֹן {{רפרן|הזחה=2|בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן}} [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:חתימה]] o0zjyvjq5t7f8laedujlxxzpayo58g7 0 1739602 3003824 2026-04-09T17:02:22Z מו יו הו 37729 סידור ספרדים ונציה רפ"ד, חופת חתנים ליוורנו, שירי רננות בומביי ועוד ועוד 3003824 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (קטוע)}} קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ / אַתָּה וַאֲרוֹן עֹז תִּפְאַרְתֶּךָ {{סי|אֶ}}דֶר מְלוּכָה וּצְנִיף וַעֲטֶרֶת{{ש}} {{סי|בְּ}}רֹאשׁ דָּת נְסוּכָה הוֹד וְתִפְאֶרֶת{{ש}} {{סי|גַּ}}ם הִיא עֲרוּכָה בַּכֹּל מִשְׁמֶרֶת{{ר1}} לְאֹם נוֹצֶרֶת אֶת מִשְׁמַרְתֶּךָ {{סי|דְּ}}חוּיָה בְּגָלוּת דּוּמָה וּמִשְׁמָע{{ש}} {{סי|הֲ}}דוּפָה בְדַלּוּת לַעֲנָה תִגְמַע{{ש}} {{סי|וּ}}בָךְ אֱיָלוּת וְאַתָּה תִּשְׁמַע{{ר1}} הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ {{סי|ז}}וֹכֵר הַבְּרִית זְכֹר אֹם נְמוּכָה{{ש}} {{סי|לְ}}חוּצַת מִצְרִית בְּגָלוּת מְשׁוּכָה{{ש}} {{סי|טַ}}הֵר כְּבֹרִית לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה {{ר1}} לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ. [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 6wmfxjunqhqaerduu2z4dxauyqz72lt 0 1739603 3003826 2026-04-09T17:06:33Z מו יו הו 37729 סידור ספרדים ונציה רפ"ד, חופת חתנים ליוורנו, שירי רננות בומביי ועוד ועוד 3003826 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יוסף'''}} קוּמוּ בְרִנָּה עֲדַת אֱמוּנַי{{ש}} קוּמוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ {{סי|יַ}}חַד בְּאַחֲוָה בָּנִים וְאָבוֹת{{ש}} {{סי|וּ}}בְשִׁיר וְחֶדְוָה וְגִיל לְבָבוֹת{{ש}} וּבְעֹז וְשַׁלְוָה דָּרְכוּ נְתִיבוֹת{{ר1}} וּלְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ {{רפרן|הזחה=3|קומו}} {{סי|סֹ}}לּוּ מְסִלּוֹת פַּנּוּ דְרָכִים{{ש}} שָׂרֵי גְדוֹלוֹת וּבְנֵי מְלָכִים{{ש}} לִפְנֵי תְעוּדוֹת מֵרֹאשׁ נְסוּכִים{{ר1}} הֵמָּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְיָ {{רפרן|הזחה=3|קומו}} {{סי|פָּ}}נִים בְּפָנִים נִרְאָה אֲלֵיכֶם{{ש}} כָּבוֹד לְפָנִים נִגְלָה אֲלֵיכֶם{{ש}} בּוֹאוּ אֱמוּנִים וּשְׂאוּ יְדֵיכֶם{{ר1}} קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְיָ {{רפרן|הזחה=3|קומו}} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] [[קטגוריה:חתימה]] 6hd48o23wgz9lna2cicnzfkfudhfqbe 0 1739604 3003827 2026-04-09T17:08:49Z מו יו הו 37729 סידור ספרדים ונציה רפ"ד, חופת חתנים ליוורנו, שירי רננות בומביי ועוד ועוד 3003827 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ {{ש}} מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר בְּמִלָּה נְעִימָה {{ש}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה בֵּרַךְ שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן {{ש}} יִשְׂגּוּן כַּחֹל וְיִפְרוּן{{ש}} וְתוֹרַת יְיָ יוֹרוּן{{ר1}} כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} בֵּרַךְ יְשָׁרִים אֵין אוֹן{{ש}} רְאוּבֵן רֵאשִׁית הָאוֹן{{ש}} שִׁמְעוֹן סָר מִשָּׁאוֹן{{ש}} יְהוּדָה לְשַׂר וּלְגָאוֹן{{ר1}} אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} לֵוִי מְעוֹנוֹ שָׁרַת{{ש}} בִּנְיָמִין פִּנַּת יִקְרַת{{ש}} יוֹסֵף גְּבִיר בֵּן פּוֹרָת{{ש}} זְבוּלוּן בְּרִית לוֹ כָּרַת{{ר1}} אֶת פְּנֵי הָאֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} יִשָּׂשכָר הוֹגֶה חֻקּוֹ {{ש}} וְגַם גָּד בָּרוּךְ חֶלְקוֹ{{ש}} וְאַף דָּן כְּאַרְיֵה פִּרְקוֹ{{ש}} נַפְתָּלִי רְצוּי חִשְׁקוֹ{{ר1}} אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} רְצוּי אַחִים אָשֵׁר {{ש}} בְּחָכְמָה בְּתֹם וּבְכֹשֶׁר{{ש}} כֻּלָּם מְלִיצֵי יֹשֶׁר{{ש}} חֲכָמִים מְבִינֵי פֵשֶׁר{{ר1}} כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} צִוָּה צוּר מִמְּרוֹמוֹ {{ש}} לְבָרֵךְ עַמּוֹ וְאֻמּוֹ{{ש}} עַל יַד צִיר תְּמִימוֹ {{ר1}} מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים {{רפרן|הזחה=3|ויען}} [[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]] aelsd7kw4o5j418swggifd03zhibs3p 0 1739605 3003828 2026-04-09T17:10:20Z מו יו הו 37729 הפניה לדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם]] 3003828 wikitext text/x-wiki #הפניה[[סידור/נוסח עדות המזרח/סוכות/תפילת הגשם]] jrp7z4n8t8skri4zrxzhbjpmo3oke41 0 1739606 3003831 2026-04-09T17:30:27Z מו יו הו 37729 נוסח ארגיל ותלמסאן (קיים גם במנהג אויניון בשינויים קלים) 3003831 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה הקטן חזק'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן מַה נֶּהְדָּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} |- |כְּ{{סי|מַ}}רְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶדֶר וָזֹהַר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|שֹׁ}}הַם וּזְהַב פַּרְוַיִם וְאוֹפִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד יָרֵחַ בְּתֻמּוֹ מַבְקִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|הַ}}דְרַת שַׁחַר מְאַחֵז עוֹלָם תְּהִלָּתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.{{ממס|שופטים ה לא}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|קַ}}רְנַיִם עַל פְּנֵי יוֹם הוֹלֵךְ וָאוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר.{{ממס|ישעיהו יח ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר כְּסִיל וְזֹהַר כִּימָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּטַל שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֲדָמָה.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב יז יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|נֹ}}גַהּ בָּרָק בְּחֹשֶׁךְ וְעֵיפָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.{{ממס|ישעיהו לב ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|חֶ}}צְיוֹן צִיצֵי חֶמֶד בִּיבֹשׁ כָּל קָצִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר.{{ממס|משלי כה יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|זִ}}יו מֶלֶךְ בְּצֵאתוֹ לִפְנֵי הֲמוֹנָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו.{{ממס|יואל ב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כִּ{{סי|קְ}}צִירֵי בֹשֶׂם בְּגַן עֲדָנַי{{ש-רווח|0.5em}}||כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ.{{ממס|במדבר כד ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|מֶ}}לֶךְ בַּגְּדוּד בַּעֲדַת כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים.{{ממס|ש"ב יד כ}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] 5xy49lw5zi3xp5095sbyp37bh2m009a 3003898 3003831 2026-04-09T19:43:29Z בן עדריאל 9444 הוספת [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003898 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה הקטן חזק'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן מַה נֶּהְדָּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} |- |כְּ{{סי|מַ}}רְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶדֶר וָזֹהַר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|שֹׁ}}הַם וּזְהַב פַּרְוַיִם וְאוֹפִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד יָרֵחַ בְּתֻמּוֹ מַבְקִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|הַ}}דְרַת שַׁחַר מְאַחֵז עוֹלָם תְּהִלָּתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.{{ממס|שופטים ה לא}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|קַ}}רְנַיִם עַל פְּנֵי יוֹם הוֹלֵךְ וָאוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר.{{ממס|ישעיהו יח ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר כְּסִיל וְזֹהַר כִּימָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּטַל שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֲדָמָה.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב יז יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|נֹ}}גַהּ בָּרָק בְּחֹשֶׁךְ וְעֵיפָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.{{ממס|ישעיהו לב ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|חֶ}}צְיוֹן צִיצֵי חֶמֶד בִּיבֹשׁ כָּל קָצִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר.{{ממס|משלי כה יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|זִ}}יו מֶלֶךְ בְּצֵאתוֹ לִפְנֵי הֲמוֹנָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו.{{ממס|יואל ב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כִּ{{סי|קְ}}צִירֵי בֹשֶׂם בְּגַן עֲדָנַי{{ש-רווח|0.5em}}||כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ.{{ממס|במדבר כד ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|מֶ}}לֶךְ בַּגְּדוּד בַּעֲדַת כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים.{{ממס|ש"ב יד כ}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] gvb83ahhx5qx1qos0rocweyq1g473m4 3003902 3003898 2026-04-09T19:50:41Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]; הוספת [[קטגוריה:חתימה]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003902 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה הקטן חזק'''}} {| |- |colspan ="3" |{{מר|'''וּבְכֵן מַה נֶּהְדָּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ'''}} |- |כְּ{{סי|מַ}}רְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶדֶר וָזֹהַר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|שֹׁ}}הַם וּזְהַב פַּרְוַיִם וְאוֹפִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר.{{ממס|שמות כד י}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|ה}}וֹד יָרֵחַ בְּתֻמּוֹ מַבְקִיעַ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|הַ}}דְרַת שַׁחַר מְאַחֵז עוֹלָם תְּהִלָּתוֹ{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.{{ממס|שופטים ה לא}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|קַ}}רְנַיִם עַל פְּנֵי יוֹם הוֹלֵךְ וָאוֹר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר.{{ממס|ישעיהו יח ד}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|טֹ}}הַר כְּסִיל וְזֹהַר כִּימָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּטַל שֶׁיִּפֹּל עַל הָאֲדָמָה.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב יז יב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|נֹ}}גַהּ בָּרָק בְּחֹשֶׁךְ וְעֵיפָה{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.{{ממס|ישעיהו לב ב}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|חֶ}}צְיוֹן צִיצֵי חֶמֶד בִּיבֹשׁ כָּל קָצִיר{{ש-רווח|0.5em}}||כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר.{{ממס|משלי כה יג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|זִ}}יו מֶלֶךְ בְּצֵאתוֹ לִפְנֵי הֲמוֹנָיו{{ש-רווח|0.5em}}||כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו.{{ממס|יואל ב ג}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כִּ{{סי|קְ}}צִירֵי בֹשֶׂם בְּגַן עֲדָנַי{{ש-רווח|0.5em}}||כַּאֲהָלִים נָטַע יְיָ.{{ממס|במדבר כד ו}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |- |כְּ{{סי|מֶ}}לֶךְ בַּגְּדוּד בַּעֲדַת כְּמֵהִים{{ש-רווח|0.5em}}||כְּחָכְמַת מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים.{{ממס|ש"ב יד כ}}{{ש-רווח|0.5em}}||מַרְאֵה כֹהֵן |} [[קטגוריה:מראה כהן (פיוטים)]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:משה אבן עזרא]] iuib7iz5ifieyuwhhis43oaxzkjil4z 10 1739607 3003834 2026-04-09T17:36:08Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט|תוכן=היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר {{ש}} {{צ|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם}}. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה. ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד.|מק..." 3003834 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר {{ש}} {{צ|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם}}. ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה. ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות - לא יברך עוד.|מקור=[[שולחן ערוך אורח חיים רכו|שו"ע או"ח סי' רכ"ו]]}} 8795z3lpt3u1yhjyo9pvvunwj2i1udk 104 1739608 3003837 2026-04-09T17:39:15Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪732‬‬ ‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> (מינטער צד ‪36‬) וכמה מאמרים בספרינו הקדמונים מורים עליה וכו׳ ומצינו עוד במקום אחר מה שראינו בסמוך מברייתא דיבמות שהגזרה ההיא באה ונתבטלה כפעם בפעם עי׳ [[מעילה טז א|מעילה ט"ז א']] פעם אחת וכו׳ ולפי..." 3003837 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪732‬‬ ‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> (מינטער צד ‪36‬) וכמה מאמרים בספרינו הקדמונים מורים עליה וכו׳ ומצינו עוד במקום אחר מה שראינו בסמוך מברייתא דיבמות שהגזרה ההיא באה ונתבטלה כפעם בפעם עי׳ [[מעילה טז א|מעילה ט"ז א']] פעם אחת וכו׳ ולפי דעתי הי' מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים '''ורחוקים''' אע״פ שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסכים ממש לזמן אדריינוס, יעוין סדר הדורות.״ והנה בהיות כל ידיעותיהם מהסדר הדורות היו רחוקים כל כך מידיעת סדרי הדורות עד כי חשב כי רק זמן ר' ראובן בן איסטרובלי "מסכים ממש לזמן אדריינוס״ ולא זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי. ועל כן קרע את דברי הברייתא לגזרים ויאמר ״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח של ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים ורחוקים.״ אבל האם יכול להיות דבר יותר מבורר מזח כי זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי מסכים ממש לזמן אדרייאנוס. הן דברי שפארטיאנוס מגזרותיו של אדריאנוס וכי גזר על המילה הם שעל ידי זה באה המרידה והמלחמה. ודברי שפארטיאנוס אשר ראפאפורט עצמו ציין למינטער עמוד ‪36‬ הם: ״אבל באופן אחר נסה אדריאנוס למחות את היהודים 'מהיות יהודים והוא‬ ‫על ידי איסור המילה‪ ,‬למען אשר יתבוללו עם יתר העמים‪ ,‬את הגזרה הזאת‬ ‫י ז כ י ר ש פ א ר ט י י נ ו ס במילים מעטים ב ת ו ר ס י ב ה ל ה ת ק ו מ מ ו ת‬ ‫‪,‬‬ ‫היהודים‪".‬‬ ‫והלא דבר שאין צריך ־לאמר הוא שלא ר׳ ראובן בן איסטרובלי ולא ד*‬ ‫שמעון בן יוחאי הלבו לרומי לבקש על ביטול הנזרות בימי המרידה והמלחמה או‬ ‫בימי השמד‪ ,‬כי אם בימל של‪6‬י השמד‪|^.‬‬ ‫והאם יש לנו דבר ברור ומבורר וותר מזה כי בימי שלפי השמד עמדו ר*‬ ‫שמעון בן יוחאי וחביריו בראש הדור‪ ,‬וכל המעשים בימים ההם ומאז והלאה הלכו‬ ‫•‬ ‫‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫רק מהם ועל פיהם‪. .‬‬ ‫ובדימקור היחידי בדבר שלפי השמד שם במדרש שיר השירים ב<‪: i‬‬ ‫״בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא‪ ,‬ואלו הן ר׳ יהודה ר׳ נחמי׳ ד‬ ‫מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳ שלחו אצל זקני הגליל וכו׳‪.‬״‬ ‫והדבר ידוע ומפורסם כל כך כי בשלפי השמד היו ר׳ שמעון וחבריו‬ ‫העומדים בראש הדור עד שכל ראי׳ על זה למותר שהרי אך זה הוא זמן דורם‪.‬‬ ‫ומבלי לראות ומבלי לדעת דברים פשוטים וברורים כאלה ^יבוא הרב שייר‬ ‫י‬ ‫זיאמר לנו‪:‬‬ ‫״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן‬ ‫יוחאי בזמנים שונים ורחוקים *‪:‬ף על פי שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסבים‬ ‫•‬ ‫ממש לזמן אדריינום יעוי׳ סדר הדורות‪.‬״‬ ‫• ‪.‬אבל הלא הדבר להיפך שזה ודאי שזמן ר׳ שמעון בן יוחאי הוא עצם‬ ‫‪,‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫הזמן של ביטול נזרות אדריינום‪.‬‬<noinclude></noinclude> f17x68u4xqs5h5gxf8npu1jla2djrqr 3003867 3003837 2026-04-09T18:32:09Z יעקב 15222 3003867 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪732‬‬ ‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> (מינטער צד ‪36‬) וכמה מאמרים בספרינו הקדמונים מורים עליה וכו׳ ומצינו עוד במקום אחר מה שראינו בסמוך מברייתא דיבמות שהגזרה ההיא באה ונתבטלה כפעם בפעם עי׳ [[מעילה טז א|מעילה ט"ז א']] פעם אחת וכו׳ ולפי דעתי הי' מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים '''ורחוקים''' אע״פ שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסכים ממש לזמן אדריינוס, יעוין סדר הדורות.״ והנה בהיות כל ידיעותיהם מהסדר הדורות היו רחוקים כל כך מידיעת סדרי הדורות עד כי חשב כי רק זמן ר' ראובן בן איסטרובלי "מסכים ממש לזמן אדריינוס״ ולא זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי. ועל כן קרע את דברי הברייתא לגזרים ויאמר ״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח של ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים ורחוקים.״ אבל האם יכול להיות דבר יותר מבורר מזח כי זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי מסכים ממש לזמן אדרייאנוס. הן דברי שפארטיאנוס מגזרותיו של אדריאנוס וכי גזר על המילה הם שעל ידי זה באה המרידה והמלחמה. ודברי שפארטיאנוס אשר ראפאפורט עצמו ציין למינטער עמוד ‪36‬ הם: ״אבל באופן אחר נסה אדריאנוס למחות את היהודים מהיות יהודים והוא על ידי איסור המילה, למען אשר יתבוללו עם יתר העמים. את הגזרה הזאת '''יזכיר שפארטיינוס''' במילים מעטים '''בתור סיבה להתקוממות''' היהודים." והלא דבר שאין צריך לאמר הוא שלא ר׳ ראובן בן איסטרובלי ולא ר' שמעון בן יוחאי הלכו לרומי לבקש על ביטול הגזרות בימי המרידה והמלחמה או בימי השמד, כי אם בימי שלפי השמד. והאם יש לנו דבר ברור ומבורר יותר מזה כי בימי שלפי השמד עמדו ר' שמעון בן יוחאי וחביריו בראש הדור, וכל המעשים בימים ההם ומאז והלאה הלכו רק מהם ועל פיהם. ובהמקור היחידי בדבר שלפי השמד [[שיר השירים רבה ב ה|שם במדרש שיר השירים]] בא: ״בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן ר׳ יהודה ר׳ נחמי׳ ר' מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳ שלחו אצל זקני הגליל וכו׳.״ והדבר ידוע ומפורסם כל כך כי בשלפי השמד היו ר׳ שמעון וחבריו העומדים בראש הדור עד שכל ראי׳ על זה למותר שהרי אך זה הוא זמן דורם. ומבלי לראות ומבלי לדעת דברים פשוטים וברורים כאלה ^יבוא הרב שייר‬ ‫ זיאמר לנו‪:‬‬ ‫״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן‬ ‫יוחאי בזמנים שונים ורחוקים *‪:‬ף על פי שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסבים‬ ‫ממש לזמן אדריינום יעוי׳ סדר הדורות‪.‬״‬ ‫ ‬אבל הלא הדבר להיפך שזה ודאי שזמן ר׳ שמעון בן יוחאי הוא עצם‬ ‫הזמן של ביטול נזרות אדריינום‪.‬‬<noinclude></noinclude> t9nfzcg70w8cv5ed1uj8fjl9erfmxly 3003918 3003867 2026-04-09T20:22:15Z יעקב 15222 3003918 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪732‬‬ ‫ההשתדלות לבטל גזירות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> (מינטער צד ‪36‬) וכמה מאמרים בספרינו הקדמונים מורים עליה וכו׳ ומצינו עוד במקום אחר מה שראינו בסמוך מברייתא דיבמות שהגזרה ההיא באה ונתבטלה כפעם בפעם עי׳ [[מעילה טז א|מעילה ט"ז א']] פעם אחת וכו׳ ולפי דעתי הי' מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים '''ורחוקים''' אע״פ שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסכים ממש לזמן אדריינוס, יעוין סדר הדורות.״ והנה בהיות כל ידיעותיהם מהסדר הדורות היו רחוקים כל כך מידיעת סדרי הדורות עד כי חשב כי רק זמן ר' ראובן בן איסטרובלי "מסכים ממש לזמן אדריינוס״ ולא זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי. ועל כן קרע את דברי הברייתא לגזרים ויאמר ״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח של ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים ורחוקים.״ אבל האם יכול להיות דבר יותר מבורר מזח כי זמנו של ר׳ שמעון בן יוחאי מסכים ממש לזמן אדרייאנוס. הן דברי שפארטיאנוס מגזרותיו של אדריאנוס וכי גזר על המילה הם שעל ידי זה באה המרידה והמלחמה. ודברי שפארטיאנוס אשר ראפאפורט עצמו ציין למינטער עמוד ‪36‬ הם: ״אבל באופן אחר נסה אדריאנוס למחות את היהודים מהיות יהודים והוא על ידי איסור המילה, למען אשר יתבוללו עם יתר העמים. את הגזרה הזאת '''יזכיר שפארטיינוס''' במילים מעטים '''בתור סיבה להתקוממות''' היהודים." והלא דבר שאין צריך לאמר הוא שלא ר׳ ראובן בן איסטרובלי ולא ר' שמעון בן יוחאי הלכו לרומי לבקש על ביטול הגזרות בימי המרידה והמלחמה או בימי השמד, כי אם בימי שלפי השמד. והאם יש לנו דבר ברור ומבורר יותר מזה כי בימי שלפי השמד עמדו ר' שמעון בן יוחאי וחביריו בראש הדור, וכל המעשים בימים ההם ומאז והלאה הלכו רק מהם ועל פיהם. ובהמקור היחידי בדבר שלפי השמד [[שיר השירים רבה ב ה|שם במדרש שיר השירים]] בא: ״בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן ר׳ יהודה ר׳ נחמי׳ ר' מאיר ר׳ יוסי ר׳ שמעון וכו׳ שלחו אצל זקני הגליל וכו׳.״ והדבר ידוע ומפורסם כל כך כי בשלפי השמד היו ר׳ שמעון וחבריו העומדים בראש הדור עד שכל ראי׳ על זה למותר שהרי אך זה הוא זמן דורם. ומבלי לראות ומבלי לדעת דברים פשוטים וברורים כאלה יבוא הרב שי"ר ויאמר לנו: ״ולפי דעתי הי׳ מעשה של ר׳ ראובן בן איסטרובלי ושלוח ר׳ שמעון בן יוחאי בזמנים שונים ורחוקים אף על פי שסמוכים בברייתא וזמן ר׳ ראובן מסכים ממש לזמן אדריינוס יעוי׳ סדר הדורות.״ אבל הלא הדבר להיפך שזה ודאי שזמן ר׳ שמעון בן יוחאי הוא עצם הזמן של ביטול גזרות אדריינוס. <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> ooehnha1xjji5vqpaapymr8b5wyvccj 10 1739609 3003838 2026-04-09T17:39:40Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ציטוט|תוכן=ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע. וכל הבוצע הרי זה חוטא. וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ. ועל זה נאמר {{ממ|תהלים|י|ג}} {{צ|בוצע ברך נאץ ה'}}. אלא יקוב הדין את ההר שנאמר {{ממ|דברים|א|יז}} {{צ|כי המשפט לאלהים הוא}}. וכן משה היה אומר יקוב הדין את..." 3003838 wikitext text/x-wiki {{ציטוט|תוכן=ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע. וכל הבוצע הרי זה חוטא. וכל המברך את הבוצע הרי זה מנאץ. ועל זה נאמר {{ממ|תהלים|י|ג}} {{צ|בוצע ברך נאץ ה'}}. אלא יקוב הדין את ההר שנאמר {{ממ|דברים|א|יז}} {{צ|כי המשפט לאלהים הוא}}. וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר. אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים שלום בין אדם לחבירו...|מקור=[[סנהדרין ו ב|סנהדרין דף ו' ע"ב]]}} 7ck8uz2v70j5sygnkmv6je2l71q9kt1 2 1739610 3003844 2026-04-09T17:44:54Z מו יו הו 37729 לוח 3003844 wikitext text/x-wiki =מחזור קטן כמנהג תלמסאן= (סליחה: אשאל מחילה מאל רם ונעלה) ==ראש השנה== ===יום ראשון של ראש השנה=== *בקשה: אקום לשורר וזמר אעורר *פזמון: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות: יעלה ויבוא אצלך זכרון *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] *(קדיש?) חנון קח *יחיד השיבנו (קטע מ[[ברכי אצולה]]) *ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם *אופן: [[ידי רשים]] *זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] *מגן: אתה כוננת מישרים *פזמון: ירצה צור *כרוג: יחזו פנימו *מחיה: מגדל עז שם ה' *כרוג: ישראל להשית *משלש: למשפט כונן כסאו *פזמון: יום לריב תעמוד *פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו *פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] *פזמון: [[המלך ה']] *עקידה קטנה: עת שערי רצון - אני מזכיר היום *סלוק: יראי ה' הללוהו *ה' מלך: אדירי ישורון ===יום שני של ראש השנה=== *פתיחה: יה מושיעי *בקשה: ה' נגדך כל תאותי *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: מי יתנני עבד *נשמת: נשמת יראיך *קדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד *זולת: שב מן הפסילים *רשות למגן: וארץ אתנפל *פזמון: יחיד אלהי אמן *מגן: אב המון גוים *פזמון: יגלה צור ישועתו *כרוג: יאזין צורי *מחיה: איתן אוהבך *פזמון: יבואוני חסדיך *כרוג: יחיה צבאיו *משלש: אהוב מבטן *פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה *(ואומרים העקידה גדולה) *סלוק: יאתה לך *ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול ===תקיעות=== *עקידה: [[עת שערי רצון]] **(תוספת: חזק והכן לב / אמר לאברהם אדון שמים) *[[ה' בקול שופר]] ==יום הכיפורים== ===ליל כיפור=== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *פזמון (לפני שהחיינו): לזמן הזה צור הגיענו *מסתגאב: [[ברכי אצולה]] *מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות לערבית=== *לך ה' הצדקה מעונה אלהי קדם *פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי *סליחה: בליל עשור להתכפר *סליחה: משתחוים להדרת קדש *סליחה: שעה שועתי בשקדי *סליחה: מרום וקדוש שעה *סליחה לשבת: יצו שדי לעמו ישראל סליחה *תוכחה: יחידך עקבך כרוך ===בקשות=== *לחזרת שחרית: ה' אלהי צבאות *לחזרת מוסף: ה' בצר פקדוך *לחזרת מנחה: ה' אשר עמדתי *לחזרת נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== *פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחלד *אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה *פזמון: אלוה מאד נעלה *בקשה: שמע קולי *רשות: אקום להודות לך אלהי *נשמת: נשמת אסירי עוונות *קדיש: אלה מהימן די ברא זמן *ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם *אופן: התעוררו תמהים *מאורה: אעמוד במשמר מנעמי *אהבה: אסירי תקותם *זולת: אז דברת תמים דעים *רשות למגן: וארץ אשפיל ואפיל תחנתי *מגן: אבן בוחן *פזמון: יענה בבור אבות *כרוג: שמע לחש מעון השליט *מחיה: אזי בהר המור *פזמון: אז צדו צעדי *כרוג: שלום לרוב מזבול הנערב *משלש: איש תם יושב *פזמון: יום צעקו שבים *פזמון: היום תישע *תוכחה: ישני לב מה לכם *סלוק: אלהים אל מי אמשילך ===סליחות לשחרית=== *סליחה: זמן הבלי ימי סבלי *סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים *סליחה: שני חיי ומאויי *סליחה: יערב לפניך מעמד השחר *פזמון: ממרום לבן ערום *סליחה: שופט כל הארץ *סליחה: אנא בקראנו *סליחה: זכור נא אלהינו ברחמיך *תוכחה: אמונת יה נפשי חכי ===לאחר ההפטרה=== *פזמון (בין הפטרה לאשרי): אדון עולם אשר נעלה ===סדר העבודה=== *רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] *רשות: [[אערוך מדברי דתי]] *[[אתה כוננת]] *[[שנת אורה שנת ברכה]] *[[כמראה השמש באדר וזוהר]] *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] *[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ===מוסף=== *מגן: יונה שוכבת *פזמון: יוספים שנית לעמוד *כרוג: ישעך אל תלבש *מחיה: אבני קדש *ישראל עבדיך לפניך נאספים *כרוג: יקח צפצוף *משלש: תמימי אורה *פזמון: ה' ה' אל רם *תוכחה: אין מילה בלשוני *סילוק: אתה אלהי האלהים ===סליחות למוסף=== *סליחה: [[יה איום זכור היום]] *פזמון: יערב לפניך *תוכחה: ימי האדם צבא ===לפני מנחה=== *פזמון: [[בן אדמה]] *פזמון: [[יה שמע אביוניך]] ===מנחה=== *מגן: שלישית שוקדת *פזמון: אליך עינינו אל חנון וחומל *כרוג: יבואו ותבשרם *מחיה: יונה מצפצפת בקול ערב *סליחה: קראתי מצרה *כרוג: ישע ועוז *משלש: צפרתי משחר *היום יודע *מסתגאב: ה' הוא בורא כל בחכמה *תוכחה: שוכני בתי חומר *סילוק: אמונתך אצחצחה ===סליחות למנחה=== *פזמון: מושכי עול עוונים *סליחה: יערב לפניך תפילת המנחה *סליחה: בלבב בר *תוכחה: שכחי יגונך ===נעילה=== *מגן: ברביעית עורכת *כרוג: יושיעם ויחתום *מחיה: במקהל מצער *כרוג: ישעך ועוזך *משלש: יחידים קדמו *פזמון: אנא ה' המסדר כוכבים *סליחה: ידידיך מאמש *סילוק: ארשת שפתי פציתי ואפער ===סליחות לנעילה=== *סליחה: [[בנשף קדמתי]] *פזמון: אחרית ותקוה *[[אל נורא עלילה]] *סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] *תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]] rksauepmnj6243enftzxwu9jkicavy2 2 1739611 3003845 2026-04-09T17:45:53Z מו יו הו 37729 רק ביבליוגרפיה 3003845 wikitext text/x-wiki סידורים ומחזורים כמנהגי פרובנס שבאו בדפוס: # סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ"ז # סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ"ז # סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה # סדר לארבע צומות וארבע פרשיות כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ״ג # סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ"ג # מחזור לראש השנה וערב יום כיפור כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ"א # מחזור יום כיפור כמנהג קרפנטרץ # מחזור לשלש רגלים כמנהג קרפנטרץ, אמשטרדם תקכ"א # סדר האשמורות כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ג # מחזור לראש השנה כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ה # מחזור ליום כיפור כמנהג אויניון, אמשטרדם תקכ״ו mzn1xd5xl9dql7iawed4grgrk0d8hj7 0 1739612 3003851 2026-04-09T18:09:19Z מו יו הו 37729 פיוט 3003851 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''ישראל חזק'''}} {{סי|יְ}}הַלֶּלְךָ נִיב שְׂפָתַי / יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד{{ש}} אֲכַבֶּדְךָ בִּנְגִינוֹתַי / אֵל מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ש}} אֵל רַב גָּדְלוֹ, וּבְהֵיכָלוֹ / כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד {{סי|שַׂ}}מְתָּ בִי שְׂאֵת וְיִתְרוֹן / עֲלֵי כָל יְצוּרִים{{ש}} מַעֲנֵה לָשׁוֹן בְּרוֹן / עַל כֵּן אוֹדְךָ וּבְשִׁירִים{{ש}} וּלְכָל יָבוֹא אֹמַר / תְּנוּ לֵאלֹהֵיכֶם כָּבוֹד {{סי|רְ}}צֵנִי צוּרִי בְּקוּמִי / לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ{{ש}} אַל נָא תִבְזֶה נְאוּמִי / הַט אֵלַי אָזְנֶךָ{{ש}} וּכְיָמִים קַדְמוֹנִים / הֱיֵה לִי לִצְבִי וּלְכָבוֹד {{סי|אֲ}}קַדֶּמְךָ בִּשְׁפַל בֶּרֶךְ / צוּר נוֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}} וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ אֲבָרֵך / כָּל יוֹם בְּמַקְהֵלוֹת{{ש}} כִּי בְּהוֹד שִׁמְךָ / יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד {{סי|לִ}}שְׁקֹד עַל הוֹד דַּלְתוֹתֶיךָ / אָקוּם בְּעוֹד לַיְלָה{{ש}} לִשְׁמֹר מְזוּזוֹת פִּתְחֶךָ / לִמְצֹא לִי תְּעָלָה{{ש}} כִּי מוֹצַאֲךָ יִמְצָא / חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד {{סי|חַזֵּק|0}} יָדִי, רַגְלִי הַיְשַׁר / אֶל הָרֵי בְשָׂמִים{{ש}} הַצְמַח שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר / עֹמֵד לְנֵס עַמִּים{{ש}} אֵלָיו יִדְרֹשׁוּ / וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד. [[קטגוריה:פיוטים]] [[קטגוריה:רבי ישראל נג'ארה]] [[קטגוריה:חתימה]] jlns6d0tyz1atkym6sb7wrhm80jri48 0 1739613 3003854 2026-04-09T18:12:56Z מו יו הו 37729 פיוט 3003854 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} נָתַן לָנוּ הַמֶּלֶךְ הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִנְחַלְתָּנוּ{{ש}} וְעַל הַר סִינַי קֵרַבְתָּנוּ{{ש}} בְּתוֹרָה וּבְמִצְוָה עִטַּרְתָּנוּ{{ר1}} וּקְרָאתָנוּ עַם סְגֻלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}} כִּי מִמִּצְרַיִם הוֹצֵאתָנוּ{{ש}} וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ{{ר1}} וּבְכֹח יָדְךָ הַגְּדוֹלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בְּתוֹךְ יַם סוּף הִדְרַכְתָּנוּ{{ש}} וּבִנְפֹל אוֹיֵב שִׂמַּחְתָּנוּ{{ש}} חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ר1}} לְהַעֲבִירֵנוּ בַּמְּצוּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים{{ש}} וּמִי כָמֹכָה בָּאֵלִים{{ש}} מַשְׁפִּיל גֵּאִים הַמַּגְדִּילִים{{ר1}} וּמֵרִים אֶבְיוֹן לִגְדֻלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} וְגַם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה{{ר1}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם שַׁבָּת מַלְכְּתָא. [[קטגוריה:פיוטי שבת]] mz085jcssmop8aku82dacsr8monyywb 0 1739614 3003856 2026-04-09T18:16:39Z מו יו הו 37729 סדר עבודת ישראל (בער) 3003856 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{סי|אֲ}}גָגִי קָם לְאַבֵּד יְדִידִים{{ש}} וְאֶת מָרְדֳּכַי מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים{{ר1}} כְּפָרִים עִם נְרָדִים{{ר1}} שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים {{סי|בְּ}}רוֹשׁ וַהֲדַס חֶבְלָם בַּנְּעִימִים{{ש}}הֱיוֹת מִסְתּוֹר לִמְפֻזָּר בָּעַמִּים {{רפרן|כְּפָרִים עִם נְרָדִים / שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים}} {{סי|ר}}וֹאָהּ נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו{{ש}}עַל כֵּן נִתְלוּ הָמָן וּבָנָיו {{רפרן|כְּפָרִים עִם נְרָדִים / שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים}} {{סי|הֵ}}ן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל{{ש}}מָדַד מַיִם בְּשָׁעַל {{רפרן|כְּפָרִים עִם נְרָדִים / שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים}} {{סי|מָ}}רְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה{{ש}}קִיְּמוּ פוּרִים כְּדָת וְכַהֲלָכָה {{רפרן|כְּפָרִים עִם נְרָדִים / שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים}} [[קטגוריה:פיוטי פורים]] [[קטגוריה:חתימה]] 7jhdmr4wkr0lacn3ax0ymx7qanrdq2p 0 1739615 3003861 2026-04-09T18:22:06Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3003861 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} oopg7x5evh9kruw49u18zdt1tty8juq 3003866 3003861 2026-04-09T18:30:40Z Nahum 68 3003866 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=א/>הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ, פָּטוּר; וְאִם הֻזַּק בָּהּ, בַּעַל הֶחָבִית חַיָּב בְּנִזְקוֹ. נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם, אוֹ שֶׁלָּקָה בַּחֲרָסֶיהָ, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִתְכַּוֵּן, חַיָּב; בְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, פָּטוּר:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ב/>הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ. הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית, וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים, וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים, חַיָּב בְּנִזְקָן:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ג/>הַמּוֹצִיא אֶת תִּבְנוֹ וְאֶת קַשּׁוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לִזְבָלִים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל הַמְּקַלְקְלִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם, וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. הַהוֹפֵךְ אֶת הַגָּלָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר, חַיָּב בְּנִזְקוֹ:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ד/>שְׁנֵי קַדָּרִין שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין זֶה אַחַר זֶה, וְנִתְקַל הָרִאשׁוֹן וְנָפַל, וְנִתְקַל הַשֵּׁנִי בָּרִאשׁוֹן, הָרִאשׁוֹן חַיָּב בְּנִזְקֵי שֵׁנִי:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ה/>זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ, וְזֶה בָּא בְּקוֹרָתוֹ, נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ שֶׁל זֶה בְּקוֹרָתוֹ שֶׁל זֶה, פָּטוּר, שֶׁלָּזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ, וְלָזֶה רְשׁוּת לְהַלֵּךְ. הָיָה בַּעַל קוֹרָה רִאשׁוֹן, וּבַעַל חָבִית אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה, פָּטוּר בַּעַל הַקּוֹרָה; וְאִם עָמַד בַּעַל הַקּוֹרָה, חַיָּב; וְאִם אָמַר לְבַעַל הֶחָבִית: עֲמֹד, פָּטוּר. הָיָה בַּעַל חָבִית רִאשׁוֹן וּבַעַל קוֹרָה אַחֲרוֹן, נִשְׁבְּרָה חָבִית בַּקּוֹרָה, חַיָּב; וְאִם עָמַד בַּעַל חָבִית, פָּטוּר; וְאִם אָמַר לְבַעַל קוֹרָה: עֲמֹד, חַיָּב. וְכֵן זֶה בָּא בְּנֵרוֹ וְזֶה בְּפִשְׁתָּנוֹ:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ו/>שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶחָד רָץ וְאֶחָד מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם רָצִים, וְהִזִּיקוּ זֶה אֶת זֶה, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ז/>הַמְּבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, חַיָּב:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ח/>שְׁנֵי שְׁוָרִים תַּמִּים שֶׁחָבְלוּ זֶה אֶת זֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. שְׁנֵיהֶם מוּעָדִים, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, מוּעָד בַּתָּם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם; תָּם בַּמּוּעָד, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁחָבְלוּ זֶה בָּזֶה, מְשַׁלְּמִים בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּמוּעָד וּמוּעָד בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם. אָדָם בְּתָם וְתָם בְּאָדָם, אָדָם בַּתָּם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם; תָּם בָּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר חֲצִי נֶזֶק. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=ט/>שׁוֹר שְׁוֵה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם, נוֹטֵל אֶת הַשּׁוֹר. שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר: "וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ" {{ממ|שמות|כא|לה}}. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכֵן הֲלָכָה. קִיַּמְתָּ "וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ", וְלֹא קִיַּמְתָּ "וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן"; וְאֵיזֶה? זֶה שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=י/>יֵשׁ חַיָּב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ; פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ, פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּשׁ, חַיָּב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּמָּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּמָּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, חַיָּב. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו ובְאִמּוֹ, חַיָּב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ, פָּטוּר; שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, חַיָּב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:<קטע סוף=י/> {{המשנה|יא|ג|בבא קמא}} <קטע התחלה=יא/>שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהֻזַּק, זֶה אוֹמֵר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא בְּסֶלַע לָקָה, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר: שׁוֹרְךָ הִזִּיק, שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד, שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר: גָּדוֹל הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר: מוּעָד הִזִּיק, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָיוּ הַנִּזּוֹקִין שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִים שְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּזָּק אוֹמֵר: גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְקָטָן אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּזָּק אוֹמֵר: מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל וְתָם אֶת הַקָּטָן, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:<קטע סוף=יא/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא קמא ג]] [[קטגוריה:מסכת בבא קמא|ג]] </noinclude> 1z3xundxkb9vo665klhe7xnw3pu79lq 0 1739616 3003862 2026-04-09T18:25:29Z מו יו הו 37729 לא נשלם 3003862 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''אני יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===אי זה מקום בינה=== {{הור|סימן: '''אב"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===יחיד נורא עלילה=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} … 38tt4l69pl2phgmivebdnvj3s5iftbh 3003863 3003862 2026-04-09T18:26:41Z מו יו הו 37729 3003863 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''אני יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===אי זה מקום בינה=== {{הור|סימן: '''אב"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===יחיד נורא עלילה=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} … [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] 9q3dw7bhhxvk75f3ocbrsz4zumfrrbl 3003864 3003863 2026-04-09T18:26:58Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003864 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''אני יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===אי זה מקום בינה=== {{הור|סימן: '''אב"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===יחיד נורא עלילה=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} … [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] dqgcnam6xlrmgzjwhdwf222ioavl62y 3003889 3003864 2026-04-09T19:05:53Z בן עדריאל 9444 3003889 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''אני יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדָּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שָׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ש}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִימָנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ש}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===אי זה מקום בינה=== {{הור|סימן: '''אב"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאוֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַּת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקָנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בַּעֲנָנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִּזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹש מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַּלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעוֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן.{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּרִי דָּתְךָ מִיָּמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה|0}} וְלִתְעוּדָה אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מצות עשה. בעזרת אומר ועושה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַּסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַּעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִּדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַּמְלִיכוּ{{ר1}} וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חוֹמָשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצוֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יֹ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יְ}}לוּד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי{{ר1}} וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלוּקָתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דַּת אָמוֹן{{ר1}} יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק לְהֵטִיבוֹ בְּעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ {{ק|[וּבְהֶמְתֶּךָ]}} לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה{{ר1}} כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}} יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֵד וּלְבַקֵּר פְּנִי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} אַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָּבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יֹדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת {{ק|[פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ]}}שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן {{ק|[וּבַשָּׂדֶה]}} וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים לְהַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הֶעָבוֹט וְהֶפְקֵר {{ק|[וּבִעוּר]}} שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִּשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עֲנָנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָהּ{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן {{ק|[גְּזֵרַת]}} אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִימָנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְּצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכָל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת {{ק|[וְקִדּוּשׁ]}} יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְּשֻׁבַּר{{ר1}} יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסוֹמְכוֹ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְּבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵאֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר {{ק|[בְּשִׂמְחָה]}} בְּעִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּה דֹּפִי{{ר1}} וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים וְטֹהַר כֵּלִים {{נוא|אָדָם}} וְכָל כְּלִי בֶגֶד {{נוא|וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר}} לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לְגָמְלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אֲדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִימָנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף {{ק|[וְגוֹנֵב]}} בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִיאוֹ{{ר1}} לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת וּמְנָחוֹת וּשְׁלָמִים וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפְרָשִׁים חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָּל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהּ. עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמֵרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאֹכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻמְאַת כֵּלים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹד מֵחֹטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גְּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבָן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׂם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת {{ק|[וּבְכוֹרָה]}} וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתי הֲנָאָה לִנְדִירָתי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיָּבוֹל, כִּי כֵּן דָּתוֹ לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי בְּעָלָיו{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר {{ק|[וְשׁוֹלַחַת יָד]}} וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|[וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם]}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקִּרְבָּהּ וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לָּחָה וְהֻתָּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָּל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===יחיד נורא עלילה=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת / הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת / לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת / מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָה חוֹזֶרֶת / שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת / לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ש}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ / וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה / הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה / וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה / שׁוּבִי סוֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָּהּ / וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה / בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ש}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה / וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת / עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת / וְהִיא בְּלִבָּה חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת / כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת / וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת / בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת / בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה / סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה / יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} … [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] s7qg4j3p8ih9avt9e4ceoen91t9gt0b 0 1739617 3003881 2026-04-09T18:42:24Z מו יו הו 37729 ברהמ"ז הקצר 3003881 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות. מקור: מובא בב"ח [[טור אורח חיים קצב#בית חדש (ב"ח)|או"ח קצב]] ובמגן אברהם [[מגן אברהם על אורח חיים קצב|שם]]}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל. נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְשֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ בְּרִית וְתוֹרָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וּתְגַדֵּל מְהֵרָה כְּבוֹד הַבַּיִת וּתְנַחֲמֵנוּ בְּכִפְלַיִם, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בֹּנֶה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְכֻלָּנוּ, הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וִיזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. cnqdjbfp81vdaf7kpqz5ncswgwubhs8 3003885 3003881 2026-04-09T18:58:47Z בן עדריאל 9444 זה הנוסח בב"ח ובמג"א ובאוצר התפלות (עבודת ישראל לא ראיתי) 3003885 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות. מקור: מובא בב"ח [[טור אורח חיים קצב#בית חדש (ב"ח)|או"ח קצב]] ובמגן אברהם [[מגן אברהם על אורח חיים קצב|שם]]}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל. נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְשֶׁנָּתַתָּ לָּנוּ בְּרִית וְתוֹרָה וְלֶחֶם לָשֹׂבַע. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, וּתְגַדֵּל מְהֵרָה כְּבוֹד הַבַּיִת וּתְנַחֲמֵנוּ בְּכִפְלַיִם, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בֹּנֶה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לְכֻלָּנוּ, הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וִיזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. qp9mea9hxnzqc1kou3vllf2i9l1ww7f 1 1739618 3003892 2026-04-09T19:16:09Z Yack67 27395 /* סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" */ פסקה חדשה 3003892 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) 6p4mxvlr9jydrtnhqkd9b15tdj8b1gd 3003893 3003892 2026-04-09T19:20:14Z בן עדריאל 9444 3003893 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) kpei12dkk01n10k48yomqwh5ggefpes 3003895 3003893 2026-04-09T19:32:11Z בן עדריאל 9444 3003895 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) rtwpht2a1js2kyl8n8n5jx5l5l0t9dw 3003896 3003895 2026-04-09T19:40:16Z Yack67 27395 3003896 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מעניין מאד. אם הבנתי טוב מדובר בכ"י זה https://digi.vatlib.it/view/MSS_Ross.437? באיזה עמוד? gvqyc0mxxkpct6yu9d8sisyxpcxrnoi 3003906 3003896 2026-04-09T19:57:06Z בן עדריאל 9444 3003906 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מעניין מאד. אם הבנתי טוב מדובר בכ"י זה https://digi.vatlib.it/view/MSS_Ross.437? באיזה עמוד? :::יש שני כתבי יד. בכתב היד שציינת (שממנו הקלדתי את הפיוטים הללו), הפיוטים מועתקים ברצף, בלי שום סימון ביניהם (עמ' 85r). אולי המעתיק ראה את כולם כגאולה אחת ארוכה, או (יותר סביר בעיני) שהוא לא דקדק בפיוטים שכבר כבר לא היו נהוגים בפועל. הפיוטים הללו אינם מנוקדים בכתב היד. פרנקל התבסס, חוץ מכתב היד הזה, גם על כ"י פדואה 548, ושם לדבריו יש סימון של 'שירה' במקום הנ"ל. לצערי לא מצאתי סריקה של כ"י זה ברשת. :::לדעתי האישית, כיוון שמדובר בסה"כ על עד נוסח בודד, אפשר להעלות גם את האפשרות שהחלוקה היתה כמו שאמרת, אבל אין לזה מקור. באופן כללי, נדמה לי שבמערכות היוצר השונות שנתחברו על שיר השירים היה קצת בלבול בין הפיוטים מן הזולת ואילך, ויש הבדלים בין כ"י למשנהו. למשל, פרנקל במאמר שם מציין למחרוזת 'כרם אשל' שב[[אנעים חידושי שירים]] כגאולה (בעקבות צונץ) ומשווה בינה ובין המחרוזת באפיק רנן, אבל בכ"י שאני ראיתי, למשל רוס. 37 הנ"ל, המחרוזת הזו היא מי כמכה, אז אם נאמץ את ההשוואה, יש מקום לחזור ולומר שגם אצלנו זה חלק ממי כמכה. גם ב[[אהוביך אהבוך]], הקטע המתחיל 'מים רבים שמת נתיבה' מופיע בכ"י אשכנזיים כהמשך לזולת, אבל ראיתי פעם כ"י איטלקי (לא זוכר איזה) שהוא מסומן מי כמכה, וזה מסתדר היטב עם מבנה הפיוטים. צריך עוד עיון. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:57, 9 באפריל 2026 (IDT) i6qm4unsyll94waumgo8b8c70tf3i6a 3003910 3003906 2026-04-09T20:08:46Z Yack67 27395 3003910 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מעניין מאד. אם הבנתי טוב מדובר בכ"י זה https://digi.vatlib.it/view/MSS_Ross.437? באיזה עמוד?[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::יש שני כתבי יד. בכתב היד שציינת (שממנו הקלדתי את הפיוטים הללו), הפיוטים מועתקים ברצף, בלי שום סימון ביניהם (עמ' 85r). אולי המעתיק ראה את כולם כגאולה אחת ארוכה, או (יותר סביר בעיני) שהוא לא דקדק בפיוטים שכבר כבר לא היו נהוגים בפועל. הפיוטים הללו אינם מנוקדים בכתב היד. פרנקל התבסס, חוץ מכתב היד הזה, גם על כ"י פדואה 548, ושם לדבריו יש סימון של 'שירה' במקום הנ"ל. לצערי לא מצאתי סריקה של כ"י זה ברשת. :::לדעתי האישית, כיוון שמדובר בסה"כ על עד נוסח בודד, אפשר להעלות גם את האפשרות שהחלוקה היתה כמו שאמרת, אבל אין לזה מקור. באופן כללי, נדמה לי שבמערכות היוצר השונות שנתחברו על שיר השירים היה קצת בלבול בין הפיוטים מן הזולת ואילך, ויש הבדלים בין כ"י למשנהו. למשל, פרנקל במאמר שם מציין למחרוזת 'כרם אשל' שב[[אנעים חידושי שירים]] כגאולה (בעקבות צונץ) ומשווה בינה ובין המחרוזת באפיק רנן, אבל בכ"י שאני ראיתי, למשל רוס. 37 הנ"ל, המחרוזת הזו היא מי כמכה, אז אם נאמץ את ההשוואה, יש מקום לחזור ולומר שגם אצלנו זה חלק ממי כמכה. גם ב[[אהוביך אהבוך]], הקטע המתחיל 'מים רבים שמת נתיבה' מופיע בכ"י אשכנזיים כהמשך לזולת, אבל ראיתי פעם כ"י איטלקי (לא זוכר איזה) שהוא מסומן מי כמכה, וזה מסתדר היטב עם מבנה הפיוטים. צריך עוד עיון. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:57, 9 באפריל 2026 (IDT) kq81ebsqep6o9xipe5mi3fgih73oplg 3003911 3003910 2026-04-09T20:09:11Z Yack67 27395 /* סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" */ תגובה 3003911 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מעניין מאד. אם הבנתי טוב מדובר בכ"י זה https://digi.vatlib.it/view/MSS_Ross.437? באיזה עמוד?[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::יש שני כתבי יד. בכתב היד שציינת (שממנו הקלדתי את הפיוטים הללו), הפיוטים מועתקים ברצף, בלי שום סימון ביניהם (עמ' 85r). אולי המעתיק ראה את כולם כגאולה אחת ארוכה, או (יותר סביר בעיני) שהוא לא דקדק בפיוטים שכבר כבר לא היו נהוגים בפועל. הפיוטים הללו אינם מנוקדים בכתב היד. פרנקל התבסס, חוץ מכתב היד הזה, גם על כ"י פדואה 548, ושם לדבריו יש סימון של 'שירה' במקום הנ"ל. לצערי לא מצאתי סריקה של כ"י זה ברשת. :::לדעתי האישית, כיוון שמדובר בסה"כ על עד נוסח בודד, אפשר להעלות גם את האפשרות שהחלוקה היתה כמו שאמרת, אבל אין לזה מקור. באופן כללי, נדמה לי שבמערכות היוצר השונות שנתחברו על שיר השירים היה קצת בלבול בין הפיוטים מן הזולת ואילך, ויש הבדלים בין כ"י למשנהו. למשל, פרנקל במאמר שם מציין למחרוזת 'כרם אשל' שב[[אנעים חידושי שירים]] כגאולה (בעקבות צונץ) ומשווה בינה ובין המחרוזת באפיק רנן, אבל בכ"י שאני ראיתי, למשל רוס. 37 הנ"ל, המחרוזת הזו היא מי כמכה, אז אם נאמץ את ההשוואה, יש מקום לחזור ולומר שגם אצלנו זה חלק ממי כמכה. גם ב[[אהוביך אהבוך]], הקטע המתחיל 'מים רבים שמת נתיבה' מופיע בכ"י אשכנזיים כהמשך לזולת, אבל ראיתי פעם כ"י איטלקי (לא זוכר איזה) שהוא מסומן מי כמכה, וזה מסתדר היטב עם מבנה הפיוטים. צריך עוד עיון. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:57, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::תודה רבה ממש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:09, 9 באפריל 2026 (IDT) czsk4xjroda5yiqvoesx2ugomgql1y5 3003919 3003911 2026-04-09T20:25:25Z Yack67 27395 3003919 wikitext text/x-wiki == סוף ה"מי כמוכה" ותחילת ה"גאולה" == האם הפיסוק הנוכחי בו הגאולה כוללת בית לפני "ברח דודי" הוא בדוקא או שמדובר בטעות, כי לפי ההוראה שבתחילה לא מדובר על חלק מהגאולה שנשמט מהמחזורים? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:16, 9 באפריל 2026 (IDT) :החלוקה הנוכחית מכוונת, לפי כתב היד המצוטט במאמרו של פרנקל, שמסומן בו 'שירה' לפני 'כרם מטעך'. הוא גם מציע שם הסבר למה נכתבה הגאולה במבנה כפול כזה: במערכת היוצר הספק-קלירית 'אשירה ואזמרה שמו' יש גאולה במבנה דומה. ר' משולם הכיר הן את המערכת הספק הקלירית והן את 'אור ישע' של ר"ש הבבלי, ואולי לכן בחר לכתוב הן גאולה לפי הדוגמא הקדומה והן גאולה לפי הדוגמא של הבבלי. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:20, 9 באפריל 2026 (IDT) ::מעניין מאד. אם הבנתי טוב מדובר בכ"י זה https://digi.vatlib.it/view/MSS_Ross.437? באיזה עמוד?[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:08, 9 באפריל 2026 (IDT) :::יש שני כתבי יד. בכתב היד שציינת (שממנו הקלדתי את הפיוטים הללו), הפיוטים מועתקים ברצף, בלי שום סימון ביניהם (עמ' 85r). אולי המעתיק ראה את כולם כגאולה אחת ארוכה, או (יותר סביר בעיני) שהוא לא דקדק בפיוטים שכבר כבר לא היו נהוגים בפועל. הפיוטים הללו אינם מנוקדים בכתב היד. פרנקל התבסס, חוץ מכתב היד הזה, גם על כ"י פדואה 548, ושם לדבריו יש סימון של 'שירה' במקום הנ"ל. לצערי לא מצאתי סריקה של כ"י זה ברשת. :::לדעתי האישית, כיוון שמדובר בסה"כ על עד נוסח בודד, אפשר להעלות גם את האפשרות שהחלוקה היתה כמו שאמרת, אבל אין לזה מקור. באופן כללי, נדמה לי שבמערכות היוצר השונות שנתחברו על שיר השירים היה קצת בלבול בין הפיוטים מן הזולת ואילך, ויש הבדלים בין כ"י למשנהו. למשל, פרנקל במאמר שם מציין למחרוזת 'כרם אשל' שב[[אנעים חידושי שירים]] כגאולה (בעקבות צונץ) ומשווה בינה ובין המחרוזת באפיק רנן, אבל בכ"י שאני ראיתי, למשל רוס. 37 הנ"ל, המחרוזת הזו היא מי כמכה, אז אם נאמץ את ההשוואה, יש מקום לחזור ולומר שגם אצלנו זה חלק ממי כמכה. גם ב[[אהוביך אהבוך]], הקטע המתחיל 'מים רבים שמת נתיבה' מופיע בכ"י אשכנזיים כהמשך לזולת, אבל ראיתי פעם כ"י איטלקי (לא זוכר איזה) שהוא מסומן מי כמכה, וזה מסתדר היטב עם מבנה הפיוטים. צריך עוד עיון. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:57, 9 באפריל 2026 (IDT) ::::תודה רבה ממש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:09, 9 באפריל 2026 (IDT) :::::אני עכשיו אפילו תוהה אם ה'סילוק זולת' הארוך של ר' שלמה הבבלי אינו יכול להיות בעצם 'מי כמוכה' שהרי הוא מסתיים בשירה, ובקטע שלפנין יש "אמץ כאז חילים" שיכול להתאים ל"עזרת אבותינו".[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:25, 9 באפריל 2026 (IDT) 4z5e0drcbob8ho5whszyxsw5ng99i40 0 1739619 3003901 2026-04-09T19:49:59Z מו יו הו 37729 עשר זכירות 3003901 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עשר זכירות== {{מקורות לסידור|מקור: [[כף אחת#כ"ה עשר זכירות|כף אחת]] לחיד"א}} ===לשם יחוד=== לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוֹת הַזְּכִירוֹת בַּפֶּה, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.{{ממס|תהלים צ יז}} ===א=== הֲרֵינִי זוֹכֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה.{{ממס|שמות יג ג}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ לִכְבוֹד שְׁכִינָתֶךָ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. וּכְשֵׁם שֶׁבַּחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים הִגְדַּלְתָּ אֶת חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וּגְאַלְתָּנוּ וְגָאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה בְּמִצְרַיִם וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה, כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תּוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת זֶה. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת. חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל.{{ממס|איוב כ טו}} גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד. וּכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.{{ממס|זכריה יד ט}} ===ב=== הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.{{ממס|שמות כ ח}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר יוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וְנִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד.{{ממס|ישעיהו נח יג}} וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְתַצִּילֵנוּ מִלַּחֲטֹא וְלִשְׁמֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבּוּר שֶׁל חֹל וְשׁוּם דְּבַר אִסּוּר, וְלֹא נֶחֱטָא בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה אִסּוּר כְּלָל. וּתְזַכֵּנוּ לְיַחֵד זָכוֹר וְשָׁמוֹר שַׁבָּת לַייָ, וּלְחַבֵּר הַדּוֹדִים יַחְדָּיו. וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ בִּימֵי הַחֹל שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן. ===ג=== הֲרֵינִי זוֹכֵר מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן.{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּינֵינוּ וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה לַאֲחָדִים, כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ, כְּדִכְתִיב: וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.{{ממס|שמות יט ב}} – כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גָּמוּר, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת, וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָא מִמֶּנּוּ, וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה וְזֻהֲמָא וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתָךְ, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאָתֵנוּ וּמִזֻּהֲמָתֵנוּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנֵנוּ וְלִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתִטַּע תּוֹרָתְךָ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתְךָ, וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתְךָ בִּדְבִיקָה וּתְשׁוּקָה וַחֲפִיצָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְתַדְבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וְתִגְאָלֵנוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ד=== הֲרֵינִי מְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְזָכַרְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל.{{ממס|דברים ח יח}} וַהֲרֵינִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, בֵּין בְּטוֹבַת הַגּוּף בֵּין בְּטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל צִדְקוֹתָיו וּכְרֹב רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְנִהְיֶה בְרִיאִים בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵחוֹשׁ וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת. רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְתַשְׁפִּיעַ טַל הָעֶלְיוֹן מִתְּרֵין מַזָּלִין נֹצֵר וְנַקֶּה דֶּרֶךְ חֵיךְ וְגָרוֹן לְאַבָּא וְאִמָּא, וּמֵאַבָּא וְאִמָּא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וּמִשָּׁם יִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶיךָ. וּתְפַרְנְסֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ, פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, בְּרֶוַח וְהֶתֵּר וְנַחַת בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרָע. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְנַעֲשֶׂה חַיִל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וּבְזַרְעֵנוּ וּבְזֶרַע זַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו נט כא}} אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ה=== הֲרֵינִי זוֹכֵר בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ כָּל אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְיָ.{{ממס|דברים ט ז}} וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ, וְעַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְעָבַרְנוּ עַל כַּמָּה מֵרְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל כַּמָּה מִשְּׁסַ"ה לֹא תַעֲשֶׂה. פָּגַמְנוּ בְּנֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וּפָגַמְנוּ בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּבְכָל מְסִלּוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפָּע לְנֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה. אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְעַתָּה בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה וְגוּף כָּפוּף אָנוּ מוֹדִים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים: חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, וַהֲרֵי אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תְּטַהֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ, וּתְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וּתְלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְמַלֵּא אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}} {{יהיו לרצון}} ===ו=== הֲרֵינִי זוֹכֵר זְכִירַת הַמָּן שֶׁהֶאֱכִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא.{{ממס|דברים ח ב}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁרִחַמְתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וּמָן לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וְהָיוּ פְּנוּיִם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּילֵנוּ מִכָּל טִרְדָּה וּמִכַּף כָּל אוֹרֵב וְאוֹיֵב וּמִכָּל חֹלִי, וְנִהְיֶה פְּנוּיִם לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תָּחֹן וְתַחְמֹל עָלֵינוּ, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּ"ת לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּ"ם. כִּי אַתָּה הָאֵל הַטּוֹב, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל בְּחֶסֶדְךָ לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ, כְּדִכְתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.{{ממס|תהלים קמה טז}} וּכְתִיב: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר.{{ממס|תהלים קלו כה}} וּכְתִיב: טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, כִּי רַחוּם אָתָּה. {{יהיו לרצון}} ===ז=== הֲרֵינִי זוֹכֵר מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.{{ממס|דברים כד ט}} פֵּרוּשׁ: הִתְבּוֹנְנוּ מַה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה בַּשָּׁנִים מִמֶּנּוּ וְגִדְּלַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְעַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם, וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא מְעָט, שֶׁהִשְׁוַתּוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים, וְהוּא לֹא הִקְפִּיד, וְאַף עַל פִּי כֵן מִיַּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת. וּבְכֵן יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בָנוּ עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְדִבַּרְנוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הַבְּרִיּוֹת וְעַל הַגְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ וְעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹי לָנוּ אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ. וּפָגַמְנוּ בַּלָּשׁוֹן גַּם בְּשֶׁקֶר וְכָזָב וְלֵיצָנוּת וַחֲנוּפָה וְהָיִינוּ מִכְּלָל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ וְעַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וַהֲרֵי אָנוּ מִתְחָרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ייָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ח=== הֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֶחֱרַד לְבָבֵנוּ וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק, זֶה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים. אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, וְהֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ – חֻלִּין הוּא לָנוּ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה לְעַכֵּב מְחִיַּת עֲמָלֵק. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְתַכְנִיעַ וְתִמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וּתְאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ. וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.{{ממס|תהלים ט ח}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. ===ט=== הֲרֵינִי מְקַיֵּם מִצְוָה לִזְכּוֹר שֶׁהִצִּיל יְיָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִבָּלָק וּבִלְעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|מיכה ו ה}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, וּבִכְלָל רַחֲמֶיךָ מַה שֶּׁהִפְלֵאתָ לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מִבָּלָק וּבִלְעָם וְהֵפַרְתָּ עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ מַחְשַׁבְתָּם, וְלֹא נִתְכַּעַסְתָּ בַּיָּמִים הָהֵם. וּכְתִיב: וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים כג ו}} וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ, וְתָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ. הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשַׁבְתָּם, וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה, וּפְצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה. כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעַנְנוּ, וּבְשִׁמְךָ נֶעֱזַרְנוּ. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. חוּס וְרַחֵם כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. וְקַיֶּם לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|ויקרא כו מד}} {{יהיו לרצון}} ===י=== הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.{{ממס|תהלים קלז#קלז ה|תהלים קלז ה-ו}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְעַל מִקְדָּשֶׁךָ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְקַיֶּם לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.{{ממס|תהלים קמז ב}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. [[קטגוריה:סדרי לימוד]] [[קטגוריה:חיד"א]] qgeeuc72h1eczf699oo2ab3jj65ae0s 3003917 3003901 2026-04-09T20:20:27Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:סדרי לימוד]]; הוספת [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003917 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עשר זכירות== {{מקורות לסידור|מקור: [[כף אחת#כ"ה עשר זכירות|כף אחת]] לחיד"א}} ===לשם יחוד=== לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוֹת הַזְּכִירוֹת בַּפֶּה, לְתַקֵּן שֹׁרֶשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.{{ממס|תהלים צ יז}} ===א=== הֲרֵינִי זוֹכֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה.{{ממס|שמות יג ג}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ לִכְבוֹד שְׁכִינָתֶךָ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי. וּכְשֵׁם שֶׁבַּחֲסָדֶיךָ הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים הִגְדַּלְתָּ אֶת חַסְדְּךָ עִמָּנוּ וּגְאַלְתָּנוּ וְגָאַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, וְהֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁמָּה בְּמִצְרַיִם וְלֹא נִשְׁאַר בָּהֶם שׁוּם נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה, כֵּן בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים תּוֹצִיאֵנוּ מִגָּלוּת זֶה. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְתוֹצִיא לָאוֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִטְמְעוּ בֵּין הַקְּלִפּוֹת. חַיִ"ל בָּלַ"ע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁנּוּ אֵל.{{ממס|איוב כ טו}} גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד. וּכִימֵי צֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הַרְאֵנוּ נִפְלָאוֹת. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.{{ממס|זכריה יד ט}} ===ב=== הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.{{ממס|שמות כ ח}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר יוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וְנִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד.{{ממס|ישעיהו נח יג}} וְיִהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְתַצִּילֵנוּ מִלַּחֲטֹא וְלִשְׁמֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּשַׁבָּת דִּבּוּר שֶׁל חֹל וְשׁוּם דְּבַר אִסּוּר, וְלֹא נֶחֱטָא בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה אִסּוּר כְּלָל. וּתְזַכֵּנוּ לְיַחֵד זָכוֹר וְשָׁמוֹר שַׁבָּת לַייָ, וּלְחַבֵּר הַדּוֹדִים יַחְדָּיו. וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ בִּימֵי הַחֹל שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֵנוּ כִּרְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים. וְתִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן. ===ג=== הֲרֵינִי זוֹכֵר מַעֲמַד הַר סִינַי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ, וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן.{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְתִטַּע אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת בֵּינֵינוּ וּבֵין כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה לַאֲחָדִים, כְּשֵׁם שֶׁבְּהַר סִינַי הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ, כְּדִכְתִיב: וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.{{ממס|שמות יט ב}} – כְּאִישׁ אֶחָד בְּאַחְדוּת גָּמוּר, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּזַכֵּנוּ לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ שִׂנְאָה וְקִנְאָה וְתַחֲרוּת, וְנִהְיֶה אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה, וְתָשִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמַעֲמַד הַר סִינַי פָּסְקָה זֻהֲמָא מִמֶּנּוּ, וְזִכַּכְתָּ אוֹתָנוּ וְטִהַרְתָּנוּ מִכָּל טֻמְאָה וְחֶלְאָה וְזֻהֲמָא וְקִדַּשְׁתָּנוּ בִּקְדֻשָּׁתָךְ, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּטַהֲרֵנוּ מִטֻּמְאָתֵנוּ וּמִזֻּהֲמָתֵנוּ, וּתְקַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנֵנוּ וְלִבֵּנוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתִטַּע תּוֹרָתְךָ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתְךָ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וּתְעוֹרֵר לִבֵּנוּ לְאַהֲבַת תּוֹרָתְךָ, וּבְכָל יוֹם יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַבְּלִים תּוֹרָתְךָ בִּדְבִיקָה וּתְשׁוּקָה וַחֲפִיצָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְתַדְבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וְתִגְאָלֵנוּ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, וּתְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ד=== הֲרֵינִי מְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וְזָכַרְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל.{{ממס|דברים ח יח}} וַהֲרֵינִי מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, בֵּין בְּטוֹבַת הַגּוּף בֵּין בְּטוֹבַת הַנֶּפֶשׁ, הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל צִדְקוֹתָיו וּכְרֹב רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. וְנִהְיֶה בְרִיאִים בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִּידֵינוּ לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל חֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וּמִכָּל מֵחוֹשׁ וּמִכָּל מִדּוֹת רָעוֹת. רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְתַשְׁפִּיעַ טַל הָעֶלְיוֹן מִתְּרֵין מַזָּלִין נֹצֵר וְנַקֶּה דֶּרֶךְ חֵיךְ וְגָרוֹן לְאַבָּא וְאִמָּא, וּמֵאַבָּא וְאִמָּא לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וּמִשָּׁם יִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶיךָ. וּתְפַרְנְסֵנוּ לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ, פַּרְנָסָה טוֹבָה וְכַלְכָּלָה מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, בְּרֶוַח וְהֶתֵּר וְנַחַת בְּלִי שׁוּם עַיִן הָרָע. וּבְרֹב רַחֲמֶיךָ תַּצִּילֵנוּ מִכָּל חֵטְא וְהִרְהוּר וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְנַעֲשֶׂה חַיִל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת. וְלֹא יִמָּצֵא בָנוּ וּבְזַרְעֵנוּ וּבְזֶרַע זַרְעֵנוּ שׁוּם פְּגָם וְשׁוּם פְּסוּל. וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.{{ממס|ישעיהו נט כא}} אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ה=== הֲרֵינִי זוֹכֵר בִּמְרִירוּת נֶפֶשׁ כָּל אֲשֶׁר הִכְעִיסוּ אֲבוֹתֵינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמִּדְבָּר וּבִפְרָט בָּעֵגֶל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְיָ.{{ממס|דברים ט ז}} וַהֲרֵי אָנוּ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים מְאֹד עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ, וְעַל מַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְעָבַרְנוּ עַל כַּמָּה מֵרְמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה וְעַל כַּמָּה מִשְּׁסַ"ה לֹא תַעֲשֶׂה. פָּגַמְנוּ בְּנֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וּפָגַמְנוּ בַּמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּבְכָל מְסִלּוֹת דֶּרֶךְ הַשְׁפָּעָה הַנִּשְׁפָּע לְנֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה. אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. וְעַתָּה בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה וְנֶפֶשׁ נְמוּכָה וְגוּף כָּפוּף אָנוּ מוֹדִים לְפָנֶיךָ וְאוֹמְרִים: חָטָאנוּ עָוִינוּ פָּשַׁעְנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, וַהֲרֵי אָנוּ שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תְּטַהֵר אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ, וּתְתַקֵן אֶת אֲשֶׁר עִוַּתְנוּ, וּתְלַקֵּט אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ, וּתְמַלֵּא אֶת כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁפָּגַמְנוּ בָּהֶם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}} {{יהיו לרצון}} ===ו=== הֲרֵינִי זוֹכֵר זְכִירַת הַמָּן שֶׁהֶאֱכִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ, הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא.{{ממס|דברים ח ב}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, וּכְשֵׁם שֶׁרִחַמְתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וּמָן לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וְהָיוּ פְּנוּיִם לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּצִּילֵנוּ מִכָּל טִרְדָּה וּמִכַּף כָּל אוֹרֵב וְאוֹיֵב וּמִכָּל חֹלִי, וְנִהְיֶה פְּנוּיִם לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה. וְאַתָּה בְּרֹב רַחֲמֶיךָ תָּחֹן וְתַחְמֹל עָלֵינוּ, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּ"ת לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּ"ם. כִּי אַתָּה הָאֵל הַטּוֹב, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל בְּחֶסֶדְךָ לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ, כְּדִכְתִיב: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן.{{ממס|תהלים קמה טז}} וּכְתִיב: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר.{{ממס|תהלים קלו כה}} וּכְתִיב: טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{ממס|תהלים קמה ט}} וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ מְזוֹנוֹתֵינוּ בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, כִּי רַחוּם אָתָּה. {{יהיו לרצון}} ===ז=== הֲרֵינִי זוֹכֵר מַה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.{{ממס|דברים כד ט}} פֵּרוּשׁ: הִתְבּוֹנְנוּ מַה אֵרַע לְמִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ, שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה בַּשָּׁנִים מִמֶּנּוּ וְגִדְּלַתּוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְסִכְּנָה בְעַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם, וְהִיא לֹא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא מְעָט, שֶׁהִשְׁוַתּוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים, וְהוּא לֹא הִקְפִּיד, וְאַף עַל פִּי כֵן מִיַּד נֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת. וּבְכֵן יִרְאָה וָרַעַד יָבוֹא בָנוּ עַל כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ וְדִבַּרְנוּ לָשׁוֹן הָרָע עַל הַבְּרִיּוֹת וְעַל הַגְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ וְעַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אוֹי לָנוּ אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ. וּפָגַמְנוּ בַּלָּשׁוֹן גַּם בְּשֶׁקֶר וְכָזָב וְלֵיצָנוּת וַחֲנוּפָה וְהָיִינוּ מִכְּלָל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ וְעַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. וַהֲרֵי אָנוּ מִתְחָרְטִים חֲרָטָה גְּמוּרָה וְשָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וּמְבַקְשִׁים מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ עָוִינוּ וּפָשַׁעְנוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ייָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּתְזַכֵּנוּ לִשְׁמֹר פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===ח=== הֲרֵי אֲנִי מְקַיֵּם מִצְוַת זְכִירַת עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח.{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֶחֱרַד לְבָבֵנוּ וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ, אֲשֶׁר כִּבְיָכוֹל אֵין הַשֵּׁם שָׁלֵם וְאֵין כִּסְאוֹ שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק, זֶה כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים. אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ, וְהֵן בֶּעָוֹן חוֹלָלְנוּ – חֻלִּין הוּא לָנוּ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הִטּוּ אֵלֶּה לְעַכֵּב מְחִיַּת עֲמָלֵק. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ. אָנָּא יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְתַכְנִיעַ וְתִמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וּתְאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ. וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.{{ממס|תהלים ט ח}} בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. ===ט=== הֲרֵינִי מְקַיֵּם מִצְוָה לִזְכּוֹר שֶׁהִצִּיל יְיָ אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִבָּלָק וּבִלְעָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְיָ.{{ממס|מיכה ו ה}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ, וּבִכְלָל רַחֲמֶיךָ מַה שֶּׁהִפְלֵאתָ לַעֲשׂוֹת לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר וְהִצַּלְתָּם מִבָּלָק וּבִלְעָם וְהֵפַרְתָּ עֲצָתָם וְקִלְקַלְתָּ מַחְשַׁבְתָּם, וְלֹא נִתְכַּעַסְתָּ בַּיָּמִים הָהֵם. וּכְתִיב: וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים כג ו}} וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכָל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ, יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ, וְתָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ. הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשַׁבְתָּם, וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה, וּפְצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה. כִּי בְךָ בָטָחְנוּ, וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעַנְנוּ, וּבְשִׁמְךָ נֶעֱזַרְנוּ. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. חוּס וְרַחֵם כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. וְקַיֶּם לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם, לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|ויקרא כו מד}} {{יהיו לרצון}} ===י=== הֲרֵינִי זוֹכֵר אֶת יְרוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.{{ממס|תהלים קלז#קלז ה|תהלים קלז ה-ו}} וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עַל יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְעַל מִקְדָּשֶׁךָ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְקַיֶּם לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.{{ממס|תהלים קמז ב}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] [[קטגוריה:חיד"א]] 6a2u8dql8pzmyvar4dx5chedqmnl7ot 0 1739620 3003913 2026-04-09T20:18:31Z מו יו הו 37729 זכירות 3003913 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|האר"י היה נוהג לומר ד' זכירות אלו, וכן הן נדפסו בסידורי אשכנז ישנים, כדוגמת שפה ברורה וסדר עבודת ישראל.}} {{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}} {{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב. פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} {{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} {{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}} [[קטגוריה:זכירות שבכל יום]] lry390yhil2rmvo6jr2va1duf5t359s 14 1739621 3003916 2026-04-09T20:20:02Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:סדרי לימוד]]" 3003916 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:סדרי לימוד]] 5e3g27atnpwwdh0r4ivak4usv0378f8 14 1739622 3003920 2026-04-09T20:27:19Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]" 3003920 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] bkzkqb7g6r59yjy196rwni0kizj3ika 3003923 3003920 2026-04-09T20:27:53Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:מוצאי שבת]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3003923 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] czzw40qzkyt06kjs0aiztml9n21bpfe 104 1739623 3003926 2026-04-09T20:31:25Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברי..." 3003926 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברייתא שהיו שניהם על מעשה אחת, ועל גזרה זו עצמה, ובא מפורש: ״הלך ר' ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי.״ והאם יכול להיות ספק שדברי הברייתא הם שהי׳ כל זה במעשה אחת. ונפלא הדבר לראות עד כמה כתבו כל החוקרים האלה דבריהם בלא כל חקירה עד כי כתבו בכל מקום כפי העולה על רוחם ברגע ההיא. כי בכרם חמד ח"ז עמוד ‪183‬ שם יאריך ראפאפורט כי דבר המחבא של ר׳ שמעון בן יוחאי י"ב שנה במערה הי׳ עוד בימי אדריאנוס ובמות אדריאנוס יצא משם, ויאמר שם: ״ויהי׳ נא עוד סיפור זה אשר נציג פה בקצרה לעד חדש על חשבוננו [[שבת לג א|שבת ל״ג]] ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון הוו יתבו ושיבח ר׳ יהודה וכו׳ ור"ש גינה וכו׳ ובכל אלה המקומות נמצא זמן המחבא י״ג שנה '''בלי הפסק''' והנה שלשה אלה התנאים הם מתלמידים היותר מובהקים של ר׳ עקיבא [[יבמות יב א|יבמות י"ב]] והתם במעשה דר׳ שמעון '''נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם''' ואם כן הי׳ זה אחרי מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם אינו אחר כי אם אדריאנוס וכו׳.״ והנה כי כן עוד י"ב שנה לפני מות אדריאנוס היו כבר התנאים האלה על רגלי עצמם ״כבר תנאים בפני עצמם״ כלשונו של הרב שי״ר עצמו. ופתאום לא ידע מזה דבר ויבוא ויקרע את הברייתא לגזרים ויטעון לפנינו שהי׳ מעשה ר' ראובן בן איסטרובלי ושילוח רשב"י בזמנים שונים ורחוקים. והחכם גרעץ בא והרחיק את דבר ר׳ ראובן בן איסטיובלי ואת נסיעת ר׳‬ ‫שמעון בן יוחאי לרומא ער ימי רבי‪ ,‬ויתן הנזרות האלה על ראש ווערום משנה‬ ‫הקיסר מארקאוירעל‪ ,‬אשר מלך אחרי אנטונינום פיוס ויאמר בח־ד עמוד ‪: 208‬‬ ‫״וד‪,‬קיסד )משנד‪ (,‬ווערוס חדש את גזרותיו של אדדיאניס על היהורים שלשה‬ ‫ענינים מד‪,‬גזרות האלה יזכרו ביהוד שבת ומילד‪ ,‬ונדד‪ ,‬וכו׳‪ .‬ר׳ ראובן בן איסט״ובלי‬ ‫נסר‪ ,‬וכו׳ אבל כאשר לא עלה בידו בקשו את ר׳ שמעון בן יוחאי אד‪,‬רי ש־נו‬ ‫ממחבואו בחמערד‪ ,,‬היינו אחרי מותו של ווערום‪ ,‬ליסע לרומא יחד עס ר׳ אלעזי‬ ‫בר• •יוסי וכו׳ לפעול לבטיל את הגזרות זכו׳ הנשיא ר׳ שמעון בן גמליאל נראד‪.‬‬ ‫שכבר נפטר אז‪ ,‬עי׳ במשנד‪ ,‬סוף סוטיד‪.,‬״‬ ‫העתקנו את כל הדברים האלה כי אמנם אך בד‪,‬שתיממות אפש־ לראות‬ ‫איך הרשי לעצמם לכתוב ולבנות דברי ימי ישראל‪ ,‬אף כי יגששו שם כעורים קיר‪.‬‬ ‫וד‪,‬נד‪.,‬הדחיק הדב‪-‬ים לסוף הימים עד כי ה־־גיש בעצמו כי בימים החם בבר־‬ ‫נפטר רבן שמעון בן ומליאל‪ ,‬וכבר הוא זמן נשיאותו של רבי‪.‬‬ ‫ולא ידע שר‪,‬דב‪ -‬מפורש שר׳ שמעון בן יוחאי נפט‪ -‬ד‪*,‬בה לפני רבן‬ ‫■‬ ‫‪.‬‬ ‫שמעון בן ‪-‬גמליאל‪.‬‬ ‫ובמס׳ בבא מציעא ד׳ פ׳ד נאמר‪■:‬‬ <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> iffh0mrrk14yogz0b8m7r5akdd3rcoe 3003927 3003926 2026-04-09T20:32:22Z יעקב 15222 3003927 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברייתא שהיו שניהם על מעשה אחת, ועל גזרה זו עצמה, ובא מפורש: ״הלך ר' ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי.״ והאם יכול להיות ספק שדברי הברייתא הם שהי׳ כל זה במעשה אחת. ונפלא הדבר לראות עד כמה כתבו כל החוקרים האלה דבריהם בלא כל חקירה עד כי כתבו בכל מקום כפי העולה על רוחם ברגע ההיא. כי בכרם חמד ח"ז עמוד ‪183‬ שם יאריך ראפאפורט כי דבר המחבא של ר׳ שמעון בן יוחאי י"ב שנה במערה הי׳ עוד בימי אדריאנוס ובמות אדריאנוס יצא משם, ויאמר שם: ״ויהי׳ נא עוד סיפור זה אשר נציג פה בקצרה לעד חדש על חשבוננו [[שבת לג ב|שבת ל״ג]] ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון הוו יתבו ושיבח ר׳ יהודה וכו׳ ור"ש גינה וכו׳ ובכל אלה המקומות נמצא זמן המחבא י״ג שנה '''בלי הפסק''' והנה שלשה אלה התנאים הם מתלמידים היותר מובהקים של ר׳ עקיבא [[יבמות יב א|יבמות י"ב]] והתם במעשה דר׳ שמעון '''נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם''' ואם כן הי׳ זה אחרי מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם אינו אחר כי אם אדריאנוס וכו׳.״ והנה כי כן עוד י"ב שנה לפני מות אדריאנוס היו כבר התנאים האלה על רגלי עצמם ״כבר תנאים בפני עצמם״ כלשונו של הרב שי״ר עצמו. ופתאום לא ידע מזה דבר ויבוא ויקרע את הברייתא לגזרים ויטעון לפנינו שהי׳ מעשה ר' ראובן בן איסטרובלי ושילוח רשב"י בזמנים שונים ורחוקים. והחכם גרעץ בא והרחיק את דבר ר׳ ראובן בן איסטיובלי ואת נסיעת ר׳‬ ‫שמעון בן יוחאי לרומא ער ימי רבי‪ ,‬ויתן הנזרות האלה על ראש ווערום משנה‬ ‫הקיסר מארקאוירעל‪ ,‬אשר מלך אחרי אנטונינום פיוס ויאמר בח־ד עמוד ‪: 208‬‬ ‫״וד‪,‬קיסד )משנד‪ (,‬ווערוס חדש את גזרותיו של אדדיאניס על היהורים שלשה‬ ‫ענינים מד‪,‬גזרות האלה יזכרו ביהוד שבת ומילד‪ ,‬ונדד‪ ,‬וכו׳‪ .‬ר׳ ראובן בן איסט״ובלי‬ ‫נסר‪ ,‬וכו׳ אבל כאשר לא עלה בידו בקשו את ר׳ שמעון בן יוחאי אד‪,‬רי ש־נו‬ ‫ממחבואו בחמערד‪ ,,‬היינו אחרי מותו של ווערום‪ ,‬ליסע לרומא יחד עס ר׳ אלעזי‬ ‫בר• •יוסי וכו׳ לפעול לבטיל את הגזרות זכו׳ הנשיא ר׳ שמעון בן גמליאל נראד‪.‬‬ ‫שכבר נפטר אז‪ ,‬עי׳ במשנד‪ ,‬סוף סוטיד‪.,‬״‬ ‫העתקנו את כל הדברים האלה כי אמנם אך בד‪,‬שתיממות אפש־ לראות‬ ‫איך הרשי לעצמם לכתוב ולבנות דברי ימי ישראל‪ ,‬אף כי יגששו שם כעורים קיר‪.‬‬ ‫וד‪,‬נד‪.,‬הדחיק הדב‪-‬ים לסוף הימים עד כי ה־־גיש בעצמו כי בימים החם בבר־‬ ‫נפטר רבן שמעון בן ומליאל‪ ,‬וכבר הוא זמן נשיאותו של רבי‪.‬‬ ‫ולא ידע שר‪,‬דב‪ -‬מפורש שר׳ שמעון בן יוחאי נפט‪ -‬ד‪*,‬בה לפני רבן‬ ‫■‬ ‫‪.‬‬ ‫שמעון בן ‪-‬גמליאל‪.‬‬ ‫ובמס׳ בבא מציעא ד׳ פ׳ד נאמר‪■:‬‬ <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> o4hbn8is7vdqhxykvbwb4jp86c8d67e 3003928 3003927 2026-04-09T20:35:23Z יעקב 15222 3003928 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברייתא שהיו שניהם על מעשה אחת, ועל גזרה זו עצמה, ובא מפורש: ״הלך ר' ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי.״ והאם יכול להיות ספק שדברי הברייתא הם שהי׳ כל זה במעשה אחת. ונפלא הדבר לראות עד כמה כתבו כל החוקרים האלה דבריהם בלא כל חקירה עד כי כתבו בכל מקום כפי העולה על רוחם ברגע ההיא. כי בכרם חמד ח"ז עמוד ‪183‬ שם יאריך ראפאפורט כי דבר המחבא של ר׳ שמעון בן יוחאי י"ב שנה במערה הי׳ עוד בימי אדריאנוס ובמות אדריאנוס יצא משם, ויאמר שם: ״ויהי׳ נא עוד סיפור זה אשר נציג פה בקצרה לעד חדש על חשבוננו [[שבת לג ב|שבת ל״ג]] ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון הוו יתבו ושיבח ר׳ יהודה וכו׳ ור"ש גינה וכו׳ ובכל אלה המקומות נמצא זמן המחבא י״ג שנה '''בלי הפסק''' והנה שלשה אלה התנאים הם מתלמידים היותר מובהקים של ר׳ עקיבא [[יבמות סב ב|יבמות י"ב]] והתם במעשה דר׳ שמעון '''נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם''' ואם כן הי׳ זה אחרי מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם אינו אחר כי אם אדריאנוס וכו׳.״ והנה כי כן עוד י"ב שנה לפני מות אדריאנוס היו כבר התנאים האלה על רגלי עצמם ״כבר תנאים בפני עצמם״ כלשונו של הרב שי״ר עצמו. ופתאום לא ידע מזה דבר ויבוא ויקרע את הברייתא לגזרים ויטעון לפנינו שהי׳ מעשה ר' ראובן בן איסטרובלי ושילוח רשב"י בזמנים שונים ורחוקים. והחכם גרעץ בא והרחיק את דבר ר׳ ראובן בן איסטיובלי ואת נסיעת ר׳‬ ‫שמעון בן יוחאי לרומא ער ימי רבי‪ ,‬ויתן הנזרות האלה על ראש ווערום משנה‬ ‫הקיסר מארקאוירעל‪ ,‬אשר מלך אחרי אנטונינום פיוס ויאמר בח־ד עמוד ‪: 208‬‬ ‫״וד‪,‬קיסד )משנד‪ (,‬ווערוס חדש את גזרותיו של אדדיאניס על היהורים שלשה‬ ‫ענינים מד‪,‬גזרות האלה יזכרו ביהוד שבת ומילד‪ ,‬ונדד‪ ,‬וכו׳‪ .‬ר׳ ראובן בן איסט״ובלי‬ ‫נסר‪ ,‬וכו׳ אבל כאשר לא עלה בידו בקשו את ר׳ שמעון בן יוחאי אד‪,‬רי ש־נו‬ ‫ממחבואו בחמערד‪ ,,‬היינו אחרי מותו של ווערום‪ ,‬ליסע לרומא יחד עס ר׳ אלעזי‬ ‫בר• •יוסי וכו׳ לפעול לבטיל את הגזרות זכו׳ הנשיא ר׳ שמעון בן גמליאל נראד‪.‬‬ ‫שכבר נפטר אז‪ ,‬עי׳ במשנד‪ ,‬סוף סוטיד‪.,‬״‬ ‫העתקנו את כל הדברים האלה כי אמנם אך בד‪,‬שתיממות אפש־ לראות‬ ‫איך הרשי לעצמם לכתוב ולבנות דברי ימי ישראל‪ ,‬אף כי יגששו שם כעורים קיר‪.‬‬ ‫וד‪,‬נד‪.,‬הדחיק הדב‪-‬ים לסוף הימים עד כי ה־־גיש בעצמו כי בימים החם בבר־‬ ‫נפטר רבן שמעון בן ומליאל‪ ,‬וכבר הוא זמן נשיאותו של רבי‪.‬‬ ‫ולא ידע שר‪,‬דב‪ -‬מפורש שר׳ שמעון בן יוחאי נפט‪ -‬ד‪*,‬בה לפני רבן‬ שמעון בן גמליאל. ובמס׳ בבא מציעא ד׳ פ"ד נאמר: <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> nrmyjxeisu08f78nbxtzibzhrvv85qp 3003963 3003928 2026-04-10T07:53:49Z יעקב 15222 3003963 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברייתא שהיו שניהם על מעשה אחת, ועל גזרה זו עצמה, ובא מפורש: ״הלך ר' ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי.״ והאם יכול להיות ספק שדברי הברייתא הם שהי׳ כל זה במעשה אחת. ונפלא הדבר לראות עד כמה כתבו כל החוקרים האלה דבריהם בלא כל חקירה עד כי כתבו בכל מקום כפי העולה על רוחם ברגע ההיא. כי בכרם חמד ח"ז עמוד ‪183‬ שם יאריך ראפאפורט כי דבר המחבא של ר׳ שמעון בן יוחאי י"ב שנה במערה הי׳ עוד בימי אדריאנוס ובמות אדריאנוס יצא משם, ויאמר שם: ״ויהי׳ נא עוד סיפור זה אשר נציג פה בקצרה לעד חדש על חשבוננו [[שבת לג ב|שבת ל״ג]] ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון הוו יתבו ושיבח ר׳ יהודה וכו׳ ור"ש גינה וכו׳ ובכל אלה המקומות נמצא זמן המחבא י״ג שנה '''בלי הפסק''' והנה שלשה אלה התנאים הם מתלמידים היותר מובהקים של ר׳ עקיבא [[יבמות סב ב|יבמות י"ב]] והתם במעשה דר׳ שמעון '''נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם''' ואם כן הי׳ זה אחרי מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם אינו אחר כי אם אדריאנוס וכו׳.״ והנה כי כן עוד י"ב שנה לפני מות אדריאנוס היו כבר התנאים האלה על רגלי עצמם ״כבר תנאים בפני עצמם״ כלשונו של הרב שי״ר עצמו. ופתאום לא ידע מזה דבר ויבוא ויקרע את הברייתא לגזרים ויטעון לפנינו שהי׳ מעשה ר' ראובן בן איסטרובלי ושילוח רשב"י בזמנים שונים ורחוקים. והחכם גרעץ בא והרחיק את דבר ר׳ ראובן בן איסטיובלי ואת נסיעת ר׳ שמעון בן יוחאי לרומא עד ימי רבי, ויתן הגזרות האלה על ראש ווערוס משנה הקיסר מארק אוירעל, אשר מלך אחרי אנטונינוס פיוס ויאמר בח"ד עמוד ‪208‬: ״והקיסר (משנה) ווערוס חדש את גזרותיו של אדריאנוס על היהודים שלשה ענינים מהגזרות האלה יזכרו ביחוד שבת ומילה ונדה וכו׳ ר׳ ראובן בן איסטרובלי נסה וכו׳ אבל כאשר לא עלה בידו בקשו את ר׳ שמעון בן יוחאי אחרי שובו ממחבואו בהמערה, היינו אחרי מותו של ווערוס, ליסע לרומא יחד עס ר׳ אלעזר בר' יוסי וכו׳ לפעול לבטל את הגזרות וכו׳ הנשיא ר׳ שמעון בן גמליאל נראה שכבר נפטר אז, עי׳ במשנה סוף סוטה.״ העתקנו את כל הדברים האלה כי אמנם אך בהשתוממות אפשר לראות איך הרשו לעצמם לכתוב ולבנות דברי ימי ישראל, אף כי יגששו שם כעורים קיר. והנה הרחיק הדברים לסוף הימים עד כי הרגיש בעצמו כי בימים ההם כבר נפטר רבן שמעון בן גמליאל, וכבר הוא זמן נשיאותו של רבי. ולא ידע שהדבר מפורש שר׳ שמעון בן יוחאי נפטר הרבה לפני רבן שמעון בן גמליאל. ובמס׳ [[בבא מציעא פד א|בבא מציעא ד׳ פ"ד]] נאמר: <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> bhyo3mzk1kqpzpm4y4b9y5co608grs2 3003966 3003963 2026-04-10T07:56:09Z יעקב 15222 3003966 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>ההשתדלות לבטל גזירות ארריאנוס שפז <קטע התחלה=פרק כג/> והרב שי״ר גם הטעה את הקוראים ויאמר בלשונו ״אף על פי שסמוכים בברייתא״ כאלו כל מה שהננו רואים שהנם מעשה אחת הוא רק ממה שהנם סמוכים בהברייתא. אבל אין זה מפני שהננו דורשים סמוכים כי אם מפני שכן מפורש בהברייתא שהיו שניהם על מעשה אחת, ועל גזרה זו עצמה, ובא מפורש: ״הלך ר' ראובן בן איסטרובלי וכו׳ הכירו בו שהוא יהודי החזירום אמרו מי ילך ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון בן יוחאי.״ והאם יכול להיות ספק שדברי הברייתא הם שהי׳ כל זה במעשה אחת. ונפלא הדבר לראות עד כמה כתבו כל החוקרים האלה דבריהם בלא כל חקירה עד כי כתבו בכל מקום כפי העולה על רוחם ברגע ההיא. כי בכרם חמד ח"ז עמוד ‪183‬ שם יאריך ראפאפורט כי דבר המחבא של ר׳ שמעון בן יוחאי י"ב שנה במערה הי׳ עוד בימי אדריאנוס ובמות אדריאנוס יצא משם, ויאמר שם: ״ויהי׳ נא עוד סיפור זה אשר נציג פה בקצרה לעד חדש על חשבוננו [[שבת לג ב|שבת ל״ג]] ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון הוו יתבו ושיבח ר׳ יהודה וכו׳ ור"ש גינה וכו׳ ובכל אלה המקומות נמצא זמן המחבא י״ג שנה '''בלי הפסק''' והנה שלשה אלה התנאים הם מתלמידים היותר מובהקים של ר׳ עקיבא [[יבמות סב ב|יבמות י"ב]] והתם במעשה דר׳ שמעון '''נחשבו כבר לתנאים בפני עצמם''' ואם כן הי׳ זה אחרי מות ר׳ עקיבא רבם והקיסר הנזכר שם אינו אחר כי אם אדריאנוס וכו׳.״ והנה כי כן עוד י"ב שנה לפני מות אדריאנוס היו כבר התנאים האלה על רגלי עצמם ״כבר תנאים בפני עצמם״ כלשונו של הרב שי״ר עצמו. ופתאום לא ידע מזה דבר ויבוא ויקרע את הברייתא לגזרים ויטעון לפנינו שהי׳ מעשה ר' ראובן בן איסטרובלי ושילוח רשב"י בזמנים שונים ורחוקים. והחכם גרעץ בא והרחיק את דבר ר׳ ראובן בן איסטיובלי ואת נסיעת ר׳ שמעון בן יוחאי לרומא עד ימי רבי, ויתן הגזרות האלה על ראש ווערוס משנה הקיסר מארק אוירעל, אשר מלך אחרי אנטונינוס פיוס ויאמר בח"ד עמוד ‪208‬: ״והקיסר (משנה) ווערוס חדש את גזרותיו של אדריאנוס על היהודים שלשה ענינים מהגזרות האלה יזכרו ביחוד שבת ומילה ונדה וכו׳ ר׳ ראובן בן איסטרובלי נסה וכו׳ אבל כאשר לא עלה בידו בקשו את ר׳ שמעון בן יוחאי אחרי שובו ממחבואו בהמערה, היינו אחרי מותו של ווערוס, ליסע לרומא יחד עס ר׳ אלעזר בר' יוסי וכו׳ לפעול לבטל את הגזרות וכו׳ הנשיא ר׳ שמעון בן גמליאל נראה שכבר נפטר אז, עי׳ במשנה סוף סוטה.״ העתקנו את כל הדברים האלה כי אמנם אך בהשתוממות אפשר לראות איך הרשו לעצמם לכתוב ולבנות דברי ימי ישראל, אף כי יגששו שם כעורים קיר. והנה הרחיק הדברים לסוף הימים עד כי הרגיש בעצמו כי בימים ההם כבר נפטר רבן שמעון בן גמליאל, וכבר הוא זמן נשיאותו של רבי. ולא ידע שהדבר מפורש שר׳ שמעון בן יוחאי נפטר הרבה לפני רבן שמעון בן גמליאל. ובמס׳ [[בבא מציעא פד ב|בבא מציעא ד׳ פ"ד]] נאמר: <קטע סוף=פרק כג/><noinclude></noinclude> hsozo665pmscasosjcupizqx2a5rfh4 0 1739624 3003934 2026-04-09T21:14:30Z בן עדריאל 9444 העתקת מחזור נירנברג (בניקוד נעזרתי גם במהד' הברמן בידיעות המכון ד עמ' קכח). ראוי לעשות הגהה ממקורות נוספים אם ישנם. 3003934 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פזמון לסליחות על גזירה שחיבר רבי אפרים מרגנשבורג. מופיע בכמה כתבי יד לתענית אסרו חג פסח שנהגה בכמה קהילות לזכר מסע הצלב השני.}} {{הור|סימן: '''אפרים''' (מרובע) '''ברבי יצחק'''}} {{סי|אֱ}}זֹר נְקָמוֹת / חֲגוֹר חֵמוֹת / עַל מַאֲרִיכֵי מַעֲנִית {{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר הִמְרוּ / וְהֵמִירוּ / כְּבוֹד אֱלֹהִים בְּתַבְנִית {{ש}} {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אָנוּשׁ / וְהוּא עָנוּשׁ / דַּרְכָּם בּוֹאֲכָה מִינִית {{ר1}} כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית{{ממס|מ"א יח לז|לפני=ע"פ}} {{סי|פְּ}}תָאִים הֵם / בְּנִכְלֵיהֶם / לְהַדִּיחִי נִתְיַעֲצוּ {{ש}} {{סי|פְּ}}קֹד עֲוֹנָם / שְׁבֹר גְּאוֹנָם / אֲשֶׁר הִצּוּ וְגַם לָחֲצוּ {{ש}} {{סי|פְּ}}צָעוּנִי / פְּרָעוּנִי / וּבְדָמַי רַחֲצוּ {{ש}} {{סי|פְּ}}סִילֵיהֶם / אֱלִילֵיהֶם / לְךָ מָדְדוּ אֶת תָּכְנִית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} {{סי|רְ}}עָצוּנִי / יְעָצוּנִי / שְׁמָךְ עַל פִּי מִלִּזְכֹּר {{ש}} {{סי|רְ}}מָסוּנִי / בְּסָסוּנִי / שְׁמִי מֵאֶרֶץ לַעֲקֹר {{ש}} {{סי|רְ}}פָסוּנִי / דְּרָסוּנִי / הֲלֹא אֱלֹהִים יַחְקֹר {{ש}} {{סי|רְ}}צָצוּנִי / לְחָצוּנִי / הָלַכְנוּ קְדוֹרַנִּית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} {{סי|יְ}}סַלְּפוּ אֱמֶת / וְדוֹרְשִׁים לַמֵּת / וּלְרֶקֶב הָעֲצָמוֹת {{ש}} {{סי|יְ}}חַפְּשׂוּ עֲלִיל / עֲבוּר אֱלִיל / וּבָאוּ לִי בְּקַרְדֻּמּוֹת {{ש}} {{סי|יְ}}חָצוּנִי / וְנִתְּחוּנִי / עֲלֵי שֵׁם אֵל עוֹלָמוֹת {{ש}} {{סי|יְ}}בַטְּלוּ בְּרִית / מִשְּׁאֵרִית / מְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} {{סי|מְ}}נַשְּׂאִים לַבֵּל / דְּמוּת הֶבֶל / וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה {{ש}} {{סי|מְ}}שִׂימִים לְנֵס / עֲשׂוֹת אֹנֶס / וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֶיךָ אֵלֶּה {{ש}} {{סי|מְ}}חִירָתָם / תְּמוּרָתָם / לְהַנִּכְבָּד בַּנִּקְלֶה {{ש}} {{סי|מְ}}שַׁלֵּם גְּמוּל / קַדֵּם לְמוּל / וְלִקְרָאתָם הָרֵק חֲנִית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} {{סי|בְּ}}רִית כּוֹרְתִים / לְךָ מְשָׁרְתִים / עֲלֵי זֶבַח חֲסִידֶיךָ {{ש}} {{סי|רְ}}אֵה דָּמִים / מְאָדָּמִים / גְּוִיּוֹת עַל כְּבוֹדֶךָ {{ש}} {{סי|בְּיָ}}ד דָּלַק / רֹאשׁ נִמְלַק / מוּל עֹרֶף מְיַחֲדֶיךָ {{ש}} גְּבוּל רִשְׁעָה / עֲטֹף רָעָה / וּמִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} {{סי|יְ}}מֵי נָקָם / אֱלֵי חֵיקָם / לְמַהֵר חִישׁ וְגַם קָרֵב {{ש}} {{סי|צְ}}פִירָתָם / וְצַמַּרְתָּם / וְגַם אוֹתָם תְּנָה לְחֹרֶב {{ש}} {{סי|חֲקֹ}}ר וּדְרֹשׁ / וּתְעַלֵּם לְרֹאשׁ / עַם שְׂרִידֵי חֶרֶב {{ש}} וְיִשְׁנֶה אֵל / זְרוֹעוֹ לְאֵל / וְאֶת יָדוֹ הַיְמָנִית {{רפרן|כִּי אַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]] [[קטגוריה:פיוטים על גזירות]] [[קטגוריה:חתימה]] ani9r53sfkvg2il4z8q4ck7htdkcz0v 104 1739625 3003965 2026-04-10T07:55:58Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪734‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ״דכי הוו יתבי ר' שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי יהבי קמייהו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ור' אארעא מקשו ומפרקו אמרי (בני הישיבה) ‫מימיהן ‪,‬אנו שותין והם ‪.‬יושבים על גבי קרקע עבדי להו ספסלי אסקינ..." 3003965 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪734‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ״דכי הוו יתבי ר' שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי יהבי קמייהו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ור' אארעא מקשו ומפרקו אמרי (בני הישיבה) ‫מימיהן ‪,‬אנו שותין והם ‪.‬יושבים על גבי קרקע עבדי להו ספסלי אסקינהו אמר‬ ‫להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אהה יש לי ביניכם ואר‪,‬ם מבקשים לאבדה‬ ‫הימני אדתוהו לרבי אמר להן ר׳ יהושע בן קרהה מי שישי לו אב יהיה ומי‬ ‫שאין לו אב ימות אהתוהו נמי לד׳ אלעזר בר׳ שמעון חלשי דעתיה וכד‪".‬‬ ‫ומבואר ומפורש כי ר׳ שמעון בן יוחאי נפטר הרבה לפ ד מות רבן שמעון‬ ‫‪,‬‬ ‫בן גמליאל‪.‬‬ ‫■ובן ר׳‪ .‬שמעון בן יוהאי גם הוא ישב ‪,‬לפני רבן שמעון בן גמליאל אחרי‬ ‫מות אביו‪ ,‬יחד עם רבי חבירו‪.‬‬ ‫ואמגם כי גם בכלל טעו כל החוקרים האלה סייעות נדול בזמן דור שלפי‬ ‫השמד‪.‬‬ ‫ובימי הקיסר ווערום כבר גפטרו כולם בכל אשי־ יבואר כל זה לפגיגו‪.‬‬ ‫ואחרי' אשר פנינו הדרך מכל הקוצים והברקנים אשר הונחו בזה אפשר‬ ‫לבארי הדבר‪.‬‬ ‫פרס כ״ד‬ ‫בימי אדריאנוס הי׳ להם לבני ישראל נזרות משני אופנים ובשני זמנים שונים‪.‬‬ ‫י לפני המרידה ‪.‬והמלחמה היו שם גזרות מחוקי המלבות בפתשנן כתב הדת‬ ‫•‬ ‫לאסור ולגזור‪.‬‬ ‫והם הגזרות על השבת והמילה וטבילת נדה‪ ,‬בהיות אז מבט הממשלה כי‬ ‫יתבולל ישראל בעמים‪.‬‬ ‫ודים ‪.‬היו לפני המרידדי בהזמן אשר נם צוד‪ .‬אדריאנום לבנות ירושלים מהדש‬ ‫יעבור בני הנכר ולבנות במקום המקדש היכל לשקוץ משומם‪ ,‬בדיאמינו כי על ידי‬ ‫כל זה יעזוב ישראל את דהו ויתחבר אל כל^דיעמ׳ים בולם‪.‬‬ ‫ועל ידי זה באו אז הכורידה וד‪-‬מלהמה ככל אשר כבר נתבארו לנו הדברים‬ ‫במקומם )ל(‪■ .‬‬ ‫ואחרי אשר נלכדה ביתד ונגמרה המלחמה אז היו נזרות לגמ׳רי באופן אהר‪.‬‬ ‫לא גזרות של דברים מפורטים על זה ועל זד‪ ,.‬כי אם גזרת ‪,‬ודיי׳ לאכול*‪.‬‬ ‫כי אחרי המלהמד‪ .‬הי׳ דבר מלך שלטון לענוש את בני ישראל להומם‬ ‫ולאבדם בכל אכזריות המיד‪ ,.‬לדיפקיר היידים וקנינם‪ ,‬ולבלי לתת לד‪.‬ם ־לקיים דתם‪,‬‬ ‫ולמצוא תואנות ליטול‪ ,‬הייד‪.‬ם הן להרנם הן לשרפצ‪ 1‬חיים‪ ,‬ולרדוף אותם כאשר‬ ‫•‬ ‫ירדוף הקורא בהרים‪.‬‬ ‫וטיניוס רופוס עשד‪ .‬את דבר הקיסר ויעמיק מדורתד‪ .‬עד עמקי■ שאול‪.‬‬ ‫■‬ ‫והדברים האלה אף כי לא נתבטלו נם במות אדריאנוס כי הי׳ זה הפין כל‬ ‫■‬ ‫היומיים אחרי המלחמד‪ .‬הנוראד‪ .‬אשר רגזה רומא תחתיה‪,‬‬ ‫הערה )ל( ונציבי הא ‪ p‬ושריה ־בידעם המטרה הוסיפו מדעת גם קריאת שמע בצמר ועוד‬ ‫‪,‬‬ ‫■‬ ‫‪,‬‬ ‫■‬ ‫דברים כאלו‪-‬‬<noinclude></noinclude> herlfxtfnjdqi17jvpto166xgizrtgo 3003978 3003965 2026-04-10T08:20:05Z יעקב 15222 3003978 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪734‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ״דכי הוו יתבי ר' שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי יהבי קמייהו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ור' אארעא מקשו ומפרקו אמרי (בני הישיבה) מימיהן אנו שותין והם יושבים על גבי קרקע עבדי להו ספסלי אסקינהו אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יהיה ומי שאין לו אב ימות אהתוהו נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון חלש דעתיה וכו'." ומבואר ומפורש כי ר׳ שמעון בן יוחאי נפטר הרבה לפני מות רבן שמעון בן גמליאל. ובן ר׳ שמעון בן יוחאי גם הוא ישב לפני רבן שמעון בן גמליאל אחרי מות אביו, יחד עם רבי חבירו. ואמנם כי גם בכלל טעו כל החוקרים האלה טעות גדול בזמן דור שלפי השמד. ובימי הקיסר ווערוס כבר נפטרו כולם ככל אשר יבואר כל זה לפנינו. ואחרי אשר פנינו הדרך מכל הקוצים והברקנים אשר הונחו בזה אפשר לבאר הדבר. <קטע סוף=פרק כג/> פרק כ״ד ‫ <קטע התחלה=פרק כד/> בימי אדריאנוס הי׳ להם לבני ישראל גזרות משני אופנים ובשני זמנים שונים‪.‬‬ ‫י לפני המרידה ‪.‬והמלחמה היו שם גזרות מחוקי המלבות בפתשנן כתב הדת‬ ‫•‬ ‫לאסור ולגזור‪.‬‬ ‫והם הגזרות על השבת והמילה וטבילת נדה‪ ,‬בהיות אז מבט הממשלה כי‬ ‫יתבולל ישראל בעמים‪.‬‬ ‫ודים ‪.‬היו לפני המרידדי בהזמן אשר נם צוד‪ .‬אדריאנום לבנות ירושלים מהדש‬ ‫יעבור בני הנכר ולבנות במקום המקדש היכל לשקוץ משומם‪ ,‬בדיאמינו כי על ידי‬ ‫כל זה יעזוב ישראל את דהו ויתחבר אל כל^דיעמ׳ים בולם‪.‬‬ ‫ועל ידי זה באו אז הכורידה וד‪-‬מלהמה ככל אשר כבר נתבארו לנו הדברים‬ ‫במקומם )ל(‪■ .‬‬ ‫ואחרי אשר נלכדה ביתד ונגמרה המלחמה אז היו נזרות לגמ׳רי באופן אהר‪.‬‬ ‫לא גזרות של דברים מפורטים על זה ועל זד‪ ,.‬כי אם גזרת ‪,‬ודיי׳ לאכול*‪.‬‬ ‫כי אחרי המלהמד‪ .‬הי׳ דבר מלך שלטון לענוש את בני ישראל להומם‬ ‫ולאבדם בכל אכזריות המיד‪ ,.‬לדיפקיר היידים וקנינם‪ ,‬ולבלי לתת לד‪.‬ם ־לקיים דתם‪,‬‬ ‫ולמצוא תואנות ליטול‪ ,‬הייד‪.‬ם הן להרנם הן לשרפצ‪ 1‬חיים‪ ,‬ולרדוף אותם כאשר‬ ‫•‬ ‫ירדוף הקורא בהרים‪.‬‬ ‫וטיניוס רופוס עשד‪ .‬את דבר הקיסר ויעמיק מדורתד‪ .‬עד עמקי■ שאול‪.‬‬ ‫■‬ ‫והדברים האלה אף כי לא נתבטלו נם במות אדריאנוס כי הי׳ זה הפין כל‬ ‫■‬ ‫היומיים אחרי המלחמד‪ .‬הנוראד‪ .‬אשר רגזה רומא תחתיה‪,‬‬ ‫הערה )ל( ונציבי הא ‪ p‬ושריה ־בידעם המטרה הוסיפו מדעת גם קריאת שמע בצמר ועוד‬ ‫‪,‬‬ ‫■‬ ‫‪,‬‬ ‫■‬ ‫דברים כאלו‪-‬‬<noinclude></noinclude> egxfkgdl35c0a3qict8tskvhxudcp3b 3003995 3003978 2026-04-10T08:44:26Z יעקב 15222 3003995 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪734‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כג/> ״דכי הוו יתבי ר' שמעון בן גמליאל ור׳ יהושע בן קרחה אספסלי יהבי קמייהו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון ור' אארעא מקשו ומפרקו אמרי (בני הישיבה) מימיהן אנו שותין והם יושבים על גבי קרקע עבדי להו ספסלי אסקינהו אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני אחתוהו לרבי אמר להן ר׳ יהושע בן קרחה מי שיש לו אב יהיה ומי שאין לו אב ימות אהתוהו נמי לר׳ אלעזר בר׳ שמעון חלש דעתיה וכו'." ומבואר ומפורש כי ר׳ שמעון בן יוחאי נפטר הרבה לפני מות רבן שמעון בן גמליאל. ובן ר׳ שמעון בן יוחאי גם הוא ישב לפני רבן שמעון בן גמליאל אחרי מות אביו, יחד עם רבי חבירו. ואמנם כי גם בכלל טעו כל החוקרים האלה טעות גדול בזמן דור שלפי השמד. ובימי הקיסר ווערוס כבר נפטרו כולם ככל אשר יבואר כל זה לפנינו. ואחרי אשר פנינו הדרך מכל הקוצים והברקנים אשר הונחו בזה אפשר לבאר הדבר. <קטע סוף=פרק כג/> פרק כ״ד ‫ <קטע התחלה=פרק כד/> בימי אדריאנוס הי׳ להם לבני ישראל גזרות משני אופנים ובשני זמנים שונים. לפני המרידה והמלחמה היו שם גזרות מחוקי המלכות בפתשנן כתב הדת לאסור ולגזור. והם הגזרות על השבת והמילה וטבילת נדה, בהיות אז מבט הממשלה כי יתבולל ישראל בעמים. והם היו לפני המרידה בהזמן אשר גם צוה אדריאנוס לבנות ירושלים מחדש עבור בני הנכר ולבנות במקום המקדש היכל לשקוץ משומם, בהאמינו כי על ידי כל זה יעזוב ישראל את דתו ויתחבר אל כל העמים כולם. ועל ידי זה באו אז המרידה והמלחמה ככל אשר כבר נתבארו לנו הדברים במקומם{{שוליים|(ל)}}. ואחרי אשר נלכדה ביתר ונגמרה המלחמה אז היו גזרות לגמרי באופן אחר. לא גזרות של דברים מפורטים על זה ועל זה, כי אם גזרת "והי׳ לאכול". כי אחרי המלהמה הי׳ דבר מלך שלטון לענוש את בני ישראל להומם ולאבדם בכל אכזריות חמה, להפקיר חייהם וקנינם, ולבלי לתת להם לקיים דתם, ולמצוא תואנות ליטול חייהם הן להרגם הן לשרפם חיים, ולרדוף אותם כאשר ירדוף הקורא בהרים. וטיניוס רופוס עשה את דבר הקיסר ויעמיק מדורתה עד עמקי שאול. והדברים האלה אף כי לא נתבטלו גם במות אדריאנוס כי הי׳ זה חפץ כל הרומיים אחרי המלחמה הנוראה אשר רגזה רומא תחתיה, <קטע סוף=פרק כד/> ----------------------- <קטע התחלה=הערות כד/> {{שולייםלמטה|(ל)}} ונציבי הארץ ושריה בידעם המטרה הוסיפו מדעת גם קריאת שמע בצבור ועוד דברים כאלה. <קטע סוף=הערות כד/><noinclude></noinclude> j1yfw30qe3sciv1e5xit6efgneiqwln 0 1739626 3003971 2026-04-10T08:14:26Z מו יו הו 37729 פיוט 3003971 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לשבועות לרבי דויד אבן בקודה, המשמש במנהגי עדות המזרח ותימן כרשות לאזהרות [[שמור לבי מענה]].}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אני דויד בן אלעזר בקודה חזק'''. משקל: ארבע תנועות}} <poem> {{סי|אָ}}מוֹן יוֹם זֶה / נָחֲלוּ עַם זֶה / עַל יַד חֹזֶה / אִישׁ הָאֱלֹהִים.{{ממס|דברים לג א}} {{סי|נ}}וֹטֶה עֲלִיָּה / וְיוֹסֵד נְשִׁיָּה / לְךָ דֻמִיָּה / תְהִלָּה, אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סה ב}} {{סי|י}}וֹם נִגְלֵיתָ / וְדָת הוֹרֵיתָ / מְאֹד נַעֲלֵיתָ / עַל כָּל אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים צז ט}} {{סי|דְּ}}בַר אֵל שָׁמְעוּ / עַם נוֹשָׁעוּ / וְחָלוּ וְזָעוּ / מִפְּנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סח ט}} {{סי|וְ}}הִפְלִיא עֵצָה / גְּדוֹל הָעֵצָה / לְעַם חֵן מָצָא / בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.{{ממס|משלי ג ד}} {{סי|יְ}}קָרָה נְעִימָה / תּוֹרָה תְמִימָה / לְהַנְחִיל אֲיֻמָּה / בָּא הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות כ יז}} {{סי|דָּ}}ת הוֹדִיעָם / וְקוֹל הִשְׁמִיעָם / רְאוּ הֲשָׁמַע עָם / קוֹל אֱלֹהִים.{{ממס|דברים ד לג}} {{סי|בְּ}}אָזְנֵי הֲמוֹנַי / דִּבֶּר בְּסִינַי / הֲלוֹא אֲנִי יְיָ / וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים.{{ממס|ישעיהו מה כא}} {{סי|נְ}}טֹשׁ זָר וּפִסְלוֹ / וְצֵא תֹּאמַר לוֹ / הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ / אָדָם אֱלֹהִים.{{ממס|ירמיהו טז כ}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם הָאֵל / לְשָׁוְא אַל תּוֹאֵל / כִּי עַל כָּל אֵל / גָּדוֹל אֱלֹהִים.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים צה ג}} {{סי|לְ}}כַבֵּד שַׁבָּת / רוּץ נָא כְּחִבַּת / כִּי בוֹ שָׁבַת / וַיְכַל אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית ב ב}} {{סי|עַ}}נֵּג אוֹמְנִים / בְּטוּב מַעֲדַנִּים / וְתַאֲרִיךְ שָׁנִים / לִפְנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים נו יד}} {{סי|זְ}}רֵה שׁוֹפְכֵי דָם / וְאַל תְּהִי בְּסוֹדָם / כִּי נִבְרָא הָאָדָם / בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א כז}} {{סי|רַ}}חֵק זִמָּה / וּמֹאזְנֵי מִרְמָה / פֶּן בְּאַף וְחֵמָה / יִפְקֹד אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית נ כה}} {{סי|בְּ}}רֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה / שָׁוְא, כְּמִתְאַנֶּה / כִּי שֵׁשׁ שָׂנֵא / יְיָ אֱלֹהִים.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ו טז}} {{סי|קִ}}נְיַן אַח לֹא / תַחְמֹד, גַּם לֹא / תִּתְאָו אֲשֶׁר לוֹ / נָתַן אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית כח ד}} {{סי|וְ}}הָעָם חָרְדוּ / וְתָמְהוּ וּפָחֲדוּ / רָאוּ וַיַּגִּידוּ / פֹּעַל אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סד י}} {{סי|דִּ}}בְּרוּ בְּכֹשֶׁר / נְדִיבֵי יֹשֶׁר / נַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר / צִוָּה אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית ז ט}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי עַם זוּ / בְּדָת אֵל עִלְזוּ / וְאִמְרוּ לְכוּ חֲזוּ / מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סו ה}} {{סי|חַ}}י גֹּאֲלֵינוּ / {{סי|זְקֹ}}ף יָדֵינוּ / וְחִישׁ הַרְאֵנוּ / בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים נ כג}} </poem><noinclude> [[קטגוריה:דויד אבן בקודה]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:חתימה]] 40w64r0u1bcdeau2tecvyn0fpjjnjye 3003990 3003971 2026-04-10T08:35:21Z מו יו הו 37729 3003990 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט לשבועות לרבי דויד אבן בקודה, המשמש במנהגי עדות המזרח ותימן כרשות לאזהרות [[שמור לבי מענה]].}} </noinclude>{{הור|סימן: '''אני דויד בן אלעזר בקודה חזק'''. משקל: ארבע תנועות}} <poem> {{סי|אָ}}מוֹן יוֹם זֶה / נָחֲלוּ עַם זֶה / עַל יַד חֹזֶה / אִישׁ הָאֱלֹהִים.{{ממס|דברים לג א}} {{סי|נ}}וֹטֶה עֲלִיָּה / וְיוֹסֵד נְשִׁיָּה / לְךָ דֻמִיָּה / תְהִלָּה, אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סה ב}} {{סי|י}}וֹם נִגְלֵיתָ / וְדָת הוֹרֵיתָ / מְאֹד נַעֲלֵיתָ / עַל כָּל אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים צז ט}} {{סי|דְּ}}בַר אֵל שָׁמְעוּ / עַם נוֹשָׁעוּ / וְחָלוּ וְזָעוּ / מִפְּנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סח ט}} {{סי|וְ}}הִפְלִיא עֵצָה / גְּדוֹל הָעֵצָה / לְעַם חֵן מָצָא / בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.{{ממס|משלי ג ד}} {{סי|יְ}}קָרָה נְעִימָה / תּוֹרָה תְמִימָה / לְהַנְחִיל אֲיֻמָּה / בָּא הָאֱלֹהִים.{{ממס|שמות כ יז}} {{סי|דָּ}}ת הוֹדִיעָם / וְקוֹל הִשְׁמִיעָם / רְאוּ הֲשָׁמַע עָם / קוֹל אֱלֹהִים.{{ממס|דברים ד לג}} {{סי|בְּ}}אָזְנֵי הֲמוֹנַי / דִּבֶּר בְּסִינַי / הֲלוֹא אֲנִי יְיָ / וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים.{{ממס|ישעיהו מה כא}} {{סי|נְ}}טֹשׁ זָר וּפִסְלוֹ / וְצֵא תֹּאמַר לוֹ / הֲיַעֲשֶׂה לּוֹ / אָדָם אֱלֹהִים.{{ממס|ירמיהו טז כ}} {{סי|אֶ}}ת שֵׁם הָאֵל / לְשָׁוְא אַל תּוֹאֵל / כִּי עַל כָּל אֵל / גָּדוֹל אֱלֹהִים.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים צה ג}} {{סי|לְ}}כַבֵּד שַׁבָּת / רוּץ נָא כְּחִבַּת / כִּי בוֹ שָׁבַת / וַיְכַל אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית ב ב}} {{סי|עַ}}נֵּג אוֹמְנִים / בְּטוּב מַעֲדַנִּים / וְתַאֲרִיךְ שָׁנִים / לִפְנֵי אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים נו יד}} {{סי|זְ}}רֵה שׁוֹפְכֵי דָם / וְאַל תְּהִי בְּסוֹדָם / כִּי {{ק|[נִבְרָא]}} הָאָדָם / בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית א כז}} {{סי|רַ}}חֵק זִמָּה / וּמֹאזְנֵי מִרְמָה / פֶּן בְּאַף וְחֵמָה / יִפְקֹד אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית נ כה}} {{סי|בְּ}}רֵעֲךָ לֹא תַעֲנֶה / שָׁוְא, כְּמִתְאַנֶּה / כִּי שֵׁשׁ שָׂנֵא / יְיָ אֱלֹהִים.{{ממס|לפני=ע"פ|משלי ו טז}} {{סי|קִ}}נְיַן אַח לֹא / תַחְמֹד, גַּם לֹא / תִּתְאָו אֲשֶׁר לוֹ / נָתַן אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית כח ד}} {{סי|וְ}}הָעָם חָרְדוּ / וְתָמְהוּ וּפָחֲדוּ / {{ק|[רָאוּ]}} וַיַּגִּידוּ / פֹּעַל אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סד י}} {{סי|דִּ}}בְּרוּ בְכֹשֶׁר / נְדִיבֵי יֹשֶׁר / נַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר / צִוָּה אֱלֹהִים.{{ממס|בראשית ז ט}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי עַם זוּ / בְּדָת אֵל עִלְזוּ / וְאִמְרוּ לְכוּ חֲזוּ / מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים סו ה}} {{סי|חַ}}י גֹּאֲלֵינוּ / {{סי|זְקֹ}}ף יָדֵינוּ / וְחִישׁ הַרְאֵנוּ / בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.{{ממס|תהלים נ כג}} </poem><noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|תוספת ב'חיזונים' כמנהג סיסילייא:}}{{ש}} קוּם אֵל עֶלְיוֹן / פְּדֵה עַם אֶבְיוֹן / וּבָאוּ צִיּוֹן / מִקְדַּשׁ אֱלֹהִים{{ש}} קַבֵּץ עַמָּךְ / וְיוֹדוֹ לִשְׁמָךְ / וְיִהְיוּ עִמָּךְ / בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים{{ש}} קוּם וּשְׁלַח לָנוּ / מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ / וְיִגְאָלֵנוּ / בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהִים. {{סוף}} [[קטגוריה:דויד אבן בקודה]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]] [[קטגוריה:חתימה]] o47mleta4uljk46hg32i1p4k2n6xgi6 0 1739627 3003973 2026-04-10T08:15:40Z מו יו הו 37729 הפניה 3003973 wikitext text/x-wiki #הפניה[[אזהרות אבן גבירול]] 9kw8co57ngfw5kanjowen66lakcl055 3004020 3003973 2026-04-10T09:46:45Z מו יו הו 37729 שינוי יעד ההפניה מהדף [[אזהרות אבן גבירול]] לדף [[אזהרות אבן גבירול#פתיחה]] 3004020 wikitext text/x-wiki #הפניה[[אזהרות אבן גבירול#פתיחה]] 1lxus1fkwewhm2fsi02gs0xf9s7dmgz 0 1739628 3003974 2026-04-10T08:17:34Z מו יו הו 37729 הפניה לדף [[אזהרות אבן גבירול#מצוות לא תעשה]] 3003974 wikitext text/x-wiki #הפניה[[אזהרות אבן גבירול#מצוות לא תעשה]] 47tf6ghcqgedomvqmlu8qf1kgc67okq 15 1739629 3003979 2026-04-10T08:20:51Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "==אפשרות לגירסה אחרת עפ"י הזהר של שם הויה== מובא בפירוש "מתוק מדבש" על הזהר, באדרא רבא, דף קל"ו ע"ב (עמוד רע"ז של הכרך) על הפסוק כאן כי נראה מדברי הזהר שהיה גורס בפסוק הזה שם הוי"ה ולא שם אדנ"י. וזאת (לענ"ד על דבריו) משום כי הזהר מביא פסוק זה כמה פעמים בהקשרים של דיב..." 3003979 wikitext text/x-wiki ==אפשרות לגירסה אחרת עפ"י הזהר של שם הויה== מובא בפירוש "מתוק מדבש" על הזהר, באדרא רבא, דף קל"ו ע"ב (עמוד רע"ז של הכרך) על הפסוק כאן כי נראה מדברי הזהר שהיה גורס בפסוק הזה שם הוי"ה ולא שם אדנ"י. וזאת (לענ"ד על דבריו) משום כי הזהר מביא פסוק זה כמה פעמים בהקשרים של דיבור על זעיר אנפין אשר שייך אל שם הויה ולא אדנות. המתוק מדבש מוסיף ומציין "ועיין יין הרקח". אבל לא מצאתי את כוונתו. וצע"ע. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:20, 10 באפריל 2026 (IDT) kxquewq5vgtkbw4v9qu3ozjhen93837 3003985 3003979 2026-04-10T08:32:13Z Roxette5 5159 3003985 wikitext text/x-wiki ==אפשרות לגירסה אחרת עפ"י הזהר של שם הויה== מובא בפירוש "מתוק מדבש" על הזהר, באדרא רבא, דף קל"ו ע"ב (עמוד רע"ז של הכרך) על הפסוק כאן כי נראה מדברי הזהר שהיה גורס בפסוק הזה שם הוי"ה ולא שם אדנ"י. וזאת (לענ"ד על דבריו) משום כי הזהר מביא פסוק זה כמה פעמים בהקשרים של דיבור על זעיר אנפין אשר שייך אל שם הויה ולא אדנות. המתוק מדבש מוסיף ומציין "ועיין יין הרקח". אבל לא מצאתי את כוונתו. וצע"ע. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:20, 10 באפריל 2026 (IDT) {{א|Dovi}} - האם תוכל לבדוק אם יש שמץ של מקור לשינוי גירסה זו בכתבי יד השונים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:32, 10 באפריל 2026 (IDT) 0uo6dpg9mcclaho90evstwz1nq16jzi 3 1739630 3003986 2026-04-10T08:32:59Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3003986 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:32, 10 באפריל 2026 (IDT) 4p94a6kq60jt9jnprddhn56sxs2115n 2 1739631 3003987 2026-04-10T08:33:05Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3003987 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 3 1739632 3003988 2026-04-10T08:33:56Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3003988 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:33, 10 באפריל 2026 (IDT) 3iwt6wtg9qp8aitrv2abpcp61u4m5y3 2 1739633 3003989 2026-04-10T08:34:02Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3003989 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 104 1739634 3004007 2026-04-10T09:11:07Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס שסח <קטע התחלה=פרק כד/> ותהי להיפך כי אחרי מות אדריאנוס כאשר התחילו בני ישראל לשוב לעריהם וכפריהם בהמון, פגע בהם טיניוx רופוס בחרב ודם והודיע לרומא כי השקיט המרידה מחדש, וכמו שהם דברי קאפיטאלינוס ״כי על ידי הנציב בארץ יהודה..." 3004007 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס שסח <קטע התחלה=פרק כד/> ותהי להיפך כי אחרי מות אדריאנוס כאשר התחילו בני ישראל לשוב לעריהם וכפריהם בהמון, פגע בהם טיניוx רופוס בחרב ודם והודיע לרומא כי השקיט המרידה מחדש, וכמו שהם דברי קאפיטאלינוס ״כי על ידי הנציב בארץ יהודה הכניע אנטונינוס פיוס את היהודים המתקוממים״, אבל בכל זה אי אפשר להאריך לעולם דבר צלמות ולא סדרים במדינה שלמה. ואחרי עבור עוד איזה שנים הכירו הרומיים עצמם כי כבר דוכאו היהודים עד עפר, וכי ההכרח לבלי להחריב את המדינה לגמרי, ויחלו לשוב להביא איזה סדרים בארץ. והיהודים החלו לאט לאט לשוב למקומם, ואז הי' ימי שלפי השמד. ודבר שלפי השמד לא הי׳ לא כתב הדת לטובת היהודים, ולא השקפה עליהם לטובה. הרומיים לא החליפו מבטם ולא חזרו משנאתם, המלחמה אשר החרידה את כל ממשלת רומא עד כי חגרה ממסגרותיה השאירה שנאה עזה כמות אצל הרומיים וכמו שנראה עוד לפנינו אשר לא נשתנה בזה דבר. כל מה שנשתנה עתה לטוב הי׳ רק זה כי ראו הרומיים כי לטובתם הם עצמם נדרש להחליף את הפאליטיק הכללית במדינה. כבר עברו כעשר שנים מאז נלכדה ביתר, וזה כעשר שנים אשר אין חריש ואין קציר וכל הארץ נהפכה לגיא צלמות, כי על ידי הרדיפות והשמד עזבו התושבים את הארץ. וזה כעשר שנים אשר התהפך להט החרב ויעש שמות בכל הערים והכפרים. כי על כן כבר יגעה יד הרומיים ויחלו לשום לב לבנות הנשמות ולנטוע הנהרסות, להשיב את החרב אל תערו ולבלי להרגיז את העם יותר, ולהחל להשיב להמדינה את סדריה. והן באמת הדברים אשר נאמרו איזה שנים אחר זה במס׳ שבת ד׳ ל"ג: "דיתבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור' שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו '''תקנו שווקים תקנו''' '''גשרים תקנו מרחצאות''' ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס." ודברי ר׳ יהודה אינם על דברים אשר עשו מלפנים, אשר כבר באה המלחמה והפכה את הכל, אבל דבריו הם על מדי שעשו הרומיים משלפי השמד‬ ‫ואילך למען השב שבות הארץ אשר היתדי שמה‪ ,‬ושאיה‪.‬‬ ‫ור׳ שמעיון השיב לו שבל מדי שעשו לא עשו כי אם לטובת עצמן ולצרכם‪.‬‬ ‫‪ ,‬י‬ ‫וגם דברי ר׳ יהודדי וגם דברי ר׳ שמעון אמת‪.‬‬ ‫ונבר כתב שם רשיי ״שווקין פ דר מישב שווקי עיירות וחוצותידין״‪,‬‬ ‫כי כבר ראו כי אזלת יד וכל הארץ נליפכדי לניא צלמות‪.‬‬ <קטע סוף=פרק כד/><noinclude></noinclude> k9rbakxm6ui70pqhzdxnjh2s00twvyl 3004021 3004007 2026-04-10T09:46:58Z יעקב 15222 3004021 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס שסח <קטע התחלה=פרק כד/> ותהי להיפך כי אחרי מות אדריאנוס כאשר התחילו בני ישראל לשוב לעריהם וכפריהם בהמון, פגע בהם טיניוx רופוס בחרב ודם והודיע לרומא כי השקיט המרידה מחדש, וכמו שהם דברי קאפיטאלינוס ״כי על ידי הנציב בארץ יהודה הכניע אנטונינוס פיוס את היהודים המתקוממים״, אבל בכל זה אי אפשר להאריך לעולם דבר צלמות ולא סדרים במדינה שלמה. ואחרי עבור עוד איזה שנים הכירו הרומיים עצמם כי כבר דוכאו היהודים עד עפר, וכי ההכרח לבלי להחריב את המדינה לגמרי, ויחלו לשוב להביא איזה סדרים בארץ. והיהודים החלו לאט לאט לשוב למקומם, ואז הי' ימי שלפי השמד. ודבר שלפי השמד לא הי׳ לא כתב הדת לטובת היהודים, ולא השקפה עליהם לטובה. הרומיים לא החליפו מבטם ולא חזרו משנאתם, המלחמה אשר החרידה את כל ממשלת רומא עד כי חגרה ממסגרותיה השאירה שנאה עזה כמות אצל הרומיים וכמו שנראה עוד לפנינו אשר לא נשתנה בזה דבר. כל מה שנשתנה עתה לטוב הי׳ רק זה כי ראו הרומיים כי לטובתם הם עצמם נדרש להחליף את הפאליטיק הכללית במדינה. כבר עברו כעשר שנים מאז נלכדה ביתר, וזה כעשר שנים אשר אין חריש ואין קציר וכל הארץ נהפכה לגיא צלמות, כי על ידי הרדיפות והשמד עזבו התושבים את הארץ. וזה כעשר שנים אשר התהפך להט החרב ויעש שמות בכל הערים והכפרים. כי על כן כבר יגעה יד הרומיים ויחלו לשום לב לבנות הנשמות ולנטוע הנהרסות, להשיב את החרב אל תערו ולבלי להרגיז את העם יותר, ולהחל להשיב להמדינה את סדריה. והן באמת הדברים אשר נאמרו איזה שנים אחר זה במס׳ שבת ד׳ ל"ג: "דיתבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור' שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו '''תקנו שווקים תקנו''' '''גשרים תקנו מרחצאות''' ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס." ודברי ר׳ יהודה אינם על דברים אשר עשו מלפנים, אשר כבר באה המלחמה והפכה את הכל, אבל דבריו הם על מה שעשו הרומיים משלפי השמד ואילך למען השב שבות הארץ אשר היתה שמה ושאיה. ור׳ שמעון השיב לו שכל מה שעשו לא עשו כי אם לטובת עצמן ולצרכם. וגם דברי ר׳ יהודה וגם דברי ר׳ שמעון אמת. וכבר כתב שם רש"י ״שווקין סדר מושב שווקי עיירות וחוצותיהן״, כי כבר ראו כי אזלת יד וכל הארץ נהפכה לגיא צלמות. <קטע סוף=פרק כד/><noinclude></noinclude> pnlf70kcstrodi3g861pd8p0o0i4af6 3004022 3004021 2026-04-10T09:47:31Z יעקב 15222 3004022 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס שסח <קטע התחלה=פרק כד/> ותהי להיפך כי אחרי מות אדריאנוס כאשר התחילו בני ישראל לשוב לעריהם וכפריהם בהמון, פגע בהם טיניוס רופוס בחרב ודם והודיע לרומא כי השקיט המרידה מחדש, וכמו שהם דברי קאפיטאלינוס ״כי על ידי הנציב בארץ יהודה הכניע אנטונינוס פיוס את היהודים המתקוממים״, אבל בכל זה אי אפשר להאריך לעולם דבר צלמות ולא סדרים במדינה שלמה. ואחרי עבור עוד איזה שנים הכירו הרומיים עצמם כי כבר דוכאו היהודים עד עפר, וכי ההכרח לבלי להחריב את המדינה לגמרי, ויחלו לשוב להביא איזה סדרים בארץ. והיהודים החלו לאט לאט לשוב למקומם, ואז הי' ימי שלפי השמד. ודבר שלפי השמד לא הי׳ לא כתב הדת לטובת היהודים, ולא השקפה עליהם לטובה. הרומיים לא החליפו מבטם ולא חזרו משנאתם, המלחמה אשר החרידה את כל ממשלת רומא עד כי חגרה ממסגרותיה השאירה שנאה עזה כמות אצל הרומיים וכמו שנראה עוד לפנינו אשר לא נשתנה בזה דבר. כל מה שנשתנה עתה לטוב הי׳ רק זה כי ראו הרומיים כי לטובתם הם עצמם נדרש להחליף את הפאליטיק הכללית במדינה. כבר עברו כעשר שנים מאז נלכדה ביתר, וזה כעשר שנים אשר אין חריש ואין קציר וכל הארץ נהפכה לגיא צלמות, כי על ידי הרדיפות והשמד עזבו התושבים את הארץ. וזה כעשר שנים אשר התהפך להט החרב ויעש שמות בכל הערים והכפרים. כי על כן כבר יגעה יד הרומיים ויחלו לשום לב לבנות הנשמות ולנטוע הנהרסות, להשיב את החרב אל תערו ולבלי להרגיז את העם יותר, ולהחל להשיב להמדינה את סדריה. והן באמת הדברים אשר נאמרו איזה שנים אחר זה במס׳ שבת ד׳ ל"ג: "דיתבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור' שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו '''תקנו שווקים תקנו''' '''גשרים תקנו מרחצאות''' ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס." ודברי ר׳ יהודה אינם על דברים אשר עשו מלפנים, אשר כבר באה המלחמה והפכה את הכל, אבל דבריו הם על מה שעשו הרומיים משלפי השמד ואילך למען השב שבות הארץ אשר היתה שמה ושאיה. ור׳ שמעון השיב לו שכל מה שעשו לא עשו כי אם לטובת עצמן ולצרכם. וגם דברי ר׳ יהודה וגם דברי ר׳ שמעון אמת. וכבר כתב שם רש"י ״שווקין סדר מושב שווקי עיירות וחוצותיהן״, כי כבר ראו כי אזלת יד וכל הארץ נהפכה לגיא צלמות. <קטע סוף=פרק כד/><noinclude></noinclude> szie8s08wdyvxb49iaqz1e2k7arv62w 104 1739635 3004028 2026-04-10T09:59:55Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪736‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כד/> כי בהפאליטיק הקודמת גם לא נתנו לקבור את ההרוגים אשר היו לאלפים ולרבבות ויתגוללו בראש כל חוצות, ויהיו כדומן על פני השדה. ועל כן הנה אחרי עכור כעשר שנים שנו את דרכם למען לא תשם המדינה כולה והארץ הנשמה..." 3004028 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪736‬‬ ההשתדלות לבטל גזרות אדריאנוס <קטע התחלה=פרק כד/> כי בהפאליטיק הקודמת גם לא נתנו לקבור את ההרוגים אשר היו לאלפים ולרבבות ויתגוללו בראש כל חוצות, ויהיו כדומן על פני השדה. ועל כן הנה אחרי עכור כעשר שנים שנו את דרכם למען לא תשם המדינה כולה והארץ הנשמה תעכד. ויהיו אז ימי '''שלפי השמד''' המארבים אשר ארבו להם לבני ישראל נתכטלו, השמד הכללי לא הי׳ עוד, וגם הרדיפות הכוללות נפסקו. ובני ישראל החלו להתלקט, וגם לצאת לפעלם ולעבודתם בבית ובשדה, והרומיים החלו להשיב הסדרים וגם לקומם הריסות הערים ויתקנו שווקים בערים וחוצות ויתקנו גשרים וישיבו להם המכס ויתקנו גם מרחצאות וכו׳. אבל אם נתבטלו הרדיפות הכוללות והשמד הכללי מעצמם בהתחלף הפאליטיק הכללי בארץ יהודה, לא נתבטלו מעצמם חוקי אדריאנוס מלפני המלחמה, לפי שהם באו בתור חוקי הממשלה ובכתב הדת. ודבר שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושלא לתת להנשים לטבול, הדברים האלה לא יכלו להתבטל מעצמם, מפני שבשעתם באו בפתשגן כתב הדת, ורק דבר מלך שלטון מפורש יכול לבטלם. ואף כי בהמיר ארץ בכלל, לא שמו הרומיים לב כל כך גם להחוקים האלה של אדריאנוס, אבל כל זמן שלא נתבטלו בפירוש היו עוד בכלל חוקי הממשלה, וכל שר ושופט יכול אם ירצה להדיח הרעה על ידם. כי על כן החליטו חכמי התורה אז באסיפתם באושא להשתדל ברומי אצל הקיסר לבטל את הגזרות האלה. ותחלה הלך על זה ר׳ ראובן בן איסטרובלי, וכאשר לא עלה הדבר בידו אז שלחו את ר׳ שמעון בן יוחאי. ומפני שהי׳ זה ב ש ל פ י ה ש מ ד א שי אך זה מקרוב נתבטלו הרדיפות‬ ‫הכוללות בארץ יהודה וה*‪5‬זמד הכללי ע ‪ 5‬כן ללכת עתה לרומי הי׳‪,‬סכנה בדבר‪,‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫כי ידעו׳‪,‬היטב י אשר השנאה העזה כמות עוד לא נתבטלה‪.,‬‬ ‫והננו רואים זה נם מרבדי ר׳ ראיבן בן איטט־ובלי ־ כי תחת אשד בדור‬ ‫הבא י היו יהודה בן שמוע והביריו יכולים לטעון ״אוי שמים ולא בני אב אחד‬ ‫אנחנו ‪ ,‬מה נשתנינו מלל אומה ולשון וכו׳״‪ ,‬היו דברי ד׳ ראובן בן אםטרובלי‬ ‫׳״מי שיש לו א ו י ב 'יעני‪ .‬או יעשי־ אמרו לו יעיני אמ־ להם וכו׳ •מי שיש‬ ‫'‬ ‫אויב יכחיש או יבריא וכר״‪ .‬י‪.‬‬ ‫כי שנאתם לבני ישראל היתד‪ .‬אז עיד נלויה ובולטת על כל מדרך‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫כף רגל‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וד‪.‬ן דברי ר׳ יוסי ור־ שמעון שם‪:‬‬ ‫״הכירו בו שד‪,‬וא ‪.‬יד‪,‬ודי ׳החזירום אמייו‪.‬מי ילך‪,.‬ויבטל הגזרות ילך ר׳ שמעון‬ ‫בן יוחאי‪,‬שד‪.‬וא' מלומד בנסים )ליא( ואח־יו מי ילך ר׳ אלעזר בר׳ יוסי אמ־ להם‬ ‫‪■ .‬‬ ‫במה‬ ‫י‬ ‫ודאי‬ ----------------------- ‫הערה )ל״א( רש״י ז׳־ל כתב שם ״שהוא מלומד בנישים שנעשו ל׳ו במעלה בדגרסי^ן בם׳‬ ‫_‬ ‫מדליקין ד׳ ל״ג‪".‬‬ ‫וכונת־רש׳־י לתפוס ידבר אשר‪.‬ידענו גם אנחנו‪.‬כי'הי׳ ר׳ שמעון מי^ומד■ בנסים‪',‬אבל זה‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫כי דבר המערה הי׳ אחר המעשה הזאת‪ ,‬וכמו שיבוא לפנינו‪.‬‬<noinclude></noinclude> giycyup8019o5fl2dlob7xwjybe5ep3 2 1739636 3004036 2026-04-10T10:44:05Z מו יו הו 37729 לוח 3004036 wikitext text/x-wiki =חיזונים= ==עד פסח== ===שבת בראשית=== *רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה *מחרך: על בלימה אדמות *נשמת: נשמת נוחלי דתותיך *אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר *כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר *לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני *מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים *יוצר: אכתיר בעוזו למלך *אופן: לבורא כל וכל יכול *מאורה: יושב בחגוי השבי *אהבה: שביעי לעם זו קדשת *זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה *מי כמוך: שליט יוצר כל פועל *גאולה: צור המקורא בצור ישראל ===שבת חנוכה=== *רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה *מחרך: נפשי תודה אל אל דעות *נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד *כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים *לברכו: אל בשפלנו *יוצר: אזכרה שש חניכות *כרוג': מקדש צוה *כרוג': מושל יחידים *אומר בשיר משיבת (לשבת ר"ח טבת) *כרוג': היום ישתלש *פזמון: יוצר שמי ערץ *פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר"ח טבת) *אופן: ענו קדושת אל *מאורה: שמור דת חנוכה *אהבה: סוד ה' מכל נבצר *זולת: עשה למענך אל עליון *מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור *לקדיש: אם קמי לחרדתי ===שבת שקלים=== *רשות לנשמת: עלי מחשב *מחרך: ביום צעקי *נשמת: נשמת משמעין על השקלים *כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל *מצדר: יחיד שקל בפלס הרים *יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור *(יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם *אופן: יחדו ברננים *מאורה: בידך כל נחויים *אהבה: חולת אהבה רעית צבי *זולת: אתויי לצוען *מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני *גאולה: שמרתי יום גלות ===שבת זכור=== *רשות: במה אקדמך אכף לך אלי *מחרך: ינתן לי בשאלתי *נשמת: נשמת ידועי חלאים *ואילו פינו: צרי טבח הכינו *כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו *קדיש: חסדי האל אגיד בסוד *מצדר: איום צוה בדת רמיזות *יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק *אופן: עושה כל וכל יכול *מאורה: קראו יום זה יום בשורה *מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא *מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה *אהבה: מרדכי לבש ארגמן *זולת: אחוה פלאות רזות *מי כמוך: אדון חסדך בל יחדל *גאולה: קומה אלהים עזרתה לי ===שבת שושן פורים=== *רשות: ידידי השכחת חנותך בבין שדי *מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי *מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י"נ בפורים וי"נ בשושן פורים שחל בשבת) ===שבת פרה=== *רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת *מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי *נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד *כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני *פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים *מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה *אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו *מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות *אהבה: יעלת יפת קול *זולת: אז לשעבר *מי כמוך: אחד רבה אמונתך *גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר ===שבת החודש=== *רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים *מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה *נשמת: נשמת מקהלות ישראל *קדיש: יושב בכס נקדש *פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה *מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים *יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה *אופן גירה: מחנות עליונים *מאורה: שמשי עלה נא זורח *אהבה: ישעו יחיש אלהיכם *מרום מרום שמי קדשו (כשר"ח ניסן חל בשבת) *זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש *מי כמוך: אזכיר חסדי נורא *קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש ===שבת הגדול=== *רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים *מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה *נשמת: אברכה את ה' בכל עת *כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה *פזמון: יחדי איומה *מצדר: יהו כל יצורים *קדיש: אור דברו נר לרגלי *כרוג': שלח מלאך אל חסון *אופן: יתרומם צור זמם *מאורה: ימינך אל נגלתה *אהבה: מוסר אל תפרע *זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]] *מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים *לקדיש: האל העירה וראה ==פסח== ===יום ראשון של פסח=== *רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו *מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם *רשות לנשמת: יום זה במו ענין *מחרך: אערוך שבחי *נשמת: נשמת אלוה באפו *ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח *כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה *פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה *מחרך: אל נשגב בהודו *מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון *כרוג': ישירו וישוררו *אופן: יה אנה אמצאך *מאורה: אל ראשון באין סוף *אהבה: אל בדתך האמרתנו *מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות *זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ *מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל *מי כמוך: שדי שוכן עליונים *גאולה: [[יונה נשאתה]] *תקון הטל: **(רשות:) אשאלה טל מאיום **(סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן **או"א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו **פזמון: שב לשלום גשם **יה"ר שיהא לברכה ===יום שני של פסח=== *רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה *מחרך: בני תבל כולם *רשות לנשמת: יונה מעונה *מחרך: ממלון מטתי *נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר *ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם *כל עצמותי: אומר לה' מחסי *פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר"ה, המיקום משוער.}} *מחרך לברכו: שמים וחילם *מצדר: שור או כשב *יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור *אופן: אראלים וחשמלים *מאורה: אחרה עת פדותי *אהבה: ידידות נעורים *מחרך לזולת: שובה שביתנו *זולת: אמת אנעים לאלי מזמור *מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] ===ליום טוב ושבת=== *רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה *מחרך: שבחי נפשי לצורך *נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון *כל עצמותי: שדי מרום הופעת *פזמון: שביעי לעם זו קדשת *מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך *כרוג': יראיך הזהרת *אופן: יקר אדון הנפלאות *מאורה: בת בני בת בכורי *אהבה: אהבת עולם אהבתיך *(אח"כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני) ===שבת חול המועד=== *רשות לנשמת: רם פלאך ראו *מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל *נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני *כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים *מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה *יוצר: משה עבד מלך *כרוג': שלש עשרה למדהו *זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני *מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר *לקדיש: בקהל אנשים ===יום שביעי של פסח=== *רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא *מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם *רשות לנשמת: שחרים לבית האל *מחרך: מתגרת כפיך *נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד *ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי *כל עצמותי: ארזי לבנון שברת *פזמון: ישועתך גלה *מצדר: ויהי הכל במישרים *אופן: יענה את מהלל יוצרו *מאורה: אל בימין רמה *אהבה: מה נעים ביום זה שירך *זולת: וידבר אביר שרי ונוגני *מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה *מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך *גאולה: [[יום ליבשה]] ===יום שמיני של פסח=== *רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו *מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם *רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות *מחרך: לאל חי אין לו ערך *נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים *ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו *כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה *פזמון: שדי ראה לחצנו *לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]] *מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד *יוצר: אומר ציוה לשמור *אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת *מאורה: אל אל גדול ומהולל *אהבה: מה לאחותי כי חשבה *זולת: אז בבוא מלך אשור *מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני *מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה *גאולה: קראו מלאכי שלום ==שבועות== ===יום ראשון של שבועות=== *רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון *מחרך: בני תבל כולם *רשות לנשמת: יום מעמד סיני *מחרך: השכל והדת *נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים *ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו *כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני *פזמון: [[אמון יום זה]] *לברכו: עוד אתנה פדיום *מצדר: יוצר אורים פודה וגואל *יוצר: את עוז אלהותך *אופן: לב ולשון אכונן *מאורה: חק ומשפט נורא *אהבה: יענו שפתי חסדך *זולת: אדון אמץ ראובן בניסן *מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים *גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]] *אזהרות: [[שמור לבי מענה]] ===יום שני של שבועות=== *רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם *מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם *רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]] *מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך *נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה *ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא *כל עצמותי: מי יעמוד בסודך *פזמון: יה בקול המולה *רשות לקדיש: *מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה *יוצר: אנכי נמת *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] *מאורה: אל אל גדול ומהולל *אהבה: נודע בכל המון *זולת: אבא בגבורות ה' אלהי *מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך *לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה *אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] ===שבת נחמו=== *רשות: מנחם חיש להניס את יגוני *מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם *נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה *כל עצמותי: אלי בזרוע רמה *לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו *מצדר: יהו כל יצורים *יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי *אופן: ינוחמו ירוחמו *מאורה: ישרו דרכי מסלה *אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון *זולת: אמרי טוב טעמי *מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה *גאולה: [[יונה מה תהגי]] ===ראש השנה=== *סליחה ליל א: [[אחות קטנה]] *סליחה ליל ב: יונה לקונה ===יום ראשון של ראש השנה=== *סליחה לנשמת: ה' נגדך כל תאותי *רשות: שכם אחד קראנוך בשמך *מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר *נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו *נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד *כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו *עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי *קדיש: מרומם אל בישראל *לשבת: **מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים **יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי **כרוג': ישראל ויהודה *לחול: **מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה **יוצר: אל באוותו **כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו *פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים *אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]] *מאורה: זכריכם נכתב לחיים *אהבה: מרום יחיש ישועה *זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי *מי כמוך: אפס יש מבלעדיך *גאולה: שכחי יגונך נפש הומיה ===יום שני של ראש השנה=== *סליחה: אלהי נגדך כל תאותי *רשות: [[שואף כמו עבד]] *מחרך: [[רעה בשבטך]] *נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים *כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה *עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני *קדיש: [[יה שמך ארוממך]] *מצדר: מלך אדיר רם ונשא *יוצר: קול יחידך היום יושפר *כרוג': זכור תומת תמים *פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] *אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו *מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול *אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך *זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל *מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה *גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי ===יום ראשון של סוכות=== *רשות לנשמת: יצב גבול שמם *מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים *נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים *נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי *כל עצמותי: יראי ה' הללוהו *פזמון: אל חי יואל ומנה *מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים *יוצר: אגודת הדס *אופן: יקירים אדירים *מאורה: יום זה אלי אשוררך *אהבה: אנעים חכי *זולת: אבאר מצות סוכה *מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים *גאולה: [[שכולה אכולה]] ===יום שני של סוכות=== *רשות: [[שחי לאל]] *מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי *נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו *כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל *פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים *מצדר: בקר אערך לך ואצפה *יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון *אופן: עמוסיך וחוסיך *מאורה: משוכה תקוה ותוחלת *אהבה: שחרחורת חרס *זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו *מי כמוך: אפתחה שערי רעי *גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים ===שמיני עצרת=== *רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי *מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים *נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים *כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו *פזמון: יחד ערכו רנניכם *יוצר: אתה אלהי עמדי *אופן: אל אשר מעשיו עצומים *מאורה: צור אשר מנוף גאלנו *אהבה: מה תשאלי אותי שאלי *זולת: אז מאד שמחו כל המוני *מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ *גאולה: ירושלם למוגיך ===שמחת תורה=== *רשות: שמיני חג עצרת חג ליי *מחרך: יחד יודו בני אדמות *נשמת: נשמת להקת עם אל *כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה *לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]] *פזמון: שדי מאז קניתני *יוצר: אומן לאור חיים עת דרך *כרוג': בידך ידידיך *אופן: אל נערץ בסוד גלגלו *מאורה: אחרה עת פדותי *אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו *זולת: אמון חלה פני יוצר הרים *מי כמוך: אלהים פלאי סודיך *גאולה: יום פדותי =מחזור בלתי נודע= =הושענות= 2qc87u8a0vqhcrps8swrfflujlgc20t